עבר עריכה על ידי בשנה השביעית בתאריך כ"א בסיון תשפ"ב 16:30
ילד מתוק, מלא טוב ואהוב בכיתה ד׳. ילד רגיש שגם נוטה להגיב באימפולסיביות בכל מיני סיטואציות, בעיקר בבית הספר... הוא בטיפול רגשי ואנחנו עובדים איתו על הדברים. לאחרונה קרו כמה דברים בבית הספר, להם היא הגיב בצורה לא מותאמת. ניהלנו איתו על זה לא מעט שיחות. בגלל שכמעט השהו אותו מבית הספר לפני כמה ימים, ושהתחושה הייתה שהוא לא רואה השהייה כדבר בעייתי כ״כ, הסברתי לו שהשהייה שלו תמנע מאיתנו מלעבוד רגיל, שזה כבר ממש לא בסדר ושלכן מבחינתנו על דבר כזה אנחנו לא נאפשר לו למשך תקופה להמשיך לפגוש את החברים שלו אחרי בית הספר כמו שהוא אוהב. שהוא צריך להבין שיש למעשים שלו השלכות ושהוא צריך להשתדל מאד להגיב עם כמה שיותר שליטה.הוא משתדל. אני באמת רואה את זה. הוא משתדל מאד!
אבל היום קרה עוד משהו, מול ילדים קטנים ממנו שהציקו לו והעליבו אותו, מה שהביא אותו להגיב באלימות (קילל וזרק עליהם אבנים קטנות). התקשרו מבית הספר להודיע לנו שמחר הוא מושהה וצריך להישאר בבית. השיחה הייתה שנייה לפני שהוא חזר הביתה, כך שלא ממש הייתה לי הזדמנות לחשוב או ולהתאפס על עצמי. זה ממש מבאס אותי בין השאר כי הייתי חולה אתמול והיום והתבטלו לי ימי עבודה חשובים ומאד בניתי על מחר כדי להתחיל להתאפס על כל העומס שיש לי. הוא נכנס שמח וטוב לב והודיע שביום X השבוע הוא מתכנן ללכת לעשות Y עם החברים שלו. ישר אמרתי שלא יקום ולא יהיה כי הוא מושהה. הוא לא ידע מזה מסתבר. הוא התפרץ בבכי וניסה להסביר למה זה לא היה אשמתו וכו. ואני חזרתי על זה שבשום אופן לא זורקים אבנים כי זה ממש מסוכן (וגם לא מקללים). ה״שיחה״ הזאת קרתה לפני חצי שעה ומאז הוא ממשיך לבכות. מבחינתו זה מצב שילדים גם העליבו אותו, שהוא גם הושהה ושגם ההורים שלו ״מפנים לו את הגב״.
ואני רוצה להתייעץ איתכן מה הלאה. האם אתן מסכימות עם זה שנכון שהוא לא יוכל לצאת חופשי עם החברים שלו בימים הקרובים (נגיד שבוע?). ומה לעשות מחר כדי שזה לא ירגיש לו כיום חופש מחד ושהוא ירצה לא לחזור על החוויה של להיות מושהה מחד ומאידך לא להגזים, לא להכביד עליו יתר על המידה ובעיקר לא לפגוע בקשר בינינו? חשבתי לא לאפשר משחקי מחשב / פלאפון בכלל. וגם לא לאפשר לו לנגן בגיטרה שלי (הוא מאד אוהב וממש נכנס לזה בתקופה האחרונה). האם עלי להיות עם פרצוף חמוץ ועסוק ולהתעלם מנוכחותו כמה שיותר? או להיות רגילה (ואז סביר שיעבור עליו יום נחמד...)?
ואפילו היום, איך להמשיך להתייחס אליו?
מתייגת את @oo ואת @תיתי2 בגלל הגישות המקוריות שלהן. אבל מוזמנות כולכן להגיב בבקשה, מרגישה שממש צריכה עצות...!!!!!
אז אמנם זו לא המתבגרת הראשונה שלי, אבל בכל זאת ההתמודדות חדשה לי)
(אבל כמו שאני רואה מהניסיון שלי - לא כל המתבגרים אותו דבר...)