אהבה שהיא מעל העקרונות.
היום נפגשתי עם חברה מימי התיכון. אחרי התיכון ניתקנו קשר ומדהים איך האמהות חיברה בינינו.
מה שעוד יותר מדהים שהיה לנו כיף לדבר, כאילו לא הפרידו בינינו שנים וגם לא אורח חיים שונה, אני דתיה והיא חילונית.
דיברנו על הכל וכמובן נושא חזרה בתשובה עלה על הפרק. פעם, כל פעם שנשאלתי "איך חזרת בתשובה?" , הייתי מרגישה מן אחריות גדולה.
מרגישה כשגרירה של ה"חוזרים בתשובה". 👩💼שחייבת לענות תשובה מספקת בשביל מה כדאי לחזור בתשובה ולפרסם את כל העסק.😏
היום כבר לא בוער לי "להוכיח את צדקת דרכי" ואני שמחה שכך.
היום אני שמחה לראות את האדם שמולי ויודעת שהוא עולם ומלואו וגם לי יש הרבה מה ללמוד ממנו, גם אם הוא שונה ממני.
אז סיפרתי בקצרה מה הוביל אותי לזה והמשכנו לפטפט על נושאים אחרים.
כמו שאומרים כל חוזר בתשובה צריך לעשות תשובה על התשובה.
כי בתחילת תשובה כשבן אדם רק מתחיל לחיות אורח חיים דתי, יש לו חשיבה מאוד אידיאליסטית, הוא חושב שהעולם מתחלק לשחור ולבן.🌓
לוקח כמה שנים להבין את הרבדים ואת העומק, להבין שאומנם אורח חיים דתי נותן כלים להתמודד עם אתגרי החיים, אבל בסוף אתגרים יש לכולם והם לא נעלמים.
לוקח זמן לצאת מהגאווה "שכולם טועים ורק אני צודק", לקבל פרספקטיבה אחרת על החיים, להתבגר. לא לנסות בכח "להראות לכולם את הדרך", אלא פשוט לחיות את החיים שלך ולכבד בחירה של אחרים.
הנסיון של בן אדם לשנות אחרים נובע מזה שהוא לא שלם עם עצמו. זאת טעות לשאוף ליצור סביבה אידיאלית ונוחה של אנשים שחושבים מתנהגים כמוך , כשבעצם מה שיותר קל זה לקבל אחריות על החיים שלך, כי עליהם יש לך השפעה. ללמוד לאהוב אנשים גם כשהם שונים ממך.
וזה לא שייך רק לתהליך תשובה, זה שייך לכל תהליך שבו בן אדם עובר שינוי עם עצמו. כל עוד בן אדם נמצא במצב של גאווה ומזלזל במי שלא חושב כמוהו, השינוי הזה לא יוביל אותו להגיע למקום טוב. כל עוד בן אדם נשאר גאוותן, אז מה שווה שהוא דתי/ עשיר/ אוכל בריא/ צמחוני או ווטאבר? עדיף כבר להיות חילוני גאוותן, כך אין חילול ה' או עני גאוותן, כי כך יהיה לו פחות ממה להתגאות.🤷♀️
בן אדם שנמצא באמת ברמה רוחנית גבוהה רואה את הטוב שיש בבן אדם מולו. כמו שכותב רבי נחמן: "דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות , ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על-ידי-זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה"
אנחנו צריכים לזכור שאהבה ת-מ-י-ד נמצאת מעל העקרונות.
אני חושבת שכולנו צריכים לשאוף לזה ורק ככה נהיה מאוחדים.
כי מה העניין של מחבלים? הם פועלים מתוך עקרונות חזקים שחונכו עליהם. מקדשים את המוות.
ובגלל זה אנחנו צריכים להתאחד ולהרבות באהבת חינם, שהיא מעל לכל העקרונות, שהיא החיים.
להתחיל מקטן. בתוך הבית פנימה.
עם הבעל שעשה טעות, אבל לא הערת לו ועל זה הוא חש כלפייך הערכה.
עם הילד, שבד"כ את קשה איתו בענין מסוים, אבל הפעם את וויתרת והכלת אותו במקום לכעוס עליו.
עם הורה שלא חי את אורח החיים שלך, אבל את מכבדת את הבחירה שלו.
אומרים "אל תהיה צודק, תהיה חכם"
ואני אומרת: "אל תהיה צודק, תהיה מאושר".
במקום להוכיח את צדקת דרכך,תחיה את החיים שלך כך, שתהיה מאושר ואנשים עצמם כבר יפנו אליך אם ירצו עצה.
ואולי גם "אל תהיה חכם, תהיה אוהב"?
פשוט לאהוב, בלי התחכמויות גם את מי ששונה ממך.
היום נפגשתי עם חברה מימי התיכון. אחרי התיכון ניתקנו קשר ומדהים איך האמהות חיברה בינינו.
מה שעוד יותר מדהים שהיה לנו כיף לדבר, כאילו לא הפרידו בינינו שנים וגם לא אורח חיים שונה, אני דתיה והיא חילונית.
דיברנו על הכל וכמובן נושא חזרה בתשובה עלה על הפרק. פעם, כל פעם שנשאלתי "איך חזרת בתשובה?" , הייתי מרגישה מן אחריות גדולה.
מרגישה כשגרירה של ה"חוזרים בתשובה". 👩💼שחייבת לענות תשובה מספקת בשביל מה כדאי לחזור בתשובה ולפרסם את כל העסק.😏
היום כבר לא בוער לי "להוכיח את צדקת דרכי" ואני שמחה שכך.
היום אני שמחה לראות את האדם שמולי ויודעת שהוא עולם ומלואו וגם לי יש הרבה מה ללמוד ממנו, גם אם הוא שונה ממני.
אז סיפרתי בקצרה מה הוביל אותי לזה והמשכנו לפטפט על נושאים אחרים.
כמו שאומרים כל חוזר בתשובה צריך לעשות תשובה על התשובה.
כי בתחילת תשובה כשבן אדם רק מתחיל לחיות אורח חיים דתי, יש לו חשיבה מאוד אידיאליסטית, הוא חושב שהעולם מתחלק לשחור ולבן.🌓
לוקח כמה שנים להבין את הרבדים ואת העומק, להבין שאומנם אורח חיים דתי נותן כלים להתמודד עם אתגרי החיים, אבל בסוף אתגרים יש לכולם והם לא נעלמים.
לוקח זמן לצאת מהגאווה "שכולם טועים ורק אני צודק", לקבל פרספקטיבה אחרת על החיים, להתבגר. לא לנסות בכח "להראות לכולם את הדרך", אלא פשוט לחיות את החיים שלך ולכבד בחירה של אחרים.
הנסיון של בן אדם לשנות אחרים נובע מזה שהוא לא שלם עם עצמו. זאת טעות לשאוף ליצור סביבה אידיאלית ונוחה של אנשים שחושבים מתנהגים כמוך , כשבעצם מה שיותר קל זה לקבל אחריות על החיים שלך, כי עליהם יש לך השפעה. ללמוד לאהוב אנשים גם כשהם שונים ממך.
וזה לא שייך רק לתהליך תשובה, זה שייך לכל תהליך שבו בן אדם עובר שינוי עם עצמו. כל עוד בן אדם נמצא במצב של גאווה ומזלזל במי שלא חושב כמוהו, השינוי הזה לא יוביל אותו להגיע למקום טוב. כל עוד בן אדם נשאר גאוותן, אז מה שווה שהוא דתי/ עשיר/ אוכל בריא/ צמחוני או ווטאבר? עדיף כבר להיות חילוני גאוותן, כך אין חילול ה' או עני גאוותן, כי כך יהיה לו פחות ממה להתגאות.🤷♀️
בן אדם שנמצא באמת ברמה רוחנית גבוהה רואה את הטוב שיש בבן אדם מולו. כמו שכותב רבי נחמן: "דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות , ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על-ידי-זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה"
אנחנו צריכים לזכור שאהבה ת-מ-י-ד נמצאת מעל העקרונות.
אני חושבת שכולנו צריכים לשאוף לזה ורק ככה נהיה מאוחדים.
כי מה העניין של מחבלים? הם פועלים מתוך עקרונות חזקים שחונכו עליהם. מקדשים את המוות.
ובגלל זה אנחנו צריכים להתאחד ולהרבות באהבת חינם, שהיא מעל לכל העקרונות, שהיא החיים.
להתחיל מקטן. בתוך הבית פנימה.
עם הבעל שעשה טעות, אבל לא הערת לו ועל זה הוא חש כלפייך הערכה.
עם הילד, שבד"כ את קשה איתו בענין מסוים, אבל הפעם את וויתרת והכלת אותו במקום לכעוס עליו.
עם הורה שלא חי את אורח החיים שלך, אבל את מכבדת את הבחירה שלו.
אומרים "אל תהיה צודק, תהיה חכם"
ואני אומרת: "אל תהיה צודק, תהיה מאושר".
במקום להוכיח את צדקת דרכך,תחיה את החיים שלך כך, שתהיה מאושר ואנשים עצמם כבר יפנו אליך אם ירצו עצה.
ואולי גם "אל תהיה חכם, תהיה אוהב"?
פשוט לאהוב, בלי התחכמויות גם את מי ששונה ממך.
בעלך מכיר את המושג משכב לידה?
אבל גם מתסכל אותי שחייבים אותי ולא יכול להיות ערב בלעדיי, ומסתכל במיוחד כל העניין הזה של בת השמונה עם המקלחת. קשה קצת גם עם הליכה לישון, אבל בעיקר זה. 