יש דרכים שונות ומגוונות לקב"ה, מתפלל שגם אם לא נבין אותן שילך כמה שיותר בטוב...

ואפילו אני מבין שזה חוסר רגישות.

תשאל את @חושבת בקופסא 

אתה עונה על כל הקריטריונים אז אתה בסדר ;)

באופן כללי הולכים פחות ביחד

זה ממש סטריאוטיפי

וכן, לא אכפת לי לפתוח שרשרפלצת ;)

אני עומד במילה שלי.

ונראה לי שאתה בסדר

וב"ה אצל הגבר (הנורמלי) השכליות גוברת. היא לא מוחקת את הרגישות אבל היא מובילה ומגיעה קודם.

אני ימשיך את הכיוון החיובי שאתה עושה -

גם אם נניח ששיכליות קודמת לריגשיות כפי שאתה אומר היא רק מכינה לה את הקרקע.

השיכליות היא בסיס לתודעה ותודעה היא יוצרת רגישות.

מ.ש.ל

ואני חושב שהסוף של דבריך פחות קשור.

א. מה הגדר של "דיוק" מה הגדר של "הסתייגות" ומה ההבחנה ביניהם?

ב. שיכליות קודמת לרגישות - זה אתה אמרת. אני אמרתי שהיא קודמת אליה ובכך מחזקת אותה. מה לא קשור בזה?

דיוק - עומד בדברים שאמרתי בקצרה קודם ומגדיר בצורה יותר מפורטת (או בהתאמה למה שאמרת). לא חוזר\מוריד ממה שאמרתי.

"הבסיס לתודעה ותודעה יוצרת רגישות". פחות קשור לדעתי. זה אולי נותן הבנה כללית של המציאות שעומדת מולך (במקרה הטוב) אבל ממש לאו דווקא מתורגמת לרגישות. נשארת ברובד האינטלקטואלי בלבד.

א' - אתה מוריד מהמין הגברי את האחריות ביחס למעשים לא רגישים (גם אם ללא כוונה)

ב' - אתה מספר סיפור שהוא לא נכון פשוט, רגישות גברית היא אחרת אבל היא עדיין קיימת

ג' - זאת לא אמירה מפרגנת במיוחד.

ד' - גם אני יכול לומר על תכונות שבאלי שהם 'גבריות' בלי שום בסיס או מקור

פחות תתפס למה שכתבתי אז, אלא להסבר שלי.

השכל והרגש הם מזינים זה את זה, הם ממש לא מנותקים.

לכן אדם שהוא שיכלי הוא מבין את העולם סביבו בצורה יותר טובה ובכך הוא נהיה יותר רגיש.

כתבתי פחות הולכים ביחד ואם זה לא ברור מההקשר - בהשוואה לנשים.

ושוב - אני חולק לחלוטין על המסקנה שלך. זה נכון שאפשר להשתמש בשכל כדי לחזק הבנה על המציאות ובדרך עקיפה לתת מקום נכון לרגש, זה ממש לא מחוייב. זה יכול (וכך בד"כ) להשאר רק ברמה האינטלקטואלית. גם אם הדבר נעשה אתה מתחיל מהשכל וממשיך לרגש, יש כאן עוד שלב ומעבר.

אצל אישה זה טבעי וישיר בלי כל הסיבוך הזה וכך אנחנו חוזרים לאמירה המקורית שלי "גברים ורגישות באופן כללי הולכים פחות ביחד".

ועדיין כל הארבע טענות שרשמתי בתגובה הקודמת עומדות בתוקפן למרות החלפת המילה.

ובאמת תסלח לי על חוסר הדיוק כי "האהבה מקלקלת את השורה"... (באמת)

לא אמרתי שזה מוכרח, אמרתי שזה אפשרי וזה מספיק מבחינתי כדי לחזק את המעמד של הרגישות של הגברים בעיני עצמם ובעיני הסובבים אותם. הם יכולים להיות בעלי יתרון ריגשי בזכות השכליות שלהם.

אני לא מבין מה זה "הסיבוך הזה". להיפך, אפשר להציג את ההתנהלות הריגשית של גברים כפשוטה ושל נשים כמסובכת. ככה אפשר להציג מצד שני... לכל מטבע יש שני צדדים.

יש לך טענה אחת שמבחינתי הראתי איך היא לאו דווקא נכונה (במילים עדינות) ו3.5 תגובות רגשיות למה שכתבתי.

וכל עוד תמשיך לא להסביר את עצמך אני לא מבין איך האינטלקט שלי עומד להרוויח מהעניין

ולתת דוגמאות מהמציאות.

ואם טענה שלי לא נכונה ונובעת רק מרגש - להסביר על איזה רגש זה יושב ולמה אתה שולל מהטענה את המימד השיכלי.

בעיקר בעיקר - לפרט משפטים כוללניים למקרים קונקרטים ובכך אפשר למצוא נפק"מ.

ציטוט שלך:

א' - אתה מוריד מהמין הגברי את האחריות ביחס למעשים לא רגישים (גם אם ללא כוונה)

זו לא טענה על עצם הנושא. מקסימום ביקורת כלפי.

ב' - אתה מספר סיפור שהוא לא נכון פשוט, רגישות גברית היא אחרת אבל היא עדיין קיימת

"טענה" מעגלית - רגישות גברית קיימת כי היא קיימת (לא משנה שזה לא מה שטענתי)

ג' - זאת לא אמירה מפרגנת במיוחד.

באמת צריך להסביר?

ד' - גם אני יכול לומר על תכונות שבאלי שהם 'גבריות' בלי שום בסיס או מקור

חצי טענה - אתה אומר שאין לי בסיס או מקור. הבאתי מספר תכונות שאתה לא חולק עליהן ועליהן בניתי את הטענה שלי. דווקא אתה טוען משהו מחודש עם קפיצה לא קטנה ולא מוכיח את אמיתותה.

מספיק מובן?

א' - אין הכי נמי. לא ביקורת עליך ספציפית אלא על השיח שהבאת.

ב' - צודק.

ג' - זה המשך של א'

ד' - אני מערער על כולם. תביא מקור, תביא הסבר שיורד לכדי נפק"מ ואז יהיה על מה להתחיל לדבר בכלל.

ואם אתה מתעייף אתה יכול גם להפסיק להגיב  

נראה שכל האחרים שהגיבו לשרשור נפגעו מאוד מה שהם קלטו כ"תראו אותי, אני נשוי!"

יש פה בעיקר שרשורפצלת שלי שלא קשור להודעת הפתיחה

אני ממש לא חושבת שזאת הייתה ציניות

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳