נמאס לי. כל פעם שיש התחממות בעזה אני ובעלי רביםאנונימית בהו"ל
ומתחילה אי נעימות כזאת. אנחנו צריכים לנסוע להורים שלו לחג (שיוצא מחובר לשבת וזה גם ככה קשה) ואין להם ממד או מקלט, הם גרים קרוב לשדרות וזה כל כך מפחיד אותי.
בעלי והמשפחה שלו פשוט לא מבינים אותי. אחרי אתמול
ביקשתי לא לנסוע כי אני גם לקראת לידה בע"ה וגם ככה לא במיטבי ומאז שאמרתי את זה בעלי כועס, לא מדבר, עושה פרצופים כמו ילד קטן. עכשיו די באמת כאילו זה מצב רגיש בשבילי ומרוב הלחץ התחילו לי כאבים בבטן ואני לא יודעת מה לעשות. עכשיו תגידו מה היה רק פעם אחת ואל תדאגי לא יהיה כלום אבל זהו אני את הלחץ כבר קיבלתי והיום במקום לנסוע לא נסענו לשום מקום. נמאס כבר מהמצב הביטחוני הזה.
האמת אני מבינה אותך🤷‍♀️סמיילי12
ההורים של בעלי גרים באיזור ירושלים.
ובתקופה הזו אני לא מתקרבת לשם.

אני גם בתשיעי וגם ככה העצבים שלי רופפים.
חמותך היא טיפוס לדבר איתו ולהסביר לו בטוב?
היא בכלל בכלל לא טיפוס שאפשר לדבר איתו בהיגיוןאנונימית בהו"ל
הרבה פעמים אני נאלצת לעשות דברים שאני מעדיפה לא לעשות כי אין הבנה בצד השני וכי גם בעלי לא מבין את החשש שלי- והכל כדי שלא יעלבו. פשוט אוף
אז תנסי למצוא זמן לדבר עם בעלך בנחתסמיילי12
זה לא נעים בכלל ליסוע במצב כזה אני הכי מבינה אותך.

ובטח לא כשאין ממד.
הם בטווח 0-7 ואין להם ממ"ד?מוריה
איזה מוזר זה.

אם זה מכניס אותך לחרדה לא חושבת שכדאי להגיע. במיוחד לא בסוף הריון.

יש דברים יותר חשובים בחיים.

מציעה ללבן בניכם את העיניינים ולא להסתובב עם תחושה חמוצה.
לא לא.. הם בין 7-20 ק"מ. אין לי איך להימנע מזה!!אנונימית בהו"ל
בעלי לא מוכן, אם לא אבוא הוא יסע לבד ... זה כבר קרה כמה פעמים. אוף. אוף
הבנתי.מוריה
זה מציאות לא משהו. אני מבינה אותך.

אני חושבת שכדאי שתדברו על זה. ותגיעו למסקנות זוגיות.
מבינה אותך ממשפה לקצת
זה קבוע הדיון שלי ושל בעלי כשיש מתיחות.
אני פוחדת לנסוע להורים שלו כי הם גרים אי שם אחרי המחסום עם מלא ערבים והוא לא מבין ממה אני פוחדת כי הוא גדל שם.
מוכר ממש גם אצלנו ישאני זה א
עניינים של נסיעות ומצב ביטחוני .. ממליצה לך ממש לשבת איתו בזמן רכוע לא כשיש נסיעה על הפרק ולסכם מה מתאים לשניכם אני חושבת שאם תסכמו מראש שכשיש מתיחות לא נוסעים יהיה לו הרבה יותר קל לקבל את זה מאשר שפתאום את אומרת לו שאת לא רוצה לנסוע בגלל המצב הבטחוני.
ותא שאני לא מבינה אותך אבל באמת שלפעמים מי שרגיל למצב הזה פחות מבין את מי שלא רגיל לזה.
אצלנו הכלל הוא שהולכים לפי מי שמפחד אם יש מי שמפחד לא הולכים. ולא תמיד זה קל לי כי במקרה שלי זה לוותר על הצד שלי אבל אני יודעת שלא שווה לי שניסע למרות הפחד ואז חס ושלום יקרה משהו זה יהיה על המצפון שלי ..
עונה כתושבת העוטףהריון ולידה
טיפטופים יש מידי פעם. אולי הפעם זה נשמע מבחוץ יותר מלחיץ כי זה אוטמטי מתקשר לרמאדן ולשומר החומות.

מנסיוננו הרבה פעמים כשחשבו שיהיה משהו, לא היה כלום. ודווקא כשהיה זה התחיל בהפתעה בזמן לא צפוי.

כרגע לא נשלחו כאן שום הודעות לתושבים. אפס התייחסות מה שמראה על שגרה רגילה לחלוטין. (לפחות איפה שאני גרה)

לא אומרת לך מה לעשות. בסוף פחד זה לא תמיד משהו שאפשר להתמודד איתו בחשיבה רציונלית.

אבל ידע זה כוח.
אם תדעי למשל כמה נפילות היו ביישוב בשנים האחרונות, כמה פגיעות ברכוש וכו', זה יכול לעשות לך סדר בראש עד כמה הפחד מוצדק. יש ישובים שמאז צוק איתן לא היתה שום נפילה (אזעקות כמובן שיש, אבל כיפת ברזל מיירטת). ויש את שדרות שחוטפת מלא. ואת אשקלון שלא מספיק ממוגנת והפכה להיות שדרות השניה.
גם כדאי לדעת כמה זמן יש להגיע למרחב המוגן. ואם יש מסדרון או חדר מדרגות זה גם טוב, לא בטוח שצריך ללכת למקלט.

עוד משהו, לא יודעת מאיפה בעלך וכמה הוא חווה את זה בתור ילד, אבל במקום שבו אני גרה, עד לפני כ10 שנים לא היו ממ"דים. ואנשים כשהיו 'טפטופים' לא עשו כלום. כי לא היה מה לעשות. וככה התרגלו. ובעבר היותר רחוק, אפילו אזעקות לא היו. מי שהיה נופל אצלו או פוגש נפילה היה מודיע לאחרים שהיו באים לעזור... שום דבר מעבר.

בסוף כשחושבים על זה כמות האנשים שנפגעו מרקטות נניח ב10 שנים האחרונות (אם לא נספור את הירי על שטחי כינוס בצוק איתן), הוא מזערי ביותר (וכמובן כל נפש זו אבדה גדולה). ברור שיש כאן ניסים מטורפים!!!!

והאזעקות והתקשורת והרעש של הירוטים והנפילות גורמים למצב להיות יותר מפחיד.



וואו, איזה אומץ!! כל הכבוד!!אביול
ההורים שלמ גרים באזור אחר אבח גם קצת מפחיד. ובגלל שגדלתי לתוך זה זה לא מפחיד אותי, אבל לפעמים המשפחה של בעלי מפחדת שאנחנו נוסעים לשם... ואני חושבת שאם כולנו נפחד ולא ניסע, ניתן בזה איזשהו ניצחון לערבים. הרי זה מה שהם רוצים. שנפסיק טת החיים שלנו ולא נעשה כלום.
סוך הריון זה באמת תקופה רגישה, אבל בשאר הזמן כדאי לדעתי לחשוב על זה כעל ניצחון שלנו על הערבים... הרע פיגועים לצערנו יש כבר בכל מקום.
אשה אמיצה כל הכבוד לכם. חיזקו ואימצו❤️👏פרח לשימוח🌷
כתבת מקסים! עוררת לחשיבהאושר
קודם כלשקדיה.
אם את לא רוצה ליסוע לחמותך בסוף תשיעי ליומיים חג ושבת זה הכי מובן בעולם!! גם בלי קשר לאיפה היא גרה... וואי אמאלה אני נזכרת בתקופה הזו שרק תעזבו אותי בשקט, צריכה את המיטה שלי והשקט שלי...
בקשר למקום המגורים שלה- אני מבינה אותך אבל בינינו המצב הביטחוני רגיש בכל הארץ, גם בבאר שבע ובחדרה ובבני ברק ובלב תל אביב, גם ביו"ש וגם בירושלים וגם בדרום ובצפון ובמרכז... אפשר לבחור לעצור את החיים ולא ליסוע לשום מקום אבל זה רק יגרום לחרדה ולפחד להתגבר... ואני אומרת לך את זה כמי שגרה ביו"ש וחוותה לא מעט פיגועים מקרוב, חדירות ליישובים וכו'. הפחד משתק וצריך למצוא דרך להתחזק באמונה, להתגבר ולא לתת לו לשבש את החיים שלנו...
בהצלחה יקרה! שתרגישי טוב בכל החלטה שתקבלו ושיעבור בקלות ובבריאות!
אם את קרובה ללידהבתאל1
לדעתי תשארו במקום קרוב לבית חולים...
בשדרות אין אחד כזה והכי קרוב נראה לי באר שבע...שזה רחוק. או אשקלון אולי...שזה גם רחו- יחסית... תלוי כמה זמן לוקח לך מהצירים עד סוף הלידה...
קיצור-הייתח נשארת קרוב לבית חולים
שדרות-אשקלון זה בערך רבע שעה נסיעהיעל מהדרום
לק"י

לא יודעת איפה בדיוק חמותה גרה, אבל לא בטוח שזה רחוק מאשקלון.
מה שכן, אני מסכימה שבסוף תשיעי (ולא רק בסופו) איפה שנוח לאשה זה המקום להיות בו. שיהיה לה נוח אם מתחילים צירים, וקרוב מספיק לבית החולים שהיא רוצה ללדת בו.
ואם יש ילדים, אז גם להיות במקום שאפשר להשאיר אותם במקרה שנוסעים לבית חולים.

החלטות טובות ומוצלחות!
לאשקלון לא הייתי נוסעת במצב ביטחוני מתוח.מוריה
באר שבע עדיפה מבחינה ביטחונית.

אשקלון הפכה להיות הכי מטווחת בשנים האחרונות.
על זה לא חשבתי.יעל מהדרום
יש גם את אסותא באשדודהריון ולידה
בי"ח מאוד מומלץ ללידות. הרבה מנשות הדרום נוסעות ללדת דווקא שם. ומבחינה ביטחונית זה יותר רגוע. (בסוף כשיש התחממות, יכולה להיות התחממות בכל הארץ כמעט כמו שראינו שנה שעברה בשומר החומות. והטווח הופך להיות יותר גדול מבעבר).

זה ספציפית לגבי הבי"ח. כיולדת שתבחר ותשקף את הרצונות שלה.
לגבי אסותא יש המון דיעות לכאן ולכאןחיים של
אבל אני לא רוצה לנצלש את השרשור.
וואי סיקרנתציפצופית
מסכימה לכתוב לי למה? פה/ בפרטי?
מסובך המצב שלךבשורות משמחות
מאוד מבינה אותך!
אישית כשזה קרה בהחלט נשארתי בבית שלי וכמובן שהמשפחה שלי גיבתה אותי
דבר נוסף כל פחד וחשש במהלך ההריון משפיע ועל זה אני עוד יותר מחזקת אותך להישאר באזור בבית אם את מפחדת. בעיקר שכדאי להגיע ללידה ברוגע ולא במתח נפשי, אישית אם אני במתח זה יכול להיות איתי תקופה ארוכה וזה בהחלט מקשה ולא רצוי בכלל במצב כזה
בחירות טובות!!
שיהיה חג שקט ונעים לכולנו!
מבינה אותך ממש ודווקא מהצד השנישירה_11

אני הייתי גרה בעוטף, ורגילה מילדות לשגרה של טילים, אזעקות, והריצות מרתון באלפית השניה לממד תוך הרכנת הראש מהדף הפיצוצים, זה מפחיד ולא קל 

אבל לפעמים מתרגלים,

ולמה אני אומרת שאני מבינה? כי עכשיו אני נמצאת באיזור ליד ערבים, אני יכולה לקבל התקף חרדה רק מלשמוע ירייה (שיגידו לי שחתונה שלהם),

אבל טילים... מעדיפה לפחד מהם ולא מערבים, 

אבל כמוך, חמותי ובעלי פחות מבינים אותי בקטע הזה... כי מה שלא רגילים הוא מפחיד ממש,

אני מזדהה איתך נורא,

בטוחה שניסית לדבר עם בעלך ולהסביר לו את החשש, ואת המידע הנוסף והחשוב הזה שאת בחודש 9...

במי יתחשבו אם לא ברצון האישה ההרה והיולדת?

כנראה הוא גם עם לחץ מאמא שלו... לא פשוט.

אין לי הרבה עיצות מעשיות כי אני מבינה את הפחדים,

רק חיבוק והזדהות..

כי החוסר הבנה והאטימות הזו יכולה להוציא מהכלים, להוציא מהדעת, ממש!!!

מה עשיתם בסוף?רינת 23
חשבתי עלייך כששמענו חדשות במוצ״ש 💜
תודה לכולן על התגובות סליחה שמגיבה באיחוראנונימית בהו"לאחרונה
בסוף באמת נסענו, בעיקר בשביל לשמח את בעלי ולעשות בינינו שלום. התפללתי המון שלא יהיה כלום, וקיבלתי הרבה עידוד גם ממישהי קרובה אליי. ב"ה לא היו אזעקות אבל במוצאי השבת באמת ראינו שהיו שיגורים...
תודה לכן על האפשרות לפתוח את הדיון ולשמוע את דעתכן.
שנזכה לשלום ושלווה🌷
לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

ממליצה ממש ממש מכון פועהשמעונה
קודם כל יעשו לך סדר, מה מותר ומה אסור. אולי גם יסבירו לך על ההיתר של ראשון, שלישי, שביעי, בלי קשר להראות להם עד. יש להם כתפיים רחבות מאוג והם אפילו ידועים כמחמירים, וכבר שנים התירו לי ראשון, שביעי ולא אמרו לי מעולםללכת לבודקת. גם דברו איתי בעניין כתמים והתירו
אז איך מתכוננים לצום?אהבה.

די מלחיץ אותי,

שבוע 19 ובכללי מאד עייפה רב הזמן 

קוואקר, דבש, הרבה שתיה.מוריה
לתגבר שתיה לא מהרגע האחרון. 3-4 ימים מראשכתבתנו
סיוט ללכת לשירותים הרבה אבל משפר מאוד את ההרגשה במהלך הצום
הרבה פירות נותן אנרגניה שמתפרקת לאט ולאורך זמןילדה של אבא
לדעתי לפני הכנות פיזיות לצוםמסע של החייםאחרונה

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

העמסת סוכר מאההבוקר יעלה

תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?

ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?

כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊

אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..

אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה.. 

לא מניסיוןהשקט הזה

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.


אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

יש תמיסה בטעם הדרים ויש בטעם אפרסקיעל מהדרום
תשובהPandi99

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

מגיעים בצוםיראת גאולהאחרונה

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אחרי שבת מאתגרת, מתייעצת בקשר לבן שליאנונימית בהו"ל

הוא בן 6,

ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.

אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.

הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.

אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,

כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.

הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.

הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,

הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.

אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,

היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,

ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.

הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,

הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..


אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?

מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.

רעיון לכיווןמתיכון ועד מעון

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אתם בהדרכת הורים כלשהי? (בעקבות הילדה על הרצף)מתואמת

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

תודה רבה ♥️אנונימית בהו"לאחרונה

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

אני חושבתעוד מעט פסח

שה'הורות הליקופטר' שתיארת היא לא תוצאה של משפחות קטנות.

היא עוד תופעה שנפוצה באותו המגזר שמביא מעט ילדים.

או שמי שמאוד חרד על הילדים יביא פחות כי הוא מפחד שלא יצליח לשמור ולפקח מספיק על יותר ילדים.

אבל זה ממש לא סיבה ואת ותוצאה. ואני לגמרי יכולה לדמיין את המקורית מגדלת ילדים לתפארת גם בשלב של גיל ההתבגרות.


וגם, מהצד השני, יכולה להגיד לך שלי אישית היה ממש קשה השלב של מתבגרים + תינוק בבית. הרגשתי שאני לא מספיק סבלנית למתבגרים כי לא ישנתי טוב בלילה. או שלא הצלחתי להיות ערה בשעות שבהן הם מסתובבים בבית, כי קרסתי לישון מוקדם. והתקשיתי להיות פנויה לסיפורים שלהם, לבוא להופעות, טקסים וכו'. כל בחירה בה יש יתרונות וחסרונות.


אני שמחה בבחירה שלי (6 ילדים ב''ה, מרווחים על פני 16 שנה).

בעיני חלק מהאנשים זה מעט (במיוחד כי התחתנתי צעירה). בעיני אחרים זה המון ובלתי נתפס.


מה שחשוב שאני ובעלי נהיה שלמים בזה. ונהיה ההורים הכי טובים שאנחנו מצליחים בהתאם לנסיבות.

כל השאר- שיהיו בריאים ולא ידחפו את האף, תודה.


שאלת הנקה לנשים בלבדממשיכה לחלום

אז יש מתוקי בם כמעט שנה וחצי

הוא פוצע אותי בשיניים בזמן ההנקה. זה לא נשיכה, פשוט נהיה פצע.

יש לי פצע ממש כואב בצד אחד שלא מאפשר להניק

ופתאום ראיתי שהתחיל משהו בצד השני גם..


ההנקה היא יותר לצורך הרגשי, לפני השינה, להוריד את העוררות ולהירגע...

רציתי נורא להמשיך, יש דרך שהוא יפסיק לפצוע אותי?

כרגע אני לא יכולה להניק כי יש בצד אחד פצע ולא רוצה ךהניק כק מצד אחד בגלל חשש מחוסר סימטריה

מבינה אותך ממשיהלומה..

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

קרה לי וחשבתי שזה פצע מהשינייםיראת גאולהאחרונה
והסתבר שזו פטריה...
מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואייי
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
מידע מלפני 3 שניםמתיכון ועד מעון

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

רק קחי בחשבון שהאשפוז ממש קצרממשיכה לחלוםאחרונה
ויש נשים שזה חשוב להן
לנשים בלבד: מניעה לא מבחירהחושבת בקופסא

אנחנו נשואים כמעט שנתיים ונמצאים בטיפולים. בקיצור רב, עכשיו הכיוון הוא IVF עם בררת עוברים בגלל עניין גנטי שעוד מבררים במשפחה. ובגלל שבעלי עשה תיקון יש סיכוי להריון טבעי, אז הרופאה רשמה לי מניעה גלולות זואלי.


חוץ מזה שזה הדבר האחרון שבא לי עכשיו, מפחידות אותי תופעות הלוואי. הרופאה טענה שהגלולה הזו עם הכי פחות תופעות, וכשלקחתי פרי מולונט נור סביב החתונה לא היו לי תופעות חריגות (חוץ מזה שהוא בקושי החזיק לשבוע) אז אני אמורה להיות בסדר.

עדיין מפחיד אותי דימומים לא סדירים, חוסר חשק, מצב רוח דכאוני, ובעיקר לבלגן את המערכת שגם ככה לא קלטה עד עכשיו הריון למרות שלכאורה הכל תקין.


גם יש עניין חיבור החפיסות. אנחנו רוצים לצאת לחופשה סביב החודש הבא בזמן שאני אמורה לקבל. הרופאה אמרה שאני יכולה לדלג על הכדורים הצהובים ולקחת לבנים מחפיסה חדשה, ואז כשמסתייימת החופשה לחזור לצהובים ולקבל מחזור. בעיקרון היא לא ממליצה לחבר חפיסות על הפעם הראשונה, אבל זה אפשרי אם אני רוצה.


ממש אשמח לטיפים ועצות איך להתנהל עם זה.

כמה מהר חוזרים לפוריות? מה תופעות הלוואי? איך מחברים חפיסות והאם זה לא גורם לאיזה נזק? הרופאה אמרה שאם אני אקבע תור מחר בבוקר למעבדות IVF כנראה שתור הפנוי יהיה באוקטובר. וזה רק פתיחת תיק ולא התחלת הטיפולים. זה המון זמן! 

אני ממש מבינה אותך לגבי החששות מלקיחתפרח חדשאחרונה

גלולות הורמונליות

תדעי אבל שזה לא פוגע בפוריות

זה נכון שלפעמים אחרי שמפסיקים יתכנו שיבושים

אבל זה לא מחייב בכלל

אולי יעניין אותך