תרגישי בנוח.....

כולנו סופגים ביקורת מכל מי שסביבנו (גם רואים את זה בפורום - יש כאלו ישר ששופטים ומבקרים ועושים מבנאדם שכולם התיעץ - פושע.... וזה כואב לראות, אבל טוב לדעת שככה העולם , והבעיה בהם ולא בך )

- מההורים / עבודה/ חברים וכו'

לכעוס ולהגיב חזרה - בדרך כלל לא עוזר, רק מחמיר

להפנים שזה בעיה שלהם, להיות שלמה עם עצמך זה עבודת חיים

להפריד בין אם אמרו משהו נכון וצודק או סתם מוגזם בלי פרופורציות ולא נכון לגביך - להתעלם ולא לייחס לזה חשיבות, לחזק את עצמך שדברו שטויות

להתחבר לאנשים יותר תומכים ומחזקים שמסתכלים חיובי  ולא שופטים

המלצה שעוזרת לי :

1) להפריד בין הדברים -כשאת מפרידה ונותנת לעצמך מענה על כל דבר, זה מאוד עוזר

למשל דוגמא- עצוב שהתחיל לי מחזור - יש פה כמה נקודות : (1) כאב פיזי של מחזור (2) כאב על חוסר הריון (3) אין לך כח לטבול (3) פחד מהעתיד -שלא יהיו עוד ילדים  נניח חלילה (4) פחד מלחץ חברתי - לראות אנשים ש"עקפו" אותך (5) פחד שלא תהיי בחברה כי לא תוכלי לדבר עם חברות על הילדים (6) חוסר אמונה

2) אשמה/ נקיפות מצפון - 

מאחורי הרבה רגשות רעים, שמתי לב שעומדת האשמה שלי את עצמי - 

ואם חושבים על זה לעומק - אין טעם!

כי זה היה השלב שלי בחיים , ומותר לטעות, וזו הדרך הנורמלית, והחיים הם מסע ותהליך וכו' 

אני לא חושבת שיש אנשים שביקורת עושה להם טוב


לגבי השאלה שלך על רגישות, בדרך כלל כשמשהו מכאיב לנו,

זה בגלל שהוא נוגע בנקודה כאובה.
ככל שאנחנו במצב של בטחון ויציבות רגשית,

יהיה לנו קל יותר להתמודד עם דברים מבחוץ וזה פחות יערער אותנו.

כשאנחנו בתקופות שגם ככה יש לנו איזשהו עניין רגשי,
משהו שמעיב עלינו בין שאנחנו מודעות ובין שפחות,
יכול להיות בהחלט שכל דבר יערער אותנו יותר.

עוד דבר שיכול להשפיע על המצב זה הנושא ההורמונלי,

שיש תקופות שבהן אנחנו מרגישות טוב יותר ובטוח יותר,

ויש תקופות שבהן יש איזשהי התכנסות וכל רגש הופך למועצם הרבה יותר.




מה שיכול לעזור זה ללמוד להתנהל נכון מבחינה רגשית,
לבנות יציבות פנימית, לדעת לשמור על הגבולות שלך בצורה נכונה,
לדעת איך להתמודד עם סביבה שלא עושה לך טוב,
ובעיקר לבנות בטחון ועוגן פנימיים שיאפשרו לך את כל אלה❤

דבוריתוש אהובה!

התחלתי לקרוא אתמול וכבר רציתי לשלוח לך חיבוק ענק!!!

והיום, אחרי שקראתי את הדברים שהוספת, עוד יותר! ❤❤❤

את יודעת מה אני הכי רוצה להגיד לך?

שבעיניי, זה בסדר להיות רגישים לביקורת! ❤ 

כי בעולם מתוקן, האנשים היו שומרים את הביקורות שלהם לעצמם.

ואם היה להם חשוב מאד לשתף אותנו במשהו, הם היו מוצאים דרך נעימה ומכבדת לעשות את זה.

כי בעולם מתוקן, היינו:

- מפעילים עין טובה והכרת הטוב, בראש ובראשונה

- מכירים בכך שאדם הוא יצור שמתמודד עם המון דברים, ושלרוב הוא עושה את הכי טוב שהוא יכול בכל רגע נתון

- היו זוכרים שמילים עלולות לפגוע, והם היו נזהרים לא לגרום צער למישהו אחר חלילה

- היו זוכרים שסתם 'ביקורת' היא בדרך כלל חסרת תועלת, בגלל העובדה שהיא ישר מעוררת אצל השני כל מניני מנגנוני הגנה

- היו מביעים את הבקשות שלהם או את התובנות שלהם בצורה אוהבת ומכבדת...

כי זה צו התורה

כי זה צו ההיגיון

כי כשאנחנו פועלים ככה, אנחנו אנשים טובים הרבה יותר...

מה שאני מנסה להגיד, זה שביקורת היא לרוב דבר לא טוב! ולכן אני לא רואה בעייה עם להיות רגישה לזה. זה מראה שאת מרגישה מה נכון ומה לא! שהחושים שלך יודעים לזהות משהו שהוא לא ראוי...

***

אבל כמובן שהעולם הוא לא בדיוק כזה... ויש ביקורות לא נעימות, לצערינו...

לגבי ההתמודדות מול ביקורות, אני באופן אישי לא חושבת שהעבודה שלנו היא ללמוד לספוג ביקורת בלי להתרגש. בוודאי לא באופן גורף.

בוודאי שללמוד להתמודד בצורה טובה עם ביקורת, זה משהו שיש בו עבודה רוחנית מסוימת. כנ''ל עם לנסות להבין על איזו נקודה רגישה זה דורך לנו ולבדוק איפה אנחנו יכולים לעבוד שם וכו'. (אגב, כלי חזק לעבודה כזאת היא 'העבודה' של קייטי ביירון). או להפנים שהכל-הכל מאת ה', ושהם רק שליחים...

אבל באופן אישי, אני מעדיפה להתמקד בעבודה רוחנית מסוג אחר. אני מעדיפה להתמקד בלאהוב את עצמי, בלשמור על עצמי ובלהגן על עצמי (''ואהבת לרעך ''כמוך*'' - משמע שיש מצווה לאהוב את עצמינו ולהתייחס לעצמינו בצורה טובה). בפועל, בהקשר הזה, זה אומר לדאוג לכך שהסביבה שלי תהיה סביבה נעימה ופוריה ולא חלילה להיפך. כי ככה אני יודעת שהסיכויים שלי עולים להיות אדם מאוזן יותר, שמח יותר ועם יותר כוחות למשפחה שלי ולעולם.

אז אני משתדלת להקיף את עצמי באנשים שמטיבים עמי ושמתייחסים אלי בצורה מכבדת. ככה אני בוחרת חברות. וככה אני גם מתרחקת מבנות שהשהות איתן לא עושה לי טוב. אולי זאת גם אחת הסיבות שאני עובדת כעצמאית (בוודאי לא הסיבה היחידה. אבל זה אולי תרם לדרך חיים הזאת. בכל מקרה עובדת עם אנשים). 

איפה שאין לי באמת יכולת בחירה (קרובי משפחה לדוגמה), אני משתדלת להגן על עצמי על-ידי מינון ששומר על עצמי. וכשאני חייבת להתמודד עם מינון קצת יותר גבוה ממה שטוב לי, אני מנסה לפצות את עצמי עם דברים שעושים לי טוב ומוסיפים לי שלווה לפני / אחרי / תוך כדי.

ועדיין ביקורות מגיעות פה ושם... לי חשוב בדרך כלל להגיד שזה לא לא היה לי נעים / שחשתי פגועה או אם זה מישהו שזה מתאפשר איתו - לנסות ללבן את מה שהיה כדי לנקות את אי הנוחות ואת התחושות הלא טובות. במקרים נדירים, זה לא עוזר לכלום 😐. ואז, כמו ש@פרצוף כרית כתבה, באמת שאין מה לעשות וזה רק מצביע על כך שזה ''שלהם''. אבל יש הרבה אנשים טובים שאם רק נפתחים אליהם ומסבירים איך הרגשנו בעקבות המשפט שנאמר - פותחים את הלב בחזרה / מנסים להבין / מסבירים למה הם התכוונו / משתדלים לתקן / מחפשים איך לאחות את הקשר בחזרה / קצת מכל זה יחדיו...

אם זה כיוון שמדבר אלייך, אולי אפשר להתבונן קצת ב:

- מי הם האנשים האלה שמתייחסים אלייך בצורה ביקורתית?

- האם אלה אנשים שאפשר אולי להתנתק מהם? או להפחית את מינון המפגשים איתם?

- איך אני יכולה לעזור לעצמי במפגשים שעלולים לזמן סיטואציות ביקורתיות? אלה דברים יוכלו להרגיע אותי / למלא אותי / לשמח אותי / לנחם אותי במידה וסיטואציה כזאת תקרה?

- האם יש אנשים שאפשר לשחרר מהחיים שלנו? או לפחות במידה רבה מאד?

- מיהם האנשים סביבנו שכן מתייחסים אלינו בצורה מכבדת ושכן טוב לנו להיות בקרבתם?

- האם יש אפשרות שאלמד לשמור על עצמי בכך שאלמד את עצמי להגיב עם משפטים כמו ''זה לא היה לי נעים לשמוע'' / ''אשמח שלא נדבר על הדבר הזה יותר'' וכו'?

- האם יש אפשרות ללמד את האנשים סביב שהעידן שאפשר היה להעיר לדבורית חופשי תם ונגמר?

- וכו'

את אישה כזאת יקרה דבורית!

הלוואי ותרגישי רק כבוד, הערכה ואהבה מהסביבה ❤

ושאם, בכל זאת, ביקורות יקפצו לביקור פה ושם, הן יהיו כאלה נדירות שיהיה לך את כל החוסן בעולם להתנהל מולן בצורה טובה ובריאה.

אוהבת אותך ושולחת לך חיבוק ענק שוב ❤❤❤❤

כשקראתי עלה לי שאולי כיוון של חיזוק הבטחון העצמי יכול לעזור. 

אבל יש באזור את בני דרום וקבוצת יבנה.

רוצה להוסיף המלצה על היישוב ניצן, שנמצא מעט דרומית לאשדוד, יישוב דתי לאומי בעל אופי פתוח וליברלי, כמו שהכותבת מחפשת. יש משפחות צעירות, ואוירה קהילתית נחמדה.

ההיכרות שלי עם המקום מתוך 2 קולגות בעבודה (אני עובד בתל אביב) שגרים בניצן.

על אחד מהם אני יודע שאישתו עובדת באשדוד, זוג עם ילדים די קטנים (תאומים…)

אם צריך אני יכול לחבר למידע דרך הקולגות שלי בעבודה.

ממליצה על ד"ר ליאור אדלר.

אגב, בשביל לקבל אבחנה מלאה צריך גם אבחון אצל פסיכולוג (זה אפילו נצרך יותר).

אז אם עוד לא עשיתם, ממליצה על דינה זלזניק בירושלים ועל אליעזר סוקניק בבית שמש.

אנחנו אחרי אבחון פסיכולוגי, מסתבר שיותר קשה למצוא פסיכיאטר מפסיכולוג (לפחות במומחיות הזו)

תודה על ההמלצה, אנסה

אבל כנראה שבשביל באמת להרגיל למשהו צריך להתחיל בגיל צעיר, וכך זה הופך להרגל טמוע...

אני לא עשיתי את זה, ועכשיו אוכלת אותה

גם דוגמה אישית עוזרת. אבל אוחי צריך דוגמה אישית משני ההורים🙈

וחוץ מזה אני חושבת שזה בעיקר אופי...

עשינו מבצע שנקרא מבצע נעליים על החזרת הנעליים למקום

אבל לא יודעת אם יעבוד בגיל הזה

זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...

וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)

בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...

וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'... 

באמת לא קל

הציבור שלנו מוציא הון על חינוך

אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות. 

יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)

ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.

כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה. 

ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...

בהצלחה לכולנו

כתבתי לך עוד דברים בתוך ההודעה..

האמת שאני לא הכי בקיאה במחירים. עשינו ברית השנה אבל ממש לא זוכרת 😅

7000 נשמע לי כן הגיוני ל100 איש.

בכל מקרה הייתי נעזרת בai לעשות את התכנון הזה.

דברים כמו בגדים למשפחה זה תלוי מאוד מה הגילאים ואם זה בנים או בנות, וגם תלוי בתקציב באיזושהי רמה.. ואם יש אפשרות להזמין מחו"ל.

וגם אפשר לחשוב מה את יכולה להעביר אלייך/לקרובות משפחה ולהוזיל ככה עלויות. לדוגמה - קינוחים - לשאול אחיות וגיסות אם יכולות להביא. דוגמה נוספת -  קשת בלונים אפשר להזמין אביזרים משיין ולעשות בעצמך. הבעיה העיקרית שזה לוקח הרבה זמן. אז אולי לשלם לנערות שיעשו את זה? זה עדיין זול משמעותית מהבאת בלונאית.

*אין לי ניסיון בעצמי.. חחח הגדול שלי בן 9...

ההצעות מחיר שקיבלנו לברית נעו בין 60 ל70 למנה בשרית.

אז 7000 לקייטרינג זה הגיוני.

אנחנו הלכנו על הצעה של 60 בלי קינוח, הבאנו אבטיח ומלון ועוד קצת שהכנו בבית.

לק"י

ושתיה.

קייטרינג ידיד מבאר שבע.

מזל טוב!!

מעצבת- לא לקחנו. השתמשנו בגמ''ח אירועים, ויצא מהמם. תרמתי להם 200 ש''ח מיוזמתי (רשמית זה חינם).

קייטרינג- תלוי ממש מה הרמה, כמה מנות, צורת הגשה וכו'. לדעתי עלות סבירה זה 70 עד 120 למנה. וזה טווח רחב מאוד.

אפשר להוזיל עלויות אם למשל לוקחים מגשי אירוח, וקונים בנפרד שתייה וחד''פ.

צלם- סביב ה-1500 ש''ח. אם תרצי, יש לי המלצה לצלם שעשה עבודה מדהימה ב-1200 (כולל מגנטים).

דיג'יי- 2500-3000. שוב, יכול להשתנות אם את רוצה תאורה מיוחדת, ציורי פנים, ג'אסט-דאנס. אביזרים לריקודים...

אצלנו היה רק אולם (קטן) וקייטרינג (חלבי, בבופה). בגד חדש היה רק לבת המצווה (כל השאר לבשו בגדים שנקנו לחתונה של אח שלי שהייתה כמה חודשים לפני).

אח שלי (נגן מקצועי) ניגן - אבל אם לא היה לי אח כזה, היינו פשוט מפעילים מוזיקה במערכת.

תסרוקת לבת המצווה - אחותי עשתה (אם לא היא הייתי משלמת לנערה מוכשרת סכום יחסית נמוך).

צילומים - עשינו בעצמנו...

כן שילמתי יחסית הרבה כסף על חומרים ליצירה (ציור על תופי מרים), אבל אפשר למצוא משהו זול יותר.

מציינת שהחגיגה הייתה בלי חברות - לחברות חגגנו בנפרד בכיתה עם עוד שתי חברות, והבאנו סדנת יצירה חיצונית, שהתשלום עליה התחלק בינינו. אוכל הכנו בעצמנו.

יכול להיות שאצלכם אין מצב לעשות חגיגה פשוטה יותר... אבל אני כן חושבת שאפשר לנסות לחסוך - קייטרינג פשוט יותר ובלי מלצרים (אפשר לשלם לנערות צעירות שיגישו), לעצב בעצמכם את האולם ככל האפשר (גם כאן אפשר לשלם לנערות צעירות), לקחת דיג'יי זולה או באמת להפעיל שירים במערכת שמע, למנות מישהו מהמשפחה שטוב בצילום כדי לצלם, תסרוקת רק לבת המצווה, להתאפר לבד, לבדוק אילו בגדים יש כבר בבית שיכולים להתאים לאירוע, וכו'...

לנו כולל הכל עלה 25000 שח

בגדים נעלים איפור תסרוקת

בעיקר לבת מצוה ולי

לילדים האחרים לא לכולם קנינו חדש רק מי שהיה צריך.

בלונים ועיצוב אולם עשינו לבד מהמם.

קיטרינג בשרי 120 שח

אבל מניחה שיש זולים יותר

דיגי זה עוד הוצאה רצינית גם שם בטח אפשר ליסוך

השאלה מה חשוב לכם ומה האפשריות שלכם

מה מהדברים שכתבת את יכולה

או לוותר

או להוריד סטנדרטים

דיג'יי - לקחת מישהי מתחילה אלא אם אתם משפחה ממש מוזיקלית וזה דבר חשוב לכם שיהיה הכי איכותי ומדוייק

תסרוקות - למצוא נערה שיודעת לעשות יפה

צלמת- מתחילה...

זרקתי מה שאני יודעת שעושים

יודעת שלי ממש חשוב צילומים איכותיים ולא חושבת שאוותר על מישהי מקצועית.

אבל בטח בתסרוקות אנסה למצוא נערה..

כנל דיג'יי, אחפש מישהי מתחילה, דרך. להוזיל את זה... 

וראיתי שיש גם תמצות שלו בפודקאסט, אם את בעניין

הרגלים אטומיים- ג'יימס קליר

מגנט עם תפילה לבניית בית המקדש, עם הברכות לקבלת פני משיח.

סימניה לספר

בשמים להבדלה אם יש דרך לקשר את זה לשם של הבת/התקופה.

וליום טוב

מחזיק מפתחות

ברכון ק"ש על המיטה

גם רעיון שלא חשבנו עליו

תודה!

אבל פעם שמענו הקלטות של הרב עמנואל תהילה.

יש לו קטלוג של סיפורים לבחירה במגוון נושאים, אני מאוד התרשמתי, זה לא ילדותי, אבל לא סיפורי אלא ממש סיפורי צדיקים, פרשת שבוע, סביב החגים, סביב מידות 

יכול להיות שזה יותר לילדים אבל שווה לבדוק

יש מלא בספוטיפיי ויוטיוב. תקשיבי שם ותחפשי לה. גם לי יש ילד שלא קורא והתוכן באודיו זה ממש הצלה בשבילו (גם באנגלית).

@שופטים איפה אפשר להשיג את הקלטות שלו?

@אחתפלוס הסתכלתי שם והלכתי לאיבוד מרוב מבחר🤭 אולי יש לך או למישהי אחרת המלצה ספציפית?

@דפני11 אמיתי המספר לא מיועד לילדים צעירים?

@אנוני.מית יש לך המלצה ספציפית? (היא לא יודעת אנגלית)

סיפורי תנ”ך לילדים 

יש עוד מלא. צריך רק לדעת לחפש ואולי שהיא תקשיב לפני אם חשוב לה לבחון תוכן. (יש גם תנך באווירה חילונית וזה לא מתאים לכל משפחה)

לק"י

הבן שלי בן 11 עדיין אוהב. אבל לא יודעת עד איזה גיל זה יתאים.