ל' אדר א 00:24

"בירושלמי פ"ק דמגילה ה"א מפרש טעמא ר' סימון בשם ריב"ל 'חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים ותלו אותה מימות יהושע בן נון' וכן הביא הרמב"ם בפ"א מהלכות מגילה ה"ה 'ולמה תלו הדבר בימי יהושע כדי לחלוק כבוד לאר"י שהיתה חרבה באותו הזמן כדי שיהיו קוראין כבני שושן ויחשבו כאילו הן כרכין המוקפין חומה. אעפ"י שהן עתה חרבין הואיל והיו מוקפין בימי יהושע קורין בט"ו ויהי' זכרון לאר"י בנס זה' והכוונה לחלוק כבוד לירושלים בירת ארץ ישראל שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע וטעם זה צריך ביאור מה נתינת כבוד שייך כאן לירושלים דאפי' אם לא היתה חריבה בשעת מאורע הנס אלא מוקפת חומה מ"מ מאורע הנס וקביעתו גם ליום ט"ו בעיר שושן תליא ובמה יש כאן נתינת כבוד לירושלים?

 

ונראה להסביר בדרך משל למדינה גדולה שהיתה נלחמת עם אויביה והיתה המלחמה נפוצה בכל עריה. והנה חיל המדינה גבר על האויב וניצח במלחמה, מלבד עיר אחת שנתארכה בה המערכה והמלחמה שם עדיין בעיצומה והן ודאי דבכל עיר ועיר שהמלחמה שם נסתיימה יכולה לסדר לעצמה יום חג לנצחונה ברם עיר הבירה של אותה ממלכה לא תכריז על חג הנצחון כל זמן שנמשכת המערכה באחת מעריה כיון שעיר זו משתייכת לכתר המלכות של אותה מדינה. ורק לאחר הנצחון השלם כשתשקוט המלחמה בכל ערי המלוכה אז תכריז על יום חג לנצחונה המוחלט.

 

כן הדבר בנצחונם של היהודים על אויביהם בכל מדינות המלך אחשורוש. הנה כל מדינה ומדינה במדינות המלך שנסתיימה שם הריגת השונאים ביום י"ג לחודש ונחו ביום י"ד עשו אותו ליום משתה ושמחה, מלבד בעיר שושן שארכה הריגת השונאים גם ביום י"ד ולא נחו עד יום ט"ו היא קובעת את יום חגה ליום ט"ו ובגללה גם ירושלים עיר הבירה של היהודים אינה יכולה לקבוע את החג ליום י"ד אלא ליום ט"ו.

וזהו שאמר הירושלמי חלקו כבוד לאר"י שהיתה חריבה באותן הימים ותלו אותה מימות יהושע בן נון, והיינו נתינת הכבוד שדנין את ירושלים כבירת היהודים אף בשעת חורבנה וכל ערי היהודים במושבותם נתלין בה וגילו בזה כי ירושלים מרכז האומה היא גם בחורבנה ועיני כל היהודים נשואות אליה ועיניה שלה תלויות לשלום האומה כולה בכל ארצות פזוריהם.

ואמנם תקנה זו מרדכי תקנה, 'אשר הגלה מירושלים עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה'. וגולי ירושלים הם שנשבעו 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי'. וקיימו את השבועה והעלו את ירושלים על ראש שמחתם בקביעת יום שמחת נצחונם על אויביהם ושונאיהם, שקבעו את יום ירושלים כביום שמחת שושן שעמדה במרכז הנצחון.

ואפשר לרמוז כוונה זו בפסוק 'אם אשכחך ירושלים- תשכח ימיני' כלומר אם הייתי שוכח את ירושלים בעת נס אחשורוש- תשכח ימיני- גם כל הנס שבא לי ע"י איש ימיני היה נשכח זכרו מן היהודים. ורק מפני שקיימו את השבועה אשר נשבעו לירושלים לבלתי שכוח אותה אמרה רוה"ק 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם'.

 

וזכינו בזה לבאר הא דאיתא במדרש פליאה 'וזכרם לא יסוף מזרעם- מפני שקבעו ירושלים בט"ו' וביאור המדרש הוא לפי מה שכתבנו דקביעת ירושלים בט"ו היה בה משום קיום השבועה אם אשכחך ירושלים ולפיכך הובטח דגם ימי הפורים לא ישכחו מתוך היהודים.

 

ויש להוסיף עוד דבאמת באותו פרק זמן כבר התחילו בבנין ירושלים שנית ובנה של אסתר הוא שנתן את הרשות לבנותה ולפיכך היתה דעתם נתונה לקבוע ימי משתה ושמחה אבל כל זמן שהיתה ירושלים חרבה עסוקים היו באבל ירושלים ויגונה עד שנראו ניצני גאולתה מיד מלך בבל"

 

(מתוך אבני שהם, של ר' משה לייב שחור זצ"ל)

 

@שפרינצא בוזגלו , ולא יודע את מי עוד צריך לתייג...

ל' אדר א 01:02

אתה יכול להסביר לי את הגמרא בתחילה?

מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ
מָתַי תִּמְלךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן
תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים
וְעֵינֵינוּ תִּרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ

ל' אדר א 01:20

לכאורה, צריך לקבוע שכרכים המוקפים חומה מימות אחשוורוש, יהיו בט"ו.

אז מה ליהושע ולפורים? (הרבה)

אלא שאם היו קובעים מימות אחשוורוש, היה יוצא מצב שערי ארץ ישראל, שהיו חרבים באותו הזמן, היה דינם כפרזים- דהיינו הערים ה'פושטיות', שקוראים בי"ד. אז כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל, שכשיבנו שוב את הכרכים החרבים שבה, הם יחשבו חשובים מספיק כדי לחגוג בט"ו ככרכים חשובים, קבעו שאנחנו מודדים מימות יהושע בן נון.

ל' אדר א 01:23

עכשיו הבנתי את הכל...

זה ממש יפה! 
תודה!

מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ
מָתַי תִּמְלךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן
תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים
וְעֵינֵינוּ תִּרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ

ל' אדר א 01:34

אין על ירושלים שלנו

טוב לזכור שבאותה תקופה, הארץ אפילו לא היתה מקודשת.

כי 'קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא לעת"ל'.

אבל כאמור הלב שלהם היה בירושלים, גם כשהיא ממש בחורבנה♥ 

ל' אדר א 01:44

זה פשוט כיף לראות יהודים מכל מיני סוגים שהדברים היחידים שמקשרים בניהם זה הרצון לעבוד את ה' והאהבה לירושלים.

מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ
מָתַי תִּמְלךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן
תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים
וְעֵינֵינוּ תִּרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ

ל' אדר א 01:32