כמה שאלות בענייני תפילה

1. יש שנהגו כך ויש שנהגו כך.

2. קודם לימין ואח"כ לשמאל. ואת השלישית- יש שנהגו להסתובב קודם ויש שלא.

3. לפני אמירת ה' שפתי תפתח.

4. אם אתה שואל על צעדים- התשובה היא כן. אם השאלה אחרת- אשמח להבין..

1. יש שנוהגים כך אבל כמה שחיפשתי לא מצאתי לזה מקור בספרים

2. מנהגים שונים, קודם שמאל זה סידור יעב"ץ, קודם ימין זה בסידורי הספרדים על־פי הבא"ח

סידור יעב"ץ (קבלת שבת):

"כך היה מנהגו של אמ"ה ז"ל. היה אומר בואי כלה פ"א. שוחה פניו לשמאלו כנגד ימין השכינה. פ"ב לימינו. פ"ג משתחווה לפניו ואומר בלחש בואי כלה שבת המלכה."

בן איש חי (וירא שנה שנייה אות ב'):

"והנה באמירת "באי כלה" נוהגים העולם לצדד פניהם לצד ימין שלהם ואומרים "באי כלה" הראשון, ואח"כ מצדדים פניהם לצד שמאל ואומרים "באי כלה" השני, ואח"כ נשארים זקופים כלפי מערב ואומרים "באי כלה" השלישי בלחש, ומוסיף בזה השלישי לומר "שבת מלכתא" וכנזכר לעיל."

אז בעצם כאן גם המנהג של להשתחוות לאמצע ב"בואי כלה" השלישי או להישאר זקופים

לגבי להסתובב גם יש נוהגים להסתובב בחזרה לפני בואי כלה האחרון יש נוהגים שלא כנ"ל

בע"ה אחפש את המקור

3. למי שנוהג לעשות צעדים - קודם צעדים אחר־כך ה' שפתי, ה' שפתי תפתח זה חלק מהתחלת התפילה ואסור לעקור רגליים מרגע זה, בתפילת שחרית צריך לעשות את הצעדים לפני גאל ישראל כי צריך לסמוך גאולה לתפילה (קיצור שולחן ערוך)

4. לא ראיתי מנהג כזה ולא ראיתי שכתוב איפשהו

עריכה: הוספתי מקורות

מובא ברמ"א (סימן צה) בשם הרקח והביאו את זה גם שולחן ערוך הרב והבא"ח וסידור יעב"ץ ועוד אבל זה לא נראה שכולם נוהגים ככה, אחפש עוד בנושא בל"נ

אני אישית לא עושה כי זה מוציא אותי ממעט הריכוז שיש לי וגם מבחינה טכנית זה קצת קשה לביצוע כשהספסלים בבית הכנסת צפופים מאוד

בילקוט יוסף מובא שאין צורך מן הדין, ע"ע אליה רבה

הרבה פוסקים צדדו בעד ונראה שאם אפשר עדיף אבל לא נראה שזה חובה גמורה

עקרונית בסוף התפילה נשארים במקום (3 צעדים אחורה) עד קדושה

בקדושה חוזרים למקום המקורי

ואז מגביהים את העקבים (והגוף כמובן) במילים "קדוש קדוש קדוש"

ויש מי שנוהג גם ב"ברוך" ו"ימלוך" (או להשתחוות. או באחד להשתחוות ובשני להגביה)

אז זה קשור לקדושה שבמקרה בסוף התפילה

אחרי שהולכים אחורה שלוש פסיעות ב"עושה שלום" נשארים במקום עד הקדושה, ובקדושה חוזרים למקום

גם בתפילת יחיד אין לחזור למקום מיד אלא כמו שבציבור צריך לחכות עד שיגיע שליח ציבור לקדושה צריך היחיד לחכות כשיעור זה, או לפחות כדי הילוך ד' אמות. (האמת פעם ראשונה שבדקתי את ההלכה הזאת לעומק)

שו"ע קכג ב:

במקום שכלו ג' פסיעות יעמוד ולא יחזור למקומו עד שיגיע שליח ציבור לקדושה ולפחות עד שיתחיל שליח צבור להתפלל בקול רם. הגה: [...] וכן יחיד המתפלל יעמוד במקום שכלו פסיעותיו כשיעור זה קודם שיחזור למקומו.

בית יוסף:

וכתב הרד"א בשם הראב"ד שכשהוא מתפלל יחידי ממתין כדי שיעור זה.

אבל רבינו ירוחם כתב נראה כי ביחיד כלומר כשמתפלל יחיד אינו חוזר מיד אלא ישהא מעט. וכ"נ מדאמרינן בס"פ תפלת השחר שישהא בין תפלה לתפלה כדי שיתחולל דעתו עליו ומפרש בירושלמי דהיינו כדי הילוך ד"א.

ב"ח:

כתב ה"ר ירוחם דכן הדין כשמתפלל ביחיד דישהה מעט (כדי הילוך ד' אמות) ומביאו ב"י ופסק כן הרב בהגהת ש"ע.

ולא נהירא [...] ולא אמרו בירושלמי דאין צריך לשהות אלא ארבע אמות אלא כשצריך להתפלל שתי תפלות זו אחר זו מיד כגון במוספין או ששכח להתפלל וצריך להשלימה בזמן תפלה שלאחריה או ש"ץ שחוזר ומתפלל בקול רם דצריך הוא לחזור מיד ולהתפלל [...]

הילכך נקטינן כל יחיד המתפלל בביתו שאסור לו לחזור מיד למקומו שהתפלל לשם אלא ישהה הרבה קודם שישוב לשם או לילך למקום אחר דלא כה"ר ירוחם והגהות ש"ע נ"ל ודו"ק:

סידור יעב"ץ

לא יחזור למקומו עד שיגיע הש"צ לקדושה. והמתפלל ביחיד ימתין ג"כ כשיעור זה. ובשעת הדחק ימתין עכ"פ כדי הילוך ד"א.