נמאב לי סופית מהחג הזה!אנונימית בהו"ל
אני לא יודעת מאיפה להתחיל אפילו!
אבל זהו! פשוט נגמר לי!
אני כותבת בדמעות!!!!

לא משנה כמה בנחת וסבלנות אני יהיה זה פשוט לא עובד!
מנסה להתמקד בעיקר. מנקים ביחד.
אבל בעלי פשוט לא עובד איתי באותו ראש.
לא משנה כמה אני מדברת איתו!

עכשיו סבבה..הגיוני שאנחנו 2 אנשים שונים.
אבל החלטנו להישאר בחג ויש לו עוד משימות לעשות בעבודה.
אז נשמתי עמוק. ואמרתי נתמקד בעיקר (וזה הכי לא אופי לי) ולא בכלום מסביב. רק מה שבאמת צריך. ואם נספיק עוד מעבר אז סבבה.

החלטנו גם לשאר בלי הסדר בבית כי זה מה שהכי נכון.
אז אמרתי לו שיכשיר את המטבח וקניות היום. זה המטרה מבחינתי היום.
שמחר יעשה את כל המשימות לעבודה שלו. ומה שנספיק בשמחה מעולה. מה שלא אני סוגרת ושלום.

באמת שעשיתי את כך ההשתדלות!!
השעה כבר 12. הוא לא התחיל בכלל עם המטבח. קופץ מדבר לדבר. לא ממוקד.
לדעתי זה בעיות קשב לא מאובחנות. שאני מדברת איתו וממקדת אותו. אז מתנהג כמו ילד מתבגר! טוען שאני לא יודעת לדבר.

זהו! באמת נשבר לי!!!
ברור שיש כאן בעיות שורשיות יותר. אבל כמה אפשר???
כמה אפשר לעשות הכל בטוב ובשמחה והבן אדם פשוט בסרט עם עצמו???

ואז הוא יבוא עוד מעט ויגיד לי שהוא צריך ללכת למשימות לעבודה שלו..
נמאס לי מההזיה הזאת!
נמאס לי מהכל!
יצאתי מהבית עכשיו. מצידי עד מחר!
כי אני פשוט הולכת להתפוצץ כבר!
שישרף החג הזה מצידי!!

מה הקטע של כל הדברים הזה?

עשיתי חישוב. וכמות השעות שרבנו השבוע מתקרב ליום שלם! זמן מבוזבז לחלוטין!

אני לא יודעת מה אני רוצה שתגידו. אבל נמאס לי!

וכן. יש לנו בעיות תקשורת קשות. וכן עשינו טיפולים זוגיים. וכן המצב שלנו הרבה יותר טוב מבעבר בפער!! ואפילו התחלתי עוד סבב טיפולי עם עצמי כדי לקבל כוחות עם משהי תותחים ברמות! יקרה ממש! אבל כבר 3 טיפולים ורואה התקדמות מטורפת!

אבל חלאס כמה אפשר!!!
מוסיפה שמה שקשה ליאנונימית בהו"ל
שאני ממש שוברת את כאן את כל מידותי.
אני בן אדם לחוץ ועצבני. ופרפקציוניסטית ברמות.
מבחינתי אני עושה הכנעה מטורפת.
מתמקדת בעיקר ממש. רק מה שצריך. העיקר שיהיה בשמחה כי אז זה באמת לא שווה.
אפילו ויתרתי על משחקי ילדים שמבחינתי זה ויתור מטורף.
אין מצב שבפסח אני לא עוברת על כל נקודה בבית.
ובאמת שברתי כאן את מידותי.
ולא משנה מה אני עושה זה לא מצליח.
כאילו מה עוד אפשר לעשות?
הורדתי את הניקיונות. אמרתי לך רק מטבח וקניות כי זה הכי חשוב!
אז למה???? למה זה לא עובד??

אני כבר שעה ברכב יושבת ובוכה!
מה הקטע של כל הדבר הזה!!
וואי איזה קשה זהדפני11
קודם כל כל הכבוד לך שהורדת את הכל והשארת רק את החלקים הנצרכים. מלכה!!!!!!
כמי שמבינה לליבך לגבי פסח זה באמת ממש לא קל וכל הכבוד.
אבל לא ממש הבנתי מה עוד נשאר לכם?
המטבח נקי?
דורש רק הכשרה?
חסר רק קניות?
אתם בליל הסדר בבית?

חברה לי התמינה השלמה כדי לתת לך כיוון... ודווקא יש לי כיוונים
וואי תודה!אנונימית בהו"ל
מחפשת משה שתכניס לי קצת שכל😅
נשאר לנקות 2 ארונות שאני לא מגיעה אליהם בגלל הבטן..
ולהכשיר את המטבח.
בנוסף קניות לחג כי החלטנו להשאר בבית (נושא לשירשור אחר😅).

ונשאר קניות של אוכל.

זה 2 משימות רציניות שכל אחת דורשת הרבה שעות.

רוצה לסיים אותם היום כדי שמחר אוכל לתת צורה לבית ולהתחיל בישולים..

גם אני מורידה אץ כל הפסח צריך לארגן כאן את הבית שדי הפוך.
הבנתי אותךדפני11
ממש סליחה שנעלמתי, היתה פה דרמה קטנה שהייתי צריכה להתנתק רגע מהכל...

בקיצור
במקומך
הייתי מתחילה פשוט להכשיר.
להכשיר ממש זה לא סיפור.
מנקה טוב טוב את השיש והכיורים, שופכת מים רותחים (לפני שהצופציק קופץ) על הכל וגורפת. ואם אתם מצפים בנייר כסף אז לצפות.
שולחן עם מפה חדשה ושלום. יש עוד משהו?
לא הייתי מחכה לו בשביל זה.
2 ארונות הוא יכול לעשות אחר כך מתי שירצה ויסדר לעצמו את הזמן.
זה לא צריך למנוע ממך להכשיר.
שיעבוד עליהם ברצפה.

לגבי קניות, תכלס הייתי מעדיפה אני לעשות (ולהשאיר לו את ההכשרה)
אבל זה קצת מסובך בלי להכשיר קודם כי איפה תניחי הכל..?
אז לכן הייתי מודיעה לו (אחרי ההכשרה)
שאם הוא לא עושה קניות עד השעה x (שעה סבירה, שיש לך אחרי עוד שעתיים כוח לקניות ומקלחת) אני משאירה אותו עם כל הילדים ןהבלאגן והולכת לקניות ושיתהפך העולם.
כמובןןן שעושה משלוח ולא סוחבת דבר.

בקופה של הסופר מתקשרת לטייק אווי ומזינה לך משהו לאסוף וללכת.
אוספת או אוכלת שם. מגיעה הביתה, מקלחת ונעלמת לישון, יתהפך העולם.
הילדים משגעים? לכו לאבא....

איך זה נשמע לך? צריך כיוון שונה?
רק רוצה להגיד לך שממש מבינה אותךעדינה אבל בשטח
ומתוסכלת איתך, ואני חושבת שכמעט ואין מצב לא להתעצבן או להילחץ בערב חג פסח..
רוצה להרגיע אותך שב"ה ערב חג ארווווך ויהיה לך מלא זמן להספיק הרבה דברים, ואם לא, גם שם אפשר לעשות ויתורים. מכירה את הצד הפרפקציטניסט, שקשה לו לוותר על דברים.
רוצה לשתף אותך שאני בזמן האחרון קיבלתי על עצמי לקבל שבתות עשר דק לפני הזמן, כשבדרך כלל הייתי מקבלת קצת לפני השקיעה, ובגלל שאני עובדת הרבה שעות, הזמן היחיד שלי לנקיונות ובישולים זה ביום שישי, ככה שכדי להספיק הכל, (חוץ מעזרה כמובן מבעל וילדים כבר גדולים) אני פשוט מורידה דברים ממני, פחות סלט, פחות אפיה, פחות מנה, הגעתי למסקנה שמה שהשם רוצה מאיתנו זה שלא שיהיה מעדני מלך על השולחן ואמא גמורה ועצבנית, אלא שלום בבית, ולהכניס שבת בזמן, והכל זה עניין של סידרי עדיפויות והוא רוצה לראות מה עדיף לך .. (ממש היו לי מצבים של בכי רציני לפני שבת, ודיבורים להשם של : למה אם כל כך התאמצתי והשקעתי, אני לא מצליחה להכניס שבת מתוך שלום בבית , בזמן וברוגע) והמטרה הראשונה של השבת והחג צריכה להיות שלווה, (עזבי שלא תמיד זה הולך כי אני נלחצת מזה שאני צריכה להכניס עשר דק לפני 😜) אבל שינוי החשיבה הפרפקטציוניסטי הזה, לאט לאט קורה, בקיצור, תמשיכי בקו הזה, תשאירי לך את הרוב לשישי, ועכשיו תנסי להתמקד במה שממש חייב, ולהגיד לעצמך שאת עושה את המינימום, נטו, מה שבורא עולם ביקש. ו.. שימי לב לבטן שלך, את לא במצב רגיל , אז תוותרי לעצמך אפילו יותר. והבנתי אותך. כל כך.. וסתם שתדעי, את המצב הרבה יותר טוב משלי 😅😘
תודה רבה!! באמת כל מילה מחזקת!!אנונימית בהו"ל
רק חיבוק גדול. את מדהימה! מקווה שיתאפס ותספיקואורוש3
אין לי עצות, רק חיבוק גדול❤❤❤עוד תשובה
יכולה להגיב מהצד השניoo
אחרי כמה שנים של מריבות לפני פסח, הפסקתי לנקות לפסח לחלוטין. שום חג ונקיון לא שווה לי מריבות והפרת השלווה שלי.

כבר הרבה שנים שבעלי והילדים מנקים לבד, ואין מריבות ולחץ בכלל.

לא לכל אחד מתאים הנקיונות והעבודה, וכשיש בן/ בת זוג שמאיצים בשני לעבוד, למרות שזה לא מתאים לו, זה מתכון למריבות אינסופיות.
אבל את זה אני מבינהאנונימית בהו"ל
וזה התסכול.
כי מבחינתי ויתרתי על הכל בלב שלם. באמת.
הכל כדי שלא יהיה כעס ומריבות.
מטבח זה לא משהו שאי אפשר לעשות? קניות לחג כדי לבשל גם אי אפשר לוותר.
חוץ מזה לא דרשתי כלום!
וזה לא שאני יושב ומחלקת הוראות עם כוס קפה ביד.
עוד לא הכנסתי כלום לפה ואני עובדת אותו הדבר.
מדברת הכי בסבלנות שאני יכולה.
ואין שיתוף פעולה.
אז מה העצה בעצם? לא לעשות כלום? הרי זה גם לא אפשרי..יש כאן חג אם מרצה ואם לא.

התסכול שלי זה שאני באמת מנסה להבין איך אפשר אחרת?
איך למרות שהציפיות ירדו לי. עדי נשארים בשמחה?

שומעת שיעורים. ראיתי גם את השות של הרב שמואל.

אבל הנה..אני עושה את זה וזה לא עובד.

וברור לי שה' לא רוצה שנריב. ושהוא יפגע או שאני יבכה.
אין אפשרות לחלק את העבודה אחרת ביניכם?קופצת רגע
נניח, את אחראית ניקיונות( ומבקשת עזרה ממוקדת בחלקים הכבדים והקצרים) והוא אחראי על דברים אחרים? בעצמו לבד?
נניח ניקוי מכונית /קניות/ טבילת/הגעלת כלים וכו'?
ניקיתי את כל המטבח לבד.אנונימית בהו"ל
נשאר להכשיר ועוד מקום שאני לא יכולה להגיע אליו בגלל הבטן של ההיריון ב"ה.

וגם את זה הוא לא עושה. לא מרוע.
כי פשוט הוא מפוזר!
נניח לרח משהו לחדר ילדים. נתקע שם. יצא למרפסת. נתקע שן. לא ממוקד במשימה. מה שגורם שכבר 5 דעות כלום לא זז.

ואני ויתרתי על החדר ילדים. אז למה לא לשתף פעולה?

יש לו עוד דברים בעבודה שצריך לעשות ואני צרגישה שאני באה ב"ה ראש טוב. הכי לא להפיל עלו משימות. רק להכשיר והקניות(שאגב הצעתי לעשות ביחד והוא אמר שיעשה לבד). וזה עדין לא עובד.

מוצאת את עצמי פשוט מתוסכלת ובוכה.

אולי באמת עדיף להפריד כוחות.. שהוא עובד שלא אהיה השטח וכף הפוך.

אבל חבל על הזמן..

בסוף מה שהכי מתסכל אותיאנונימית בהו"ל
שאני באמת מנסה לעבוד על עצמי וזה פשוט לא עובד.
אני בוכה. אני פגועה. מרגישה שהוא פשוט לא קולט.

עכשיו אחרי שעה וחצי ברכב שאני בוכה אני מבינה שזה לא מרוע. הוא לא עושה לי דווקא.

אבל גם שמדברים זה לא עובד. ואני מקבלת תגובות פוגעות או משפטים שאני לא יודעת מה לדבר.

אז מה לעשות? לא לתקשר עם הבן אדם?
אני באמת חסרת אונים
לפחות את מבינה שזה לא מרוע, כבר הקלהשירה_11

יש לי אחות כזאת, זה קשה זה מטורף לעבוד עם אנשים כאלה כשאת ההפך הגמור,

ועוד מול בעלך,

אמאלה

מבינה את הקושי שלך

ואת הכאב של לשבת באוטו ולבכות מתסכול,, המקום הזה מוכר בכאב,

אני במקרים כאלה

פשוט עוהש הכל לבד

לא יכול? לא רוצה? לא צריך,

מעדיפה לבזבז אנרגיות על הנקיונות והדברים האלה עם אמונה בע"ה בהמשך זה יסתדר ולא לאבד כוחות עם מריבות זה עוד יותר קשה,

מבינה שיש לך את הבעיה עם הבטן (בעיה מבורכת חייבת לציין )

תשאירי את זה ממש לסוף.. אם את יכולה להסתדר בלי זה

וקניות תגידי לו אתה לא יוצא אני יוצאת והו...

מדגישה שזה בהחלט אבל בהחלטטט לא פתרון לזמן הרחוק ממש ממש לא,

צריך לטפל בזה מהשורש כמו שאת עושה וכל הכבוד לך על זה מצדיעה לך.

אבל בנתיים כדי להכניס את החג בצורה נורמלית

קחי את המושכות לידיים וזהו,

 

תקשיבי אני קוראת אותך ובוכה!אנונימית בהו"ל
לא יודעת מאיפה לאסוף את הכוחות בכלל.
אבל כל מילה שכתבת את צודקת.
ומה אם זה יקרה מחר? אם ידיע הדד ליין הוא לא יתאפס?מיקי מאוס
מבינה אותך ממש... גם אני ובעלי שונים ככה..
זה עדיין קשה לי ומתסכל
ועדיין רבים קבוע לקראת משימות כאלה כמו פסח

אבל למדתי שהוא שונה ואני לומדת יחד איתו את המנגנונים שמצליחים לעבוד עליו, וזה נרגע מאוד...

תנסו להבין מה גורם לו כן לעשות (הרי בסוף הואעושה דברים לעבודה ודברים אחרים חשובים)
ולעבוד עם מנגנוני ההפעלה שמדברים אליו.

יש אנשים שבשבילם "תעשה מחר" זה פשוט לא מתאים
וזה מתסכל אותך שהוא לא עושה!
וזה הכי מובן בעולם (אני כמוך...כמו שכבר כתבתי)

כי את עובדת בצורה שונה ועשית מצידך את המקסימום
אבל תאמיני לי שהתסכול שלך מתסכל גם אותו, הוא פשוט בנוי אחרת... ואולי הוא עוד לא יודע מה יעבוד אבל תנסו

לדוג:
לקבוע שעות ספציפיות לכל משימה שבהם הוא סוגר טלפון ומחשב
לתת דד ליין
להבין שאין סיכוי שהוא יתחיל לפני הרגע הכי אחרון (כן יש אנשים כאלה. אין להם מנוע אחר) ופשוט להיות מוכנה לזה
לחלק משימות בצורה שהכי פחות יש תלות ביניכם.
שלא תאלצי "לחכות" לו

בהצלחה!
ערב פסח זה זמן קשההה
עברנו דרך ארוכה בזוגיות שלנואנונימית בהו"ל
אנחנו כל כך שונים ומצד שני כל כך דומים.
עשינו אלפי טיפולים.
היום המצב הרבה יותר טוב בצעדי ענק. אבל עדיןמיש עוד דרך ארוכה.
ברור לי שזה רק משקף דברים לא פתורים ביננו.
ואני גם כותבת לי נקודות כדי להגיע עם זה לטיפול שלי בע"ה.

ואת צודקת..מעניין לנתח את זה בנחת ולראות איך זה כן יעבוד. כותבת לעצמי כדי שזכור לאחרי הפסח.

תודה רבה!

כל הודעה כאן פשוט עותנת לי כח!
כל הכבוד! מותר לך עדיין להיות מתוסכלת מיקי מאוס
בהצלחה!
אין לי עצהoo
מה לעשות עכשיו, זה באמת הרגע האחרון.
לשנים הבאות אפשר לקחת עזרה או לעשות לבד.
לקחתי עזרה. והתחלתי מוקדם ועדין זה המצב..אנונימית בהו"ל
ולכן גם התסכול הרב
את יכולה לעשות לבדoo
מה שאת יכולה, נניח להכשיר לבד כפי יכולתך, לעשות קניות מה שאת יכולה. מה שאת לא יכולה שישאר לא עשוי. התיסכול לא שווה את זה.
את צודקת. תודה על המילים הטובות!אנונימית בהו"ל
אבל זה כל כך קשה.
כאילו מה ה' רוצה ממני? ברמת אני לא מבינה?
אני באמת עשיתי הגל כדי לא להיות במצב הזה.
וגם אתמול הורדתי משימות וזה באמת קשה לי. יכול להיות שיש בנות שקל להן. לי זה באמת לשבור את המידות.

ואחרי כל זה עדין זה המצב? אז למה כל זה?

מה שווה כל החג הזה? אם בסוף אני נמצאת באותו המקום פגועה ובוכה.

אין לי יותר מדי ברירות ונתתם לי כח פשוט להמשיך ומה שיהיה יהיה.
זה לא לשבור את המידותoo
גם אני יכלתי להיות מתוסכלת אם הייתי מצפה לעזרה ולא הייתי מקבלת.

השינוי בחשיבה צריך להיות בשלב הציפיות. לא לצפות לעזרה, ואז לא להתאכזב שהיא לא מגיעה.

אצלנו לדוגמא בעלי אחראי על הקניות, והיו מוצרים שבאופן קבוע היה שוכח לקנות או שהיה אומר שהיה חסר, אז אחרי הרבה תסכולים,התחלתי להזמין אותם בעצמי עם משלוח הביתה, ופתאום התחיל לקנות אותם, פתאום הם חזרו למלאי..
נכון. אבל בשינוי חשיבה הזה הוא כל כך קשה.אנונימית בהו"ל
ואני באמת מנסה ומשתדלת.
אבל אנחנו שותפים. פסחצזה לא הסיפור רק שלי.
ובאמת שעשיתי את הרוב לבד!
השארתי כמה משימות בשבילו. וגם אץ זה לא קבעתי כעובדה. אלא בדיבור ושיח. אמר שיעשה בשמחה.

אבל שזה מגי לשטח זה פשוט מתפקשש..מנסה עוד להבין איך זה כן יכול לעבוד אחרת.

כמו שאמרת..אם לא לפסח הזה אז לפחות לזה שאחריו.
גםoo
המוצרים שרציתי שיקנה היו לשימוש של כל בני הבית, אבל הרצון שהמוצרים הללו יהיו היה שלי, ולכן לקחתי אחריות על הביצוע.

גם פה הרצון הוא שלך שהנקיון יבוצע, ולכן יותר קל לקחת אחריות ולנקות מה שאת יכולה, מאשר לצפות לבקש ולהיות מתוסכלת.

כשאני מבקשת משהו מבעלי שיעשה, אני מבקשת פעם אחת. עשה - טוב, לא עשה- עושה בעצמי. שום תסכול/ מריבה לא שווה לי את העשיה שלו.
אבל זה עובד רק אם העשייה לא גורמת לך להיות מתוסכלתלפניו ברננה!
וגם - אצלנו זה פוגע בבעלי
אמרתי לך שאני אעשה את זה, את לא סומכת עלי?
(ואז התשובה היא שרציתי שזה כבר ייעשה ולא רציתי לדחוק בו. אז למה לא אמרת שאת רוצה שזה ייעשה? ובאמת הוא בחור שאפשר לסמוך עליו, אלא אם הוא שוכח, זה קורה לעיתים די רחוקות)
עשיה גורמת לתיסכולoo
כשחושבים שמישהו אחר אמור לעשות אותה.

כשאני בוחרת לעשות משהו, זו בחירה מרצון, לא עושה מחוסר ברירה כי אין מי שיעשה.

בעלי כבר מכיר את הנוהל שלי, שעושה בעצמי אם לא עשה. לא זוכרת אם בעבר נפגע מזה, אבל זה נראה לי מוגזם, גם לא לעשות בזמן וגם להפגע.
נכון, זה מה שהתכוונתי לומרלפניו ברננה!
רק קיצרתי מאוד ולא פירטתי
אם לוקחת לעצמי את המשימה ומרגישה קורבן של הנסיבות לא עשיתי כלום בזה.
ואם אני מרגישה קורבן של הנסיבות סביר מאוד להניח שזה יהפוך למריבה ואז הפסדתי פעמיים...

לגבי הסוף - אני התכוונתי לשני עניינים שונים..
יש משהו בדברייך 😅
אבל תודה רבה על התגובה🙏אנונימית בהו"ל
תודה על התגובה הזו!! ועל השרשור הזה!!אוהבת את השבת
ממש ממש עזרתם לי לחסוך מלא עצבים ומריבות ולהפסיק עם העצבים בהתחלה

תודה על שלום בית, ורוגע ושמחה שקיבלתי בזכות ההשראה מהשרשור והתגובה הזו!!
שמחה לשמוע שעזרתיoo
❤חג שמח!אוהבת את השבתאחרונה
וואו את מדהימה!!אביול
כמה עבודת המידות. כמה ויתורים.
אין לי עצות אבל אני פשוט מצדיעה לך
תןדה! לא נרגישה ככה..אבל תודה ❤אנונימית בהו"ל
וואו! תודה לכולכן!אנונימית בהו"ל
אני אחרי שעתיים! ומרגישה שאני כבר במקום אחר.
נתתם לי הרבה כוח! באמת!
באמת אעשה מה שבכוחותי ומה שאני יכולה.
אנסה להוריד ציפיות ודרישות.
מקווה שה' יהיה בעזרי.
תודה לכולן❤
אני רק רוצה להגידסליל
שאת מדהימה.
זה מאוד קשה לצאת מעצמנו, לעבוד על המידות ולהשתפר. מבינה אותך מאוד.
ואת בכל אופן מסתכלת על עצמך בצורה כנה, ויודעת להגיד מה נקודות החולשה שלך ואיך את צריכה לשפר אותם.
עצם המודעות הזו זה מדהים, בטח כשאת לוקחת את זה כבר לשלב הבא ועובדת על זה.

ואני רוצה גם לחזק ולהגיד, שלפעמים כשנמצאים בתהליך, אז לא הכל ברור. ונראה שזו עבודה קשה וסזיפית שבסוף לא מובילה לשום מקום. אבל זה לא ככה.
אם את יודעת שזה משהו שאת צריכה לעבוד עליו, אז בסוף זה יגיע.
בהתחלה זה יהיה קשה, ויש רגעים מייאשים שרוצים לזרוק הכל, להשליך את כל התהליך ולהגיד יאללה, תעזבו אותי..תנו לי לחזור למקום המוכר שלי. בשביל מה כל העבודה הזו אם זה לא עובד.
אבל אם זה נכון, זה נכון.
והקושי זה חלק מהדרך. והייאוש גורם לנו לדייק את עצמנו בצורה טובה יותר. אבל זה לא אומר שצריך לזרוק את כל מה שעשית ומה שעשית לא שווה כלום, אולי זה מגיע כדי לעזור לך להתכוונן יותר ולדייק יותר את העבודה שלך. ושינויים לא קורים ברגע אחד, בטח לא שינויים כאלו. אבל אני באמת מאמינה, שאם רוצים, ומתמידים, ומשתדלים, בסוף זה מגיע.
כי לא יכול להיות שה' נותן לנו ניסיון שאנחנו לא נוכל לעמוד בו, נכון?
אז את יכולה. זה בטוח. השאלה היא רק איך. והקושי עכשיו הוא חלק מהבירור של הדרך שלך. וזה קשה!! אני יודעת. זה מייאש ומתסכל
אבל אני מבטיחה לך שזה שווה את זה.
ואת תלמדי, ותדייקי, ובסוף תסתכלי אחורה ותגידי, וואו. אני מדהימה. איך עשיתי את כל זה?

אז תעופי על עצמך כבר עכשיו על כל מה שעשית והשתדלת, ובע"ה לאט לאט הדברים יסתדרו ❤️
וואי! ממש חיזקת אותי!אנונימית בהו"ל
ממש מה שאני מרגישה. שלפעמים בא לי לזרוק את כל העבודה שאני עושה עם עצמי 🙈
כי ברור שזה רק שיקוף קטן לכך כך הרבה דברים..
תודה ממש! נתת לי כח ותקווה!❤
בשמחה❤️סליל
מדהימה את!! בהצלחה ♥️לפניו ברננה!
נשמח שתשתפי אתנו איך הרגשת בהמשך היום..
תודה על הדאגה!אנונימית בהו"ל
האמת שלא קל אבל גם קצת מפתיע.
הגעתי הביתה ויש ילדים שצריך לדאוג להם. אז יצאתי איתם קצת לגן שעשועים ולארוחת ערב. התקדמנו לאט.
הכשרנו את השיש אבל לא מצאנו עדין נייר כסף.
ובעלי יצא לפני שעה לקניות.
הכל מסביב בלאגן.
אבל אפילו ניקינו קצת את החדר ילדים.

מה אני יגיד? אני שיחררתי ומתקדמת לאט. בסוף זה יקרה.
מבאס אותי בשביל בעלי שיצא כזה מאוחר..אבל לו זה בכלל לא מפריע. הוא באמת אחר ושונה ממני ואני צריכה לקבל את זה.
תודה על הדאגה!❤
מקווה שמחר יהיה קפיצת הדרך 😅
❤️❤️❤️❤️לפניו ברננה!
משמח לשמוע
אלופה שאת עושה את ההפרדה הזאת!
ממליצה מאד ללכת לאבחנה מזודרת להפרעת קשב וריכוזתוהה לי
ובמידה ויש כזו, ללכת לטיפול בשיטת קוגפאן אצח מרפאה בעיסוק למבוגרים.
אשמח לתת לך המלצות בפרטי.
ממ.. זה מזכיר את אמא שליבנות רבות עלי
מסתבר שיש עוד נשים לחוצות בפסח.. זה מרתק.

ומה אני עושה בפורום הריון ולידה ..
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסח

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי

משחק קלפים חמוד ממש!

קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר

יש באינטרנטזמירות

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון


 

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

אולי יעניין אותך