"יום אחד הילדים שלך יעשו לך את זה"היופי שבשקט
אני הייתי תינוקת מאתגרת. ידעתי בדיוק מה אני רוצה. רק אמא מאכילה, אפילו עם בקבוק או כפית. עם אבא משתוללים ומשחקים. רק אמא מרדימה. רק לאמא ואבא מותר להרים ולחבק. לא סבא וסבתא, קל וחומר דודים ודודות. אפילו אצל המטפלת - הייתי הולכת לישון ברגע שאמא הביאה אותי ומתעוררת בצרחות רעב חצי שעה לפני שאספו אותי, וכמובן לא מוכנה לאכול בלי אמא.
לפי הסיפורים, רק כשנולד לי בן דוד וראיתי שהוא בשמחה עובר ידיים התחלתי להרגע. להבין שיש עוד אנשים טובים בעולם מלבד אמא.

לפני הלידה של הגדולה פחדתי. פחדתי שהיא תהיה כמוני. ההורים שלי סיפרו את הדברים בהומור אבל בכל זאת שמעו את הקושי מגידול תינוקת כמוני. למרבה המזל, נולדה לנו תינוקת עם אופי ממש נוח. נרדמת לבד, הולכת לכולם בשמחה, אוכלת טוב כשהיא רעבה ומפזרת חיוכים לכל הסביבה.
אבל השני קיבל את האופי שלי 😞 אני מותשת כבר ומתוסכלת. הוא מתוק וחייכן, כל עוד הוא עלי או צמוד אלי. הוא כבר בן חצי שנה ואני עדיין לא יכולה לשבת לאכול בלי תינוק ביד. או להשלים שעות שינה כשבעלי שומר על הילדים. הוא מנסה, אבל הקטן רוצה לינוק אחרי חצי שעה-שעה וזהו. על לישון בלי התינוק עלי ויתרתי מזמן.

אני רוצה לפעמים לשבת לפטפט עם אחותי לבד, לעשות משהו שדורש שתי ידיים, לשחק עם הגדולה. אבל הקטן תמיד שם. תמיד. הוא לא מוכן לשחק עם אף אחד אחר לזמן ארוך. ואני שחוקה כל כך. אפילו מקלחת זה מאתגר לפעמים.
זה קשה מאוד. האינטנסיביות שוחקת.דבורית
אין לי עצות רק הזדהות
יש ילדים שהגידול שלהם מוריד כמה שנים מהחיים
זה קשההה
אני מאמינה שזה יילך וישתפר מגיל שנה והלאה. לא יודעת אם זה מנחם. זה לא לכל החיים. עוד תהני מהגידול שלהם בעז"ה. אבל מבינה אותך מאוד
וואי נשמע לא פשוטאביול
אין לי עצות, בהצלחה רבה
מציעה לך ממש להפריד בין הילדות שלך לתינוק שלךיהלום&אישיותי
בכנות
זה לא קשור

הילד יש לו את הסיפור שלו. האישיות שלו.הוא לא העתק שלך.
וזה רק רע לך להדביק לו את מי את היית כתינוקת,
סתם מעמיס עליו ומיותר


כל מה שתיארת נשמע כמו תינוק בן חצי שנה שמאוד מחובר ואוהב את אמא שלו
וזה באמת דורש ממך הרבה וזה לא קל הצמידות הזאת
אבל צריך לראות איך מתמודדים מול זה עניינית
בלי קשר לסיפור שלך..שרק מנפח והופך את זה להרבה יותר ממה שזה

לכל ילד יש אופי אחר
נכון הגדולה היתה עם אופי נח יותר אבל ככה זה- כל אחד הוא מי שהוא
יש תכונות שלפעמים מזכירות לנו את עצמינו.. אבל זה עדיין לא אותו הדבר באמת ולכן גם ילד שבגיל חצי שנה (שזה פצפון!!) עוד רוצה רק בידיים וישן על אמא ומפחד מזרים(קלאסי לגיל) זה לא מגלה לך כלום עדיין על האישיות שלו וגם לא על הדמיון אליך.

תנסי לראות מה הכי מפריע לך כרגע
למה את זקוקה כדי להרגיש מאווררת ומשוחררת יותר
ולחשוב יצירתי איך את יכולה להעניק את זה לעצמך גם בתוך הקיים
וגם איך להקנות הרגלים שמדוייקים לך יותר

מתחברת ממש לגישה וגםדפני11
מה עם מנשא?
חלום, שתי ידיים פנויות...
^^^^EBM
אפילו מנשא על הגב.. איכות חיים
^^^ כל מילהאמא לאוצר❤
ממש מסכימה...
באמת קשה ובאמת מבינה אותך.. אבל להכניס את איך שאת היית כתינוקת למשוואה זה סתם מוריד אותך ומעמיס עלייך יותר...וגם לא מדוייק... זה בכלל לא קשור בהכרח..❤
תודההיופי שבשקט
דווקא יש משהו שמקל עלי בידיעה שגם אני הייתי כזו. זה מראה מצד אחד שהקושי שלו אמיתי ומצד שני שזה יעבור. אני גם זיהיתי יחסית מהר את הדברים שמפריעים לו וזה חסך הרבה תיסכולים לכולנו...
אבל את צודקת שזה לא בהכרח מעיד על האופי בהמשך...
חיבוק גדול יקרהאני זה א
אין לך מושג כמה אני מבינה אותך.
ואם זה ינחם אותך אני הייתי תינוקת וילדה רגועה (רק מתבגרת זוועה כמו כולם חחח) ויש לי תינוקת לא רגועה,כל היום ידיים רק שלי או של הבת שלי לא מוכנה אף אחד אחר וכן אפיחו לצאת לשעתיים בלעדיה זה לא אפשרי.
אז דבר ראשון תפרידי מהילדות שלך ותתמקדי מה אפשר לעשות כדי להקל עךיך בהתמודדות הלא פשוטה הזו.
הלוואי והיו לי רעיונות אבל אין לי אז בנתיים רק חיבוק
תודההיופי שבשקט
אני זוכרת שכתבת לפני זמן מה על זה שיש תינוקות קשים. לא הגבתי שם, אבל מאוד הזדהתי.
אולי אני באמת צריכה לשחרר את הינקות שלי, אבל כמו שכתבתי ל@יהלום&אישיותי יש בזה דווקא משהו שעוזר לי בהתמודדות.
קוראת את הקושי שלךמהלכת בדרכה
הוא בן חצי שנה. אל תתייגי אותו כקשה. ולמה לצפות בגיל הזה שהוא ישחק עם משהו לזמן ארוך?

לעניין הצורך בשתי ידיים וכד' אפשר אולי מנשא? ככה הוא צמוד אלייך ולך יש שתי ידיים.

הרבה כוחות.
כי אובייקטיבית הוא תינוק קשה...היופי שבשקט
אני כמובן לא חושבת שזה אומר שכל החיים הוא יהיה קשה או בעייתי.
כשכתבתי זמן ארוך התכוונתי ביחס לגיל. לפי מה שאני מכירה תינוק בגיל הזה בדרך כלל מסוגל לשחק על הרצפה לעשר דקות בזמן שאמא מדברת איתו ומבשלת או שותפת כלים במקביל. לפחות מדי פעם... או להשאר עם אבא שלו כל עוד הוא לא צריך לינוק. הבן שלי כבר זוחל, אבל לא מוכן לשחק אם אני לא בטווח מגע ממנו, עדיף כשהוא עלי
מנשא לצערי הוא לא מוכן בשום פנים ואופן
תודה
יכול להיות שיש לו ריפלוקס?רינת 23
או כאבים מסיבה אחרת?
הייתי לקחת לרופא שאני מאד סומכת עליו ומבקשת בדיקה יסודית.
מעבר לאופי, לינוק כל שעה בגיל כזה זה באמת יוצא דופן ומחשיד.

אם הכל בסדר- אולי להרגיל אותו לבקבוק? ככה בעלך יוכל להיות איתו קצת יותר.

ונשמע שאת על הקצה (ובצדק!) במצב כזה חייבים חייבים לתת לך אויר לנשימה! זה יכול להיות ארוחת ערב כל יום שאת אוכלת לבד גם אם התינוק בוכה בידיים של אבא. או חצי שעה שאת נחה. אפשר להיות יצירתיים ולמצוא מה אבא עושה איתו בזמן הזה שגם מרגיע את הילד- אולי אמבטיה או טיול בעגלה?
תודההיופי שבשקט
אין לו ריפלוקס, אבל יש לו בעיה אחרת בפה שגורמת לאכילה לא יעילה. אז הוא אוכל במשך כחצי שעה כל שעתיים. אנחנו במעקב אצל רופאה מצויינת.
הוא לוקח בקבוק, אבל רק ממני. אפילו לא מוכן להסתכל עליו כשבעלי מנסה להאכיל אותו, אז זה לא נותן לי יותר זמן...

אנחנו באמת משתדלים למצוא זמנים שבעלי איתו ואני נחה או אוכלת או אפילו סתם קוראת ספר. בדר"כ זה עוזר, אבל היה לי יום קשה אתמול...
וואו… מאתגר בטירוף! לשון קשורה?רינת 23
נראה לי שהיית מקבלת תגובות אחרות לגמרי אם היית כותבת את זה בפוסט הראשון. בעיה פיזית זה נשמע אחרת לגמרי מאופי קשה.

שמחה שאת מסתכלת על זה עכשיו מזווית קצת שונה, בתור יום קשה ולא משהו קבוע.
את בוחרת את סיפור חייךתיתי2
ההורים שלך סיפרו לך סיפור, הסיפור שהם בנו לעצמם על ההורות.
בסיפור שלהם היית תינוקת לא רגועה וחרדה, ורק ההשוואה לבן הדוד שחררה אותך מזה.
זה הסיפור שלהם
סיפור שהשאיר אותך בחששות מפני תינוק עתידי דומה.
סיפור שאולי נוגע בך במקומות של התמודדות גם היום. המקומות שאת "קשה לעיכול", אולי. המקומות שאת לא מסתדרת, לא זורמת, אולי. והחששות שלך מהאופי העתידי של התינוק...

את יכולה לספר לעצמך סיפור אחר.
סיפור על תינוק רגיש ועירני לסביבתו, מבחין בדקויות של יחס וקשר, צומח מתוך קרבה להוריו ומתוך מקומות בטוחים מוכרים ויציבים, זקוק לתנאים מתאימים כדי להרגיש טוב,
ובתוכו, מי כמוך יודעת כאמא שלו, יש יופי עמוק שמחכה להתגלות כשיהיה בשל לכך.
יש דברים שבאים בסבלנות, בשקט, באמון. בהמון השקעה וטיפוח.
וזה לדוגמא סיפור שאת יכולה לספר לעצמך על עצמך, ועליו.

יהיו רגעים קשים של שחיקה ובאסה וקושי לראות את הפוטנציאל והמתנה הפנימית שמאחורי כל האתגרים.
מותר לך.
תמצאי דרך להתאוורר, לנשום עמוק ולהמשיך.


כל הילדים שלי כאלה. רגישים - במובן המיוחד והנפלא של המילה. זה הסיפור שאני מספרת לעצמי עליהם.
מקסים אהבתידבורית
תגובה מהממת😘אמא לאוצר❤אחרונה
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסח

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי

משחק קלפים חמוד ממש!

קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר

יש באינטרנטזמירות

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון


 

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

אולי יעניין אותך