תהלים פרק פח בהשוואה לאיכה פרק גבן מערבא

 

השבת עיינתי במזמור פח בתהלים. והמילה ״במחשכים״ שמופיעה שם הזכירה לי את הביטוי ״במחשכים הושיבני״ שמופיעה בספר איכה. אז פתחתי את איכה בפרק ג והתחלתי להשוות אותו לפרק פח בתהלים ולאט לאט התברר לי שזה היה קצה חוט לדמיון מרתק בין שני הפרקים. פסוקים דומים בספרים שונים היא תופעה נפוצה בתנ״ך, אבל כאן מדובר ביותר מכך. מסתבר לומר שירמיהו שכתב את איכה (ובפרט את פרק ג בו) התבסס על פרק פח בתהלים, זה בא לידי ביטוי הן ברעיון וברוח הכללית של הפרק והן בביטויים רבים שירמיהו משתמש בהם ומופיעים בצורה מאוד דומה בתהלים. 

 

במסגרת הכללית בשני הפרקים מופיעה דמות שנמצאת בבידוד ברקע של בור או קבר שזועקת את הכאב שלה על כך שהיא מרגישה שהקב״ה מייסר אותה ומתנהג כלפיה בהסתר פנים - מתעלם מהתפילות שלה ומהבקשה שלה לישועה. 

 

השוואה בין ביטויים: 

 

1. איכה פרק ג פסוק א: פותח במילים ״אני הגבר״ לעומת תהילים פסוק ה בפרק פח: ״הייתי כגבר״. 

2. איכה פס׳ ב: ״חשך״ לעומת תהילים פס׳ י״ט: ״מחשך״. 

3. איכה פס׳ ה: ״בנה עלי ויקף״ לעומת תהילים פס׳ י״ח: ״הקיפו עלי״. 

4. איכה פס׳ ו: ״במחשכים הושיבני״ לעומת תהילים פס׳ ז: ״במחשכים במצלות״. 

5. איכה פס׳ ז: ״גדר בעדי ולא אצא״ לעומת תהלים פס׳ ט: ״כלא ולא אצא״. 

6.  איכה פס׳ י: ״…הוא לי ארי במסתרים״ לעומת תהלים פס׳ טו: ״תסתיר פניך״. 

7. איכה פס׳ יא: ״שמני שומם״ וכן פס׳ כח: ״ישב בדד״ לעומת תהלים פס׳ ט:״הרחקת מידעי ממני״ וכן פס׳ י״ט: ״הרחקת ממני אהב ורע״. 

8.  איכה פס׳ טו: ״השביעני במרורים הרוני לענה״ לעומת תהלים פס׳ ד:״כי שבעה ברעות נפשי״. 

9.  איכה פס׳ י״ז: ״ותזנח משלום נפשי״ לעומת תהלים פס׳ טו: ״למה ה׳ תזנח נפשי״. 

10. איכה פס׳ י״ז: ״נשיתי טובה״ לעומת תהלים פס׳ י״ג: ״בארץ נשיה״. 

11. איכה פס׳ י״ט: ״זכר עניי ומרודי״ לעומת תהלים פס׳ ו: ״כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד״. 

12. איכה פס׳ כ״ג: ״חדשים לבקרים רבה אמונתך״ לעומת תהלים פס׳ יב: ״היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון״ (בקר וקבר מתחלפים)

13. איכה פס׳ לד: ״לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ״ לעומת תהלים פס׳ ו ״במתים חפשי״ (מתים היינו אסירי ארץ, כפשוטו).

14. איכה פס׳ מא: ״נשא לבבנו אל כפים״ לעומת תהלים פס׳ י: ״שטחתי אליך כפי״. 

15.  איכה פס׳ מג: ״סכותה באף״ לעומת תהלים פס׳ ח ״עלי סמכה חמתך״. 

16. איכה פס׳ מד :״סכתה בענן לך מעבור תפילה״ לעומת תהלים פס׳ טו ״תסתיר פניך ממני״. 

17. איכה פס׳ נג: ״ צמתו בבור חיי״ לעומת תהלים פס׳ י״ז ״בעותיך צמתתוני״. 

18. איכה פס׳ נד: ״צפו מים על ראשי״ לעומת תהלים פס׳ י״ח ״סבוני כמים״. 

19.איכה פס׳ נד: ״אמרתי נגזרתי״ לעומת תהלים פס׳ ו ״והמה מידך נגזרו״ (בתהלים זה מתייחס למתים שוכבי קבר וגם זה כוונת ירמיהו שהוא הרגיש שהוא עומד למות). 

20. איכה פס׳ נו: ״קראתי שמך ה׳ מבור תחתיות״ לעומת תהלים פס׳ ז ״שתני בבור תחתיות…קראתיך ה׳״ (המילים האחרונות הן כבר בפס׳ י) 

 

המשך - חלק בבן מערבא
עבר עריכה על ידי בן מערבא בתאריך ב' באדר ב תשפ"ב 20:49

 

בהמשך עיינתי בספר לחיות תהלים של הרב חנן פורת לראות מה הוא אומר על המזמור הזה

 

 
לאור הדברים הנ״ל אפשר לומר שירמיהו ״תיקן״ את המזמור הזה בתהלים כי אצלו כן יש את נקודת המהפך, כן יש את הישועה ביום צרה
 
״​נה קראתי שמך יהוה מבור תחתיות: ​נו קולי שמעת אל-תעלם אזנך לרוחתי לשועתי: ​נז קרבת ביום אקראך אמרת אל-תירא: ​נח רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי״ 
 
עוד מסקנה מעניינת שניתן להסיק מכך שירמיהו הכיר היטב את המזמור הזה בתהלים שזה נותן ״חסם עליון״ לזמן החיבור שלו 
ונותן תשובה ביחס לגישות כמו של ביקורת המקרא לו ירצו לאחר את הזמן שלו מעבר לכך (לשיטתם. אם כי הם עדיין יכולים לטעון להשפעה הפוכה…) 
 
 
*את הלימוד הזה הקדשתי לרפואת חבצלת בת שושנה שיה״ר שהקב״ה ישלח לה ישועה והארת פנים. 
תהלים פרק צו (וגם צז) בהשוואה לישעיהו פרק מבבן מערבא

 

בדומה להשוואה הקודמת הפעם אני רוצה בע״ה להראות דמיון בין קטע מישעיה פרק מב לבין תהלים פרק צו (וגם קצת צז). 

 

עושה רושם שיש להרחיב את המבט גם לתחילת פרק מב בישעיהו לעומת שני הפרקים הנ״ל בתהלים. אבל אני אצטמצם כרגע רק לקטע הבא:

 

י שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם:

​יא ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו:

​יב ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו: ​

יג יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף-יצריח על-איביו יתגבר: (ישעיהו פרק מב)

 

1. ״שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ״ בישעיהו לעומת ״שירו ליהוה שיר חדש שירו ליהוה כל הארץ״ בתהלים צו פס׳ א (וייתכן שיש כאן שילוב של תהלים פרק קמט פס׳ א ״שירו ליהוה שיר חדש תהלתו בקהל חסידים״).

 

2. ״יורדי הים ומלאו״ בישעיהו לעומת ״ירעם הים ומלאו״ בתהלים צו פס׳ יא. 

 

3. ״ישאו מדבר ועריו חצרים״ בישעיהו לעומת ״שאו מנחה ובאו לחצרותיו״ בתהלים צו פס׳ ח. 

 

4. ״ישימו ליהוה כבוד״ בישעיהו לעומת ״הבו ליהוה כבוד״ בתהלים צו פס׳ ז. 

 

5. קצת פחות מובהקים: ״איים וישביהם״ וכן ״ותהלתו באיים יגידו״ בישעיהו לעומת ״ישמחו איים רבים״ בתהלים צז פס׳ א. 

״מראש הרים יצוחו״ בישעיהו לעומת ״הרים כדונג נמסו״ בתהלים צז פס׳ ה. 

״כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר״ בישעיהו לעומת ״אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו״ בתהלים צז פס׳ ג. 

------רב שמואל
אני מוצא פה מסר מאוד מבהיק וגם מרנין

לאמור:
"אני רוצה להצליח ותמיד אשמח בכל הזדמנות קטנה או גדולה, עם חידוש ברמת הפיתוח המצויה שבבילבול המוח החדש או בלי חידוש ברמת הפיתוח המצויה שבבילבול המוח החדש, עם קשר למשהו או בלי קשר למשהו, עם דבר שיש לו משמעות עקרונית ואני נהנה לבלבל בעניינו את המוח, או עם דבר שיש לו משמעות ספיציפית ואני נהנה לבלבל בעניינו את המוח. עם דבר שעוזר לאנשים להבין את הקשר והיחס שבין עקרונות לבין דברים ספיציפיים בדרך שכולה בילבולי מוח, או בדרך שמפריעה לראות שקיים קשר ובכל הבילבולי מוח שלי אכן יתנו להם את האישור המצופה, שאכן מדובר בנושא מעורפל לחלוטין - כצפוי לכאורה לחלוטין בבירור ובבהירות. כך או כך, מה שחשוב שזממי יתבצע - לבלבל את המוח באופן מוחלט, מקסימלי, וכולי. ואין ספק, שמעלתי אז תהיה גדולה, גדולה מאוד, למעשה, בגלל שאכן הגעתי לדרגת 'אי בעו צדיקי, ברו עלמא' (=אם רוצים הצדיקים, בוראים עולם. - וכך ממש נתקיים על ידי בילבולי מוח שכל אחד ואחד מבילבולי המוח בורא עולמות שלמים שאין להם קיום כי אם על 'בלי-מה' - על כך שכל השומעים ישתקו ויסתמו את פיהם ויבלמו את עצמם לבלי להעיר על כך שלמעשה מדובר בבילבול מוח אחד גדול. אז שיהיה להם בהצלחה, כי הבלי-מה המוצלח שלהם נותן כוח בע"ה לכל העולמות"
תהלים פרק קיב בהשוואה לישעיהו פרק נחבן מערבא

 

 

בגדול, שני הפרקים מדגישים מאוד נקודה זהה, שהדרך לקיום רצון ה׳ וקרבתו כרוכים בדאגה לעניים בממון, במאכל ובלבוש ואת השכר והטוב שמובטחים למי שינהג כך. 

 

1. ״ודעת דרכי יחפצון״ וכן ״קרבת אלהים יחפצון״ בישעיהו פס׳ ב לעומת ״במצותיו חפץ מאד״ בתהלים פס׳ א. 

 

2. ״הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם״ בישעיהו פס׳ ז לעומת ״טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט״ בתהלים פס׳ ה (הסבר למטה*). 

 

3. ״הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם:

​     אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהוה יאספך:״ בישעיהו פס׳ ז-ח לעומת 

״פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד״ בתהלים פס׳ ט. 

 

4. ״אם תסיר מתוכך מוטה״ בישעיהו פס׳ ט לעומת ״כי לעולם לא ימוט״ בתהלים פס׳ ו. 

 

5. ״וזרח בחשך אורך״ בישעיהו פס׳ י לעומת ״זרח בחשך אור לישרים״ בתהלים פס׳ ד. 

 

6. ״ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם״ בישעיהו פס׳ יב לעומת ״גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יברך״ בתהלים פס׳ ב. 

 

*את המילים ״יכלכל דבריו במשפט״ מסביר רש״י: ״טוב איש חונן ומלוה וגו' - שחונן דלים ומלוה להם , ואינו מדקדק לומר: אין יכולת בידי; ואת דבריו הצריכים לו , כמו מאכל ומשתה וכסות , מכלכל במשפט ומדה , וחס על נכסיו״ וזה לעומת ״ומבשרך לא תתעלם״ בישעיהו (כלומר בשני הפסוקים הן מישעיהו והן מתהלים, החלק הראשון מדבר על הדאגה לאחר והחלק השני מדבר על הדאגה לאדם עצמו שנותן). 

------רב שמואל
רציתי לכתוב - תשובה - על סמך דבר ספיציפי שאמר אדם בבית המדרש שהטרול הכופר בנה והחריב במו ידיו - במו טיפשותו. - אני נמנע מלכתוב - כיוון שזה עלול להסגיר את האדם העיקרי שהבין שהכופר הנ"ל פעל בדרכי הטרלה בעייתיות מאוד - ודאג להגן על עצמו, ועל בית המדרש שרובו היה מבני החברה שהכופר הנ"ל ניסה לפגוע בה.

ידוע לי בבירור, השקרים שהכופר הנ"ל סיפר אודותיי - - - - הם היו הקריטיים במה שגרם להסגיר אותו - - -
------רב שמואל
למרות שאני אישית לא הסגרתי אותו - כי עד לפחות חצי שנה לאחר שהוא החליט "לזרוק" אותי רשמית - אני עדיין לא גיליתי שהוא הטרול המזיד היה גורם באיזושהיא בעיה שהייתה לי - וגם חצי שנה מאוחר יותר כנ"ל - אני עדיין לא ידעתי שהוא פעל בזדון. וגם לא ידעתי שהוא שיקר. - הדברים האלו - התבררו זמן רב אחרי. בהקשרים שונים לחלוטין.

------רב שמואל
למרות זאת. לאחר שהתברר שהטרול הנ"ל למעשה היה יכול - מה שלא ידעתי קודם. והוא שיקר - מה שלא ידעתי קודם. ושפעל בזדון - מה שלא ידעתי קודם.

כשהתבררו כל זה - ושיחזרתי ביני לביני את פרטי המעשה. התברר בבירור, שהשקרים שלו אודותיי גרמו לבני מקומו להבין שהוא לא פועל בדרכי צדק - הם הסתמכו עליו בכל מה שהוא אומר. כיוון שהם לא הכירו אותי. ולא את החברה שממנה אני מגיע. אבל התברר להם - קצת "בשקט בשקט". שבעצם הוא שיקר ומשקר - והם לא ידעו איך לעצור אותו - אבל כנראה נמנעו עוד ועוד משיתוף פעולה איתו.

- מה שאני יודע ומבין היום - בתור הפעולות שאכן היו כנראה נכונות להם - וגם הראו שוב - שהצדק שולט בעולם יותר ממה שהטרול מטריל ומרשיע.
תהלים פרק מא לאור שמואל ב פרק ז ופרק יב - חלק אבן מערבא

 

את הלימוד הזה אני מקדיש לרפואת סבא שלי משה בן שרה ולרפואת חבצלת בת שושנה בתוך שאר חולי עם ישראל. 

 

לפני שקוראים את הפרק מומלץ לשמוע אותו בניגון הנפלא של ארז יחיאל (החל מדקה 7:40) 

 

 

ועכשיו ניתן לעיין בו כלשונו:

 

​א למנצח מזמור לדוד: ​ב אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה: ​ג יהוה | ישמרהו ויחיהו יאשר [ואשר] בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו: ​ד יהוה יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו: ​ה אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך: ​ו אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו: ​ז ואם-בא לראות | שוא ידבר לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר: ​ח יחד עלי יתלחשו כל-שנאי עלי | יחשבו רעה לי: ​ט דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום: ​י גם איש-שלומי | אשר-בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב: ​יא ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם: ​יב בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי: ​יג ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם: ​יד ברוך יהוה | אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן | ואמן:

 

למקרא הפרק עולות מספר שאלות. 

 

1. קודם כל, באיזה הקשר הוא נאמר ? 

ברור מהמזמור כי הוא נסוב סביב דמות שחולה מאוד עד כדי סכנת מוות. ואמנם מספר פרשנים (האבן עזרא, המאירי, הרד״ק מציע אפשרות זאת בשם האבן עזרא) מציעים כי דוד אמר מזמור זה בעת חוליו. חסרון אחד של ההצעה הזאת הוא שלא נזכר בתורה במפורש שדוד המלך היה חולה עד כדי סכנת מוות וניצול (כמו למשל מה שנאמר על חזקיהו במלכים ב פרק כ פסוק א: בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת). רבי ישעיהו מטראני מציע כי ״מזמור זה עשה דוד בשעה שהיה בורח מפני אבשלום בנו , ושמעי בן גרא ואחיתופל היו רודפים אחריו״. 

 

2. מה הכוונה ״רפאה נפשי כי חטאתי לך״ ? חלק מהפרשנים (האבן עזרא והמאירי) טוענים שהמילה כי באה במשמעות של אע״פ, ואילו רבי ישעיהו מטראני שהמילה כי באה במשמעות של אם. 

 

3. ״בזאת ידעתי כי חפצת בי״ - למה הכוונה ״בזאת״ ? על פניו נראה מההקשר שבכך שיסתם פיהם של האויבים (כי לא יריע איבי עלי״) אבל איך ולמה ? למה זה ״הנצחון״ הזה על האויבים אמור להוות והוכחה ניצחת לבחירה / רצון אלוקי ?

 

אני רוצה להציע בע״ה פרשנות אחרת לפרק הזה שגם עונה על השאלות האלה וגם הפרק כולו הרבה יותר ברור לפיה. 

אבל לפני זה רקע.

 

נתחיל עם פרק ז בשמואל יב

 

 א ויהי כי-ישב המלך בביתו ויהוה הניח-לו מסביב מכל-איביו: ​ב ויאמר המלך אל-נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה: ​ג ויאמר נתן אל-המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך: ​ד ויהי בלילה ההוא ויהי דבר-יהוה אל-נתן לאמר: ​ה לך ואמרת אל-עבדי אל-דוד כה אמר יהוה האתה תבנה-לי בית לשבתי: ​ו כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את-בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן: ​ז בכל אשר-התהלכתי בכל-בני ישראל הדבר דברתי את-אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את-עמי את-ישראל לאמר למה לא-בניתם לי בית ארזים: ​ח ועתה כה-תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן-הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על-עמי על-ישראל: ​ט ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את-כל-איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ: ​י ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא-יסיפו בני-עולה לענותו כאשר בראשונה: ​יא ולמן-היום אשר צויתי שפטים על-עמי ישראל והניחתי לך מכל-איביך והגיד לך יהוה כי-בית יעשה-לך יהוה: ​יב כי | ימלאו ימיך ושכבת את-אבתיך והקימתי את-זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את-ממלכתו: ​יג הוא יבנה-בית לשמי וכננתי את-כסא ממלכתו עד-עולם: ​יד אני אהיה-לו לאב והוא יהיה-לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם: ​טו וחסדי לא-יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך: ​טז ונאמן ביתך וממלכתך עד-עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד-עולם: ​יז ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל-דוד: ​

 

יח ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד-הלם: ​יט ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל-בית-עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה: ​כ ומה-יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את-עבדך אדני יהוה: ​כא בעבור דברך וכלבך עשית את כל-הגדולה הזאת להודיע את-עבדך: ​כב על-כן גדלת יהוה אלהים כי-אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר-שמענו באזנינו: ​כג ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו-אלהים לפדות-לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו: ​כד ותכונן לך את-עמך ישראל | לך לעם עד-עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים: ​כה ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על-עבדך ועל-ביתו הקם עד-עולם ועשה כאשר דברת: ​כו ויגדל שמך עד-עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על-ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך: ​כז כי-אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את-אזן עבדך לאמר בית אבנה-לך על-כן מצא עבדך את-לבו להתפלל אליך את-התפלה הזאת: ​כח ועתה | אדני יהוה אתה-הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל-עבדך את-הטובה הזאת: ​כט ועתה הואל וברך את-בית עבדך להיות לעולם לפניך כי-אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית-עבדך לעולם:

 

נתן הנביא מוסר לדוד בשורה מאוד משמעותית עבורו והיא שהקב״ה יעשה לדוד שם והמשמעות של השם הזה היא המשכיות עד עולם, כלומר שאצל דוד, בניגוד לשאול שלא זכה לכך, המלכות תמשיך גם לזרעו עד עולם. מה שאנו מכירים כמלכות בית דוד. מההדגשות רואים כי הביטויים האלה הם ביטויים מנחים בפרק. 

 

כמה פרקים אחר כך נתן הנביא נשלח שוב לבשר לדוד בשורה והפעם פחות נעימה. שמואל ב פרק יב:

 

​א וישלח יהוה את-נתן אל-דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש: ​ב לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד: ​ג ולרש אין-כל כי אם-כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם-בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי-לו כבת: ​ד ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא-לו ויקח את-כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו: ​ה ויחר-אף דוד באיש מאד ויאמר אל-נתן חי-יהוה כי בן-מות האיש העשה זאת: ​ו ואת-הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את-הדבר הזה ועל אשר לא-חמל: ​ז ויאמר נתן אל-דוד אתה האיש כה-אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על-ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול: ​ח ואתנה לך את-בית אדניך ואת-נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את-בית ישראל ויהודה ואם-מעט ואספה לך כהנה וכהנה: ​ט מדוע בזית | את-דבר יהוה לעשות הרע בעינו [בעיני] את אוריה החתי הכית בחרב ואת-אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון: ​י ועתה לא-תסור חרב מביתך עד-עולם עקב כי בזתני ותקח את-אשת אוריה החתי להיות לך לאשה: ​יא כה | אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את-נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם-נשיך לעיני השמש הזאת: ​יב כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את-הדבר הזה נגד כל-ישראל ונגד השמש: ​יג ויאמר דוד אל-נתן חטאתי ליהוה        ויאמר נתן אל-דוד גם-יהוה העביר חטאתך לא תמות: ​יד אפס כי-נאץ נאצת את-איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות: ​טו וילך נתן אל-ביתו ויגף יהוה את-הילד אשר ילדה אשת-אוריה לדוד ויאנש: ​טז ויבקש דוד את-האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה: ​יז ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן-הארץ ולא אבה ולא-ברה אתם לחם: ​יח ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו | כי-מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא-שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה: ​יט וירא דוד כי עבדיו מתלחשים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל-עבדיו המת הילד ויאמרו מת: ​כ ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו [שמלתיו] ויבא בית-יהוה וישתחו ויבא אל-ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל: ​כא ויאמרו עבדיו אליו מה-הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם: ​כב ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני [וחנני] יהוה וחי הילד: ​כג ועתה | מת למה זה אני צם האוכל להשיבו עוד אני הלך אליו והוא לא-ישוב אלי: ​כד וינחם דוד את בת-שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא [ותקרא] את-שמו שלמה ויהוה אהבו: ​כה וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את-שמו ידידיה בעבור יהוה:

 

 

תהלים פרק מא לאור שמואל ב פרק ז ופרק יב - חלק בבן מערבא
עבר עריכה על ידי בן מערבא בתאריך כ"ג באדר ב תשפ"ב 22:21

 

אז אחרי המבוא אפשר להתחיל. 

 

אני טוען שלאור שני הפרקים האלה צריך לקרוא ולהבין את מזמור מא בתהלים. ראינו בפרק ז שלדוד הובטח שהקב״ה יעשה לו שם, כלומר שאצלו המלכות תימשך עד עולם, אבל אז נכנס לתמונה מעשה בת שבע והעונש שנגזר על דוד כתוצאה מכך בפרק יב, אמנם דוד מתוודה על חטאו ובתגובה הקב״ה מציל אותו ממוות, אבל מה בנוגע להבטחה שהוא קיבל בפרק ז ? האם היא עדיין בתוקף או שמא גרם החטא ? כלומר הרקע למזמור מא הוא השאלה הזאת, מה דינה של אותה הבטחה ? ואמנם ישנה דמות חולה במזמור, אבל הדמות הזאת הוא הבן הראשון של דוד מבת שבע ולא דוד עצמו. 

 

ונעבור לפירוט:

 

1. ״אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה״. 

 

משכיל זה דוד כמו שנאמר ״ויהי דוד לכל דרכיו משכיל״ (שמואל א פרק י״ח פס׳ יד)  

 

דל היא מילה נרדפת לרש (מהמשל של נתן כמובן)

 

ביום רעה, מתייחס למה שנאמר ״הנני מקים עליך רעה מביתך״. 

 

ימלטהו יהוה, מתייחס למה שנאמר ״גם יהוה העביר חטאתך לא תמות״. 

 

2. ״יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו״. 

 

את זה דוד מתפלל על הבן שלו מבת שבע שהיה חולה כמו שנאמר: ״ויגף יהוה את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדוד ויאנש״. 

 

3. ״אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך״. 

 

״אני אמרתי יהוה חנני״ מתייחס למה שנאמר בשמואל פרק יב ״אמרתי מי יודע יחנני [וחנני] יהוה״ ואילו ״כי חטאתי לך״ מתייחס כמובן למה שנאמר שם ״ויאמר דוד אל נתן חטאתי ליהוה״. 

 

מכאן אפשר לענות גם על השאלה השניה מה פשר המילה ״כי״ ? לאור הנאמר יש לקרוא את הדברים כך, דוד מבקש מה׳ ״חנני רפאה נפשי כי [הרי הודיתי בכך ש] חטאתי לך״, ומודה ועוזב ירוחם. 

 

4. ״אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו״. 

 

״שמו״ - זאת הרי המילה המנחה שלנו מפרק ז. האויבים של דוד מצפים לכך שמיתת הבן של דוד תגרום לכך שיאבד שמו של דוד, במובן הזה שהמלכות תיפסק מזרעו חלילה, אובדן הבן הזה יהיה ראיה לכך שאותה הבטחה בטלה ומופרת.

 

5. ״יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי״. 

 

״יתלחשו״ לעומת ״וירא דוד כי עבדיו מתלחשים״ בפרק יב. 

 

6. ״דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום״. 

 

״שכב״ לעומת ״ויבקש דוד את-האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה״, ״לקום״ לעומת ״ויקם דוד מהארץ״. 

 

7. ״גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב״. 

 

״אוכל לחמי״ לעומת ״וישימו לו לחם ויאכל״. 

 

8. ״בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי״. 

 

עכשיו אפשר לענות על השאלה השלישית. 

 

בזאת הכוונה ללידת שלמה. בלידת שלמה השאלה שכאמור עמדה ברקע הפרק והיא מה דינה של ההבטחה האלוקית אודות מלכות בית דוד אחרי מעשה בת שבע נפתרת, והפתרון הוא שההבטחה עדיין בתוקף! ואיך דוד יודע את זה ? כי הקב״ה מעניק לשלמה שם! 

 

״ויקרא [ותקרא] את-שמו שלמה ויהוה אהבו: ​כה וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה בעבור יהוה״.

 

הקב״ה מעניק לשלמה שם, ידידיה, והשם הזה מהווה הוכחה לכך (הוכחה גם לדוד וגם לשונאים שלו) שמלכות בית דוד תמשך עד עולם דרך שלמה. דבר זה (כלומר שהמילה בזאת מתייחסת לשלמה) נרמז גם באופן די בולט במזמור עצמו

 

יא ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם: ​יב בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי:

 

9. ״ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם״. 

 

״לפניך לעולם״ לעומת ״ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך״ בשמואל פרק ז. 

 

10.״ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן״.

 

״ברוך יהוה אלהי ישראל״ - בתחילת ספר מלכים א מסופר שאדוניה ניסה לתפוס את המלוכה, בת שבע ונתן הנביא נכנסים לפעולה ומיידעים על כך את דוד שמצווה להמליך את שלמה. יונתן בן אביתר הכהן מעדכן על כך את אדוניה וזה החלק האחרון שלו בתיאור של המלכת שלמה: ״וגם ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי ועיני ראות״.

 

זהו. אני חושב שזה מספיק (את הצירוף ״ועד העולם״ הדגשתי כבר במקומו). 

---רב שמואלאחרונה
בחורבנך והערבים תומכיך ננוחם
נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי

מה דעתכם בעניין?

לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.

אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.

בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):

א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.

ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!

ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).

יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.

חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).

המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.

והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).

20260916215534.pdf

20260916215610.pdf

המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.

שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".

שנה טובה לכולםטיפות של אור

לפעמים דברים שנכתבים יושבים על הלב במשך שנים. במיוחד אם יודעים שהדברים עדיין מופיעים

קצת אחרי שנכנסתי לניהול הפורום מחקתי או ערכתי כל הודעה שנראתה לי פוגענית כמה חודשים או שנים אחורה. אם מישהו רוצה שאני אמחק הודעה כלשהי שפגעה בו ופיספסתי אותה, לא משנה מי כתב אותה וכמה שנים אחורה זה קרה, הוא מוזמן לפנות אלי בפרטי. כמובן גם הודעות שאני כתבתי

גמר חתימה טובה לכולם

להצטער על כך שלא תוקעים בשבת?דורש טוב לעמי

מה אתם אומרים? מה צריך להיות היחס לכך שאנו מנועים מלקיים מצוות שופר השנה?

  • צער/באסה על כך שאנחנו לא נזכה לקיים מצווה דאורייתא של שופר השנה?

  • לנשום לרווחה שחז"ל 'פטרו' אותנו מחובה זו? - פחות לחץ וסטרס, תפילה קצרה יותר ובכללי אווירה קלילה יותר בלי שופר על הראש, חז"ל קבעו שלא צריך אז מיותר...

  • אין מה להתבאס כי גם ככה מבחינה רוחנית בחסידות אומרים שהתיקונים של השופר נעשים בשמיים על ידי שמירת השבת

  • תשובב אחרת

יאללה, מחכה לשמוע את דעתכם!

חלילה שחז"ל יעקרו מצווה מהתורה מצד טעמים פנימייםדורש טוב לעמי

אפשר לצרף טעם רוחני בתןר תוספת חשובה לטעם ענייני, אך לא לטעון שהוא העיקרי.

גם שמעתי את מו"ר הרב אשר וייס, לא השתכנעתי

ברור שבמהלך הדורות דווקא היו הרבה אנשים במצבים שונים, בטח בשנים קשות של שמדות גירושים ופוגרומים שהיו נאלצים ללכת עם שופר ביד למישהו שיתקע עבורם או ילמד אותם איך לתקוע. זו סיטואציה הגיונית ביותר. ובימי קדם היתה שכיחה פי אלף.

תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג

מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]

מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?

בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית

לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

וואי מענייןטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 21:11

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
השאלה לא רק הלכתית אלא של רוח התורהקעלעברימבאר

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

יש אגרות משה על הסכנה של השקפות חיצוניותטיפות של אור

שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'

(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')

"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"

מאיפה מוכיחים מה רוח התורה?ארץ השוקולד

הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב באלול תשפ"ו 0:30

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

ישר כח. תודה👍פתית שלג

שבתאי טבת טוען שחלק מההתנגדות נבעה מצניעותארץ השוקולד

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

עיין מה הרב קוק מנמק בענייןקעלעברימבאר

תן הפניה בבקשהארץ השוקולד

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

אגב, זכור לי שבאותו זמן היה כאן רוב דתי-חרדימתוך סקרנותאחרונה

ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.

סתם, אנקדוטה מעניינת.

מאגרי ספרים תורנייםחזק וברוך

אתר חדש של ספרים ומאמרים און ליין:

ספריית לייבוביץ | הספרייה התורנית

כמובן יש את היברובוקס, אוצר החכמה ואת:

http://www.halachabrura.org/library/library8d.htm

חוברת להורדה וקישורים ללימוד כל ההלכות לחגי תשריעיתים לתורה

ערב טוב,

מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.

ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf

כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.

כתיבה וחתימה טובה לכולם!

קיצור הלכות ראש השנה

  1. ערב ראש השנה

  2. תפילת ערבית

  3. הסימנים וסעודת הלילההסימנים לשנה טובהסעודת הלילההנהגות יום ראש השנה

  4. תקיעת שופרהכנות לתוקעסדר התקיעותתקלות בתקיעות

  5. תשליך

  6. קידוש וסעודה בליל יו"ט שני

  7. דגשים לראש השנה שחל בשבתערב החגסדר היוםלקראת ערב שני

קיצור הלכות יום הכיפורים

  1. ערב יום הכיפורים

  2. התארגנות לצום

  3. איסורי יום הכיפוריםאיסור רחצהאיסור סיכהנעילת הסנדלראישות

  4. קטן בתענית

  5. מעוברות ומניקות וחולים בתעניתנטילת תרופותאכילה ושתיה ל"שיעורים"

  6. התפילות ביום הכיפורים

  7. סוף הצום

קיצור הלכות ארבעת המינים

  1. הלכות לולב

  2. הלכות הדס

  3. הלכות ערבה

  4. הלכות אתרוג

  5. כללי הפסול בארבעת המינים

 

קיצור הלכות סוכה

  1. בניית הסוכה

  2. דפנות הסוכה

  3. סכך הסוכה

  4. סוכה בפרגולה

  5. ליל יו"ט ראשון של סוכות

  6. מצוות ישיבה בסוכהחיוב ישיבה בסוכהברכת לישב בסוכה    ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים    ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים    ◦ מנהג תימן

קיצור הלכות יום טוב

  1. מבוא להלכות יום טובמלאכות שהותרו לצורך אוכל נפשמלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפשהיתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפשהלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב

  2. מוקצה ביום טוב

  3. בעלי חיים ביום טוב

  4. הכנה מיום טוב ליום אחר

  5. טוחן ביום טוב

  6. מכשירי אוכל נפש

  7. בורר ביום טוב

  8. רחצה ביום טובטיפול בשיער ביום טוב

  9. הדלקת אש ביום טוב

  10. כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טובכיבוי אש ביום טובגרם כיבוי ביום טוב

  11. 'על האש' ביום טוב

  12. הדלקת הנרות

  13. הוצאה ביום טוב

  14. בונה ביום טוב

  15. ערוב תבשילין

  16. שמחת יום טובהכנות ליום טובשמחת החג

קיצור הלכות חול המועד

  1. מבוא וכללי המלאכות

  2. שמחת המועד

  3. אוכל נפש

  4. מכשירי אוכל נפש

  5. צרכי הגוף

  6. תיקון רכב

  7. תספורת גילוח וציפורניים

  8. בגדים – תיקון וכביסה

  9. צורך המועד

  10. כתיבה

  11. מסחר במועד

  12. דבר האבד

  13. צרכי מצווה

 

 

איפה אפשרפצל"פ

לקנות היום את שמירת שבת כהלכתה חלק ב?

יפה נוף/דני ספרים (היום זה הוצאה יותר מורחבת וחדשהנפש חיה.

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

יצא כרך ב', של המהדורה חדשה?הסטורי

אני לא יודעת, זוכרת שלפני כעשור הייתי בשיעור הלכותנפש חיה.

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

אז לאהסטורי

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

אהה. תודה! לא הכרתי את התוספת. שנזכה בע"ה.נפש חיה.

עבד עליו הרב אשר וסרטייל זצ"ל, ולא הספיק.יהודי שואף לטוב

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

אני יודע, לאחרונה שמעתי שיש טיוטא ועובדיםהסטורי

לערוך ולהוציא אותה.

מקווה שלא יוסיפו עליו עוד חומרותמשה

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

קשה להאמין שיוסיפויהודי שואף לטוב

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

האמת שכשלומדים עם ההערותהסטורי

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

אגב יש גם את ג..חזק וברוך

ג. של המהדורה השניה, שיצא שנים אחריההסטוריאחרונה

זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)

פניה לאנשי חב"ד בענין אגרות קודש…סיעתא דשמייא1

…האם רלוונטי לשאול באגרות קודש אם מותר לבחור בבחירות הבאות עלינו לטובה?

זה פייק החיפוש באגרות קודשקעלעברימבאר

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה לא פייק בכללמשה

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

זה מה שאמרתי. שפסיכולוגית זה מועילקעלעברימבאר

אגרות קודש שווה בגימטיא השגחה פרטיתירחמיאל

כן. האגרות לא מבדילות בין השאלותנקדימון

אין צורך לחפש שום תשובהנרשמתיכדי להגיב

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

הוא לא אמר אחרי התרגיל המסריח שצריך…סיעתא דשמייא1

… לא להכנס לפוליטיקה?

הוא הורה לחסידים שלונרשמתיכדי להגיב

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

הדברים פשוטיםאנא בכח

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

נונרשמתיכדי להגיב

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

לא נראה לי שיש הבדל בדרכה של חב"ד…סיעתא דשמייא1

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

מכוון שהרבי ראה הרבה ....סיעתא דשמייא1

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

תורה העם והארץיהודי חסידי

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

למה הכוונה מקדמת את עם ישראל??סיעתא דשמייא1

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

הרבייהודי חסידי

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

אהבתי את הסיפור אבל…,סיעתא דשמייא1

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

תתעסק במה אתה תצביענקדימון

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

המפלגה הכי חרדיתנרשמתיכדי להגיב

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

נכון לגמרייהודי חסידי

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

מה יותר חשוב שלמות הארץ או שלמות העם?סיעתא דשמייא1

גאולהיהודי חסידי

גאולה גאולה!

חבד עדין בשלב של ישועות. אתה יודע….סיעתא דשמייא1

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

סיפור הזוי מכל צד אפשרי...עזריאל ברגר

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

דווקא זה מאפשר לאדם לפעול לפי הבנתוארץ השוקולד

כל אנשי חבד חושבים אותו דבר…סיעתא דשמייא1

… לובשים אותו דבר, ומצביעים אותו דבר.

כל הילדים שלי למדו בבית ספר של חב"ד.

חחחעזריאל ברגראחרונה

בקשר ל"מצביעים אותו דבר" - אתה מוזמן לראות את התפלגות ההצבעות בכפר חבד...

לא!עזריאל ברגר

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

שלח לי קישור לדברים הללו ואשתכנע.סיעתא דשמייא1

מצרף קישורעזריאל ברגר

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

ולא לשכוח:עזריאל ברגר

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

על כל דבר שאתה רוצה - תתפללשנונימי

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.

אממ, רק לי זה מזכיר קצת "דורש אל המתים"אברהם יאיר שטרן

אולי יעניין אותך