נראה לי שהנקודה של חנוך לנער על פי דרכו זה לתת לכל ילד את מה שהוא זקוק לו.
כמו שנניח תתני לתינוק בגדים של תינוקות, לילדה בת 4 בגדים במידה 4, ולילד בן 8 בגדים שמתאימים לילד בן 8,
ככה גם בשאר הדברים לראות מה הדבר שנכון לכל ילד ולהשתדל להעניק לו אותו.
מעבר לזה נשמע שבאמת יש לך כאב מילדות של חוויה של אפליה או קיפוח, ושזה דבר שמציף אותך ומקשה עלייך גם מול ההורים שלך וגם מול ילדייך.
אז קודם לגבי ההורים, סביר להניח שכמונו, הם השתדלו להיטיב בכלים שהיו להם והם ידעו,
ובכוחות הנפש שהיו להם, ומצד שני הם גם לא מושלמים (כמונו

)
וגם להם יש את השריטות מהילדות שלהם...
וככה ה' ברא את העולם.
ולא בכדי.
הדברים שצפים בך הם מצד אחד כואבים, אבל מצד שני גם פתח לריםוי של מה שעברת,
ופתח לתיקון מול הילדים האישיים שלך בע"ה.
לגבי מה שכתבת שאי אפשר לבקר הורים, אני חושבת שאם את מרגישה כל מיני תחושות של כאב
והיו חסרים לך כל מיני דברים, תתני להם מקום והכלה.
האם לבוא להורים בביקורת על זה- פחות יעבוד קודם כי ביקורת זה דבר הורס ולא בונה,
ושנית זה באמת מקום פחות מומלץ ולכבד.
אבל אם תדעי כן לזהות את התחושה הקשה שיש לך, ואת הצורך, תוכלי לנסות לשתף אותם מהמקום האמיתי והפנימי שעדיין זקוק לאהבתם ועדיין מרגיש שלא מקבל מספיק.
בכל מקרה נשמע ממש מציף,
שולחת לך כח 🌻