בשבת הרהרתי במילה האנגלית labor שיש לה שתי משמעויות, האחת היא עמל / עבודה והשניה היא (חבלי) לידה. וחשבתי לעצמי שהקשר הזה בין שתי המשמעויות של המילה הוא מעניין כי הוא קיים גם בעברית ובתורה.
הפסוק שגרם לי להרהר בכך שקיים קשר דומה גם ״אצלנו״ הוא ״כִּי־אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי־רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף״ (איוב פרק ה פס׳ ז).
עוד מקום שבו הקשר הזה מופיע הוא בתחילת ספר בראשית בעונשים שהקב״ה מטיל על האדם ועל האשה. האשה נענשת בצער הלידה:
״אֶל־הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל־בָּך״
ואילו האיש נענש בצער המלאכה והעמל לצורך פרנסתו:
״וּלְאָדָם אָמַר כִּי־שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן־הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ…בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי־עָפָר אַתָּה וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב״ (בראשית פרק ג פס׳ טז - י״ט).
נמשיך. בתחילת ספר שמות נאמר:
יא וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את-פתם ואת-רעמסס: יב וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל: יג ויעבדו מצרים את-בני ישראל בפרך: יד וימררו את-חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל-עבדה בשדה את כל-עבדתם אשר-עבדו בהם בפרך:
טו ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה: טז ויאמר בילדכן את-העבריות וראיתן על-האבנים אם-בן הוא והמתן אתו ואם-בת הוא וחיה: יז ותיראן המילדת את-האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את-הילדים: יח ויקרא מלך-מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את-הילדים: יט ותאמרן המילדת אל-פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי-חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו: כ וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד: כא ויהי כי-יראו המילדת את-האלהים ויעש להם בתים: כב ויצו פרעה לכל-עמו לאמר כל-הבן הילוד היארה תשליכהו וכל-הבת תחיון: (שמות פרק א)
אגב. הסמיכות האחרונה שהראינו בין עמל ללידה יכולה לשמש על מנת להאיר דרשה לא ברורה בהגדה של פסח:
״וְאֶת עֲמָלֵנוּ - אֵלּוּ הַבָּנִים. כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן״.
מהפסוק כשלעצמו לא ברור בכלל מה הקשר בין עמל לבנים, אלא שכנראה סמיכות העניינים היא עיקר הדרשה.

