ושואלים למה
איך אתם מגיבים?
אשמל לעצות חכמות🙂
איך אתם מגיבים?
אשמל לעצות חכמות🙂
פורום אימהות השלב הבא
מכתב פתיחה
שהילדים שמים לב שהמיטות מופרדותאורי$
באיזה גיל הילדים?יעל מהדרום
עונים את האמתזמני לשליש1
שיש זמנים שאמא ואבא יכולים לישון יחד ויש זמנים שלא
אמלנו הם החליטו שעשינו את זה בכוונה כדי שהם לא יבואו אלינו בלילה😆
אמלנו הם החליטו שעשינו את זה בכוונה כדי שהם לא יבואו אלינו בלילה😆
לפעמים אני אוהבת ככה. זהו נקודהמיואשת******
הילדות שלי כבר יודעות שיש שאלות שאני מחייכת ולא עונה
או אומרת בפירוש שזה משהו פרטי
הן מכירות את החיוך כבר
שאומר- שאלה יפה אני מבינה שזה מענין אותך אבל זה משהו פרטי שלי.
זה התשובה על לאיפה את הולכת (טבילה)
לאיפה את הולכת מוקדם בבוקר (בדיקות דם)
לאיפה אתם הולכים מהבוקר וחוזרים רק בערב (שאיבה)
לפעמים אני אימרת סידורים לפעמים קניות לפעמים רופא לפעמים- אנחנו צריכים ללכת. זהו.
לא על כל דבר חייבים לענות ולפרט ממש מותר שיהיה לנו פרטיות ושיש שאלות ללא תשובה- כשזה שאלות שלא נוגעות אליהם.
כנ״ל מיטות.
הילדות שלי לא יודעות מה זה טבילה מותרים אסורים וכל זה ואין לי שום כוונה לדבר איתן על זה. אפילו זו שכבר ניהלתי איתה שיחה על יחסי מין.
לא מעונינת במבטים מתי אנחנו נוגעים ומתי לא וכו כל הענין של נידה וטבילה וטהרה זה לחתונה מבחינתי ולא לפני זה (אם היא תשמע מחברות זה אני כבר לא יודעת אבל בינתיים זה לא נושא מדובר)
היתה תקופה ששאלו על המיטות אמרתי כמה פעמים שעכשיו בא לי ככה ועכשיו ככה וזהו. היום בכלל לא שואלות.
או אומרת בפירוש שזה משהו פרטי
הן מכירות את החיוך כבר
שאומר- שאלה יפה אני מבינה שזה מענין אותך אבל זה משהו פרטי שלי.
זה התשובה על לאיפה את הולכת (טבילה)
לאיפה את הולכת מוקדם בבוקר (בדיקות דם)
לאיפה אתם הולכים מהבוקר וחוזרים רק בערב (שאיבה)
לפעמים אני אימרת סידורים לפעמים קניות לפעמים רופא לפעמים- אנחנו צריכים ללכת. זהו.
לא על כל דבר חייבים לענות ולפרט ממש מותר שיהיה לנו פרטיות ושיש שאלות ללא תשובה- כשזה שאלות שלא נוגעות אליהם.
כנ״ל מיטות.
הילדות שלי לא יודעות מה זה טבילה מותרים אסורים וכל זה ואין לי שום כוונה לדבר איתן על זה. אפילו זו שכבר ניהלתי איתה שיחה על יחסי מין.
לא מעונינת במבטים מתי אנחנו נוגעים ומתי לא וכו כל הענין של נידה וטבילה וטהרה זה לחתונה מבחינתי ולא לפני זה (אם היא תשמע מחברות זה אני כבר לא יודעת אבל בינתיים זה לא נושא מדובר)
היתה תקופה ששאלו על המיטות אמרתי כמה פעמים שעכשיו בא לי ככה ועכשיו ככה וזהו. היום בכלל לא שואלות.
בטוחה שהיא שומעת מחברותאורי8
נראה לי די אשליה לחשב שהיא לא תדע מה זה מקוה ומותרים- אסורים עד החתונה. ואם כן, זו גם בעיה.
בעצם בכיתה יב לומדים על זה ביחידת חלמי"יש לבגרות.
לא זוכרת בת כמה הגדולה שלך, אבל זה יגיע.
והבנות מדברות על זה בינהן בכיתה.
לגמרי זכותך לשמור על הפרטיות שלך, קו הגבול של הפרטיות שלי הוא שונה משלך. וזה בסדר.
לגהי השאלה של המיטות. אני אומרת יש זמנים כאלה וזמנים כאלה, ואם שאלו - לפי מה אתם מחליטים מתי להפריד, אני אומרת- לפי מה שהתורה אומרת ואסביר לכם יותר כשתגדלו.
כשהסברתי לבנות הגדולות על המחזור ומה קורה לנו בגוף, זה עלה איכשהו והסברתי שהפרדת המיטות קשורה לזה.
הבת שלי ב יא, כבר יודעת ממש הכל... ושואלת אותי דברים, נראה לי שהיא יודעת את רוב מה שלומדים בהדרכת כלות, ולא הכל ממני... באה עם דברים ששמעה מחברות.
בעצם בכיתה יב לומדים על זה ביחידת חלמי"יש לבגרות.
לא זוכרת בת כמה הגדולה שלך, אבל זה יגיע.
והבנות מדברות על זה בינהן בכיתה.
לגמרי זכותך לשמור על הפרטיות שלך, קו הגבול של הפרטיות שלי הוא שונה משלך. וזה בסדר.
לגהי השאלה של המיטות. אני אומרת יש זמנים כאלה וזמנים כאלה, ואם שאלו - לפי מה אתם מחליטים מתי להפריד, אני אומרת- לפי מה שהתורה אומרת ואסביר לכם יותר כשתגדלו.
כשהסברתי לבנות הגדולות על המחזור ומה קורה לנו בגוף, זה עלה איכשהו והסברתי שהפרדת המיטות קשורה לזה.
הבת שלי ב יא, כבר יודעת ממש הכל... ושואלת אותי דברים, נראה לי שהיא יודעת את רוב מה שלומדים בהדרכת כלות, ולא הכל ממני... באה עם דברים ששמעה מחברות.
אם ככה עוד יותר קריטי בעיני שהיא לא תדעמיואשת******
לאיפה אני הולכת ומתי.
מצטערת ממש מגעיל אותי שהיא תדע בדיוק מתי קורה….
אגב מבחינתי אין בעיה לדעת
את זה לראשונה בהדרכת כלות. כמו שאמרת הגבולות שלנו שונים וגם הדעות שלנו בנושא שונות.
אין מצב בעיני שזה משהו שאני משתפת אותן.
גם מתי יש לי מחזור זה לא משהו שאני משתפת אותן. זה גבול הפרטיות שלי . מחזור מקווה ומתי אני מקיימת יחסים זה לגמרי לגמרי לגמרי מחוץ לתחום עכשיו ולתמיד. וזה גם הסיבה שאני לעולם לא טובלת בשבת או חג. פשוט לא.
מצטערת ממש מגעיל אותי שהיא תדע בדיוק מתי קורה….
אגב מבחינתי אין בעיה לדעת
את זה לראשונה בהדרכת כלות. כמו שאמרת הגבולות שלנו שונים וגם הדעות שלנו בנושא שונות.
אין מצב בעיני שזה משהו שאני משתפת אותן.
גם מתי יש לי מחזור זה לא משהו שאני משתפת אותן. זה גבול הפרטיות שלי . מחזור מקווה ומתי אני מקיימת יחסים זה לגמרי לגמרי לגמרי מחוץ לתחום עכשיו ולתמיד. וזה גם הסיבה שאני לעולם לא טובלת בשבת או חג. פשוט לא.
וואי ממש כמוני. גם אני חושבת ככה.המקורית
וגם אני לא טובלת בחגים ושבתות אפילו שהילדים שלי קטנים משלך. אבל אצלנו המיטות רוב הזמן מופרדות גם ככה. האמת שלא הייתי רוצה בכלל להיכנס לעניין של - למה המיטות מופרדות או מחוברות מול הילדים שלי.
אחיות נפש כרגיל 😆💕מיואשת******
לדעתי נורא לדעת את זה רק בהדרכת כלותאור123456
הרבה מהדברים צריכים זמן עיכול ולדעתי זה מאוחר מידי..
לי יש ילדה בת 19 שיודעת הכל כבר הרבה שנים..מה שהיא שואלת אני עונה
לי יש ילדה בת 19 שיודעת הכל כבר הרבה שנים..מה שהיא שואלת אני עונה
אני מדברת רק על ענין מקווה טהרה ונידה כן?מיואשת******
לא על כל נושא היחסים והמיניות.
לדעתי זה לא נורא בכלל
והמילה נורא היא הגזמה פראית.
אם תשאל אני אענה
אם לא אז לא. ממש לא נורא בעיני
מותר לא להסכים, אפשר להיות קצת פחות נחרצים על דעות של מישהי אחרת.
לדעתי זה לא נורא בכלל
והמילה נורא היא הגזמה פראית.
אם תשאל אני אענה
אם לא אז לא. ממש לא נורא בעיני
מותר לא להסכים, אפשר להיות קצת פחות נחרצים על דעות של מישהי אחרת.
נראה לי זה די חסר סיכוישלומית.
היום באמת לא לדעת כלום עד הדרכת הכלות כך שהדיון על האם זה נורא או לא קצת מיותר...
כן הידע באמת לא חייב לבוא ממך (אצלי הידע לא הגיע מאמא שלי ולא מרגישה שזה פגע בי במשהו)
נראה לי רוב הבנות מאיפה שהוא בתיכון מתוודאות לעולם הזה
כתבת כ"כ יפה!אם מאושרת
אני לא ידעתי כלום. דווקא הרגשתי עם זה נהדר!
למדתי בחלמיש,ולקחו אותנו למקווה,אבל דווקא בגלל שידעתי שזה מצוות שכתובות בתורה,וכשאצטרך אדע כל מה שאני צריכה,הרגשתי בטוחה לא לחקור מעבר לזה.
למדתי בחלמיש,ולקחו אותנו למקווה,אבל דווקא בגלל שידעתי שזה מצוות שכתובות בתורה,וכשאצטרך אדע כל מה שאני צריכה,הרגשתי בטוחה לא לחקור מעבר לזה.
אני ידעתי הרבה מהדברים רק בהדרכת כלותאני אמאאחרונה
לא נורא בכלל.
כלומר, ידעתי בערך בגיל 14 בקווים כלליים על חיבור מיני לצורך הולדה ובאיזה מקום בגוף זה קורה. ידעתי על אסורים ומותרים ועל קיומו של מקווה. זהו.
היה לי אחלה חיי נישואין עד כה למרות שלמדתי הכל רק בהדרכת כלות
כלומר, ידעתי בערך בגיל 14 בקווים כלליים על חיבור מיני לצורך הולדה ובאיזה מקום בגוף זה קורה. ידעתי על אסורים ומותרים ועל קיומו של מקווה. זהו.
היה לי אחלה חיי נישואין עד כה למרות שלמדתי הכל רק בהדרכת כלות
למה זה בעיה שלא ידעו את זה עד החתונה? מההמקורית
החשיבות בלדעת קודם?
אני בתור חוזרת בתשובה גם לא ידעתי את כל זה עד לפני החתונה וההדרכת כלות. רק ידעתי ששומרים נגיעה לפני ושבזמן נידה לא ישנים יחד וכו. לא מרגישה שזה גרע ממני דבר
אני בתור חוזרת בתשובה גם לא ידעתי את כל זה עד לפני החתונה וההדרכת כלות. רק ידעתי ששומרים נגיעה לפני ושבזמן נידה לא ישנים יחד וכו. לא מרגישה שזה גרע ממני דבר
קודם כל הן ידעו כנראהאורי8
בכיתה יב יש יחידה לבגגות שלומדים בה את ההלכות האלה באופן כללי( בחינוך הממ"ד , לא יודעת מה יש,בחרדי).
דבר שני- הבנות מדברות על זה בינהן, ואני רוצה להיות כתובת לשאלות, אם אני לא מדברת על זה איתן והכל מוסתר לחלוטין, אני ממש לא כתובת, וכשאני לא כתובת, הדמין עובד, ושומעים הרבה דברים שלא תמיד נכונים, ויכולים ליצור פמדים מהנושא, או תפיסות לא נכונות על מיניןת או על ההלכה.
וגם אם לא ילמדו בכיתה יב, והחברות גם לא ידעו כלום ולא ידברו, נראה לי שלגלות הכל בהדרכת כלות זה קצת הלם, לא צריך לדעת ממש הכל קודם, אבל נראה לי מוזר שבחורה תגיע להדרכת כלות והמושגים של מקוה, אסורים- מותרים יהיו זרים לה לגמרי.
שלא תדע בכלל על קיומם.
אני חושבת שהעולם היום מלא במסרים מיניים , שכל ילד נחסף אליהם, גם אם אין לו גישה לשום מכשיר( פרסומות, אנשים ברחוב).
אז, בגישה שלנו ( שלי ושל בעלי). לא מזיק שהוא יקלט קצת, שיש גם מיניות בטהרה, כמובן שלא משתפים אותם בדברים אינטימיים, אבל לא נורא עם נערה הבינה שאמא שלה הולכת למקוה, ולא נורא אם כשהיא בגיל ההתבגרות המאוחר יותר גם הבינה בשקט את המשמעות של זה, ושגם להורים שלה יש חיים אינטימיים, ושכל הענינים האלה לא שייכים רק לחילונים, אלא הם קיימים בקדושה ובשמחה בחיים יהודיים.
מקוה שאני מובנת , אני ממש לא משתפת ילדים בפרטים אינטימיים מחיי. רק פחות טורחת להסתיר את מצב המיטות, וברור לי שהילדים הגדולים מבינים את המשמעות של מצב המיטות.
וכן משתדלת ללכת לטבול בצנעה, אבל לא עושה עניין ולא ממציאה סיפורים אם הבנות מבינות, או אם אני צריכה מהן ביביסיטר בליל שבת.
ועוד פרט ( שלא תתעלפו..). לפני החתונה של הגדולה, כשהיא הלכה לטבול, לקחתי גם את אחיותיה הקטנות, וזרקנו עליה סוכריות כשיצאה, אנחנו אשכנזים, אבל חיים בעיר שהרוב בה ספרדים, והכלות באות כאן עם כל החמולה למקוה, אז אני הבאתי רק את האחיות שלה( ושאלו אותי במקוה למה רק אותן, למה אני לא עושה אירוע...).
כך שהבנות שלי אפילו ראו מקוה, והמקוה אצלנו יפה ויש בו בלניות חמודות, כך שבת ה 16 גם התלהבה מהעניין.
רק אומרת שאני רואה פה תרבות שבה מקוה הוא פחות טאבו, והדרכתי פה כלות מסורתיות שברור להן שישמרו טהרה, כי הלכו עם אמא למקוה כילדות.
אז שחררתי... לאנאקח איתי ילדות למקוה, אבל נח לי יותר לחיות עם פחות הסתרות על העניין.
וזהו... סיימתי, ערב םסח, הולכת לנקות.
דבר שני- הבנות מדברות על זה בינהן, ואני רוצה להיות כתובת לשאלות, אם אני לא מדברת על זה איתן והכל מוסתר לחלוטין, אני ממש לא כתובת, וכשאני לא כתובת, הדמין עובד, ושומעים הרבה דברים שלא תמיד נכונים, ויכולים ליצור פמדים מהנושא, או תפיסות לא נכונות על מיניןת או על ההלכה.
וגם אם לא ילמדו בכיתה יב, והחברות גם לא ידעו כלום ולא ידברו, נראה לי שלגלות הכל בהדרכת כלות זה קצת הלם, לא צריך לדעת ממש הכל קודם, אבל נראה לי מוזר שבחורה תגיע להדרכת כלות והמושגים של מקוה, אסורים- מותרים יהיו זרים לה לגמרי.
שלא תדע בכלל על קיומם.
אני חושבת שהעולם היום מלא במסרים מיניים , שכל ילד נחסף אליהם, גם אם אין לו גישה לשום מכשיר( פרסומות, אנשים ברחוב).
אז, בגישה שלנו ( שלי ושל בעלי). לא מזיק שהוא יקלט קצת, שיש גם מיניות בטהרה, כמובן שלא משתפים אותם בדברים אינטימיים, אבל לא נורא עם נערה הבינה שאמא שלה הולכת למקוה, ולא נורא אם כשהיא בגיל ההתבגרות המאוחר יותר גם הבינה בשקט את המשמעות של זה, ושגם להורים שלה יש חיים אינטימיים, ושכל הענינים האלה לא שייכים רק לחילונים, אלא הם קיימים בקדושה ובשמחה בחיים יהודיים.
מקוה שאני מובנת , אני ממש לא משתפת ילדים בפרטים אינטימיים מחיי. רק פחות טורחת להסתיר את מצב המיטות, וברור לי שהילדים הגדולים מבינים את המשמעות של מצב המיטות.
וכן משתדלת ללכת לטבול בצנעה, אבל לא עושה עניין ולא ממציאה סיפורים אם הבנות מבינות, או אם אני צריכה מהן ביביסיטר בליל שבת.
ועוד פרט ( שלא תתעלפו..). לפני החתונה של הגדולה, כשהיא הלכה לטבול, לקחתי גם את אחיותיה הקטנות, וזרקנו עליה סוכריות כשיצאה, אנחנו אשכנזים, אבל חיים בעיר שהרוב בה ספרדים, והכלות באות כאן עם כל החמולה למקוה, אז אני הבאתי רק את האחיות שלה( ושאלו אותי במקוה למה רק אותן, למה אני לא עושה אירוע...).
כך שהבנות שלי אפילו ראו מקוה, והמקוה אצלנו יפה ויש בו בלניות חמודות, כך שבת ה 16 גם התלהבה מהעניין.
רק אומרת שאני רואה פה תרבות שבה מקוה הוא פחות טאבו, והדרכתי פה כלות מסורתיות שברור להן שישמרו טהרה, כי הלכו עם אמא למקוה כילדות.
אז שחררתי... לאנאקח איתי ילדות למקוה, אבל נח לי יותר לחיות עם פחות הסתרות על העניין.
וזהו... סיימתי, ערב םסח, הולכת לנקות.
אני רק אענה בקצרהמיואשת******
כי גם ערב פסח אצלי 
שאני דיברתי איתה על מיניות ולכן היא יודעת שזה בהחלט משהו שמח וקיים ונעים וטוב גם אצל יהודים דתיים חזקים
את כל הענין של טהרה מקווה והלכות נידה ממש לא נחוץ בעיני להכניס לשיח שלנו כדי להעביר את המסר הזה. זה לא קשור בעיני איד לשני.
היא יודעת שאבא ואמא שלה שומרים מצוות באדיקות , והיא יודעת שיש לנו מיניות כחלק חשוב וטוב בחיים שלנו. וגם שזה מצווה חשובה (כשדיברתי איתה על זה התכוונתי למצוות עונה בלי לקרוא לזה בשם או לרדת לפרטים רק שזה מצווה לקיים יחסים ושזה נהדר וחשוב ונפלא וכו) זה בהחלט מספיק בלי לדעת את הפרטים ההלכתיים של זה
לחלוטין מקבלת שדעתך שונה והכל בסדר, רק רציתי להדגיש שזה לא בהכרח קשור בעיני אחד לשני.
העיקר שהיא יודעת שזה חלק נעים ויפה וטוב מהעולם שלנו. (ובעיני כל המקווה וטהרה הוא החלק הלא נעים ולא טוב ודי דפוק של העולם שלנו אז ממש עדיף שהיא לא תשמע את זה ממני ולא תקבל מטענים שליליים)
שאני דיברתי איתה על מיניות ולכן היא יודעת שזה בהחלט משהו שמח וקיים ונעים וטוב גם אצל יהודים דתיים חזקים
את כל הענין של טהרה מקווה והלכות נידה ממש לא נחוץ בעיני להכניס לשיח שלנו כדי להעביר את המסר הזה. זה לא קשור בעיני איד לשני.
היא יודעת שאבא ואמא שלה שומרים מצוות באדיקות , והיא יודעת שיש לנו מיניות כחלק חשוב וטוב בחיים שלנו. וגם שזה מצווה חשובה (כשדיברתי איתה על זה התכוונתי למצוות עונה בלי לקרוא לזה בשם או לרדת לפרטים רק שזה מצווה לקיים יחסים ושזה נהדר וחשוב ונפלא וכו) זה בהחלט מספיק בלי לדעת את הפרטים ההלכתיים של זה
לחלוטין מקבלת שדעתך שונה והכל בסדר, רק רציתי להדגיש שזה לא בהכרח קשור בעיני אחד לשני.
העיקר שהיא יודעת שזה חלק נעים ויפה וטוב מהעולם שלנו. (ובעיני כל המקווה וטהרה הוא החלק הלא נעים ולא טוב ודי דפוק של העולם שלנו אז ממש עדיף שהיא לא תשמע את זה ממני ולא תקבל מטענים שליליים)
מקסים. אהבתי ממש... הלוואי שאצליחדפני11
להיות ככה עם בנותי...
אהבתי מה שכתבתמנגואית
תודה
אהבתי את הגישה. ואני שואלת את עצמי, מה לגבי הבנים?פה לקצת
למרות שחייבת להודות שלמעשה כנראה אהיה כמו @מיואשת******, אשתף אבל עם גבול שישמור על הפרטיות שלנו כזוג.
לגבי בניםoo
הילדים שלי ראו פדים/ גוזיות וקיבלו הסבר, היו שותפים לתופעות במהלך ההריון, הרגישו תנועות, ידעו שירדו לי המים, שאלו מאיפה יוצא התינוק והסברתי, יודעים שאני ובעלי סוגרים את הדלת כי אנחנו צריכים פרטיות, שאני הולכת למקווה אני אומרת שהולכת למשהו אישי, שאלו איך מונעים הריון וקבלו הסבר.
יש לי הרבה בנים ב"האורי8
לגבי הריון, שיתפתי חופשי, את מצב המיטות הם רואים, אנחנו לא מסתירים את זה( לא מחברים בבוקר/ מפרידים). לא אומרת להם שהולכת למקוה, אולי אומר- משהו אישי.
פעם אחד הילדים שאל אם גם בנות הולכות למקוה, ואמרתי שכן, אבל בזמנים מיוחדים.
בכללי- בעלי עושה איתם שיחה בשלב כלשהו סביב הבר מצוה לגבי התבגרות, ואני משתדלת לזכור לומר לו לדבר איתם שוב עוד פעם לפני שיוצאים לישיבה. יש הצעות לאיך לדבר בשיעורים של הרב יוני לביא ועוד רב ששמענו, נראה לי מבנין שלם.
כבר
הבנים יודעים כל מיני דברים מלימוד התורה.
כשאחד מילדי היה בכיתה ג או ד, הם למדו בתורה משהו שקשור לאשה נידה, ואז הבן שלי אמר בכיתה- עכשיו אני מבין למה ההורים שלי הרחיקו מיטות אחרי הלידה של התינוק🙈
הרב שלו סיפר לבעלי...
למתבגרים גם נתנו ספרים בנושא- יש משהו של הרב יהושוע שפירא, ושל הרב יוני לביא, יכולה לבדק את השמות המדויקים , אם תרצו.
עם הבנים הפתיחות פחות טבעית לי, שולחת א. בעחי, אבל טם הם שואלים, אני עונה, לא מסבנת אותם, אלא מנצלת את ההזדמנות( אלא אם כן הם קטנים ואז עונה בהתאם לגיל)
פעם אחד הילדים שאל אם גם בנות הולכות למקוה, ואמרתי שכן, אבל בזמנים מיוחדים.
בכללי- בעלי עושה איתם שיחה בשלב כלשהו סביב הבר מצוה לגבי התבגרות, ואני משתדלת לזכור לומר לו לדבר איתם שוב עוד פעם לפני שיוצאים לישיבה. יש הצעות לאיך לדבר בשיעורים של הרב יוני לביא ועוד רב ששמענו, נראה לי מבנין שלם.
כבר
הבנים יודעים כל מיני דברים מלימוד התורה.
כשאחד מילדי היה בכיתה ג או ד, הם למדו בתורה משהו שקשור לאשה נידה, ואז הבן שלי אמר בכיתה- עכשיו אני מבין למה ההורים שלי הרחיקו מיטות אחרי הלידה של התינוק🙈
הרב שלו סיפר לבעלי...
למתבגרים גם נתנו ספרים בנושא- יש משהו של הרב יהושוע שפירא, ושל הרב יוני לביא, יכולה לבדק את השמות המדויקים , אם תרצו.
עם הבנים הפתיחות פחות טבעית לי, שולחת א. בעחי, אבל טם הם שואלים, אני עונה, לא מסבנת אותם, אלא מנצלת את ההזדמנות( אלא אם כן הם קטנים ואז עונה בהתאם לגיל)
אשמח לשמות של הספריםדפני11
תודה לשתיכן!פה לקצת
באמת צריכים ללמוד ולקרוא על זה עד שהילדים יגדלו כדי שכשיגיעו השאלות נדע איך לענות נכון ומתאים.
אצלנוקמה ש.
בס״ד
אנחנו עונים משהו בסגנון ״יש זמנים שהמיטות מחוברות ויש זמנים שהן מופרדות״. ואם יש שאלת ״למה?״ אז כי ככה ההלכה אומרת. (בכללי אני מחברת בבוקר, ככה יותר נחמד לי, אבל יוצא להם לראות את המיטות מופרדות אם הם נכנסים לחדר לפני זה נגיד).
אנקדוטה - פעם הבת שלנו (גיל יסודי) ממש רצתה שנתחבק שלושתנו, בעלי, אני והיא, בזמן שלא יכולנו. ניסינו להתחמק באלגנטיות ולהסיח את דעתה והכל תוך כדי שאנחנו כן מחבקים אותה (כל אחד בנפרד) אבל היא עמדה בשלה. כשהיא קלטה שאנחנו כנראה לא ״רוצים״ להתחבק, פתאום נהיה לה פרצוף ממש מודאג (יש לה חברה טובה שההורים שלה התגרשו וזה נושא שמעסיק אותה). אז חשבתי מהר והחלטתי שמוטב שהיא תדע את האמת הפשוטה ועניתי לה שהתורה אומרת שיש זמנים שאבא ואמא יכולים להתחבק ואחרים שלא. היא הסתכלה אלי כאילו אני עובדת עליה, פנתה לבעלי שהנהן עם הראש לאות אישור, הסתכלה אלי שוב, עדיין מופתעת, ואז - פשוט קיבלה את זה, חיבקה אותנו חזק (כל אחד בנפרד) והלכה לישון עם חיוך.
כמה שזה היה מוזר, לי זה הרגיש ממש טוב וראיתי בזה הזדמנות בסופו של דבר. אני מאמינה (מתוך דברים שקראתי*, זה לא בא מעצמי) שאירועים קטנים כאלה מצטרפים בסופו של דבר אצל ילדינו לתחושה שהם יכולים לשאול שאלות, כולל שאלות שבעתיד תכנסו להם לקטגוריה של ״שאלות מביכות״, ושההורים עונים להם. ושזאת גם הזדמנות לטפטף להם שברי מידע על עובדות החיים ולא פחות מזה - על ההלכה שלנו. התקווה היא שבזכות הטפטוף הזה, זה יהיה להם יותר טבעי ומוכר כשהם יגיעו לזה בעצמם בע״ה.
* הכוונה בעיקר הספר של יוכבד דבו
אנחנו עונים משהו בסגנון ״יש זמנים שהמיטות מחוברות ויש זמנים שהן מופרדות״. ואם יש שאלת ״למה?״ אז כי ככה ההלכה אומרת. (בכללי אני מחברת בבוקר, ככה יותר נחמד לי, אבל יוצא להם לראות את המיטות מופרדות אם הם נכנסים לחדר לפני זה נגיד).
אנקדוטה - פעם הבת שלנו (גיל יסודי) ממש רצתה שנתחבק שלושתנו, בעלי, אני והיא, בזמן שלא יכולנו. ניסינו להתחמק באלגנטיות ולהסיח את דעתה והכל תוך כדי שאנחנו כן מחבקים אותה (כל אחד בנפרד) אבל היא עמדה בשלה. כשהיא קלטה שאנחנו כנראה לא ״רוצים״ להתחבק, פתאום נהיה לה פרצוף ממש מודאג (יש לה חברה טובה שההורים שלה התגרשו וזה נושא שמעסיק אותה). אז חשבתי מהר והחלטתי שמוטב שהיא תדע את האמת הפשוטה ועניתי לה שהתורה אומרת שיש זמנים שאבא ואמא יכולים להתחבק ואחרים שלא. היא הסתכלה אלי כאילו אני עובדת עליה, פנתה לבעלי שהנהן עם הראש לאות אישור, הסתכלה אלי שוב, עדיין מופתעת, ואז - פשוט קיבלה את זה, חיבקה אותנו חזק (כל אחד בנפרד) והלכה לישון עם חיוך.
כמה שזה היה מוזר, לי זה הרגיש ממש טוב וראיתי בזה הזדמנות בסופו של דבר. אני מאמינה (מתוך דברים שקראתי*, זה לא בא מעצמי) שאירועים קטנים כאלה מצטרפים בסופו של דבר אצל ילדינו לתחושה שהם יכולים לשאול שאלות, כולל שאלות שבעתיד תכנסו להם לקטגוריה של ״שאלות מביכות״, ושההורים עונים להם. ושזאת גם הזדמנות לטפטף להם שברי מידע על עובדות החיים ולא פחות מזה - על ההלכה שלנו. התקווה היא שבזכות הטפטוף הזה, זה יהיה להם יותר טבעי ומוכר כשהם יגיעו לזה בעצמם בע״ה.
* הכוונה בעיקר הספר של יוכבד דבו
ממש כל מילה בסלעלפניו ברננה!
מתוקה הבת שלך!!
באופן דומה בעלי סיפר לבן שלי (4.5) שאמהות אחרי לידה הולכות למקווה.
(כשאני התארגנתי במקלחת..)
ולשאלת הפותחת - אחרי הלידה זה היה פשוט - אמרנו שככה זה אחרי לידה.
בזמנים אחרים עוד לא יצא לנו להישאל..
באופן דומה בעלי סיפר לבן שלי (4.5) שאמהות אחרי לידה הולכות למקווה.
(כשאני התארגנתי במקלחת..)
ולשאלת הפותחת - אחרי הלידה זה היה פשוט - אמרנו שככה זה אחרי לידה.
בזמנים אחרים עוד לא יצא לנו להישאל..
הבת שלי בת 4 ואין לה מושג מה זה מקווהיעל מהדרום
לק"י
אולי בן השבע יודע, וגם זה לא בטוח.
הוא מכיר את המושג "מקווה" ממקווה גברים?
אולי בן השבע יודע, וגם זה לא בטוח.
הוא מכיר את המושג "מקווה" ממקווה גברים?
כן 😁לפניו ברננה!
והוא בטוח שזה מקום שבו מרטיבים את השיער או משהו בסגנון..
(הולך לברז של השירותים, חוזר עם פיאות רטובות, "עשיתי מקווה לפאות שלי")
(הולך לברז של השירותים, חוזר עם פיאות רטובות, "עשיתי מקווה לפאות שלי")
חמוד
יעל מהדרום
איזה נסיךך🥰אמא לאוצר❤
תודה! ❤️ וגם הבן שלך חמוד ממש!קמה ש.
כתבת בדיוק את מה שרציתי לכתובבארץ אהבתי
וככה גם אמא שלי ענתה לי. לא זוכרת אפילו את השיחה על זה, אבל זה מה שידעתי בתור ילדה, זה לגמרי סיפק אותי ולא נעסוק אותי מעבר לזה.
👍🏼 טוב לקרוא שזה נוסה ועבד 😃... מתפללת שיהיה מוצלחקמה ש.
בס״ד
גם אצלנו בע״ה 🙏🏻
גם אצלנו בע״ה 🙏🏻
תלוי גילבימבה אדומה
אצלנו היתה שאלה כזו פעם ואמרנו שככה מתאים לנו...
אצלי זה גם בעיהאביול
קראתי את התגובות. אצלי זה לא הולך כי הם כל הזמן במיטות שלנו. ככה נוח לנו יותר, להשכיב אותם שם, לספר סיפורים... ואז זה ממש בולט שיש פתאום "חור" בין המיטות. ואני אומרת שככה אנחנו רוצים אבל הם ממשיכים ושואלים למה...
האמת שהם קטנים אבל בגלל שאנחנו הרבה בחדר שלנו אז לא מצרי הסבר שמניח את דעתם...
האמת שהם קטנים אבל בגלל שאנחנו הרבה בחדר שלנו אז לא מצרי הסבר שמניח את דעתם...
כי הזזנו אותם124816
תודהה רבה לכולן על התשובות - החכמתי🙂אורי$
לגבי השאלה באיזה גיל הילדים, אז יש לי מאוד מגוון ב"ה .. גן, יסודי, חטיבה ...
טיפ קטן אולי יעזור פה למישהירק טוב!
למי שלא רוצה שישמו לב ביום להפרדת המיטות-
לחבר את *המזרונים*. את המזרון שרחוק יותר מהכניסה לחדר להצמיד למזרון השני, כשהמיטות בעצם נשארות נפרדות. לא מרעיש ופחות מורגש.
לחבר את *המזרונים*. את המזרון שרחוק יותר מהכניסה לחדר להצמיד למזרון השני, כשהמיטות בעצם נשארות נפרדות. לא מרעיש ופחות מורגש.
אבל אז המיטה חשופה בחלק שהמזרן לא עליההמקורית
וגם, זה קשה להזיז מזרן.
עדיף אולי שהמיטה על גלגלים עם מעצור וזהו.יותר קל להפריד ולחבר כשצריך
עדיף אולי שהמיטה על גלגלים עם מעצור וזהו.יותר קל להפריד ולחבר כשצריך
גם אני חשבתי ככה כשבעלי התחיל עם הסידור הזהרק טוב!
אבל בפועל זה נראה לי יותר הגיוני.
מניחה שזה תלוי גם בסידור של החדר, במיקום הרהיטים ובנראות של המיטות.
אפשר גם לשים את המצעים יותר לכיוון החסר.
בכל מקרה זה רק הצעה שאולי לא טובה לכולם אבל כתבתי כדי שאם מישהי זה כן רלוונטי לה, אז למה לא?!
מניחה שזה תלוי גם בסידור של החדר, במיקום הרהיטים ובנראות של המיטות.
אפשר גם לשים את המצעים יותר לכיוון החסר.
בכל מקרה זה רק הצעה שאולי לא טובה לכולם אבל כתבתי כדי שאם מישהי זה כן רלוונטי לה, אז למה לא?!
קרסתי בערב.עוד מעט פסח
מצאתי את עצמי אוכלת לחם עם קוטג' לארוחת ערב, אז החלטתי לפנק את עצמי, להכין סלט טעים לשבת ולאכול ממנו קצת כבר הערב.
הכנתי את הסלט עם הילדים סביבי, ואז שמתי לקטנים שירים בטלפון וישבתי לאכול במטבח.
חוזרת הביתה הגברת בת ה-15 (שקמה ב-12 וכל היום היתה עם חברות), אומרת לי- 'לכבוד מה הם רואים סרט?'.
אמרתי לה- 'כי אני עייפה וצריכה לנוח'
היא אומרת לי- 'אה, אבל להכין סלט מושקע יש לך כח? בגלל זה הם יצאו ככה מופרעים'.
מצאתי את עצמי בורחת לחדר, מקללת אותה בלב.
חצופה ומנותקת, שלא מבינה שמינית ממה שעובר על הורים בימים האלה.
ואני כל כך כועסת עליה על כל הימים האלה, שאני בקריסה והיא לא עושה כמעט כלום בבית (מתבכיינת שעה על זה שביקשתי ממנה לקחת את הכביסה של עצמה!!! לחדר).
ועוד באה בהערות מתנשאות.
עכשיו הקץ' המעצבן, זה שלדעתי זו אמא של החברה שלה שקצת מורידה אותה נגדי. מין אמא כוסמת-חינוך ביתי-טיטול רב פעמי כזאת, שכל היום מספרת כמה כולם נחותים לעומתה.
אוף.
בא לי לצרוח.
יואו! מחרפן בהחלטיעל מהדרום
לק"י
אני מבינה שזה חלק מגיל ההתבגרות, אבל זה לא הופך לנחמד יותר.
🫂
הפתח לאמירה שלהoo
זה ההסבר שלך
אמרתי לה- 'כי אני עייפה וצריכה לנוח'
אני לא נותנת הסברים שמצדיקים את ההחלטות שלי
גם כי אין צורך וגם כי זה פותח אפשרות דיון לא רצויה
הייתי עונה בסתמיות 'רואים' 'ככה'
או מתעלמת מהשאלה
תלוי בטון שהיא נשאלה
נשמע מדויקמתיכון ועד מעון
בדיוקכך.
הבעיה שאנחנו המון פעמים מתנצלות, ממה שאני קוראת אותך את לא חיה את חייך כך ואת צודקת לגמרי, אבל רובינו כן
כןoo
רוב האנשים מצטדקים וגם מתנצלים כששואלים אותם (ובמיוחד נשים)
כדי להגיב אחרת
צריך להיות מודעים להשלכות התגובה ולהתאמן להגיב אחרת
(זו יכולת נרכשת)
בשיח הורה ילד
זה הכי משמעותי
כי ההשפעה של ההורה על השיח היא כמעט מוחלטת
(בניגוד לשיח בין מבוגרים
ששם ל2 אנשים יש השפעה על השיחה
ותגובה אחרת עוזרת
אבל השיח תלוי גם בצד השני)
ממש מזדהה. חיבוק ענקקדם
עבר עריכה על ידי קדם בתאריך א' בניסן תשפ"ו 20:49
משפט כזה היה מוציא אותי מדעתי, כל הכבוד שהלכת לחדר ולא צעקת עליה, אני לא הייתי מצליחה.
מאוד קשה לי שהמתבגרות שלי לא עוזרות בבית בכלל. ברמות שמזעזעות אותי. אצלנו שיחות הבהרה עוזרות, לצערי לזמן קצר מדי...
מציעה לשבת איתה לשיחה ולשקף את המצב מהצד שלך, למשל מה את עשית מהבוקר ומה היא. וכמה היא מקבלת מהבית ולא נותנת. (ארוחות, שימוש בכלים שמישהו צריך אח''כ לשטוף, קניות, הסעות, כביסות וכו') האמת שבעיני זה משפט כל כך חצוף, שהייתי מבהירה בהזדמנות קרובה באופן חד משמעי שלא מדברים ככה לאמא. ושלראות סרט זה הרבה פחות חמור מגאווה וחוצפה... אבל איך שאת מכירה אותה ואת הדינמיקה בבית, תעשו מה שנכון לכם
ווא, נעתקו לי המיליםמתואמת
את אמא מדהימה, שהצלחת לא להגיב לה! אני בטוח הייתי מתפרצת מיד...
האמת, שאולי במצב כזה לא נכון להתאפק, וכן צריך להעמיד אותה במקום מיד - לא מתוך התנצחות, אלא פשוט כהעמדת גבולות, שלא מדברים ככה לאמא בשום אופן.
מניחה שזו לא פעם ראשונה שהיא אומרת פנינים כאלה... חיבוק לך❤️ אולי אחרי המלחמה כדאי לשקול הדרכת הורים, כדי לדעת איך להתמודד מולה...
חיבוק על זה, לא נעים בכללשופטים
אני כן חושבת שצריך לדבר ולשתף, אם קשה בשיחה אפשר במכתב, בסוף אנחנו אחראים על החינוך ואם לא תספרי לה שנפגעת ושזה ממש לא היה במקום איך היא תלמד?
כשהיה לי מקרה דומה והייתי עצבנית ביקשתי מה AI לנסח מכתב ודייקתי אותו עד שהיה נראה לי קולע.
לא בהכרח שזה יעזור ויהפוך אותה 180 מעלות אבל אותי זה הרגיע שעשיתי את ההשתדלות שלי, כי למרות שאני טיפוס שנמנע מויכוחים יש מצבים שזה הכרחי..
ואי אין לי מתבגרת אבל מעלה לי את הסעיף רק לקרוא🩷לפניו ברננה!
תקראי לה לחדר לשיחה ותלמדי אותה
שכדי ליצור אמא רגועה עם כוחות
אמהות צריכות לאכול אוכל איכותי גם אם זה במחיר סרט.
ושאם יש לה ביקורת שתתכבד ותשמור על האחים או שתעזור קצת כדי שלא תקרסי כשהפרינססה מסתובבת עם חברות.
סתם. לא יודנת כמה חכם להגיד את זה אבל אני מבינה אותך כל כך ושולחת חיבוק.
תודה לכולכן!עוד מעט פסח
הייתי בהדרכת הורים ספציפית עליה, כי היא באמת ילדה שמאתגרת אותי באופן מיוחד (בעלי טוען שזה בגלל 'היא ממש דומה לי. אני לא רואה את זה, אבל כן מעריכה את הדעה שלו, אז כנראה שיש בזה משהו).
אולי אני צריכה לחזור, כי זה כן הועיל לתקופה מסוימת, ועכשיו אני מרגישה ששוב אנחנו מתרחקות.
וכמובן שהחופש הזה שלה, מול כמות העבודה שלי, לא מוסיף רוגע. זה מתסכל ברמות.
אני חושבת שאולי כן יש מקום להודיע לה שהיא לא אורחתלפניו ברננה!
בבית ושמצופה ממנה איקס דברים מסויימים בכל יום (נראה לי עדיף מוגדרים שחוזרים על עצמם, כמו לדוג ארוחת ערב, או כלים וכביסות, ככה את מנטרלת ויכוחים) ואם מולך זה יתפוצץ אז שאבא יקח אותה לשיחה..
הלוואיעוד מעט פסח
אבא שלה באמת מצליח לגרום לה לעשות דברים.
אבל כשהוא לא כאן, אני לא.
היה לה בעקרון תפקיד מוגדר, היא פשוט לא היתה עושה אותו. כשהיינו מתעקשים, היתה עושה עקום בצורה שיותר פוגעת ממועילה.
הקטע שבעלי מצליח להוציא ממנה קצת עזרה (עם תלונות, אבל לפחות משהו), לכן ברור לי שהנקודה היא הדינמיקה ביני לבינה.
גם לי קרה משהו כזה פה ושם כמעט עם כל ילדפילה
אנחנו כהורים אשמים בזה.
אנחנו כל הזמן משדרים להם כמה דברים בעייתיים
1) הורה צריך להכיל כל הזמן
2) הורה הביא ילדים לעולם כך שכל התחזוקה היא בעייה שלו והוא צריך להתמודד עם זה
3) מותר להשתגע בגיל ההתבגרות
4) הורה צריך להיות תמיד חינוכי, נחמד וכספומט
5) אין ילד רע, יש ילד שרע לו
6) הורה צריך להיראות טוב ,לשדר שמחה ולהיות מוכן לכל תרחיש
7) העיקר שילד ישתף אותנו
8) מערכת החינוך לא טובה
9) מורה צריך למצוא גישה לכל ילד ולתת יחס אישי
10) צריך לאהוב את הילד בלי תנאי
יוצא שילדים מקבלים מסר שהם לא אשמים בכלום אף פעם , לא אחראים על שום דבר והורה צריך לשמוח כשבכלל משתפים אותו. וגם אם הם עושים בעיות , הורה עדיין חייב להם כי הוליד אותם.
ומה טוב בכלל בחינוך ביתי או חיתול רב-פעמי?
הכיוון שלך נכוןמתואמת
אבל פחות אהבתי את הקביעה של "אנחנו ההורים אשמים בזה"...
אשמה עצמית לא תוביל לשום מקום בשום מצב.
יש דברים שאפשר לשנות בהתנהלות ובדינמיקה כדי לנסות לשנות, אבל יש גם אופי מולד של ילד, שההורה לא אשם בו... (וגם הילד לא, כמובן, וצריך לעזור לו ולכוון אותו לטוב - ככל האפשר)
..הרמוניה
נכון זה לא אשמת ההורים זה אשמת התרבות
ההורים שלי לא שידרו לי את רוב הדברים שהיא כתבה, בכל זאת איכשהו קיבלתי את זה מהסביבה
והתפיסות האלו יצרו לי ביקורות שונות על ההורים שלי (מודה בצער)
אין ספק שאם גם ההורים מושפעים מהחשיבה הזאת זה יותר רציני
..הרמוניה
סליחה על הפלישה, תגובה גאונית. ומאד מעוררת מחשבה
תראי יקרההפי
קודם כל כואב לקרוא את זה , ואין ספק שאת חשובה קודם כל ורק שתשקיעי בעצמך יהיה לך את הסבלנות להשקיע באחר(:
אז לא להזניח את עצמך תמיד לחשוב עליך , גם בנקיונות גם בבאלגן .
5 דק קפה לפני עם עוגה .. לשבת בחוץ לשמוע רגע שיר שאת אוהבת .. זה לא חייב להיות הפסקות של חצי יום. ( וגם זה מותר )
לגבי הבת שלך 2 דברים
1. היא מנסה לדבר איתך ( גם אם עקום , היא רוצה תשומת לב , לפעמים ילדים עוקצים דווקא במקום שכואב , כי כואב לה משהו , בדרך כלל זה שלא רואים אותה מספיק .. תנסי מתי שאת נינוחה ואין לך עומס לדבר איתה ככה בכיף. . ובלי מגננות .
2. יש פה גם חוסר כבוד , זה לא אומר שהיא רעה זה בדרך כלל אומר שעובר עליה משהו , אבל זה לא צריך לצאת עליך .
תגידי לה אני מבינה שחשוב לך החינוך שלהם ( באמת ולא בציניות) עם זאת תביני שאת מתנהגת בחוסר כבוד את קודם כל מזלזלת בעצמך ובי כאמא
( גילוי נאות אמא אני לא , אבל עבדתי מלא עם ילדים ונוער עם בעיות התנהגות)
תודה לךעוד מעט פסח
באמת אחרי שנת לילה אני מבינה שהיא רצתה לקבל קצת זמן של קשר ויחס.
אולי היא קיוותה ששמתי לאחים שלה סרט כדי שאוכל לדבר איתה רגוע, והתאכזבה שלא זו היתה הסיבה...
האמת שמהחוצפה עצמה אני כבר לא מתרגשת.
מבחינתי זה כמו שלקטן בורח לפעמים פיפי- מתחלקות לה אמירות פוגעניות, אני הולכת עד יעבור זעם.
היא יודעת מה מותר להגיד ומה לא, ובדרך כלל אני לא כזה מתרגשת מפליטות פה שלה (אבל, כמו שכתבתי למעלה, זה גם היה משהו קיצוני, וגם היא תפסה אותי בזמן שגם ככה הייתי על הקצה).
לפחות עברנו את השלב שהיא אומרת את זה בצרחות...
את מדהימה באמתהפי
זה נשמע שאת בעין טובה ומכילה את הסיטואציה יותר מכל עצה טובה שאפשר לתת
קשוח עכשיו, קשוח עוד יותר עם מתבגריםמתיכון ועד מעון
בטח בזמן הזה. היו לנו לא מעט פיצוצים קולניים עם המתבגרים (בעיקר אחת מהם) כולל בדיוק בשנייה שאחותי הגיעה לקחת משהו ושמעה צרחות הדדיות, זה לא ממקום שאומר שזה בסדר, רק לנרמל שזה קורה ולכולם, כולנו על הקצה
אני חושבת שטוב שאת דואגת לעצמך, וזה גם אולי לא סבבה שהיא קמה מאוחר, אבל הרבה נוער בגילה קם סופר מאוחר.
צריך למצוא זמן רגוע לדבר איתה לשמוע מה יושב עליה ולמסות למצוא דרך להציב דרישה וגם לראות אותה.
בהצלחה יקרה!!!
אני באמת מרגישה שהיא מתפספסת ליעוד מעט פסח
יש כל כך הרבה דברים הישרדותיים, sos שחייבים לעשות בדחיפות- שאין זמן לילדים שהם לכאורה עצמאיים ומסתדרים לבד.
אולי זאת היתה קריאת השכמה לראות אותה יותר.
מצד שני, בכנות, איפה אני מכניסה גם את זה ללו''ז???
אוף.
קשה להיות הורים במלחמה.
לגמרי קשה
מתואמת
ואל תאשימי את עצמך על מה שאת לא מצליחה... תנסי לבדוק מה סדר העדיפויות הנכון לך עכשיו (אולי למשל אפשר לוותר על הלימודים של האמצעיים כדי שתוכלי לשים לב יותר למתבגרת? אולי איכשהו יש מקום להוריד סטנדרטים בסדר של הבית? אולי אפשר לשלב בין דברים, ודווקא תוך כדי שאת מסדרת להזמין אותה לדבר איתך? מה שנראה לך שתהיי מסוגלת לו עכשיו❤️)
זה ממש לא נאמר בשיפוטיות, מקווה שזה ברורמתיכון ועד מעון
אם תצליחי למצוא אפילו כמה דקות, רצוי בשעות הלילה שהקטנים כבר לא מסביב, לדבר איתה טיפה, ובעיקר להקשיב לה, זה מצוין. תנסי, רק אם יתאפשר.
זה באמת באמת קשוח
כל כך מכירה את זהאורי8
קרה לי עם חלק מהמתבגרים. זה מעצבן ופוגע ברמות אחרות... הגדולים שלי מעל גיל 20 ויש חי כבר נשואים. וטם זה מעודד אני יכולה לומר שזה מאוד מתעדם בהמשך, והם מתחילים בשלב כלשהו לראות אותך...ושאני ממש מנסה לעבד על עצמי לא להפגע אישית).לא תמיד מצליחה... רק בשבוע שעבר היה לח ענין דומה עם הבן שלי) . אני כן חושבת שכדאי לדבר איתה בזמן רגוע( אולי את ובעלך יחד) על איפה היא יכולה להיות שותפה בבית . ואחרי שנרגעת מהפגיעה הכל כך מוצדקת גם להיות המבוגר האחראי ולהמשיך את הקשר ולהיות אמא שלה אפשר גם לנסות לומר שמה שאמר פגע בך כי את עובדת קשה ומותר לך לפנק את עצמך בלי להכנס לדיון על זה. ואז פשוט להמשיך הלאה ושזה לא יגרר לעוד ברוגז ןכעסים. בהצלחה יקרה, זה לא קל , יכולה לומר שיש לי בת מהממת שדומה לי מאוד והתנהגה בדיוק כך בגיל 15. היתי נפגעת ממנה מאוד ותמיד אמרתי לה מה אני מרגישה אפילו שזה יכל להמשיך את המריבה כי לפי דעתי היא צריכה להבין שאמא היא בן אדם עם רגשות ולמילים שלה יש כח ויכולת לפגוע. אבל תמיד הקפדתי להמשיך הלאה ואחרי שנרגענו להיות אמא שלה לדאוג לה להיות אכפתית. לא נתתי למריבות להגרר . ב"ה היום היא נשואה ואנחנו במקום אחר לגמרי.
וואי קשוחתהילה 3>אחרונה
קודם כל נשמע מתסכל ומקומם
הקושי של הזמן הזה והעומס
זה שהגדולה מרוכזת בעצמה, וגם מבקרת, ולא מושיטה עזרה
תחושה שהאמא השניה מורידה אותך
ממש ממש קשוח.
בסוף הכל יושב על החוויה שלנו בתוך עצמנו,תחושה שאולי לא הצלחתי או לא הייתי אמא מספיק טובה היוםוהיא מכאיבה, ועוד יותר אם מישהו מגרד אותה, ופי כמה כשמסובבים את הסכין.
תחבקי את עצמך, תכאבי את התחושה,
ותזכרי שלמרות שזה מה שאת מרגישה כרגע,
הכל בע"ה יעבור ואת בוודאי אמא נהדרת ומשקיעה.
אחרי שתעבדי את מה שנגע בך וטלטל אותך, נשמע ששווה לתפוס שיחה עם הבת על הציפיה שלך ממנה, ובכללי על התחושה ואולי גם על האמירה הזאת (נשמע שגם לה יש תסכולים מסויימים, ושווה אולי לאפשר לה לשוחח על זה כשתהיי פנויה לשמוע)
אבחון פסיכודיאנוסטימשתדלת פלוס
מי מופנה לאבחון פסיכודיאנטסטי?
איך מתבצע?
מה בודקים?
מי מבצע אבחון זה?
מקפיצהמשתדלת פלוס
בדרך כלל פסיכולוגים קלינייםמתיכון ועד מעון
עושים אולי גם שיקומיים, לא בטוחה
לרוב שיש שאלה רגשית עמוקה
עושים אבחון עם כלים רגשיים וגם מבחן אינטליגנציה
תודה רבהמשתדלת פלוס
האם זה קשור לאוטיזם?
יש אבחון פסיכולוגי לאוטיזםמתיכון ועד מעון
ספציפי לאוטיזם עם כלים מותאמים.
שזה נערך ע''י התפתחותיים, קליניים של הילד וגם שיקומיים החינוכיים שעברו הכשרה
מוסיפה שלצורך אבחנה של אוטיזםמתיכון ועד מעון
צריך גם אבחון רפואי של רופא התפתחותי או פסיכיאטר
אצלנו קיבלנו הפניה בגלל חשד לאוטיזםמתואמתאחרונה
אבל בפועל האבחון הזה לא אבחן אוטיזם (צריך אבחון אדוס בשביל זה).
כך שאם זה החשד אצלכם - עדיף ללכת ישירות לאבחון אדוס אצל פסיכולוג שמומחה בזה... (וצריך גם לאבחן אצל פסיכיאטר)
מכירות ספרי שמע חרדיים לנוער צעיר?אנונימית באהב"ה
בשביל ילדה עם דיסקלקציה.
היא אוהבת לשמוע סיפורים מוקלטים, אבל מה שיש בשוק הרגיל כבר לא מתאים לגילה...
ובבית אנחנו קוראים רק ספרות חרדית/דתית תורנית.
לא בדיוק ספריםשופטים
אבל פעם שמענו הקלטות של הרב עמנואל תהילה.
יש לו קטלוג של סיפורים לבחירה במגוון נושאים, אני מאוד התרשמתי, זה לא ילדותי, אבל לא סיפורי אלא ממש סיפורי צדיקים, פרשת שבוע, סביב החגים, סביב מידות
אולי בפודקאסטים של משפחה יש סיפורים מתאימים לגילהאחתפלוס
יכול להיות שזה יותר לילדים אבל שווה לבדוק
דתי לאומי אבל ממש מומלץדפני11אחרונה
אמיתי המספר
אמהות לבנים מתבגרים- עדיף לבן בכור. האם אתם מעיריםאביגיל ##
לתפילה??
אצלנו הנהגתי כלל בבית שקמים עד השעה 8:15
לכולם. גם למתבגרים וגם לקטנים יותר. כמובן גם לעצמי (זה מאוד מפתה להשאר במיטה בחופשים)
אבל את הבן המתבגר הגדול- בן 15 אני צריכה להעיר מלאא פעמים וזה מתיש אותי וגם מכניס אווירה לא טובה בנינו
מצד שני אם אני אעזוב אותו ואתן לו לקום בשעות מאוחרות, ברור שכולם בעקבותיו...
אשמח לשמוע מה קורה אצלכן
אצלנוoo
הגדול מגיל צעיר קם מעצמו בזמן לתפילות (יש מנינים גם ב9 פלוס ככה ש8:15 זה די מוקדם)
ודווקא הבא אחריו שהוא בן 15 לא תמיד קם מעצמו לתפילה
בעלי מעיר אותו
לפעמים כמה פעמים
אבל בגלל שהוא רגיל לקום (בזמני שיגרה) מוקדם לישיבה
אז לא קשה לו לקום ב8+
כשאנחנו מעירים אותו לישיבה
זה יכול להיות הרבה פעמים
אבל למדנו להישאר עם אווירה טובה גם כשזה לוקח הרבה פעמים
(סבלנות+ התאמת הציפייה למציאות)
בן הגדול תמיד קם לבדפילה
לבן שני בגיל של הבן שלך יש קושי , אז בעלי מעיר אותו אבל לא כל יום. בכוונה העברתי את הכבוד לבעלי מכל מיני סיבות.
בנות מתבגרות ביום חול קמות לבד, בשבת ובחופש יכולות לקום מאוחר . אני לא מעירה.
את ילדה בכיתה ו מעירה בימי חול , בשבת לא.
את קטנים מעירה ביום חול , בשבת לא .
אנחנו מעירים אותםמתואמת
אבל לא יותר מכמה פעמים. (יש לנו בת בכורה ואז שלושה בנים מעל בר מצווה)
לא חושבת שזה נותן דוגמה אישית לאחים הקטנים, לכאן או לכאן... כל אחד עם האופי שלו (והמורכבויות שלו), וכולם יודעים שלא כל האחים אותו דבר...
לא בן בכור אבל יש כמה בנים בגילאי 15-22אורי8
אחרי הרבה ניסוי ותהיה ובנים באופי שונה . החלטנו שלא מעירים. כן אומרים בוקר טוב. מעירים את מי שאנחנו יודעים שחשוב לו לקום. לא חופרים. חלק מהבנים שלנו קמים מוקדם לתפילה וחלק לא, מתפללים במנין מאוחר ולפעמים גם בבית כי אין כבר מנין. החלטנו שיותר טוב להשאיר את זה להתמודדות שלהם עם עצמם ומול הקב"ה ולא מולנו. זה גם לא קשור לכמה הילד תורני. מי שקשה לו לקום זו התמודדות שלו, לא מאבק מולנו. אנחנו רוצים שיקום לתפילה מתוך רצון ובחירה שלו. וראינו שאם זה מולנו זה הופך את זה לענין מולנו. אני לא רואה שזה משפיע על האחים אצלנו. יש 2 בנים שקמים מוקדם ו 2 שקשה להם יותר. והאח בן ה 11 הוא באופי של הקמים מוקדם וזה שאחיו ישן לא קשור אליו. היה נראה לנו שחבל על המלחמות בנושא. ובנות מתבגרות שקמות מאוחר בימי חופש אני לא מעירה. אלא אם כן הגזימו( השעה 12 והן עוד ישנות... )
כשאני מעירה אותו, הוא בסוף קם והולך. רק שזה התפקידאביגיל ##
שלי
ואת זה אני לא אוהבת
תודה לכל מי שענתה! קראתי מזמן, אבל שכחתי את הסיסמאאביגיל ##
ולקח לי זמן להתחבר
אני שואלת האם בכלל להעיר את המתבגרים, זה בהכרח נכון?
ברור שהוא מעדיף לישון עד שעות הבוצר
מצד שני כן חשוב לי הגבולות, ולשמור על סדר יום ברור.
לקום בשעה נורמלית
מתלבטת בעניין
כל מקרה לגופופילה
ברור שצריך לשאוף לנפרדות ולהעביר אחריות לילד. אבל לפעמים זה לא מתאים.
אם הבחירה בין להעיר או להגיע למצב שילד קם מאוחר , מפסיד חלק מיום לימודים , אז ברור שעדיף להעיר.
ממה שאני רואה כאמא לכמה מתבגרים , יש היום המון נשירה מבית ספר. גם מלחמה תרמה לזה
אני מדברת על החופש.. שאז הוא לא קם מעצמואביגיל ##אחרונה
בישיבה אני מתארת לעצמי שהוא כן קם בזמן
אני נוטה יותר להמשיך לעמוד על זה, פשוט הוא אומר לי שאת כל החברים שלו לא מכירים ומאפשרים להם לקום מתי שבא להם
אני באמת שומעת דעה כזאת פופולורית
מחנך שצועקנשימה עמוקה
כבר איזה כמה שבועות שאני מרגישה שהבן שלי בן ב9 לא כהרגלו. הוא קצת יותר משתובב ומתחצף, יש לו מין תיקים כאלו בעיניים ואפילו קרה שהגבתי על משהו בצורה לא הכי מכילה והוא התחיל לבכות.
מדובר בילד סופר מתוק וחברותי, שנראה שהכל טוב לו ולא נותן לדברים להשפיע עליו. הוא אהוב על החברים שלו ויש לו קסם אישי. הוא תמיד מסתדר עם הדברים ולעולם לא מקטר.
כששואלים אותו איך היה בבית הספר/בפעילויות תמיד עונה סבבה ונראה מבסוט. לכן היה לי ברור שמשהו עובר עליו.
לקחתי אותו לשיחה אחד על אחד ואמרתי לו שאני מרגישה שהוא לא כהרגלו וכמה שאני אוהבת אותו ואשמח לשמוע מה קורה איתו כי אני יודעת שגם לו פחות נחמד במצב הזה ואני רוצה לעזור לו.
הוא סיפר שיש שני דברים שמפריעים לו. יש 3 ילדים בכיתה שלוקחים לו דברים וזורקים אותם מאחד לשני. הם קרעו לו מחברת וחטפו לו את הכיפה וזרקו מעליו כמו קוף באמצע. הוא ממש היה עצוב כששיתף את זה וזה ממש עשה לי כווץ' ענק בלב והרגשתי את תחושת ההשפלה שלו. טען שהוא לא עשה להם כלום מראש והם עושים את זה בלי סיבה. הוא יודע גם להשתובב עם חברים אבל אף פעם לא עושה דברים כאלו שפוגעים בילדים.
הדבר השני שסיפר היה שהמחנך שלו בשבועות האחרונים ממש צועק. תיאר שהמחנך צעק על הילד שיושב לידו כי הוא דיבר בתפילה ואמר שהוא ממש פחד מזה ואחר כך ביקש לצאת לשירותים כי הרגיש שהוא צריך להירגע. הוא לא צועק עליו ישירות, אלא על חברים אחרים. הוא סיפר את זה עם דמעות בעיניים ואמר שזה גורם לו לפחד מהמחנך.
עכשיו, הנטייה הטבעית שלי במקרים כאלו שעולים בכיתה היא לפנות למחנך ולדבר איתו ישירות על מנת שיהיה מודע ויתערב באירוע. אבל עכשיו אני תקועה. לא יודעת אם נכון לפנות למחנך ולומר לו שהבן שלי מפחד כי הוא צועק. וגם לא בטוחה שהבן שלי ישתף פעולה עם המחנך לגבי הילדים שקשה לו איתם, בגלל שהוא לא סומך על המחנך ככה.
כמובן שלבינתיים אמרתי לו כמה אני שמחה ששיתף אותי ועכשיו אני יודעת מה עובר עליו. ניסיתי לחזק אותו כמה הוא חזק בפני עצמו ולהשתתף איתו ברגשות הקשים שעולים מתוך הסיפורים שלו.
אבל אני ממש רוצה לעזור לו מעבר ואשמח להצעות מה הדרך הכי נכונה לעשות זאת. לפנות לרב? לפנות להורים של הילדים הספציפיים? ליועצת?
קשה לשמוע שהילד שלנו עובר דברים כאלה...מתואמת
נהגת ממש בחוכמה, וכל הכבוד גם לו ששיתף אותך ככה.
נראה לי שהכי חכם לפנות ליועצת. אבל לא עכשיו, רק כשתסתמן חזרה לשגרה, כדי שהיא תוכל לדבר בדברים האלה בזמן אמת.
איך הוא עכשיו, כשהוא נמצא בבית ולא באזור הפעולה הקשה? איך הוא מושפע מהמצב?
הייתי5+אחרונה
כן מדברת עם המחנך. המחנך בבעיה, הוא צריך להשליט סדר בכיתה וללמד. זה מאוד מאוד קשה. בנוסף יש מורים שהקול שלהם גבוה יותר ממורים אחרים ונשמע יותר מאיים. הם לא תמיד מודעים לזה. גם בגלל שתלמידים לא ממש מקשיבים, הם נאלצים לצעוק לפעמים. יש ילדים רגישים (גם לי יש כאלו, וגם אני כזאת) שצעקות מלחיצות אותם. במיוחד רואים את זה שהם נבהלים מצעקות על מישהו אחר. כי אם זה היה עליהם זה היה מובן, אבל על מישהו אחר זה כבר רגישות גבוהה יותר.
שיחה כנה עם המחנך, יכולה להועיל, גם כדי להכיר את המחנך ודרכי הפעולה שלו, גם שהמחנך יהיה יותר מודע לילד שיושב בכיתה ומפחד ממנו, וזה בטח לא הכוונה שלו. (בד"כ, לא מכירה). לפעמים פיתוח של קשר אישי עם המחנך יכול לעזור ליותר קרבה והרגשה יותר בטוחה.
להסב את תשומת ליבו של המחנך לילד השקט בכיתה, זה חשוב. וחשוב גם לשתף אותו במה שקורה בין הילדים. המורים לא נמצאים עם הילדים כל רגע וממש חשוב שמחנך ידע גם מה קורה בהפסקה.
אפשר לאמר לו שתשמחו שידבר בכיתה על נושא כזה או אחר בלי להזכיר שמות של ילדים. האירוע נשמע כמו התחלה של בריונות, כדאי לגדוע אותה כבר עכשיו.
אבל נראה בכלל מתי יחזרו ללימודים...
(הבן שלי בתחילת השנה שמע מי יהיה המחנך שלו וממש התבאס ולא רצה ללכת ללימודים כל יום. היו לו דעות ממש גרועות עליו בגלל שפעם הוא לימד אותו וגער בו, או משהו כזה. אבל כמה שיחות שלי עם המחנך ויותר תשומת לב אישית של המחנך לבן שלי והתיחסות אליו בכיתה בצורה שמותאמת לו, באמת שינו את היחס של הבן שלי למורה הזה. לפני כמה זמן המחנך יצא למילואים ועכשיו הבן שלי מתלונן על המורה המחליף ומתגעגע למחנך 😆). בהצלחה ממש, רוב המורים הם אנשים טובים שרק מנסים לעשות את העבודה שלהם. זו אחת העבודות הכי קשות שיש (מניסיון). לפעמים הם גם עושים קצת טעויות. כדאי לבא בעין טובה על המחנך וממקום כזה לשוחח איתו.
בהצלחה
כמה אתן משלמות על משלוחי מנות לגדולים?1289
בעקבות דיון עם הגדולים יותר בבית (שלוש עשרה וחצי ו11)
כמה אתן מסכימות לשלם על משלוחי מנות לילד?
היה כאן דיון מעניין
ונשים רגע בצד את האופציה של הכסף שלהם…
ועל מה זה יושב כי אני יודעת על מה…
לא יודעת בדיוק כמהoo
כי אני לא מתעסקת עם זה
אבל מגיל צעיר הם מכינים משלוח שכולל
שקית מעוצבת כלשהי
פחית/ טרופית
חטיף כלשהו
כמה ממתקים קטנים
הם מחלקים בין 5-15 משלוחים כאלה
תלוי גיל/ ילד
תלוי כמה משלוחים יש בסך הכליעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ו' באדר תשפ"ו 9:27
לק"י
אצלינו לארבעה ילדים יצאו בערך 20 משלוחים,
כך שמבחינתי גם 10 למשלוח זה בסדר. השנה יצא פחות. נראה לי סביב 6-7.
אנחנו לרוב קונים משלוחי מנות עבור מה שנותנים בכיתהבארץ אהבתי
שזה בא עם הגבלה של כמה ממתקים מותר לשים שם (2 או 3 בד"כ).
בפורים עצמו הם מביאים הרבה משלוחי מנות (הבת שלי בת 12 מן הסתם תכין לכל החברות בשבט ולמדריכות). אז אני מעדיפה להתבסס על משהו שמגיעים בבית (עוגיות מכמה סוגים), ומוסיפים לזה חטיפים/ממתקים שאנחנו מקבלים במשלוחים שמביאים לנו (גם ככה נשאר לנו אחר כך הר של ממתקים...)
זה אומר שצריך להכין כמויות אסטרונומיות של עוגיות,שופטים
לא? 🤔
אני בדרך כלל מכינה בצק פריךבארץ אהבתי
מהמתכון השני בחתימה של @יעל מהדרום, ומכינים מזה הרבה עוגיות מכמה סוגים - עוגיות בצורות (עם קורצנים), עוגיות ספירלה (צובעים חלק מהבצק בחום עם קקאו בשביל זה), אם יש כוח אז גם עוגיות דובים (דורש יותר השקעה אבל הילדים אוהבים).
ולפעמים הגדולה שלי מכינה גם עוגיות שוקולד צ'יפס.
בדרך כלל שמים בכל משלוח מנות כ-4-5 עוגיות, אורזים יפה בשקית צלופן, ולפעמים גם מוסיפים משהו מהממתקים/חטיפים שקיבלנו.
לפעמים אורזים כמו סוכריית טופי (בשקית צלופן ארוכה, קושרים משני הצדדים כמו סוכריה גדולה), ולפעמים הילדים מכינים לפני פורים מארזים למשלוחים שלהם בצורת ליצן, כמו פה -
זה לא יוצא משלוח ענק, אבל כן כזה שכיף לקבל. והילדים אוהבים את ההכנות, זה חלק מאווירת חודש אדר...
אוי זה מתוקשופטים
איך עושים את הליצן? הוראות לידיים שמאליות בבקשה 😅
מתי את מכינה ומתי אורזת?
פה יש קצת יותר פירוטבארץ אהבתי
משלוח מנות קטן עם המון יצירה | נעמה ואני רעיונות לעיצובים מתוקים
לא חייבים לעשות בדיוק כמו שם.
בגדול העיקר זה ריבוע/מלבן לגוף הליצן, עיגול לראש (מציירים פרצוף, אפשר להדביק עיניים זזות), משולש לכובע, ומלבנים ארוכים לידיים שמחבקות את הכוס (אפשר להוסיף בקצה כפות ידיים, בעיני יוצא חמוד גם בלי צורה ברורה של ידיים..). לא צריך להיות מוכשרים בשביל שיצא טוב.
בדרך כלל את העוגיות אנחנו מכינים בשבוע שלפני פוריםבארץ אהבתי
צריכים למצוא לזה יום השבוע.
את הליצנים הילדים מכינים בעיקר לבד, לפעמים אני קצת עוזרת להם לגזור את החלקים. (בפעם הראשונה עשינו ביחד, אבל עכשיו הם כבר מנוסים...)
יו יפהאשת מקצוע
בערך 5 אולי טיפה פחותחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך ו' באדר תשפ"ו 17:55
נניח שקית שוקו ועוגיות ביתיות (היה עכשיו 8 שקיות ב15)
או פחית/בקבוק מיץ (משהו מהמבצעים) וחטיף ממארז או חטיף שוקולד קטן
או כמה חטיפים/ממתקים ממארזים
לא זוכרת בדיוקמתואמת
אבל עקרונית אנחנו קונים מארזים של ממתקים, ומסכמים איתם שהם יכולים להשתמש בזה, ואם הם רוצים להוסיף (למשלוח גדול יותר או לכמות גדולה יותר של משלוחים) הם יכולים להכין בעצמם מאכלים (כמו פופקורן, עוגיות וכדומה) ולהוסיף למשלוחים.
10 שח למשלוחאשת מקצוע
ישלי בת 11.5 ובת 10פלספנית
בעזהי"ת
קונה דברים שנחשבים בעיניהן 'שווים' בהזדמנויות משתלמות, כך שהמשלוח יוצא שווה ובעלות נמוכה.
בד"כ סביב 4-5 שקלים, השנה הגענו ל6.5 וזה כולל את הכל (אריזה וכו').
ספציפית השנה לכל משלוח יש כוס ובו ממתק שווה של מקלות גומי עם ג'ל לטבילה וסוכריות קטנות לציפוי, חטיף קטן פשוט, סוכריה על מקל מהסוג השווה, סוכריות קופצות, שעון סוכריות, ובתוך המכסה של הכוס- סקוושי קטן ויד נדבקת (לגדולה במקום היד הנדבקת יש מחזיק מפתחות חמוד של דובי).
זה יצא 4.5 שקלים למשלוח, אבל הן נורא רצו להביא גם בקבוק שתיה קטן אז זה עוד שני שקלים למשלוח..
יש שנים שהן עשו ביתי, נדמה לי ששנה שעברה הן הכינו כמה סוגים של עוגיות וארזו יפה, הייתה שנה שהן הכינו עוגות אישיות (בתבנית אינגליש-מיני) ואת השם של החברה משוקולד, כל פעם משתנה.. אבל זה סדר הגודל של העלויות.
הנשה הסתבכתי עם זה באמתפה משתמש/ת
כי הזמנתי מראש בזול מארזי חטיפים וֶסוכריות ומיני שוקולדים לכולם.
ואז הגדולה החליטה שהיא רוצה יותר מזה
אז נתתי לה עוד חטיף מיוחד בנוסף וגם זה כנראה לא היה נראה לה מספיק והיא רוצה להביא ללפחות 11 בנות רק היא.
אז את הפחית שרצתה להוסיף- היא קנתה מכספה. הרגשתי 'שה לא נכון להרגיל אותה לכזה רף גבוה ורק לה ואז בהמשך כולם יצפו להצטרף לרף הזה וגם ככה הז חג כהז יקררר
אז התלבטתי אם זה היה הגיוני שקנתה את הפחיות מכספה
באמת התלבטותיעל מהדרום
לק"י
אני כן מבינה שבשלב מסויים לגדולים מתאימים דברים אחרים. אפשר להחליט שבמקום 2 דברים זולים- לשים משהו אחד יקר יותר/ יותר מיוחד.
לדעתי זה הגיונירוני 1234אחרונה
אני השנה קניתי לגדולה פחיות כי היא נתנה רק ל-4 חברות אבל החבאנו את זה מהקטנים…
בעבר אמרתי לה שאני מוכנה לקנות רק X ממתקים בכל משלוח ואת השאר היא השלימה ממשלוחים שקיבלה
דילמת יום הפיג'מות השנתית124816
כבכל שנה הגענו ליום הפיג'מות ואיתו הדילמה הקבועה.
מה יותר פאדיחה?
ללכת לבית הספר עם פיג'מה או ללכת לבית הספר עם בגדים רגילים ביום פיג'מות?
הצעת הפשרה של ללבוש מכנסי פוטר וחולצת גלופה, נפסלה באמירה נחרצת:"או פיג'מה פיג'מתית או בגדים רגילים"
ואולי הפתרון לשבת על הספה ולהתלבט עד שיסתיים יום הלימודים?
*פיג'מה, לאלו שפחות מכירות את המושג, הוא בגד שנועד במקורו לשינה, אך משמש בעיקר ליום פיג'מות, כי למה לא לישון עם הבגדים...
אהבתי את הכתיבה😂יעל מהדרום
לק"י
היו שנים שבאמת קניתי לילדים פיג'מות במיוחד לכבוד היום הזה, כי הם ישנים עם בגדים מאידיאל😅
(האידיאל שלי כמובן).
עדכון מהשטח124816
יצא סוף סוף לבית הספר,
הפתרון:
פיג'מה ועליה בגדי יום יום, כלומר לדחות את הדילמה להמשך...
יפה. חשיבה יצירתית😅יעל מהדרום
ועכשיו, למי יש מקלט ולא ממ"דמתואמת
יש מסיבת פיג'מות קבועה פעמיים-שלוש בלילה😅
(גם אצלנו לא לכולם יש פיג'מות אמיתיות, וזה אכן פדיחה כשצריך להציג את הפיג'מה לראווה...)
עברנו לפני מספר שנים מדירה עם מקלט לדירה עם ממד124816
באזעקות הראשונות אחרי המעבר, לילדים היה חסר ממש המפגש עם השכנים.
השבת עשינו קצת השלמה, כשירדנו למקלט של בית הכנסת, המשמש גם את השכנים, באזעקה שהיתה מיד בסיום קריאת זכור ושרנו שם שירי פורים בצותא, כולל פועלי בניין מהודו שמתגוררים ליד, וגם הצטרפו לשירה.