אפשר רגע להגיד משו בלי שיאכלו אותי (ענייני בן/בת)אנונימית בהו"ל

אני בהריון ראשון

דיי לקראת הסוף

ויש לנו בת

תודה לריבוש"ע בריאה ושלמה וחזקה

אבל אני רציתי בן בכור... והייתה לי ממש הרגשה שזה גם מה שיבוא, והתפללתי על זה...

אחרי סקירה הייתי בטוחה שיש טעות...

בדרך כלל ביומיום אני פחות חושבת על זה אבל לפעמים זה עולה וזה כל כך מיותר..

שבל"ג  בעומר גיסי (בן 13, ילד...) אומר לבעלי שיתפלל לרבי שמעון שיהיה לו בן כי "גם לרבקה היה בן שנהפך לדינה, אז להתפלל על כזה דבר אפשר"

או אחיו הקטן יותר (בן 8) שהיה בכותל והתפלל שהרופא טעה וזה תינוק (למה לספר לי?...)

או אמא שלי שיומיים אחרי שסיפרתי לה על ההריון אמה לי ש"זו תקופה של בנים, לכולם עכשיו נולדו בנים, גם לכם יהיה"

וסבתא שלי שלפני שידעה מה יש לי (ואני כבר ידעתי) אמרה לי שאני יפה אז זה בן

ואחרי שסיפרתי לה אמרה שלא יכול להיות! מאישה יפה כמוני יוצאים רק בנים!

ודוד שלי שאמר לי שהוא שומר לי את האולם של ביהכנ"ס שלו לברית

וסבא  שלא מפסיק לברך 'בברית שלכם'...

וחמי שאומנם עלינו לא אמר כלום אבל מוצש אחד דיברו על איזה שכנה שיש לה בן זקונים ואז הוא אומר 'חיכתה לו הרבה, הגיע אחרי איזה 17 בנות...'

הכל מכוונה טובה, וברור לי שכולם הכי שמחים בעולם שהכל בסדר וההריון תקין (זה אחרי הפלה) ואני והקטנה בריאות ושלמות.

אבל כילו...

בסדר אנשים, בסדר, הבנתי, רציתם בן ראשון. 

סבבה. גם אני.

ה' רצה אחרת.

מסכנונה התינוקת שלי... היא תיוולד וכולם רק יצפו שזה בן...

 

 

לוידעת מה אני רוצה ממכן... ניראלי סתם להגיד אתזה איפשהו... שגם אני רציתי אבל חאלס, תודה ענקית ועצומה לה' שזו בת. ושהיא בריאה.

(אולי אני ככה כי עוד חברה שלי ילדה בן בכור השבוע. בשעה טובה לה. בשמחות אצלי...)

מעצבן ממשהמקורית
גם בהריון השני שלי חמתי שיגעה אותי שכולם טועים ויש לי בן. רציתי לירות בה.
אז חיבוק על החוויה המעצבנת. ועל חוסר הטקט של האנשים.
תראי כמה בנות מדהימות יש פה, שמגדילות את הזכויות של עם ישראל באהבת חינם ועזרה נפשית ועצות מחכימות מאין כמוהן ובונות את עם ישראל בגופן, זמנן, מרצן וכוחן ומקווה שזה ייתן לך כח.
ואי סליחה אבל זה נשמע ממש רע וקשהלא מחוברת
בת בכורה זמן מושלם!!! ממש!!!!
תתחילי לשמוח בזה והם גם ישמחו. ברגע שתיוולד מאמינה שזה ירגע ופחות יתעסקו בזה.
אבל ואיי קצת חסר טאקט.
אבל מכירה מקרוב תרבות של רק בנים.. ואין ככ מה לעשות עם זה.
שולחת חיבוק ❤️💛💚לפניו ברננה!
ממש מרגיז ומעצבן




(זה לא נכון שמותר להתפלל שהמין של העובר ישתנה. מותר ב40 יום הראשונים של ההריון ואחר כך כבר לא. לאה הייתה מיוחדת בזה שהיא התפללה על זה ועוד יותר שתפילתה נענתה)
תודה!אנונימית בהו"ל

ברור שלא!

הוא ילד...

אם זה מה שה' הביא זה מה שהכי נכון, מרגיש לי כפוי טובה להתפלל ככה

מזל שבעלך לא בטיפשות של כל המשפחה שלולפניו ברננה!
לא ברור מאליו אם זאת באווירה זה הוא גדל...
את צודקת לגמרי!
ואם הייתי את - בחיים לא הייתי מספרת שוב מה המין של העובר.
בעלי רצה בן בכור אבל לגמריי עבר לואנונימית בהו"ל

לדעתי הוא הרבה יותר מתחבר דווקא כי זו בת🥰

 

הפוךךך

מה אני צריכה שכל ההריון ידמיינו לי דמיונות ויבנו מגדלים??

לאלאלאלא

אני אספר והם ילמדו להכיל.

גם אם לא בשנייה הראשונה, עד הלידה זה יעבור.

(מציינת רק שזה לא רק המשפחה שלו, זה גם הצד שלי. המשפחה שלו מקסימה. באמת. 

כמו לכל משפחה, יש קטעים פחות נחמדים. אבל במבט כללי אני ממש ברת מזל עליהם)

איזה כיף שבעלך ככה!!לפניו ברננה!
ואת מקסימה עם ההסתגלות ככה על המשפחה שלו!
באסה שככה עם המשפחה שלך גם 😕
בת בבית- אור בבית❤כי לעולם חסדו
זה משפט של סבתא שלי המלכה, שידעה להגיד לכל אחד בדיוק את מה שיתיישב לו על הלב.

יש לי בת בכורה וזו זכות! להיות אמא שלה 🥰
וגם בתור בת בכורה בעצמי אומרת לך שאין על בנות

העיקר העיקר הבריאות והשמחה!
אני קוראת את ההודעה שלךעדיין טרייה
בזמן שאני נחה בספה והבת הבכורה שלי החליטה לצחצח לי את המטבח .
בת בכורה זה נחת זה שמחה זה רוגע לכל הבית זה החברה הכי טובה שלך אין יותר כיף מזה.
עם כל התגובות ההזויות של הסביבה אין פלא שזאת ההרגשה שלך אני בטוחה שברגע שהיא תצא תרגישי אחרת לגמרי.
מעצבן.. ממש.סמיילי12
אין לי בנות. יש לי 3 בנים. אז יכולה לשתף מהכיוון ההפוך.
גם לי היה קשה לגלות בהיריון השלישי שזה בן. עוד בן. ידעתי שאני נורמלית. אז איפשרתי לתחושות להיות. והן עברו כמו שבאו.
ברמה שאחכ אמרתי לבעלי שאם אומרים לי שטעו וזו בת אני בוכה ולא מהתרגשות.

בהיריון שמעתי בלי סוף דיבורים על כמה באסה. ולא נורא.
או מישהי שקלטה שאני בהיריון ישר שאלה נכון זה בן? עניתי לה בחיוך כן. איך ידעת? אז היא אומרת לי כי את לא נראית שמחה😳
אנשים הזויים.
במיוחד היה לי מאתגר שגיסתי היתה בהיריון במקביל איתי. עם בת. וכולם סביבי לא הפסיקו לדבר על הנכדה שעתידה לבוא (הבנים שלי היו הנכדים היחידים עד שהגיעה האחיינית). אז עוד יותר עיצבן. ופחדתי שפחות יתיחסו לבן שלי בגללה.

הקפדתי לקחת ללב רק את מי שעושה לי טוב.
את סבתא שלי שאמרה לי איזה יופי שהוא ואת בריאים.
את הרופאה שאמרה לי בטח את אישה עם הרבה כוחות אם הקב"ה שלח לך 3 בנים.
את בעלי המתוק, שברגע שבירה בתחילת ההיריון שגילינו שזה עוד בן, הסביר לי שאלוקים נותן לכל אחד בדיוק בדיוק את מה שהוא צריך.

וזהו. הוא נולד. והוא הכי מהמם שיש. לא האמנתי שאפשר ככה לאהוב. מרגישה מחוברת אליו אפילו יותר מאחרי הלידות של הגדולים.

ככה יהיה אצלך בע"ה. היא תצא והיא תהיה הכי מושלמת שיש. וכולם יתאהבו בה וישמחו בה.
בריאות והמשך היריון תקין ❤
וואו החברה😯אנונימית בהו"ל

אחותי ילדה בת שלישית, מישי בגינה אמרה לה לא נורא...

מפגרים...

 

 

(אבל כשסיםרתי לאחו הזו שיש לי בת קיבלתי תגובה קרה מקרח...)

מי שהיה הכי נחמד זו אישתו על בעלי כפרה עליה להם יש 2 בנים ואז בת 

היא כבר קנתה לתינוקת שלי בגדים🤭

אשתו של בעלך?😂😂סמיילי12
כן כן אנשים חולים.
תתרכזי במי שעושה לך טוב❤
איזו מקסימה היא נשמעת.
אישתו של אחי🤣🤣🤣אנונימית בהו"ל

למרות שאישתו של בעלי לגמרי אחלה😏 

חחחחחחחחחשירה_11
נחמד לצחןק בקול מתגובה אנונימית בפורום
והיה לי יום לא קללל
תודה לךךךך😍
הזויההההשירה_11
איזה אנשים הלםםם
איזו תגובה מרגשת ויפה ❤️תותית ואגסית
הודעה ממש מרגשתאלמוניתנית
לא בשביל לעצבן אותך חלילה, ולא באה להמעיט מהאתגרקופצת רגע
כשיש רק בנים ורוצים מאוד מאוד גם בת-

אבל ברוח כל מה שנכתב בשרשור הזה, רק מציינת ומאירה, שאי אפשר ממש להשוות מי שיש לה רק בנים למי שיש לה רק בנות-היחס מהסביבה שונה לגמרי לגמרי, וזה ממש לא רק בחברות 'חשוכות' או נחשלות.
את לא פוגעת בי הכל בסדרסמיילי12
כמו שכבר כתבתי. אצלנו במשפחה יש העדפה די גורפת לבנות.
אז נראלי שאני כן במקום לשתף🙂

נסכים שלא להסכים 🙃קופצת רגע
עורכת. אין לי אנרגיה לדיון ארוךסמיילי12
אז אני מצטרפתלמה לא123

אצלינו מי שיש לה רק בנים מקבלת מבטים די מרחמים מהסביבה

לעומת מי שיש לה בית של בנות, מוציאה לכולם את העיניים

אני חושבת שזה בגלל שידוע שבסגנון חיים שאנו חיים יש הרבה יותר בנים, ולכן יש העדפה ברורה לבנות

אצלינו אומרים: כמה בנות שיש, זה אף פעם לא מספיק

מסכימה איתך מאודכמהה ליותר

זה ממש לא דומה אחד לשיני

את רציתשירה_11
וזה שאחרים מדברים על זה יותר מידיי מקשה עלייך להשתחרר מזה,
אזמה, מותר לרצות בן ולקבל בת, זה ממש בבדר!!! זכותך!!!
ואני בטוחה שכשהיא תגיע בע"ה בקלות, כולם ישכחו שהם רצו בן 🙂
קצת קשה לי להתחבר לרצון העז הזה בבן ראשוןסופי123
יש בזה משהו מצער. כאילו בת עדיין שווה פחות בימינו. מאחלת לך שתוולד בריאה ושלמה
מסכימה איתך... בייחוד שאנחנו גם כהניםאנונימית בהו"ל

אז בכל מקרה אין פדיון או משו

לא יודעת למה ההרגשה הזו...

בעזרת השם שתלדי בקלות וידיים מלאות מובא ש..רויטל.

בת ראשונה סימן טוב לבנים,

בעזרת השם כולם כל כך ישמחו

ובמיוחד את ובעלך,שיהיה המון הצלחה אמן.

בת תחילה סימן יפה לבנות! מה רע בבנות?יערת דבש

מחילה 

אבל המשפט הזה מכעיס אותי

לא צריך 'להתנחם' בבת כי אחריה יבואו בנים

שיבואו הרבה בנות!! בנות זה אור וברכה לא פחות מבנים!

 

לפותחת-חשבתי שזו תרבות שכבר עוברת מהעולם

עצוב באמת

תינוקת זה הדבר הכי מושלם שברא הקל

באמת

בהריון האחרון בכיתי משמחה שאמרו לנו בסקירה שזו בת

מרוב שרציתי בת!

ויש לי בן ובת לפניה..

 

ואגב מתחברת למה שכתבו-

שאת שמה מאוד דגש על מה שמשפחת בעלך והסביבה אומרת לכם

ברגע שאתם תשמחו ותהיו שלמים עם זה

אתם תשדרו את גם להם! ולדעתי גם להגיד להם שלא יעזו להגיד לכם דברים כאלה!

'כוונות טובות' מביאות..

מעשים ומילים טובות זה מה שדרוש כאן.

 

המון שמחה ורודה עם מלמלות ואור ומתיקות אינוספית!!

 

 

מסכימה ומזדהה!אמא לאוצר❤
יש לי בת בבית, מהממת הכי שיש😍😍😍
ועכשיו אני בהריון מתקדם, וכל הזמן אנשים טורחים לאחל שיהיה בן זכר. עכשיו זה ממש לא משנה מה יש בבטן, אבל הברכה עצמה ממש מכעיסה אותי! כאילו מה זה משנה?? למה אתם ככ בטוחים שזה הדבר שאנחנו הכי רוצים? הרבה הרבה יותר חשוב שיהיה תינוק בריא ושלם שייוולד בזמן..מה זה משנה בן או בת? שניהם מעולים ומהממים. במיוחד שזה לא שיש לי איזה מיליון בנות בבית. גם אז אני לא מסכימה עם האיחול הזה, אבל ניחא..יותר הגיוני.
אבל כאילו, יש לנו בת אחת, הכי מהממת שיש בעולם. למה זה ככ קריטי לכווווולם לאחל בן זכר??
ממש נכון^^^כי לעולם חסדו


זה לא משפט. זה מהגמרא. ולא בהכרח פירוש כפשוטו.סמיילי12
כל אחד בוחר איך להסתכל.
גם אני יכולה להגיד שצורם לי שכולם אומרים שאין על בנות בכורות כי הן עוזרות בבית וכו. אבל לא צורם לי. למה? כי אני בת בכורה בעצמי. ואחי שאחרי עוזר להורים שלי פי מיליון ממני.
אז זה גם קשור לאופי הילד ולא רק למין.
בכל מקרה הכי חשוב הבריאות. המין הוא שולי.

ואצלנו במשפחה המורחבת יש עדיפות מאדסמיילי12
גדולה לבנות🤷‍♀️ אבל ממש. בבן השני או אפילו הראשון קרובת משפחתי אמרה לי- לא נורא.
כמו שכתבתי לפותחת, לא צריך לקחת ללב את כולם. רק את מי שעושה לנו טוב.
וזהו.
גם אצלינולמה לא123


תודה רבה רבה ממש מענייןרויטל.


לי צורם מאד !!! שאומרים על בנות שעוזרות!!!מיואשת******
זה הסיבה להביא ילדים?? זה מה שטוב בבת!!?? מי שרוצה עוזרת שתזמין עוזרת!!
זה מה שאנשים משבחים בבנות שלהם???
זה בושה!
לא שיש לה מידות טובות
שהיא חכמה
שהיא תהיה אמא בע״ה ותוכל להביא ליים לעולם
שיש לה שכל מהמם ואיך היא תלמד בע״ה ותהיה רופאה או מורה מיוחדת או מה שמתאים לה.
לא.
איזה כיף יש לי בת בכורה שעוזרת בבית
למה בן לא יכול לעשות ספונזה? להחזיק תינוק? צריך בשביל זה אברי מין? לא. צריך שתי ידים
די אנשים תתקדמו.
ההסללה המגדרית הזו של בנות מגיל אפס למטבח ולספונזה פשוט מחרידה. מחרידה. לא פחות מאלו שרוצים בן/ברית/ העיקר זכר כלשהו. כאילו שהוא יצא לעבוד בשדה
זה פשוט מגעיל שזה מה שאנשים מתפארים בבנות שלהם.
כאילו ילדו אותן להיות השפחות בבית. לשמור על התינוקות הבאים ולעשות ספונזה. מחריד
אני לא מבינה למה את כועסתסמיילי12
זה בדיוק מה שכתבתי😅
עם דוגמא חיה, אחי ואני.
סליחה אני לא כועסת עליך ❣️מיואשת******
פרקתי את עצבי מהמשפטים האלו שחוזרים ונשנים כל פעם שמנסים ״לעודד״ מישהי שלא עלינו יש לה בת (ציניות כן?)
אל תדאגי היא תעזור לך
תראי איזה כיף היא תעזור לך
כאילו זה מה שבת נועדה אליו.


סליחה הוצאתי בתגובה אליך ממש לא התכוונתי אישית 😁
אני חושבת שמה שבאמת הכי מרגיזסמיילי12
זה שאנשים לוקחים בריאות כמובן מאליה.
היריון כמובן מאליו.
לידה בידיים מלאות כמובן מאליו..
כמה יש סביבי נשים שהילדים שלהן לא בריאים. שהן לא בהיריון. דהלידות מסתיימות בטרגדיות.

צריך להיות כל רגע ורגע בהודיה עצומה לקב"ה כי זה מזה לא מובן מאליו.

מודה שלפני שהגיעו הבנים שלי גם אני הייתי מרחמת על נשים עם ילדים מאותו המין.
עכשיו כשאני בתוך היסטואציה אני לא מבינה מה יש לרחם עלי. להיפך. אני הכי ברת מזל שיש.
בזכות שלושת הבנים המהממים שלי. לא למרות.
😍
העיקר שהם בריאים. שאני בריאה. שילדתי בידים מלאות ושמחות .וזהו. הכל שטויות.
נכוןמיואשת******
אבל מה שמרגיז אותי ב״נחמות״ האלו זה שהכל נובע מאותו מניע
אם בנות טובות רק לספנזה ועזרה בבית אז באמת רחמים על מי שאין לה בנים.
אם אנשים יפנימו את כל המעלות והדברים הנהדרים שיש לבנות, ולא צריך לפרט, ולא יסתכלו עליהן כמיני שפחות קטנות, אז גם על הנשים שלהם הם לא יסתכלו ככה כאילו היא חייבת לבשל לנקות כל היום, ועל כל העולם הם יסתכלו בצורה יותר בריאה ונורמלית.
ההכנסה הזו של בנות למשבצת הורידה קוקיות ספונזה וטיטולים - וזהו, ואז באמת אם זה מה שהיא שווה אז רחמנות שאין לך בן שיש לו שכל כוח יכולת ללמוד להצליח לפרנס לעבוד להיות חכם וצדיק. משם כל הבעיות וההנחות וזה״לא נורא פעם הבאה בן״ מגיע וזה זה מזעזע בעיני

תחשבי על המשפט מנשים יפות יוצאים בנים איזה מחריד זה.
כאילו האשה כל התועלת בה זה שהיא יפה ואז מה התועלת ביופי? שיהיה לה בנים.
זהו. פנים ורחם שתביא בנים(!) זה מה שחשוב בה. שכל ומידות? מיותר.
הצלחה בחיים ובעבודה? מה פתאום. הצלחה זה שהיא תביא בנים.
רדידות ושטחיות אין קץ!
לאאא חס ושלום... אל תהיי כזאתאנונימית בהו"ל

אף אחד לא מסתכל עליהן כשפחות...

 

אצלינו נגיד אמא שלי רוצה בנים כדי ש'יהיה זימון' 'יהיה מנין' 'יהיו שירי שבת בשולחן' 'יחמדו תורה' כזה מין..

את זה אני מבינה מיואשת******
ברגע שזה דברים ״דתיים״ באמת אין מה לעשות ובנים זה אחרת.
אבל מכירה מקרוב את כל מה שדיברתי עליו לצערי… ומתארת לעצמי שגם את תשמעי הרבה - אוי אין על בנות את עוד תראי איך היא תעזור לך- וכאלו…
יש אנשים כאלו 🤷🏼‍♀️
גם אני מבינה, ועדייןאנונימית בהו"ל

יהיו גם בנים בעזרת ה'

 

למה לבאס?...

 

בתחילת ההריון שאמרתי לה שניראלי זה בן, היא ענתה לי משו כמו 'לדעתי יש לך בת אבל את כלכך רוצה בן אז מה אנ אגיד לך, תרצי בן...'

לאאאא כי את בכלללל לא רוצה שנביא בניםםםםם

זימון ומנין מגיעים בגיל 13שריקה

וכמה שנים בודדות אח"כ הבנים כבר בישיבות ולא נמצאים כל הזמן בבית...

 

כל בת מביאה איתה בעז"ה בעל כמה שנים אחרי גיל 13 (8 שנים? 10 שנים? זה לא באמת כזה הרבה לטווח הרחוק), וגם הוא מצטרף לזימון ומנין.

 

 

ואם בנות מגיעות להורים יותר מבנים - אז מהבחינה הזאת בכלל עדיף בנות

 

חזקה את!!דפני11
אני לא מכירה את המשפט הזה😳סמיילי12
מבינה אותך.
אני רוצה בת. כי אני רוצה את המין השני.
לא כי אני רוצה עוזרת. וגם בא לי שבעלי ירגיש מה זה להיות אבא לבת. כי אני בקשר מאד קרוב עם אבא שלי ובאלי גם בשבילו. כמובן פרו ורבו וכו.

אה. אבל כן אחד מהרצונות שלי לבת נובע מזה שבנות בסוף נשארות עם ההורים יותר מהבנים. כלומר לרוב. לא כולן כמובן.
וזה משהו שלפעמים מטריד אותי. אם הבנים שלי ימשיכו לשמור איתי על קשר או תבוא לי כלה מהגיהנום. ואני מכירה כמה נשים כאלה. מקרוב.

ולזה רק תפילות יעזרו

איך אמר לי הרופא שגילה לנו שיש עוד בן בדרך? הבעיה שלך זה לא 3 בנים. הבעיה שלך זה 3 כלות.

יהיה בסדר בע"ה😅

וכמובן אם הקב"ה יחליט שמתאים לנו רק בנים, אז רק בנים.
הוא היחיד שיודע מה נכון לנו, גם אם אנחנו לא מבינים את זה. אני מאמינה בזה בלב שלם.
ה' ישמור מחשבה יוצרת מציאותלפניו ברננה!
יהיו לך כלות נהדרות וקשר חם וטוב עם הבנים.

ממליצה לך לשמוע את השיעור של הרבנית נעמי שחור על מגילת רות, היא מתמקדת ביחסי חמות - כלה.
נראה לי יש אותו ביוטיוב, אם לא אנסה להשיג לך קישור.
אמןןןןן❤❤סמיילי12
אקשיב בע"ה צודה רבה!
בול מה שמכעיס אותי!אהבתחינם
בנות זה לא לניקיון!!!!!!
אני לא בדיוק מבינה מה המקור שהביאו פהאנונימית בהו"ל

אבל מה שאחי הדגול אמר לי על בת בכורה סימן לבנים

זה שבנות בטבע שלהן בדרך כלל יותר רגועות מבנים, כשיש בת בכורה, הבנים אחיה רגועים יותר

זה פירוש יותר נחמד

אצלנו לא עבד הפירוש של אחיך😂😂😂😂סמיילי12
אני בת בכורה.
אחרי 4 אחים בנים. ובסוף אחותי הקטנה.

תגדירי רגועים?😅 כי עם אחד מהאחים שלי היה מושעה בערך פעם בחודש ועד היום כשאנחנו באים להורים שלי הוא מתדלק את הילדים שלי בג'ננות שלו🤦‍♀️
אז לכי תדעי מה היה קורה אם לא היית את בכורה אלאאנונימית בהו"ל

אחד מהם😅

😂😂😂😂סמיילי12
אחותי אני הייתי רבה איתם מכות רצח! לפחות עם השניים שצמודים אלי.

חחחחח הפרכתי כל דעה קדומה פה

עכשיו האח שקרוב אלי בגיל.הוא החבר הכי טוב שלי😍 ברמה שידע על ההיריון האחרון לפני בעלי

הקשר עם השלישי טעון.שיפור🤦‍♀️
גם אצלנו לא עובד המשפט של אחיךאני זה א
יש לי בת 3 בנים נינג'ות שלא נחים לרגע ואז עוד בת.. הגדולה גם נינג'הה לא קטנה והקטנה עוד קטנה בשביל להכריע..
לעומת זאת יש לי קרובת משפחה שהם רק בנים לבנתיים והם הרבה יותר רגועים משמעותית חחח
דוקא אצלינו הבן הבכור רגיש ועדיןיעל מהדרום
לק"י

ושתי הבנות שאחריו הרבה יותר שובבות.....
סליחה באמת שזה לא מדע מדוייק🧐אנונימית בהו"ל


ברור שלא...הכל טוביעל מהדרום
זה לא עניין רק של העזרה הטכניתקורדיליה

לבנות יש חוש אחריות ורגישות הרבה יותר מפותח מלבנים אפילו מגיל קטנטן.

ולדעתי אי אפשר להתכחש לזה שבת בכורה זה משהו אחר מהבחינה הזאת (טוב אולי לא תמיד, אבל לרוב..)

אף אחד לא אמר שזו סיבה להביא ילדים, אבל זו סיבה שיכולה לעודד מישהי שמאד רצתה בן ראשון וקיבלה בת.

זה מה שהתכוונתייערת דבש
אני יודעת שזה מהגמרא
אבל הפרוש הוא בעייני המתבונן
עובדה שאנשים חשוכים בוחרים לפרש את זה בדרך עקומה וזה מרתיח ביותר..פשוט.

ועל ענין ה'בנות שעוזרות'

@מיואשת******
אני מסכימה איתך לגמרי!! אין לתאר
אפילו פה מישהי כתבה ככה וזה הזוי😬
) גילוי נאות= אני בת. ולא עזרתי הרבה לאמא שלי. מקווה שהיא לא מתחרטת שנולדתי.. 🤐😏😝(
קודם כל, את נורמלית.אודיה.
גם הרצון שלך נורמלי,
גם העצבים שלך על כל האנשים (ההזויים) מסביב.

יש לנו הרבה פעמים חלומות ותסריטים שאנחנו כותבים. ככה זה. וכשהמציאות שונה מהם זה קשה לנו.
וכשיש חברה שלוחצת בעניין זה מוסיף על הקושי.

מהמם שעשית תהליך עם עצמך ואת שמחה בבת שלכם בעזרת ה'. כל השאר צריך ללמוד להחליק ולסנן. לא קל בכלל. 💜
וואי קשוחפשיטא
אני תמיד חלמתי לבת בכורה וקיבלתי ב"ה וזה כזה כיף!

עזבי אותך מהציפיות של הסביבה, תלבישי אותה כמו נסיכה ותשימי לה מלא סרטים מהממים בשיער וכולם יריבו עליה...
כאילו אני רשמתי את זה!!!אנונימית988
הייתי בטוחה שיהיה לי בן ראשון
בטוחההההה
אחרי שגיליתי שזאת בת אמרתי זה לא בטוח אולי יש טעות
שלא נדבר שתמיד כל הברכות היו בן זכר בן זכר
וסבא שמברך שנה הבאה ברית יצחק אצלי
וחמי שמצפה להיות סנדק...
שמרנו בסוד כל ההריון את המין
קיצור יצאה בת 🎉
ולא יודעת איך רציתי בן ראשון בכלל!!!
איזה אושר זה בת ראשונה אמא אמא
כולם מטורפים על הגברת הקטנה הזאת
מליון בגדים ורודים ועגילים וסרטים
זה אולי שולי אבל ממלא אותי
מקווה שעזר לך
וואי וואי איך אני מבינה אותךמיואשת******
גם אני סבלתי קשות
מזדהה עם הרבה מהתיאורים שלך
ודי בטוחה שאת רצית בן לא כי באמת משנה לך אלא כי זה מה שהסביבה שלך מכניסה לך לראש כנראה כבר הרבה שנים. אם זה היחס אליך מסבתא ואמא וכו כנראה ספגת את שה כל השנים בדיבורים על בנות של אנשים אחרים ועל מי ש״זכה״ לבנים והדברים האלו מחלחלים קשות ואנחנו מרגישות פחותות ולא שוות כי אין לנו בנים
על הפנים
לא יאמן שבדור שלנו עדיין אנשים חשוכים ככה
וזה קשה מאד מאד מאד
חיבוק ענק!!!!
בע״ה תהיה לך בת מהממת ואת תשדרי לכל הסביבה שהיא פי אלף שווה מבן ותראי שזה יחלחל אליהם בחזרה לאט לאט ❣️❣️❣️❣️
גם אחרי ההפלהאנונימית בהו"ל

אבא שלי ניסה להרגיע אותי כזה אז הוא אמר לי 'אחרי דבר כזה מגיע בן זכר'

בזמנו זה אולי הרגיע, לוזוכרת...

אבל עכשיו זה לא נעים לי...

אם היתה לי הפלה אני חייבת להביא בן?

גם לי היתה הפלה ואחריה בת מיואשת******
ואני עד היום אומרת שההפלה היתה בן
פשוט הגוף שלי כנראה לא מסוגל לשאת בן 😆
(סליחה על המורבידיות זה ההומור השחור שלי)
אני גם גורסת אתזה אבל אני מחרטטתאנונימית בהו"ל

כי זה לא באמת היה הריון ניראלי,זה היה שק ריק 

אז לא היה תינוק בכלל אני סתם אומרת לעצמי שזה היה בן כי כל הזמן חששבתי שיהיה לי בן בכור😶‍🌫️

שאלה בורהאמא אבא ותינוק
למה אנשים רוצים דווקא בן?
כאילו, למה ההעדפה?
זה מגזרי או משהו? עדתי?
בחיים לא שמעתי את ההעדפה הזאת בסביבה שלי גם לא הרחוקה
אצלינו יש כאלו שרוצים יותר בנות יש כאלו שרוצים יותר בנים (סתם, אחותי יש לה 3 בנות וגיסי רטצה בן כי הוא אומר שתמיד נמצא בבית כנסת לבד... בכזה קטע)
זה שאריות מתרבויות יותר עתיקותמיקי מאוס
פעם זה היה בכל תרבות
היום זה נשאר רק במקומות פחות "מפותחים" או שאריות ששרדו למרות התרבות המערבית (וכן,אצל ישראלים זה יותר נפוץ אצל ספרדים אבל כמובן לא רק)

וגם יש כאלה סתם מעדיפים בנים כמו שיש כאלה שסתם מעדיפים בנות אבל כשמדברים על זה בד"כ לא מתכוונים לכאלה

בן יכול להגן,יכול לעבוד בשדה,יכול להביא פרנסה, נושא את שם המשפחה
בת מביאה ילדים,אבל למשפחה של בעלה, וצריך לממן לה את החתונה ולהגן עליה שלא יפגעו בה עד שמישהו יתחתן איתה

היום זה כמובן לא רלוונטי.ב"ה נשים מסתובבות בבטחון יחסי לאי פעם,עובדות, משפחה זה דבר יותר דינמי ולא שבטי ובכלל התפיסה כלפי ילדים היא קצת פחות קונקרטית והישרדותית
זה טעות לחשוב שנשאר רק ״שרידים״ מזהמיואשת******
זה נמצא אתל כולם ברמה כזו או אחרת.
כן כן גם מי שמרגיש ממש מתקדם ונאור
נכון הגבר לא עובד בשדה
אבל בכל המקצועות יש אפליה ושכר הגברים גבוה יותר, יש הבדלים עצומים בתפקידי ניהול ובמשרות משפיעות בחברה.
הפער עודנו עצום
מבחינה דתית יש כל מיני דברים שגבר נחשבים אליהם ונשים לא
ולכן יש העדפה לבנים. כוללת. כן תמיד יש יוצאים מן הכלל שיש להם רק בנים ורוצים בת או משפחות שונות
אבל באופן כללי כמגמה ולא רק בציבור שלנו או בישראל, בנים נחשבים יותר
בדיוק כמוש הם נחשבים יותר בצבא
ונחשבים יותר בניהול
ונחשבים יותר במשכורות
גם בזה
ויש כאלן ״ארכאיים״ שיגידו את זה
ויש כאלו שרק יחשבו
ויש את מי שיחשוב שהוא לא נגוע בזה עד שזה יגיע אליו…
ויש כמובן כמה אנשים שבאמת ניטרלים.
אבל כחברה, כלל עולמית, אנחנו מעריכים גברים יותר
עצוב אבל זו אמת שאי אפשר להתכחש לה רק לנסות להשפיע עליה ולקוות שמגמת השיפור תמשיך (ובאחוזים יותר רציניים)
מענין שאצלינו זה לא ככהאמא אבא ותינוק
פעם ראשונה נתקלתי בזה בשרשור פה בפורום
ב״ה יש אנשים שהתקדמו מזהמיואשת******
אבל המון המון לא
באמת המון
לא שרידים ולא שאריות
לא אצל כולם זה אמירות בוטות חסרות טקט כמובן
אתל חלק זה רק במחשבות ובאנחות פנימיות
אני שמתי לב לשיח הזה רק בעדות המזרח.סמיילי12
לא יצא לי לפגוש אשכנזי עם העדפה.
וממה שאני הבנתי, כששאלתי חברות שהיו להוטות לבן, אמרו לי שזה בגלל שהוא בעצם ממשיך את המשפחה. מבחינת שם משפחה וכו.

אני רציתי בן בכור כי בתור בת בכורה תמיד רציתי אח גדול
אז אלוקים נתן לי 3 בנים חחחחחח שיהיו כמה אחים גדולים לגברת שבע"ה תגיע🙏😍
אני משתי משפחות אשכנזיותמיואשת******
גם אני גם בעלי
מכניסים את כל מי שפגשת לכיס הקטן
והם לא היחידים
הזוי😳סמיילי12
אצל הערבים למשל זה ממש בולט וידוע.
אחת הרופאות הבדואיות סיפרה שכבר קרה מקרה שנכנסו זוג חבדוק מה מין העובר וכשנאמר שזו בת הגבר יצא בכעס מהחדר.

לכי תסבירי לו שזה קשור אליו ולא לאשתו🤦‍♀️
אבל זה כלל עולמימיואשת******
לא יתכן שמעריכים גברים יותר בעבודה, במשכורות, בתפקידי ניהול, וזה מתחיל רק בגילאי עבודה. זה לא עובד ככה. זה שרשרת וזה מתחיל מההתחלה
זה שיש לגברים עדיפות כללית בעולם זה ברור ליסמיילי12
אבל לא ברור לי הרצון לבנים שנובע מזה.
אפעם לא הבנתי שזה קשור לזה.

ממה שהבנתי רוצים בן כי הוא ממשיך המשפחה.
וזהו. לא התעמקתי יותר מדי.
הרצון לבנים פעם נבע מזה שיש עדיפות למשפחהמיואשת******
שיעבוד בשדה וכן הלאה
היום זה שיהיה רופא/מנכ״ל יביא כבוד ירוויח הרבה וכו.
בסוף זה מתנקז לאותו מקום.
אין לי זמן להאריך כרגע אבל אני לומדת את הנושא כבר כמה זמן והוא מאד מענין (ועצוב)
ממש עצוב.סמיילי12
תחכימי אותנו בזמנך❤

אני גם אשכנזיהאמא אבא ותינוק
לדורי דורות ומכל הכיוונים
ןגם כל החברה שלי אשכזנית
(לצערי כן? פשוט אצל חרדים מוסדות החינוך נפרדים ולכן לא מכירים עוד תרבויות)
יכול להיות שבגלל זה באמת לא הכרתי את הסגנון
אצל חרדים מוסדות חינוך נפרדים??יערת דבש
זה ממש לא נכון
בתי ספר של חנוך עצמאי הם אזוריים ויש בהם גם וגם בלי הבדל
בתיכונים והישיבות הליטאיים אמנם למרבה הצער יש אפליה אבל עדין לומדים שם הרבה מעדות המזרח..

אלא אם כן את מרקע חסידי שם באמת לא מכירים ולא לומדים עם עדות המזרח
נכון. אני אשכנזיה חרדית ותמיד למדתי עם עדות מזרחאחתפלוס
לדעתי את קצת מערבבת נושאים...מיקי מאוס
יכול להיות שיש יותר מקומות שבהם יש הערכה לבנים ממה שאני מכירה. אבל היום אין לזה הצדקה רציונלית .

הבדלי השכר הם מיתוס שהופרך כבר אינספור פעמים, יש הבדלים בין גברים לנשים על זה אני בכלל לא חולקת אלא להפך
אבל זה לא שגברים הם יותר נחשבים או מוערכים.

האופי הגברי יותר מוכוון לניהול וגם החברה מעודדת את זה, זה נכון
גברים בדרך כלל יותר מוכוונים לקריירה ופחות יקבלו הערכה על השקעה בבית בבית, זה גם נכון
יש קצת יותר הסללה של גברים למקצועות ותפקידים מסוימים זה גם נכון
ויהדות זה רובריקה שעדיף לא לפתוח מחשש לשרשורפלצת אימתני אבל ברוב המגזרים זה לא נובע מהעדפה או יחס עודף לגברים אלא הפניה מאוד מוגדרת לתפקידים ביהדות בין גברים לנשים (יש מקומות שזה אכן היררכי, ואלה קהילות שבהם בהגדרה שומרים על תרבותיות עתיקה ולא מערבית. לא מדברת על זה)

לא אמרתי שאין עוד אזורים שבהם נשמרה התרבות הזו חוץ מהעדפת בנים בלידה. אבל הפער לא עצום בעיני כמו שאת מתארת ובהחלט נכחד ברוב החברה הישראלית
לדעתי וביחס למה שאני מכירה ורואה לא רק בחברה סביבי...
שרשורפלצת בעוד שלוש שתיים אחתאמא אבא ותינוק
לכו על זההההה
תודה מראש על דיון מרתק שאקרא מחר בבוקר❤
כאמור אני לומדת וקוראת על זהמיואשת******
וזה לא נכון
אין קצת יותר הסללה יש הסללה הרבה יותר ממה שהיתה פעם (פעם בנים ובנות לבשו למשל אותם בגדים , דוגמא סופר קטנה)
ופערי השכר קיימים ושרירים ויש המון דרכים להציג ולמצב אותם בדרכים אחרות שיראו פחות נורא , נורא קל לשחק עם הנתונים ו״להסביר״ אותם. מי שחופר עמוק מגיע לאמת
תפקידים ניהוליים אפשר פשוט לחפש יש נתונים מספריים ברורים מאד בכל העולם.
וגם הנושא של הילודה שריר וקיים רק יותר מוסתר מבחינת טקט.
אבל אני לא מתכוונת להמשיך להתדיין על זה, מי שתקרא קצת על מגדר מחקרית תהיה מופתעת מאד

ממליצה על הספר שלה למי שהנושא מענין אותה
החיים הם לא ורוד וכחול - דפנה פייזר

מסיימת את הדיון בזה כי יש לי חיים ואין לי זמן לזה
סליחה על הבורותחגהבגה
רק מה זה הסללה 🙈
הכוונה למשהו מראש.המקורית

למשל - רק גברים מתקבלים לעבודה כחשמלאים
מהמילה מסלול
הבנתי חודה רבה ♥️♥️חגהבגה
השימוש המקובל הוא יותר להכוונה חברתיתמיקי מאוס
משהו יותר עדין מאשר "רק גברים" שזה אפליה או הדרה
יותר כמו- החברה מעודדת ילדים מגיל קטן להיות חשמלאים
מלמדים אותם על זה בבית ספר ולא את הבנות
מעריכים את הילד שנהיה חשמלאי ובזים לאשתו של השכן שבחרה כזה דבר וכו

(כמובן סתם זרמתי עם הדוגמא שלך... למרות שבאמת לא מכירה חשמלאיות )
אפשר לשאול על זה משהו?בארץ אהבתי
לגבי פערי שכר - נותנים לגברים יותר פר שעה? או שסה"כ המשכורת שלהם גבוהה יותר כי הם עובדים יותר?

כי אני לא חושבת שיש בעיה עם זה שנשים יבחרו להיות יותר בבית עם הילדים, וגברים ישקיעו יותר שעות בעבודה.
גם בתפקידי ניהול - יש לי הרגשה שחלק מהפער לפחות נובע גם מהרצון של האישה מול הגבר. נשמע לי הגיוני שיש יותר גברים ששואפים לתפקידים ניהוליים מאשר נשים (גם מצד זה שלרוב תפקיד ניהולי הוא יותר על חשבון הבית, וגם מצד הבדלי אופי).
אבל אם הפער במשכורת הוא פר שעה, אז זה באמת עצוב.

זה מזכיר לי שראיתי לפני כמה זמן כתבה שמתארת שיותר נשים מנצלות ימי מחלת ילד מאשר גברים. לי זה נשמע הגיוני וטבעי.
בכתבה המסקנה היתה שצריך לעשות צעדים שיעודדו גברים לנצל את ימי במחלת ילד באופן שווה לנשים (שהחלוקה תהיה שווה יותר בין האבא לאמא). אני חושבת שהיה הרבה יותר הגיוני להבין שאם מציאותית אנשים פועלים אחרת, אז אולי יש לזה סיבה. ואולי יהיה יותר חכם לתת לנשים יותר ימי מחלת ילד שהן תוכלנה לנצל...
תלוי את מי את שואלתמיקי מאוס
את יכולה לפנות ל"מחקרי" החוג למגדר
ואת יכולה לקרוא נתונים שנאספו בידי אנשים מחוגים אחרים... תשפטי לבד
אישית אני משוכנעת שההבדל המרכזי בפערים נובע מהעדפה ושונות בין נשים וגברים אבל מנסים לשכנע אותנו שהכל אגנדה

אלה דברים שקצת קשה לנרמל כי שכר ותפקידים הם דברים שתלויים בהמון המון גורמים (כמו שכתבת העדפות אישיות,היקף משרה,מוכנות להשקעה בקריירה על חשבון הבית)
זה גםסליל
עבור אותה משרה אותם שעות.
אני עכשיו בתהליך חיפוש עבודה, ובתחןם שבו אני מחפשת עבודה השכר הוא לא אחיד עבור כולם. בהתחלה שואלים אותך מה ציפיות השכר, ואז נותנים או לא נותנים את מה שביקשת.
אני למשל רואה באופן מובהק שאני ונשים אחרות שאיתי בתואר מרשות לעצמן לבקש פחות, ולכן גם כנראה יקבלו פחות. לעומת גברים שלומדים יחד איתי, שלהם אין בעיה לבקש יותר ולכן כנראה גם יקבלו יותר...

בטוחה שזה מורכב מאוד כל מיני דברים, אבל ברור לי שיש גם פערים אמיתיים, באותם התפקידים בדיוק...
ואם תבקשי כמוהם,לא תקבלי?מיקי מאוס
נותנים להם פר שעה יותרמנגואית
בעיקר כי הם מבקשים יותר לפני שהם חותמים חוזה. וגם תוך כדי עבודה הם יותר "אמיצים" לבוא פעם ב.. להציג את ההישגים שלהם ולבקש העלאה בשכר. וגם לגברים יותר בוער לעלות בדרגות . ונשים מקבלות סיפוק גם מהבית והילדים שלהן ולא דחוף להן להיות הכי מוצלחות בעבודה.

ממש סטיגמות אז מצטערת מראש. ברור שיש יוצאים מן הכלל בשני הכיוונים
הבנתי, אז זה באמת עצובבארץ אהבתי
(אולי זה היתרון של עובדי מדינה - שהמשכורת על פי דרגות שכר קבועות ולא תלויות במגדר... מצד שני - עצם זה שיש אפשרות להעלאה במשכורת בזכות הישגים והצלחות זה דבר טוב בעיני. רק מבאס שזה יוצר את הפערים הלא הוגנים האלו. אולי באמת צריך ללמד בנות להעיז לבקש יותר...)
אז את רוצה לשטח את כל המערכת כי נשים לא באות לבקש?מיקי מאוס
עבר עריכה על ידי מיקי מאוס בתאריך כ"ז בסיון תשפ"ב 15:54
מסכימה שיש עניין להעצים לנערות ונשים את הבטחון העצמי,שיעיזו לבקש יותר, שידעו לנהל משא ומתן.

ממש לא חושבת שכדאי בשביל זה להפוך כל מקום לשכר אחיד על פי מדדים לא רלוונטיים

ועדיין כנראה תמיד יישאר פער שנובע מתכונות האופי השונות בין גברים לנשים. וב"ה שנוצרנו שונים כנראה זה נחוץ כדי שהאנושות תשגשג...

ראוי וטוב להעלות לזה מודעות
יכול להיות שיש מקום שמעסיקים יותר יזמו (ובתחום של הייטק אני רואה בעיניים שמעסיקים יוזמים ומנסים מאוד לשכנע נשים שכדאי לבוא אליהם, כי יש לנו איכויות שיש פחות לגברים וגם הן נחוצות. והדרך למשוך זה ע"י לשכנע שאצלנו לא תיפגעי אם תמצאי לחופשת לידה ותמשכי אותה לחל"ת הקידום והשכר שלך ימשיכו לעלות)

אני עמוק בתחום גברי, גם בלימודים כשהייתי, גם בעבודה ולכן גם חברים וחברות סביבי. החוויה שלי היא מאוד טובה ומאוד מכבדים נשים ומעריכים אותם בסביבה שלי גם בהיבטים של תפקידים ושכר


ואני עצמי לצערי (ובעיקר לתסכול של בעלי..חח..) לא יודעת לבקש. ממש ... אפילו ביחס לנורמה אצל נשים אני בקצה הסקאלה. מאלה שמשלמות בחנויות של הפרסים בדיוק מה שכתוב על התוויות כי אני אפילו לא מעיזה לעשות פרצוף כדי לקבל הנחה


(סליחה אם נשמע קצת תוקפני נגדך,ממש לא...סתם נושא שבוער בי)
ברור שאני מסכימה איתךבארץ אהבתי
אולי זה לא היה ברור מהכתיבה שלי, זה נכתב חצי באירוניה... בתור עובדת הוראה שדי מתוסכלת מזה שאין במשכורת שום ביטוי להשקעה ולמקצועיות שלי, ופער לא הגיוני לעומת כמה שאני יכולה להרוויח בפרטי (פרה-רפואי).
יש סיבות אחרות שאני נשארת במערכת החינוך, אבל אופן קביעת המשכורת היא ממש לא אחת מהן...

אבל לפחות אני יכולה לשמוח שאני לא מקבלת פחות בגלל שאני אישה..😏
אני גם לא הכי טובה בלבקש העלאה, ואם זה יהיה תלוי ביוזמה שלי זה עלול להיות גם מתסכל. אבל עדיין ברור לי שעדיף על פני המצב הנוכחי המעוות עוד יותר.

אבל יש גם דברים שאפשר ללמוד.
הייתי פעם בקורס לכלכלה ביתית, שהסבירו איך לעשות משא ומתן מול ספקים שונים כדי לקבל את המחיר הכי טוב. ברגע שזה היה תהליך מובנה יכולתי לעשות את זה, למרות שבאופן טבעי אני ממש לא כזאת.
אז באותה מידה אולי יש מקום ללמד נשים את מה שטבעי יותר לגברים - איך ליזום שיחה כזאת לבקש העלאת משכורת, מה להגיד בשיחה, שזה יהפוך להיות משהו שיודעים איך לעשות אותו, ונשאר רק לאזור אומץ כדי לבצע, ולא משהו שבכלל לא יודעים איך לגשת אליו ולכן אין סיכוי לעשות אותו..
וואי איזה מעצבן זהמחכה להריון

מכירה מישהי שיש לה 4 בנות ואחרי איזה ברית אבא שלה בא ונתן לה לשתות מהיין ואמר לה יאלה פעם הבאה בן..מספיק!

זה היה ממש לא נעים לאותה אחת

אפילו שיש לי משני המינים אני לא מבינה למה אנשים עושים מדברים כאלה רעש בכלל

כאילו שזה תלוי בזוג עצמו זה תלוי בבורא עולם ובמה שהוא מביא!

ישלכם טענות?

זה לא המקום!!!!!

 

משהו מתוק ששמעתי על הריון של בתrotem12

שכחתי בשם מי, אם מישהי תדע אשמח לתת קרדיט.

הריון של בת זה שלוש דורות בגוף אחד: האם, העוברית וכל הביציות שלה שמתחילות להיווצר בשלב העוברי ומהוות את התשתית לדור השלישי.

 

ויש מעלה מיוחדת לשלוש יהודים שמכונסים יחד. חוץ מזה שאני ממש מתרגשת לחשוב על האור הגדול הזה שזוכים לשאת ברחם כ"כ הרבה התחלות של חיים יהודיים ונשמות מתוקות.

בת זה שמחה, זה אור, זו ברכה וקדושה.

 

בת בכורה זה ה-דבר!!אביגיל=)
קודם כל -
זה מה שה'' רצה שיהיה לך...
ואני לא יודעת מה הסדר אצלך במשפחה, אבל חוץ מזה שמתלהבים קצת יותר בבן בכור - ברית, פדיון וכו'.. (וגם אולי מקבלים יותר מתנות..)
אין כמו בנות! מתרפקות על אמא כל החיים ולא עוזבות.. וכמובן עוזרות המון ונשארות חלק מהבית...
הייתי חייבת להגיביעלללל
כי זה מקום רגיש אצלי, לי יש 3 בנות ובן, וכרגע בהריון עם בת נוספת
והאמת מרגישה ממש מבואסת שזו שוב בת ולא מצליחה להנות מההריון, מרגישה שאין לי ציפייה ☹️
ממש רציתי שיהיה עוד בן אחד לפחות ולא בן יחיד בין בנות,
מבינה ממש את התחושה
באמת שבא לי לעודד אתכן..אביגיל=)אחרונה
אני באה ממשפחה של בנות...
6 בנות ושני בנים
ויש לנו קשר מדהים עם אמא ואחוות אחיות מדהימה.. אין דברים כאלה!!
ברור לי שבזמן ההריונות הייתה להורים שלי צופיה לעוד בנים, אבל בסוף בחיים עצמם שמחים ומודים לה' על האוצרות הגדולים
ואני - בתור אחת עם ניסיון, ממש מייחלת לכמה שיותר בנות....
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזוםאחרונה

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

החלק הכי קשה בגידול ילדים זה חוסר שעות שינהניק חדש2

אלוקים אדירים!!!!!!!!

עם הכל אני יכולה להתמודד באור יום.

קשה לי עם הלילות האלה קשה כ"כ.

והם כבר גדולים! ועדיין הלילות שלי בד"כ מכילים איזה טוויסט סיוטי. מוצאת את עצמי ברגע שהם נרדמים עולה גם למיטה כדי שלפחות תהיה לי איזו שעת שינה עלובה.

הפעם זה שיעולים מטורפים.

ימים לפני זה זה כאבי בטן ושיעולים.

שבוע קודם תולעים

שבוע לפני תולעים

שבוע לפני לפני שיעולים וסטרידור.

מתי זה עובר? מרגישה כ"כ אגואיסטית אבל די!!!!!!

תנו לי את השינה שלי חזרה.

אני לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד רק מהמחשבה לעבור את הטרפת הזו שוב.

ואין מי שיחליף אותי בלילות. ניסינו. לא עובד.

זה רק אני כבר כמעט 10 שנים

בלי שינה זה קשוח בטירוף. הכי מבינה אותך!!יעל...

וואו אני מזדהה כל כךראשונית

התחברתי❤️שיפור

מזדהה🩷השקט הזה

אני עם מתוקי בן שנה וארבע שעדיין קם בלילה.. אצל הגדולות כבר ישנו לילה בשלב הזה ואני כבר הייתי בהריון הבא. עכשיו לא מסוגלת לחשוב על עייפות של הריון שמתווספת לקימות בלילה

הקטן שלי בן 4.5ניק חדש2

הגדולים בני 7 ו9.

קמה כבר 2 לילות לבן ה7.

לפני זה לבן ה4

ברקע הגדול עם חרדות ולפעמים קופץ מתוך שינה.

חוסר שינה זה הכי קשהכורסא ירוקה.

אני קמה לילדים בטווח שבין פחות משנה ועד גיל 5 וכל התעוררות היא סיוט, אבל העייפות בימים קשה לא פחות. אני כל כך חסרת סבלנות

וואו ממש ככה!ניק חדש2

אני עשיתי הפסקה מאד ארוכה

הקטן בן 4.5

מודה שאני לא יודעת אם אצליח לחשוב אי פעם לחזור לטירוף הזה שוב.

זו את הסיבות העיקריותכורסא ירוקה.

שלא צמודים קשה לי יותר מצמודים.. אני עם תינוק עכשיו ואנחנו מונעים כרגע כי לא אפשרי לנו עוד הריון, ואני ממש מפחדת שיהיה פער גדול מדי ואצטרך לחזור ללופ אחרי רגיעה

כמו בשיר אמא טובה, ישנת היטב לפני שנתייםשמש בשמיים

וגם אז היטב זה היה שעתיים

חחח לא מכירהניק חדש2

אז תכירי, מדבר עלייך שמש בשמיים

היא לא מתלוננת, היא רק עייפה, היא לא מתעוררת היא תמיד ערה...

האמת שאני מזדהה מאוד גם, עכשיו אנחנו רוצים לגמול את בן השלוש ממוצץ ולגמול את בן השנה מהמיטה שלי ולשני התהליכים האלה אין לי כוח להתחיל בגלל חוסר השינה שזה יגרור, אז בינתיים אני ישנה עם תינוק בן שנה קבוע במיטה שזה שינה איכותית נורא, כן? אבל לפחות כשהילד בן שלוש מתעורר בלילה אז זה רק חמש דקות לחפש את המוצץ שלו מתחת המיטה ולא חצי שעה ללטף אותו ולשיר לו שירים... נראה לי כשנאזור אומץ לשלבים האלה אז אני אצטרך ללכת לישון בשמונה.

היא תמיד ערה... זאת ממש התחושה😅שיפוראחרונה

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושיאחרונה

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!