בבקשה תעזרו לי.. אמהות ולימודים- איך?!הילושש

אני ממש נואשת..עצובה ממש.. 

 

יש לי מבחן חודש הבא, ואם אעבור אותו יהיו לי עוד 2 מבחנים סופיים וגדולים מאוד. 

חייבת ורוצה מאודדד לעבור!! 

אבל.. איך?

-בעבודה מהבוקר. יוצאת מוקדם מאוד בשביל לחזור מוקדם. 

-חוזרת הביתה ב 4.30  (במקרה הטוב). 

-נמצאת עם הילד, בן 6 חודשים.. גיל ככ מתוק, לא רוצה לפספס אותו. גם ככה כל היום אני לא איתו.. (בעלי איתו) 

-ואז אחרי שאני משכיבה אותו לישון, השעה משתנה, בין השעות 19-21.30 בערב הוא נרדם. 

- ואז גם הבעל רוצה צומי.. אבל נגיד שאוכלים ביחד וזה הזמן שלנו.. 

- וללמוד ב 22.00 בלילה.. עד.. 23-00.00.. ולקום ב 4.30.- זה קשה.. וגם לא מספיק זמן. 

וזה גם ברוב הפעמים לא מצליח כי אני גמורהה כבר בשעות האלה.. 

 

מה עושים? 

גרה רחוק מאמא שלי.. ואין לי עזרה, חוץ מבעלי. 

 

בבקשה תעזרו לי, כל טיפ ועצה יכולים לעזור לי. 

איך אתן משלבות ילד, עבודה ולימודים?! 

אניסליל
לומדת הנדסה. במהלך התואר ילדתי שני ילדים ובע"ה אני מסיימת בקרוב.

אבל, אני לא עבדתי תוך כדי.

הלוואי שהייתי יכולה לתת לך טיפ מנצח איך להצליח את הכל. אבל בכנות, אני לא חושבת שזה אפשרי.
וכשהבנתי את זה, זה דווקא נעשה קל יותר.

אני לא מושלמת ואם בשביל להיות מושלמת אני צריכה להביא את עצמי לסף קריסה, אני גם לא רוצה לנסות להיות כזו.

ואני לא אומרת את זה כדי לבאס אותך, אלא פשוט כי כל עוד חושבים שזה אפשרי, מנסים למצוא פתרונות שמשלבים את הכל ביחד, ולא מבינים למה זה לא עובד.

זה לא עובד, כי את אישה, ואת בן אדם. ואת צריכה גם לנשום לפעמים, ולהנות, ולישון, ולחיות. ומצב כזה עמוס, שבו את צריכה להיות גם עובדת, גם אישה טובה, גם אמא מושלמת... הוא מעבר ליכולות של רוב הנשים בתנאים שתיארת.

אז מה כן?
קודם כל, אין לך עוד הרבה זמן. וזה מאוד מעודד. יש לך עכשיו תקופה קצרה, עמוסה מאוד מאוד. אבל היא תיגמר, ממש תכף. עכשיו השאלה היא רק איך תעברי אותה.

אני חושבת שכדאי לשבת לדבר עם בעלך. לחשוב מה הם סדרי העדיפויות שלך, שלו, שלכם. תסבירי בדיוק מה את מרגישה, שאם את תמשיכי ככה את פשוט תקרסי. ותנסו לחשוב איך אפשר לשלב את הדברים.

אם אין אופציה לעשות היפוך תפקידים לתקופה הקרובה, שבעלך ילך לעבוד ואת תלמדי ותורידי אחוזי משרה, הייתי מורידה אינטנסיביות מדברים אחרים.
נכון שגיל שישה חודשים זה גיל מתוק, אבל גם גיל שבעה חודשים, ושנה ושנה וחצי.
ואולי במצב כרגע, עם כל הרצון של להיות עם הבן שלך, יותר נכון שזה לא יהיה כל יום. תקבעי יומיים בשבוע שבהם במקום לחזור הביתה לבן שלך, את הולכת לשבת ללמוד באיזשהו מקום. אז נכון, לא תשחקי איתו באותו יום, אבל למחרת כן. ובשבת כן. ויכול להיות שדווקא מה שהבן שלך צריך כרגע, זה לא אמא שתשחק איתו, אלא אמא שתלמד כדי שהיא תוכל להמשיך לעבוד ולהביא אוכל הביתה.

בקשר לבעלך, אני מניחה שזה קצת יותר רגיש. אבל הייתי הולכת על אותו עיקרון. האם חייב בכל ערב לשבת יחד? אולי אפשר לתכנן זמן מראש במהלך השבוע אבל לא כל יום? פעם בשבוע? פעמיים? שלוש?

אני חושבת שאם תצמצמי בשני הדברים האלו, זה כבר ישחרר אותך ללמוד קצת יותר.
כל מילהלפניו ברננה!
אין לי מה להוסיף.
כשאני הייתי סטודנטית גם בסמסטר האחרון כשלמדתי שלושה ימים בשבוע, שלושתם קצרים, ב4 הייתי בבית לא עבדתי במקביל.
תודה סליל
מסכימה אבל מסתייגתאביול
להפחית בזמן עם הילד זה ממש לא נכון בעיניי. כמו שכתבת, עדיף לשבת עם הבעל ולראות איך להוריד אחוזי משרה ושהבעל יעבוד, או פתרון אחר
עצה שלימתמטיקס
מנסיון שלי לאחרונה
לתת את כל כולך לזה.
תהיי עם הילד בצהריים
ומהשעה 7 תתני את הילד לבעלך שהוא יטפל בהשכבות ואת מתפנה כל כולך ללימודים עד שנגמר לך הכוח
אם קשה לך להיות בבית ולא לעזור אז למצוא ספריה או מקום שקט שאפשר ללמוד בו בלי הפרעות
לגבי בעלך זה מובן שהוא דם שרוצה את הזמן איתך אבל זו תקופה כזו ובסופו של דבר את לומדת בשביל משהו שיקדם את שניכם אז מאוד הגיוני כשאת קורעת את עצמך כדי גם לפרנס את הבית וגם ללמוד למבחנים הןא לתקופה הזו כן אפשר קצת להוריד מהזמן הזוגי. ואחרי זה זה יחזור בעז״ה. אפשר להעביר את ארוחת הערב לזמן יותר מאוחר בלילה כשכבר בכל מקרה אין לך כוח ללמוד
עוד כיוון בנוסף למה שכתבואפונה
לקחת חופש מהעבודה/להוריד שעות
זה אומר שתכניסי פחות ואולי תצטרכו לקחת הלוואה אבל יתכן שזה שווה את מרווח הנשימה.
שעות הבוקר הרבה יותר יעילות ללמידה, ואת יכולה להספיק בשעה מה שלוקח לך שעתיים או שלוש בערב.
מנסיוניכבתחילה
מסיימת בעז"ה בקרוב תואר ראשון, ילדתי באמצע שנה א'.
גם גרים רחוק מאד מ2 הצדדים.

מילת המפתח-
בייביסיטר.
אין מה לעשות.

דבר נוסף- האם יש לך אפשרות להוציא ימי מחלה/חופש לקראת המבחן ולא להגיע לעבודה?

אם זכור לי נכון אתם גרים ליד ההורים של הבעל. אמא שלו תוכל לשמור על התינוק? מישהי מהמשפחה שלו-גיסה, אחות..?

תזכרי שזה בשביל שתוכלי לפרנס אותו בכבוד, ובמילא הוא לא יזכור את הגילאים האלה. עדיף עכשיו לגמור ולא בגיל יותר גדול שהוא כבר צריך יותר תעסוקה וידרוש ממך יותר.
וואו איזה אלופות אתן..הילושש

צריכה כנראה לעשות חישוב מסלול מחדש וכנראה באמת פחות להיות עם התינוקי.. 

למרות שזה נורא נורא קשה לי. כי גם ככה אני שומעת מכולם שבטח הילד שלך מתרגש כשאת חוזרת מהעבודה וכולן מספרות שאצלן זה ככה.. ורק אצלי, הבן שלי בכלל לא מתייחס אליי כשאני חוזרת אחרי יום שלם שלא הייתי איתו. מחייך וצוחק רק לאבא שלו. 

אפילו בטיפת חלב אמרו לי את זה.. מה זה?! הוא בכלל לא מתייחס לאמא. 

היום בעבודה מישהי אומרת לי בטח הילד שלך מתרגש כשאת מגיעה הביתה איזה כיף זה.. אני מהנהנת אבל בפועל זה כואב לי ברמה שאני כל יום בוכה בגלל זה בסתר.. כי לא נעים לי מבעלי.. 

 

אז אם גם השעות המעטות שאני איתו- לא יהיו, אז מי אני בכלל בשבילו? אמא של שבת?!  

שורף לי בלב.. 

אבל לפי מה שאני מבינה מכן.. כנראה שאין מה לעשות. 

וואי תקשיביסליל
תסנני את כולם, את כולם. אני בטוחה שהם רוצים לעודד ולעשות טוב, אבל זה לא עוזר לך.

ילד בגיל הזה, מחייך למי שהוא רואה. וזה יכול להשתנות כל יומיים.
כן, בעלך נמצא איתו רוב הזמן, אז הגיוני שהוא מחייך אליו יותר.

גם אני הייתי עם הבן שלי רוב הזמן, אז בהתחלה הוא זיהה אותי ואת בעלי לא. זה לא מעיד כלום, כלוווום, על הקשר שיהיה לו איתך בהמשך, או על האהבה שלו אלייך. זה כלום ושום דבר.

כן, כשיש לך זמן, תנצלי את זה. תשחקי איתו בשבת, תחייכי אליו, כמו שאמא ובן עושים. אבל לא יקרה לו כלום, אם לא כל יום שהוא יהיה עם אמא.
זה משתנה בשנייה, ממש מהר הוא יתחיל לזהות גם אותך.
הרבה יותר חשוב לו כרגע זו אמא שפויה ורגועה ששומרת על עצמה, כדי שבעתיד היא תוכל להיות אמא עם כוח, מאשר אמא ששיחק עם הבן שלה בגיל חצי שנה, אבל אז לא נשאר לה כוח לאחר כך.
אז לא הבנת נכון מה שרשמו לךמיואשת******
את צריכה להוריד או עבודה או לימודים. או זמן עם הבעל. לא את הילד
שבעלך ילך לעבוד
או שתפסיקי את הלימודים
להוריד את הילד מבין שלושת הדברים??? זה מה שהבנת?
זה מה שנראה לך או למישהי אחרת לה הדבר הנכון???
הזיה מוחלטת!
אף
הורה לא אמור להיות אמא או אבא של שבת.
זה עוול לילד וגם להורה
מזל שאת כאןאפונה
בשביל לצעוק לנו שהמלך עירום
כשאת רושמתסליל
את זה ככה, אז לא.

אבל הכוונה (לפחות שלי), זה לא להוריד את הילד. ממש לא

אבל אני כן חושבת שזה בסדר שלא כל יום היא תהיה עם הילד שלה. לא מדובר כאן על משהו קבוע. זה בסדר אם פעמיים בשבוע אחרי העבודה היא תלך ללמוד ולא תחזור מיד הביתה.
זה בסדר אם יהיה לה זמן אם בעלה פעם בשבוע ולא כל יום (לפי דעתי).
בעיניי כן, זה בסדר.

אני עושה את זה כמה שנים, לא כל יום אני חוזרת לילדים. יש בערך יומיים שלא. וגם אימהות עובדות לא חוזרות תמיד בשביל לקחת את הילדים. והילדים שלי מחוברים אלי מאוד, אוהבים אותי מאוד.
כן, לא נראה לי הגיוני כל השבוע לא לראות את הילד. ואם הדבר היחיד שמוותרים עליו זה הילד זה לא הגיוני. אבל אם זה במידה, אני חושבת שזה בסדר
בעיני זה לא בסדרמיואשת******
ועשיתי את זה גם. לצערי הרב
יש דברים שאי אפשר להשלים
יש דברים שרק כשמתבגרים ומבינים יותר את סדר העדיפויות הנכון בחיים אז מבינים כמה מטומטמת הייתי.
ואני הייתי מטומטמטת
ואני אכתוב את זה
כי אולי למישהי אחרת זה יעזור לא להיות כזו
ילד בגיל חצי שנה לא לראות את אמא בכלל פעמיים בשבוע זה הזיה בעיני.
ועם כל הכבוד גם מההודעה הזו וגם מהקודמת שלה נשמע שבעלה זה שמתנהג כמו ילד קטן ודורש את זמנה וזה הזיה הזיה הזיה ממש לשבת עם הבעל לצומי וארוחת ערב על חשבון הזמן עם הילד
או שהוא לא ילך לעבוד באיזה משהו זמני והיא לא תהיה עפ הילד.
אבא או אמא של שבת זה דבר מזעזע שב״ה הולך ופוחת מהעולם (ואני גדלתי ככה)
וכן, אפשר בלימודים קשים או עבודה קשה או תקופת מבחנים לא לראות את הילד מדי פעם.
מדי פעם
לא קבוע. לא יומיים בשבוע (כששאר הימים זה גם לא בדיוק הרבה שעות)

אנחנו לא חיים בשביל לעבוד
אנחנו עובדים בשביל לחיות
ואם אין חיים
אז למה העבודה הזו לכם?
אם זה בשביל לא לטאטא רחובות, אוקי.
אם זה בגלל שגבר הוא מפונק וילדותי ולא מבין שהוא גם צריך לצאת בעול אז צריך לצעוק על הגבר הזה.

ואני לא פוליטקלי קורקט ולא אכפת לי.
לא אקבל בשלווה דיון כזה על זה שאמא שגם ככה מרגישה שהיא לא רואה את הבן שלה מספיק דנה באיך להוריד מהמעט הזה שעות.
לא.
זה לא חוזר השעות האלו. אף פעם.
אז אוליסליל
אני מטומטמת, יכול להיות.

ובכוונה לא נכנסתי כאן לגבי ההתנהלות של הבעל, כי זה לא יקדם את זה.
יש כאן מצב נתון.
היא עובדת, בעלה לא.
היא לומדת, היא תכף מסיימת את התואר.
בדיעבד, האם יכול להיות שהיא הייתה צריכה לבחור אחרת? יכול להיות.
גם אני יכול להיות הייתי עושה בחירות אחרות.

אולי לא הייתי הולכת ללמוד הנדסת חשמל אם הייתי מבינה את האינטנסיביות שבזה. אבל כבר בחרתי, כבר למדתי.
היא כבר בחרה, היא כבר למדה. וזה לא משהו קבוע, כל מה שכתבתי נכתב מבניה שזה לא משהו קבוע, יש לה עכשיו חודשיים - שלשה - ארבעה, בשביל לסיים עם זה וזהו. איזה פתרון ריאלי את יכולה לתת?
מאיפה הם יקנו אוכל אם היא לא תצא לעבוד?

באידיאל, אני מסכימה איתך. בפרקטיקה, אחרי שהבחירות כבר נעשו, לא חושבת שזה מקדם. חושבת שמקדם לחשוב איך מתמודדים כרגע עם סיטואציה נתונה
לא כתבתי עלייך אלא עלימיואשת******
מה כל אחת מרגישה לגבי הבחירות שלה זה עניינה
אני לא שמתי לב שכתוב פה שמדובר בחודשיים איפשהו. אולי לא הבנתי נכון. אם זה חודשיים אז נו, הנזק נעשה

אני כותבת את זה כי קודם כל זה שהיא מניחה שזה מצב נתון כי אולי היא חושבת שזה בסדר ולכן לא העמידה לבעלה דרישות ומראה - זה גם משהו שהיא צריכה לדעת. גם לעכשיו. שזה לא בסדר והיא צריכה לנער אותו.
ואם הניעור הזה יעזור לעכשיו או אחר כך, לא יודעת.
שנית גם לעתיד מי שמתנהג ככה כרגע ולא מבין שילד צריך אמא ולא רק אבא ושילד בא לפני זוגיות וקוצי מוצי לבעל, למה שיבין זאת בעתיד? אז זה ימשיך רק בדברים אחרים וגם זה משהו שצריך לבוא ולומר בבוטות.
לדעתי

ומצד אחד כולן מחבקות אותי ואת הכאב שלי, אבל מעט מאד מבינות לקחת את זה ליום יום שלהן. וחבל.
וכי מה נראה לכן שאני ידעתי שתחילת האימהות שלי שיהיו לי מעט ילדים? שלא אזכה לעוד? לא ידעתי. לא חלמתי. אז קחו. למען השם עזבו אותי מחיבוקים ודמעות ורק תקחו את הידיעה הזו הלאה.
זמן האימהות הוא קצוב.
יולדים 15-20 שנה. עובדים 45-47. פרופורציות.
גם אם שתיהם חשובים באותה המידה, והם לא.
היא כתבהסליל
שנשארו לה שלושה מבחנים לעבור וזהו.
את הלימודים היא כבר סיימה, זה מבחן פנימי ואז מבחנים ממשלתיים אם אני מבינה נכון.
כל מה שכתבתי, היה מתוך התייחסות לכך שזו תקופה חולפת רק עבור המבחנים האלו.

לגבי כל שאר הדברים, אני מסכימה איתך. לגמרי. וטוב שיש אותך שכותבת מה שצריך לדעת

וסליחה על ההתנסחות שלי במשפט הראשון, לא הייתי צריכה לכתוב ככה.
את לא צריכה לבקש סליחה מיואשת******
באמת שאין על מה
ואני באמת לא מתכוונת לשפוט אף אחת
בוודאי לא על דברים שעשיתי בעצמי
אולי מה שכתבתי יעזור למישהי והיא תשמח בעתיד שכתבתי
אולי לא, אולי יש דברים שחייבים לעבור לבד
אבל פשוט הרגשתי שאני חייבת לכתוב את זה
סדרי העדיפויות של כולנו מתבלבלים
ואני הכי בעד מי שרוצה לעבוד ולפתח קריירה. זה לא סותר בהכרח בכלל
פשוט אם עוצרים מדי פעם ושוקלים את סדר העדיפויות מגלים שיש עוד פתרונות קלים או קשים, פשוטים או יצירתיים. אבל יש.
אם תרצו וכו… 🙈
צודקתסליל
אני פשוט מרגישה ממש אמא.
למרות שאני לומדת
כי אני זו שקמה אליהם בלילה, ואני זו המארגנת בבוקר, ואני נשארת איתם 'הם חולים, ואני כן לוקחת אותם שלוש פעמים בשבוע ונמצאת איתם עד השינה.צוכמובן יש גם את שבתות וחופשות. ואני לא מרגישה שאני מפספסת את זה שהם את זה שהם גדלים.

אז אולי בעוד כמה שנים אני אסתכל על זה אחרת...

אבל באמת כמו שכתבת, צריך להיות יצירתיים, לחשוב איך עושים את זה, בלי לוותר על הילדים. ילדים זה הכל, הילדים שלי הם החיים שלי, באמת. וברור לי שהם לפני הכל. פשוט אני כן מרגישה שזה אפשרי ביחד עם עוד דברים, גם אם קשה.

אבל אולי אני גם סתם צעירה שלא מבינה כלום ועוד עשרים שנה אחזור ואגיד, וואלה, צדקת.
את באמת צעירהמיואשת******
אבל מבינה המון כמו שאמרתי כבר לא פעם
אולי יום אחד תרגישי אחרת ואולי לא 🤷🏼‍♀️
איך פיתוח קריירה לא סותר?YNZS
אני מרגישה שזה מאוד מאוד סותר ואני נדרשת לעשות בחירות קשות מאוד.
אני חושבתהמקורית
שזה נושא רגיש מאוד, וגם אינדיבידואלי מאוד.
תשמעי משו
אמרתי פעם שגם אבי כך אמר לי לפני כשנה (הוא עובד כל יום מ8 עד 17.00, היה בא לכל אסיפות ההורים והמסיבות בגן ובבי"ס, קבל תעודות ומה לא, מפזר למסגרות וגם לאוניברסיטאות, מטיילים בסופשים ובחול המועד..) שהוא מצטער שלא עבד פחות. שהוא מרגיש שהוא פספס איתנו הרבה דברים.
אני כילדה חייבת לומר שהופתעתי מזה מאוד, כי הרגשתי אותו מאוד נוכח בחיי.

לעומת זאת, אמא שלי עבדה עד שנות נעוריי המאוחרות בעבודה תובענית לפעמים עד השעה 19.00 בערב יותר מפעמיים בשבוע לפעמים, ואיתה כן הרגשנו חוסר.
אבל הם שונים מאוד. ואולי בגלל זה.
אבא שלי היה משאיר את העבודה מאחוריו בסוף היום ואמא שלי לא הייתה פנויה רק אלינו מכל מיני סיבות שאני לא יכולה להאשים אותה, אבל זה היה מורגש.
אז לא משנה איזה בחירה עושים, כל עוד מרעיפים אהבה על הילדים בזמנים שכן נמצאים איתם ומראים להם כמה הם חשובים לנו, זה בוודאי פועל. כל ההורים רוצים בטובת ילדיהם
וואו על המשפט האחרון שלך!YNZS

ממש מחייב...

מקווה שבקרוב יהיה לי זמן לכתוב על זה משהומיואשת******
אבל בקצרה אומר לך שתבדקי טוב את
כל ענין נקיון כביסות בישול וכו. האם הבחירות הם במקום הנכון? האם את מוותרת על קריירה בשביל להיות עם ילדים? או בשביל ספונזה ודומיה?
לא יכולה עכשיו להתפנות לדיון אבל מבטיחה לנסות להגיע לזה
וואי סליחה על הניצלוש אני ממש מחכהאני זה א
שתכתבי עוד בעניין..
אני חייבת לציין שאני כמה שנים בבית ובאמת בהתחחה זה היה מבחירה של להיות עם הילדים אבל עם הזמן ועם האינטנסיביות של השגרה היומיומית הרצון הזה קצת נשחק ולפעמים הרגשתי שאני בבית על תקן מבשלת,מנקה וכו.. ואחת המתנות שהקורונה נתנה לי זה לחזור לרצון הראשוני של באמת להיית עם הילדים וכן צריך ללמוד איך לעשות את זה.ואני רחוקה מלהיות האמא המושלמת אבל באמת ככל שמתבגרת אני מרגישה שהיכולת שלי להתרכז בעיקר ופחות בטפל ממש מתחדדת אגב זה גם בעוד נושאים לא רק קשור לילדים וזה לא שיש משהו אחד שמתאים לכולם ויכול להיות שמשהו שמבחינתי הוא עיקר בשביל אחרת הוא טפל אז ממש לא באה לשפוט אף אחת אבל אני מרגישה שאם אני מסתכלת על האימהות שלי לפני עשור ועכשיו אז השתבחתי עם השנים והבנתי דברים והלוואי שאדייק עוד ואהיה עבור הילדים שלי בדיוק מה שהם צריכים
תשמעי אני מכירה אותך רק מפהמיואשת******
אבל את נקראת ומצטיירת כאמא מדהימה!!! אין לי ספק שהילדים שלך מקבלים בדיוק אבל בדיוק מה שהם צריכים והרבה יותר מזה💕
לא רוצה לגרור אותך לדיון בכחYNZS

אבל בכל זאת אני מגיבה

בוא נגיד שאני ממש לא חשודה בבעלבוסטיות יתר.

אני עושה את המינימום של המינימום.

ספונג'ה פעם בנצח, כביסות רק כשממש צריך, בישולים זה בדר"כ על בעלי

האמת היא שאני מנסה לעבוד קצת על איזון בעניין כי אני כן חושבת שאני קצת מוגזמת לצד המזניחחושב

טוב ניסחפתי והגזמתי אבל נראה לי הבנת את הכיוון.

מהרגע שאני אוספת את הילדים מהמסגרות אני לא עושה כלום אחר חוץ מלהיות איתם (פשוט כי אני לא מצליחה. אפילו לא לקפל כביסה).

 

אבל. אם אני רוצה להתקדם ולפתח את הקריירה שלי (מה שאני לא עושה עכשיו), אין לי כ"כ ברירה אלא ליסוע פעמיים או שלוש בשבוע מחוץ לעיר ולחזור במקרה הטוב לשעת השכבה. כמובן שלא להוציא אותם בבוקר.

זה מחיר שאני לא מוכנה לשלם אבל זה וודאי פוגע לי בקריירה....

זה תלויoo
איזה קריירה, יש שיותר מתאימות לגידול ילדים, ויש שפחות.
נכון.YNZS

אבל בשלב שלי בחיים ובמקום שבו אני גרה כמעט כל אופציה (של קידום משמעותי בקריירה) היא פחות...

אוקי אם זה ככה אז זה בהחלט סדר עדיפוייתמיואשת******
וגם אני ויתרתי על קידומים כאלו
אבל זה לא סותר את זה שיש לי קריירה. האם היא בהכי הכי שיא שהיא יכולה להיות בו? לא.
אם הייתי גבר הייתי בוחרת שונה? לא. גם בעלי בחר כמוני לראות את הילדים שלו אחרי צהרים.

פה נכנס מה כל אחת רוצה וחשוב לה, והאם פעם בשבוע זה בסדר, וכמה אני רוצה להתפתח בקריירה שלי ומתי.
אחרי הרבה יותר מעשור של אימהות אני יותר מצטערת על זמנים שיצאתי מאשר דברים שלא עשיתי ויותר שמחה על הזמן שהקדשתי לתחביבים או ליציאות עם בעלי מאשר על הזמן שהקדשתי לתואר השני שלי.
אבל זה בחירה אישית.
אם תשימי לב כתבתי שאני חושבת שאימהות לא סותרת קריירה, לא שהיא לא סותרת את הקריירה הכי הכי הכי כמו רווק
אבל בעיני זה אותו דבר כמו אבהות.
הורות משמעותה להיות ולגדל את הילדים שלך, בעיני. אני יודעת שהרבה גברים לא מספיק כאלו אבל ב״ה יותר ויותר שכן. וברגע גם שיש אבא בבית עפ הילדים אז נגיד פעם בשבוע שהם איתו ואמא יוצאת וזה לא בייביסיטר זה פחות נורא
כל אחת והגבולות שלה בנושא הזה.
ולזכור שאחרי שהקטנים יגדלו ישארו עוד שלושים שנה לעבוד בערך….
אהבתי. עשית לי סדרYNZS

תודה!! (לב)

והלוואי שאני אמצא אופציה עם פעם בשבוע. בינתיים זה לא קורה...

❤️❤️מיואשת******
אני מניחה שמדובר במבחני לשכתפליונקה
משפטים או רו'-ח וחייבים לעבור אותם אחרת אין שום אופק במקצוע .
כך שאין כל כך ברירה. בעל צריך לקחת על עצמו את הילד ולא להפריע.
לגבי עבודה של בעל. לא יודעת מה לכתוב. מצד אחד נהוג שגבר עובד אבל מצד שני ילד מרוויח פה טיפול יחידני ומסור של אבא שלו במקום להיות אחד מתוך שישה אצל מטפלת , אולי זה גם חוסך להם כמה וכמה וירוסים ולילות ללא שינה.
זה לא נכון לעשות ככה מצפון לאמהות. אם מתחתנים מוקדם דברים האלו מתנגשים.
את צודקת לגבי הטיפול והוירוסיםמיואשת******
אישית אני חושבת שעדיף להיות חולים מדי פעם ולקבל יותר אמא. אבל אני פריקית של אמהות. אני חושבת שאימהות הן הדבר הכי מופלא בעולם
מניחה שאפשר לחשוב על עוד פתרונות כמו עבודה בערב שכתבו פה או עבודה פעמיים בשבוע של הגבר
ובוודאי לוותר על זמן ארוחת ערב *כל* ערב
אני בוכה כאן...מנגואית
אני בדיוק נמצאת בהתלבטות בקריירה שלי וזה ממש מחשבות שיש לי בראש ...

אשמח להתייעץ איתך קצת בפרטי אם תסכימי
בשמחה!!!מיואשת******
אל תבכי ❤️
יכול להיות שלא אענה מיד קצת קשה לי כרגע
אבל אשמח לעזור
תודה!מנגואית
אכתוב בהמשך השבוע..

וחיבוק גדול💕
למה בדיעבד?אפונה
עכשיו -
היא יכולה להוריד שעות בעבודה
בעלה יכול לצאת לעבוד בערב
עונה לךסליל
ול@אנונימיות
לא שאלו כאן מה אני הייתי עושה.
זו לא שאלה אישית.
היא הציגה כאן את הנתונים, בעבר גם כתבה שכרגע בעלה לא עובד והיה נשמע שזה לא אופציה.
אז אני מתייחסת רק למה שריאלי *עבורה*.

האם עדיף שהבעל יצא גם כן לעבוד?
בוודאי. זה יקל מאוד.

אבל לא בטוח שזה המצב כרגע, אז זה לא יעזור אם אני אכתוב ואעשה מצפון ואענה את התשובה לגבי מציאות שלא קיימת. אז ניסיתי לענות בהתאם למה שהיא כתבה.
זה הכל.
את צודקת לגמרי..הילושש

אני מסכימה עם מה שכתבת- שענית בהתאם למצב שתיארתי ולא למצב האידיאלי. 

תודה רבה לך. 

עודדת אותי כשרשמת שגם את לומדת מקצוע קשה.. ואין מה לעשות. הבחירה כבר נעשתה. צריך לסיים את הלימודים. 

תודה רבה לך!! 

 

בהצלחה!❤️סליל
גם ב3 חודשים נשארו בעלה יכול לצאת לעבודאנונימיות
היא יכולה להוריד שעות משמעותית...
וגם ב3 חודשים האלה בעלה מוזמן לזמן הקצוב הזה לוותר על זמן זוגי כל ערב.
זוגיות זה לא *רק* קוצ'י מוצ'י.
הבאתם יחד ילד? נהדר. הוא צריך גם אמא...
כל מילה ממשדבורית
כל מילהאביול
רק להגיד שמאוד חיזקת אותי עם התגובות שלךאוהבת את השבת
ותודה שאת כותבת ככה חד וחותך
זה חשוב וטוב

כי זה באמת תמיד שאלה עם מחירים לכאן ולכאן וצריך למצוא את האיזונים..
אבל טוב לשמוע ככה קול ברור

זה מרגיע אצלי משהו שהרגשתי שהקשה עלי...
תודה!!!!!❤
^^^אר
אני כתבתי דווקא לוותר כרגעמתמטיקס
על הזמן עם הבעל
אבל אני חושבת שגם לא נורא שחודש-חודשיים היא תהיה קצת פחות עם הילד
הןא עדיין פיצי ועם כמה שזה קשה לנו בנפש כנראה שזה לא ישפיע עליו קשות בטווח הארוך.
חשוב לזכור שזה זמני
להוריד שעות בעבודה?טל..
זה אופציה לתקופה זמנית?
הם יודעים שאת לומדת? אולי יסכימו לתקופה?
בסוף בשבילך עדיף עכשיו משכורת נמוכה יותר ובהמשך כשתסיימי את הלימודים המשכורת תהיה גבוהה יותר. אז שווה להתמקד בלסיים את הלימודים. לא?
וואי.. אני רואה שנוצרו פה תגובות לכאן ולכאן..הילושש

אני רוצה להבהיר... 

בעלי, לא כמו שכתבו פה שהוא מפונק וכו'. 

אלא הוא לא עובד כרגע מבחירה שלנו. כי אנחנו מעדיפים שהוא יהיה איתו בבית מכמה סיבות: 

- גם מבחינת התשלום למעונות 

- גם מבחינת הוירוסים וכד', עדיין קטנצ'יק להכניס אותו למעון.. למרות שהתחלנו כבר לחשוב על זה.. 

בעלי מודע לזה שעוד מעט אקח חופשה למבחנים והוא יצטרך לעבוד. הוא אפילו בעד. 

הקוצי מוצי הזה.. זה בגלל שהוא כל היום בבית עם הקטנציק והווא בכלל לא טיפוס של בית, הוא טיפוס של בחוץ, והטיפול בילד ממש לא פשוט לו אבל הוא עושה את זה בגלל הסיבות למעלה. 

 

וגם, מהמחשבה כמו שכתבה פה פליונקה- שאלו מבחני הסמכה לרו"ח, והילד מרוויח טיפול של האבא המסור באמת. 

וגם אם בעלי יצא לעבוד ואני אצא לחופשה למבחנים- אז אני אוכל ללמוד רק כשהילד ישן.. זה בערך 4 שעות במצטבר בשעות היום. ואני כן צריכה ללמוד ברצף. ואם הוא לא יעבוד ואני אלמד אז אין משכורת. בגלל זה אני סוחבת עוד קצת בעבודה (והאמת שלא הודעתי עדיין.. ) והוא בבית עם הילד. 

 

חשוב לי להגיד, בעלי לא המפונק שרוצה צומי.. הוא מאוד עוזר לי בבית בלי קשר לילד. הוא מנקה מסדר מכבס מבשל ועושה הכל.. 

 אז זה לגמרי בונוס שלא יהיה כשיצא לעבוד. 

 

 

אוי נמחק לי הכל מנסה שובמיואשת******
תראי זה בחירה אישית בסוף
יש עוד פתרונות
למשל אם הוא יוצא לעבוד את יכולה להביא בייסיטחר כמה שעות כל יום הביתה פלוס השעות שהילד ישן פלוס השעות שבעלך כן יהיה איתו, כי גם אם הוא יוצא לעבוד עדיין יהיה לו לפחות שעה שעתיים ביום להיות עם הילד נכון? כמו שלך יש עכשיו.
כל זה ביחד נותן לך מספיק זמן ללמוד
בעיני עדיף כמה שעות ביום מטפלת ואמא ואבא, מאשר רק אבא בלי מטפלת (שזה כמובן עדיף) אבל גם בלי אמא.
אבל זה בהחלט בחירה שלכם בסוף היום.
מה שוודאי זה שזמן זוגי לא חייב להיות כל יום ולא הגיוני להוריד שעות מהילד בשביל זה.
כל הכבוד לבעלך שגם שומר על ילד וגם עושה עבודות בית והכל. מתנצלת שקראתי לו מפונק את צודקת במאה אחוז.
אולי תעשו חישוב מחדש?רינת 23
נשמע שהתכנון שלכם מראש היה לא הגיוני כי לא נשאר לך זמן ללמוד…
הרבה יותר הגיוני שבעלך ילך לעבוד (שכר מינימום זה 5000 שקל בחודש) והילד ילך למסגרת (אפשר למצוא מסגרת בפחות מ 3000 ועוד נשאר לכם 2000 שקל עודף).
וירוסים זה באסה אבל מתגברים… זה לא סיבה לקרוס או להכשל במבחנים.

בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה!
אתם נשמעים מדהימים!!כי כל פה
מסכימה עם המון תגובות כאן אבל חשוב לי לתת גם את הצד הזה..
אתם הורים מדהימים ונשמע שיש לכם זוגיות פתוחה ומסורה וזה מדהים בעיני!!
אני חושבת שבמקרה כזה שככה הדברים יתגלגלו פשוט יושבים וכותבים מה הסדר יום שלכם ואיפה ביום אפשר להכניס 4 שעות למידה רצופות ופשוט כל שאר הדברים משתלבים במינון שמתאים לכם בשאר הזמן..
אני גם בלימודים (3 בקרים ו2 צהרים) ופשוט ישבנו ביחד כל פעם בתקופת מבחנים וסידרנו את כל הלוז מהתחלה.. מבחינתי זה תקופה של מלחמה ובדרך צריך להוריד מינון בכמה דברים כמו סדר כאלה אבל זה בסדר כי זה זמן קצוב ומחליטים על זה ביחד..
בכל מקרה בהצלחה בכל מה שתחליטו!!
זה אימהות לימודים ועבודה במשרה מלאהבימבה אדומה
לעניות דעתי זה לא משתלב בדכ... אלא אם מחליטים לתקופה מסויימת לשים משהו מסויים יותר בצד
יקרה. אי אפשראורוש3
לשלב עבודה במשרה מלאה לימודים ותינוקי ובעל.
אולי להוריד אחוזי משרה עד אחרי המבחנים. אולי לקחת חל''ת לחודשיים.
בכל מקרה לא נעים לומר הייתי מורידה זמן זוגי. מה לעשות. זו תקופה. זה בשביל שניכם. אנחנו לא ישבנו כל ערב בתקופות מבחנים בשנותינו הראשונות. לא ממש ישבנו בכלל. וגם היום לא כל ערב. אז לא, זה לא טוב. באמת שלא. זוגיות זה חשוב. אבל קצת לצמצם לתקופה הזו נראה לי הגיוני.
אולי תיהי עם הקטן שעתיים שלוש ואז הוא ירדים. רק לתקופה הזו. לא כל יום.
כשלי היה מבחן ענק אחרי סוף התואר בערך חודש למדתי. לא עבדתי. בעלי היה עם הילד (בן שנתיים וחצי בערך) אח''צ. נסע איתו למקומות מחוץ לבית. חייבים לעבור את המבחנים האלה כדי שיהיה אופק. מצד שני הילד שלך פצפון ואתם רק בונים את הקשר. השנה הראשונה קריטית מבחינת הקשרות וביטחון בעולם לכל החיים. זה מוכח לחלוטין. לכן חושבת שהייתי מורידה דברים אחרים דבר ראשון. עבודה קודם כל.
ובאופן כללי אחרי המבחנים הייתי עושה מחדש סדרי עדיפויות. שהבעל יעבוד גם ואת פחות. זה לא מספיק שעות אמא. ואת סובלת (מילא אם היית שמחה מזה). להיות עם אבא זה מהמם. אבל זו צריכה להיות גם בחירה שלך.
אולי לקחת יום או יומיים חופשבתאל1
כדי ללמוד
אוקיי.. אז בעקבות השרשור.. דיברתי עם בעלי ו..הילושש

החלטנו שאבקש מהמעסיק לרדת משרה.. במקום 8.5 שעות ביום, לעבוד 7 שעות. 

אממה..? 

שאני שואבת בעבודה.. ואז במקום 8.5 שעות, אני ממילא אמורה לעבוד כרגע 7.5. (אבל בגלל השאיבות יוצא שנשארת 8.5) אז הוא יגיד לי- אז אל תשאבי. תצאי מוקדם.  אז מה אני אגיד לו?

או שאם אני אגיד לו שבעלי לא יוצא לכולל בגלל שאני מגיעה מאוחר - הוא יגיד לי 'אז תכניסו למעון'. 

 

אני לא יודעת איך לגשת אליו!! אוף. כל הזמן התלבטויות ומחשבות! 

 

בגדולהמקורית
אין לו הרבה לגיטימציה להתערב לך כמעסיק אבל אם הסיבה שתתני לו לא תשמע לא טוב ולא תהיה מקובלת עליו כביכול הוא יסרב
לוותר על זמן שאיבה נשמע הגיוני כי באמת הוא לא חייב להסכים להוריד אחוזי משרה. אז זו האופציה שהכי פחות פוגעת בשניכם, מן אינטרס משותף

אז תגידי לו שהוא לא יילך לשירותיםדבורית
מה זה אל תשאבי?
זה צורך בסיסי מה שתפתחי דלקת?
ואת גם לא חייבת לענות תכלס
פשוט לומר, זה לא אפשרי מבחינתנו. בלי לפרט.
תגיעי אבל מאוד שלמה עם מה נכון עבורך ולמה
את הלמה תשמרי לעצמך, אבל בתוכך תדעי את הסיבות
רגע אבל מה זה באמת יעזור לך?מיואשת******
ברגע שאת יורדת אחוזי משרה לא תהיי זכאית לזמן שאיבה כך שתצטרכי לעבוד 7 שעות נטו.
את מתכננת להפסיק לשאוב?
אני לא רואה איך זה עוזר לך בכלל
חחח אז מה אני אעשה??הילושש

אני לא מתכוונת להפסיק לשאוב.. לפחות לא כרגע.. 

אז מה יכול לעזור לי ללמוד יותר ולהיות יותר עם הילד שלי?

 

אולי במקום להוריד שעה ביוםטארקו
שזה באמת לא יעזור לך
לנסות לקצר נגיד יומיים בשבוע, שיהיו חצי יום נגיד ולא תצטרכי לשאוב בהם
ואז בימים האלה תהיי עם הילד לשעתיים-שלוש מוקדם יותר
ותצאי/תסתגרי בחדר ללמוד עד הלילה?
^^^ או לבקש יום חופש בשבועמיואשת******
זה לתקופה קצרה לא?
את יכולה לומר למעסיק שיש לך תקופת מבחנים קשים ובחודשיים הבאים את רוצה לעבוד רק 4 ימים בשבוע
הבעיה שנראה לי שזה דופק את השעת הנקה הזו בכל זאת. נראה לי שזה רק למשרה מלאה. תבררי

את יכולה לבקש יום של 6 שעות, ואז להניק לפני ואחרי העבודה מיד ולא תצטרכי לשאוב

למעסיק לומר את האמת. תקופת מבחנים וזה רק לתקופה הזו , לא לתמיד
מה עםסליל

לעבוד מהבית באופן חלקי? מודה שאין לי מושג מה אופי העבודה, אבל אם זו עבודה במשרד מול מחשב, אולי זה אפשרי.

 

ואז תוכלי גם להניק במהלך היום, יחסכו לך הנסיעות...

נשמע לי ממש ממש קשה לעבוד מהביתמכחול
כשבעלה והתינוק שם.
התינוק יבכה שהוא רוצה את אמא, ויהא תצטרך להתעלם ולעבוד?
ברור שבעלה יכול להרגיע אותו, אבל זה קשה כשהוא יודע שאמא פה.
נראה לי תלוי אופיסליל

ואם זה אפשרי יומיים בשבוע למשל, זה ממש יכול להקל. הבן שלה בן חצי שנה, לא נראה לי זה גיל שכבר דופקים על הדלת ומבקשים את אמא.

וואו אין עליכן.. ממש מנסות לעזור..תודה לכל אחת!!הילושש

אני אמשיך לחשוב על פתרונות יצירתיים.. 

תודה לכן על היחס והזמן שהקדשתן.. 

ממש  מעריכה!! 

לקחת חופשה קצרה מהעבודה ולנצל אותה ללמידהאביול
אצלינואר
כשבעלי עשה מבחני לשכה של רו"ח
(היינו עם ילד והייתי בהריון שני)
הוא לא עבד 3 חודשים לפני, אני עבדתי 8 שעות.
והקטנציק היה במשפחתון (היה בן שנה)


ממליצה לך ממש לקחת חופשה ארוכה, להפסיק לעבוד
יודעת שזה מקובל
את הילד תשימו אולי אצל מטפלת לכמה שעות ביום
ובעלך יצא לעבוד

בע"ה אחרי המבחנים, (שתעברי בפעם ראשונה בע"ה!) תחזרי לעבודה או שתחפשי חדשה

בהצלחה ממש!
זו תקופה לא פשוטה
^^^ הכי הגיוני!רינת 23
מסכימההמקורית
גם אני עשיתי כך
עדיף לך ללמוד טוב כדי לעבור בפעם הראשונה כי אחרת זה סיוט. בפעם השנייה את כבר פחות מפוקסת על החומר ומאוד קשה לחזור לזה, במיוחד שהמועדים לא קרובים.
לא למדתי ראיית חשבון אגב, אבל לדעתי זה נכון לכל תחום
למה לא להכניס למעון?אביול
נשמע שיפתור את הבעיה עם בעלך , ככה הוא ירגיש שהוא ממצה את עצמו ולא יצטרך צומי.
וגם יפתור לך את הבעיה בעבודה..
אבל טוב שישבת עם בעלך והגעתם למסקנות, זה חשוב
אפשר כמובן לחפש מטפלת או משפחתוןאביולאחרונה
לדעתי כשיש מבחןעדיין טרייה

או משהו אחר שמוגדר בזמן ספציפי של לחץ אז כן משנים קצת סדרי עדיפויות לזמן מוגבל.

אם יש לך ימי חופש הייתי לוקחת את השבוע שלפני המבחן חופש. לגבי הזמן לשבת עם הבעל כמה שזה חשוב בזמנים לחוצים מנצלים בעיקר את הסופשים ביחד ובמהלך השבוע מקצים את הזמן ביחד אפילו רק להפסקת קפה ועוגה במרפסת ל10 דקות. אם רלוונטי שהוא יעזור לך ללמוד גם זה יכול להיות סוג של זמן איכות.

לגבי הילד לא כל כך הבנתי אם את נמצאת איתו בבית לבד (ואז את חייבת להיות איתו 100 אחוז מהזמן) או שבעלך גם נמצא בשעות האלו. אם בעלך נמצא אז כן אפשר שיקח חלק מהשעות שהם יותר טיפול טכני למשל מהשעה 7 שקבוע תתחילי ללמוד והוא יהיה איתו. ברור לי שזה קשה במיוחד שבעלך איתו כל היום אבל בזמנים כאלו מנסים להתגייס כמה שיותר גם מצד הבן זוג (אם יש אפשרות אז גם מצד המשפחה המורחבת).

 

אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

חושבת עלייך.. איך היתה בדיקת חמץ? הוא יצא בסוף??נשימה עמוקה
מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמתאחרונה

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסחאחרונה

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!
טבילה בשבת כשמתארחים😀טוט

איזה הזוי ומטורף זה נשמעעע

הרבה פעמים טובלת בשבת, אבל פעם ראשונה שאנחנו מתארחים. ניסינו לחזלש בעדינות אבל הבנו שמחכים לנו ממש ולא יתקבל יפה אם לא נגיע.


יש עצות ורעיונות לגבי איך לעשות את זה כך שלא ירגישו?

יש ילדים קטנים שיהיה מוזר להשאיר עם המארחים...

להתפלל על זהדפני11
לי קרו עם זה ניסים מעל הטבע חח פעם סיפרתי פה

מה לגבי ל את עם בעלך לתפילה והוא יקח את הילדים לגינה ואת תלכי לטבול ותחזרי זריז?

רעיון נפלא! איישם בעזרת השםטוט

סקרנת עם הניסים.

בעלי אמור להתפלל יחד עם המארחים אז יהיה חשוד אם לא יבוא איתם לתפילה, הקטנה שלי תפטפט בלי הפסקה בביכ, אז לא שייך להכניס אותה.


מספיקים לחזור מהמקווה לפני שהתפילה מסתיימת? אם לא זה ממש פדיחה שאגרום לסעודה להתעכב

ניסתי לחפש לך את השרשור, לא מצאתידפני11

כנראה כתבתי מאנונימי

אצלי מה שהיה בסוף זה שסיפרתי לחברה שגרה שם באיזור והיתה באותה שבת על המקווה

קבעתי להפגש איתה כאילו סתם עם הילדים והכל

היא שמרה לי על הילדים בגינה קרובה ואני טבלתי..

בעקרון אם את מנוסה בטבילות ליל שבת את יודעת שזה די זריז ומוקדם.. אם תגיעי מספיק מוקדם ואם לא יהיה עומס חריג את אמורה לחזור בזמן


 

אגב אני טיפה התעכבתי כי היה עומס במקווה והוא גם היה ממש רחוק מהמארחים אבל זה התקבל טוב כי "היה ככ כיף עם החברה שלא שמנו לב לשעון..."

תודהטוט
סיעתא דשמיא ואומץ היו לך
אכן היתה סיעתא דשמיאדפני11

וניסים מעל הטבע..

כבר מאוחר אין חי כח לפרט אבל זה היה משהו לא נורמלי

אפילו בעלי לא האמין שדברים כאלה קורים

מקפיצה לעוד רעיונותטוט
תזכורת קטנה שאולי תעזוררק טוב!
בשבת חוה"מ קבלת שבת קצרה יותר. אז יוצא שמי שהולך למנחה בכניסה שבת, יש זמן בביהכנ"ס שמחכים להמשך התפילה. בד"כ יש שיעור בזמן הזה. אולי בעלך יוכל לנצל את הזמן הזה לשמור על הילדה. 
זכרתי את זה, רק שטובלים אחרי צאת הכוכבים, לא?טוט
מרגע לרגע אני חושבת שזה לא היה חכם לעשות הפסק בלי לחזלש את ההתארחות
מחזקת אותך שאת עשית הכי נכון והכי טובנפש חיה.
אתם ישנים אצל המארחים ?אחת כמוני
אם בדירה נפרדת, אפשר שתגידו שאת נשארת "לנוח" אחרי הדלקת נרות..
כן...טוט
ה יעזור
וואי, ממש בהצלחה 🙏אחת כמוני
תבקשי מראש דירה...כובע לבן
שלא נוח לכם ככה.. הזוי?
יש להם יחידת אירוח שהיא חלק מהדירהטוט
מפנקת ממש, זה יהיה מוזר להתעקש על דירה אחרת, ואם אומר שאני יוצאת עם הילדים שלי לגינה גם הילדים שלהם יצטרפו🤪
לנסות לשאול רב על טבילה ביום השביעיכובע לבן
לפעמים מתירים... לא בכל הקשר אבל שווה שאלה
אני הייתי מחזלשת למרות הכלמדברה כעדן.
כולל פתאום לא מרגישה טוב...

ואם נוסעים ויהי מה, אז לצאת כולם ביחד לתפילה עם הילדים, אחרי קבלת שבת (בחוהמ נראה לי מקוצרת) בעלך לוקח ממך את הילדים לטיול ואת הולכת למקווה. הוא משלים את התפילה בחדר ביחידות... 

הצעה מוזרה- רק אם יש לך חברות בעיריום שני

לומר למארחת בשקט שחברה שלך ביקשה שתשמרי לה על הילדה לחצי שעה עכשיו...

שהיא תחשוב שהחברה צריכה ללכת למקווה ואת עוזרת לה

תכיני עוגה (בכאילו(Sevenאחרונה

תלכי עם תבנית עוגה בתן0וך התבנית את יכולה לשים מגבת;)

להביא לחברה שלך ואת כמה דק חוזרת וזהו

אולי יעניין אותך