זה אולי נשמע ילדותי אבל בטוחה שאתן תבינו.
אנחנו עושים סדר בבית עם הצד של בעלי ובאמת שזה הכי כייף לי בעולם וגם שנה שעברה היינו שם והשנה העדפתי בבית( לא עושים שנה שנה אלא לפי מה שבא..)
ואז פתאום בלי לתכנן יחד יצא שכמה מאחים שלי באים וגם עוד איזה קרובת משפחה שאני אוהבת ומבאס אותי שאני לא עם כולם.. ואפילו שכייף לי בבית שלנו זה חסר לי ואני מרגישה שזה יושב על הנקודה שראלית וטכנית אנחנו כבר לא יכולים לבוא כשהשאר באים.
אנחנו אהובים על כולם ומוערכים ויש לנו קשרים טובים בין האחים גם עם הגיסות והתחושה הזו שאנחנו לא יכולים לבוא עם כולם עושה לי קווצ בלב..
וגם בלי להתכוון הם מתלהבים יחד בקבוצה המשפחתית ולי זה עושה הרגשה כזו רעה שאנחנו לא חלק..
אני גם יודעת שזה מצטרף לארוע כזה שהיה לאחרונה שהיינו דוקא אמורים להיות חלק ממנו אבל ברגע האחרון היה בלתמ אז ציפו ממנו שלא נגיע וברור שאם הייתי אומרת אין מצב אנחנו באים בכל זאת היו בולעים את זה אבל לא רציתי להכביד אז ויתרתי ואחכ ממש הרגשתי שאני לא חלק..
אני יודעת ומרגישה שהגיע הזמן ותודה ל-ה' על זה מיליון פעם להתמקד קצת יותר במשפחה הקטנה הפרטית שלנו וזה מרגיש לי קצת כמו אחרי החתונה שעם כל השמחה היה גם קצת צער בעזיבת הבית של ההורים גם כאן צריך להתרגל לזה שגדלנו ונהינו משפחה בפני עצמה.
וכן בחול המועד ניפגש כולם ויודעת שאף אחד לא מתכוון לעשות לנו את ההרגשה הזו וזה משהו שלי שהלוואי שאצליח להשלים איתו ולהיות איתו בטוב..
ולוקחת על עצמי בלי נדר לגלות קצת יותר אמפטיה לסובבים אותי..
חג שמח אהובות😘😘😘
אנחנו עושים סדר בבית עם הצד של בעלי ובאמת שזה הכי כייף לי בעולם וגם שנה שעברה היינו שם והשנה העדפתי בבית( לא עושים שנה שנה אלא לפי מה שבא..)
ואז פתאום בלי לתכנן יחד יצא שכמה מאחים שלי באים וגם עוד איזה קרובת משפחה שאני אוהבת ומבאס אותי שאני לא עם כולם.. ואפילו שכייף לי בבית שלנו זה חסר לי ואני מרגישה שזה יושב על הנקודה שראלית וטכנית אנחנו כבר לא יכולים לבוא כשהשאר באים.
אנחנו אהובים על כולם ומוערכים ויש לנו קשרים טובים בין האחים גם עם הגיסות והתחושה הזו שאנחנו לא יכולים לבוא עם כולם עושה לי קווצ בלב..
וגם בלי להתכוון הם מתלהבים יחד בקבוצה המשפחתית ולי זה עושה הרגשה כזו רעה שאנחנו לא חלק..
אני גם יודעת שזה מצטרף לארוע כזה שהיה לאחרונה שהיינו דוקא אמורים להיות חלק ממנו אבל ברגע האחרון היה בלתמ אז ציפו ממנו שלא נגיע וברור שאם הייתי אומרת אין מצב אנחנו באים בכל זאת היו בולעים את זה אבל לא רציתי להכביד אז ויתרתי ואחכ ממש הרגשתי שאני לא חלק..
אני יודעת ומרגישה שהגיע הזמן ותודה ל-ה' על זה מיליון פעם להתמקד קצת יותר במשפחה הקטנה הפרטית שלנו וזה מרגיש לי קצת כמו אחרי החתונה שעם כל השמחה היה גם קצת צער בעזיבת הבית של ההורים גם כאן צריך להתרגל לזה שגדלנו ונהינו משפחה בפני עצמה.
וכן בחול המועד ניפגש כולם ויודעת שאף אחד לא מתכוון לעשות לנו את ההרגשה הזו וזה משהו שלי שהלוואי שאצליח להשלים איתו ולהיות איתו בטוב..
ולוקחת על עצמי בלי נדר לגלות קצת יותר אמפטיה לסובבים אותי..
חג שמח אהובות😘😘😘
)