כתיב מלא וכתיב חסר בתורה - דוגמאבן מערבא

 

לפני כמה זמן שלפו אותי מהבית כנסת שלי בערב שבת לבית כנסת אחר להשלים להם מניין. אז ניצלתי את ההזדמנות לעיין בספריה שלהם. ויש להם שם כמה ספרים מעניינים. במיוחד נתקלתי שם בספר שמאוד עורר אצלי עניין ועסק בנושא של ״כתיב מלא וכתיב חסר בתורה״ לא זוכר איך קוראים לספר ומי כתב אותו, אבל זה ספר קצת ישן ונדיר וקשה מן הסתם להשגה. 

 

הוא מנסה להסביר בגדול ביחס לכל פסוק ופסוק בתורה למה המילה הנידונה מופיעה שם בכתיב מלא או בכתיב חסר. 

לא תמיד זה מרשים או משכנע במיוחד, אבל פה ושם הוא בהחלט מעורר עניין. בכל אופן מה שבעיקר לקחתי מהספר הזה זה את המודעות לעניין. גם כיום לא תמיד אני מצליח לזכור לשים לב לזה, אבל אני כן עושה את זה לעתים הרבה יותר קרובות. 

 

היום מצאתי דוגמא יפה לנושא, שאני מאוד סקרן לראות את ההערות שלו ביחס אליהם, אבל לצערי הבית כנסת הזה פתוח רק בימי שבת (אם מישהו מצליח לזהות ולמצוא את הספר באיזה מאגר אשמח לשמוע!). 

 

דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: (ויקרא פרק יט פסוק ב)

 

וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם: (ויקרא פרק כא פסוק ח)

 

אמנם ישנם מקומות שגם ביחס לבשר ודם המילה קדוש מופיעה בכתיב מלא, אבל בשני הפסוקים הללו הקדושה של בשר ודם נזכרת בהשוואה עם הקדושה של ה׳. ובעוד שהמילה קדוש ביחס לה׳ מופיעה בכתיב מלא ביחס לבשר ודם היא מופיעה בכתיב חסר! 

אפשר לחשוב על זה כי ביחס לקדושה של ה׳ הקדושה של בשר ודם היא חסרה, או שבעוד שהקדושה של ה׳ היא מוחלטת ואינה ניתנת לחילול הקדושה של בשר ודם יכולה להיפגם ולהיות מחוללת. וביחס לדוגמא השנייה זה מאוד מתאים ומאיר באור אחר את הפסוק שבא אחריו:

 

וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת־אָבִ֙יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף: ס (ויקרא פרק כא פסוק ט)

ממש מתבקשים דהרי המד"ר שםשום וחניכה
קדשים תהיו, יכול כמוני? ת"ל כי קדוש אני ה', קדושתי למעלה מקדושתכם. ויתכן שבאמת דיוק המדרש הוא מזה.
לחצי רגע לא הבנתי מה הקשר למד״רבן מערבא

 

מעניין מאוד מה שהבאת. תודה רבה!

אתה מבין מה ההו"א שמישהו יחשוב שקדושתו היא כמו קדושת ה'?נוגע, לא נוגע
או שגדולתו היא כמו גדולת ה'?
ויקרא רבה כד ט – ויקיטקסט
כן, הבנה רדיקלית של 'חלק אלוה ממעל'.שום וחניכה


--- ---רב שמואל
נשמע קצת דומה ל'הבנה רדיקלית' שמזכיר הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם בעניין התארים האלוהיים
------רב שמואל
נורא ואיום, שבן אדם חושב שההבדל בקדושה בינו לבין הקב"ה, זה אם זה כתוב בכתיב מלא או בכתיב חסר!

וכבר בגמרא אמרו האמוראים הקדושים "בחסרות ויתרות לא בקיאינן"!
זכור לי ספר כזה ולא זוכר מי כתב אותו או מה שמו...ultracrepidam

זכור לי גם שיש הסבר של מקובלים (של"ה?) לנוכחות של האות ו' במילה.

אולי של"ה לפרשת נוח על ההבדל בין מגדיל ומגדול...

אולי מקור אחר

אז הנה הספרבן מערבא

 

אז יש עוד אחד, כי על זה לא שמעתי מימיultracrepidam


אגב, יש עוד ספר שמתעסק הרבה בזה, וב"ה שכיוונושום וחניכה
עבר עריכה על ידי שום וחניכה בתאריך ב' באדר ב תשפ"ב 21:15

אני ואתה לדעתו הרמה.

אני מתכווין לספר טעמא דקרא של הגר"ח קנייבסקי. סקרן אותי האם נתן את דעתו על החסר והמלא בריש קדושים, וכתב כאשר כתבנו עפ"ז להסביר את דברי המדרש:

נפלא. תודה רבה.בן מערבא


------רב שמואל
ב'מידות שהתורה נדרשת בהן' יש דרכי הלכה ודרכי אגדה.

גם בשני אלו, יש דברים שאדם לומד, כלומר מותר ללמוד על פי עצמו - למשל 'אדם דן קל וחומר בעצמו' ויש דברים שאדם לא יכול ללמוד על פי דעת עצמו למשל 'אין אדם לומד גזירה שווה אלא אם כן קיבלה מרבו'.

באופן כללי, רוב השלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן - בענייני הלכה - אלו מידות שמבחינת דקדוק בתורה שבכתב היו בעיקר בסמכות האמוראים, וגם זה קצת פחות מהתנאים, ורוב דרכי הלימוד זה לא השלוש עשרה מידות של לימוד מדרשי הלכה מתוך תורה שבכתב, אלא רק הדרכים כפי שקיבלו אותם ממלמדי הגמרא לאורך הדורות, - וכמובן, מדובר במי ש'שימש תלמידי חכמים', כלומר אדם לא יכול לעצמו להניח שהוא מבין, אם הוא לא קיבל את הדרכים של הלימוד באופן שאכן הוא תלמיד שלומד כ'תלמיד מובהק', כלומר - שרבו רואה בו אדם שאכן לומד על פי דעתו של רבו, ואז הרב הוא רב מובהק והתלמיד תלמיד מובהק, (בדרך כלל, כל מי שלומד בישיבה, יודע מה האם וכמה הוא נחשב תלמיד - ואיזה הדרגה יש לו לסמוך על הבנתו את הלימוד)

כך, כמו מידות הלימוד של מדרשי הלכה, יש גם מידות לימוד של מדרשי אגדה - וגם בזה תקפים אותם כללים. כלומר, שאדם צריך להיות מובהק על פי סמכות שלפניו שהייתה מובהקת גם כן, דור אחר דור עד משה מסיני. בימינו לא מקובל לדרוש גימטריות וכדומה - אלא אם כן זה מעביר מסר מוצדק וברור. וכאשר זה נעשה באופן של 'לפלפולא בעלמא', כלומר לתת רעיון, ולא ללמד.

לר' חיים קנייבסקי, מותר לכתוב כזה דבר, כיוון שהוא מלמד את זה כרב מובהק, והוא ניסח את דבריו באופן שברור מתוך הדברים, שהוא לא מתכוון באופן 'סתמי', שבגלל שיש אות אחת כזאת, ובמילה אחרת אין, כביכול זה 'מלמד' ו'מראה' מה ההבדל בין אדם לאלוקים. ח"ו. שהאומר כן עפ"ל. לכן גם רואים שהוא השתמש בניסוח ספיציפי ברור, שאי אפשר להתבלבל מתוכו בין מה שהוא עצמו כותב, לבין מה שכותבים בשפה רגילה של לימוד.

לעומת זאת, מי שאינו מוסמך לכך, ואפילו כותב בשפה 'למדנית' שמקובלת על פי התורה, ברגע שהמימרה והרעיון המועבר, הוא כמו האומר 'יברכוך טובים' - כמובן במשנה - שזה נקרא 'דרכי מינות' - כלומר, הסתמא זה שהוא מנסה בעיקר להכניס בלימוד איזה צד כביכול - לפי דעתו האישית - יותר 'חיובי' - ושזה בעצם, קצת יותר לגלוג כלפי הלימוד הטהור, שהוא צריך להיות קדוש לאלוהים באמת ובשלימות - לכן זה בעצם דבר פסול.

ובפועל, זה פסול לגמרי, בדיוק כמו שאר דרכי ה'מינות'.
יישר כח. מחכיםנוגע, לא נוגע
יש גם את המדרש המפורסם- "והמים להם חמה"- אל תקרי חומה אלא חימה ואת ההסבר של הגר"א להבדל בין הפסוק הזה לפסוק שנמצא לפני כן ומופיע בו אותו ביטוי ואותה מילה רק בכתיב מלא "והמים להם חומה". אפשר לראות כאן:
תנ"ך על הפרק - שמות יד - מידת הביטחון / הרב אברהם ריבלין שליט"א
תודה אח יקרבן מערבא

צריך עיון בהזדמנות. 

שאלה שהתקשיתי בהבן מערבא

 

וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל־כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־אֲבִיכֶֽן: (בראשית פרק לא פסוק ו)

 

למה כחי בכתיב חסר ? הייתי מצפה שיהיה כתוב כוחי בכתיב מלא…

 

בספר שאני מעיין בו הוא לא מתייחס לזה, אם מישהו מכיר תשובה אשמח לשמוע. 

איפה מצאת בתנ"ךשום וחניכה
כוחי בכתיב מלא?..
כוחי לא, אבל כוח כן מופיע בדניאל.בן מערבא


אז השאלה היא על דניאלשום וחניכה
בסדר. נראה לי שאני מקבל את זה.בן מערבא


איפה מצאת בתנ"ך כללים ידועים ומוכרים מתי כתיב מלא ומתי חסר?רב שמואל
פסוק מעניין שמצאתי בנושאבן מערבא

 

נראה שנכתב בכוונה בצורה הכי ״קיצונית״ שהיה אפשר מבחינת כתיב חסר:

 

וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה: (שמות פרק יט פסוק טז)

ויבך אותו אביו - כלפי מי זה מוסב ?בן מערבא

 

וַיָּקֻמוּ כָל־בָּנָיו וְכָל־בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי־אֵרֵד אֶל־בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו: (בראשית פרק לז פסוק לה)

 

ישנן 2 אפשרויות ביחס למי המילה אותו מוסבת: יוסף או יעקב. ובהתאמה, לפי האפשרות הראשונה אביו מוסב על יעקב ואילו לפי האפשרות השניה אביו מוסב על יצחק. 

 

רש״י על סמך הבראשית רבה מפרש כאפשרות השניה וכך מפרשים רוב הפרשנים. 

 

״וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו, זֶה יִצְחָק. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ אֶצְלוֹ הָיָה בּוֹכֶה וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלוֹ הָיָה הוֹלֵךְ וְרוֹחֵץ וְסָךְ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ, אָמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גִּלָּה לוֹ וַאֲנִי מְגַלֶּה לו״ (בראשית רבה פ״ד)

 

הרשב״ם והאור חיים מפרשים בדרך הפשט לפי האפשרות הראשונה. 

 

על מה מתבססת הפרשנות שמדובר ביצחק שכלל לא נזכר בפסוק ?  ייתכן שעל סמך הייתור של המילה אביו (כמדומני שהשפתי חכמים מציע כך), אבל רציתי להציע אפשרות אחרת שזה על סמך הכתיב החסר של המילה אותו, ועל כך מבוססת דרשת הבראשית רבה שהיה זה יצחק שבכה על יעקב ולא בכה על יוסף. 

 

״גילוי נאות״: לצערי להצעה הזאת יש חסרון רציני שאמנם בנביאים כתובים יש עשרות מופעים של המילה אותו בכתיב מלא, אבל בתורה כל המופעים של המילה אותו הם בכתיב חסר של אתו

--125690

אם אתה לומד את זה מ'אתו' אתה צריך להסביר למה זה דווקא יצחק.

השפתי חכמים לומד את זה גם מזה שאם זה היה יעקב לא היה צריך לומר אביו וגם בגלל שכתוב ויבך ולא ויתאבל.

מה זאת אומרת צריך להסביר למה זה דווקא יצחק ?בן מערבא

 

יש 2 דמויות בלבד בפסוק שהמילה אותו יכולה להתייחס אליהם, יוסף או יעקב, לפי זה בהתאמה, המילה אביו מתייחסת ליעקב או ליצחק. הבנת הנקרא פשוטה. מה בדיוק אתה רוצה שאסביר ?

ואיך אתה ש'אותו' זה לא יוסף?125690


אתה שואל על סמך מה אני טוען שזה לא יוסף ?בן מערבאאחרונה

 

אני לא מנסה לטעון דבר כזה, על דרך הפשט נראה שבאמת הכוונה ליוסף. בסך הכל ניסיתי להעלות אפשרות שתסביר על מה התבסס מי שטען שהכוונה ליעקב. 

אני מכיר הסבר לעוד מילה אחת125690

הפסוק "ויסלף דברי צדיקים" הוא הפסוק היחיד בתורה שבו כתוב צדיקים בכתיב מלא, המנחת שי כותב שזה בגלל  שגם אם הדיינים הם צדיקים גמורים השוחד יסלף את דבריהם

כשבדקתי איזה מפרש אומר את זה ראיתי את זה-https://daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/haser-2.htm

ט"ו באבאביעד מילוא

מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?

מעולם לא שמעתי עליופתית שלגאחרונה

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאר

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

בתי חב"ד בכל העולם….סיעתא דשמייא1

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

לא היה צריך 2000 שנה בשביל זהקעלעברימבאר

כנראה שכן. עדין בישראל מחלקים הזמנות…סיעתא דשמייא1

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

"על אהבתך אשתה גביעי"נקדימוןאחרונה

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה

אולי יעניין אותך