נשואה כשבעה חודשים באושר גדול ברוך ה'.
המקווה הוא תמיד אישיו בשבילי, תמיד מתרחשת איזו הרפתקה או שסתם אני יוצאת בוכיה מבלנית לא נעימה או ריב עם בעלי שניה לפני.
למודת כתמים, שאלות רב, לחץ שהטבילה תדחה, הקלות בבדיקות כל פעם מחדש אחרי שלרב נמאס ממני, בכי בכי ועוד בכי.
בכללי זו מצווה שקשוחה לי, מפדחת אותי מאוד ולא נעימה לי בכלל... סטרס עצום סביב ההכנות.
רוצה לקבל על עצמי לטבול מחר יותר בנחת, יותר בשמחה.. ומעוניינת לדעת מה החמרה ומה חובה לעשות.
אשמח שתעשו לי סדר,
בתודה:
אחת שפתחה לעצמה פצע בנסיון לקלף אותו, פצעה את עצמה עם הסכין כשהורידה שערות ברגליים, ניקתה אוזניים רבע שעה ועדיין נשארה שעוות אוזניים(ככה קוראים לזה?), אותה אחת שבלחץ שיש קשר בשיער ו/או שאריות מרכך וחושבת שמונים פעם אם לא שמה דאורדורנט מתוך הרגל וצריכה להתקלח שוב.
בתור התחלה: אני מתארגנת בבית למרות שאין לנו אמבטיה אלא רק מקלחת.
המקווה הוא תמיד אישיו בשבילי, תמיד מתרחשת איזו הרפתקה או שסתם אני יוצאת בוכיה מבלנית לא נעימה או ריב עם בעלי שניה לפני.
למודת כתמים, שאלות רב, לחץ שהטבילה תדחה, הקלות בבדיקות כל פעם מחדש אחרי שלרב נמאס ממני, בכי בכי ועוד בכי.
בכללי זו מצווה שקשוחה לי, מפדחת אותי מאוד ולא נעימה לי בכלל... סטרס עצום סביב ההכנות.
רוצה לקבל על עצמי לטבול מחר יותר בנחת, יותר בשמחה.. ומעוניינת לדעת מה החמרה ומה חובה לעשות.
אשמח שתעשו לי סדר,
בתודה:
אחת שפתחה לעצמה פצע בנסיון לקלף אותו, פצעה את עצמה עם הסכין כשהורידה שערות ברגליים, ניקתה אוזניים רבע שעה ועדיין נשארה שעוות אוזניים(ככה קוראים לזה?), אותה אחת שבלחץ שיש קשר בשיער ו/או שאריות מרכך וחושבת שמונים פעם אם לא שמה דאורדורנט מתוך הרגל וצריכה להתקלח שוב.
בתור התחלה: אני מתארגנת בבית למרות שאין לנו אמבטיה אלא רק מקלחת.
אבל בטח לא חובה הלכתית ולא בסמכות הבלנית
וכל כך עצוב להיות רחוקה מהחלום וחודש ועוד חודש עוברים, 