לא יהודים.
מה גורמת לכם הידיעה הזאת?
לא יהודים.
מה גורמת לכם הידיעה הזאת?
וב0404 כתבו שהנרצח השוטר הוא אמיר חורי- נוצרי מנוף הגליל.
השניים הנותרים הם תושבי בני ברק (מסתמא הם יהודים, אבל עדיין אין שמות..)
האנשים שנרצחו ע"י אותו מחבל, נרצחו על דעת כך שהם יהודים. זה מה שמשנה כרגע.... וזה משמעותי מאוד גם אם בפועל מתברר שנפלה טעות
ואותם עובדים זרים- הם היו מזמן צריכים לעוף מכאן על טיל אולי המעשה הזה יזכיר להם שהמדינה הזאת לא הכי בטוחה וזה יעודד אותם לזוז מפה... אז כן זה משנה את התמונה.
באתי לומר לא נעים אבל האמת שכן, יש דין ויש דיין והקב"ה העביר כאן מסר דרך לא יהודים, אז כן יש בזה גילוי של חמלה על עמ"י..
תאילנדים מסייעים מאוד לחקלאות הישראלית, פיליפינים בתחום הסעד, ויש גם סודנים שנמצאים פה בצורה ישרה.
זה לא גורף...
ובכלל לא בטוח שהמחבל חשב שהם יהודים, רוב הסיכויים שדווקא אותם הוא פגש פא"פ, ואותם פשוט רצח כי נקרו בדרכו, ולא כי יש לו אינטרס משמעותי לרצוח בהם.
ולא היית מתחיל לדבר כך אם היית בא קבוע לאיזור גוש דן שהפך לעיר רפאים מפוחדת. הם הרסו את מרכז הארץ, הפכו את כולו לזירת פשע מבעיתה ונאחזים כאן בבתים בתואנה שהם כבר הביאו ילדים שנחשבים ישראלים כשבכלל ההסכם שהביא אותם זמנית לארץ אסר עליהם להקים כאן משפחה.
וכל המחאה שלהם ממומנת ונתמכת ע"י ארגונים ידועים מראש.
עדיף לוותר על העזרה הקטנה שלהם בתחומים האלה. יש דרכים נוספות לעודד חקלאים ועובדי סיעוד מכאן.
ומעניין דווקא לאחרונה ביררתי ב2 חוות חקלאיות על שירות אצלם (בשביל בנות אחרות) והם אמרו שהם סגרו לגמרי את התקנים כי יש להם תאילנדים. מרתק.
חוסר דיוק. בימים האחרונים נגיד. אתה היית שם? אני טובלת שם הרבה יותר משתוכל לתאר
האמירה שלי נכונה נקודה. יש איזורים ספציפיים שמורים יחסית וכל השאר זה ממש לא מקום שהיית רוצה שהילד שלך יסתובב בו, גם לא אשתך.
2. מה זה ההחלטה הזאת שלא מתבססת על כלום? אתה יודע משהו על מחאות העובדים הזרים? אתה יודע על הגידול המשמעותי שקרה בהרמת הראש שלהם? יש משהו כמו 250 ילדים שבזמנו הצליחו לקבל אזרחות, זה היה לפני כמה שנים טובות, עכשיו מדובר בעשרות אלפים במאבק הזה ועוד כאלה שנמלטים מהרשויות ופה ושם מדי פעם מעלים משפחה על מטוס. עכשיו כבר זה לא קורה.
3. אני לא הגוןף המממן, וזה בכלל לא קשור. אני הגוף העובד. והניתוב והעידוד לפנות לענף החקלאות קשור ברגולטור בכלל. נעשו צעדים בהקשר הזה, אולי לא מספיק אבל יש מענקים למשוחררים מהצבא וש"ל אם הם פונים לחקלאות וכד'. היו תקנים של שירות אבל זה שאפשרו כניסה בעצם של עובדים זרים גרם לחקלאי המצוי להעדיף לקחת אותם ולא להכניס אנשים מבית. ופה אני עונה גם על 4. ברור שהנושא של השירות זה לבוא ולתרום, אני דיברתי נטו על מציאות שמעדיפים לקחת אנשים מבחוץ כי זה זול משמעותית, מה שבעצם מגדיל אבטלה וסוגר אפשרויות לתעסוקה מבפנים. מדינה חפצת כלכלה וחיים מתעסקת בניתוב אזרחים לעבודה ולא מאיישת עמדות בעובדים זולים. אז נכון שבתור התחלה היא תיזום מענקים ותתעדף את התחומים הנ"ל ויהיה צורך במימון- אבל בפועל מדובר במשהו שלטווח הארוך יקפיץ את שוק התעסוקה ולא להיפך.
בלי לדבר על הנושא שממנו התחלנו- שמירת מדינת ישראל מהסתננויות "לצורכי עבודה" ובעצם הזדחלות מהדלת האחורית של אנשים שיכולים בבוא היום להתקרקע כאן עם טיעון שהם נחשבים בעצם פליטים.
על נ"ב- אני דיברתי על עובדים זרים, שהופכים גם בבוא העת לשבחים. מסתננים זה עוד נושא שהוא עוד יותר בעייתי... לפחות כלכלית הוא פחות משנה.
העובדים
עובד זר שהיה צריך לא להיות פה ומסוכן לבטחון ילדינו ובטחון ישראל ומקים כאן גדוד ממומן ומפרק את מדינת ישראל מבפנים.
יש חמלה שהיא לא ראויה.
על מציאות של שוטר לא יהודי ועוד נוצרי בתוך מדינת ישראל שבעז"ה יהיה לה את האומץ למגר ע"ז מארץ הקודש- זה חתיכת בעיה. ובתור שוטר במשטרת ישראל זה כואב ונורא בכלל שמשטרה מתעסקת בעניינים בסדר גודל צבאי בכלל ועוד עם ידיים כבולות.
אבל די זאת צביעת האמת וטשטוש מאבד עצמו לדעת
לרגע הזדעזעתי מעצמי אבל אז הלכתי לכמה אנשים מוערכים באמת ואוהבי אדם. וכולם כולם חיזקו את דעתי.
ומה זה בנאדם נרצח על לא עוול בכפו? על זה אנחנו מדברים עכשיו? זה המוסר שלנו?
אני חושבת שהמוסר היהודי הרבה יותר גבוה מדיבורים על חיים ומוות. עפ"י היהדות יש מצבים שמצווה להרוג אנשים נשים וטף. לי קשה לומר את זה בתור בת אבל זו האמת.
אז אם נדבר על הדברים ממקום טיפה שונה- היה כאן רצח שכביכול נרצחו בו 5 יהודים. אותי אישית זה זיעזע וטלטל וכך אני מאמינה שאת כולם. אח"כ נודע ש3 מהנרצחים שכביכול היו יהודים בעצם לא היו יהודים. זה לא חסד ה'? אי אפשר לראות בזה רחמים?
אז יש כאן מסר מצמרר ישירות מהקב"ה שיש בו המון המון רחמים. כך אני רואה את זה ויתכן שאני טועה. כי מאיפה אני יודעת חשבונות שמיים אבל זה מה שאני רואה.
ובמקרה אחד האנשים ששאלתי אותו על זה (שהוא לב יהודי אמיתי פועם, בלי קשר לזה שהוא כולו איש מעלה ואוהב אדם) אמר שלא רק שזה חסד אלא אותם גויים שמתו על היותם יהודים לכאו מתו בצורה כזאת גבוהה ומי יודע אם זה מעלה אותם ברמה הנשמתית (נעזוב את הדיון אם יש להם נשמה ובאיזו רמה)
אבל הכאב הלאומי שונה..
כשמדובר בשני המולדביים באמת יש יותר הקלה שלפחות אלו לא אחים שלי, אבל כשמדובר על שוטר ערבי נוצרי שמת בשביל להציל יהודים מאד כואב לי עליו.
כששומעים 5 נרצחים,
ורק לאחר מכן ששלושה הם גויים.
(אגב אני לא בטוחה בזה, בחלק מהמקומות פרסמו שהשוטר יהודי)
זה נותן תחושה שה' מנהיג את העולם והכל מכוון מלמעלה
(במיוחד גם ששתיים מתוכם אזרחי אווקריינה. יש נבואות שכמו שה' יקבץ את עם ישראל
בהפוך הוא ינקום בגויים בכל נקודה שיהו. לא יעזור להם לברוח, אם ה' ירצה שהם יפגעו,
הם יפגעו בכל מקום)
מצד שני כששומעים על שתיים(או אפילו שלושה) אחים שנרצחו
הכאב הוא לא יותר קטן,
ברור שאנחנו לא יכולים לעשות את השקלול "אם זה היה יותר"
ברור שטבע הטוב להיטיב וה' טוב.
אבל יחד עם זאת כל יהודי הוא עולם ומלואו.
כשיהודי נרצח אין כאב גדול מזה, במיוחד כשזה על זכות קיומו בכלל
ובארץ ישראל בפרט.
ובמיוחד שיש בידנו למנוע את זה ואנחנו עוצמים עיניים, אוטמים אוזניים
ומקשים את הלב.
אני מבינה שאין בך תחושת השמחה לאיד הזאת וזה בהחלט מבורך, אבל מה העניין לדמיין מה חשבונות שמיים בנושא?
אנחנו לא יודעים מה קורה שם למעלה, אם זה עונש או ניסיון או משהו אחר, או שיש לזה בכלל קשר ליהודים.
גם לפי הלך המחשבה הזאת כאילו הכל קשור ליהודים ולשואה, אז למה האזרחים הרוסים סובלים עכשיו? הכלכלה שלהם מתפרקת, אין להם אוכל על המדפים בחנויות, ומי שהולך להפגין נגד השלטון מסתכן שייקחו לו את הילדים. הרוסים בסופו של דבר שחקו חלק בהפלת המשטר הנאצי (לא חלק כזה גדול כמו שהלאומנים הרוסים אוהבים לדמיין, אבל עדיין) למה להם מגיע לסבול?
הדבר הכי גרוע שאפשר לומר לאדם שסובל זה "מגיע לך", וכל עוד אין נבואה, אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים ולכן אין עניין בתאוריות האלו.
וגם אני לא מפתחת פנטזיות נקמה בזמן התפילה.
היו הרבה שונאי ישראל לפניו וגם אחריו הוא לא מיוחד בצורה יוצאת דופן. מה שהוא עשה בימי הביניים לא קשור למה שקורה לאוכלוסייה של 44 מיליון אוקראינים שלא עשו לך כלום.
ואם תגיד שהם מעריכים אותו כגיבור לאומי, זה לא קשור בשום צורה למה שהוא עשה ליהודים ואני בטוחה שכל אוקראיני שתשאל ברחוב (אם נשאר בכלל רחוב) לא ידע להגיד לך מה הוא עשה ליהודים.
זה העניין, זה הזוי כמה שיש אנשים שחיים בבועה הקטנה שלהם ובטוחים שכל מה שקורה בעולם חייב להתקשר למושגים שהם מבינים ולהיות קשור באופן באופן אישי אליהם. אין לשיגעון של פוטין שום קשר ליהודים או לשואה, ולהצדיק את הסבל שעשרות מיליונים של אנשים, רוסים ואוקראינים, עוברים דרך איזו פנטזיית נקמה לא קשורה למציאות זה מטופש.
עמלק הם מקרה מיוחד ביהדות. אי אפשר להשוות אליהם שום עם אחר.
והמן הוא כנראה הגרסא התנ"כית לחוק גודווין חיפוש – ויקיפדיה אז כל הכבוד.
איך השוואה שלך הגיונית בדיוק? איך לרחם על חפים מפשע אוקראינים יוצר את המן? אף אחד פה לא שאול המלך שמקבל ציווי מפורש מ-ה' ולא עושה אותו.
ההתנהגות שלכם סתם אכזרית ובכלל לא הגיונית.
מה שבאמת עצוב שהשנאה שלך מכלה אותך כל כך שקשה לך אפילו להתרכז בתפילה.
עוד לפחות אם היא הייתה מכוננת כלפי אנשים שעשו משהו רע (למרות שברמת אובססיה כזאת זה מאוד לא בריא גם במקרה כזה) זה באמת חבל.
אין לך שום דרך לשכנע או להשתכנע ככה, רק להתבוסס ברגשות שלך עוד יותר רק מהעובדה שלא כולם מרגישים ככה.

מה הקשר תפילת אב הרחמים? אתה מנסה לתפוס אותי שאני לא מלאה בשנאה צדקנית "יהודית" מספיק?
את האמת, כמעט ולא יוצא לי לומר אותה כי אני לא מתפללת במניין. אבל כשכן, אני לא עושה מזה עניין גדול. אין עניין להתבייש בתפילה הזאת אבל גם לא להתהדר בה כתירוץ, כמו שאתה מנסה לעשות עכשיו בכך שאתה מכניס אותה בלי קשר למה שדברו עליו.
דברתי על העובדה שאנשים מרגישים כאילו הם יכולים לקבוע בשם ה' למה קורים דברים רעים בעולם ועוד לשמוח לאידם של אנשים סובלים.
בבקשה תתרכז בזה.
אני מדברת על משהו אחד ואתה ממציא את השאלה הלא קשורה הזאת כאילו מנסה להוכיח שאני לא עומדת באיזה סטנדרט נקמתי מדומיין שלך.
אבל אני רואה שפספסת את התשובה שבכל זאת נתתי בתגובה הקודמת: אני כן משתדלת להתרכז בתפילה הזאת, כמו בכל תפילה.
אין לזה שום קשר לעובדה שלמנות את עצמך לרואה החשבונות של הקב"ה ולפסוק על מקרה בעולם כאילו הוא מילוי נקמה כזאת או אחרת זה מגוחך, אגוצנטרי, ומנותק מהמציאות שיפתיע את אותם אנשים ללמוד שהיא לא סובבת סביב עצמם.
עכשיו אתה זה שתענה על הנושא המדובר ולא תמציא שאלות מיותרות.
אני דברתי על אנשים שמגיבים בשנאה וצימאון לנקמה במי שלא עשו כלום, אולי סבא רבא שלהם, ואתה שואל אותי על כוונה בתפילה על נקמה.
איך זה עונה לשאלה או מתקשר לדיון? ועוד כשאני מנסה להמשיך לדבר על הנושא של השרשור הזה (ושוב, בדגש על סתם אנשים) אתה בטוח שאני מדברת עליך באופן אישי.
הדבר היחיד שאמרתי לך באופן אישי זה על מסקנת השנאה שאתה מנסה למשוך מהתפילה הזאת, שאם לא זאת הכוונה שלך, אז עדיין לא הסברת איך השאלה קשורה למה שאמרתי.
יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי
)
שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!
חודש טוב!
לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות, ידידי.....רחמנות. באמת.
חבל.
לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.
חודש טוב לכולם!
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.