אבל זהו! פשוט נגמר לי!
אני כותבת בדמעות!!!!
לא משנה כמה בנחת וסבלנות אני יהיה זה פשוט לא עובד!
מנסה להתמקד בעיקר. מנקים ביחד.
אבל בעלי פשוט לא עובד איתי באותו ראש.
לא משנה כמה אני מדברת איתו!
עכשיו סבבה..הגיוני שאנחנו 2 אנשים שונים.
אבל החלטנו להישאר בחג ויש לו עוד משימות לעשות בעבודה.
אז נשמתי עמוק. ואמרתי נתמקד בעיקר (וזה הכי לא אופי לי) ולא בכלום מסביב. רק מה שבאמת צריך. ואם נספיק עוד מעבר אז סבבה.
החלטנו גם לשאר בלי הסדר בבית כי זה מה שהכי נכון.
אז אמרתי לו שיכשיר את המטבח וקניות היום. זה המטרה מבחינתי היום.
שמחר יעשה את כל המשימות לעבודה שלו. ומה שנספיק בשמחה מעולה. מה שלא אני סוגרת ושלום.
באמת שעשיתי את כך ההשתדלות!!
השעה כבר 12. הוא לא התחיל בכלל עם המטבח. קופץ מדבר לדבר. לא ממוקד.
לדעתי זה בעיות קשב לא מאובחנות. שאני מדברת איתו וממקדת אותו. אז מתנהג כמו ילד מתבגר! טוען שאני לא יודעת לדבר.
זהו! באמת נשבר לי!!!
ברור שיש כאן בעיות שורשיות יותר. אבל כמה אפשר???
כמה אפשר לעשות הכל בטוב ובשמחה והבן אדם פשוט בסרט עם עצמו???
ואז הוא יבוא עוד מעט ויגיד לי שהוא צריך ללכת למשימות לעבודה שלו..
נמאס לי מההזיה הזאת!
נמאס לי מהכל!
יצאתי מהבית עכשיו. מצידי עד מחר!
כי אני פשוט הולכת להתפוצץ כבר!
שישרף החג הזה מצידי!!
מה הקטע של כל הדברים הזה?
עשיתי חישוב. וכמות השעות שרבנו השבוע מתקרב ליום שלם! זמן מבוזבז לחלוטין!
אני לא יודעת מה אני רוצה שתגידו. אבל נמאס לי!
וכן. יש לנו בעיות תקשורת קשות. וכן עשינו טיפולים זוגיים. וכן המצב שלנו הרבה יותר טוב מבעבר בפער!! ואפילו התחלתי עוד סבב טיפולי עם עצמי כדי לקבל כוחות עם משהי תותחים ברמות! יקרה ממש! אבל כבר 3 טיפולים ורואה התקדמות מטורפת!
אבל חלאס כמה אפשר!!!
)