עקב בר המצווה כמעט לא עצרתי לתכנן כמו שצריך את החופש...
את הילדה בכיתה א' לא רשמתי לקייטנה שבבית הספר, כי לא הייתי בטוחה שיהיה מי שייקח אותה יום-יום (וגם היא בעצמה העדיפה להישאר בבית).
את בן החמש רשמתי לקייטנה של הגן.
את בת השלוש וחצי רשמתי לקייטנה של אמא של חברה מהגן.
הבנים הגדולים עדיין לומדים.
הבת הגדולה תלך מדי פעם לפעילויות מטעם בית הספר וגם אחרות (היום היא בטיול טרמ"חיות באולפנה שתלך אליה בשנה הבאה).
ומה גיליתי הבוקר?
מסתבר שבקייטנה של ילדת א' המחנכת שלה ממשיכה איתן, ובעצם הן גם ישלימו חומר לימודי. אז יש לי מחשבות שניות לגבי אי הרישום שלה.
גם בגן של הילד הגננות הקבועות ממשיכות, ואותי זה שימח מאוד. אבל מסתבר שהילד חשב שהגננות של הצהרון יהיו בקייטנה (הוא קינא במהלך השנה בילדי הצהרון) - ומכיוון שהדברים לא הלכו לפי התכנון שלו - הוא החליט שלא מתחשק לו ללכת.
והשוס - פתאום שמתי לב לתאריכים של הקייטנה של אם חברתה של הקטנה, וגיליתי שהיא מתחילה רק בעוד שלושה שבועות! כזו מעופפת אני... ועכשיו אני מתלבטת מה לעשות... היא מאוד מאוכזבת. אני חושבת שבגן שלה יש קייטנה (שאולי מפעילות הסייעות של הגננת), השאלה אם יש טעם לרשום אותה עכשיו... במיוחד שאמרתי לילדה שהיא כבר סיימה את הגן...
וגם אחד מהבנים נשאר בבית - עייף מדי אחרי השבת 😐
ובינתיים - ישבתי עם הילדים כדי לבחור נושא לקייטנה בבית. הם כמובן לא הסכימו ביניהם, אז בחרנו שני נושאים במשולב, רק לשבוע זה.
ואז הם התחילו לעשות יצירות - הקטנים לא מספיק הלכו לפי הכללים, והגדולה התרגזה... וכמובן, כל דבר קטן הפך לטריגר למריבה או לבכי...
וכל זה - כשאני רוצה לנסות לחזור לשגרה של עבודה וכתיבה... (ואם הם שקטים - קופץ עליי בכייה של התינוקת...)
אז איך מג'נגלים בין הכול?
(סליחה על האורך...)
את הילדה בכיתה א' לא רשמתי לקייטנה שבבית הספר, כי לא הייתי בטוחה שיהיה מי שייקח אותה יום-יום (וגם היא בעצמה העדיפה להישאר בבית).
את בן החמש רשמתי לקייטנה של הגן.
את בת השלוש וחצי רשמתי לקייטנה של אמא של חברה מהגן.
הבנים הגדולים עדיין לומדים.
הבת הגדולה תלך מדי פעם לפעילויות מטעם בית הספר וגם אחרות (היום היא בטיול טרמ"חיות באולפנה שתלך אליה בשנה הבאה).
ומה גיליתי הבוקר?
מסתבר שבקייטנה של ילדת א' המחנכת שלה ממשיכה איתן, ובעצם הן גם ישלימו חומר לימודי. אז יש לי מחשבות שניות לגבי אי הרישום שלה.
גם בגן של הילד הגננות הקבועות ממשיכות, ואותי זה שימח מאוד. אבל מסתבר שהילד חשב שהגננות של הצהרון יהיו בקייטנה (הוא קינא במהלך השנה בילדי הצהרון) - ומכיוון שהדברים לא הלכו לפי התכנון שלו - הוא החליט שלא מתחשק לו ללכת.
והשוס - פתאום שמתי לב לתאריכים של הקייטנה של אם חברתה של הקטנה, וגיליתי שהיא מתחילה רק בעוד שלושה שבועות! כזו מעופפת אני... ועכשיו אני מתלבטת מה לעשות... היא מאוד מאוכזבת. אני חושבת שבגן שלה יש קייטנה (שאולי מפעילות הסייעות של הגננת), השאלה אם יש טעם לרשום אותה עכשיו... במיוחד שאמרתי לילדה שהיא כבר סיימה את הגן...
וגם אחד מהבנים נשאר בבית - עייף מדי אחרי השבת 😐
ובינתיים - ישבתי עם הילדים כדי לבחור נושא לקייטנה בבית. הם כמובן לא הסכימו ביניהם, אז בחרנו שני נושאים במשולב, רק לשבוע זה.
ואז הם התחילו לעשות יצירות - הקטנים לא מספיק הלכו לפי הכללים, והגדולה התרגזה... וכמובן, כל דבר קטן הפך לטריגר למריבה או לבכי...
וכל זה - כשאני רוצה לנסות לחזור לשגרה של עבודה וכתיבה... (ואם הם שקטים - קופץ עליי בכייה של התינוקת...)
אז איך מג'נגלים בין הכול?
(סליחה על האורך...)
ילדים זה שמחה