הגענו למצב קשה עם בת ה16.
לא טוב לה באולפנה שלה, כבר הרבה זמן . עד כדי כך שהיום חזרה בוכה ואמרה שהיא רוצה לנשור מבי"ס.
למזלה היה לה חיבור ממש טוב השנה עם המחנכת, אבל המחנכת לא ממשיכה איתם שנה הבאה. המחנכת טוענת שמבחינה חברתית הבת שלי אהובה בכיתה. אבל אין לה מה להגיד על המצב הדתי של בנות האולפנה.
כבר בתחילת השנה הבת שלי ניסתה לעזוב את המקום. אבל יש היום (תמיד היתה) בעיה רצינית עם האולפנות. אם את רוצה אולפנה דוסית, מצפים שהרמה הלימודית שלך תהיה גבוהה. אם אין לך כזאת- לכי חפשי לך אולפנה אחרת. בד"כ אולפנה שבה הרמה התורנית תהיה הרבה יותר נמוכה וגם הרמה התורנית של הבנות שמגיעות אליה.
כרגע היא נמצאת באולפנה איזורית, היא אומרת שיש לה בכיתה בנות שאפילו לא שומרות שבת. אני לא נבהלת מבנות כאלה, אנחנו חיים בסביבה כזאת, הבעיה היא מה המגמה של הכיתה. כאן לבת שלי מאוד קשה. רמת שיח רדודה מאוד, ניבולי פה ושפה גסה, שירים נוראיים, צניעות שואפת לאפס וכו'...
אז היא ניסתה להתקבל לאולפנה דוסית מאוד ולא התקבלה. אני מניחה שבגלל שהציונים שלה נמוכים. היא ילדה חכמה מאוד אבל שונאת ללמוד בבי"ס. (עכשיו לקראת בגרויות החלה קצת ללמוד ותוך רגע קיבלה ציונים גבוהים ומפתיעים בשביל מישהי שרק עכשיו החלה ללמוד...)
באולפנה אחרת שהיא ניסתה להתקבל אמרו שאין מקום.
יש לנו גם בעיית מרחק. אין אוטובוסים, אפשר לנסוע רק בטרמפים וזה קשה ומעייף ומסוכן. היא לא מעוניינת בפנימיה.
בקיצור אנחנו עובדי עיצות מה לעשות איתה. רוצים שיהיה לה טוב. שתהיה לה חברה טובה וחיובית, שהיא תתחבר לאולפנה ולמה שהאולפנה יכולה לתת לה. אבל המעט אולפנות שרלוונטיות מבחינת מרחק ורמה דתית, לא רוצות לקבל אותה. אז מה נגזר עליה? להשאר באולפנה שהמצב הרוחני שלה לא תואם את הבת שלנו, רק בגלל שאולפנות אחרות לא מוכנות לקבל אותה? היא עלולה להתייאש ולהחליט שהיא נושרת. כבר עברנו את זה עם אחת הבנות. לא מוכנה שזה יקרה עם עוד אחת. מה גם שהן שונות מאוד באופי ובכישורים.
לא טוב לה באולפנה שלה, כבר הרבה זמן . עד כדי כך שהיום חזרה בוכה ואמרה שהיא רוצה לנשור מבי"ס.
למזלה היה לה חיבור ממש טוב השנה עם המחנכת, אבל המחנכת לא ממשיכה איתם שנה הבאה. המחנכת טוענת שמבחינה חברתית הבת שלי אהובה בכיתה. אבל אין לה מה להגיד על המצב הדתי של בנות האולפנה.
כבר בתחילת השנה הבת שלי ניסתה לעזוב את המקום. אבל יש היום (תמיד היתה) בעיה רצינית עם האולפנות. אם את רוצה אולפנה דוסית, מצפים שהרמה הלימודית שלך תהיה גבוהה. אם אין לך כזאת- לכי חפשי לך אולפנה אחרת. בד"כ אולפנה שבה הרמה התורנית תהיה הרבה יותר נמוכה וגם הרמה התורנית של הבנות שמגיעות אליה.
כרגע היא נמצאת באולפנה איזורית, היא אומרת שיש לה בכיתה בנות שאפילו לא שומרות שבת. אני לא נבהלת מבנות כאלה, אנחנו חיים בסביבה כזאת, הבעיה היא מה המגמה של הכיתה. כאן לבת שלי מאוד קשה. רמת שיח רדודה מאוד, ניבולי פה ושפה גסה, שירים נוראיים, צניעות שואפת לאפס וכו'...
אז היא ניסתה להתקבל לאולפנה דוסית מאוד ולא התקבלה. אני מניחה שבגלל שהציונים שלה נמוכים. היא ילדה חכמה מאוד אבל שונאת ללמוד בבי"ס. (עכשיו לקראת בגרויות החלה קצת ללמוד ותוך רגע קיבלה ציונים גבוהים ומפתיעים בשביל מישהי שרק עכשיו החלה ללמוד...)
באולפנה אחרת שהיא ניסתה להתקבל אמרו שאין מקום.
יש לנו גם בעיית מרחק. אין אוטובוסים, אפשר לנסוע רק בטרמפים וזה קשה ומעייף ומסוכן. היא לא מעוניינת בפנימיה.
בקיצור אנחנו עובדי עיצות מה לעשות איתה. רוצים שיהיה לה טוב. שתהיה לה חברה טובה וחיובית, שהיא תתחבר לאולפנה ולמה שהאולפנה יכולה לתת לה. אבל המעט אולפנות שרלוונטיות מבחינת מרחק ורמה דתית, לא רוצות לקבל אותה. אז מה נגזר עליה? להשאר באולפנה שהמצב הרוחני שלה לא תואם את הבת שלנו, רק בגלל שאולפנות אחרות לא מוכנות לקבל אותה? היא עלולה להתייאש ולהחליט שהיא נושרת. כבר עברנו את זה עם אחת הבנות. לא מוכנה שזה יקרה עם עוד אחת. מה גם שהן שונות מאוד באופי ובכישורים.
