3. הבחורה לא טורחת לומר לך כלום, מתעלמת משיחות טלפון ולא עונה להודעות, עד שאתה מבין שזהו זה.

4. אתה מחכה שעה וחצי בקור המקפיא של ירושלים, משתמש בכל ארסנל הקללות העצום שלך, ואחרי שהיא עונה לך סוף סוף היא אומרת: "אה, החלטתי שאני בסוף לא מעוניינת. סליחה", מה שמשאיר לך מעט מאוד קללות לשימוש יעיל ואישי בדרך חזרה.

5. אתה לומד לקח לפעם הבאה ושולח הודעה שעתיים לפני הדייט: "היי, אנחנו נפגשים עוד שעתיים, נכון?" והיא עונה לך "אה, חשבתי על זה ובעצם לא", מה שמעורר בך גל של זכרונות מתוקים מסעיף 4.

6. מישהי פונה אליך ומעוניינת לצאת איתך, אבל מסיבות שרק הקב"ה בכבודו ובעצמו יודע, היא נעלמת אחרי התכתבות קצרה או שיחת טלפון, משל הייתה עשויה מגז שהתפוגג. איזה גז? אני הייתי אומר מתאן, אבל זה סתם מתוך רשעות.

7. מישהי מתעלמת ממך בבוטות באתר הכרויות, אבל מסתבר שיש לכם גם חברים משותפים שהחליטו לשדך ביניכם, ושם היא דווקא מאוד מתעניינת בך. מה שגורם לך להיעלב ולסרב בחריפות. אתן יודעות, מאחורי (רוב) הפרופילים יש גם בנאדם.

בקיצור אחי, נפלת טוב. מאחל לך רק הצלחה ואושר בחיים.

3 או שהיא איבדה את הטלפון. קרה לי

4-5 אין מילים. לבי לבי

6 ואז אחרי חצי שנה היא חוזרת, ויש קשר לא רע בכלל. קרה לי

7 נהדר. אם באמת רציתי אותה, ובאתר לא הצלחתי לשכנע אותה, אז הנה סוף סוף יש לי הזדמנות. *נהדר*. 

והיא היתה מה בנות מעדיפות שהבנים יעשו...

וכאן אני חושב שהן רגישות הרבה יותר ולכן אני ממש לא בטוח שהתשובה הגורפת כאן, המעדיפה את 2, תהיה נכונה

כלומר, השיחה, אם תתקיים, תהיה אותו דבר

השאלה אם מספרים לך מראש מה הולך להיות (וממילא את זה אתה מקבל בהודעה), או שאתה תופתע בשיחה

אפשרות 1: ברירת המחדל הרגילה, היא מחכה שתתקשר ואז מפתיעה אותך באמירה "החלטתי לחתוך"

אפשרות 2: היא מעדכנת אותך בבוקר (כלומר לא מיד אחרי, אבל לפני שתצטרך להתלבט לגבי איך להתקשר ומה לומר) שהיא לא תהיה מעוניינת להמשיך, ומוסרת את הכדור בחזרה לידיים שלך - אם אתה רוצה לנהל שיחה וכביכול להתעלם מההודעה, היא מבינה את הצורך וזה בסדר גמור

הנכונות שלה להקשיב לטיעוניך ולהסבריך למה היא עושה את טעות חייה זהים בשני המקרים - או שהיא לא מוכנה לשמוע, או שהיא מאד מוכנה לשמוע אבל הנטיה שלה כרגע היא שלילית....

מה שנראה לה מתוך תכונתיה ורגישותה הטוב ביותר.

השאלה היא האם היא, שכבר יודעת מה היא החליטה, תתן לך להמשיך ולהתלבט איך לנהל את השיחה ומה לומר (בין אם דעתך שלילית או חיובית. הרי את זה היא לא יכולה לדעת ולכן לא רלוונטי מבחינתה)

או שהיא תעדכן אותך מוקדם מספיק מה הולך להיות נושא השיחה בערב, כולל האפשרות לוותר על השיחה לחלוטין

*הערה חשובה - יש גם את האפשרות שהיא תשלח בבוקר, או בלילה לפני שהיא הולכת לישון, הודעה של "הי דוד אני ממש שמחה שנפגשנו ואשמח להיפגש שוב, מחכה לשיחה ממך מחר בערב כדי לשמוע לגבי הדעה שלך בנושא" לעומת שהיא תחכה עד הערב שאתה תתקשר ואז היא תספר לך שהיא מעוניינת להמשיך.

אבל במקרה שהיא מעוניינת, נראה לי שאף אחד לא יתנגד לקבל את זה בהודעה מראש (יש מתנגדים בקהל?)

מישהי שאתה מעוניין והיא לא בטוחה, אתה מעדיף שהיא תחליט (ואולי תחליט לשלילה) מאשר שהיא תתן צ'אנס בגלל שאתה מעוניין? אני מרגיש ההיפך - בעיני אם היא לא בטוחה ואמירהשלי יכולה להשפיע, אעשה מה שאני יכול כדי לשכנע

מי אמר שהיא אומרת כן כי לא נעים לה? אולי היא מפחדת להגיד כן, ואם אני רוצה יהיה לה הבטחון להגיד כן?

אני חושב שלאנשים יש רצונות מורכבים ומתפתחים ולא דעה חד משמעית, ואין משהו שמשפיע על התפתחות המחשבות יותר מאשר הדעה של הצד השני

ברור שאם זה לא רלוונטי, זה לא ישנה את דעתה

אבל אני מאמין לאנשים ולכן מניח שאם היא תגיד כן זה כנראה מה שהיא מרגישה

א. אתה מתקשר אליה מתי שאתה יודע שהיא פנוייה לדבר והיא אומר לך "היי דוד, היה נעים להיכר אותך נראה לי שלא שייך להמשיך להפגש"

ב. היא כותבת לך הודעה בבוקר "היי דוד היה נעים לי להכיר אותך תודה רבה נראה לי שלא מתאים להמשיך.. שיהיה לך הרבה בהלצחה!"

ההבדל העיקרי הוא שהנחת היסוד היא שזה בסדר מבחינת שנינו שהיא לא רוצה להמשיך.

יכול ממש לעצבן/להצחיק/לפגוע בי אם בחורה מנסה להצטדק על חשבוני. היא לא עושה לי טובה בכך שהיא נפגשה היא איתי וגם אם אני מתבאס מזה שהיא בחרה שלא להמשיך זה לא עניינה, זה עניין שלי מול עצמי. היא לא צריכה לחשוב את עצמה שאני מפסיד כל כך (בטחון עצמי זה מעולה רק בהקשרים אחרים).

ועכשיו אני יפסיק להתחכם איתך בויכוח האינסופי שלנו ואענה לעיקר השאלה -

במידה והיה דייט תקוע ולא מוצלח וממילא אני לא רוצה להמשיך - אז יהיה סבבה בהודעה.

במידה ואני התעניינתי בה אני מצפה שהיא תגיד לי בטלפון את זה. ההשקעה שלי למפגש צריכה הכרה כלשהי מהצד השני. זה נראה לי עניין בסיסי בדרך ארץ.

מבחינה עקרונית, בגלל שאי אפשר לדעת כמעט אם הצד השני רוצה להמשיך או לא נראה לי ראוי מאוד להתקשר ולכבד את המעמד. מקסימום היה מביך אבל אין פה מי שנפגע.

חוץ מזה, האופציה הראשונה שלך היא האופציה הראשונה שלי. לא רואה את ההבדל

ולא, לא התייחסתי לשאלה מה אני חושב על עצם ההחלטה שלה.

השרשור הזה נפתח מתוך מחשבה שיש הרבה בנים כמוני, שישמחו להיות מעודכנים ולא לחטוף כאפה לפנים, בשלש סיטואציות עיקריות:

1 אתה לא רוצה אותה, ואתה משקיע המון אנרגיה בשאלות של מה ואיך להגיד, או למצוא זמן להתקשר ולנחש מתי נוח לה... וכל המאמץ הזה רק כדי לשמוע "לא". לא היה יותר פשוט שהייתי יודע את התשובה וזהו?

2 אתה מאד רוצה אותה, ואתה חושב שגם היא מעוניינת, ואז אתה חוטף כאפה לפנים - ולא יודע איך לאכול את זה. במקום האפשרות שהיית מבין מה הסיטואציה ואולי אפילו מנסה לחשוב מה כן לומר ומה לשאול

3 מישהי התחילה איתך ברחוב (או שדכן פנה עם הצעה), ואתה - אמנם תיאורטית נורא מעוניין, אבל "תפוס" - השבת את פניהם ריקם

שלש הסיטואציות קרו לי

לגבי ההסבר שלך - אם לדעתך הודעה זה לא מכבד, למה אתה מרשה למישהי שאתה לא אוהב לזלזל בך?

וגם - מדובר כאן שהיא מוכנה ברצון לדבר איתך, היא פשוט שואלת אם תהיה מעוניין ומודיעה מראש מה היא הולכת להגיד.

ואני לא מדבר על הקטע של "מביך". זה לא הסיפור. הסיפור הוא שהזמן והאנרגיה שלך מושקעים במישהי שכבר לא מעוניינת בך וכדי לכבד אותך מחכה שאתה תתקשר אליה.

לקחת את הדיון לשם אבל גם באופציה הראשונה קשה לי ההנחת יסוד של המילים "פשוט לא הכיוון, לא משהו אישי". כי זה עומד על בסיס הנחת יסוד שהיא נראת לי מאוד בעייתית. אולי יותר מדי "חופר".. מתנצל.

הודעה לא מכבדת את הסיטואציה במידה ואחד הצדדים מוקיר אותה.

במידה וזה היה "ערב מבוזבז" מבחינתי אז אני באמת לא מוקיר כל כך את הסיטואציה, זה לא בהכרח מעיד על זלזול בה. אבל במידה ואני לא מתחשב ברגשותיה הנראים לי סבירים אז זה מביע זלזול.

חד משמעית במידה ואני רוצה - משמע אני מוקיר את הסיטואציה - אני אשמח שגם היא תכבד ותביע כבוד כלפי הסיטואציה בגלל המאמצים הכרוכים שהשקעתי בה.

החילוק פה אם היא צריכה לבנות על זה אם יש כלים או אין לי כלים להתמודד עם הסיטואציה. במידה ואין לי כלים להכיל והיא מניחה שיש לי - אז באמת באסה. במידה ויש לי כלים להתמודד עם העניין - יבאס אותי אם היא תחשוב שאין לי. זה יפגע באגו שלי (וזה נורמלי לגמרי).

איפה היא בונה שיש לך כלים להתמודד עם הסיטואציה?

היא פשוט מעדכנת אותך בבוקר מה היא הולכת לספר לך בערב, במידה ועדיין תהיה מעוניין לדבר בערב

ואם יש הסתברות של 50% שאתה תיעלב בכל מקרה, למה שהיא תפעל כדי לא להעליב אותך? כל מה שהיא תעשה יעליב אותך בהסתברות של 50%.

אותי למשל יש דברים שיעליבו (בלי קשר למחשבה שלי) ויש דברים שלא, ולכן אצפה ממנה לעשות דברים שלא יעליבו ולא לעשות דברים שיעליבו

כי מה השאלה פה בעצם - איך אתה רוצה שאני יודיע לך "לא" (תקן אותי אם אני טועה).

לכן אם יש לי כלים להתמודד - תגידי לי ותכבדי את הסיטואציה ואותי.

אם אין לי כלים להתמודד - תגידי לי בצורה עקיפה שההתרסקות תהיה פחות כואבת.

לגבי מה שכתבת ביחס ל50% 50% - כן, שתנסה להקטין את הנזק, זה לא עניין קטן. זה מעיד על כבוד וכבוד זה דבר שהוא קריטי לסיטואציה.

אני לא מצפה ממנה להכיר אותי דווקא כדי לדעת מה פוגע בי.

אני אשמח מאוד שהיא תגיד דברים שלא יפגעו בי אבל אם אני רגיש לדברים ספציפים שפוגעים במיוחד ולא באחרים אני מבין את זה על אף הכאב האישי הכרוך בכך.

(ולא בפעם הראשונה)

הסברתי בפירוט בדיוק מה שתי האפשרויות וההשלכות שלהן, 

מהאפשרות של הודעה מוקדמת אני מרוויח שאני לא פועל בערפל ואני יכול לפעול בהתאם למציאות,

אבל מפסיד, כביכול, כי "היא חתכה בהודעה" וזה עלול להיות פגיעה בכבוד שלי

לי יותר חשוב היתרונות האלה מאשר שמירה על הכבוד, ולכן אעדיף הודעה מוקדמת.

בהתלבטות שאתה מדבר עליה (ועדיין לא ברור לי מה היא), מדובר בחישוב סטטיסטי סבוך שהבחורה לא תהיה מסוגלת לעשות ולכן יהיה לה מאד קשה עד בלתי אפשרי להתחשב בך, כי השאלה האם תיפגע או לא, ומה אתה מעדיף שהיא תעשה, תלויה בשאלה מה אתה מרגיש כלפיה, ואת זה היא לא יודעת

במידה והיא רוצה להמשיך זה גם חלק מהדיון?

כי במצב של כן היא בעצם נשארת בתוך הקשר ומשאירה לך את הבחירה

אבל אפשר להתייחס גם לשאלה של כשהיא רוצה להגיד כן

כמובן, לא מיד אחרי - לקראת נישואין וזוגיות

כנתון, כתפקיד שעלי להתמודד איתו.

הסתכלות מעניינת מה שאתה כותב.

זה באמת תלוי עד כמה הסיטואציה נחשבת קריטית.

היו כאלה, כמובן. זכורות לי מאד לטובה, שנפרדו בהודעה מכבדת מאד מאד ולא הטריחו אותי להתקשר (על אף שאני מאד רציתי להמשיך)

אבל אני מדבר באופן כללי - מה בנים יעדיפו, וממילא מה מומלץ שבנות יעשו (בהנחה שהן לא מנסות לעצבן בכוונה)

אם היא כבר החליטה, עדיף שהיא תתקשר?

לגבי התאריך - אם למשל הם נפגשו בתשע"ז, באמת הגיע הזמן שהיא תתקשר

ולא שהיא תחכה לבחור שיתקשר כדי להפתיע אותו

גם למה "אם היה דייט טוב במיוחד" אתה מעדיף שהיא תחכה לטלפון ממך כדי לחתוך

אני יכול להבין ש"מתי תוכל לדבר" מעיד שיש לה משהו לומר לך שאיננו "אני רוצה להמשיך". בעצם מדובר ברמז, כך שאין לך הפתעה, אבל עדיין לא מספיק ברור כדי שתבין שהקשר בוודאות נגמר

הודעה יום אחרי. לא צריך שום שיחה. (גם לא אחרי דייט שני)

אם היא רוצה לפרט- מברוק.

אני כתבתי שההודעה אומרת בפירוש - אם תהיה מעוניין לדבר אדבר על זה ברצון. מטרתה של ההודעה זה לספר מה אספר לך באותה שיחה, ולאפשר לך את הבחירה אם לקיים את השיחה הזאת או לא.

אין כאן בריחה ולא התחמקות, פשוט עדכון מראש

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!