כתיב מלא וכתיב חסר בתורה - דוגמאבן מערבא

 

לפני כמה זמן שלפו אותי מהבית כנסת שלי בערב שבת לבית כנסת אחר להשלים להם מניין. אז ניצלתי את ההזדמנות לעיין בספריה שלהם. ויש להם שם כמה ספרים מעניינים. במיוחד נתקלתי שם בספר שמאוד עורר אצלי עניין ועסק בנושא של ״כתיב מלא וכתיב חסר בתורה״ לא זוכר איך קוראים לספר ומי כתב אותו, אבל זה ספר קצת ישן ונדיר וקשה מן הסתם להשגה. 

 

הוא מנסה להסביר בגדול ביחס לכל פסוק ופסוק בתורה למה המילה הנידונה מופיעה שם בכתיב מלא או בכתיב חסר. 

לא תמיד זה מרשים או משכנע במיוחד, אבל פה ושם הוא בהחלט מעורר עניין. בכל אופן מה שבעיקר לקחתי מהספר הזה זה את המודעות לעניין. גם כיום לא תמיד אני מצליח לזכור לשים לב לזה, אבל אני כן עושה את זה לעתים הרבה יותר קרובות. 

 

היום מצאתי דוגמא יפה לנושא, שאני מאוד סקרן לראות את ההערות שלו ביחס אליהם, אבל לצערי הבית כנסת הזה פתוח רק בימי שבת (אם מישהו מצליח לזהות ולמצוא את הספר באיזה מאגר אשמח לשמוע!). 

 

דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: (ויקרא פרק יט פסוק ב)

 

וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם: (ויקרא פרק כא פסוק ח)

 

אמנם ישנם מקומות שגם ביחס לבשר ודם המילה קדוש מופיעה בכתיב מלא, אבל בשני הפסוקים הללו הקדושה של בשר ודם נזכרת בהשוואה עם הקדושה של ה׳. ובעוד שהמילה קדוש ביחס לה׳ מופיעה בכתיב מלא ביחס לבשר ודם היא מופיעה בכתיב חסר! 

אפשר לחשוב על זה כי ביחס לקדושה של ה׳ הקדושה של בשר ודם היא חסרה, או שבעוד שהקדושה של ה׳ היא מוחלטת ואינה ניתנת לחילול הקדושה של בשר ודם יכולה להיפגם ולהיות מחוללת. וביחס לדוגמא השנייה זה מאוד מתאים ומאיר באור אחר את הפסוק שבא אחריו:

 

וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת־אָבִ֙יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף: ס (ויקרא פרק כא פסוק ט)

ממש מתבקשים דהרי המד"ר שםשום וחניכה
קדשים תהיו, יכול כמוני? ת"ל כי קדוש אני ה', קדושתי למעלה מקדושתכם. ויתכן שבאמת דיוק המדרש הוא מזה.
לחצי רגע לא הבנתי מה הקשר למד״רבן מערבא

 

מעניין מאוד מה שהבאת. תודה רבה!

אתה מבין מה ההו"א שמישהו יחשוב שקדושתו היא כמו קדושת ה'?נוגע, לא נוגע
או שגדולתו היא כמו גדולת ה'?
ויקרא רבה כד ט – ויקיטקסט
כן, הבנה רדיקלית של 'חלק אלוה ממעל'.שום וחניכה


--- ---רב שמואל
נשמע קצת דומה ל'הבנה רדיקלית' שמזכיר הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם בעניין התארים האלוהיים
------רב שמואל
נורא ואיום, שבן אדם חושב שההבדל בקדושה בינו לבין הקב"ה, זה אם זה כתוב בכתיב מלא או בכתיב חסר!

וכבר בגמרא אמרו האמוראים הקדושים "בחסרות ויתרות לא בקיאינן"!
זכור לי ספר כזה ולא זוכר מי כתב אותו או מה שמו...ultracrepidam

זכור לי גם שיש הסבר של מקובלים (של"ה?) לנוכחות של האות ו' במילה.

אולי של"ה לפרשת נוח על ההבדל בין מגדיל ומגדול...

אולי מקור אחר

אז הנה הספרבן מערבא

 

אז יש עוד אחד, כי על זה לא שמעתי מימיultracrepidam


אגב, יש עוד ספר שמתעסק הרבה בזה, וב"ה שכיוונושום וחניכה
עבר עריכה על ידי שום וחניכה בתאריך ב' באדר ב תשפ"ב 21:15

אני ואתה לדעתו הרמה.

אני מתכווין לספר טעמא דקרא של הגר"ח קנייבסקי. סקרן אותי האם נתן את דעתו על החסר והמלא בריש קדושים, וכתב כאשר כתבנו עפ"ז להסביר את דברי המדרש:

נפלא. תודה רבה.בן מערבא


------רב שמואל
ב'מידות שהתורה נדרשת בהן' יש דרכי הלכה ודרכי אגדה.

גם בשני אלו, יש דברים שאדם לומד, כלומר מותר ללמוד על פי עצמו - למשל 'אדם דן קל וחומר בעצמו' ויש דברים שאדם לא יכול ללמוד על פי דעת עצמו למשל 'אין אדם לומד גזירה שווה אלא אם כן קיבלה מרבו'.

באופן כללי, רוב השלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן - בענייני הלכה - אלו מידות שמבחינת דקדוק בתורה שבכתב היו בעיקר בסמכות האמוראים, וגם זה קצת פחות מהתנאים, ורוב דרכי הלימוד זה לא השלוש עשרה מידות של לימוד מדרשי הלכה מתוך תורה שבכתב, אלא רק הדרכים כפי שקיבלו אותם ממלמדי הגמרא לאורך הדורות, - וכמובן, מדובר במי ש'שימש תלמידי חכמים', כלומר אדם לא יכול לעצמו להניח שהוא מבין, אם הוא לא קיבל את הדרכים של הלימוד באופן שאכן הוא תלמיד שלומד כ'תלמיד מובהק', כלומר - שרבו רואה בו אדם שאכן לומד על פי דעתו של רבו, ואז הרב הוא רב מובהק והתלמיד תלמיד מובהק, (בדרך כלל, כל מי שלומד בישיבה, יודע מה האם וכמה הוא נחשב תלמיד - ואיזה הדרגה יש לו לסמוך על הבנתו את הלימוד)

כך, כמו מידות הלימוד של מדרשי הלכה, יש גם מידות לימוד של מדרשי אגדה - וגם בזה תקפים אותם כללים. כלומר, שאדם צריך להיות מובהק על פי סמכות שלפניו שהייתה מובהקת גם כן, דור אחר דור עד משה מסיני. בימינו לא מקובל לדרוש גימטריות וכדומה - אלא אם כן זה מעביר מסר מוצדק וברור. וכאשר זה נעשה באופן של 'לפלפולא בעלמא', כלומר לתת רעיון, ולא ללמד.

לר' חיים קנייבסקי, מותר לכתוב כזה דבר, כיוון שהוא מלמד את זה כרב מובהק, והוא ניסח את דבריו באופן שברור מתוך הדברים, שהוא לא מתכוון באופן 'סתמי', שבגלל שיש אות אחת כזאת, ובמילה אחרת אין, כביכול זה 'מלמד' ו'מראה' מה ההבדל בין אדם לאלוקים. ח"ו. שהאומר כן עפ"ל. לכן גם רואים שהוא השתמש בניסוח ספיציפי ברור, שאי אפשר להתבלבל מתוכו בין מה שהוא עצמו כותב, לבין מה שכותבים בשפה רגילה של לימוד.

לעומת זאת, מי שאינו מוסמך לכך, ואפילו כותב בשפה 'למדנית' שמקובלת על פי התורה, ברגע שהמימרה והרעיון המועבר, הוא כמו האומר 'יברכוך טובים' - כמובן במשנה - שזה נקרא 'דרכי מינות' - כלומר, הסתמא זה שהוא מנסה בעיקר להכניס בלימוד איזה צד כביכול - לפי דעתו האישית - יותר 'חיובי' - ושזה בעצם, קצת יותר לגלוג כלפי הלימוד הטהור, שהוא צריך להיות קדוש לאלוהים באמת ובשלימות - לכן זה בעצם דבר פסול.

ובפועל, זה פסול לגמרי, בדיוק כמו שאר דרכי ה'מינות'.
יישר כח. מחכיםנוגע, לא נוגע
יש גם את המדרש המפורסם- "והמים להם חמה"- אל תקרי חומה אלא חימה ואת ההסבר של הגר"א להבדל בין הפסוק הזה לפסוק שנמצא לפני כן ומופיע בו אותו ביטוי ואותה מילה רק בכתיב מלא "והמים להם חומה". אפשר לראות כאן:
תנ"ך על הפרק - שמות יד - מידת הביטחון / הרב אברהם ריבלין שליט"א
תודה אח יקרבן מערבא

צריך עיון בהזדמנות. 

שאלה שהתקשיתי בהבן מערבא

 

וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל־כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־אֲבִיכֶֽן: (בראשית פרק לא פסוק ו)

 

למה כחי בכתיב חסר ? הייתי מצפה שיהיה כתוב כוחי בכתיב מלא…

 

בספר שאני מעיין בו הוא לא מתייחס לזה, אם מישהו מכיר תשובה אשמח לשמוע. 

איפה מצאת בתנ"ךשום וחניכה
כוחי בכתיב מלא?..
כוחי לא, אבל כוח כן מופיע בדניאל.בן מערבא


אז השאלה היא על דניאלשום וחניכה
בסדר. נראה לי שאני מקבל את זה.בן מערבא


איפה מצאת בתנ"ך כללים ידועים ומוכרים מתי כתיב מלא ומתי חסר?רב שמואל
פסוק מעניין שמצאתי בנושאבן מערבא

 

נראה שנכתב בכוונה בצורה הכי ״קיצונית״ שהיה אפשר מבחינת כתיב חסר:

 

וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה: (שמות פרק יט פסוק טז)

ויבך אותו אביו - כלפי מי זה מוסב ?בן מערבא

 

וַיָּקֻמוּ כָל־בָּנָיו וְכָל־בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי־אֵרֵד אֶל־בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו: (בראשית פרק לז פסוק לה)

 

ישנן 2 אפשרויות ביחס למי המילה אותו מוסבת: יוסף או יעקב. ובהתאמה, לפי האפשרות הראשונה אביו מוסב על יעקב ואילו לפי האפשרות השניה אביו מוסב על יצחק. 

 

רש״י על סמך הבראשית רבה מפרש כאפשרות השניה וכך מפרשים רוב הפרשנים. 

 

״וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו, זֶה יִצְחָק. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ אֶצְלוֹ הָיָה בּוֹכֶה וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלוֹ הָיָה הוֹלֵךְ וְרוֹחֵץ וְסָךְ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ, אָמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גִּלָּה לוֹ וַאֲנִי מְגַלֶּה לו״ (בראשית רבה פ״ד)

 

הרשב״ם והאור חיים מפרשים בדרך הפשט לפי האפשרות הראשונה. 

 

על מה מתבססת הפרשנות שמדובר ביצחק שכלל לא נזכר בפסוק ?  ייתכן שעל סמך הייתור של המילה אביו (כמדומני שהשפתי חכמים מציע כך), אבל רציתי להציע אפשרות אחרת שזה על סמך הכתיב החסר של המילה אותו, ועל כך מבוססת דרשת הבראשית רבה שהיה זה יצחק שבכה על יעקב ולא בכה על יוסף. 

 

״גילוי נאות״: לצערי להצעה הזאת יש חסרון רציני שאמנם בנביאים כתובים יש עשרות מופעים של המילה אותו בכתיב מלא, אבל בתורה כל המופעים של המילה אותו הם בכתיב חסר של אתו

--125690

אם אתה לומד את זה מ'אתו' אתה צריך להסביר למה זה דווקא יצחק.

השפתי חכמים לומד את זה גם מזה שאם זה היה יעקב לא היה צריך לומר אביו וגם בגלל שכתוב ויבך ולא ויתאבל.

מה זאת אומרת צריך להסביר למה זה דווקא יצחק ?בן מערבא

 

יש 2 דמויות בלבד בפסוק שהמילה אותו יכולה להתייחס אליהם, יוסף או יעקב, לפי זה בהתאמה, המילה אביו מתייחסת ליעקב או ליצחק. הבנת הנקרא פשוטה. מה בדיוק אתה רוצה שאסביר ?

ואיך אתה ש'אותו' זה לא יוסף?125690


אתה שואל על סמך מה אני טוען שזה לא יוסף ?בן מערבאאחרונה

 

אני לא מנסה לטעון דבר כזה, על דרך הפשט נראה שבאמת הכוונה ליוסף. בסך הכל ניסיתי להעלות אפשרות שתסביר על מה התבסס מי שטען שהכוונה ליעקב. 

אני מכיר הסבר לעוד מילה אחת125690

הפסוק "ויסלף דברי צדיקים" הוא הפסוק היחיד בתורה שבו כתוב צדיקים בכתיב מלא, המנחת שי כותב שזה בגלל  שגם אם הדיינים הם צדיקים גמורים השוחד יסלף את דבריהם

כשבדקתי איזה מפרש אומר את זה ראיתי את זה-https://daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/haser-2.htm

תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה

אולי יעניין אותך