סיפור קצר:
לפני מספר חודשים עבדתי במשרד שלא ממש אהבתי את אופי האווירה בו לא הייתה דקה של מנוחה, לא אהדתי יותר מידי את האנשים המסורים לעבודה כאילו אין עולם בחוץ. משרד שהבוסית מעלי היא המחליטה הקובעת שהמנהלים עושים כרצונה למרות שהם נראים נוכחים, אני פשוט לא התחברתי להלך הרוח של המשרד.
מפה לשם הרגשתי שנאה מהבוסית, שזה משהו שבחיים לא היה ככה, ואחרי פחות מחודשיים מאז תחילת ההעסקה הייתה כלפי בריונות ועל מנת לסיים יפה יצאתי מהמשרד כשאני פוטרת שלום ולא להתראות.
מאז אני שונאת את האישה הזו, הבטחתי לעצמי לא לקלל אותה בלב אבל אני מוצאת את עצמי מבזבזת עליה כל כך הרבה אנרגיה, ובאמת שניסיתי לסלוח לה על ההתנהגות והזלזול והרכילות שראיתי ושמעתי אנשים מדברים עלי. כלומר, כמה ילדותי אתה יכול להיות?
קיצור אז השאלה שלי, איך לעבור ממנה הלאה?
אני יודעת שכל אדם בא יומו לפי מעשיו (לא בא לי לקרוא לה כלבה, מפחדת מנקמות)
אבל השנאה הזו היא משהו שלא נראה לי טוב לי כלפי עצמי וממש לא נראה שהיא עושה משהו נחמד גם למושא שנאתי.
עצות?
מוסר?
משהו?
