רק שתדעו שבזכות שיטת הכביסה החדשה שמצאתימתואמת
סיימתי כבר את כל הכביסות מהחג 💪 (פלוס עוד בגדים שנוספו במהלך הימים). ולא רק זה - אלא שהכול בארונות!
תמיד זה היה נגרר לי למשך שבוע בערך, והיו מצטברות לי ערמות של קיפול... אז זה ממש כיף עכשיו
(האישה - הגויה - שהמציאה את השיטה בטח לא חשבה על אפשרות של כביסה לאחר שבוע של חג או תשעת הימים, אבל בכל זאת יש מצב שנזקפות לה הרבה זכויות יהודיות עכשיו )

ומה המצב אצלכן? (בטח אתן חרוצות יותר ממני 🙈)
תעלי קישורבימבה אדומה
לשיטה החדשה שניזכר, ואיזה כיף לך! תודה על השיתוף!!!
האמת שעוד לא סיימנו כביסות מהחג, כי לא היה לי חופשיעל מהדרום
לק"י

באיסרו חג....
לא שבטוח היינו מסיימים, אבל אולי.

נשארו בערך 2 מכונות לבנות, מגבות של פסח (יש ממש מעט) ומגבות של החמץ מלפני החג.
ועל זה מצטברות עוד כביסות כבר לא מהחג.
מה זה הודעה כזו בלי פירוט והסבר????מיואשת******
חשבתי שכולן כאן כבר שמעו ממני על השיטה... מתואמת
תודה!בימבה אדומה
נזכרתי. חמוד אבל לא מסוגלת לוותר על בגדים מקופלים בארון. משהו בסדר הנפשי. לא יודעת להסביר.
אני כן מקפלתבאר מרים
אבל עצם החלוקה לפי ילדים או חדרים ממש חוסכת המון..
הבנתי. ואז אז כאילובימבה אדומה
יושבת בספה בסלון עם ערימה מחדר איקס ומקפלת רק אותו בלי תהליך המיון עם עוד בגדים של עוד בני בית?
אפשר לקפל גם ישירות לארוןמתואמת
ככה הייתי עושה גם כשהייתי מקפלת - לוקחת סלסילה שבה הבגדים של אותו חדר, עומדת ליד הארון, ומקפלת את הבגדים הישר לתוכו. אפשר להיעזר בכיסאות בשבילך ובשביל הסלסילה כדי להקל...
אחת מהשלוש:באר מרים
או שמקפלת בסלון
או שישר לארונות כמו שמתואמת אמרה
או שיש כשמוציאה מהמייבש מקפלת ישר לסל ושולחת אותו עם אחד הילדים להחזיר לארון
תודה תודהמיואשת******
כנראה פחות רלוונטי בכמות נפשות שלנו
למה לא? זה יכול להקל בכל כמות של נפשות...מתואמת
גם אני לא מגיעה לכמות הנפשות שאצלה בבית
איך זה מתאיםבשורות משמחות
כשיש ילדים ממש קטנים בבית?
זה בעצם אותו דבר בלקפל כביסה רגילה ולמיין תוך כדי הקיפול
קיפול לוקח יותר זמן מסתם הנחה בסלסילה...מתואמת
הילדים שלי רק לפעמים עוזרים בזה, לרוב אני זו שעושה את זה.
עכשיו רגעבשורות משמחות
אולי זה יותר קל..
אבל העיקרון החינוכי לסדר ואסטתיקה?
אני חטשבת שמצד אחד מרוויחים פוחות עבודה ומצד שני מפסידים עניין בנפש שלנו..
קשה לראות ככה בגדים מעוכים ולא מסודרים, העיקר זה לא רק שיהיה נקי וזהו
עבודת המידות.. משהו פה בעיני מתפספס
וואו ומה עם העיקרון להשקיע את הכוחות שלך במהחילזון 123
שבאמת חשוב?
לדעת לשחרר זה גם עבודת מידות...

למה זה קשה לראות בגדים מעוכים?....
קשה למי? ולמה בעצם?
לפעמים האפשרות השניה היא לא בגדים מקופלים למשעי..באר מרים

אלא הר כביסה שהולך ונערם וכולם צריכים ממנו משהו..

 

אז אולי עדיף סלסלות ממויינות ואמא פנויה..

עדיףבשורות משמחות
סלסלאות ממויינות וילדים שמקפלים את הבגדים שלהם, ואמא פנויה..
אבל לחנך לדבר כזה זה בעיני עצוב ולא נורמטיבי, שבעוד דור נראה את הארונות בבתים של ילדנו ככה עם כדורי בגדים בתוך ארונות.
אישית אם הייתי רואה למשל את בעלי 'מסדר' ככה את הארון שלו כי זה מה שהוא הורגל בית הוריו זה היה מרתיע ומרחיק, מה זה אומר על בן אדם בפן החיצוני? איפה עובר הגבול בין אמא פנויה לחינוך לסדר וניקיון בסיסי?
לא משנה איך הילדים יקפלו מצידי מכוער אבל בגדים צריכים להיות מסודרים בארון ולא מבולגנים בארון.
את יוצאת מנקודות הנחה של המון ''צריך''חילזון 123
ו''נורמטיבי''...
אבל הצריך הזה הוא בעיניים שלך כרגע
א. לא בטוח שתחשבי כך כשיהיה לך עמוס פי 10 בחיים
ב. לא תמיד מה שמקובל הוא באמת הכרחי כדי לחיות חיים טובים, ומלאים
ג. המקובל הזה הוא בעיני המתבונן בלבד...

והכי חשוב... בעינייך זה בלאגן?
בעני מישהו אחר סלסלאות מאורגנות זה הרבה יותר סדר מקיפול מכוער
עדיף שאמא לא תיכנס למריבות ראש בראש עם הילדים שלהלפניו ברננה!
כי ממשימה של דקה למיין את הבגדים לסלסלות זה הופך למשימה של עשר דקות, שילד בן חמש לא תמיד מסוגל לעשות לבד. וחבל להיכנס למריבות עם הילדים על זה.
תנוח דעתך, אין חשש שבעוד דור כל ארונות הבגדים של כל העולם יראו ככה.
אבל בעיני אין בזה שום פסול, למרות שאני ממשיכה לקפל כביסה...
בעיני יותר הזוי ולא נורמטיבי שהאוכל בדור שלנו כבר אצל המון משפחות הוא אוכל מתועש. את יודעת שיש אנשים שחיים רק על טייק אווי? נכון שהם מיעוט אבל זו גם מגמה כלשהי, ועדיין אין לי שום חשש שאנשים יפסיקו לבשל לעצמן בבית. למה? כי אישה לא יכולה להיות הכל. גם אמא למשפחה מרובת ילדים שמשקיעה בפן הרגיש של הילדים, גם אשת קריירה, גם שומרת על בית מצוקת, וגם משקיעה באוכל. (יש יחידות סגולה כאלו אבל זה מיעוט.. ואני לא מצליחה להבין איך הם עושות את זה.) אז כל אישה יודעת מה החוזקות שלה ומה מפריע לה בדברים שחשובים לה יותר, ובוחרת את המלחמות שלה לפי זה.
אם הכביסה המסודרת בארון באה על חשבון שירותים נקיים או כלים בכיור, את עדיין חושבת ככה?
וגם אם אצל מישהי אחרת זה בא על חשבון, אבל זה לא מפריע להתנהלות החיים הנורמלית, אני לא רואה פסול בזה.
היא לא מדברת על כדורי בגדים אלא על סלסילות מסודרות לכל סוג בגד. ראית את הסרטון המדובר? זה מאוד אסטתי...
לכל אחד יש את מה שמפריע לו בבן הזוג ואם זה דברים אקוטיים מדברים עליהם עובדים עליהם. (לדוגמה הארון של בעלי לא מסודר, והוא גם לא כל כך מסדר אותו. מה אכפת לי, זה בארון שלו. המדפים שלו. בהתחלה הייתי משגעת מזה. מסדרת את זה כל הזמן ומתעצבנת שהוא לא מניח דברים במקום. אבל בעצם למה זה מפריע לי? כי ככה מקובע לי בראש שככה דברים אמורים להיות?! אז כשאני מפרקת את הכביסה המקופלת בארון אני שמה אותה באזור שבו אמורה להיות הערימה הנכונה, וזהו.. לא מתעכבת על זה.
מבחינתי המטרה בסדר בארון היא כדי שנוכל למצוא בקלות את הבגד שאנחנו מחפשים, ותו לא.
אצלי יש ילדים שמקפלים לעצמםמתואמתאחרונה
כלומר הבכורה. לפעמים הבת השנייה עושה את זה גם. אבל אצל הבכורה, למשל, מצטברת הרבה כביסה לא מקופלת, ובעיניי זה אומר שפחות מסודר...
שורה תחתונה: מי שחשוב לו שהארון בפנים יהיה מסודר - ידאג לזה בעצמו. כאמא שמנהלת "מערכת" שלמה של בית - אני מעדיפה לא להתעסק בסדר של דברים פנימיים. גם ככה אני רודפת אחרי הסדר של הבית הכללי. וגם רודפת אחרי הילדים שיסדרו. יש גבול לכמה אפשר לדרוש מהם ולריב איתם...
שוב, זו שיטה שלא מתאימה לפדנטיות. חמותי, למשל, הייתה מזדעזעת אם הייתה רואה את הארונות שלנו (והיא גם ככה מזדעזעת מכל מיני דברים שהיא רואה אצלנו 🙈). אבל היא גידלה שלושה ילדים עם עוזרת ובייביסיטר צמודות. אי אפשר להשוות בינינו... (מה גם שהאופי הבסיסי שלי הרבה פחות פדנטי...)
בדיוק מה שחילזון כתבה...מתואמת
אני לא רואה עיקרון חינוכי בסדר של דברים שמוסתרים מהעין. אני כן רואה עיקרון בשמירה על כוחותיי ובכך שיהיו בגדים זמינים לילדים. (לפני כן זה היה: "אמא, אני צריך חולצהההה! אני לא מוצא חולצה!" ואז אמא באה לערמה המתגבהת בסלסילה במסדרון, מפשפשת שם במשך כמה דקות ארוכות, ובסוף מוצאת. זה לא שעכשיו זה בכלל לא קורה, אבל לפחות אני יודעת שאם לא נמצא בגד מסוים, זה אומר שהוא או מלוכלך או במייבש...)
חחחחחחחחחחחחח גם אני חשבתי ככהפרצוף כרית


אז גם אני סיימתי את כל הכביסות!פנסאי
אולי נשארה לי סלסילה אחת לקפל ולהעביר מכונה למייבש- אבל זה מצעים ומגבות- אז זה דקה קיפול.

אני לא עובדת לפי השיטה הזו- למרות שהיא נראת לי שווה (וגם ראיתי עוד סרטונים שלה ובזכותה יש לנו חולצות ישרות בלי גיהוץ רק עם ספריי)

אבל מצאתי שיטה שגם מקצרת לי תהליכים קצת.

בבית שלנו הארונות של כווווולם באותו חדר של המכונה והמייבש- ויש לי שם שולחן מאז איך שיוצאת מכונה אני מקפלת את המכונה ושמה ישר בארון.

זה לא עבד לי תמיד, אבל בהחלט מקל בהרבה פעמים.

עוד משהו- לכל ילד יש מדף (חוץ מלבנות שיש כפול מקום 🤭) ורק מה שנכנס במדף זה השטח של הבגדים שלו…

בצורה הזו ניפיתי המון בגדים שלא באמת היו בשימוש בשנה האחרונה וגם היום במהלך הקיפול עוד הוצאתי דברים מהארון למסירה…

אני ממש גאה בעצמי במהלך הזה, כי אני אגרנית בטבעי וקשה לי לשחרר.

(בגלל זה לבנות יש עוד מליון חולצות וחצאיות בכמות מוגזמת, אפילו שלפני פסח הוצאתי להן חצי ארון)
איפה מצאת את הספריי הזה??מתואמת
ראיתי גם את הסרטון הזה והתלהבתי, אבל לא הצלחתי להבין איך קוראים לו...
וגם אני חלמתי פעם על חדר כביסה ענקי משולב בחדר ארונות, זה באמת אידאלי. אבל כיוון שזה לא עומד להיות לי, לפחות בקרוב, אני שמחה שמצאתי את השיטה הזו...
באמזון ארהבפנסאי
חדר ענקי לא הייתי אומרת…

יש לי כמו מן מדפים פתוחים 2 עמודי ספריה ועוד אחד שיש בו מלא מגירות וכמה מדפים.

זה לא מה שחלמתי, אבל הרבה יותר טוב מאיך שהיה לי בבית הקודם אז אני מודה לה׳ על מה שיש…

עד שיפוץ חלומתי 😅
תיהני מתואמת
וכן, אשמח לקישור לספריי ההוא. חמותי קונה לפעמים מאמאזון, אז אולי אבקש ממנה להכניס גם את זה לרשימה...
תודה!
הנהפנסאי
Downy Wrinkle Releaser Fabric Spray, Light Fresh Scent, 67.6 Total Oz (Pack of 2) - Odor Eliminator, Fabric Refresher, Static Remover & Ironing Aid (Packaging May Vary) Amazon.com
תודה רבה!מתואמת
המשלוח עולה יותר מהמוצר? 🙈חילזון 123
או שיש איזה דרך לעקוף את זה?
אני גרה בארהב, המשלוח לא עולה לי בכלל 🤭פנסאי
אבל אפשר לחפש את אותו מוצר או מוצר דומה בארץ או מוכר אחר באמזון שלא יקח על משלוח כל כך יקר…
את רוצה שאשלח לך קישור? זה רלוונטי לך?פנסאי
איזה ספריי?לפניו ברננה!
אפשר קישור לסרטון הרלוונטי? 🙂
כן, מיד אחרי ששלחתי ראיתילפניו ברננה!
אבל רוצה קישור גם לסרטון
זה הקישור לסרטון על תרסיס הגיהוץ:מתואמת
זה באמת עובד? מה הספריי עושה בעצם?חילזון 123
פנסאי טוענת שזה באמת עובדמתואמת
בעלי אומר שזה בטח נוזל מיוחד שנספג בסיבים של הבגד בצורה חזקה וקשיחה כזו (לא הצלחתי להבין את ההסבר שלו 🙈)
זה עובד, אבל לא נותן תוצאה זהה לגיהוץ במגהץ. כן?פנסאי
וגם, זה עובד יותר טוב עם כותנה מאשר בדים אחרים.

פוליאסטר לא כל כך עבד, וציציות צמר של הילדים שלי עבד חלקית.
אהה... זה משנה קצת את התמונה.מתואמת
נראה לי שרוב החולצות של הבנים שלי הן סינטטיות...
זה כן עבד לי על בד מעורב.פנסאי
השמלות של הבנות זה בד שונה ובדכ עבה יותר מהחולצות הסנטטיות של הבנים.
טוב, אין מנוס מלנסות בעצמי...מתואמת
Its amazing!!!לפניו ברננה!
אבל זה בטח כימיקלים. 😕
נכון, מלא כימיקלים.פנסאי
השתדלתי לא לעשות הרבה מדי חולצות בבאת אחת. זה הרגיש לי הרבה מדי
השאלה אם זה באמת לא בריא ככה...מתואמת
אני לא אעשה את זה על אנשים, רק על חולצות תלויות. ורק על חולצות שממש דורשות גיהוץ. גם ככה אני לא מגהצת בכלל
אז מקווה שזה לא יהיה נורא...
אין לי מושג.. מניחה שאם לא נושמים את זהלפניו ברננה!
אז זה כבר הרבה פחות בעייתי.
לא באמת מבינה בזה...
יכולה להגיד לךפנסאי
כשאני השתמשתי בזה, ריססתי את החולצות על השולחן ומתחתי ואז תליתי על קולב.

אחרי כמות מסויימת של חולצות כן הרגשתי קצת גירוי בנשימה ויצאתי לנשום אוויר צח.
אני גם לא מגהצת בכללמיקי מאוס
לא קונה בגדים שממש חייבים גיהוץ (בעלי קונה חולצות איכותיות אל קמט)
ואני תולה חולצות מכופתרות או שמלות להתייבש על הקולב. יוצא בהחלט מספיק מגוהץ
גם אני עושה כך עם החולצות של בעלימתואמת
עדיין לפעמים יש קמטים שכדאי להעלים אותם...
ואת החולצות של הילדים אני מייבשת במייבש, והן פחות איכותיות בדרך כלל, אז המצב שלהן נורא...
כן אני בדיוק התבאסתי על החולצות של הבנים שלילפניו ברננה!
שהן אחלה, אבל די מקומטות.. לחתונה לא אלך איתם ככה.
אז לחג ראשון הספקתי לגהץ אבל זה ממש לא קורה כל שבוע
ובשביעי של פסח כשהם היו ליד הילדים של גיסתי המתוקתקת זה היה נראה די מסכן... 🤦🏼‍♀️ למרות שכל הבעיה היא רק גיהוץ.

לגדול שלי יש חולצות שבת מנקסט. הן אל קמט(אבל הם פשוטות מאוד ויש לי גם חולצות אחרות איכותיות מהממות שרוצה להשתמש בהן!)
לקטו אין במידה שלו .
אני באמת שמחתי שבשביעי של פסח בסוף גיסתי לא הגיעהמתואמת
אף שלילדים היה כיף עם עוד חברה -
כדי שלא ארגיש נחותה מול הילדים המתוקתקים שלה 🙈 (היא מתוקתקת בעוד דברים, אז יוצא לא מעט שאני חשה ככה )
אז מבינה אותך לגמרי...
רק אומרתבארץ אהבתי
שאני די בטוחה שחוץ ממך לאף אחד זה לא היה משנה...
(הילדים שלי גם תמיד עם חולצות מגוהצות, כי בעלי מגהץ לעצמו ועל הדרך גם להם. אבל אני באמת לא רואה אפילו שהחולצות של הילדים אחרים הן לא מגוהצות. והילדים שלך - המתיקות שלהם מאפילה על כל הקמטים שבחולצה...😍)
את כזאת מתוקה ומשמחת. אני יודעת. ועדיין...לפניו ברננה!
אני מייבשת במייבש בדכפנסאי
ואם אני מוציאה את הכביסה הלבנה, ואני מוציאה מיד בסיום ההפעלה אז גם לא צריך לגהץ.

הבעיה מתחילה שלפעמים אני מבקשת מהילדה שלי להוציא את הכביסה, ואז אני יכולה לשכוח על איך הכביסה נראית 🤭
אני כביסה לבנה אוהבת לייבש בשמש בגלל הכוח שלהלפניו ברננה!
בניקוי כתמים
אי אפשר לרקוד על כל החתונות 😅
בול מה שאני עושה!באר מרים
וגם לכל החולצות שבת של הבנים..

הילדים שלי לא יודעים איך נראה מגהץ..
מה זה השיטה שבלי גיהוץ??עלה למעלה
זאת אכן שיטה מעולה ובזכותך אימצתי מרכיבים ממנהבאר מרים
אצלי שמתי בכל חדר 2 סלים שעומדים אחד על השני:
1 כביסה צבעונית וכהה ואחד לבהירה.

כל יום אני מכבסת כביסה של חדר אחר (של הקטנים שמפספסים - כמעט כל יום)

ובמוצש מוסיפה כביסה של חולצות שבת וכביסת הרתחה של מגבות מטבח וסחבות
ומה את עושה מבחינת הקיפול?בימבה אדומה
כשכל מכונה מכילה רק בגדים של 2-3 ילדים מאותו חדרבאר מרים
זה ממש קל ולוקח 10 דקות בלי הרבה מיונים..
תראיבימבה אדומה
יש לי 3 ילדים "סך הכל" וזה לא מעט זמן... ויש אותי ואת בעלי, מגבות סדינים...
אבל אם תחשבי על זה רוב הזמן הוא המיון..באר מרים
וההמתנה עם הקיפול כדי שיהיו תנאים מתאימים למיון..

אם בכל מכונה תהיה רק כביסה ששייכת למקום אחד אז המיון יהיה ממש קל..
אני באמת לא מבינה איך זה עובדמיואשת******
לך כן, יש לך בה הרבה ילדים
אבל לי
יש כביסה לבנה אחת צבעונית אחת שחורה אחת
ואם אני אכבס לפי כל חדר אני אמצא את עצמי לכל חדר שמה שלוש ארבע מכונות חלקן עם שמלה אחת שצריכה כביסה לבד וכאלו.
במקום לשים שלוש ארבע מכונות לפי צבעים לכל הבית
באנשים גדולים זה פשוט לא אותו כמויות וסוג כביסה כנראה שהשיטה הזו חוסכת זמן עבורה
אם אני אכבס לפי חדרים זה יקח לי יותר זמן, לא פחות
כנראה שאת צודקתבאר מרים
ולכן כל אחת צריכה לראות מה נכון לה..

ממה שאני זוכרת כשהיו לי כמויות כביסה כאלה (כשהייתי עם 3-4 קטנטנים בערך..) לא התעסקתי כל כך הרבה שעות עם הכביסות והן לא תפסו נתח כזה משמעותי מהחיים שלי כמו שזה היום..
אבל הרעיון הוא לא לכבס לפי צבעים, אלא מעורבב...מתואמת
אבל אולי זה באמת לא רלוונטי בבית של בנות מתבגרות שיש להן בגדים עדינים 🤷‍♀️
יש 'דף' מפריד צבעים למכונהרק טוב!
מוסיפים אותה למכונה והוא סופג את הצבעים שיורדים מהבגדים.
שכנה שלי אמרה שבעלה מכניס בגדים למכונה וכדי שהוא לא יצטרך להתעסק עם המיון הם משתמשים בזה.

אני משתמשת ב'דפים' האלה למכונות קטנות במגוון צבעים כמו מכונת פספוסים- סדין כהה, שמיכה בהירה,סדין מגבת לבן וכו'. או כשיש כמה בגדים חדשים במכונה (נניח בתחילת עונה).
היא באמת מתייחסת להז אותה אישה בסרטוןלפניו ברננה!
וממש ממליצה להשתמש בזה
דרך אגב, קלטתי את זה כשיצא לי לכבס רק למישהו אחדבאר מרים
נגיד כשאחת הבנים חוזר לשבת מהישיבה ואני מכבסת לו את הבגדים ביום שישי ואיך שהם יוצאים מהמייבש אני מקפלת חמש דקות וישר לתיק..

או כשיצא לי לשים לעצמי סל במקלחת בחדר הורים ואני מכבסת לעצמי (עם כמה פריטים בודדים של בעלי..) ומקפלת ישר על המיטה שלנו ותוך 3 דקות לארון..

אז התחלתי ליישם את זה לכולם..
נראית שיטה מעניינתאם מאושרת
ואלופה שגמרת כבר.👋👋👋
אצלנו אין מקום להרבה סלסלות,
אבל הפעם היתה לנו שיטה מעניינת - בלי כוונה קנינו מייבש עם חלון שקוף. והחבר'ה מתלהבים לצפות בכביסה המסתובבת.
אז הם רק משכנעים אותי להעמיד עוד ועוד מכונות😁😁😁.
מיינתי את הכביסה להרבה שקיות ענקיות ( יבורכו אושר עד על השקיות הענקיות).
וכשמייבש מסיים הם מוציאים לבד ומכניסים מכונה חדשה. לי נשאר רק לבדוק שאין אורחים לא רצויים במכונה ולהפעיל.

איזה חמודים! בהחלט שיטה יעילה מתואמת
גם אצלי הילדים למדו לאחרונה (סביב הלידה) להפעיל מכונה, אבל בסבב הכביסות הנוכחי הם דווקא לא סייעו... (כך יצא)
אמיצה!אם מאושרת
עוד אין לי את האומץ לתת להם להפעיל לבד
( יש לי טראומה אחרי שבכביסות של אחרי פסח לפני כמה שנים סקרן אחד הכניס חבילת קארי למכונת החולצות הלבנות ... מאז הפעלת הכפתורים היא נחלתי הבלעדית)
אוי וי...מתואמת
טוב, אני נתתי לילדים הגדולים יחסית... הבכורה, כמובן, וגם לאחד התאומים (שאוהב לסדר ולנקות ולעשות דברים בבית), וגם לבת השבע (שנהנתה מאוד מהאחריות שהענקתי לה).
הקטנים יותר עוזרים לי להכניס בגדים למכונה, כשאני איתם. מפחדת בכלל ללמד אותם להפעיל את המכונה, פן חלילה הם יפעילו אותה כשאח שלהם בפנים...
אמאל'ה קארי חחחחח צחוקים! אוי מלא כסף חולצות לבנותפרצוף כרית


באמת זה היה מקורי ומצחיקאם מאושרת
עוד לפני הכסף הבעיה העיקרית היתה שזה השבוע בשנה שבו צריך הרבה חולצות לבנות גם ראש חודש,גם יום הזכרון,וגם יום העצמאות
ילד בן 5 שכנראה ישאר עוד שנה בגןמתחדשת111

איך מסבירים לו?

למה כבר עכשיו את סגורה שהוא ישאר?מתיכון ועד מעון

יש עוד המון זמן עד שנה הבאה...

שולחים בקשות במרץ למניינם, ומתחיליםמתחדשת111

במילוי טפסים סביב ינואר פברואר

אני יודעת מה הלו''ז, זו העבודה שלימתיכון ועד מעון

אני רק שואלת למה כבר עכשיו את בטוחה שישאיר, יש עוד המון זמן, אולי דברים ישתנו

אני נערכת לזה כרגע זה הכיוןמתחדשת111

אשמח לדבר בפרטי אם מתאים לךמתחדשת111

מתאים, תמיד מתאיםמתיכון ועד מעון

מוזמנת בשמחה...

עדיין יש עוד זמן... לפחות עוד זמן עד שתסבירו לומתואמת

לי יש ילדה שנשארה שנתיים בגן חובה, אחרי שכבר הייתה שנתיים בטרום חובה (אצלנו הגנים לבנות הם דו-גילאיים).

לא זוכרת מה בדיוק אמרנו לה - כנראה בפשטות שאנחנו רואים שיהיה לה טוב להיות עוד שנה אחת בגן, ובע"ה כשהיא תעלה לכיתה א' היא תהיה בין הגדולות ויהיה לה כיף. (היא לא הכי גדולה בכיתה, אפילו... נולדה בסוף חשוון)

אין לה שום משקעים מזה ב"ה.

זה גן רק של שנתון 1?יעל מהדרום

אז זה שונה מאצלינויעל מהדרום

לא מסבירים עכשיו, לקראת סוף השנה אם עדיין יש צורךשימושית

להשאיר את מסבירה לפי הסיטואציה.

יש גננות ש'בוחרות' ילדים שישארו לעזור להן שנה הבאה עם הילדים החדשים שנה הבאה

ורוב החברות שלי הסבירו לילדים שבסוף השנה בודקים מי מוכן לכיתה א' ומי כדאי שישאר עוד שנה בגן.

תגידי לו מעכשיו באופן כלליחילזון 123

שיש ילדים בגן שעולים לכיתה א בשנה הקרובה ויש ילדים שלומדים שנתיים בגן, כדי להיות יותר מוכנים לביה''ס, ואז עולים לכיתה א.

והגננות וההורים מחליטים על זה לקראת סוף השנה.

וזהו שידע שאפציה כזו קיימת

אין הרבה מה להסביר מעבר לדעתי

תודה שהגבתןמתחדשת111

התכוונתי לשאול איך לספר לו בבוא העת. לא חשבתי לספר לו עכשיו..

כמובן אם נחליט שכן- כרגע זה הכיון- אני תוהה איך לומר לו

לדעתי עדיף שהאופציה תהיה על השולחן מראשחילזון 123

שידע במעורפל שזה קיים

ככה זה לא יהיה דרמטי אם תצטרכי ''לבשר'' לו בהמשך

גם אני חושבת ככההשם שלי

אפשר עכשיו לדבר איתו על זה תיאורטית.

שאחרי גן חובה עולים לכיתה א'. אבל יש ילדים שההורים והגננת חושבים שכדאי להם להישאר עוד שנה בגן, כדי שהם יעלו לכיתה א' יותר מוכנים.

בדרך כלל זה ילדים שהכי קטנים בגן, ואם הם נשארים עוד שנה הם יהיו מהגדולים בכיתה.

יכול להיות שיש לו בגן ילדים שנשארו עוד שנה ועכשיו הם כבר בני 6, ואז זאת מציאות שהוא מכיר.

בהמשך השנה, אם תחליטו להשאיר אותו עוד שנה בגן, או שתתלבטו לגבי זה, אפשר להסביר לו שככה הוא יכנס לכיתה א' יותר גדול ויהיה לו יותר קל.

הילדים שלי מכירים את המציאות הזאת.

לרובם היו ילדים בגן חובה שהיו גדולים בשנתון כי נשארו עוד שנה בגן, וגם ילדים שלא עלו איתם לכיתה א'.

הבן שלי עכשיו בשנה הראשונה בגן, והוא מהקטנים בשנתון, עוד חודש הוא יהיה בן 3.

וכבר עכשיו אנחנו מדברים על זה בבית. הרבה פעמים הילדים מדברים ביניהם באיזו כיתה כל אחד יהיה עוד כמה שנים, ותמיד אני אומרת שיכול להיות שהוא יהיה עוד שנה בגן חובה. למרות שצריך שהוא עכשיו, לא נראה שהוא יצטרך עוד שנה בגן.

מוסיפה, שאני לע יודעת אם התהליך זהה בכל מקום, אבל לפחות אצלינו בשנים האחרונות הקשיחו את התהליך להישארות בגן. צריך המלצה של הפסיכולוג, ואישור של ועדה במועצה. לוקח זמן עד שמקבלים תשובה, ובזמן הזה יכול להיות חוסר וודאות. לא יודעת אם כדאי לחכות לתשובה סופית ורק אז לשתף את הילד, או שעדיף להסביר לו כבר לפני והוא יהיה חלק משלב האי וודאות.

בדיוקנירה22

אצלי למרות שעשיתי כל השנה הכנה מראש, ברגע שאמרתי לה שהחלטנו סופית שתישאר היא פרצה בבכי, אז אם לא היינו מכינים מראש זה היה הרבה יותר גרוע

ומוסיפה נקודה חשובה שאני גיליתי בדרך הקשהנירה22

אם אתם זכאים להנחת תמת בצהרון, צריך אישור מרופא התפתחות שהילד צריך עוד שנה בגן. לא מספיק הפסיכולוגית של הגן.

לי לא היה את זה וכמה שהתעקשתי לא קבלתי דרגה

בכלליות הוא מכיר, הוא היה שנה שעברהמתחדשת111אחרונה

בגן טרום וחובה עם כמה ילדים שנשארו שנה

כמה שעות הלכה לומדות הבנות אצלכם?ירדנית

מרגיש לי שבקושי נותנים לזה מקום, ביסודי בטח אבל גם עכשיו באולפנה מרגיש שאין על זה דגש בכלל.

אצל קרובי משפחה חרדים עד כמה שנחשפתי זה ממש לא ככה, ודינים נחשב מקצוע עמוס וקשה.

שעתיים בשבוע. נשמע לי רגיל.יש עוד הרבה מקצועותחילזון 123

לא יודעת, יהושע, שופטים, שמואל לדעתי למדו כברירדנית

3 פעמים.

הלכות כן הייתי שמחה לראות יותר דגש, ברור שבסוף הרבה לומדים בבית אבל דווקא נראה לי חשוב לשים על זה יותר דגש.

אני שומעת על אחייניות שלי שעושים להם כנסים שלמים על נושאים כמו כיבוד הורים ושבת

אין לי עדיין בנות באולפנהאר

אבל באמת דיברנו על זה עם חברים לא מזמן

שבעבר למדו יותר הלכות ודינים והיום הרבה פחות

ואז בנות יוצאות לחיים ולא יודעות הרבה הלכות

באולפנה של הבת שלי למדו רציני למדימתואמתאחרונה

אבל באמת הן הולכות שם לפי תוכנית הלימוד החרדית, פחות או יותר...

בוקר124816

"אתה רוצה להסביר לי? יש משהו ספציפי שבגללו אתה לא רוצה ללכת לבית ספר עכשו?"

"כן"

"מה?"

"לימודים"

למי יש עצה לשליחת מתבגרים לבית הספר בבוקר?

עד שקמים גם לא רוצים ללכת.

מתבגר שישי ככה שנסיון יש, אבל עדיין לא הצלחתי ללמוד מהניסיון....

לנסות להבין מה מפריע לו "לימודים"על הנס

אח זה סתם מצב רוח אין מה לעשות עם זה.

הרי להכריח אותו ללכת אפשר אבל ללמוד אי אפשר...

אבל אפשר לנסות למצוא מה כן ממלא אותו ויש לו בזה עניין.

אצל אצל הבנות יש השקעה מטורפת בתחום שמעניין אותה וזה שיפר פלאים את היחס שלה ללמודים...

מכירה ילד שההורים הבינו שלמודים זה לא התוכניות שמתאימות לו כי הוא לא מצא את עצמו בזה. ושלחו אותו להמון קורסים שהיה לו עניין בהם,בסוף פתח עסק עצמאי.הלימודים לא בהכרח תרמו לו משהו....(הוא גם אאוטסיידר מטורף,אין משהו שהוא לא מבין בו)

זה מאתגר ממש,שולחת לך כוחות.

כל נער ודרכו שלו....

תחושה שלי שסתם מצב רוח124816

ובנוסף שילוב של יום חופשי שלי ביחד עם יום חופשי של המחנך...

מסתבר שזה כנראה משפיע גם על מתבגרים, אצל הקטנים ברור לי שזה משפיע, ברגע שהם מבינים שאמא בבית והמחנך לא בבית הספר, החשק ללכת נעלם...

ויש לו גם דוגמאות קרובות של כאלה שבמקום ללמוד הקימו עסק עצמאי, אז גם זה מוריד את החשק ללמוד.

אחת הבנות שלי גם ניצלה סיטואציה דומה כדיעל הנס

לוותר על הלימודים.

היא ספציפית בת 15.5 אמרתי לה תדעי לך שכדאי לחשב מתי להעדר ומתי לא,ובקרוב יתחילו הבגרויות הפנמיות,אז שתעשה את השיקולים שלה.ובזה גמרתי את הנושא ושחררתי.

היא בחרה להישאר.....

אבל אני לא נגד יום חופש מידי פעם,אם הם מודעים להשכות ולוקחים אחריות.

אני הופכת את זה לפעמים לזמן איכות איתם.

תלוי בנסיבות ובסיטואציה.

יש איזה שלב שהם מבינים שקשה יותר להשלים ועדיף להם לבוא.

זה קורה רק לעתים קרובות?רינת 24

אם זה רק פעם ב… הייתי מאפשרת לו להשאר.

אצלנו מותר להעדר עד 20% מהשיעורים (כולל מחלות ושאר סיבות מוצדקות) מעבר לזה מורידים בציון הסופי…

יש להם איזה תקרה מסוימתעל הנס

אבל לפעמים הן מעדיפים להעדר מיום שיש בו פעילויות /הרצאות/סדנאות ולא לומדים רגיל.

שזה בהחלט שיקול שלהם.

אחת הבנות שלי מרגישה שיום כזה היא שורפת את הזמן וממש מתבאסת ללכת.

אפשר לנסות למצוא יחד סיבות אחרות להגיעמתואמת

אולי חברים, אולי משהו מעניין בדרך ללימודים, אולי מורה מוערך ששווה לדבר איתו בהפסקה...

(אבל בעצם אין לי ממש ניסיון כזה, אף שיש לי מתבגרים וילדים שמסרבים ללכת ללימודים לפעמים...)

יש לי בעיה דומה , כיתה ג...מנגואית

אין לי בעיה לקחת לעבודה

אבל גם האחים רוצים להצטרף וזה לא שייך לקחת יותר מ1

בכיתה ג' "שיטת העבודה" היא אחרתמתואמת

עדיין אפשר לחייב את הילד לעשות מה שההורה אומר - כמובן, בצןרה שהוא ישמח לשתף פעולה.

ולדעתי בכיתה ג' בעיקרון זה לא רגיל שילד לא רוצה ללכת ללימודים, ולכן צריך לברר לעומק מה הסיבה ולטפל בהתאם.

(אני כותבת מניסיון אישי, כמובן...)

איך מגלים מה הסיבה?מנגואית

הילד אומר דברים שנשמעים לי יחסית שוליים כי מחליף יום / מקצוע כל כמה זמן

בסגנון כזה: מורה שכועסת על אחרים, מורה שנותנת הרבה שב, מקצוע שקשה לו,

זה לא דברים חמורים, מצד שני לא נעימים,הגיוני שלא ירצה ללכת לבית ספר

זה באמת קשה מאודמתואמת

אנחנו עושים את זה בעזרת הדרכת הורים...

אפשר גם להתייעץ עם המורים, שבעלי ניסיון בדרך כלל.

נשמע שאצלכם זה יושב על משהו עמוק ממה שהוא אומר בפה. אולי הוא ילד רגיש מאוד, ואז מוצף בקלות? או שיש לו קושי לימודי אמיתי?

באמת צריך לחקור את זה...

תודה. הדרכה הייתי בעבר שווה לחזור בלי קשרמנגואית

ברור לי שהוא ילד רגיש מהממוצע.לא יודעת אם "רגיש מאוד"

הדרכת הורים היתה טובה פשוט יקרה וצריך כוח

בעה שאצליח למצוא לזה זמן

העלות באמת פקטור...מתואמת

מקווה שתצליחו בכל זאת, אפילו רק להתייעצות מדי פעם❤️

בן כמה הוא?נעמי28

בד"כ מתבגרים לוקחים אחריות מעצמם בחטיבה עליונה כשמתחילים בגרויות ויש משמעות לחיסורים.

אצלנו יש כמות מסוימת של חיסורים שמעבר אליה יש הורדת נקודות בבגרויות.

כיתה ז124816

באותו יום בסוף הוא קם והתארגן,

שבוע קודם גם ביום החופשי שלי לא רצה לקום ואז גילינו שיש לו קצת חום אז נשאר כמובן בבית, שמענו אח"כ שבאותו יום חלק מהחברים בכיתה עשו שטויות מסוכנות (יום חופשי של המחנך) אולי זה גם קצת הלחיץ אותו.

לגבי לקיחת האחריות יש לו בבית אחים גדולים שלקחו אחריות בגיל מאוחר יותר והתחילו להגיע בזמן וגם כאלה שלקחו אחריות בדרך שלהם ובחרו דרך אחרת שלא כוללת לימודי תיכון.

יכול להיות שזה גורם לי להיות לחוצה יותר כשהוא לא קם בזמן... כי לא יודעת לאיזה כיוון זה יתפתח אצלו.

שני הבנים שלי כשהיו ב ז'על הנסאחרונה

חיפפו ממש.

הם לא טרחו בכלל להשקיע הרבה החסירו,אבל הם התקדמו בחומר שלהם לבד בבית.

הגדול היה בז' בקורונה,השני לא הבין שהקורונה עברה....ואם הגדול זילזל אז אין סיבה שהוא יהיה רציני.

כן היה לשניהם בעיות שונות בחברה בכיתה.

ואני לקחתי המון אויר והשתדלתי להתפלל,בגדול ממש הייתי בלחץ.בשני כבר פיתחתי חרדות😬

שניהם בכיתה ט אחרי שנתיים התאזנו,

לקחו את החיים ברצינות והתחילו להתמיד.

גם אני בשאלת מתבגרים, מתבגרות, נכון יותרמתואמת

רבע לאחת עשרה בלילה, הטלפון הנייד של הילדים מצלצל, בת ה-12 (שהטלפון נמצא בשימושה הכמעט בלעדי) עונה -

חברה מתקשרת ללמוד למבחן מחר😱

וכשהערתי לה שהשעה מאוחרת מדי, היא אמרה שלא ידעה שצריך להביא למבחן את דף החזרה מלא (הייתה חולה השבוע אז החסירה), ולכן אין לה ברירה.

מה דעתכן על זה? איך נכון להתנהל ספציפית עכשיו ומכאן להבא?

(הבת הבכורה שלי בדיוק חזרה הביתה הערב, אז שאלתי אותה אם לה בגיל הזה הוריתי ללכת לישון עד שעה מסוימת. היא אמרה שהיא פשוט לא עשתה בעיות עם זה אז אמנם זו לא המתבגרת הראשונה שלי, אבל בכל זאת ההתמודדות חדשה לי)

האמת שאני רק אומרת שזה מאוחר מדי לדעתייראת גאולה

אבל לא מתעקשת על זה, כי גם אצלנו זה נדיר. אז כשזה גם עניין חברתי וגם יש תירוץ טוב, אני מעדיפה לשחרר.

אם יגיעו ל12, אני כן אעצור אותה שזה מוגזם ואני לא מרשה להמשיך.

העניין הוא שזה כבר לא נדירמתואמת

היא הרבה פעמים מאחרת לישון לאחרונה, בין אם כי צריכה לסגור דברים חשובים בטלפון עם חברות, ובין אם כי היא רוצה לפטפט עם האחים הגדולים שלה, ובין אם סתם כי היא נמרחת...

ולאחרונה קשה לה לקום בבקרים (אחרי שבעבר הייתה מזנקת). עכשיו למשל היא עדיין במיטה😬

לא יודעת מה נכוןהשם שלי

אצלי בת ה 9 הולכת לישון מאוחר, והיא עוד קטנה.

היום ב 22:15 היא התחילה לקרוא ספר על הספה.

באיזה שהוא שלב בעלי גירש אותה למיטה.

ב 23:00 היא עדיין קראה במיטה עם פנס.

לא יודעת מתי היא נרדמה.

גם אצלי הצעירים יותר נרדמים מאוחרמתואמת

(והלוואי שהיו רק נשארים במיטות)

ההבדל הוא שעליהם אני יודעת שאני צריכה להיות אחראית ולהכריח אותם לישון. בגיל 12 אני כבר מתלבטת כמה זו האחריות שלי וכמה אני אמורה להשאיר לה את האחריות...

כשאני הייתי ילדהאנוני.מית

שרפתי חצאית ככה. לקחו לי את האור וקראתי ספר עם מנורה שהוסתרה בחצאית.

אין לי בת 12 עדיין, אבל נראה לישימושית
  1. זה עדיין גיל צעיר שכן נכון להגדיר שעת שינה קבועה (נראה לי 22:00-22:30 גג)

  2. בלי קשר להגבלת שינה, יש עניין גם בללמד איזה תעסוקה עושים מתי... כשזה חריג אז אפשר להתגמש אבל קודם צריך להיות ברור שטלפונים עושים רק עד שעה איקס ולימודים עד שעה וואי וכו'.

אבל דברי איתי עוד שנה וחצי

תודה רבה! כיוונים טוביםמתואמת

אדבר איתך עוד שנה וחצי בלי נדר (אבל כמו שאני רואה מהניסיון שלי - לא כל המתבגרים אותו דבר...)

בעיניי חשוב להציב גבולות גם בתחום הזהגלי מטר

גם לי יש בת 12 ויש לה שעה שהיא צריכה להיות במיטה ואם צריך באיזשהו שלב שלב אנחנו מבקשים ממנה לסגור את העיסוקים שלה ולנסות להירדם. כמובן שהכל מתוך תקשורת מכבדת ולא בהנחתה ובקשיחות. נראה לי חשוב ללמד אותם מה שייך לעשות מתי, ואני באופן אישי לא חושבת שנכון ללמוד בשעות האלה בכיתה ז, ובטח שלא בטלפון. אני מרגישה שזה גיל שהוא ממש שלב מעבר, עדיין יש לנו הרבה מרחב להשפעה על ההרגלים והלו"ז שלהם וכדאי לנצל את זה ולעזור להם להגיע אל הכיוונים שנכונים בעינינו. כשהיא תגדל יותר מטבע הדברים יהיה לה יותר מרחב פעולה ולו"ז גמיש יותר ותהיה לה גם יותר מסוגלות לנהל את זמנה בצורה נכונה, אבל בגיל 12 זה עוד לא השלב בעיניי ויש יותר צורך בגבולות שלנו.

דווקא אני מרגישה הפוךירדנית

שבגלל שיש להם רצון גדול לעצמאות, אבל הרוב עדיין בשליטה שלנו, בתחום כזה כל עוד לא מפריע להתנהלות היומיומית שלה, כן מעדיפה לתת לה מרחב בחירה.

תודה על הכיוון הזה!מתואמת

זה גם מה שאני מרגישה, רק לא הייתי בטוחה אם אני צודקת.

איך את אומרת לה את זה? בדרישה או בבקשה?

עד כיתה ו הקפדתי יותרירדנית

וישנו בזמן יחסית

מהמעבר לאולפנה השתנה פה הקצב והן ישנות מאוחר יותר.

כל עוד לא מפריע לתפקוד לא רואה בזה בעיה שיישארו ערים, אבל כן יכולה להגביל טלפון אם רואה שהשעה מאוחרת

זה העניין, שזה כן מפריע לתפקודמתואמת

היא מתקשה לקום בבוקר...

באמת אצל הבכורה בסביבות גיל 14 הפסקתי לומר לה ללכת לישון, כי ראיתי שהיא מצליחה לקום בבוקר בכל מקרה, גם היא תלך לישון מאוחר.

אבל אצל השנייה כרגע אני רואה קשר ישיר בין שינה מאוחרת לבין קימה מאוחרת... (למעט הלילה האחרון, שאף שהלכה לישון מאוחר קמה מוקדם - יתרונות חד שנתיים של המעבר לשעון חורף)

בת אחת שלי גם זקוקה מאוד לשעות שינה שלהירדנית

אצלה זה מתבטא בעצבנות יתר כשהיא עייפה ולא באיחורים.

כשהיא מגזימה אני כן אומרת לה שאם לא תלך לישון תהיה עצבנית מחר, אבל זה לא שאעשה כיבוי אורות ואשלח אותה לישןן, אלא רק אתזכר מדי פעם, ובאופן כללי מכוונת אותה לסיים את כל הארגונים שלה מוקדם.

תודה!מתואמת

בוודאי ששולחת לישוןאר

בת 11.5 ובן 13

הבת הולכת סביב 22:00-22:30

ובן ה13 משתדלים עד 23:00 לפעמים זה גם אחרי

אבל כמובן שמעירים להם ושולחים אותם לישון

א. כי אנחנו רוצים קצת שקט

ב. יותר חשוב - הם צריכים לישון והם עדיין קטנים. אם לא אשלח אותם לישון ימשכו בכיף עוד...

וגם אם קמים בבוקר בסדר זה עדיין לא בריא ולא טוב

יש לי גדולים בני 17.5 ו19 שלהם כבר לא אומרת

הם כמובן ה2בה פחות בבית

אבל גם בתקופות שהם בבית זה שלהם בדרכ

תודה! מאיזה גיל לגדולים הפסקת לומר ללכת לישון?מתואמת

ובאשר לשקט - גם אני לגמרי זקוקה לו, אבל כבר הבנתי שאין לי הרבה סיכוי... כן לפעמים שולחת אותם מהסלון, אבל זה לא אומר שהם הולכים לישון...

אני יכולה להגיד לך מה קורה אצליעל הנס

אני במצב הזה עונה במין הלם מעןשה,מה? עכשיו? היא ישנה,אי אפשר לשאול אותה...

וקרו לי מקרים דומים לזה.

האחריות אצל המתבגרים לשינה היא נטו עליהם.

אבל הם הולכים לישון בשעות סבירות לחלוטין.

גם לקום בבוקר בזמן זה נטו עליהם...

בחופש הם יותר מרשים לעצמם,

אבל עם הקטנים זה סיפור אחר לגמרי....

קודם כל אני בלנית אז בקיץ אני חוזרת לקראת עשר וחצי לפעמים מאוחר יותר.בדרך כלל רק אז אני מתחילה השכבות🤦‍♀️ואז הבוקר הוא פרויקט בפני עצמו.

אבל אני בהחלט משקפת להם שאם יישנו מוקדם בבוקר יצליחו לקום מוקדם ויהיו עייפים פחות.

אני כן רואה שלקראת גיל 10 זה מאד מחלחל להם

והם לוקחים אחריות על זה.

אני הולכת לישון בזמן שלי,מתעלמת מהם.

אח הקטנים לא נרדמו קודם בגלל הגדולים אז הגדולים אחראים עליהם,לא קורה הרבה אבל קורה.

גם אני עשיתי כמה פעמים כמוךמתואמת

אבל אז חששתי שאולי אני גורמת לה לפדיחה מול החברות...

בכל אופן, אנסה לאמץ קצת את הגישה שתיארת.

(ואני רק מתפעלת מזה שהגדולים אחראיים על השכבת הקטנים - לא מובן מאליו! וכמובן, מתפעלת מעבודת השליחות שלך❤️)

בעלי טוען שמצאתיעל הנס

עבודה כזו שכל השעות הקשות בבית נופל עליו,

ואני כזה:איך זה מתבטא אם אני חוזרת הביתה להשכבות?

ולמען האמת,הוא כמעט לא בבית בשעות הללו,

והגדולות שלי באמת מקסימות בלעדיהן לא הייתי יכולה לצאת לעבוד.

וכן הם לוקחים אצלי אחריות מגיל מאד קטן.

אני כן רואה את הבת 8 שלי מתקתקת עניינים בבית,בת 10 לוקחת אחריות על הקטנים.

והמתבגרות מנהלות את הבית.

משתדלת שהן לא ירגישו שזה שלהן אבל בפרוש שיהיו מעןרבות ואם בגללן קרה משהו שישאו בתוצאה,

אבל זה המון סיבה ותוצאה פחות עניין של לנסות להטמיע הרגלים ופחות עניין שלי להיות אחראית על המעשים שלהן.

לגבי הפדיחות,אני מבינה לחלוטין,פעם גם היה לאחת הבנות שלי דיון עם חברה על זה😏

הבת שלי ממש לא מתרגשת מזה,אמרה לחברה,כן אם אני לא ישנה בזמן אני גם לא מרוכזת כמו שצריך בכיתה,ובשעה הזאת לא מתקשרים לאנשים אחרים.....פדיחה להעיר הורים של חברה.

אבל הבת שלי חנונית עם קבלות😉

במקום מסוים זה נחמד, בת חנונית כזו🤭מתואמת

בכל אופן, הבנות שלך נשמעות מקסימות!

תודה🙏על הנסאחרונה

בעלי מוותר על הילד שלנואנוני.מית

מתבגר מתחיל. על הרצף. אין לו שום רצון לעשות שום דבר שהוא לא רביצה מול מסך.

רשמתי אותו לחוג שחיה (מעורב, לא שלמה עם זה אבל זה מה יש).

כשהוא הולך הוא נהנה. כשמשהו משתבש לו הוא פשוט לא הולך ואני נכנסת ללחץ שילך כבר ושלא יפסיד ומגעיל לי.

אתמול הוא לא הלך. החליט שכואב לו הראש וטרק את הדלת. ניסיתי לבקש מבעלי שיוציא אותו אבל 'הוא בעבודה'.

בעלי מבקש לבטל לו את החוג. אין לו כח או רצון לרדוף אחריו, ומצידו שיהיה שקט

אני נקרעת. וכל פעם שאני מבקשת ממנו עזרה גם כשהוא עוזר (והוא מנסה) בסוף זה 'בעיה שלי' ומצידו לבטל את החוג ולא להמשיך.

זה חוג יקר.

אני רוצה שהילד יזוז. עושה לי רע לראות אותו כל היום בבית חוץ מהמסגרת. לא תנועת נוער ולא כלום. אם אנחנו סוגרים לו את האינטרנט הוא נשאר במסך, פשוט עם סרטים שיש לו במכשיר עצמו.

איכס. מגעיל לי.

קודם כל חיבוק, גיל ההתבגרות צריך ללמוד לשנות פאזהשמשית123

מצד אחד הם גדלים ואנחנו לא יכולים להגיד להם מה לעשות, מצד שני זקוקים לטונות של חום ואהבה והרבה עין טובה.

תנסו ליצור איתו קשר, שיהיה זמנים של חוויות משותפות. אני לא יודעת בן כמה הוא, אבל אם זה ממש תחילת גיל ההתבגרות אפשר להטיל וטו על מסך, כמובן אחרי שיחה טובה, קביעת עקרונות וזמנים, אבל יכול להיות שהוא נשאב למסך ולא נשאר לו שום מוטיבציה למשהו אחר. יש הרבה חומר ברשת איך לעשות את זה נכון, אבל זה בעיניי דבר ראשון.

הוא רוצה חוויות משותפות מאוד פיזיותאנוני.מית

לגוף שלי זה לא מתאים. כל טיול "רך" שמתאים לגוף שלי אחרי כמה וכמה לידות הוא מעדיף להישאר בבית.

להטיל וטו על מסך - ניסינו בעבר. לא היה גיבוי. הילד שהיה קטן יותר היה פותח בהתקפי זעם אלימים עד שנשברנו. כשהיה קטן יותר הייתי אומרת לו "די סרט" וזה היה פשוט התקף זעם. הוא היה מכה אותי פיזית ושובר חפצים בבית. כשהייתי מזעיקה את אבא שלו שיבוא לעזור הוא היה פשוט מחזיר לו את המסך רק כדי שיוכל לחזור לעבודה שלו ולעיסוקים שלו.

בשלב מסויים בעלי התחיל לחסום לו את האינטרנט. זה עבד קצת. עד שהילד למד ביוטיוב (הילד בכללי לא רואה שטויות, רואה סרטים של גאונים) איך מורידים סרטים לטלפון עצמו. ומאז הוא פשוט מוכן שהעונש הזה יגיע.

בשביל להתקין בקרת הורים על הטלפון צריך את הטלפון. והילד ישן עליו. בכללי היו לו התקפי זעם על עוד דברים אבל הנושא הזה רגיש לו ממש.

אז נשמע שיש פה בעיה עמוקה יותרשמשית123

כשאין כלים באמת זה קשה לעשות שינוי כזה, הייתי מחפשת קודם כל הדרכת הורים מסודרת, עדיף כמובן בזוג, ובהמשך לשקול טיפול גם בשבילו.

יש חוויות משותפות של טיולים האטרקציות, אבל זה לא משהו שאפשר לעשות ביומיום. תנסי ליצור הזדמנויות כאלה ביומיום, שעה ביום שיושבים לאכול יחד, לראות יחד משהו, להיות חלק מהעולם שלו.

קשהתהילה 3>

נשמע שהפער בין התפיסה שלך לשלו ביחס אליו קשה לך. מציעה לדבר על זה. זה לגיטימי שהוא רואה את הדברים אחרת. זה לגיטימי גם שזה מבאס אותך כי מאד חשוב לך שיתפתח ויעשה דברים עם עצמו.

מציעה לשתף את בעלך בתחושות שלך, ומתוך כך לנסות למצוא מענה לך וגם לילד

מעבר לזה, ניתן למנוע מסך גם במכשיר אם זה חשוב לך. להגדיר שעות שאפשר מסך ושעות שלא. ובמקביל להציע דברים אחרים כמו ספרים, ערכות מדע, ובכללית למצוא דברים ותחביבים שיכולים להעסיק אותו.

הבית מלא בספרים וצעצועים ודבריםאנוני.מית

ולגו.

קניתי לו רחפן. שיחק בו אולי 3 פעמים.

קניתי לו חוגים יקרים כמו השחיה הזה - צריך להתחנן שהוא ילך ולהכין לו את התיק כאילו שהוא ילד בן 5. אם התיק לא יהיה מושלם הוא לא ילך.

הוא מוכן לשחק בדברים שהם לא מסך אבל כשאני (או אבא שלו) איתו. לא כשהוא לבד. כשהטלפון שלו התקלקל חשבתי שאולי זה שהטלפון שלו מקולקל ירגיע אותו קצת. זה לא עזר. הוא פשוט נהנה מזה שאנחנו לא יכולים לתקשר איתו וחגג על זה (גם לא הלך לבי"ס בתקופה שלא היה לו טלפון, כן ערבנו קב"סית, זה לא עזר)

בסוף נשברנו ולקחנו לתיקון.

אין סיכוי לקנות לילד כזה טלפון מקשים. אפשר, הוא לא יסתובב איתו ואז לא השגנו שום דבר. התקופה שהוא היה בלי טלפון הייתה סיוט בשבילי יותר מאשר בשבילו.

לא יודעת כמה כסף השקעתי שיהיה עוד דברים חוץ מהמסכים. זה לא הועיל. הוא היה משחק בדבר החדש חמש דקות וחוזר למסך.

וגם להגביל את המסך לא היה אפשרי. בשנים שהילד הזה היה קטן יותר אני הייתי בדיכאון ועם כדורים ובמיטה ובעלי פשוט שם אותו מול המסך כל הזמן רק כדי שיוכל לעבוד ושיהיה לו שקט. כעסתי עליו על זה מאוד אבל זה לא עזר. הייתה תקופה נוראית.

הקורונה הייתה עוד יותר איומה והרגה את הכישורים החברתיים שעוד קצת היו לו לפני כן. פתחנו לו מחשב בשביל השיעורי זום הדפוקים. אז הוא היה נכנס לשיעור במחשב ורואה סרט במסך מפוצל.

עם ילדים אחרים בבית אני כן מצליחה להגביל שעות בהיה. איתו - לא.

נשמע ממש ממש לא פשוטתהילה 3>

מקווה שיש ךכם הדרכת הורים, גם כדי לאוורר את התחושות הקשות, לקבל הכוונה לגביו וגם הזדמנות לשיח זוגי על היחס כלםיו

יש לכם הדרכת הורים?מתואמת

אני מבינה נכון שהוא על הרצף האוטיסטי?

זה דורש עבודה אחרת מאשר עם מתבגר "רגיל", וזה באמת עלול לעורר קושי רגשי אצל ההורים וייאוש...

בהדרכת הורים טובה יוכלו לעזור לכם בזה.

❤️

אולי למצוא לילד חוג אחר?רינת 24

אצלנו באזור יש חוג כדורגל לילדי צמי"ד אבל גם אם אין אצלכם… אולי הוא פשוט מעדיף תחום אחר?

יכול להיות גם נגינה, שחמט וכו'

(אם הוא לא יודע בכלל לשחות אז בעיני כן שווה להתעקש איתו כי זה יכול להציל חיים)

מצטרפת לשאלהמתיכון ועד מעון

האם יש לכם הדרכת הורים המותאמת לנוער על הרצף? האם אתם בקשר עם הורים נוספים שיש להם בני נוער על הרצף? האם הוא במעקב רפואי?

נשמע שאת עושה המון אבל אולי צריך לשנות כיוון

יש הדרכהאנוני.מית

אבל הזמן שם מוקדש לבעיות יותר קשות שיש לנו איתו ולהתקדמות במקומות אחרים. יש מעקב פסיכיאטר. יש גם כדור שהוא מקבל אבל לא לוקח.

תודה !

אני ממש מבינהמתיכון ועד מעון

אבל השאלה נשמעת מורכבת, וגם הנושא של הטיפול התרופתי, שנשמע לי כדאי לחשוב ביחד.

זה לא השאלה הקונקרטית של כן או לא בריכה אלא באופן כללי ההתנהלות הזוגית שלכם מולו

כל הכוח נמצא אצלך, רק תשתמשי בו נכוןמשה.ב

את נקרעת כי את סוחבת את זה לבד, וכל פעם שאת מבקשת עזרה זה חוזר אלייך בתור 'בעיה שלך'. זה מתיש. במקום להסביר לו שוב ושוב למה החוג חשוב, תנסי לשאול אותו שאלות: 'מה לדעתך יקרה לו אם הוא יהיה כל היום מול מסך?' 'מה כן היית מוכן לקחת על עצמך?' כשהוא מגיע לבד למסקנה, הוא הרבה יותר שותף. ואז תגידי לו בפשטות מה את צריכה: 'אני לא מבקשת שתרדוף אחריו. אני מבקשת שביום של החוג אתה זה שמוציא אותו.' בקשה אחת, ברורה, בלי נאום.

לגבי הילד: אם הוא לא רוצה ללכת לחוג, וזה לא משנה מה הסיטואציה שלו, גם אם הוא על הרצף, בסופו של דבר אם את רוצה להניע ילד לעשות משהו את צריכה להביא לו תמריץ. כרגע יש לו מסכים שהוא יכול לברוח אליהם ולעשות את מה שהוא רוצה.

בתור התחלה, אם את רוצה שהילד יזוז, תוציאי ממנו את הדברים שיוצרים לו סטטיות: מחשב ופלאפון. עכשיו, אל תוציאי את זה בכוח. מה שאת יכולה לעשות בפלאפון בתור התחלה זה לנתק לו את ה-SIM, את הטלפון מהאינטרנט. אפילו לא להוציא את זה פיזית, ולא להראות לו שעשית משהו.

את צריכה להסביר לו בצורה אלגנטית ונעימה, כי את רוצה לרכוש את האמון של הבן שלך, ושלא יהיה לו אנטגוניזם כלפייך. תסבירי לו שפשוט כרגע, בשביל שיהיה לו משהו מסוים, הוא חייב לתת משהו מסוים. זה גם יחנך אותו בצורה הרבה יותר בריאה לעתיד, והוא יהיה פחות מפונק.

ככה תהני משני עולמות: גם זה יקדם אותו מבחינה פסיכולוגית להתמודד עם הדברים שיגיעו בעתיד, וגם תגרמי לו להבין שאם הוא רוצה משהו כמו הנאה מיידית, כמו מסכים, הוא חייב לעשות משהו עבור זה — כמו ללכת לחוג, או כל דבר אחר שתבחרי לנכון.

אם יש עוד שאלות, אני פה

יישר כוח על התגובהמתואמת

הפורום הזה מיועד לאימהות (נשים) בלבד, אז נשמח שגברים לא יגיבו בו.

(נעזוב את זה שזה פורום לנשים)אנוני.מית

אם היית קורא את התגובות היית רואה שכבר סגרנו לו את האינטרנט והוא למד לאגור סרטים ותוכן בטלפון בידיעה שהעונש הזה יגיע. הוא לא טיפש.

בעבר כשסגרנו לו את הרשת הוא הלך לדודים שגרים קרוב. אפילו לא נכנס אליהם הביתה. ישב מתחת לחלון שלהם בשביל wifi...

נראה כמו תשובת AIרקאני

(באופן כללי צריך לשים לב לכל שם משתמש חדש...)מתואמת

קטע. למה ?אנוני.מית

אני עובדת עם AI ביום יום והתשובות שלו נראות אחרת לגמרי. את התגובה כתבתי במקלדת שלי אני בעצמי לבד. עכשיו המורה מאשרת לי את שיעורי הבית?

לא דיברתי על התגובה שלךרקאני

הגבתי למשה.ב

שימי לב לניסוח התגובה שלו

(ואם תיכנסי לכרטיס שלו תראי שכל התגובות שלו בסגנון הזה)

והמקף הקשיח !אנוני.מית

אם יש עוד שאלות, אני פהרקאני

אין דבר יותר מסגיר מהמשפט הזה....

נשמע ממש קשוחצמאהאחרונה

מבינה שאתם אצל הדרכת הורים שזה הצלה במקרים כאלה.

ונשמע שהוא שיא המורכב

כאוטיסט ועוד.

בעיקרון בגלל שזה כבר מאוד מושרש אצלו התלות במסך זה תהיה עבודה מאוד קשה לפרק את זה ולהפריד אותו מהמסך, ולו לזמן קצר.

אני הייתי מגדירה מכל הדברים שכתבת ואמרת מלחמה אחת מולו ולא בו זמנית 20 מלחמות וחזיתות

אז אם יש עוד מלחמות מולו צריך לוותר

ולדעת בשלמות שאת עושה את ההשתדלות שלך ומכאן להתפלל לה' שיעזור לו, זה ילד גם שלו.

אם המלחמה שאת רוצה לנהל זה הקטנת זמן מסך או הגעה לחוג

או פעילות אחרת שיבצע

צריך לייצר לו תכנית התנהגות עם תמריצים חיוביים ושלליים. אבל לא עם הדבר עצמו שזה המלחמה שלך אלא בדרך עקיפה.

אבל צריך בשביל זה כח ויציבות.

וכרגע הוא מצליח למוטט אותך ואת שבורה מהמצב..

שזה ממש מובן וכואב ובאמת מפרק

כי יש פחד וחרדה לשלומו ולמה יצא ממנו ושהוא מפסיד את כל העולם שלו לטובת מציאות מדומה של מסך.

יש לי אישית ילדה במצב ממש דומה

בת 13

ונמצאת ביום כ8 שעות או יותר רק במסך..

ניסינו את כל סוגי הנעילות והסגירות וזה לא עובד..

העבודה היא בחיובי

ביצרתיות

בקשר

במינונים

לא בהורדת זמן מסך

גם ראיתי כתבה על זה שיש מחקר שכבר לא צריך להוריד זמן מסך (נראה לי אודליה מתעצומות דיברה על זה)

אלא לייצר זמנים של צומת לב משותפת חיוביים וגם זמנים לבד שהילד יוצר ויצרתי גם אם זה קצת זמן ביום.

אבל הנקודה הכי עיקרית היא

שהוא חייב חייב זמנים שאתם מראים לו שאתם אוהבים אותו בסופר גלויי מוחצן

ובכל הכח כמה הוא טוב ונצרך בבית..

כל דבר פצקי טוב שהוא עושה תחציני אותו ותחגגי עליו

וזה יתן לו העצמה ויחבר אותו לרצון שרוצה עוד מהטוב הזה.

כי כרגע משיג מלא צומת לב שלילית. ולא מצליח לאסוף צומת לב מזמנים חיוביים.

מקווה שיש לו תפקיד קטן בבית ואם יש לו אז לתת לו על זה כ"כ הרבה חיזוקים

ולספר לאחים ולאבא כמה הןא טוב ושמח אותך.

ממש לעשות את זה בהתחלה מעושה ובהצגה .

הוא צריך שתעזרי לו לבנות לו תדמית שיש לו למה להיות אתנו בעולם בלי לברוח.

טוב כתבתי כמה נקודות בקצרה מקווה שעזרתי

דרכי הרגעה לפני השינה לילדת קשבמדברה כעדן.

ילדתי המתוקה בת ה11 עם קשב וריכוז ובולט מאוד שזה מפריע לה להירדם בלילה, בנוסף, היא גם עדין מרטיבה ואני כן בקטע של לטפל מהשורש ולא כל הפלסטרים האחרים... אז בגלל שממילא ברור כשמש שהיא לא רגועה לפני השינה, וזה בעיה לכשעצמה, ואולי זה גם יסייע כ"תופעת לוואי" לעניין ההרטבה, חשבתי לחפש איזה תוסף תזונה טבעי ללפני השינה או אולי המלצה למדיטציה מומלצת לילדי קשב ללפני השינה... או כל דבר שמעודד רוגע.

תודה רבה!

>>>שימושית

תנסי להכניס לה לסדר יום 40+ דק' פעילות גופנית רצינית (רכיבה על אופניים, התעמלות, שחיה וכו') שעתיים לפני שהיא אמורה ללכת לישון

להחשיך את הבית חצי שעה לפני שהולכים לישון (ושלא תתעסק במסך בזמן הזה, אם ממש דחוף, לשים את המסך על מצב לילה)

להשתמש בשמיכת כובד, ובמיטה לעשות 30 נשימות עמוקות ומלאות.

בקשר להרטבה ממליצה ללכת לטפל בזה אצל אורולוגית

תודה! ואוו כמה טיפים!!מדברה כעדן.

ולגבי ההרטבה, היינו בהכל...

אוף שימושית

מקווה שתמצאו פתרון, כי הירדמות מהירה ושינה איכותית לא בהכרח יפתרו את זה

לגבי ההרטבה…רינת 24

יש לי שיטה שיכולה לעזור וגם אם לא עוזרת מאד מקלה על התקופה הזאת:

תעירו אותה כל לילה בשעה קבועה (נניח אחת בלילה- שימו שעון מעורר) וכל שלושה ימים תאחרו את זה ברבע שעה. ככה עד שתגיעו לבוקר.

אמנם מבאס לשים שעון מעורר לשעות כאלה אבל לפחות היא קמה יבשה.

האם היא מטופלת תרופתית בקשב?

אם כן- אולי צריך להחליף כדור/ מינון.

באופן כללי יש קשר בין הרטבת לילה לקשב וריכוז…

  • יש ביוטיוב מלא הרפיות ומדיטציות לפני השינה.

  • כתבו לך פה ספורט- זה יכול לעזור משמעותית

  • אמבטיות

  • מלטונין עוזר להרדם. זה לא טבעי וצריך מרשם אבל מאד אופייני לילדי קשב וריכוז.

  • באיזה שעה היא הולכת לישון? זה נורמלי לילדי קשב ללכת לישון מאוחר יותר. היא יכולה פשוט לקרוא במיטה בנתיים, זה גם מרגיע ומעייף.

ראיתי פעם המלצה לכבות אור לבןאנוני.מית

רק אור צהוב

איזה מהמממת את... אולי פודקאסט אהוב?אוהבת את השבת

אצלנו בת 9 מכורה... )אולי יותר מדי..( ומאוד אוהבת להירדם ככה!!

ולמה את חושבת שהקשב והפספוסים קשורים..?

מחקרים.. רפואית...מדברה כעדן.

ילדי קשב עם נטיה גדולה יותר להרטבה מאוחרת

בכל מקרה אני לא יודעת בוודאות מה אצלה, רק שאני אוהבת לטפל בדברים מהשורש...

לבדוק חסר בb12 ולתת תוסףאור עולה בבוקר

רופא משפחה עצר אותי לפני שרצתי לתת מלטונין לילד קשב שלי , הציע לבדוק חסר בb12 , וצדק ברוך ה' !! מאז שנתתי לילד הוא נרדם הרבה יותר מהר ! ובשעות סבירות

תודה!מדברה כעדן.

אשמח לשמוע מתי בערך היה נכנס לישון ומתי בפועל נרדם פלוס מינוס

לצערי אני נותנת מלטוניןצמאהאחרונה

לילדה מורכבת בת 13 היא מקבלת כבר שנה וחצי

ולילדה על הרצף בת 8

מזמינים מאתר מחול

כדורים מציצה או בליעה

זה לא הכי טוב אבל שניהן ממש התקשו להרדם ויצר מורכבות גדולה בכל ההתנהלות

את צריכה לראות אם את מצליחה בכוחות עצמך עם הצעות שניסו כאן

כמו-

מדיטציה/ ספורט לפני / החשכה/ תכנית פרסים או מבצעים/ זמן של צומת לב איכותית עם אחד ההורים לפני השינה/ להרשות להתעסק בדברים אהובים בשקט במיטה

או באמת להעזר במלנוטין

בהצלחה גדולה

אני ממליצה להתחיל משגרת שינה רגועה ומדיטציה מודרכתaibrainora

אני ממליצה להתחיל משגרת שינה רגועה ומדיטציה מודרכת לילדים עם קשב וריכוז ❤️ לגבי תוספי תזונה, כדאי להתייעץ קודם עם רופא ילדים, במיוחד בגיל 11.

חופש בשישי לילדיםאור10

הלך לנו היום חופשי לזוגיות חח

בכל אופן

השנה עשו פיילוט בישיבה חופש בימי שישי

ולילד הזה ספציפית זה ממש מיותר

הוא אוהב ללכת לבית ספר

הוא בקושי פוגש חברים מחוץ ללימודים

הוא לא יוצא לתנועת נוער

הוא לא רוצה חוג

לא רוצה להתנדב

בקושי מצליח לעשות משהו בעצמו, תמיד רוצה שאיזה אח קטן או גדול או הורה יתלווה אליו ליציאה

הוא מקסים ועוזר במה שמבקשים

יש לו קצת תחומי עניין אבל מסתכם בחצי שעה התעסקות

מה לעשות להפוך את הימי שישי האלו להזדמנות לפיתוח עצמי והעשרה, לפני שמתרגל סתם לקום מאוחר ולהיות במסך

מה אצלכם עושים?!

הוא מתחבר לבישול/ אפייה?איזמרגד1

אם הוא יזרום על זה אפשר לתת לו תפקיד קבוע של אפיית עוגות או חלות או דברים קבועים שהןא מבשל, ואז זה גם עזרה בשבילך, גם תעסוקה/ תחביב בשבילו וגם שותפות בבית במשהו שנהנים ממנו ומחמיאים עליו

ואולי שייך למצוא עבודה של פעם בשבוע, גם תעסוקה וגם שיחסוך לעצמו כסף לדברים שמעניינים אותו

גם אצלנו לא לומדים, ולצערי קמים מאוחרשמשית123

אחת קמה מאוחר אבל אח''כ במרץ משלימה את כל המשימות שלה.

השניה קמה מאוחר ודי נמרחת, אני כן התחלתי להבין שהם צריכים את הזמן הזה גם לא לעשות כלום, לא לקום מוקדם ולא יגידו להם מה לעשות. מודה שלא פשוט, כי לפעמים אני בעצמי עובדת אז עזרה בהחלט נצרכת..

האמת שאצלנו אנחנו מנצלים את זה כדי לצאת לפעמיםמתואמת

ואז הגדולים שבבית שומרים על הקטן התורן שאין לו משפחתון ביום שישי...

אבל מבינה שאצלכם אין את זה.

בכל אופן, הבת שלי קמה מוקדם יחסית ועוזרת לי בהכנת האוכל (או מכינה במקומי🙈).

הבנים באמת קמים מאוחר לצערי, אבל עוזרים בבית כשצריך (לזרוק שקיות זבל למשל. עכשיו אחד מהם הצטרף לבעלי לקניות).

אולי הוא יכול ללכת לטייל עם חברים מהכיתה?

אף שנשמע לי שהכי טוב ללמד אותו לעזור בבית...

בן כמה הוא?רינת 24

אולי לעודד אותו למצוא עבודה כדי להוציא רשיון בהמשך (או כל דבר אחר שמדבר אליו).

אולי עבודה?תהילה 3>

תודה לכולםאור10אחרונה

זה רעיון שיכין משהו לשבת-אבל קשה לי כשאני במטבח שיהיו עוד, צריכה לשחרר...

הלוואי והיה עובד קצת אבל במה אפשר לעבוד בגיל 13?

אני באמת לא רוצה שיהפוך להיות זה שמנצלים לארגן שבת רק כי הוא בבית, אלא רוצה שיפיק מזה משהו...

ואולי בכלל אני צריכה להפסיק לנסות לשלוט לו בזמן ולאפשר לו לעשות מה שבא לו...

דרכים לויסות הורימדברה כעדן.

מרגישה שצריכה שיהיה לי רעיונות פרקטיים לארסנל הויסות שלי. חוזרת מהעבודה ישר לילדים ואז איתם עד 8 בערך עד שבעלי חוזר ואז ממשיכים לסדר את הבית לארגן את הילדים ומדי פעם בורחת לפלאפון.. אולי יותר מדי

איך מוצאים זמן לקבל איוורור? יודעת שזה קריטי וחשוב... מתי באמצע היום לשים את זה?

מה לעשות? רעיונות למה לעשות בזמנים האלו?

באיזה גילאים הילדיםהשם שלי

משנה אם את יכולה להשאיר אותם כמה דקות לבד.

אפשר לשבת לבד לקפה ונשנוש.

או לתת גם לילדים משהו לאכול/ לשתות.

ללכת לבד לכמה דקות לחדר עם דלת נעולה, ולעשות שם משהו שאת אוהבת. לקרוא משהו, לצייר וכד'.

כשבעלך חוזר את יכולה לקבוע משהו מחוץ לבית. אפשר משהו קבוע בתדירות שתחליטי.

זה יכול להיות לצאת להליכה/ חדר כושר/ שיעור/ חוג/ להיפגש עם חברה וכד'.

עד גיל 11מדברה כעדן.

באמת צריך לראות איך יש לי אפשרות להכניס בערב...

שייך שהגדוליםהשם שלי

יקחו את הקטנים לגן שעשועים, או משהו כזה?

זה גם יכול לתת לך זמן התאווררות.

אפשרoo

לקחת יום בשבוע שאת לא חוזרת ישר לבית ויוצאת להתאוורר

לקחת הפסקה קבועה כשהוא מגיע

למצוא הפסקות קטנות בין לבין גם בעבודה וגם בבית

הפסקה זה בעיקר לנשום רגע לעצור

לא חייבים לעשות משהו

הכי טוב - אם את יכולה לבקש מהגדולים שישמרו על הקטנמתואמת

אולי שיעשו להם קייטנה, ואז להיכנס לחדר לחצי שעה (בלי הטלפון, או לפחות בלי לגעת בו) ולעשות משהו שאת אוהבת- לקרוא, לצייר לנגן, סתם לשכב ולנוח...

אם זה לא אפשרי, אז לדעתי חצי שעה של סרט זו לא מילה גסה... גם אם את צריכה להישאר לידם, את יכולה להרכיב אוזניות (כדי לא לשמוע את הסרט) ולנוח מעט.

זה באמת קשוח נורא, שאין זמן למנוחה במהלך היום...

תודה רבה!מדברה כעדן.

בזכות שהתחלתי לחשוב על זה לעומק, דיברנו בעלי ואני וזה באמת יקבל מענה יותר רציני... תודה!

השנקל שליכל היופי

אם אפשרי ואת לא הולכת ישר לאיסופים.

לשבת חמש דקות בשקט שלך לפני שאת נכנסת הביתה.

להקל על עצמך במה שאפשר בשגרה השוטפת בבית ולהרשות לעצמך לנוח קצת תוך כדי, בהנחה שהם לא מחריבים את הבית אם את יושבת רגע.

להנמיך סטנדרטים כי ככה זה בית עם ילדים.

לזכור שמותר לנוח גם אם הבית מבולגן...

ומדי פעם גם לצאת להתאוורר, לחוג או משהו כיפי אחר.

וואו זה קשוח...אוהבת את השבת

אם יש לך אפילו 10 דק כמו שכתבו לשבת הלי הטלפון וגם איתו לפני שאת אוספת זה נראלי ממש מדהים..

והכי טוב שבאמת אתם חושבים על זה מסודר.. זה קריטי.. ובזוג פתאום אפשר להגיע לתובנות מדהימות הרבה יותר מלבד...

טוב מאד שאת מודעת לצורךתהילה 3>אחרונה

דברים שעוזרים לי:

לצאת החוצה, ואז זה גם אויר נעים, גם חברה לפעמים, גם לילדים שי מרחב וזה מאוורר באופן כללי.

אפשר לשלב אותם בדברים שאת גם ככה עושה

להתחיל בזמן שאת איתם ממש, נניח יושבת, משוחחת איתם, אפשר אפילו לעשות טקס של שתיה ועוגיה או משהו כזה.

ואחרי שהם "שבעים ממך" אפשר לעשות זמן של משחק עצמאי, ואז את נגישה על הספה, אבל בעניינייך- קוראת, או מה שאת רוצה לעשות.

בנוסף מציעה שכשבעלך חוזר, תלכי לחדר לזמן מנוחה שבו הוא מתקדם איתם ולך יש שקט. בעיני קריטי. אפשר שהוא יסיים את ההשכבה או שאת תצטרפי לסוף רק אם את רוצה.

בהצלחה