כתיב מלא וכתיב חסר בתורה - דוגמא

בהנהלת: ימ''ל
כ"ח אדר א 22:43

 

לפני כמה זמן שלפו אותי מהבית כנסת שלי בערב שבת לבית כנסת אחר להשלים להם מניין. אז ניצלתי את ההזדמנות לעיין בספריה שלהם. ויש להם שם כמה ספרים מעניינים. במיוחד נתקלתי שם בספר שמאוד עורר אצלי עניין ועסק בנושא של ״כתיב מלא וכתיב חסר בתורה״ לא זוכר איך קוראים לספר ומי כתב אותו, אבל זה ספר קצת ישן ונדיר וקשה מן הסתם להשגה. 

 

הוא מנסה להסביר בגדול ביחס לכל פסוק ופסוק בתורה למה המילה הנידונה מופיעה שם בכתיב מלא או בכתיב חסר. 

לא תמיד זה מרשים או משכנע במיוחד, אבל פה ושם הוא בהחלט מעורר עניין. בכל אופן מה שבעיקר לקחתי מהספר הזה זה את המודעות לעניין. גם כיום לא תמיד אני מצליח לזכור לשים לב לזה, אבל אני כן עושה את זה לעתים הרבה יותר קרובות. 

 

היום מצאתי דוגמא יפה לנושא, שאני מאוד סקרן לראות את ההערות שלו ביחס אליהם, אבל לצערי הבית כנסת הזה פתוח רק בימי שבת (אם מישהו מצליח לזהות ולמצוא את הספר באיזה מאגר אשמח לשמוע!). 

 

דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: (ויקרא פרק יט פסוק ב)

 

וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם: (ויקרא פרק כא פסוק ח)

 

אמנם ישנם מקומות שגם ביחס לבשר ודם המילה קדוש מופיעה בכתיב מלא, אבל בשני הפסוקים הללו הקדושה של בשר ודם נזכרת בהשוואה עם הקדושה של ה׳. ובעוד שהמילה קדוש ביחס לה׳ מופיעה בכתיב מלא ביחס לבשר ודם היא מופיעה בכתיב חסר! 

אפשר לחשוב על זה כי ביחס לקדושה של ה׳ הקדושה של בשר ודם היא חסרה, או שבעוד שהקדושה של ה׳ היא מוחלטת ואינה ניתנת לחילול הקדושה של בשר ודם יכולה להיפגם ולהיות מחוללת. וביחס לדוגמא השנייה זה מאוד מתאים ומאיר באור אחר את הפסוק שבא אחריו:

 

וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת־אָבִ֙יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף: ס (ויקרא פרק כא פסוק ט)

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ט אדר א 13:56
קדשים תהיו, יכול כמוני? ת"ל כי קדוש אני ה', קדושתי למעלה מקדושתכם. ויתכן שבאמת דיוק המדרש הוא מזה.
כ"ט אדר א 15:44

 

מעניין מאוד מה שהבאת. תודה רבה!

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ו אדר ב 17:27
נשמע קצת דומה ל'הבנה רדיקלית' שמזכיר הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם בעניין התארים האלוהיים
כ"ט אדר א 19:19
נורא ואיום, שבן אדם חושב שההבדל בקדושה בינו לבין הקב"ה, זה אם זה כתוב בכתיב מלא או בכתיב חסר!

וכבר בגמרא אמרו האמוראים הקדושים "בחסרות ויתרות לא בקיאינן"!
ל' אדר א 17:01

זכור לי גם שיש הסבר של מקובלים (של"ה?) לנוכחות של האות ו' במילה.

אולי של"ה לפרשת נוח על ההבדל בין מגדיל ומגדול...

אולי מקור אחר

ב' אדר ב 20:31

 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ב' אדר ב 21:02
עבר עריכה על ידי שום וחניכה בתאריך ב' באדר ב תשפ"ב 21:15

אני ואתה לדעתו הרמה.

אני מתכווין לספר טעמא דקרא של הגר"ח קנייבסקי. סקרן אותי האם נתן את דעתו על החסר והמלא בריש קדושים, וכתב כאשר כתבנו עפ"ז להסביר את דברי המדרש:

ב' אדר ב 21:07


בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ב' אדר ב 23:10
ב'מידות שהתורה נדרשת בהן' יש דרכי הלכה ודרכי אגדה.

גם בשני אלו, יש דברים שאדם לומד, כלומר מותר ללמוד על פי עצמו - למשל 'אדם דן קל וחומר בעצמו' ויש דברים שאדם לא יכול ללמוד על פי דעת עצמו למשל 'אין אדם לומד גזירה שווה אלא אם כן קיבלה מרבו'.

באופן כללי, רוב השלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן - בענייני הלכה - אלו מידות שמבחינת דקדוק בתורה שבכתב היו בעיקר בסמכות האמוראים, וגם זה קצת פחות מהתנאים, ורוב דרכי הלימוד זה לא השלוש עשרה מידות של לימוד מדרשי הלכה מתוך תורה שבכתב, אלא רק הדרכים כפי שקיבלו אותם ממלמדי הגמרא לאורך הדורות, - וכמובן, מדובר במי ש'שימש תלמידי חכמים', כלומר אדם לא יכול לעצמו להניח שהוא מבין, אם הוא לא קיבל את הדרכים של הלימוד באופן שאכן הוא תלמיד שלומד כ'תלמיד מובהק', כלומר - שרבו רואה בו אדם שאכן לומד על פי דעתו של רבו, ואז הרב הוא רב מובהק והתלמיד תלמיד מובהק, (בדרך כלל, כל מי שלומד בישיבה, יודע מה האם וכמה הוא נחשב תלמיד - ואיזה הדרגה יש לו לסמוך על הבנתו את הלימוד)

כך, כמו מידות הלימוד של מדרשי הלכה, יש גם מידות לימוד של מדרשי אגדה - וגם בזה תקפים אותם כללים. כלומר, שאדם צריך להיות מובהק על פי סמכות שלפניו שהייתה מובהקת גם כן, דור אחר דור עד משה מסיני. בימינו לא מקובל לדרוש גימטריות וכדומה - אלא אם כן זה מעביר מסר מוצדק וברור. וכאשר זה נעשה באופן של 'לפלפולא בעלמא', כלומר לתת רעיון, ולא ללמד.

לר' חיים קנייבסקי, מותר לכתוב כזה דבר, כיוון שהוא מלמד את זה כרב מובהק, והוא ניסח את דבריו באופן שברור מתוך הדברים, שהוא לא מתכוון באופן 'סתמי', שבגלל שיש אות אחת כזאת, ובמילה אחרת אין, כביכול זה 'מלמד' ו'מראה' מה ההבדל בין אדם לאלוקים. ח"ו. שהאומר כן עפ"ל. לכן גם רואים שהוא השתמש בניסוח ספיציפי ברור, שאי אפשר להתבלבל מתוכו בין מה שהוא עצמו כותב, לבין מה שכותבים בשפה רגילה של לימוד.

לעומת זאת, מי שאינו מוסמך לכך, ואפילו כותב בשפה 'למדנית' שמקובלת על פי התורה, ברגע שהמימרה והרעיון המועבר, הוא כמו האומר 'יברכוך טובים' - כמובן במשנה - שזה נקרא 'דרכי מינות' - כלומר, הסתמא זה שהוא מנסה בעיקר להכניס בלימוד איזה צד כביכול - לפי דעתו האישית - יותר 'חיובי' - ושזה בעצם, קצת יותר לגלוג כלפי הלימוד הטהור, שהוא צריך להיות קדוש לאלוהים באמת ובשלימות - לכן זה בעצם דבר פסול.

ובפועל, זה פסול לגמרי, בדיוק כמו שאר דרכי ה'מינות'.
ג' אדר ב 20:29
יש גם את המדרש המפורסם- "והמים להם חמה"- אל תקרי חומה אלא חימה ואת ההסבר של הגר"א להבדל בין הפסוק הזה לפסוק שנמצא לפני כן ומופיע בו אותו ביטוי ואותה מילה רק בכתיב מלא "והמים להם חומה". אפשר לראות כאן:
תנ"ך על הפרק - שמות יד - מידת הביטחון / הרב אברהם ריבלין שליט"א
ט' אדר ב 19:26

צריך עיון בהזדמנות. 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ד אדר ב 18:41

 

וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל־כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־אֲבִיכֶֽן: (בראשית פרק לא פסוק ו)

 

למה כחי בכתיב חסר ? הייתי מצפה שיהיה כתוב כוחי בכתיב מלא…

 

בספר שאני מעיין בו הוא לא מתייחס לזה, אם מישהו מכיר תשובה אשמח לשמוע. 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ד אדר ב 19:01
כוחי בכתיב מלא?..
כ"ד אדר ב 19:07


בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ד אדר ב 19:16


בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ו אדר ב 18:52

 

נראה שנכתב בכוונה בצורה הכי ״קיצונית״ שהיה אפשר מבחינת כתיב חסר:

 

וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה: (שמות פרק יט פסוק טז)

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ו אדר ב 20:20
ל' ניסן 08:27

 

וַיָּקֻמוּ כָל־בָּנָיו וְכָל־בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי־אֵרֵד אֶל־בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו: (בראשית פרק לז פסוק לה)

 

ישנן 2 אפשרויות ביחס למי המילה אותו מוסבת: יוסף או יעקב. ובהתאמה, לפי האפשרות הראשונה אביו מוסב על יעקב ואילו לפי האפשרות השניה אביו מוסב על יצחק. 

 

רש״י על סמך הבראשית רבה מפרש כאפשרות השניה וכך מפרשים רוב הפרשנים. 

 

״וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו, זֶה יִצְחָק. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ אֶצְלוֹ הָיָה בּוֹכֶה וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלוֹ הָיָה הוֹלֵךְ וְרוֹחֵץ וְסָךְ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ, אָמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גִּלָּה לוֹ וַאֲנִי מְגַלֶּה לו״ (בראשית רבה פ״ד)

 

הרשב״ם והאור חיים מפרשים בדרך הפשט לפי האפשרות הראשונה. 

 

על מה מתבססת הפרשנות שמדובר ביצחק שכלל לא נזכר בפסוק ?  ייתכן שעל סמך הייתור של המילה אביו (כמדומני שהשפתי חכמים מציע כך), אבל רציתי להציע אפשרות אחרת שזה על סמך הכתיב החסר של המילה אותו, ועל כך מבוססת דרשת הבראשית רבה שהיה זה יצחק שבכה על יעקב ולא בכה על יוסף. 

 

״גילוי נאות״: לצערי להצעה הזאת יש חסרון רציני שאמנם בנביאים כתובים יש עשרות מופעים של המילה אותו בכתיב מלא, אבל בתורה כל המופעים של המילה אותו הם בכתיב חסר של אתו

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ל' ניסן 20:06

אם אתה לומד את זה מ'אתו' אתה צריך להסביר למה זה דווקא יצחק.

השפתי חכמים לומד את זה גם מזה שאם זה היה יעקב לא היה צריך לומר אביו וגם בגלל שכתוב ויבך ולא ויתאבל.

בטוחים שאתם היחידים בערוץ שקוראים שר הטבעות?

כנסו לפורום שר הטבעות - המקום בשבילכם!

 

 

"הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' אלוקיך דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך"

 

 

 

 

 

 

 

סחלבים!

ז' אייר 08:48

 

יש 2 דמויות בלבד בפסוק שהמילה אותו יכולה להתייחס אליהם, יוסף או יעקב, לפי זה בהתאמה, המילה אביו מתייחסת ליעקב או ליצחק. הבנת הנקרא פשוטה. מה בדיוק אתה רוצה שאסביר ?

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ז' אייר 16:32


בטוחים שאתם היחידים בערוץ שקוראים שר הטבעות?

כנסו לפורום שר הטבעות - המקום בשבילכם!

 

 

"הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' אלוקיך דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך"

 

 

 

 

 

 

 

סחלבים!

ז' אייר 16:54

 

אני לא מנסה לטעון דבר כזה, על דרך הפשט נראה שבאמת הכוונה ליוסף. בסך הכל ניסיתי להעלות אפשרות שתסביר על מה התבסס מי שטען שהכוונה ליעקב. 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ל' ניסן 20:00

הפסוק "ויסלף דברי צדיקים" הוא הפסוק היחיד בתורה שבו כתוב צדיקים בכתיב מלא, המנחת שי כותב שזה בגלל  שגם אם הדיינים הם צדיקים גמורים השוחד יסלף את דבריהם

כשבדקתי איזה מפרש אומר את זה ראיתי את זה-https://daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/haser-2.htm

בטוחים שאתם היחידים בערוץ שקוראים שר הטבעות?

כנסו לפורום שר הטבעות - המקום בשבילכם!

 

 

"הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' אלוקיך דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך"

 

 

 

 

 

 

 

סחלבים!