ואני אכתוב עוד בנושא הזה. אבל אזכיר, שהרי כל לומד מבין, שאריסטו, והיוונים, שהאמינו ש'העולם בנוי ממספרים'. לא היה להם קושי לוגי להבין את הקושי בפרדוקסים של זנון וכדומה. זאת אומרת, ההתייחסות הייתה כמו הצורה הזו של הקשר ב"מוזיקה" ו"מתמטיקה". כמו שהמדע שלהם היה אחר - מסיבות שקשורות לצורת האירגון השיטתי, ולא מסיבות שקשורות להבנת המושג "אמת" או "מציאות".
לכן גם כשאני אומר "רצון" שדברים קשורים ותלויים ברצון, כמובן זה לא רק "רצון" רגשי, אלא זה כולל את השכל, כמו שכשמדברים על "חשק ללמוד", אז כל בן תרבות לא שואל "האם זה נושא שכלי או רגשי" - זה נושא של תרבות ובזה זה נגמר. אם "לומדים" ומתייחסים לפרטים - אז אפשר לעשות חלוקות גם בתוך נושא אחד בין שכל לרגש - וכמובן שעצם החלוקה הזו היא דבר רצוי וחשוב. אבל זה לא משנה את עצם העובדה שאדם צריך את הבנת היחס הזה כשלעצמה - לא "בגלל" שיש סיבה שכלית בלבד או רגשית בלבד להגדיר את זה כך. המילה "רצון", באה בעיקר מפני ש"בעולם הזה" - כשהביטוי הזה כמובן אינו רק זה אלא גם "בכל מצב שאתה נמצא במקום אחד ואתה צריך לדבר על דבר שקשור למצב שונה לחלוטין ואתה לא יכול לייצר מספיק הסברים שכליים מפורשים, אז הקרוב ביותר הוא להשתמש בכמה ביטויים כוללניים - שרואים "יותר" את הצד הרגשי - כמו "רצון", אפשר גם "בחירה", ואם רוצים להיות יותר לצד השכלי אז אפשר "החלטה", אבל את זה אנשים פחות אוהבים או פחות מבינים כאשר לא ברור להם מספיק הנתונים שקשורים למצב ה"רחוק" - ולכן ממילא זה "מדולג".
ולפי שאני אכתוב דבר אחר, אני אכתוב הסברים נוספים - שקשורים שוב - לדוגמא שנתתי על היחס בין מוזיקה למתמטיקה - על הנושא שדובר על היחס בין ברכה לקללה - וההיפוך שביניהם. ש-ראשית, קל יחסית להבין, שאם מושגים 'מוזיקליים', ניתן להגדיר בצורה מתמטית על ידי הגדרות ברורות, אם כן, ודאי גם הנושא של ברכה וקללה - הוא לא 'כל כך' בלתי ברור מבחינת שאלת היציבות.
אני אכתוב פה - קצת דרש - בעניין שאני מסביר ומפרש - אף על פי שאינו מעיקר העניין. אבל קודם אני אקדים, דבר אחר - שכתוב בביאור הגר"א למגילת אסתר על הפסוק "ותלבש אסתר מלכות" - ואמרו חז"ל שלבשה רוח הקודש - ואומר הגר"א - שאין רוח הקודש שורה אלא מתוך לב נשבר - בלשון הגר"א שם למעשה "אין רוח הקודש שורה אלא על גוף שבור", - וזה כמובן תימא, הרי ידוע מה שאמרו חז"ל "אין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה" שנאמר "והיה כמגן המנגן" - אלא, שיש "נבואה" ויש "רוח הקודש" - רוח הקודש, שהיא כמו מתוך "אספקלריא מצד רואה ואינו נראה כלל" - זה שורה מתוך צער, כאשר האדם מפנה את התבוננותו אל הרוח הקודש, ומתוך כך מגיע גם כן אל ההיפוך. אבל ה"נבואה" - הפנייה של הקדוש ברוך הוא - שורה מתוך "שמחה של מצווה". ולכן זה ב'נביאים' - 'והיה כמגן המנגן' וזה ב'כתובים' - 'ותלבש אסתר מלכות', וזה כמו שאמרו חז"ל שכשדויד היה מתפלל ואחר כך שורה עליו רוח הקודש אמר "לדויד מזמור" וכששרה עליו רוח הקודש ואחר כך התחיל להתפלל אז אמר "מזמור לדויד", כלומר שכששרתה עליו רוח הקודש פתח מייד בתפילה, וכשנצטער והכין את עצמו לתפילה כתב "לדויד" ושרתה עליו רוח הקודש ואמר "מזמור". וכך אתה רואה, דברים שנכפלו גם ב'נביאים' וגם ב'כתובים', ויש לפרשם בהתאם לזה גם כן. ואני אציין עוד דבר אחד, ביחס לשלטון ישראל, שיש מושג של 'אדום' ויש מושג של 'ארם'. אבל יש גם כן מושג של שלטון מצד הטבע, או 'שלטון על הטבע' על ידי הכוח הישראלי. ואתה רואה - אני אכתוב דבר - קצת 'דרש', ואני רואה בו דבר נכון - על פי שכתוב בקללות, ויש שם - כך אני רואה - שלוש פסוקים שבהם מוזכר 'היעלמות טבע השפה' - 'ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ... גוי אשר לא תשמע לשונו'. ויש 'גם כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזה' ויש 'והשיבך ה' מצרים באוניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה'. והראשון הוא מתאים לנושא של זכות של שלטון ישראל על אדום - שהוא מצד הזכויות. והשלישי הוא מתאים מצד המערכה האלוהית שהקדוש ברוך הוא נותן לישראל - כמו השלטון בארם. והשני הוא מתאים לנושא של השליטה על הטבע שהוא עצם הכוח היהודי - ויבואר. ואתה רואה, שכל הדברים האלו הם מושגים שמופיעים מצד הטבע בעצם ענייני האמונה - והפירוש המוטעה דמפרשים - הוא רק בגלל שמפרשים את דברי התורה 'כפשוטם' - כאילו יש לקדוש ברוך הוא איזה צורך שיהיה כך או כך - והאמת כמובן שהקדוש ברוך הוא לא צריך לא כך ולא כך - אלא הוא נתן סדרים אלוהיים, וכשנוהגים בהם נכון, אז השלטון מלא. - ולא כמו שחושבים כאלה שאומרים - 'זה שלטון שיש לו' או 'שאין לו' - שהם פשוט אינם יודעים הפירושים המערכות האלוהיות - אלא מפרשים על דעת עצמם. - ויבואר.
)





יש לך זיכרון צילומי לניקים …