עבר עריכה על ידי אוהבת את השבת בתאריך ט"ו באדר ב תשפ"ב 02:56
זה תגובה לך ול
@אמא לאוצר❤ ול
@אין לי הסברכי אלו המחשבות שעברו לי כשקראתי את שיתכן♡♡♡
איפה שהוא אני שמחה להיות כזו.. אני מרגישה באופן אישי, אבל לא רוצה להכליל.. כמובן..
שמי שכולם רצים להביא לו ( אם זה לא מתוקף תפקידו או משהו) זה הרבה פעמים לאו דווקא ממקום בריא, והרבה פעמים האנשים המאוד בולטים שכולם רוצים להביא להם זה כי הם קצת מוחצנים ולא כ"כ מאוזנים ובריאים..
אז אני שמחה לחיות את חיי בצניעות ושלא לרצות את כולם ולהתחבב ברמות אחרות על כולם.
ואני מבינה את הקושי שכולם בסעודות משותפות ורק אנחנו לא, וכולם מקבלים מלא ואנחנו לא.
אבל גם אני כזאת ומאז ומתמיד הייתי כזאת, ופתאום מאז הקורונה שבגלל שאנחנו מאוד מקפידים לשמור אז אנחנו עשינו את רוב החגים והשבתות לבד, המשפחה הגרעינית שלנו אז זה כ"כ חידד לי שזה גם מה שאני אוהבת! ככה אני יכולה להרגיש את העומק של החג, בלי הלחץ לרצות את הסביבה,ולעשות את ההצגה כמו כולם, כי הרב פעמים ממש כולם באיזה שהיא הצגה ומשחק שכולם חייבים לשחק. וזה כ"כ כיף לי לא להיות חלק מזה, ולהיות עצמי.
כמובן שעשיתי איזה שהוא דרך עד שהגעתי למקום שלם עם עצמי והבנתי את זה עלי..
אני אתן לכן דוגמא, הזוג הכי אהוב אצלנו בסביבה, שהבעל גם אברך, מלא פעמים שעברתי ליד הבית שלהם שמעתי את האישה צורחת צרחות אימים על בעלה, וגם ההורים שלה ושלו כל הזמן באים אליהם, אבל שמעתי גם ביניהם לבין ההורים צעקות לפעמים.. ואני יודעת ומרגישה שכל מה שמעניין אצלם זה רק מה שיגידו ואיך ניראה בעיני הסביבה.. וזה פשוט עצוב שזה מה שאנשים מעריכים כי תמיד מעניין ומוחצן אצלם, אז יש הרגשה שהכל מושלם .. וזה לא הדוגמה היחידה שעולה לי בראש, איפה שהוא הרבה פעמים האנשים שכולם חולים עליהם זה מהסיבות הלא נכונות.. וגם הרבה פעמים לא! אני לא רוצה להכליל!
כי בתחושה שלי אם אתה הולך עם האמת שלך ומתרכז בעבודת ה' ולא ביחסי ציבור אז לא תאסוף סביבך כמויות אנשים..
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, הדברים עולים לי מבולגן וכמובן אם מישהי אחרת קוראת את זה והיא כן מאלה שכולם באים אליהם לא התכוונתי לומר שאת כך וכך.. רק ניסיתי להסביר מה התחושות שלי ומה אני רואה סביבי..
בכל מקרה חיבוק גדול על התחושה!!! וכמה שקשה לזכור את זה, מה שהסביבה משדרת זה לא דווקא מה שחשוב, אלא מה הקב"ה חושב עליכן. ואתן ניקיות מהממות שאני ממש אוהבת לקרוא ותמיד מחכה לראות אותכן וירטואלית♡♡♡
וגם עוד נקודה שעלתה לי.. כולכן נשואות פלוס תינוק/פעוט, זה שלב שאני זוכרת שבתור זוג צעיר ואחכ גם זוג עם תינוק ממש הרגשתי שלעולם לא נהיה חלק מהמרקם החברתי ואז פתאום עם הילדים זה מגיע יותר, כי יש נושאי שיחה משותפים, וכשאתה הורה עם עוד הורים בגן אז יש תחושת שותפות כזו.. ויש משהו שבאמת עם זה שיש ילדים שקצת גדולים גיל שלוש והלאה..., והם יוצרים חברויות וכאלה נוצרים יותר הקשרים החברתיים עם הסביבה.. ושמתי לב שזה ממש ככה עם כל זוג שמגיע לסביבה שלנו.. בהתחלה כזוג צעיר הם בעינייניה ולא מעורבים, כשיש תינוק אז טיפה יותר וכשהילדים גדלים אז ממש נכנסים יותר.. לא מדברת על להיות שיא החברתיים כמו שתיארתם אלא קשר יותר נעים ולא תחושה של מבודדים..
בקיצור, מקווה שהצלחתי להסביר מה אני מנסה להגיד.. השעה מאוחרת ואני אף פעם לא יודעת להתנסח יותר מדי טוב..
אני הכי מה שתיארתם בעולם.. אבל אני נהנית להיות בלי מחויבויות חברתיות יותר מדי, ולהיות חייבת להכין משלוחים ולהזמין אלינו ולבוא לאחרים.. אבל כן יש לנו הרבה זמנים אצל המשפחות שלנו שעונה על הצורך החברתי שקיים אצל כולנו כבני אדם..
מאחלת לכן שיהיה לכם ונהפוכו מהבאסה תהפוך לשמחה גדולה כבר השבת!! ושתגדלו ותתעצמו מהקושי הזה..♡♡♡♡♡