לומדת הנדסה. במהלך התואר ילדתי שני ילדים ובע"ה אני מסיימת בקרוב.
אבל, אני לא עבדתי תוך כדי.
הלוואי שהייתי יכולה לתת לך טיפ מנצח איך להצליח את הכל. אבל בכנות, אני לא חושבת שזה אפשרי.
וכשהבנתי את זה, זה דווקא נעשה קל יותר.
אני לא מושלמת ואם בשביל להיות מושלמת אני צריכה להביא את עצמי לסף קריסה, אני גם לא רוצה לנסות להיות כזו.
ואני לא אומרת את זה כדי לבאס אותך, אלא פשוט כי כל עוד חושבים שזה אפשרי, מנסים למצוא פתרונות שמשלבים את הכל ביחד, ולא מבינים למה זה לא עובד.
זה לא עובד, כי את אישה, ואת בן אדם. ואת צריכה גם לנשום לפעמים, ולהנות, ולישון, ולחיות. ומצב כזה עמוס, שבו את צריכה להיות גם עובדת, גם אישה טובה, גם אמא מושלמת... הוא מעבר ליכולות של רוב הנשים בתנאים שתיארת.
אז מה כן?
קודם כל, אין לך עוד הרבה זמן. וזה מאוד מעודד. יש לך עכשיו תקופה קצרה, עמוסה מאוד מאוד. אבל היא תיגמר, ממש תכף. עכשיו השאלה היא רק איך תעברי אותה.
אני חושבת שכדאי לשבת לדבר עם בעלך. לחשוב מה הם סדרי העדיפויות שלך, שלו, שלכם. תסבירי בדיוק מה את מרגישה, שאם את תמשיכי ככה את פשוט תקרסי. ותנסו לחשוב איך אפשר לשלב את הדברים.
אם אין אופציה לעשות היפוך תפקידים לתקופה הקרובה, שבעלך ילך לעבוד ואת תלמדי ותורידי אחוזי משרה, הייתי מורידה אינטנסיביות מדברים אחרים.
נכון שגיל שישה חודשים זה גיל מתוק, אבל גם גיל שבעה חודשים, ושנה ושנה וחצי.
ואולי במצב כרגע, עם כל הרצון של להיות עם הבן שלך, יותר נכון שזה לא יהיה כל יום. תקבעי יומיים בשבוע שבהם במקום לחזור הביתה לבן שלך, את הולכת לשבת ללמוד באיזשהו מקום. אז נכון, לא תשחקי איתו באותו יום, אבל למחרת כן. ובשבת כן. ויכול להיות שדווקא מה שהבן שלך צריך כרגע, זה לא אמא שתשחק איתו, אלא אמא שתלמד כדי שהיא תוכל להמשיך לעבוד ולהביא אוכל הביתה.
בקשר לבעלך, אני מניחה שזה קצת יותר רגיש. אבל הייתי הולכת על אותו עיקרון. האם חייב בכל ערב לשבת יחד? אולי אפשר לתכנן זמן מראש במהלך השבוע אבל לא כל יום? פעם בשבוע? פעמיים? שלוש?
אני חושבת שאם תצמצמי בשני הדברים האלו, זה כבר ישחרר אותך ללמוד קצת יותר.