למה לשמור ולא למחוק עכשיו? 

אבל באמת אני לא מבין,
על סמך מה אפשר להציע הצעה כשבסך הכל נפגשתי פעם אחת?
כלומר מאיפה ההתיימרות להכיר את הבחורה תוך פגישה אחת ברמה שאוכל להציע לה הצעות?
כמובן יישר כח, ולהציע הצעות זה מעשה באמת חיובי. אבל אני באמת אשמח להבין

אישית הייתי כנראה מאוד נעלב אם מישהי שחתכה אחרי פגישה אחת היתה מציעה. מעצם ההסתכלות שלה עלי, אותה הסתכלות שגרמה לה לחתוך היא זו שגורמת לה להציע כ"כ מהר..
יש מצב שזה קרה, כבר לא זוכר.
 

בסופו של דבר, בנות חותכות לא בגלל שהיה בו משהו ממשש חריג.. לרוב זה כי יש דברים שלא מאוד מסונכרנים בינהם או דברים שהפריעו לה\לו.. אז אם היא חושבת שיש דמיון בינו לבין חברה שלה, דווקא הגיוני נראלי..

לא אמרתי שאחרי פגישה אחת היא יכולה לכתוב ספר על כל התחביבים שלך ואיזה סגנון אתה ומה העתיד שלך וכו',

אבלל כן אני חושבת שכשאתה פוגש אדם, אתה קולט קצת את האישיות שלו, נגיד ביישן\זרמן\מצחיק וכו'..

וגם אפשר להבין מהדיבור טיפונת את הרמה שלו מבחינה דתית (אני ממש לא מתכוונת שהיא יכולה אחרי פגישה אחת לדרג אותו ברמה מסויימת של דוסיות, אבל כן אפשר כזה מהדיבור להבין קצת לענ"ד)

כאלה יותר רציניים, ויש תאלה שכזה מדברים הרבה וזורמים איתך על נושאים שתעלה וזה.. חחח

לא יודעת איך להגדירר

חחח ישמצב שאני מאלה..

תודה! נחמד לשמוע! (;

החלפת תכתב הזה למטה חחח תתחדש! אגב, גם הסגנון כתיבה שלך ממש חמוד! (:

נראה לי שאנשים רק חושבים שהם יודעים ומשכנעים את עצמם שהם צדקו 

אני בכלל לא התכוונתי לקטע של בנות שחותכות.. רק על כאלה שמציעות אותך לחברות

לא מתווכחת

שאתה יכול לברור הצעות על סמך היכרות אישית....

אני לא רואה למה פגישה של חצי שעה עם שדכן עדיפה על פני מישהי שביררה עליך וישבה איתך כמה שעות. בעיניי היא משקיעה יותר משדכן, וזה מתוך נקודת הנחה שהשדכן גם ראיין את המועמד ולא רק העביר כרטיס.

בעולם אידיאלי הייתי רוצה להאמין שמי שמשדך בין אנשים עושה את זה על סמך דברים מהותיים יותר. אבל כמה אנשים במגזרינו מכירים גם בנים וגם בנות בגילאים הרלוונטיים?

זה מאוד מאוד מצמצם מעגלים.

אני מכירה מלא סיפורים של כאלה ששודכו על סמך דברים איזוטריים בלב - שניכם דתיים, שניכם מאותו מוצא, שניכם גרים באיזשהו חור וכו'. 

אני לא רואה סיבה למה לפסול מראש גם על התאמה כזו - אלא ללכת בעצמך ולראות אם זה מתאים. יש מצב שזה ממש לא קשור, שאתה דתי לייט והיא בכלל חרדית. אבל אולי יש סיכוי שכן?

ודווקא די מחמיא לי שמישהו שיצאתי איתו פעם אחת מציע לי, כי זה אומר שאני לא עד כדי כך נוראה בעיניו, שאני ראויה מספיק לחבר שלו. ברור לי שהוא לא מכיר אותי לעומק, ולפעמים ההצעות האלו היו ממש לא קשורות אז הבנתי שהוא לא קלט אותי בכלל.

הלוואי ויכולתי לברור ככה על סמך היכרות, אבל אין לי מעגלים כאלה, ואני נאלצת להסתמך על שדכנים\מיזמים\אתרים, ושם נראה לי שהשידוכים מתבססים עוד יותר על תפיסה שטחית של האדם.

של פגישה. עם כל הכבוד. זה - לא מכבד.

אני לא רואה שדכנות כעניין של כבוד.

ובמיוחד - אם תעשה סקר איך אנשים סביבך הכירו, נראה לי שזה ממש מיעוט אלו שהכירו על סמך היכרות אישית של השדכן את שני הצדדים.

לי אין את הפריווילגיה להיות המיעוט הזהה.

בתחילת דרכי הייתי עם גישה דומה לשלך, רציתי הצעות מאנשים שיש להם היכרות אישית, לא איזה כרטיס שעובר בקבוצות. אבל אין לי הרבה מעגלי היכרות.

ואז הגיעו תקופות של יובש. יובש רציני. שום הצעה לא מגיעה. אז אני הולכת ופונה, אבל גם זה לא עוזר. אז אני מתרצת את זה בקורונה, אבל בנתיים עוברת הקורונה, ועדיין מדבר מבחינת הצעות.

ואז אני מקבלת הודעה ממישהו שיצאתי איתו לפני הקורונה. פגישה אחת, קצרה. והוא מציע לי לצאת עם חבר שלו.

לגישתך, זה מזלזל. לגישתי - הוא ישב וחשב על החברים שלו, ועל הבנות שהוא יצא איתן, והוא ניסה לחשוב אם יש מישהי שאיכשהו בכיוון. בכל זאת, עברו מאז כמה שנים.

אז ביררתי וזה לא היה קשר. אמרתי לו תודה רבה.

אני מעדיפה שיציעו לי, ואני אחליט אם זה מתאים או לא, מאשר שישחקו משחקים של כבוד. הפוטנציאל של להצליח הרבה יותר חשוב לי.

אם אני יוצאת עם מישהו ומציעה אחרי פגישה אחת - זה לא שאני מתיימרת להגיד שאני מכירה אותי לפני ולפנים. אבל אם יצאתי איתו, כנראה שגם הוא וגם אני חשבנו שזה פחות או יותר בסגנון, וסביר שלשנינו יש חברים שגם פחות או יותר במשבצת הזו. אז אני זורקת לו כדור, והוא יכול להחליט או לתפוס אם לא. לרוב הם אמרו לא. אבל מבחינתי, לפחות ניסיתי...

(תענה בבקשה רק אם נוח לך לשתף..)

האם כל מי שמציע לך הצעות מכיר אותך ואת הצד השני ברמה של אופי?

ואתה יוצא לבליינד דייט?

אם הייתי נוסעת באוטובוס, ומישהו היה ניגש אליי ומציע לי לצאת עם אחיין שלו, הייתי אומרת - אין כאן שום היכרות שלי, הוא אדם זר לחלוטין שראה אותי ישובה על כיסא באוטובוס.

אבל אם מישהו שיצאתי איתו פעם אחת מציע לי מישהו אחר, אני יודעת שזה מישהו שבירר עליי - דיבר עם חברות שלי או חיפש בחוק הדתיים השלובים מישהו שמכיר אותי ברמה של אופי, ואז גם התרשם בעצמו - אמנם פגישה אחת, אבל זה הרבה יותר מסתם מישהו רנדומלי.

מה שאני מנסה להגיד זה שאם הולכים רק על הצעות שמבוססות על היכרות אישית, אין הרבה כאלה, וזה ממצה את עצמו די מהר. מי שזה עובד לו - נהדר. אבל כמה אחיות רלוונטיות יש לחברותות שלך?

ואם נשנה קצת את נקודת המבט שלנו על עניין ההיכרות, זה יכול לפתוח דלתות נוספות. שידוכים זה לא מדע מדויק. אנשים התחתנו בכל דרך אפשרית, אז אין כאן נכון או לא נכון, ובכל זאת, אנסה לתת לך קצת את נקודת המבט שלי, שאני מקווה שיאיר באור אחר את ההצעות הללו.

אני יוצאת מנקודת הנחה שאין מישהו שמכיר אותי באמת, על כל הצדדים של האישיות שלי, אפילו אני. אם מישהו מציע לי הצעה, הוא מעריך אותי. הוא חושב שאני ראויה. הוא רוצה בטובתי. הוא לא בהכרח יודע מה זה בדיוק טובתי, ואם זה בכלל הכיוון שלי (הרי אחרי פגישה אחת כנראה שלא אפרט מה בדיוק הפריע לי, אם בכלל הפרידה היתה מהצד שלי). זה לא אומר שההצעה רלוונטית, וצריך לבדוק אותה לגופה. המציע מונע מכוונות טובות, אני לא חושבת שהוא מתיימר להכיר אותי לעומק, אלא אומר - על סמך ההיכרות המינימלית שמתבססת על הפרטים ששמעתי עלייך, על הדברים שביררתי עלייך ועל הזמן שבילינו יחד - יש לי חבר שאולי יתאים לך. אני לא רואה את זה כמשהו מזלזל. אני לא רואה מישהו שיצאתי איתו פעם אחת כזר לחלוטין.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.