אני כל הזמן רוצה לעשות עוד משהו ואז נמצאת פחות עם הילדים, פחות עם סבלנות, פחות נחה בעצמי ובכללי אני מרגישה שאני בימים האחרונים במין אטרף של כל הזמן לעשות משהו וזה פחות נותן לי לראות את אחרים ואת עצמי..
קצת העמקתי בזה ואני חושבת שאיפה שהוא זה ממש מטפח לי את האגו ולכן אני כ"כ נשאבת לזה, מין תחושה של וואו כמה עשיתי, וואו איזה בלבוסטע אני וכו וכו
ואני מרגישה שזה לא טוב לי כל החוסר איזון הזה, שהוא לא בריא ומפריע לי להיות קשובה, מאוזנת , ומין תחושה שזה לא לשם שמיים כזה.. לא מה שהקב"ה רוצה שאני אתמקד בו לקראת פסח אלא סתם סחרוחרת מיותרת ומזיקה..
אני לא כ"כ מצליחה להסביר והלוואי שתבינו.. כי אני מרעשיה שאני לומדת הרבה מהפורום על איזון ועל עשיה לשמה אז אשמח לשמוע את דעתכן..
שולחת מהר לפני שאתחרט

):