אף אחד לא באמת מאמין בכוחן של תפילות לרפא חוליםפשוט אני..

*לא כולל תפילות של אנשים שבאמת מכירים את החולה

 

ואחרי המשפט המעט פרובוקטיבי הזה, אסביר את כוונתי:

 

אני נתקל פעמים רבות בבקשות לעזור לאנשים חולים, אנשים העומדים לפני ניתוח, אנשים שהרופאים נאבקים על חייהם וכו'.

 

הבקשות מתחלקות לשני סוגים:

* כסף

* תפילות

 

שמתי לב למשהו מעניין:

 

את הבקשות לכסף אפשר למצוא בפרסומים שעלו הון עתק: כאן באתר של ערוץ 7 יש בלי סוף מודעות כאלה, בפרסומות ביוטיוב, בפוסטים ממומנים בפייסבוק ועוד כהנה וכהנה.

 

הרציונל ברור:

אדם אחד לא יכול להצליח להעניק את כל העזרה הנדרשת (וגם לא משפחתו וחבריו), אבל אם יהיו למשל 100,000 איש שייחשפו לסיפור ומתוכם 5,000 יבחרו באמת לעזור - זה כבר מספיק.

 

לעומת זאת, את הבקשות לתפילות אני מקבל אך ורק בצורה שהשולח לא צריך להתאמץ ולא צריך להכניס את היד לכיסו. הודעות שרשרת בוואצאפ, הודעות בפורום, פוסטים לא ממומנים בפייסבוק וכו'. אני כמובן לא מדבר רק על ילדים/נערים שאין להם אפשרות לממן פרסום נרחב, אלא גם על מבוגרים שבהחלט יכולים להרשות לעצמם הפצת מודעה באינטרנט.

 

אם פלוני היה יודע ש-5,000 תפילות יכולות להציל את אמא שלו (או לכל הפחות הסיכוי של 5,000 תפילות להציל אותה יהיה גבוה יותר מהסיכוי של 10 תפילות), הוא היה משקיע ממון כדי שעוד ועוד אנשים ייחשפו לסיפור וירצו להתפלל למענה. 

 

לאחרונה ראיתי בפייסבוק פרסום של מישהו מהיישוב שלי. במשך שנים הוא מעלה פרסומים ממומנים לעסק שלו (יעוץ משכנתא), ובגלל שהוא עושה זאת זמן רב אני מניח שהוא יודע בוודאות שחלק מלקוחותיו מגיעים דרך הפרסומים האלה. אם הם לא היו מביאים לו לקוחות, הוא היה מפסיק לזרוק את כספו לעבר צוקרברג. אבל דווקא את הפוסט שבו הוא ביקש תפילות על קרוב משפחה שחלה, הוא בחר לפרסם בלי מימון כלשהו כך שהתפוצה תהיה מאוד קטנה (לכאורה הייתי חושב שהוא פשוט לא רוצה להפיץ את הסיפור ולכן מעדיף שרק חבריו הקרובים יידעו, אלא שהוא סיים את הפוסט במילים "בבקשה שתפו" - כלומר הוא כן רוצה להגיע לתפוצה רחבה רק שהוא לא מוכן לשים על זה שקל).

 

המסקנה שאני מגיע אליה מכל זה, היא שאנשים אומרים "וואלה תפילות זה נחמד, ובטח שלא יכול להיגרם שום נזק מתפילות" - אבל לא באמת מאמינים בכך שריבוי תפילות יגרום לשינוי כלשהו במצב החולה.

 

change my mind.

 

(הבהרה חשובה: אני בכלל בכלל לא נכנס כאן לשאלה האם תפילות עוזרות או לא)

צודק. לא חשבתי על זה כך עד היוםעשב לימון


לא הייתי מכליל, אבל זה ודאי נכון לגבי הרוב המכריעמבקש אמונה

קשה מאד להאמין בתפילה.

גם אומרים לך שיש סך תפילות שאתה לא יודע כמה

תוסיף מחשבות אולי התפילות שלי לא רצויות בשמים

תוסיף מחשבות של יתכן שהן היו רצויות אם הייתי מתפלל באמת,  אבל אני יודע שאני לא

 

בקיצור, מרגיש כמו יריה באפילה 

 

מענייןkaparalay
(הזכיר לי קצת איזו אמירה/בדיחה/לא זוכרת מה בדיוק ששמעתי פעם שהייתה איזו תענית ותפילת רבים כדי לבקש על הגשמים, ורק אחד הגיע עם מטריה..)

אז, לא בהכרח מנסה לשנות את דעתך.
יש פה אמת מסוימת שנוגעת (לדעתי) לא רק לתיאור המקרה הספציפי שהעלית, אלא ליחס לתפילה ולאמונה בהשפעה שלה באופן כללי.
יש משהו בתפילה שמרגיש לא מספיק 'מעשי' ביחס למציאות.
אולי אפילו יותר מזה- יש בתפילה משהו שמודה שאין לנו שליטה אמיתית בדברים שקורים במציאות, ודורש מאיתנו 'להשליך על הקב''ה'. וזה קשה..

אגב, אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם היה מדובר בנסיבות טובות. אם נגיד הייתי יודעת שתפילה טובה ומשמעותית תזכה אותי (או לפחות תקרב אותי) בסכום כסף גדול למשל, או תעזור לי למצוא את בעלי.. כנראה שגם אז הייתי משקיעה יותר בתפילות ובתפוצה שלהן, לא?

ואני כן חשה צורך להגיד שנחשפתי בשנים האחרונות לכמה וכמה אנשים שב''ה דווקא כן חיים באמונה כזאת. ותכל'ס כיף להם ואני מקנאה.

תודה על הנקודה שהארת כאן.
אני לא חושב שזה שחור או לבןברגוע
אנשים כן מאמינים שתפילות יכולות לעזור, אבל מבינים שיותר חשוב (גם מבחינת הלכתית) לעשות השתדלות מבחינה רפואית.

נ.ב. ראיתי אתמול פרסום שמחפשים אנשים לקרוא ספר תהילים שלם לרפואת חולה תמורת תשלום..
אפשר להסתכל על זה גם אחרתsomeone

א. כדי ש5000 איש יכניסו את היד לכיס, זה צריך להיחשף ל100,000 איש. כדי ש5000 איש יעצרו רגע ויאמרו פרק תהילים, זה צריך להיחשף הרבה פחות...
ב. אני אישית ואני חושב שעוד הרבה אנשים, מסתייג מלפרסם קמפייני מימון ותרומות, לא נעים לי לדרוש מאנשים כסף. לעומת זאת, אפרסם בשמחה בקשה לתפילה, כך שלא ממש צריך לשלם כדי שזה יגיע לכמות גדולה מאוד של אנשים 

עם שתי ההנחות שלך אני לא מסכים...פשוט אני..

לא חושב שהרבה אנשים מעבירים בקשות לתפילות (אלא אם כן מכירים בעצמם את החולה), ולא חושב שהרבה אנשים מתפללים על כל האנשים שהם נתקלים במודעה או מכתב שרשרת עם בקשה להתפלל עליהם.

 

אגב, מאוד קל למדוד כמה כסף חולה צריך (עלות ניתוח / עלות תרופות / עלות שיקום וכו', אלה דברים מדידים).

 

אי אפשר למדוד כמה תפילות צריך, ולכן לכאורה היית מצפה שגם אם פרסום חינמי יאפשר לי להגיע לקהל של 100 איש, אני עדיין ארצה לשלם כדי להגיע לקהל של 10,000 איש. אין גבול למספר האנשים שיכולים להתפלל, ולכן לכאורה אין גבול לטוב שאפשר להשיג מכך.

בדיוק, זאת בעצם הטענה שליפשוט אני..

שבגלל שאין הוכחות - אנשים לא מאמינים וממילא לא משקיעים

יש גם מחקר מדעי שהגיע למסקנה זההshaulreznik
$$ultracrepidam

גם אם הייתי מוכן לשלם לאנשים שיתפללו עלי (פעם רציתי לסיים ספר תהילים ולא היה לי זמן, כמעט שילמתי למישהו כדי שיעשה בשבילי) - לא הייתי משלם לאתר הזה כדי לקרוא את המחקר

קודם כל אני חייב למחות על הכותרתבייניש אנונימי

בחירת מילים מאוד גרועה, שיוצרת את הרושם שתפילות לא עוזרות כשברור שעם כל הכסף ועם כל הרופאים- הדבר היחיד שבאמת מועיל זה התפילות. הרופאים והתרופות הם רק הדרכים של הקב"ה לעשות את זה, אין להם ערך עצמי. ולכן לרופאים הלכתית אסור לקבל שכר על עבודתם אלא "ביטול מלאכה", כמו רבנים, כי הם לא עושים משהו באמת... 

הסיפורים על התנאים שבניהם חלו הם לא שהם שלחו לטובי הרופאים אלא לתלמידי החכמים שיתפללו. תפילה היא האמצעי הכי טוב לריפוי, אמצעי כי מה שמרפא זה הקב"ה והתפילה היא הדרך לבוא אליו. 

 

וביחס לגוף הדברים- בשביל לקבל סכום כסף מסוים אתה צריך לבקש ממספר מסויים של אנשים, ככל שהסכום יותר גדול אתה צריך יותר אנשים... תפילה לא עובדת ככה. אמנם "הן א-ל כביר ולא ימאס תפילת רבים", כמו שאמרו בגמרא (ברכות דף ח אאל"ט) אבל הערך של התפילה הוא לא רק אם יש לך את הסכום הכולל או לא, התפילה יכולה להיות  40 יום ו40 לילה ויכולה להיות "א-ל נא רפא נא לה" (שוב גמרא ברכות על המאריך והמקצר בתפילתו).

 

כשאני רוצה כסף למשהו אני בדרך כלל לא מעלה את זה לסטטוס בוואטסאפ, אני מבקש ממי שאני חושב שיוכל. אלא אם כן המטרה היא משהו חשוב וספציפי שאני חושב שאם אני אעלה אותו זה יוכל להועיל.

כשאני מבקש מחברים להתפלל על חבר אני גם תולה שלט, גם מבקש באופן פרטני, וגם מעלה לסטטוס- כדי להגיע לכמה שיותר אנשים. אני משתדל גם כל פעם שאני שומע על מישהו שצריך תפילות להתפלל, לומר תהלים וכד' כמה שיש לי כח- לצערי לא מספיק, אבל השתדלות קטנה... כסף אני בדרך כלל לא נכנס לתרום. כי יש הרבה אנשים אחרים שיכולים יותר ועושים את זה, ולי אין המון, אז אני משקיע יותר בצדדים אחרים... אם מתקשרים אלי אישית אז אני יותר בקלות נותן, וגם אז לא כל כך הרבה. בתפילות זה יותר קל ואני גם מרגיש שזה יותר מועיל.

 

ועוד סיבה חשובה למה לא לקדם בתשלום פילות- זה לא שייך, זה למסחר את התפילות ולהוריד מערך התפילה בעיניי אנשים, ולראיה מה שקורה עכשיו עם ערכי טהרת המשפחה שקודמו בתשלום ברשת ועוררו סערה כזו שהרבה מאוד אנשים תפסו כ"מסחור" ומעריכים פחות את העניין...

 

 

ובכןפשוט אני..
הפסקה הראשונה לא כ''כ קשורה, לכן אעבור מיד לשנייה.

אני מסכים שיש תפילות קצרות כמו ''אל נא'' וכו', אבל אני פונה לאותו היגיון של אלה שכן מנסים להפיץ את הבקשה בדרכים שונות, כלומר הם כן רוצים שכמה שיותר אנשים יתפללו כי הם כנראה מאמינים שזאת הדרך הנכונה לעזור לאותו אדם, אלא שהם לא מספיק מאמינים ולכן לא משקיעים בכך מספיק.

אם היית יודע בוודאות ש-5,000 ספרי תהילים ירפאו את פלוני, היית משלם כמה שצריך בשביל שמספיק אנשים יעשו זאת.


אתה כותב שאתה משתדל לקרוא תהילים כשאתה רואה בקשה כזאת - אבל זאת בדיוק הנקודה, אם זה היה מקודם בתשלום אז הרבה יותר אנשים היו נחשפים כמוך וקוראים תהילים, ואתה עצמך היית נחשף להרבה יותר סיפורים. רק תחשוב על אותם אנשים שנפטרו ממחלתם בגלל שלא היו מספיק תפילות, בעקבות תפוצה נמוכה מדי.

אגב, העניין עם הנידה לא היה שהכתבות היו בתשלום - אלא שנשים מפורסמות הציגו את זה כמשהו אותנטי שהן באמת עושות, ולא כמשהו שהן קיבלו כסף בשביל לספר אותו.
אחדד קצת:בייניש אנונימי

ההשוואה של תפילה לכסף לא נכונה. בכסף יש לך סכום מסויים שאליו אתה רוצה להגיע, בתפילה כמה שיותר יותר טוב. להגיד '5000 ספרי תהלים ירפאו' אתה לא באמת יכול להגיד- אולי 2 מילים יעזרו, ואולי כל התפילות שבעולם לא יעזרו...

 

לשלם כסף כדי לפרסם שאנשים יתפללו יכול לעזור להגיע לאנשים? בהחלט. האם צדקה בסכום הזה תעזור יותר? אני לא יודע חשבונות שמים, אבל "צדקה תציל ממות" זה פסוק שחוזר על עצמו, וחז"ל דיברו הרבה מאוד בשבח נותני צדקה, ולכן זה נראה לי עדיף...

 

נכון, אולי הדוגמה לא כל כך טובה, אבל עדיין העניין הוא שכשאני מכניס כסף לעניין- מתעסקים יותר בו מאשר בתוכן הפנימי המהותי שלו...

יש בזה משהו. לקחתי לתשומת לביultracrepidam

אנשים לא רגילים לחשוב על זה כך, ויכול להיות שיש גם סיבות הגיוניות להבדל.

אבל הטענה היא בהחלט טענה מעניינת שדורשת מחשבה.

 

אגב, תראה את כמות האנשים שמשלמים עבור סגולות ותפילות של רב פלוני לכל התורמים וכו'

אז דווקא אנשים כן מוכנים לשלם כסף, פשוט לא עושים את החיבור.

מוכנים לשלם על שטויות, רוצים לעשות קיצור דרךפשוט אני..
כמה דברים לסנגר עלינוהיום הוא היום
להוציא כסף יותר קשה מאשר להתפלל ולומר פרק תהלים, לפחות תפילה בסיסית. לכן צריך יותר חשיפה כדי שישלמו.

דבר נוסף, היה קמפיין מעשים טובים לרפואת הודיה מעודד עליה השלום. ולדעתי הם השקיעו כסף. זוכר עוד משהו דומה שעשו אחר כך.

יש תפילות ציבוריות שמשקיעים בהם כסף רב. מכיר בעיקר של איגוד רבני קהילות.

וכמובן, למרות הכל יש תמיד הרבה מה לחזק בנושא התפילה. גם אצלי
פסקאות 2+3 מעידות על היוצא דופן, לא על הכללפשוט אני..
אכן קשה להוציא כסף, אבל אנשים מוציאים אותו על אלף ואחד דברים אחרים ש... פשוט יותר חשובים להם, ומביאים להם לדעתם תועלת רבה יותר מאשר להגדיל את מספר האנשים שיתפללו על הקרוב החולה.

למשל, מנוי לנטפליקס, גלידות, חופשות...
מוציאיםהיום הוא היום
יש גם "עיסקאות" של תפילה תמורת תרומה.

כשאני מקבל ווטסאפ על פרק תהלים אני אומר בקלות. תרומה, חושב יותר
אני גם רואה את הצד השליליהיום הוא היום
אבל רבותינו לימדו אותנו להסתכל על הטוב כדבר העיקרי ומתוך זה לתקן
הקמפיין "פשוט לעשות טוב"בייניש אנונימי

שהבאת, לרפואת הודיה מעודד, הוא דוגמה מצויינת, אבל חד פעמית...

ואגב- כמות המשתתפים בו היתה הגדולה ביותר מכל הקמפיינים של גיבצ'אק, עם מספר ענק של אנשים שהכניסו שם ביחד הרבה אנשים (לקחתי חלק לא קטן במאחורי הקלעים של הקמפיין, לכן אני יודע לומר מה היה שם).

נו, אז מצויין תעשה עוד קמפיינים כאלההיום הוא היוםאחרונה
שים לב ללשון הגמראשום וחניכה
"מה יעשה אדם ויחכם? *אמר להן ירבה בישיבה וימעט בסחורה*. אמרו הרבה עשו כן ולא הועיל להם, אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו... מאי קמ"ל? דהא בלא הא לא סגיא.
מה יעשה אדם ויתעשר? *אמר להן ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה*. אמרו לו הרבה עשו כן ולא הועילו, אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו... מאי קמ"ל? דהא בלא הא לא סגי.
מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? *אמר להם ישא אשה ההוגנת לו ויקדש עצמו בשעת תשמיש*. אמרו הרבה עשו כן ולא הועילו, אלא יבקש רחמים ממי שהבנים שלו... מאי קא משמע לן? דהא בלא הא לא סגי" (נדה ע: )

שים לב שבכל השאלות התשובה הראשונה היתה כדרך כל הארץ, ורק משהקשו עליו הכניס את גורם התפילה. אנחנו בתור אנשים דתיים רגילים להתייחס לחוקי הטבע כפחות נוקשים כי יש לנו 'נשק סודי' שהוא העולם הרוחני וסעיפיו. אבל האמת היא שאותו אל יצר את שתי המערכות האלו ובלי סיבה מיוחדת אינו חפץ בביטולה של אף אחת מהן. ולפחות בעולם שלנו הטבע יותר עיקש נגיש ונוכח מהרוח, וכדי לייצר מודעות לרוח צריך לעשות עבודה תודעתית לא קטנה. נוכחות היתר של הארציות היא חלק מחוקי המשחק (לצערינו?).
בתורה נאמר: "מעט מעט אגרשנו (-את יושבי הארץ) מפניך פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה". וכתב בספר מגיד מישרים למרן:
"... וזהו שאמר הכתוב לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה וכו' כי נתן טעם למה אנכי שולח מלאך כדי שלא יתגורשו אלא מעט מעט... ואם תאמר, מה טעם הוא פן תהיה הארץ שממה וכו'? והוה ליה לקב"ה למנוע חית השדה, ויש לומר שכל מה שאפשר שלא לשנות הטבע עושה הקב"ה, מפני שהטבע שלוחו של הקב"ה *ואינו רוצה לשנותו* היכא דלא אפשר". דוק בלשונו שלא כתב שאינו נוהג לשנותו או סתם שאינו משנה, אלא אינו רוצה דייקא. שינוי הטבע, עקרונית, מנוגד לרצונו של הקב"ה, למעט מקרים שמצדיקים את זה. לכן זה 'טבעי' (תרתי משמע) שהתפילה היא נספח לעשייה הממשית.
עם זאת חשוב להדגיש שתי נקודות: א. כל זה היכן שניתן לעשות, אך כאשר כאשר אין לאל יד הרדם להושיע, דוקא יש יותר סיכוי לתפילה לפעול, כי באמת אין ברירה... ב. מסתבר שמידת השפעת התפילה קשורה במישרין לרמת תודעתו הרוחנית של האדם, וככל שהוא בכל אורחותיו ומחשבותיו מאמץ גם המימד הרוחני של העולם, כך יותר סביר שהתפילה תפעל.

ובשולי הדברים יש להעיר מדברי המהרש"א בח"א לקידושין (כט: ) שאם התפלל על הדבר, אף שהוא נגד הטבע, אין זה בגדר נס, כי טבעי שתפילה תעזור. ויש ליישב.
אני מובכת מגילוי רגשותהרמוניה

לפעמים זה נתפס אצלי כגילוי חולשה, חוסר כבוד עצמי...

גם כשמישהו אחר משתף זה יביך אותי... יהיה לי קשה לשמוע.

אבל לפעמים זה לא מביך, תלוי מה הקושי ואיך הבנאדם מספר את זה.

זאת ממש תופעה... כי סך הכל אני כן רגישה ואמפטית, אבל אם זה משהו רגשני נשפך כזה אני לא מסוגלת...

זה תכונה די מוכרתמשה

סוג של "אין לי רשות" או "אין לי זכות" להרגיש. הרגשות שלי צריכים להישאר אצלי. כאלה.

בושה להיחשף בושה כשמישהו חושףנחלת

מעין חוסר צניעות כשהאדם מגלה את הדברים האינטימיים שלו (רגשית) גם חשש להיפגע ולא יודעים איך לא לפגוע כשהכל

כך חשוף וגלוי לעין השמש....

ממש...הרמוניה

זה ממש מרגיש לי משהו פרטי וחשוב, לא כזה שאפשר לשלוף בכל זמן ולפני כל אחד שלא ידע לכבד את זה, להבין ולהתייחס כראוי.

יש מקומות שאת מרגישה עם זה בנוח?משה
עם מישהו שמכבד אותיהרמוניה

שמבין את החשיבות של הגילוי לב הזה

או מישהו שמזדהה

אז זה מביך/מכווץ רק גשזה ברבים?משה
מענייןהרמוניה

עם עצמי אני מאד מודעת לתחושות שלי... זה עצם החשיפה 

זה בסדראני:)))))
אבל אני מרגישה לא מכילה חחחהרמוניה
תכילי את החוסר הכלה;)אני:)))))
חחחחחהרמוניה
הממ.חתול זמניאחרונה

כחתול זמני, דעתי האובייקטיבית היא:

 

– דבר ראשון שמחי בכך שיש לך רגשות. יש כאלה שאין להם, ובאסה.

 

– לא נראה לי שאנשים בכללי כל־כך אוהבים כשנופלים עליהם עם רגשנות בלי קונטקסט מתאים. זה באמת מעיד על חולשה מסוימת: ההבדל בין ילד למבוגר זה שמבוגר יכול להתאפק, לא להפיל על אחרים, להתמודד בעצמו וכן הלאה. או מוטב: לדעת מתי כן ומתי לא, איפה ראוי ואיפה לא. "לכל זמן ועת לכל חפץ".

 

– כמו ש @נחלת אמרה כמו שלא חושפים את הגוף לכל אחד בכל מצב (טוב יש כאלה שכן ר"ל...) כך גם לא את עמקי הנפש...

כתבתי בלקראת נישואין ובכל זאת גם פה...נחלת

מחפשים שידוך לבחורה (48), ישרה, טובת לב, שמורה ודתיה,

עם איזו בעיה נפשית. (לא דיכאון. מתפקדת).

תימניה.

מחפשת כיפה סרוגה.

 

האם מישהו מכיר מקום שעוסק בכאלה זוגות?

 

בחורה  טובה מאוד. תהיה אמא טובה!

 

תודה רבה.

סליחה, בכוונה הפרידו בין הפורומיםהסטורי
ההיגיון הואאריק מהדרום
שפעם היה רק פורום לנ"ו ועם הזמן והדרישה נפתח פורום חברתי לגולשי הפורומים הלא הוא צמ"ע על מנת ליצור הפרדה בין אלה שנושאי לנ"ו לא רלוונטיים אליהם בין שמצאו זיווג ובין שהחליטו לקחת הפסקה או מכל סיבה שהיא

על מנת לא לייבש את פורום לנ"ו מגולשיו נולדה ההחלטה לאסור כתיבת כל ענייני לנ"ו בצמ"ע כי אז מה עשינו בזה? פשוט העברנו את הטראפיק מפורום א לפורום ב.

להבנתי ראשית דבריך היא הסיבה העיקרית לאיסור החמורהסטורי
כלומר, לא רק כדי לא לייבש את לנ"ו, אלא כדי להשאיר את צמ"ע נקי מהנושא למי שלא רלוונטי לו, או למי שמאוד רלוונטי לו ולכן מחפש שקט...
נכוןאריק מהדרוםאחרונה
זו הסיבה להפרדת צמ"ע מלנ"ו ועל בסיס זה פורום צמע קם.

גם אם תרצה להקים פורום אחר ותבקש זאת ממשה, הנטיה שלו לרוב תהיה לסרב אלא אם כן תמצא מספר ניקים מכובד שיהיו פעילים בפורום החדש ושהפורום החדש לא ייבש ויפגע בפורום ישן ופעיל יותר.

האם מעניין אתכם להירשם בספרי ההיסטוריה של העולם?Lavender

שבדורות הבאים ילמדו עליכם?...

לא להירשם אבלאני:)))))
כן להשפיע על ההיסטוריה, ועדיף לטובה
אהבתיזיויק
וחוץ מזהאני:)))))
אם כבר מדובר על כבוד, מה יעזור לי הכבוד אחרי המוות?
זו ההנאה בחייםזיויק
מעצם הידיעה שאתה כה חשוב שידברו עליך גם כשתלך
למה שידברו עלי?אני:)))))
אדרבה שלא ידברו עלי, שלא יעוררו עלי דינים בשמיים
הסברתי לך את ההיגיון של אדם מטריאליסטזיויק
גם לאדם מטריאליסט, במה בדיוק זה עוזר / מועילחתול זמניאחרונה

אם מדברים עליך

הרבה פעמים זה מגיע אחרי המוות...שלג דאשתקד

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.


ועוד הרשימה ארוכה...

בקצב הזה,חתול זמני

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

תלוי כמה נשמות יש לושלג דאשתקד
מהפכנים - יש לזה איזו קונוטציה חיוביתנחלת

 

לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...

 

ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...

לא באתי לדבר בשבחםשלג דאשתקד
השאלה כאן היא על השפעה, לא על חיוביות
לא בקטע של כבודLavender

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

 

אהבתי ממשLavender
לאל המשוגע היחידי

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

מה זה לאנעמי28
וחוץ מזה שאין דבר נצחי יותר ומשמעותי יותר מפשוט להוליד ילדים.
מדהיםזיויק
ממש לא.חתול זמני

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

כן, הלוואי שאצליח להיות משמעותי מספיקארץ השוקולד
לא אישיתהסטורי
אבל כן כחלק מהדור שהביא את גאולת ישראל לקומה הבאה.
יפה, חשוב!Lavender
לא יודעת אם בניסוח הזה,נערת טבע
אבל כן להשאיר איזה חותם משמעותי
וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִיןאלעזר300
מה אומרים על המאמר?👇 האמת התרגשתי לקרואLavender

מאמר מעורר מחשבה של העיתונאי הבריטי אליסטר הית' מהעיתון "דיילי טלגרף":
יש משהו בישראל שמטריד אנשים — וזה לא בדיוק מה שהם אומרים.
הם ידברו על מדיניות, על התנחלויות, על גבולות ועל מלחמות.
אבל אם מגרדים מעט את פני השטח של הכעס, מגלים משהו עמוק יותר:
חוסר הנוחות אינו בגלל מה שישראל עושה — אלא בגלל מה שהיא מייצגת.
אומה קטנה כל כך לא אמורה להיות חזקה כל כך. נקודה.
לישראל אין נפט.
אין לה משאבי טבע מיוחדים.
האוכלוסייה שלה בקושי בגודל של עיר אמריקאית ממוצעת.
מסביבה אויבים.
שנאה באו"ם.
יעד לטרור.
גינויים מצד ידוענים.
חרמות, השמצות והתקפות.
ובכל זאת — היא משגשגת כאילו אין מחר.
בצבא.
ברפואה.
בטכנולוגיה.
בחקלאות.
במודיעין.
בביטחון.
ובעיקר — ברוח ובנחישות בלתי שבירה.
הם הפכו מדבר לשדות חקלאיים.
מפיקים מים מן האוויר.
מיירטים טילים באמצע מעופם.
הם מצילים בני ערובה מתחת לאפם של המשטרים האכזריים בעולם.
הם שורדים מלחמות שכולם היו בטוחים שימחקו אותם מהמפה —
ואף מנצחים בהן.
העולם מביט — ואינו מסוגל להבין.
וכשאדם נתקל בעוצמה שאינו יודע להסביר, הוא מחפש הסבר אחר:
אולי זו עזרה אמריקאית.
אולי זה לובי בינלאומי.
אולי דיכוי.
אולי גניבה.
אולי איזה טריק אפל שנתן ליהודים כוח כזה.
כי חס וחלילה שזו תהיה האמת.
חס וחלילה שזה אמיתי.
חס וחלילה שזה מגיע להם.
ואולי גרוע מכל — שזה נגזר מלמעלה.
העם היהודי היה אמור להיעלם מזמן.
כך בדרך כלל מסתיים סיפורם של עמים שנרדפו, גורשו ושועבדו.
אבל היהודים לא נעלמו.
הם חזרו לארצם.
בנו אותה מחדש.
החיו את שפתם העתיקה.
והחזירו את עברם לחיים — בזיכרון, בזהות ובכוח.
זה לא רק פוליטיקה.
זה כמעט מקראי.
אין שום נוסחת רמאות שמסבירה איך עם חוזר למולדתו אחרי אלפיים שנה.
אין דרך הגיונית לעבור מתאי הגזים להשפעה עולמית.
אין תקדים היסטורי לשרוד את הבבלים, הרומאים, הצלבנים, האינקוויזיציה, הפוגרומים והשואה —
ועדיין להגיע ביום ראשון בבוקר לעבודה בתל-אביב.
ישראל אינה רק היגיון.
אלא אם כן אתה מאמין שיש משהו גדול יותר מהיגיון.
וזה מה שמטלטל את העולם.
כי אם ישראל אמיתית,
אם האומה העתיקה והקטנה הזו עדיין חיה, מוגנת ומשגשגת —
אז אולי…
אלוהים איננו מיתוס.
אולי הוא עדיין חלק מהסיפור.
אולי ההיסטוריה אינה מקרית.
אולי הרוע אינו המילה האחרונה.
ואולי היהודים אינם רק עם…
אלא עדות.
וזה הדבר שקשה לעולם לשאת.
כי ברגע שמודים שהישרדותה של ישראל איננה רק מרשימה — אלא אולי גם אלוהית —
הכול משתנה.
המצפן המוסרי מתערער.
ההנחות על כוח, היסטוריה וצדק מתמוטטות.
ואז מבינים שלא מדובר בסוף של אימפריה —
אלא בתחילתו של משהו נצחי.
לכן מכחישים.
לכן משמיצים.
ולכן תוקפים בזעם.
כי הרבה יותר קל לקרוא לנס "תרמית"
מאשר להתמודד עם האפשרות
שאלוהים באמת מקיים את הבטחותיו.
ועושה זאת… בשקט.

נפלא. הוא לבטח גוי (חכם) אם לא חשש לכתוב כך...נחלתאחרונה
קייטרינג מזון מוכן לשבתנקדימון
אולי קצת מוקדם, אבל בכל זאת...

יש לכם המלצות לקייטרינג שאפשר לקנות אוכל מוכן לשבת? באזור המרכז והשרון...


אתם יודעים, לא כזה שמזמינים ממנו ל50 איש אלא כזה שקונים בו קצת הביתה. עדיף קייטרינג יחסית "בריא", כלומר מנות עם שמן ולא שמן עם מנות...

בחלק מסניפי יוחננוף זה קייםנפשי תערוג

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

 

מכיר מניסיון שתי מקומות מעולים, בת"א ובמשמר-השרוןפ.א.

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם


בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

שתי הפניות...אלעזר300

ההורים שלי קונים כאן - קדירה חמה

ופעם שלחו לנו מהמשרה שלי מכאן - סורוצקין - מעדנייה יהודית

בהצלחה!

אם רלוונטי איזןר מוגיעיןנפש חיה.אחרונה
סלטי משני- צומת שילת
...ל המשוגע היחידי

אני גולל בשרשורים מלפני 10 שנים ומעלה

זה נותן מחשבות על החיים

כאילו אנשים היו אז בני 25 ואיפה הם היום

כל אחד עבר וצמח

איפה אני יהיה עוד 10 שנים?

מכניס אותי קצת לעצבות על החיים

(יש לי נטיה כזאת מדי פעם כשיש זמנים מיוחדים להיכנס להרהורים עצובים על החיים)

נכון מאודאני:)))))
ובמיוחדל המשוגע היחידי

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

פעםנחלת

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

 

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

 

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

 

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

 

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

 

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

 

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

 

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

 

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

 

 

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

נחמה זה מנחם מסתבר ל המשוגע היחידי

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

..אנימה

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.


מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

נכון. הרבה יותר עמוק וחושב ממה שכתבתי.יש"כנחלת
תודה, זה באמת עוזרל המשוגע היחידי

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

היי, אני הייתי פה לפני עשור+די"מ
תאמת שאותך אני זוכר בעיקר מל המשוגע היחידי
הו וואו זה הרבה אחרי תקופת השיא שלי פהדי"מ
כמה הודעות חדשות היו לך?😂Lavender

זה מרגיש לי כמעט כמו לפגוש דינוזאור 🤪

0. אני נכנס לפה פעם בכמה חודשיםדי"מ
נו ואיפה אתה היום? ל המשוגע היחידי
לא בשום מקום טוב לצערי.די"מ

אח שלי נהרג במלחמה ומשם החיים הלכו והדרדרו. נקווה שעוד עשור אהיה במקום טוב יותר

וואי קשה 😢ל המשוגע היחידי

אני מנגן עכשיו את אצלינו בגן וחושב עליך,

עצוב

תנוחמו. לך ולהוריך כל כך כואב וקשה.נחלתאחרונה

העולם הבא הוא מציאות על תדר אחר.

בטח נורא טוב לו שם. ובעז"ה, הוא עוד יחזור. הלוואי ובקרוב.

מתחיל עבודה חדשהאריק מהדרום

יום ראשון שלי בעבודה.

השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.

הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום

בהצלחה רבהזיויק
בהצלחה! מאחל שכישוריך המקצועיים והחברתיים יצעידופ.א.
אותך מעלה ותצליח ותתקדם!
בהצלחה!משה
ושיהיה מוצלח גם לך וגם למנהלים שלך.
אבל קודם כל..לך!נחלת
זה בא ביחדמשה

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

בהצלחה!פשוט אני..
ו... למה צריך מזומן בשביל לעלות על מונית?

איך משלמים במוניות בימינו?יעל מהדרום
כמו בכל מקום אחר, אשראיפשוט אני..
לא הכרתי. ואני נוסעת די הרבה במוניותיעל מהדרום
לק"י

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אני לא מכיר מקום שלא ניתן לשלם בו באשראינפשי תערוג

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות


שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.


לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לא ידעתי 🤷‍♀️ זה ממש יקל עלי...יעל מהדרום

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

 

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

הם לא מציעיםנפשי תערוג
כי חלקם מעדיפים מזומן ממספר סיבות
אני אשאל. תודה!יעל מהדרום
למה שלא כל נהגי המוניות אמינים. כך הבנתי.נחלת
סיבה מעולה לא לעבוד במזומןפשוט אני..
בהצלחה רבה!שלג דאשתקד
קורה שאנחנו מפספסים ויוצאחם קצת צולעים. ההצלחה טמונה ביכולת להתעשת ולחזור מהר לעמוד על הרגליים.
המון בהצלחה!!!ארץ השוקולד
באסה על ההתחלה הזו, מקווה שיצאת בכך ידי חובת ייסורים אם הייתה חובה כזו.

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

בו"ה!אשר ברא
מחכים לשמוע איך היה...
אם אפשר ללמוד חוסן ממישהו כאן זה אתהנקדימון

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

חוסן? מאן דכר שמיה?אריק מהדרום
יפה!נחלת
בהצלחה ! אנוני.מית
איך היה?נפשי תערוג
משמח לקרואארץ השוקולד
שתמיד יהיה כיף, רגוע ומוצלח
בהצלחה!די"מ
למה לא גט טקסי?
אין לי את האפליקציהאריק מהדרום
(כשהתקשרתי אליך ואמרתי לך לחזור לפורומים לא ציפיתי שבאמת תעשה את זה).
אז תורידדי"מאחרונה

אני במרכז צריך להעביר כמה שעות והייתי צריך להטעין א הפלאפון אז הלכתי לבית אריאלה ונכנסתי לפורמים. קצת מוזר לי להית פה אחרי כל השנים האלה

זה מוזראנוני.מית

להגיד שאני נהנית מזה שהבעל עבד קודם מהבית והיה פה כל היום והחליף תפקיד לכזה שהוא צריך ליסוע לעבודה?

דיברו פה על זה בעברריבוזום
היו הרבה נשים שכתבו שקשה להן הערבוב שהוא בבית. שזה מוביל לציפיות לשותפות כלשהיא בענייני הבית (הפסקות קצרות במקרים דחופים וכו'), ולמתח סביב זה.

בעלי עובד מהבית חלק מהשבוע וחלק נוסע ואני מעדיפה את הימים שהוא בבית, אבל לדעתי הוא ממש ממש חריג ביכולת שלו לעבוד תוך כדי ההמולה של הבית ולשלב הפסקונות כשהוא רוצה, יכול ומרגיש שזה חיוני. (אני לא חושבת שהייתי יכולה, אני חושבת שהייתי מסתגרת בחדר ועדיין עצבנית שמרעישים לי...)

הייתי בטוחה שאני בהו"ל :-Oריבוזום
(אז לא דיברו על זה פה, דיברו על זה שם...)
הגיוני לגמרי ולא מוזר בכללזמירות
יש דברים בגו… 
יש פורומים אחרים לנושאי זוגיותפשוט אני..אחרונה
בעיקר נשואים טריים והריון ולידה

אולי יעניין אותך