כי ממשימה של דקה למיין את הבגדים לסלסלות זה הופך למשימה של עשר דקות, שילד בן חמש לא תמיד מסוגל לעשות לבד. וחבל להיכנס למריבות עם הילדים על זה.
תנוח דעתך, אין חשש שבעוד דור כל ארונות הבגדים של כל העולם יראו ככה.
אבל בעיני אין בזה שום פסול, למרות שאני ממשיכה לקפל כביסה...
בעיני יותר הזוי ולא נורמטיבי שהאוכל בדור שלנו כבר אצל המון משפחות הוא אוכל מתועש. את יודעת שיש אנשים שחיים רק על טייק אווי? נכון שהם מיעוט אבל זו גם מגמה כלשהי, ועדיין אין לי שום חשש שאנשים יפסיקו לבשל לעצמן בבית. למה? כי אישה לא יכולה להיות הכל. גם אמא למשפחה מרובת ילדים שמשקיעה בפן הרגיש של הילדים, גם אשת קריירה, גם שומרת על בית מצוקת, וגם משקיעה באוכל. (יש יחידות סגולה כאלו אבל זה מיעוט.. ואני לא מצליחה להבין איך הם עושות את זה.) אז כל אישה יודעת מה החוזקות שלה ומה מפריע לה בדברים שחשובים לה יותר, ובוחרת את המלחמות שלה לפי זה.
אם הכביסה המסודרת בארון באה על חשבון שירותים נקיים או כלים בכיור, את עדיין חושבת ככה?
וגם אם אצל מישהי אחרת זה בא על חשבון, אבל זה לא מפריע להתנהלות החיים הנורמלית, אני לא רואה פסול בזה.
היא לא מדברת על כדורי בגדים אלא על סלסילות מסודרות לכל סוג בגד. ראית את הסרטון המדובר? זה מאוד אסטתי...
לכל אחד יש את מה שמפריע לו בבן הזוג ואם זה דברים אקוטיים מדברים עליהם עובדים עליהם. (לדוגמה הארון של בעלי לא מסודר, והוא גם לא כל כך מסדר אותו. מה אכפת לי, זה בארון שלו. המדפים שלו. בהתחלה הייתי משגעת מזה. מסדרת את זה כל הזמן ומתעצבנת שהוא לא מניח דברים במקום. אבל בעצם למה זה מפריע לי? כי ככה מקובע לי בראש שככה דברים אמורים להיות?! אז כשאני מפרקת את הכביסה המקופלת בארון אני שמה אותה באזור שבו אמורה להיות הערימה הנכונה, וזהו.. לא מתעכבת על זה.
מבחינתי המטרה בסדר בארון היא כדי שנוכל למצוא בקלות את הבגד שאנחנו מחפשים, ותו לא.
)
רק עם ספריי)
