ילדה בת 7 צמחוניתאמא מאוהבת ל2
הבת שלי עוד חודשיים בת 7. היא כבר 3 חודשים בהדרגה התחילה להפחית במוצרי בשר ודגים...זה התחיל ב"אני לא אוהבת עוף", ואז התחילה לא לגעת בקציצות ברוטב שהכי אהבה, ואז גם לא בולונז ולא סלמון ולא שניצל...כל פעם עוד משהו התווסף לדברים שהיא לא אוכלת..ובחודש האחרון כבר היא לא נוגעת בכלל בדגים ובבשר.
כשדיברתי איתה על זה אמרה שהיא נגעלת מזה בגלל שלא ידעה עד היום שזה עשוי מחיות ומאז שיודעת-נגעלת לאכול את זה.
היא גם ככה לא אכלנית גדולה (נניח כמעט ולאשאוכלת) אז טכנית היא חיה כרגע על פחמימות כמו פסטה, פתיתים...והחלבון היחיד זה ביצה ליום.
מישהי כאן התמודדה עם ילד צמחוני? איך צריך לנהוג?
הרופאת משפחה טוענת שהשתנה לילדה הטעם בגלל הקורונה ולא נותנת הפנייה לדיאטנית...
מה עושים במצב כזה? אשמח לעצות.
יש בהרבה מאכלים חלבון. לא חייבים בשר.. פשוט סוויץ'⭐אביגיל💜
קטן שצריך לעשות בראש למשל: עדשים ירוקות, עדשים כתומות, שעועית, טחינה, גרגירי חומוס
זה פשוט עניין של הרגל ושל נכונות ללמוד ולנסות ולאט לאט תרכיבו לה תפריט עם חלבון מהצומח
קחי אותה לבדיקות דם כל תקופההמקורית
וגם, תפני לדיאטנית בעצמך אם את יכולה באופן פרטי או להחליף רופא..זה חצוף מצדו לא לתת הפנייה. לא יוצא לו מהכיס
לתת תוספים אם צריך ולחשוף למאכלים שמכילים חלבון מן הצומח.
ולהתפלל. הכי חשוב.
כל כמה זמן צריך בדיקת דם?אמא מאוהבת ל2
כי היא חרדתית באופן קיצוני למחטים...
כל השניצל סויה, ונקניקיות סויה-זה תחליף חלבון יעיל כמו בשר?
ובאמת עיצבן אותי שלא נתנה הפנייה. אחכה כמה שבועות ואפנה אליה שוב בבקשה. בינתיים נתנה מולטי ויטמין-אבל הילדה לא לוקחת גם אותו כי הטעם מגעיל לה..
הדברים שעשויים מסויה הם זבל...מתואמת
כלומר, הם עשויים מהפסולת של הסויה. הטופו (שהזכרתי בתגובה האחרת שלי פה) הוא החלק הבריא שבסויה.
יש לילדיםהמקורית
תוספים בצורה של גומי דובונים
אני מאמינה שבבתי מרקחת תמצאי
ולגבי הבדיקות- צריך לבקש הפנייה. תדירות אני לא יודעת להגיד לך מבחינה מקצועית אבל בגלל שהיא קטנה והתזונה משפיעה על הגדילה הייתי עושה לפחות פעמיים בשנה מעקב.
רופא טוב יתן לך מענה מקצועי להכל.
כל חצי שנה, ולעקוב במיוחד על המוגלובין, פריטאיןנטועה
ברזל ובי12 ובנוסף גם על אוריאה או איך שלא קוראים לזה.
לגמרי אפשר לתגבר חלבונים ממקורות אחרים, הכל תלוי מה היא אוהבת
אבל חשוב ממש להקפיד גם על ברזל ובי12 ולא רק על עצם החלבון
איפה אפשר ללמוד על זה יותר?אמא מאוהבת ל2
תוסיפי קטניותזמני לשליש1
אנחנו צמחונים בבית...מתואמת
יש ילדים שאוהבים בשר (ועוף ודגים) - אוכלים את זה מחוץ לבית.
אנחנו אוכלים טופו (צריך לדעת לתבל אותו טוב), וקטניות (לא כל הילדים אוהבים), וגם ביצים. זה מספיק...
יש לי ילד אחד שאוכל כמו הבת שלך בערך, בלי ביצים, ובבדיקות דם שעשינו לו לפני כמה חודשים הכול תקין. אז אולי לא צריך לדאוג כל כך...
אשמח לטיפים לגבי טופואמא מאוהבת ל2
מה את עושה איתו שיצא טעים?
כי הכנתי פעם אחת ויצא לא מוצלח בכלל..
וקטניות באמת ברובם היא לא אוהבת..אנסה חמצוא מה שכן ולהיתפס לזה יותר.
אני שמה בו את כל התבלינים האפשריים כמעטמתואמת
וגם שמן זית, רסק עגבניות וקצת דבש/סילאן.
חמותי מכינה אותו טעים יותר, עם רטבים מוכנים... (בעיקר רוטב צ'ילי מתוק. אבל יש גם רוטב סויה, ועוד כל מיני רטבים מתאימים)
לפעמים אני מגלגלת אותו בביצה ושומשום (ותבלינים כמובן), ואז זה דומה קצת לשניצל.
היא לא אוהבת גם מרק עם קטניות?אני אמא
אפשר מרק אפונה, מרק עדשים, מרק שעועית. אפשר לטחון את המרק שהקיטנית לא תהיה מורגשת כל כך. אם חם מדי בצהריים למרק אז אפשר בארוחת ערב.
מומלץ השריה ארוכה במרינדותאמא_טריה_ל-2
ואי מגניב! זה מאידיאל?לא מחוברת
לא. פשוט לא אוהבים...מתואמת
בעלי גם הפסיק לאכול בשר ועוף בערך בגיל של הבת של הפותחת (דגים הוא כן אוכל), ואני גדלתי בבית צמחוני/טבעוני לסירוגין, ובתקופות שבהן היה עוף (והשאר) בבית - הגעתי למסקנה שאני לא אוהבת...
זה תמיד היה חלום שליתוהה לי
שיהיה רק סט אחד חלבי..
אני צמחונית, אוכלת רק דגים, אבל בעלי אוהב בעיקר בשרי ולא נוגע בירקות, אז החלום שלי נגנז עמוק עמוק🙈
כן, זה באמת מקל על העניינים...מתואמת
יש לנו שני כיורים במטבח - אחד לכלים ואחד לנטילת ידיים
(כשנפגשתי עם בעלי וגיליתי שגם הוא צמחוני - ידעתי מיד שאני רוצה להתחתן איתו! )
וואי, חלומיתוהה לי
חחחחחח גדול!!!!אם_שמחה_הללויה
הייתי צמחונית בעבר, לא יודעת אם חובה מולטי ויטמי….Lana423
יכול להיות שמספיק b12 ואז יותר קל להתמיד כי זה כדור מציצה בלי יותר מדי תופעות לוואי וממה שאני מכירה אומרים שזה בעיקר מה שחסר לצמחונים

לא הייתי עושה מזה סיפור גדול.. יש ילדים שגם ככה לא אוכלים כלום ופשוט לא מגדירים את עצמם כצמחונים.. ואז יש להם חוסרים בלי קשר.. היא לפחות תקבל עכשיו את הויטמינים בתוסף ותעשה בדיקות תקופתיות..

טופו זה תחליף נחמד לחלבון, אפשר לעשות שניצל מטופו ממש כמו שעושים מעוף - חותכים לאיזה עובי שרוצים את הטופו, טובלים בביצה ואז פרורי לחם ומטגנים.

עדשים וקטניות לא כולם אוהבים וגם כמה אפשר לאכול מזה? אז ממליצה לעשות קציצות טחונות מעדשים (אפילו לקרוא לזה המבורגר אולי) חומוס זה ממש בריא גם.

אולי לנסות להוסיף יותר ירקות שלא יהיו רק פחמימות - אולי פשטידות (פשטידת ברוקולי, פשטידת תירס וכו)
מלא קטניותבימבה אדומה
אגוזים, עלים, קציצות טונה גם לא?
כיוון קצת אחרבארץ אהבתי
בנוסף לכל מה שכתבו על התזונה, אני רוצה להתייחס לעצם ההגדרה שלה כ'צמחונית'.
אני לא הייתי קוראת לזה ככה בשם. כי זה מקבע אותה במקום הזה, ובעיני היא עוד קטנה בשביל להחליט כאלו החלטות.
כמובן לא הייתי מכריחה אותה לאכול מה שהיא לא רוצה. אבל כן הייתי ממשיכה להציע, ואף פעם לא להגדיר בקול שהיא 'צמחונית' או 'לא אוכלת בשרי ודגים' (גם לא בפני אחרים. עכשיו היא בתקופה שהיא פחות אוהבת, אולי בהמשך היא תחזור לאכול).


ובאופן אישי, אני חושבת שיש מקום גם לדבר בשיח שמשנה את התפיסה שבעלי החיים מסכנים כשאוכלים אותם.
בתור ילדה קראתי כל מיני ספרי ילדים (מתורגמים) שסיפרו מנקודת המבט של החיות איך האנשים רצו לקחת אותם לסעודה שלהם, ומה הם עשו כדי להימלט מזה וכו'. אני חושבת שספרות כזאת יוצרת המון נזק, כי זה גורם לילד להרגיש שבעלי החיים הם ממש כמו בני אדם, ולדמיין את הרגשות שלהם והמחשבות שלהם (שלא באמת קיימות במציאות) כשהם יודעים שרוצים לאכול אותם.
אני חושבת שהתפיסה הנכונה בתור יהודים, היא שבעלי החיים שזוכים להיאכל על ידי יהודים שמברכים עליהם - שמחים על זה מאוד.

אי אפשר להתווכח עם זה שמגעיל אותה לאכול משהו שהיא יודעת שפעם היה חי. גם אם אני חושבת על זה תוך כדי אכילה, זה מגעיל אותי.
אבל אפשר לשנות את התפיסה בהסתכלות הרעיונית על זה. ואולי אפשר גם לדבר על זה שאנחנו בוחרים את המחשבות שלנו, ואפשר בזמן הארוחה לבחור לחשוב על דברים אחרים, ולא על המקור שממנו הגיעו המאכלים שבצלחת. (יותר קשה או אפילו לא אפשרי לבחור על מה *לא* לחשוב, אבל אם בוחרים מחשבות או נושאי שיחה אחרים, אוטומטית זה דוחק הצידה את המחשבות הלא רצויות).
אהבתי! כל מילההמקורית
מסכימה איתך חלקית.לא מחוברת
באמת הספרות הזאת עושה נזק וחד משמעית צריך להבדיל בין אדם לבהמה, ולהרוג במהמה זה ממש ממש לא מתקרב להרוג בן אדם. ובעיני יש גם הבדל בין דגים לבשר..
אבל החלק השני שלך לגבי זה שהחיות שמחות שאוכלים אותם.. לא מסכימה בגדול יש לזה מקור זה נכון שצדיק אוכל בשר הוא באמת מעלה ניצוצות וגם כשאוכלים בשבת.
אבלל בגמרא כתוב שלעם הארץ אסור לאכול בשר- בדיוק בגלל שהוא לא מעלה את הניצוצות האלה.
יש היום כבר המון רבנים שצימחונים בשבוע ובשבת אוכלים בשר בשביל המצווה.
היום זה כבר לא רק השחיטה יש התעללויות אמיתיות בבעלי חיים.
אני אישית אוכלת בשר ואני חושבת שלילדים קטנים זה כן חשוב כי בדרך כלל הם לא אוהבים את התחליפים.
אבל זה לא כזה נקי, וזה משהו שכן צריך לברר אותו בכובד ראש.
ממש ממליצה על חזון הצמחונות של הרב קור.
בעיני זה לגמרי אידיאל ואם אפשר ובאמת אוכלים את התחליפים זה מצוין. אני עוד לא הגעתי לשם אבל לגמרי בשאיפה.
אם הזכרת את חזון הצמחונות של הרב זצ"לבימבה אדומה
אז להבנתי לומדים ממנו שזה מה שיהיה עתיד לבוא בע"ה בגאולה... אנחנו לא בדרגה הזו כרגע...
נכון. הוא עצמו היה אוכל רק בשבתלא מחוברת
אני חושבת שהוא כתב משהו על זה שזה גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה
ושכרגע הגוף חייב את זה
זה נראלי היו הסיבות העיקריות.
א אני חושבת שהעולם כבר הרבה יותר בכיוון ממה שהיה בזמנו. ובאמת אני מסכימה של אסור עכשיו על כולם בשר לא ריאלי בכלל וגם אני אישית כנראה הייתי מתמוטטת .
ב אנחנו כבר יודעים שזה לא נכון מה שאז לא ידעו.
ובגדול אני מסכימה כתבתי שאני כן אוכלת בשר. אבל לאורך כל החזון מוסבר שם שזה האדיאל זה מה שרציתי להגיד.
אני ממש לא מטיפה לטבעונות אבל אני חושבת שכן צריך לדעת ולהבין שזה מעלה
אבלבימבה אדומה
יש מעלות שזה מעולה מי שמצליח לעשות, כמו לקום ותיקין, כמו להיות הרבה שנים אברך... (לדוג') ויש מעלות שהן מעלות שצריך לעשות אותן בזמן שלהן, ובצורה כללית ולא פרטית (כמו צמחונות ויש עוד דוג'...)
אני לא חושבת.לא מחוברת
אני חושבת שכל אחד וברמה שלו
אם יש מישהו שלא יכול להיות אברך או לקום ותיקין ודאי שזה מעלה שיהיה צמחוני.
אני אישית יודעת מהרבנים שלי שהם תומכים בזה. לא מעודדים אבל תומכים וחלקם בעצמם צמחונים.
אני כן חושבת שכרגע יש דברים יותר דחופים וזה בסדר שזה לא למעלה ברשימה אבל זה לגמרי ברשימה.
ואני אשמח לשמוע עוד דברים שהם מעלה אבל לא עכשיו. אולי לא הבנתי אותך נכון.
אברר עם בעלי בלי נדר בהזדמנותבימבה אדומה
הוא הסביר לי את זה פעם... כבר לא זוכרת... זה קשור ללהיות בדרגה של האדם הראשון לפני החטא... וכמו שאנחנו לא צריכים ברגע זה ללכת ולבנות את בית המקדש, אלא לתקן את מידותנו ועוד הרגה דברים לפני הבניה הפיזית-טכנית עצמה (אפילו שבלי הבניה הזו לא יהיה בית מקדש, נכון?) אז משהו בכיוון הזה... מחילה שלא זוכרת.
הוא כותבלהשתמח
שהאנושות לא בדרגה שנכון בשבילה לרחם על בעלי חיים, כי זה מביא לדמיון בין רחמנות על בעלי חיים לרחמנות על אנשים. וממילא לדמיון בין פגיעה לבעלי חיים לפגיעה באנשים. וכך הורס את המוסר.
ובפועל, ממש רואים כמה זה נכון, שהתנועה השמאלנית בעולם, בהכללה כמובן, מעודדת צמחונות מתוך רחמים על בעלי חיים, מרחמת על מחבלים שהם מסכנים שאסרו אותם, ולא מרחמת על יהודים שמחבל תקף אותם. כל סדר העדיפויות מעוות לגמרי.
וקראתי מכתב בכתב ידו שכותב לבנו הרצי"ה שלא יחשוב להיגרר אחר הרחמנים שמרחמים על חיות מקפצי גבעות והרים ובסופו של דבר לא מרחמים על בני אדם.
נכון צודקת.לא מחוברת
אבל זה דבר אחד הרחמים על זה שהורגים חיה.
ודבר אחר לגמרי שמרחמים על חיה שעוברת התעללויות מזעזעות רק כדי שנוכל אותם- ועל זה הוא לא דיבר כי זה לא היה קיים פעם.
ויש איסור של צער בעלי חיים. לא עניין של מוסר
אני מנסה לומרבימבה אדומה
שלא פשוט שאנחנו נצהיר/נחליט/נחרוץ מה מוסרי ומה לא... בשביל זה יש הנהגה רבנית... בטח ובטח אם זה לא עולה בקנה אחד עם קיום ההלכה.
ואם הרב קוק מלמד שזה לא העת, אז קודם כל לקבל את זה כאקסיומה, למרות ההקשות שאפשר להקשות על זה... וללמוד אולי יותר לעומק. כי את צודקת שלכאורה מול עיננו מתרחש חוסר מוסריות. שסתם שכל ישר מבין ורואה. אז איך זה לא הדבר הטוב ביותר (כל אחד לפי כוחו) להימנע מאכילת בשר? או לפחות להצהיר שזה האידיאל והלוואי והיינו מצליחים? למה אני טוענת שעקרונית זה לא האידיאל...?

שאלה מצויינת...

בהזדמנות אברר את זה... תודה על השרשור..

אבל כן לקבל שאם כך אמר הרב זצ"ל, אין על זה עוררין... לא אני (ולא את) מבינה יותר ממנו...
אין עוררין רעיונית. אבל המציאות השתנתהאורוש3
את כל הזמן מדברת גבוה גבוה. והוויכוח לא על אם זו רמת המוסר המצופה מאיתנו או לא. אלא נטו על זה שמתעללים בחיות בשביל זה. מה שלא היה בימי הרב.
אולי צריך דיון אחר. איך לפעול נגד זה ועדיין לאכול בשר. אבל למי יש כח.
כי גם על האמירהבימבה אדומה
שהמציאות השתנתה מימי הרב אני לא מסכימה...
הרב זצ"ל, גדול הדור, ידע לראות את הכל קדימה... הוא בוודאי ידע על התקדמות התעשיה שתהייה ואיזה מחירים היא תגבה...
וברור שהתורה שלו נכונה לא רק לאותו זמן של כתיבת הכתבים שלו, ועכשיו אנחנו יודעים יותר טוב ממנו, והכתבים שלו פחות רלוונטים חלילה..

מרגישה שמיציתי את הדיון האמת...
אני מבינה מה שאת אומרתבארץ אהבתי
אבל מול ילדה בגיל 7 אני לא חושבת שזה צריך להיות הדיון.
אני לא נכנסת פה לדיון מהותי האם נכון או לא נכון להיות צמחונים.
אני מכירה את חזון הצמחונות והשלום של הרב קוק זצ"ל (לא למדתי לעומק, מקווה בהזדמנות. אבל מכירה בגדול את הדברים).
ואני גם מכירה את הטענות על כך שיש צער בעלי חיים באופן הגידול של בעלי החיים.
אבל אני לא רוצה להיכנס כרגע לדיון הזה. כי אני לא חושבת שזו הנקודה.
על פי היהדות, זה בסדר גמור לאכול בשר. ואם ההורים לא רוצים להיות צמחונים, זה בסדר גמור לחנך את הילדים לכך שזה טוב ונכון לאכול גם בשרי.
ובגיל 7 אני לא חושבת שזה המקום להיכנס לדיון כזה. לא חושבת שהסיבה שהילדה לא אוכלת בשר קשורה לחזון הצמחונות והשלום או לערכי מוסר נעלים.

וגם הרב קוק בעצמו כותב בחזון הצמחונות והשלום: "מובן הוא שערכי מוסרים כאלה אינם ראוים לאדם, כי אם בהשתלמותו כבר בכל צדדיו עד מרום השלמתו".
מוסריות של אי אכילת בשר, לפני שעבדנו על השלמת כל שאר צדדי האישיות, היא לא בהכרח נכונה, ואפילו אינה ראויה לאדם.
מה שכתבת בסוף -בימבה אדומה
בדיוק מה שהיה לי חסר להשלמת ההסבר ל @לא מחוברת!!! תודה!
רוצה רק להדגישבארץ אהבתי
ואולי היה צריך להדגיש כבר קודם -
אני לא כותבת מתוך ביקורת על מי שבוחר להיות צמחוני.
באופן אישי אני אוכלת בשר, ומרגישה שלא זה המקום שבו אני צריכה לתקן כרגע. יש לי עוד הרבה לתקן לפני שאני אגיע למעלה שזה מה שישאר לי לתקן.
אבל מי שבוחר לא לאכול בשר, מתוך טעמים מוסריים - אין לי שום ביקורת על זה. (כשזה אדם גדול, כמו הרב הנזיר שהיה צמחוני, אני מאוד מעריכה את זה, כי אני יודעת שזה באמת בא ממקום טהור ומתוך גדלות. אצל סתם אנשים אני לא יכולה לדעת, אבל ממש לא מזלזלת...).
כן מפריע לי אם היחס הוא שמי שאוכל בשר הוא לא מוסרי. כי זה בעיני עיוות של תפיסת המוסר.
יש הבדל בין להגיד מה השאיפה של האנושות, לבין להגיד שמי שלא חי שם הוא לא מוסרי. (לא אומרת שזה מה שכתבת - @לא מחוברת, רק מדגישה איזו תפיסה כן מפריעה לי).

בכל מקרה, מה שאני ניסיתי לכתוב היה ביחס לילדה בת 7, ששם כל הדיון הזה לדעתי לגמרי לא רלוונטי.
בגלל שיש כזו התעללות בבעלי חייםתוהה לי
כל הטענות שאין שום בעיה לבני אדם לאכול אותם וככה צריך וכו, בעיניי הן פשוט נתונות בסימן שאלה ענק. ברור שרוב העולם צורך בשר, אבל רוב העולם גם לא באמת מודע למה שקורה בתעשיית החי.
בלי קשר שפרות הן מחולל הזיהום הגדול ביותר בעולם.
וגם בגלל שנותנים להם כל כל הרבה הורמונים ואנטיביוטיקה,מי אמר שזה בכלל בריא לאכול את זה..
מבינה אותך שזה לא טיעונים לילדה בת שבע בהכרח, אבל זה דיון שהוא לגמרי קיים ולגיטימי, מבחינת השאלה אם זה מוסרי או לא. ואני לגמרי מבינה אנשים שיחליטו שזה ממש לא מוסרי.
פשוטבימבה אדומה
צריך יותר להיזהר להחליט על חוסר מוסרים ממקום מסויים, ולחשוב שזה נעלה מדברים אחרים.
למשל מישהו שעובד על המידות שלו לא לדגר לשון הרע, זה הרבה הרבהההה יותר מוסרי. לא לשפוך את דמו של אדם אחר, ולהוציא עליו דיבה. המוסריות בתפארתה.

אבל לזה יש פחות יח"צ...


ולתוכן דברייך, נכון, יש הרבה בעיות שצריך להתייחס אליהן שגורם תעשיית המזון בכלל ותעשיית הבשר בפרט. אבל זה לא קשור למוסריות, זה קשור לניהול של מדינה וכלכלה...

אין בעיה שמישהו יחליט שלא מתחבר לזה בגלל כל מיני ידיעות שהוא מקבל מכל מיני מקומות. אבל לתת לזה כותרת שעכשיו אני יותר מוסרי... זה מעוות בעיניי...
לא "אני יותר מוסרי"תוהה לי
אלא ספציפית במנהג הזה של להמנע מלאכול בשר, זה יותר מוסרי מלאכול בשר.
אז החכמים באו ואמרובימבה אדומה
שזה כיוון השתדלות שלא תואם את המציאות הנוכחית... יש הרבה מה לתקן לפניכן... תהיייה מוסרי קודם בדברים אחרים... מבינה?
קודם כל פעם לא היה כזה צער בעלי חייםתוהה לי
כמו היום.
דבר שני אין בעיה, תעשה מה שאתה רוצה ותתעדף את הבחירות שלך, רק אל תחשוב שלאכול בשר בימינו זה דבר שהוא בהכרח מוסרי
אני חושבתבימבה אדומה
שצריך ללמוד על המושג מוסר. מה זה המוסר האמיתי. ולא להשתמש במה שאנחנו תופסים מהסביבה עכשיו... זה לא מה שמגדיר את ההגדרה הנכונה בהכרח... ואז אולי הדיון שלנו היה עולה קומה
באמת שזה לא קשור לסביבהאורוש3
לא כולנו חסרי עמוד שידרה שמקבלים את הערכים הפרוגרסיביים. התורה כשנתנה את ההוראות לגבי בעלי חיים אכילה, טיפול וכו'. לא התכוונה בשום צורה להתעללות שיש היום. הפוך. יש משהו שצריך להאכיל את הפרה לפני בני הבית ועוד דברים שאני לא מספיק בקיאה בהם לצערי. אז אני לא אומרת שזה לא מוסרי במדרגת העולם היום לאכול חיות. אבל כן, התעשיה נוהגת בחוסר מוסריות. אין להשוות בשום צורה לזמן התורה.
ואני כן אוכלת בשר. כי אין לי שום כוחות להתעסק עם זה. וקטניות עושות לי רע בכלל ויש לי עוד מלא לתקן.
אבל מוסרי זה לא.
אני מסכימה מעשיתבימבה אדומה
שהמצב לא טוב בדרך הגידול.... ובאמת מצער לגלות עד כמה הוא חסר..
מסכימה איתך שיש דברים יותר דחופים ויותר מוסרייםלא מחוברת
פשוט יש גם זלזול מאוד גדול בציבור שלנו בכל הדברים שנתפשים כשמאלנים וחבל. כי יש דברים שהם גם נכונים.
זה נכון כל התנועות שמנסות למנוע את הצער בעלי חיים ובעיני גם צריך לעודד את זה.
לא סותר שגם צריך לעודד איסור לשון הרע וצניעות ועוד ככ ככ הרבה דברים.
זה מזה נכוןתוהה לי
כשאנשים שומעים שאני צמחונית, אז אם הם מהמגזר הדתי/חרדי הם הרבה פעמים שואלים אותי: זה מאידיולוגיה או כי את פשוט לא אוהבת? ותמיד האופציה של אידיולוגיה נשמעת להם כל כך מופרכת ולא יהודית. וגם מרגיזה.
בגדול אני ממש מסכימה איתכןבארץ אהבתי
הצער בעלי חיים שיש בגידול בעלי החיים זה באמת עצוב. ואני מסכימה שזה דבר שראוי לשנות.
אם היה בידיים שלי לשנות בזה משהו - הייתי עושה את זה. בפועל - זה שאני לא אוכל בשר לא ישנה את אופן הגידול של בעלי החיים. אז לא בטוחה שזה המישור שנכון לי לפעול בנושא. אבל בהחלט מעריכה את מי שבוחר לא לאכול בשר בגלל סיבות כאלו.

והתלבטתי אם לכתוב, אבל יש עוד נקודה שחשבתי עליה.
בעיני, אדם שמקפיד על צמחונות ברמה שלא יאכל משהו שהתבשל עם בשרי, צריך לשים לב עד כמה הוא לא מקשה על הסביבה שלו. אדם צמחוני שמתארח וצריך להכין לו מנות נפרדות, כי הוא לא יאכל למשל ממרק עוף (גם בלי לקחת מהעוף), לא באמת משנה במעשה הזה את צער בעלי החיים של העוף, שגם ככה אוכלים אותו, וגם ככה אולי סבל לפני שנשחט. אבל הוא כן מטריח את המארחים שצריכים להכין לו במיוחד אוכל אחר.
אם זה עד כדי כך חשוב לו, הוא יכול לעזור ולהביא חלק מהאוכל איתו. אבל רק לבוא ולצפות שיכינו לו אוכל נפרד - זה כבר לא מרגיש לי הדבר הכי מוסרי לעשות. כמובן זה תלוי בסיטואציה ובאנשים ובהרבה גורמים נוספים, אבל זו כן נקודה שכדאי לחשוב עליה...
(נתתי פה דוגמא ספציפית כי זה מה שעלה לי. אבל זה לא רק המקרה הזה. זו ההבנה הכללית שמוסריות כלפי בעלי חיים לא צריכה לגרום פחות מוסריות כלפי אנשים. ולפעמים אפשר לטעות בזה בלי כוונה).


ולגבי מה שכתבתן על דבר על דברים שמתייחסים אליהם כדברים של שמאלנים ולא יהודים - אני ממש מסכימה שיש מקום לשנות את הגישה הזאת. גם בהקשר של שמירה על איכות הסביבה. בהחלט יש הרבה אמת בתנועות האלו ולא צריך לזלזל, ויש מקום גם להצטרף ולתמוך.
רק צריך להיזהר שלא להגיע למצב של עיוות סדרי עדיפויות ועיוות ערכים. ואצל השמאלנים זה הרבה פעמים קורה ומאוד מקומם (אני לא אשכח את הכתבה ב'ילדי טבע הדברים' על החיות המסכנות שנשארו בגוש קטיף אחרי הגירוש. זה מה שגרם לאמא שלי להפסיק את המנוי שלנו אליהם...).
אופן הגידולoo
של בעלי החיים נובע מהכמות הנצרכת, כך שהצריכה שלך כן משפיעה באופן ישיר על אופן הגידול, אמנם בצורה מזערית כי את רק אחת, אבל עדין משפיע.

בשנים האחרונות גדלה כמות האנשים שלא צורכים בשר או מוצרים אחרים מהחי. אפשר לראות בכל מקום שמציעים תחליפים והתחליפים הללו הם במקום מוצרים מהחי.

אז האנשים שמשתמשים בתחליפים גורמים באופן ישיר להפחתת צער בעלי חיים.
את צודקתבארץ אהבתי
זה לא היה נכון לכתוב שזה שאני לא אוכל בשר לא ישפיע. כל אחד שעושה שינוי משפיע בקטן, והצירוף של כולם ביחד עושה שינוי משמעותי יותר.

בכל מקרה, אני כרגע לא במקום הזה של לעבור לצמחונות. אבל מעריכה את מי שעושה את זה ממקום מוסרי.

(רק בחזרה בהקשר של השרשור המקורי - אני לא חושבת שנכון להכניס את הילדה לדיון הזה. מדובר על החלטות של אנשים מבוגרים. וכך עוד ההורים לא רוצים בית צמחוני, הם יכולים לחנך את הילדה שזה בסדר וגם טוב לאכול בעלי חיים. את המורכבויות בנושא היא יכולה ללמוד ולהכיר בגיל גדול יותר ואז לקבל החלטה מושכלת).
אבל הילדהoo
פתחה את הדיון הזה, היא לא רוצה לאכול בעלי חיים.

זה בהחלט לא החלטה רק של מבוגרים וילד יכול לבחור מה הוא רוצה לאכול ומה לא.

לך זה נשמע לא סביר שילד לא יאכל מהחי, לי זה נשמע סביר מאד וגם לתינוק שלי לא נתתי עד גיל שנה בשר ודגים.

אני מבינה שהורה שיש לו את הדעה הרווחת יכול להבהל מהחלטה כזו של ילד, אבל לא בטוח שהוא יכול להתנגד לה.

ואגב זה יכול להיות רק בגלל שזה מגעיל אותה ולא בקטע מוסרי.
ולא הגיוני לשכנע ילד לאכול משהו שדוחה אותו.
וגם אם ילדoo
החליט בגיל צעיר שהוא לא אוכל מהחי, הוא יכול לשנות את דעתו בעתיד, בהחלטה מושכלת שלו.
כתבתי גם קודםבארץ אהבתי
שאני לא בעד לשכנע ילד לאכול משהו שהוא לא רוצה.
אבל גם נגד להדביק לילד תווית של 'צמחוני' בגלל שבגיל 7 הוא לא רוצה לאכול בשרי כי זה מגעיל אותו.

ולי נראה שממה שנכתב בהודעה הפותחת - זה די ברור שזה כי זה מגעיל אותה ולא מסיבה מוסרית.

ומה שאני כתבתי שאני חושבת שנכון לעשות, זה לכבד כרגע את הרצון שלה, ברור שלא להכריח אותה לאכול מה שהיא לא רוצה, אבל גם לא לתת לזה כותרת, להשאיר את זה גמיש, וגם לתת לה אפשרות לראות את הדברים אחרת ופחות להיגעל מזה.

בדיוק כתבתי בהודעה נוספת שגם לנו היה סיפור דומה. ומעולם לא הכרחתי את הבת שלי לאכול מה שהיא לא רצתה. אבל השארתי לה את האפשרות, והיא בחרה לחזור לאכול בשרי.
ולי זה הרבה יותר נכון ומתאים בשלב הזה.
פה כתבתי על מה שהיה אצלנו, אם מעניין אותך-
ילדה בת 7 צמחונית | ערוץ 7


אגב, באופן כללי אני אף פעם לא אכריח ילד לאכול משהו שהוא לא רוצה.
אבל אני לא קוראת לזה 'החלטה' של ילד שאני צריכה לכבד.
יש לי שני ילדים שלא אהבו קישואים עד אתמול. הם לא 'החליטו' שהם לא רוצים לאכול קישואים. פשוט לא היה להם טעים. אז המשכתי להכין מאכלים עם קישואים, ותמיד היה עוד ירקות שהם יכלו לקבל מהם. אבל גם הצעתי להם לטעום שוב את הקישוא (בלי שום לחץ, אבל מתוך אמירה שטעם לפעמים משתנה, ואפשר לפעמים לאהוב משהו שלא אהבנו קודם).
מאתמול באופן מפתיע שניהם גילו שהם אוהבים את הקישוא שנתתי להם לטעום.

טוב, אולי גלשתי כבר יותר מידי, רק רציתי להבהיר את הדברים ביחס למה שכתבת על לא לשכנע ילד לאכול אוכל שדוחה אותו.
להגדיר צימחונותoo
כתווית זה קצת דרמתי, זה לא מה שיגרום לילד לאכול או לא לאכול מהחי.

וגם ילד שמכבדים את ההחלטות שלו על מאכלים, יכול לשנות החלטה ולאכול מה שלא אהב.
לא יודעת אם דרמטיבארץ אהבתי
אבל נראה לי שילדה שההורים שלה מספרים לאחרים שהיא 'צמחונית', ולא מציעים לה אף פעם לאכול בשרי אלא תמיד דואגים לה לתחליפים, יהיה לה יותר קשה יום אחד להגיד שבעצם בא לה לאכול מהבשר.

אני רואה את זה גם במאכלים אחרים, בהקשר של בררנות של ילדים.
מכירה ילדים שגם הסבתא יודעת מה הם 'לא אוכלים', אז כשהם באים היא מכינה במיוחד דברים שהם כן יכולים לאכול. ועם השנים המבחר מצטמצם.
ואצל הילדים שלי - לכל ילד יש בכל תקופה דברים שהוא לא אוהב. אבל הם יודעים שזה יכול להשתנות. והם יודעים שאני ממשיכה להכין גם מה שהם לא אוהבים (וסבתא בכלל לא יודעת שהם לא אוהבים אז לא צריכה להתחשב בזה). ומידי פעם הדברים משתנים. דברים שלא אהבו הם חוזרים לאהוב, דברים שכן אהבו פתאום כבר לא אוהבים. ויש הרבה יותר מקום לגמישות, כי אף פעם לא נתנו לזה כותרת של 'x לא אוהב קישואים'.
גישה מהממתלהשתמח
הלוואי שאצליח ליישם
בעיניoo
בררנות מגיעה מאישו שההורים עושים מבררנות של ילד ולא מהגדרה כזו או אחרת.

גם הילדים שלי החרימו מאכלים ועל הרוב עבר להם לבד.

בררנות שגובלת בהפרעת אכילה נגרמת לרוב מהתנהלות לא נכונה של הורים ששמים ע״כ דגש ונכנסים ללופ עם הילד.

אפשר להכנס ללופ גם אם מציעים שוב ושוב בלי להכריח, צריך פשוט להניח לנושא ולראות בבררנות של ילד חלק מתהליך התפתחות תקין.
יכול להיותבארץ אהבתי
אני כתבתי מה קורה אצלנו.
ואני מסכימה שאיך שההורים מתייחסים משפיע על מה שקורה עם הילד. אצלי זה ממש בלי דגש על הבררנות. ובפועל אני רואה שזה עובד לנו טוב. (תודה לאמא שלי שממנה קיבלתי את הגישה הזאת).
אז איך לא נכנסים ללופ הזה?אמא מאוהבת ל2
מה הדרך הנכונה?
ואסור בעיניך לספר לאף אחד על זה-גם לא לסבתות?
שלא יהפוך בעצם לנושא?
כי טכנית כשאנחנו מגיעים לאמא שלי- בשבת האחרונה פשוט לא אכלה כלוווםם כל השבת! רק סלט בלילה וטיפה חלה ביום..היתה כמעט בצום שבת שלמה..אז תהיתי אם לא לפתוח נושא כדי שיהיה קצת מעבר בשבילה לאכול..
בעיני הדרך הנכונהoo
היא לא לעשות דיונים על האוכל, לא עם הילדה ולא עם הסובבים.

שהיא תאכל מה שהיא רוצה ולדאוג שיהיה בבית מאכלים שהיא אוהבת עם ערכים תוזונתיים טובים.

וכשהולכים להתארח אפשר להביא מהבית כמה מאכלים בשבילה. בעבר שהתארחתי בשבתות עם ילד בררן הייתי מביאה איתי מאכלים בשבילו.
בעינייך אז להמשיך כל ארוחת צהריםאמא מאוהבת ל2
להציע לה? לשאול מחדש כל ארוחה-בא לך מהדג או לא??
ולהמשיך להכין לבית אוכל רגיל-קציצות ודגים וכדו' כשאני יודעת שהיא אוכלת רק את הפחמימות? או כן לעשות איזה מערך שונה לכבודה?
ואני ממש רוצה לא לעורר איתה שיח על זה בכלל, כי כמו שאת אומרת זה גועל שיכול לעבור אם לא נחפור לה עליו..אבל מצד שני אני נותנת לה כל יום מולטי-ויטמין שהרופאה הביאה שהיא שונאת ואני מתעקשת שתיקח ומסבירה לה שיהיה חסר לה בגלל שלא אוכלת חלבונים..אז באופן אוטומטי זה בכותרת כל יום כי יודעת שלוקחת בגלל שלא אוכלת בשר...
אני לא אוהבת את זה שזה תופס כותרת כל יום..איך להימנע מזה?
גם בלקיחת ויטמינים וגם בהצעת מוצרי בשר כל יום-אני מעלה את הנושא כל יום בעצם..
זה באמת קצת מורכבבארץ אהבתי
לא יודעת מה הכי נכון לעשות.
קודם כל - מול הסבתות, אם יש בעיה שאין שם אוכל שהיא מוכנה לאכול, אז בהחלט הגיוני לשתף. אבל הייתי בוחרת במילים שמשדרות את הגישה שאני רוצה שהיא והסביבה יקבלו - 'x כרגע בתקופה שהיא לא כל כך אוכלת מהדברים הבשריים, יעזור לנו אם יהיו יותר תוספות לא בשריות כדי שהיא לא תצא רעבה מהסעודה'.
ואולי גם הייתי מבקשת בפירוש מהסבתות לא לעשות מזה עניין - לא להדגיש איזה אוכל הוכן במיוחד בשבילה, לא לעקוב מה וכמה בדיוק היא אוכלת, להשאיר את זה ביניכן בלי לעשות מזה עניין גדול.

ולגבי ההתנהלות בבית -
האם להציע מהבשרי בכל ארוחה? אני חושבת שזה צריך להיות בחכמה. כמו ש@oo כתבה, גם להציע יותר מידי יכול לעשות מזה עניין שאת לא רוצה.
הייתי בעיקר עובדת על הגישה הפנימית שלי, שתהיה כזאת שזה בסדר שהיא תבחר מה היא רוצה לאכול, אבל זה לגמרי הגיוני אם פעם היא כן תרצה לטעום קצת מהבשר. אז לא חייבים להציע כל פעם לטעום (בעיקר אם כרגע זה לא שהיא לא אוכלת כי לא טעים לה, אלא כי הרעיון מגעיל אותה, אז אין פה עניין של לטעום). אבל אולי כן לשאול אותה בכל פעם מה לשים לה על הצלחת, להשאיר את זה פתוח. אולי אפשר מידי פעם גם להציע בפירוש, בעיקר כשזה משהו שאת יודעת שהיא אוהבת (קציצות למשל), אבל בלי לחץ.

לגבי תחליפים לחלבון - באופן אישי לא חושבת שהייתי דואגת לה לתחליף בכל ארוחה, בעיקר כשאת אומרת שגם ככה היא לא אוכלת מהרוב.
הייתי אולי עושה לפעמים ארוחה פרווה/חלבית לכולם, ושם הייתי מנסה להכניס חלבונים אחרים. וגם שם - בלי לחץ שהיא תאכל מכל המאכלים, אבל כן הייתי מציעה לטעום לפחות. וגם מספרת (לכל הילדים, לא רק לה) שתמיד כדאי לטעום דברים חדשים, ואפילו לטעום כמה פעמים, כי לפעמים לוקח ללשון שלנו קצת זמן להתרגל, אבל אחרי כמה פעמים פתאום מגלים שזה דווקא טעים.
ואפשר גם להכין ביחד, כמו ש@בימבה אדומה הציעה. הרבה פעמים זה ממש מוסיף למוטיבציה ולרצון לטעום אחר כך.

ולגבי המולטיויטמין -
יכול להיות שכן הייתי עושה איתה איזו שיחה, ומדברת איתה על קשת המזון, על המרכיבים השונים שצריכים להיות בתזונה שלנו, על זה שאי אפשר לאכול אותו דבר כל הזמן ולהישאר בריא, כי הגוף לא יקבל כל מה שהוא צריך.
(אפשר לראות ביחד את קשת המזון פה, עם קצת הסברים - https://www.gov.il/he/Departments/Guides/dietary-guidelines?chapterIndex=1)
והייתיי אומרת לה שאני לא רוצה להכריח אותה לאכול מה שלא טעים לה, ואני מכבדת את זה שלפעמים יש דברים על השולחן שהיא לא רוצה (תכלס, לא מדובר רק בדברים בשריים, זה גם התחליפים שניסית להכין לה שגם אותם היא לא רוצה לאכול).
אבל בגלל שאני אמא שלה וחשוב לי לדאוג לבריאות שלה ושלא יהיה חסר לה דברים חשובים בגוף, אז כל עוד אני רואה שעדיין יש הרבה דברים שהיא לא אוכלת, בעיקר בגזרת החלבונים (מהחי ומהצומח), אז חשוב לי שהיא תשלים את זה בדרך אחרת, וזה מה שהכדור עושה.
אחרי השיחה הזאת, לא צריך לחזור על זה כל פעם. אם היא מנסה להתווכח כשאת מביאה לה את הכדור - את יכולה להזכיר לה - 'זוכרת מה שדיברנו? אני רוצה לדאוג לגוף שלך שיקבל כל מה שהוא צריך, והכדור הזה משלים לגוף שלך את מה שהוא צריך במקום מה שאת לא אוהבת לאכול' (לא חייב בניסוח הזה, אבל זה השדר שאני חושבת שצריך להיות).

מקווה שהכיוונים שכתבתי יתאימו לכם. תקחי רק מה שמתאים לך...
הרבה בהצלחה!
לגבי המולטי ויטמיןלהשתמח
אולי תבדקי אם יש בסוכריה או גומי, או משהו כזה, אני יודעת שיש לחלק מהויטמנים לילדים.
ודאי שזה רק בגלל גועלאמא מאוהבת ל2
ולא בגלל מוסריות. היא עוד לא בגיל שהיא אוחזת שאשכרה הורגים את החיה..מאמינה שתקלוט את המוסר מאחורי זה- היא עוד יותר תימנע כי היא ילדה נורא נורא חושבת, זה שהיא לא שאלה איך החיה מגיעה לצלחת זה כבר הישג ואני נמנעת מלהסבער בעצמי כי ברגע שתבין ששוחטים אותה- בטוח לא תחזור לזה בחיים...
כרגע אני עוד מקווה שיש סיכוי שתחזור מתי-שהוא...
אני מנסה כבר כמה ימים מאז פתיחת השרשור להכין לה קציצות מעדשים ועוד תחליפים כאלו מגוגל..בינתיים כלום לא צולח היא לא אוהבת את זה.
היא לא נוגעת לי בקטניות כמעט אז זאת בעיה..יש דברים בודדים: אדממה ואפונה שעליהם אתחיל לחפור כנראה כי רק אותם אוכלת.
אני ממש בעד צמחונות מבחינה מוסרית רק שזה נורא מטריח טכנית כי אני לא מוצאת תחליפים טובים בינתיים.
כמה ימים זה כלוםבימבה אדומה
לחשיפה...
מה עם להכין דברים שעוד אנשים אוהבים? ולא רק איזה תחליף שאת מרגישה שהוא לא טעים...?

רוצה מתכונים?
ניסיתי כמה מתכענים מגוגלאמא מאוהבת ל2
בינתיים דברים לא עוברים לה בגרון.
אם יש לך מתכינים שעובדים-ודאי שאשמח לקבל.
אבל עזבי אותהבימבה אדומה
ואת הגרון שלה

תכיני דברים טעימים ותציעי. בנחת. בלי לחץ...

את יכולה לראות איתה מתכונים ביחד ושתכינו ביחד...
נכון. ולא באה להטיף. אני כן אוכלתאורוש3
בול מה שרציתי לרשום...אם_שמחה_הללויה
וגם אם רק נפחית (לגמרי להפסיק זה באמת קשה לי באופן אישי) זה כבר יעשה שינוי לטובה.
מרגיש לי שקצת עירבבת..תוהה לי
להתארח ולצפות שהאחר יכין לך את כל העדפותייך, זה לא מאד מתחשב, בין אם מדובר בהעדפות צמחוניות/בריאותיות או על דבר אחר. זה לא שונה אם זה בשר או גלוטן או סוכר או גלוקוז..
הנקודה שניסיתי להגידבארץ אהבתי
היא שחשוב לשים לב שהמוסריות עבור בעלי החיים לא גורמת לחוסר מוסריות במקומות אחרים.
ואדם שלא יכול לאכול סוכר/גלוטן - אין לו אפשרות לבחור אחרת. זו לא בחירה שלו.
אדם שבוחר לא לאכול בשרי, וגם לא לאכול שום דבר שבושל עם בשרי - זה דורש השקעה מיוחדת שהוא יכול לבחור לוותר עליה כדי להקל על אחרים (או להקל באופן אחר, כמו להביא חלק מהאוכל).
יש המון אנשים שנמנעים מסוכר וגלוטןתוהה לי
למרות שטכנית מותר להם. הם חשים שזה לא מיטיב איתם. כנל אנשים שנמנעים מבשר חשים שזה לא מיטיב איתם מבחינת רגשית/רוחנית איך שתקראי לזה . אני לדוגמה לא מסוגלת לאכול בשרי כבר שנים. נקודה. מזה משנה למה? וגם אם מישהו בוחר להמנע מלצרוך משהו סתם. מותר לו.
ברור שאדם ערכי לא משתמש בערך אחד כדי לרמוס ערך אחר.
מה שאני מנסה לומר זה שאת מדגישה עקרונות שהם נכונים וכלליים. ולא ספציפיים לצמחוני שמתארח.
אני מסכימה איתךבארץ אהבתי
העקרונות שכתבתי הם נכונים באופן כללי ולא רק בהקשר של צמחונות.
אבל כשהסיבה שלא אוכלים משהו היא בגלל מוסריות (לא כשזה גם מגעיל את האדם, אלא כשהסיבה היא מוסרית נטו), אז זה הרבה יותר צורם אם זה גורם לחוסר התחשבות במישורים אחרים. וזה הופך את המוסריות למעוותת.
לא אמרתי את זה על צמחונים באופן כללי. ויכול להיות שזה היה באמת מיותר..
חילונים יגידו את זה על דתיים..לא מחוברת
אוכל שהתבשל בתנור לא כשר וכו.
יש הבדללהשתמח
בין הלכה
להחלטה שקיבלתי על עצמי מטעמי מוסר

יש חילונים שמתקשים להבין את זה ובאמת יחשבו כמו שאמרת. אבל ההבדל עדיין קיים.
יש המון היתרים בהלכה כדי לא לביישלא מחוברת
ומכירה מקרוב כמה אנשים שלא מוכנים כי מבחינתם למה למצוא היתרים כי בעיניהם הדבר היותר נכון לעשות הוא לא לאכול .
וזה לא משנה בעיני אפשר לכבד את כולם יש חילונים שחושבים שזה שטות גמורה כמו שיש אנשים שחושבים שלהיות צמחוני זה שטות. לא רואה מה הבעיה לבןא לקראת מישהו כשיש משהו שחשוב לו.
אני לגמרי בעד לבוא לקראת אחריםבארץ אהבתי
גם בהקשר של כשרות, וגם בהקשר של צמחונות (ומשני הצדדים, המארח והמתארח - כל אחד עד כמה שאפשר ונכון מצידו).

אבל ברמה הרעיונית - יש הבדל גדול בין הטרחת המארח בגלל כשרות/הלכה, לבין בגלל צמחונות (מטעמים מוסריים).
כי בהלכה - כמובן יש גם מקומות שאפשר להתיר דברים מסויימים בתוך מסגרת ההלכה. אבל בסופו של דבר נקודת המוצא של מי ששומר הלכה, היא שההלכה היא מעל הכל. במקרים מסויימים (יהרג ובל יעבור) אפילו מעל קדושת החיים.
אבל בצמחונות מטעמי מוסר - המוסריות היא זו שאמורה להיות מעל הכל. ואם מגיעים למצב שהצמחונות עולה על ערכי המוסר, סימן שהיא לא באמת מוסרית.
שמחתי לקרוא את התגובה שלך לא מחוברת
והגיבו לך למטה על אופן הגידול .
רק לגבי זה שאנשים מטריחים, סבתא שלי צימחונית מעל 50 שנה והיא ממש אוכלת מה שליד בשר זה לא אכפת לה, מכירה הרבה כאלה.
חושבת שזה נוצר מ2 דברים.
1. זה שיש דבר כזה להתבשר אז אנשים מסיקים מזה שזה גם בשר והם כאילו לא אוכלים בשר.
2. אנשים שזה מגעיל אותם וזה באמת אין מה לעשות. מי שמתארח עם תנאים מיוחדים צריך לדעת להביא איתו דברים/ לאכול חלה וזהו.
אני מבינה את ההסבריםבארץ אהבתי
ובאמת אין לי בעיה עם כל החלטה שאנשים מקבלים, גם אם לי באופן אישי זה נראה פחות הגיוני.
הנקודה היתה רק זה שאם בגלל מוסריות כלפי בעלי חיים מגיעים לחוסר מוסריות (או לפחות מוסריות) כלפי בני אדם, זה מראה שיש עיוות במוסריות הזאת.

בעלי בדיוק סיפר לי על מישהו שהוא מכיר, שסיפר לו שפעם היה פעיל באיזו קבוצה שניסתה לפעול נגד הצער בעלי חיים שקיים בגידול בעלי החיים לאכילה.
וחלק מהפעולות שהם היו עושים היו פגיעה ברכוש של המגדלים.

אז ברור לי שכל מי שכותבת פה על צמחונות לא היתה חושבת לעשות דבר כזה. ובאמת פועלת מתוך מוסריות אמיתית, ובלי לפגוע באנשים בדרך. ועם העקרונות שאתן כותבות אני מסכימה.
אבל כן קיימת מציאות של מוסריות מעוותת. של "זובחי אדם עגלים ישקון". של אנשים שמוכנים לפגוע באנשים אחרים מתוך מחשבה שהם פועלים למען המוסר.
וזה חלק ממה שהרב קוק כותב בחזון הצמחונות והשלום, שצמחונות לפני זמנה עלולה להביא דווקא לפגיעה במוסר.
מסכימה איתך.לא מחוברת
אני חושבת שאנחנו כאנשים דתיים צריכים להיות מעל כל הדברים האלה. וכן גם אפשר לקחת עניין לא רק במה שכתוב שחור לבן בהלכה.
וזה לא חייב להיות סותר.
יש עוד הרבה נושאים נגיד מיחזור אין איזה עניין שמי שממחזר אז זה בא על חשבון דברים אחרים. אפשר גם וגם.
זה בהחלט לא חייב להיות סותרבארץ אהבתי
ואני ממש מסכימה שאפשר להיות בעד הרבה דברים שבאמת לא באים על חשבון שום דבר, ומוסיפים טוב.
מסכימה איתך בגדול.לא מחוברת
אני גם אוכלת בשר כתבתי את זה כמה פעמים.
אבל דבר ראשון אני כן חושבת שאסור לזלזל בצער בעלי חיים שיש בזה, כי חד משמעית יש איסור צער בעלי חיים .
זה דבר אחר לדבר על צמחונות רק מצד ההרג של החיה שעל זה הרב דיבר.
אבל על התעללות בכלל לא בטוח שזה כזה בסדר.
מסכימה שזה לא דיון שצריך להיות עם ילדה בת 7.לא מחוברת
אני רק הגבתי למשפט שהפרה שמחה שיהודי אוכל אותה.
בעיקרוןבימבה אדומה

זה חלק מהייעוד שלה. הנשמה הבהמית שלה, שמחה לעשות את היעוד שלה. לא שמחה שהיא צוחקת ורוקדת לצלילי הרכב של שוחטים באים...

מאיפה המקור שלך לזה?לא מחוברת
אני מכירה דברים אחרים..
ואם ככה אז היא גם שמחה שגוי אוכל אותה.
יהודי שלא מעלה כלום באכילה הזאת אני לא חושבת שיש כאן איזה מעלה של לאכול בשר.
שבת ותלמיד חכם זה משהו אחר (אולי כם אישה בהריון 😜)
אבל סתם לאכול בשביל הלאכול?
זה לא האוכל כמו שזה הברכות...דפני11
גם אני מכירה את הגישה הזאת

וכם עצם זה שהיא מחייה את האוכל אותה ובזכותה יכול לעבוד את השם
למשלבימבה אדומה
מי שצריך להתחזק ולאכול חזיר כי זה מה שהרופא אמר לו, אז מצווה עליו לאכול חזיר, כלומר בשביל תזונת הגוף, יש חשיבות לאוכל ביהדות ובוודאי שזה מצווה להאכיל את הגוף תזונה כדי שנוכל להיות בריאים ולעבוד את ה'
אני מסכימה שיש מה לדון על המשפט הזה במישור הרעיוניבארץ אהבתי
ואני יכולה להבין למה אנשים בוחרים להיות צמחוניים, והם בוודאי לא יסכימו עם המשפט הזה.

אבל לילדה בת 7 אני חושבת שזה לגמרי לגיטימי להגיד את זה. כי כן, אני מאמינה שפרה/תרנגולת שנאכלת על ידי יהודי, ומברכים עליה, ואולי גם אוכלים אותה בסעודת שבת/יו"ט - זה טוב לה, זה מקשר אותה לעולם רוחני, היא עולה בזה מדרגה (גם אם אנחנו לא צדיקים שמעלים ניצוצות. יש משמעות גם לברכה של יהודי פשוט).
והמשפט הזה שכתבתי נותן את ההסתכלות הזאת בצורה פשוטה שילדה בת 7 יכולה להבין.

הורה שלא מזדהה עם זה לא צריך להגיד את זה. אני באופן אישי מרגישה שזה הרבה יותר נכון מאשר ההסתכלות המעוותת של הסיפורים שהייתי קוראת, על בעלי חיים שמתנהגים ממש כמו אנשים, ואז זה באמת מרגיש אכזרי לאכול אותם.
מסכימה עם כל מילה . חשוב לא לקבעאור עולה בבוקר
ואו צודקת לגמרי!!אמא מאוהבת ל2
הארת את עיני לגבי כל הנושא.
באמת שלא כדאי לקבע אותה במקום הזה או לדבר על זה עם אחרים, ולהגדיר הגדרות..אני נורא בקלות נפלתי לשם וזה באמת לא נכון לעשות את זה.
אני אישית גם נגעלת רעיונית מלאכול חיות, קשה לי ממש ההתעללות היום בתעשייה, ובכלל עצם הרעיון שהצלחת שלי מלאה על חשבון חיים של יצור חי..כן קשה לי עם זה תמיד תפיסתית, אבל בפועל אני אוכלת מוצרי בשר רגיל ולא העלתי את הנושא בחיים בבית, זה סתם ביני לבין עצמי..אבל זה כן עוזר לי להבין את המבט שלה..
ולגמרי צריך פה יותר הסברה מולה-אולי אתן לבעלי לדבר איתה על הגישה של היהדות לאוכל מהחי שהם נועדו בשבילנו וכל זה.....
עזרת לי מאוד בתגובה שלך, פתחת לי את המחשבה לעוד כיוונים.
אני שמחה שזה עזר לך..בארץ אהבתי
ורק משתפת, שגם לנו היתה תקופה שהבת שלי לא כל כך אכלה בשרי (לא באופן מוצהר ומוחלט, אבל כמעט תמיד היא לא רצתה את הבשרי ואכלה רק את התוספות). ולא עשיתי מזה עניין, המשכתי להגיש ארוחות כרגיל ולהמשיך להציע לה. ותמיד שמתי לה קצת מהבשרי על הצלחת כדי שהיא תוכל לטעום (אבל בלי להכריח לאכול, רק אם היא רוצה. ואם לא - זרקנו).
ולאט לאט גילינו יותר דברים שהיא כן אוהבת, והיא העיזה לאכול יותר (בדרך כלל יותר מהחלקים שלא רואים בהם עצמות - חזה עוף, קציצות, בשר בקר, הודו. כרעיים עוף היא אוכלת הכי פחות, וגם זה רק אני מפרקת לה ושמה לה על הצלחת בלי עצמות).

היום היא אוכלת ממש בסדר. דגים היא עדיין לא אוהבת (בעצם טונה וגם גפילטע פיש היא כן אוכלת. אבל לא מושט, שזה מה שאני בדרך כלל מכינה לשבת). אבל בשרי היא אוכלת די מגוון, לא המון אבל נראה לי שמספיק.

ואנחנו לא אוכלים כל יום בשרי. רק בשבתות זה קבוע, בשאר השבוע לפעמים אוכלים מה שנשאר משבת, אבל אני לא מכינה עוד בשרי באמצע שבוע, אלא מכינה יותר ארוחות חלביות, ומשתדלת לשלב גם חלבונים אחרים (ביצים, לפעמים טונה, קטניות - בעיקר עדשים כתומות).
מסכימה לגמרישחר אבקשך
האמת? הלוואיאורוש3
תעשיית המזון מתעללת בחיות לפני שהן מגיעות אלינו לצלחת. אני אוכלת הכל. אבל מעדיפה פחות לחשוב על זה. זה רחוב מאידאלי ואני לא חיה עם זה בלב שלם. מה גם שבעולם אידיאלי לא בטוח שנאכל חיות. אחרי התיקון השלם, תחיית המתים וכו'.
מסכימה לגמרי שכדאי להאיר צדדים חיוביים. כמו שהעולם נועד לשימוש האדם (כמובן תוך שמירה עליו), שבימינו זה עדיין היעוד של החיות, שלא חייבים לחשוב על זה. ובעיקר מסכימה עם העניין של לא להגדיר אותה ולהשאיר לה פתח רחב לחזור בה בעוד תקופה. ממש חשוב. היא באמת קטנה וזה יכול ממש עוד לעלות ולרדת.
סליחה. לא ראיתי שכבר התפתח דיוןאורוש3
היום יש הרבה מודעות לתזונה צימחונית/טבעונית בריאהים...
ומגוונת
לא חסרים מתכונים, רק לחפש באינטרנט- באמת שיש מלא אפשרויות
לגבי דיאטניתאני10
תבדקי כי הבנתי שיש קופות שעד גיל 18 לא חובה הפניה
היא כבר גדולה. הייתי מסבירה לה את המשמעויותסופי123
של הבחירה שלה: הגוף צריך חלבונים. אם הוא לא מקבל אותם מהחי הוא צריך לקבל אותם ממקור אחר: עדשים, טחינה וכו'. לנסות איתה דברים חדשים. אישית הייתי זורמת איתה לגמרי, אולי יעבור לה ואולי לא
ממרח בוטניםבינתייםם
מאוד בריא ומשמין, אבוקדו.. לתת לה טחינה, שקדים ואגוזים.. בצהריים אפשר שניצל תירס קנוי/ ביתי, שעועית וכו' (לא קראתי את שאר ההודעות.. אז יכול להיות שחזרתי על דברים שעלו כאן)
לא הבנתי רקבימבה אדומה
בתור מה את ממליצה לה על שניצל טבעול/תירס? זה פחמימה סופר מעובדת עם מליון חומרים משמרים וחומרי טעם וריח ממש לא בריאים... בטח לא לאכילה כתחליף לבשר😱
אני אישית מכינה ביתיבינתייםם
אבל כל אחת והיכולת שלה.. וכשיש ילדה בבית שלא אוכלת הכל את מעדיפה שהיא תאכל משהו מאשר כלום. זו דעתי. את לא חייבת להסכים
אבל להחליטבימבה אדומה
שהיא לא אוכלת כלום? היית מציעה לאכול שוקולד לארוחת צהריים כי אולי היא לא אוכלת כלום? סתם מנסה להסביר מה המשמעות...

ברור שמעולה שאת מכינה ביתי, וזה הבדל תהומי מהקנוי (ולא ציינת את זה בהמלצתך...)

ובכל זאת זה לא תחליף לחלבון....

בכללי אם קורה מצב שילד לא מוזן כמו שצריך מסיבות כאלה ואחרות, אז כדאי ורצוי לפנות לנטורופתית ילדים מוסמכת... ובטח לא לפנות למוצרים מעובדים שפשוט הוכחו מחקרית שהורסים את העצמות...
(לא מדברת על פעם בשנה. מדברת על פעם בשבוע נגיד)

ושוב, נכון שאת התכוונת לביתי, אבל לא כתבת כך בהתחלה... אז לכן הזדעזעתי....

וגם הביתי... לא בטוחה כמה חלבון יש בו... אולי טיפלה ביצים? 🤔
לא התמקדתי בחלבוןבינתייםם
דווקא, אלא באופן כללי.. על אוכל שהוא לא בשרי.
ולא הייתי מציעה לילדה שלי שוקולד כי זה לא משביע בלי שום קשר.. ואת בהחלט צודקת שאוכל מעובד זה לא בריא.. אבל יש כאלה שמידי פעם מרשים לעצמם. אני מבינה מדברייך שאת נגד.
אני שומרת את הדברים האלה למקרה חרום בלבד.. כל אחת שתעשה מה שנראה וטוב לה.
וכתבתי מההתחלה שניצל ביתי ליד ה-/ 🙂בינתייםם
פעם אחרונה שקראתי רכיבים של טבעולטל..
לא היו שם חומרים מוזרים.
אפילו חשבתי שזה רעיון טוב לקנות הביתה, רק שזה יקר מדי בשבילי...
הטכנולוגיה (של המזון) השתפרה משמעותית בשנים האחרונות
אז נראה לי שזו לא אופציה כזו גרועה..
סויה מעובדת זה לא בריא, בעיקר לבנות.סופי123
צריכה מוגזמת עלולה לגרום להתפתחות מינית מוקדמת
גם לבנים...דפני11
כבר שמעתי על ילד שזה ניפח לו חזה..
היום המחקרים אומרים אחרתטל..
וסויה מומלצת לאכילה כחלבון מלא
דוג' מעלפתבימבה אדומה
להבדל בין סויה כמו שהיא לבין טופו... את יודעת כמה סויה יש בקוביית טופו הסטנדרטית שנמכרת בסופרים? כמויות ממש ממש לא טבעיות שככה סתן בגרסת הסויה הטבעית אדם נורמלי לא היה מסוגל לחשוב על לאכול...

אני לא אומרת שצריך להימנע לגמרי מטופו אבל לשים לב שזה מעובד ולתת לזה מסגרת כמותית... כי זה פחות טבעי לגוף... לא מפתיע שגורם לתופעות לא טבעיות לגוף
בואי תעתיקי לפה...בימבה אדומה
אבל רק אם בא לך....

(אני גם חושבת שהמתכון הביתי הוא נחמד אבל לא מקור לחלבון...)
לקנוי מוסיפים חלבוןמנגואית
אבל אני לא חושבת שזה הופך את המוצר לבריא

כמו שלקורנפלקס דוחפים הרבה ויטמינים ככה שזה נראה טוב
ותוספי תזונה של חלבון זה כן טוב?טל..
אני גם חושבת שעדיף לאכול אוכל גולמי טבעי רגיל, ועדיף לאכול שניצל או קציצת עדשים ביתית מאשר קנויה,
אבל לא חושבת שהטבעול הקנוי הוא זבל. יש שם חלבון סויה (שהוא חלבון מלא, אותו דבר כמו שאת קונה טופו או פתיתי סויה), חלבונים ועמילנים אחרים שגם ככה אוכלים בתזונה.
עכשיו הסתכלתי באתר שלהם- יש להם סדרה של לביבות ירק - אחלה רכיבים. עדיף לאכול אותם מאשר לחם עם ממרח שוקולד או פיצה קנויה.
)אני לא משווקת של טבעול, פשוט מבינה בתחום, ולא חושבת שכל דבר קנוי הוא לא בריא. ואם כבר צריך להעשיר תזונה ואי אפשר להכין אלא לקנות אז יש דברים לא רעים)
הנה המרכיביםoo


והנה החלבוניםoo

סה״כ מאכל סבירoo
בעיני הוא טוב מבשר, כי בשר קשה לעיכול וגורע יותר מאשר עוזר.

אני לא אכלתי בשר למעלה מעשור ולא לקחתי תוספי תזונה והברזל וb12 ושאר הערכים תקינים לחלוטין.

ואני אוכלת הרבה טבעול, זה טעים ועם רכיבים סבירים לחלוטין.
אני יכולה למצוא לך אנשיםבימבה אדומה

שאוכלים 4 פעמים בשבוע ג'אנק ובדיקות הדם שלהם בסדר... זה דוג' למשהו?

 

כשעושים מחקר עושים מחקר מקיף עם הרבה משתתפים וכך אפשר ללמוד ממש אם יש השפעות נרחבות או לא...

 

 

אגב אני ממש לא מנסה לומר שבואי נאכל 7 פעמים בשבוע בשר. מצידי גם לא פעם אחת! אני רק נגד מאכלים מעובדים... ויש לזה הגדרות. כל דבר שלקחו את המרכיב מהטבע והעבירו אותו משהו כמו לפחות 3 עיבודים, נחשב מזון סופר מעובד (למשל שמן קנולה)...

 

אני על זה בלבד מוחאת..

כשעושים מחקרoo
יש מי שמממן אותו ויש אנטרסים. לכן לא כדאי להסתמך רק על מחקרים.

ומה שכתבת לגבי מקור הערכים זה כבר קצת פילוסופיה.
ממש לא פילוסופיהבימבה אדומה
זה לא טבעי לגוף לאכול חלבון ביצה בנפרד. מה פילוסופי בזה?
ולגבי המחקרים, סבבה, לגמרי נכון אבל... זה אומר שנלמד ממקרים בודדים? לדעתי זה ממש מסוכן אפילו. מה שטוב למישהו ממש לא בהכרח טוב לאחר. מבחינת השתדלות...
מי מחליט מה טבעי לגוף?oo
ואם אני אוהבת רק חלבון?
זה לא אומר שנלמד ממקרים בודדיםoo
וזה טוב שיש מחקרים.
אבל שאני באה לבחור את התזונה שלי, אחרי הידע שיש לי ממחקרים, אני בודקת מה ההשפעה של המאכלים והרכיבים על הגוף שלי.
זה מעולהבימבה אדומה
אבל גם לא נטמון ראשנו בצלחת... יש לנו שכל ישר... ה' ברא לנו שיניים ומערכת עיכול כדי שהגוף יפרק את האוכלים שמקבל. ופחות שיפרקו לנו מראש... פשוט מחשבה ישרה ופשוטה. בלי מחקר. פשוט כי ככה בנוי הגוף...
ורק אוסיף להכלבימבה אדומה
שישר כוח שהלכת צילמת והעלת את התמונות 👍🏻👍🏻👍🏻
טבלה לא רלוונטית כ"כבימבה אדומה

מה שחשוב זה מקור הערכים... לקחת משהו ולפרק אותו, לגוף זה ממש לא כמו לקחת את הדבר הטבעי.
לקבל ביצה שלמה עם החלבון, החלמון, השומן שבה, זה ממש לא כמו לקחת ביצה ולפרק אותה לרכיביה ולתת לגוף את הרכיבים בנפרד. בגוף לא מקבל את זה אותו דבר. וכמובן שחברות הייצור מנצלות את חוסר הידע הזה (וכמובן שדואגות להסתיר כמה שניתן, כמו שגילו בתחקיר על הלחם)

רק אומרת שיש פחות חלבוןלהשתמח
מבקליק עם קרם חלב שאכלתי הבוקר

מקובל לחשוב שטבעול זה מקור לחלבון אבל זה בערך אותה כמות חלבון כמו לחם או קוסקוס.
אכן לא מקור להרבה חלבוןoo
אלא מאכל עם רכיבים וערכים תזונתיים סבירים ולא ג׳אנק פוד
מקסים!בימבה אדומה
רק ששמן קנולה זה ממש לא בריא (אני יודעת שלא מעט כאן לא יסכימו איתי, אבל כך למדתי)
קמח חיטה לבן זה שווה לסוכר
חלבון חיטה זה רכיב שיש בחיטה שהרסו אותה כדי להוציא ממנה רק את רכיב החלבון- הגוף ממש לא קורא את זה כחלבון ולא מפרק את זה בצורה יעילה כשזה מגיעה בצורה כ"כ מעובדת...
חלבון ביצה... למה למען ה' להפריד הין החלבון לחלמון של הביצה??? למה לקחת משהו מהטבע ולפרק אותו עוד? למה לא לתת את הרכיב הטבעי?
שמרים? למה צריך שמרים? שזה גם אגב סוכר לגוף...

באמת רק התירס המלח והפפריקה סבבה פה
לא כזה ברור לי אם את נגד כי זה לא בריא או לא טבעיאני10
עבר עריכה על ידי אני10 בתאריך י"ט בתמוז תשפ"ב 21:31
יש דברים בריאים יותר ופחות. נכון, קמח לבן פחות בריא מקמח מלא, אבל לומר שזה רק סוכר זה פשוט לא נכון. אם היתה לך חובה לבחור בין לחם לבן לסוכריה זה שווה בעינייך? כי לחם לבן פי אלף יותר בריא.

ולגבי הטבעיות, יש בטבע גם רעלים טבעיים, ויש דברים שאם נאכל בצורתם הטבעית נמות אבל אחרי עיבוד הם לא רק אכילים אלא בריאים. אז לא צריך לרדוף אחרי הטבעי

ואגב שמרים הם לא סוכר. הם אוכלים סוכר
קמח לבןבימבה אדומה
עבר כ"כ הרבה עיבודים... כבר בפה הוא מתפרק לסוכר עוד לפני הבליעה
וואי אני מצטערת אבל זה פשוט שטויות.אני10
כבר בפה זה מתפרק לסוכר? סירייסלי? מה זה קצפת שמתפוצצת בפה?
פירוק של אוכל לא עובד בצורה הזו.

קמח לבן לא צריך לעבור הרבה עיבודים - זה בסהכ חיטה בלי הקליפה.

וחוץ מזה את משתמשת במילה עיבוד כאילו זו מילת גנאי, אבל למעשה כל שינוי מצב שמשהו עובר הוא עיבוד. גם טחינה של חיטה עם קליפה והפיכתה לקמח מלא זה עיבוד. גם אפיית לחם היא עיבוד. גם בישול ביצה.
ככל הנראה את כל הזמן אוכל אוכל מעובד.
הכוונה בעיבוד לא בריא היא לא "כל דבר שעושים". קמח לבן לא לא בריא כי הוא עובר עיבודים אלא כי הוא מקולף והרבה מהערכים והסיבים התזונתיים נמצאים בקליפה, כך שמצד אחד הוא קל יותר לעיכול ומצד שני פחות מזין.
מפה לסוכר שמתפרק בפה הדרך ארוכההההההההה
יש ברוק אנזיםEBM
בשם עמילאז שמתחיל לפרק עמילן..
אוקיי זה לא קורה בשניה ו"לפני הבליעה"אני10
לא בשניהבימבה אדומה
אחרי כמה שניות של התחלת הלעיסה... רכן חלק מזה כבר סוכר מיד אחרי הבליעה. תשאלי דיאטנית מהקופה על זה. זה בחומר הנלמד שלהן.
האמתבימבה אדומה
שקצת לא נעים לי צורת השיח. מחילה, אולי אגיב בהמשך🙏🏻
אני ממש לא מספיק מבינה בזהריבוזום
אבל נראה לי שגם העולם באופן כללי לא מספיק מבין בתזונה. מספיק לראות כמה גישות שונות וסותרות יש בין אנשים שאומרים שהם מומחים לעניין, רופאים, תזונאים וכו' לגבי תזונה כדי להבין כמה הנושא הזה מורכב ועדיין לא מובן היטב.

אבל יש כמה דברים שאני חושבת שאנחנו יודעים, ואחד מהם למיטב ידיעתי הוא אכן שמזון "אולטרא-מעובד" הוא לא בריא. למה? לא חושבת שממש מבינים... מה זה אולטרא-מעובד בניגוד לסתם מעובד? לא יודעת, ולא יודעת אם יש מישהו שיכול לתת כלל ברור. אבל כנראה שניצל תעשייתי מהבחינה הזו הוא פחות טוב מחביתה. ואכן חביתה עוברת עיבוד אבל זה כנראה לא אולטרא-עיבוד.
מעניין לציין בהקשר הזה שיש גישה של"טבעונאים" שאוכלים אוכל לא מבושל - כלומר, נא. הם מייבשים דברים המון זמן בתנור בלי שהם יעברו חום מסוים. אני לא אומרת שאני בעד. אנחנו אוכלים אוכל מבושל, אבל מעדיפים באמת לעבוד במטבח הביתי עם חומרי גלם טבעיים יחסית (זה גם משהו שמשרד הבריאות למשל תומך בו - ע"ע הסימון הירוק). מרשים לעצמנו מעט אוכל יותר מעובד מדי פעם.
כנראה שיותר מדי סוכר ומאכלים עם אינדקס גליקמי גבוה זה פחות בריא.
לגבי שומנים הבנתי שיש מחלוקות...
מה שאני מנסה לומר הוא שאני חושבת שקשה להיות נחרצים בתחום הזה.
אנחנו עושים השתדלות בהתאם למה שיחסית בקונצנזוס אני חושבת (קמח מלא, לא יותר מדי סוכר, לא יותר מדי מטוגן ושמן, ומעדיפים חומרי גלם טבעיים)
אני מבינה בזה מעטאני10
רחוקה מלהיות מומחית, אבל גם לא בורה בנושא.

מסכימה איתך שהרבה מהדברים לא ידועים עדיין ולא מובנים, ונכון שאנחנו רואים קורלציה בין אוכל מעובד ברמה גבוהה לבין חוסר בריאות אבל מה שמפריע לי זה השימוש במילה מעובד כשם קוד לכל מה שרע. (בנוסף לעובדות לא נכונות שנאמרו כאן, כמו ששמרים הם סוכר)
שניצל שאת קונה מוכן (כזה של מאמא עוף או כל חברה אחרת) הוא ממש לא בהכרח יותר גרוע תזונתית משניצל שתכיני בבית. יש כאלה מעובדים יותר ופחות. יש גם כאלה שטובים בדיוק כמו מה שמכינים בבית, או אפילו יותר טוב, אם את מטגנת ולא מספיגה את השמן במיידי.

סוכר זה באמת לא בריא, אבל גם תלוי באיזה אופן הוא מגיע. לדוגמא בהקשר הזה הרבה פעמים אנשים שרוצים לאכול מתוק בריא יותר משתמשים בסילאן (או דבש), מתוך הנחה שסוכר של תמרים הוא בריא יותר. בפועל אין משהו בריא יותר בסוכר של התמר, רלא בעובדה שהוא מופיע בתוך המכלול של הפרי, עם הסיבים ושאר הרכיבים שבו. הסילאן עצמו הוא סוכר מזוקק לכל דבר וענין.

שומנים מחולקים לסוגים, חלקם בריאים יותר וחלקם פחות, אבל כמו סוכר חשוב יותר מה מכלול החיים שלך. בהולנד אנשים אוכלים המון גבינות שמנות, אבל העובדה שהם עוסקים הרבה בפעילות ספוטרטבית (אופניים) מחפה על זה וזה לא בהכרח פוגע בהם בריאותית.
גם פיצה שנחשבת אחד המאכלים הכי גרועים ולא בריאים שיש היא לא לא בריאה כשלעצמה אלא כשהיא מקושרת לאורח החיים המודרני. המחוזות באיטליה שבהם המציאו את הפיצה ושאוכלים אותה באופן שגרתי ממש לא סובלים מהשמנת יתר ובעיות בריאות אחרות (לפחות לא המבוגרים ביניהם. לגבי הדור הצעיר אני לא מכירה נתונים) מהסיבה הפשוטה שהם עבדו בעבודות אדמה והפיצה סיפקה להם ארוחה שלמה עם כל הרכיבים הנצרכים, ולא היתה רק תוספת קלורית לאנשים שלא עושים שום דבר.

אז אני מסכימה שככלל אצבע יותר עיבוד לרוב מקושר לאוכל פחות בריא, אבל השימוש בזה כדבר שברור שהוא שורש כל הרע במזון הוא פשוט מוטעה
מסכימה עם הכל ריבוזום
בוודאיבימבה אדומה
שכל דבר שגדל בטבע, ועבר יותר עיבודים, מעבד יותר מהערכים שלו.

דוג' מעולה זה סוכר לבן. הוא במקור מסלק. אבל לקחו את הסלק והעבירו אותו 7 תהליכים ובסוף. קיבלנו משהו שלא קשור בכהוא זה לסלק. אז כן, שורש הבעיה זה כמות העיבודים...

ברור שבישול זה עיבוד, אבל בעיבוד אחד ובעיבוד מסוג כזה מאבדים מינימום ערכים. באמת עדיף לצרוך למשל יותר ירקות טריים ממבושלים... כמה בדיוק? לא יורדת לכמויות מסויימות מה גם שזה משתנה מאדם לאדם.

אבל עקרונית, וודאי שבכל עיבוד שהמאכל שבא מהטבע עובר, אנחנו מאבדים ערכים. זה עובדה.

ולגבי השניצלבימבה אדומה
תקני אותי אם אני טועה, כשאת מכינה שניצל, את לוקחת חזה עוף טוחנת אותו ומכינה ממנו עיסה שממנה את מכינה אח"כ את השניצל עם הציפוי? כי כך עושים החברות התעשייתיות....

ובבלילה הזו לצערי הרב מוסיפים עוד דברים כדי להשפיע על המרקם של השניצל ושיהיה מרקם קבוע בין כל השניצלים שהם מכינים.
זה עוד עיבוד שאדם בבית שלו לעולם לא יעשה ולא יחשוב על לעשות..

ונוציא רגע את הסקרנות של מעניין מה הם מוסיפים לבלילה... עצם הטחינה של החזה עוף זה גורם לנו ללעוס פחות, לעבוד פחות קשה על הלעיסה שהיא כבר השלב הראשון בתהליך העיכול השלם..
והנה כתבה של שאול אמסטרדמסקיבימבה אדומה
שבדיוק העלו באתר על האוכל שעוד מוכרים לנו אותו כטבעי.... תהליכים שלא נדמיין לעצמנו...

שאול אמסטרדמסקי: לא תאמינו מה עובר על מוצרים "טבעיים" | ערוץ 7
עונה לך כאן במרוכזאני10
קודם כל מתנצלת שפגעתי בך בניסוח. לפעמים אני מתלהטת לגבי דברים שקרובים לי והשתמשתי בניסוח לא ראוי אז סליחה.

ומתחילה מהסוף 🙈
הכתבה של אמסטרדמסקי ממש נוגעת במה שאני אומרת - הרבה פעמים משתמשים במילה טבעי ל"כל מה שטוב" ובמילים מעובד או מהונדס ל"כל מה שרע". וזו פשוט הסתכלות לא נכונה.
יש רעל טבעי, אבל פירות וירקות היום נותנים לנו המון ערכים בין היתר כי הם מהונדסים ומוודאים שהם יכילו יותר ויטמינים. גם מרק עוף שהוא דבר בריא בטירוף מכיל המון דברים מעובדים כביכול (וגם הבישול עצמו הוא עיבוד)- המים מסוננים, צריך לכרות את המלח ולרסק אותו, לייצר את התבלינים שרובנו לא משתמשים בתבלין שמגיע ישר מהצמח אחא עובר עיבוד, ולא אמשיך לחפור אבל הפואנטה ברורה.

לגבי שניצלים את ממש צודקת והמון מהשניצלים המוכנים (ובמיוחד השניצלונים לילדים) הם זבל טהור, אבל הרבה גם לא ככ גרועים ועשויים מחזה עוף בלי תוספות. הטחינה כשלעצמה לא מורידה מערך העוף.. אנחנו אוכלים גם קציצות מעוף טחון וזה בריא מאד. אז יש מצב שפספסתי את הטענה שלך.
גם אנחנו משתדלים ששניצלים בבית יהיו באותו מרקם, אם הכוונה שלך לעובי השניצל - על ידי פריסה שלהם לאותו עובי.

ענין הלעיסה חשוב מאד באוכל כי זה מקל על תהליך העיכול ופוטר את הקיבה מהטחינה של האוכל, אבל אם האוכל מגיע טחון לא רואה איפה הבעיה, כמו שאני לועסת קציצה פחות מסטייק, ודברים כמו יוגורט אין צורך ללעוס בכלל.. המטרה היא פשוט שיגיע לקיבה מפורט למיטב הבנתי.

לגבי סוכר מסכימה איתך לחלוטין שזה לא בריא. אחד הדברים הכי לא בריאים שיש. אבל הבעיה היא לא העיבוד שלו, אלא הזיקוק שלו וההוספה שלא לצורך. כלומר הרבה תבלינים וחליטות תה עוברים גם הרבה עיבוד אבל התוצר הסופי הוא חומר בריא, והתוצר הסופי בסוכר הוא גם חומר לא בריא, גם משהו שלא נצרך לגוף ובעיקר משהו שצורכים בלי חשבון.

ולגבי בישול ירקות אני לא מבינה בזה יותר מדי אבל ממה שקראתי בעבר הבנתי שזה לא כזה נורא.
מצרפת לך כתבה שמצאתי עכשיו על זה
מה בריא יותר: לאכול פירות וירקות טריים - או מבושלים? תתפלאו
לעיסה תורמת לתחושת השובעלפניו ברננה!
אדם אוכל הרבה יותר כשהוא אוכל אוכל טחון

לכן גם תפוחי אדמה עדיפים מפירה, מרק טחון הוא פחות טוב, וכולי.

אני לא מבינה גדולה בנושא התזונה אבל זה דבר שאני כן יודעת.
הנחיה ראשונית של דיאטניות זה ללעוס במתינות. לא רק בשביל העיכול אלא גם בשביל שהגוף שלך ירגיש שאת אוכלת.
זה לא הלעיסה אלא הזמן שעובראני10
והגוף מבין שהגיע אוכל ומתחיל לשבוע.
אם תאכלי אוכל טחון ותחכי את זמן הלעיסה כנראה שתרגישי שבעה באותה מידה.
זו גם הסיבה שתינוקות שמקבלים בקבוק צריכים לקבל את האוכל עם הפסקות קטנות כל כמה שלוקים
אני באמת לא יודעת כי לא מבינה בזה אז לא אמשיךלפניו ברננה!
אבל לדעתי יש את שני האפקטים
כמו שאומרים שמסטיק זה לא בריא כי זה מעודד את הקיבה להפריש חומצות של עיכול על כלום
מעבר לזהבימבה אדומה
באוכל טחון למשל כף טחינה לשם הדוגמא, יש כמות שומשום של כ7 כפות...
אין. מצב. בעולם שמישהו מצליח לאכול 7 כפות שומשום... אין זה פשוט כמות לא הגיונית לשבת וללעוס... כולם היו מסתפקים (בלי שמישהו מגביל אותם מהצד) בכף או שתיים מקס'...

אז צריך להבין שאוכל טחון גורם לנו לאכילת כמות לא טבעית לגוף, שבצורתו הטבעית לא היינו אוכלים כמות כזו.

כנל כל דבר מרוסק.
קחי 4 ביצים קשות שלמות או סלט ביצים מעוכות מ4 ביצים

קחי 5 תפוחי אדמה או פירה מ5 תפוחי אדמה

קחי תפוח+אגס+בננה+תמר+2 פלחי מלון וחצי כוס חלב או שייק מכל הנ"ל...

בצריכת אוכל במצבו הטחון, אנחנו מכניסים כמות לא טבעית לגוף


לא אומרת להימנע לגמרי מטחון. אבל לתת לזה מינון...
תודהלפניו ברננה!
לזה התכוונתי כשאמרתי שאוכלים הרבה יותר
לא מסכימה..אני10
לא יודעת מאיפה המידע שלך לגבי כמות השומשום בטחינה, אבל אם תטחני שומשום ותנסי להכניס 7 כפות טחונות לכף אחת, לא תצליחי לא משנה כמה תדחסי אותם. ככה שגם אם טחינה זה דחוס יותר משומשום (נניח), אז זה לא ברמה של פי 7. וגם לא פי 4 כנראה. לא יודעת מאיפה הבאת את המספר הזה.

גם מאכלים שיש בהם אויר כך שהטחינה (מלשון לטחון) מקטינה את הנפח שלהם הם באותו משקל לפני ואחרי שטוחנים, ואם אוכלים באותה צורה, ונחים בין לעיסה ללעיסה מגיעים לשובע באותה מהירות ואחרי אותה כמות. דברים לא נעלמים במהלך הטחינה.. זה אותו מוצר, וגם בצורה טחונה או נוזלית הוא משביע באותה רמה.
שייקים הם סמיכים וממלאים כאילו אכלת ארוחה שלמה, כי זה מה שהם - ארוחה שלמה..

נכוו שיותר קל לאכול אוכל טחון מהר יותר, ולכן לאכול כמות גדולה יותר לפני *שמרגישים* את השובע, אבל זה לא ששבעים באותה מידה מכמות גדולה יותר.


בוודאי שנפח יורד לאחר הטחינהבימבה אדומה
אני לא חושבת שזה עניין של דעה או גישה. זה ממש עובדה... תשאלי סתם מישהו שעובד בקו ייצור של איזשהו מוצר...
או שתנסי בבית לטחון
למשל הכנתי כמה פעמים שקדיה בבית (100 אחוז שקדים טחונים)
וחוץ מעניין הנפח, שוב אני חוזרת, ברגע שמישהו אחר לעס בשבילנו ואין לנו את השלב הזה, בהחלט תהליך העיכול שלנו מתקצר וצריך יותר אוכל עד שהגוף ירגיש ששבענו (בגלל ויתר הלעיסה וגם כי זה קצר יותר כל התהליך)
יורד, אבל לא בהרבהאני10
אני הרבה טוחנת בבית דברים, ואפילו שקדים ואגוזים שזה משהו שיש הרבה אוויר בין היחידות השונות לפני הטחינה, עדיין זה ממלא את הקופסא אחרי. הירידה בנפח היא של פחות מעשירית. אין מצב שתכניסי 7 כפות שומשום טחון לכף אחת.

ושוב, לא צריך יותר אוכל. צריך יותר זמן, כי זמן הלעיסה לא קיים. אבל לא יותר אוכל. יש איקס זמן בין מתי שאת מכניסה את האוכל לגוף למתי שאת מתחילה להרגיש שובע.
זה לא משתנה בין אוכל טחון ללא טחון, מה שמשתנה זה שבאוכל לא טחון את ממלאת יותר מתוך האיקס זמן בלעיסה וככה לא מרגישה שהזמן עובר, וכשהאוכל טחון אז ממש צריכה לחכות אקטיבית (או אוכלת יותר, אבל אז גם תרגישי מלאה יותר. לא כי אוכל טחון מכיל יותר, אלא כי אכלת יותר, כי לקח לך פחות זמן לבלוע)
אני מבינה שאת לא מסכימהבימבה אדומה
אבל זה פשוט עובדה. אני לא רואה סיבה להמשיך את הויכוח... 🙏🏻
אם נשווה ללחם פרוס קנוייראת גאולה
לא חושבת שההבדל יהיה משמעותי במיוחד (תלוי חברה, עד כמה בדיוק),
ובשביל רוב האמהות לחם זה מאכל בסיסי סבבה לגמרי מבחינת בריאות.
וזה חבל מאוד😒בימבה אדומה
וואו מעניין אותי מה התזונה שלכם בביתהריון_ראשון
את לא משתמשת בכלל בשמרים, סוכר לבן, קמח לבן, שמן קנולה?
אז ככהבימבה אדומה
יש להבדיל בין *לא משתמשת בכלל* לבין מינונים.

והדבר הכי חשוב- כשרוצים לאכול אוכל, לאכול אוכל. ולא, סוכר זה לא אוכל.

כלומר, כשרוצים לטעום מתוק, אוכלים, ומשתדלים שיהיה כמה שפחות מזיק, ומגבילים את הכמות (כי סוכר גורם לצריכת עוד סוכר, אס צריך למנן את זה)

לשאלתך
לא, ממש אין לי שמן קנולה.... רק זית וקוקוס (בכבישה קרה)
אין משהו שזה לא מסתדר לי איתם.

יש לי שמרים וסוכר, כי אני מכינה כל מיני דברים אבל במינונים ממש נמוכים....

אני משתדלת שהתזונה שלי לא תהייה מושתת על לחם בכלל וגם בשבת אוכלת כמות חלות מינימליות... מקמח כוסמין מלא/לבן.

ולגבי הילדים, עושים את המקס' שאפשר. נניח באו אליי בבקשה לחלות "לבנות" אז הכנתי מכוסמין לבן. והן מאושרות מזה. יחד עם זה, הסברנו להן שלפעמים יהיה לבן ולפעמים חום. ככה זה. והן אוכלות בלי בעיה את שניהם.

וגם צריך לזכור שלשון שרגילה לסוכר (בכל צורותיו... אורז להן קוסקוס ופסטה זה סוכר) פתאום לטעום משהו יותר מורכב, זה פחות מתוק ללשון... אז כדי באמת *לאהוב* דברים טבעיים ולא מעובדים, זה חייב לבוא גם בהדרגה, שינויים קטנים... וגם! יותר חשוב- בדוגמא אישית... בלי דיבורים והסברים....
פשוט לאכול חביתת ירק, והילדים ירצו גם...
פשוט לאכול אנטיפסטו/כרובית /ברוקולי והילדים ירצו לטעום...
לא בהכרח על היום הראשון... טבל כשהם מקבלים תשדורת שזה האוכל הטעים והשווה, זה משפיע המון... גם אם ימשיכו לאכול פסטה לבנה בלי כלום לעוד שנה.... ההשפעה מתחילה...
יפה! כל הכבוד לך!!הריון_ראשון
הבעיה שלי שאני אוהבת אוכל בריא אבל גם אוהבת את הגאנק פוד והמתוקים...
תתחיליבימבה אדומה
(אם את רוצה) בשינויים קטנים
לשתות יותר מים ופחות שתיה ממותקת. ואם זה קשה אז למהול את השתיה הממותקת בקצת מים
להכין סלו או תבשיל ירק כלשכו שאת כן אוהבת. בלי להכריח את עצמך ובלי להרגיש שאת בעונש. תמצאי משהו שאת כן אוהבת. משהו אחד קטן. תתחילי ממנו. בלי הצהרות ובלי "מעכשיו אני ככה"
דווקא שתיה מתוקה אני כמעט לא שותההריון_ראשון
אין לי בעיה לאכול ירקות וקטניות, דווקא מאד אוהבת
התכוונתי שמנגד אני גם אוהבת עוגות, עוגיות, מתוקים ואת כל הfast food... משתדלת להוריד מינונים אבל לא רואה את עצמי מתחילה להכין עוגות עם שמן זית וקמח מלא
לזה התכוונתי..
מה עםבימבה אדומה
להכין עוגה עם חצי קנולה חצי שמן זית?

למה זה חשוב? להרגיל את עצמנו שהגוף שלנו והדלק שאנחנו נותנים לו חשוב.... גם אם לא אראה בהכרח תוך שבוע איזה שינוי היסטרי... עצם ההחלטה וההבנה שהגוף שלי חשוב ומגיע לו מזון איכותי...
בעיני הדרך להחליט שזה לא הכל או לא כלוםמיקי מאוס
כשאוכלים ארוחה- משתדלים שתהיה בריאה כמה שאפשר
כשרוצים פינוק- לוקחים גם משהו שהוא לא בריא. ובד"כ זה יהיה בכמות קטנה, כי זה בהגדרה נשנוש שחיתות ולא ארוחה
לעומת ארוחה עם פסטה למשל ששם יוצא שאוכלים כמות גדולה של פחמימות ריקות (אפשר למנן, ולאכול יותר ירקות בצד וכו אבל זה מרגיש פחות זורם)

כי באמת קשה לוותר לגמרי על ג'אנק ומתוקים.
אבל זה לא סיבה להרים ידיים - כשמכינים בהגדרה ארוחה מזינה יותר קל שם לעשות שינוי ולהשתמש בדגנים מלאים וירקות. צעד צעד עד שמתרגלים וזה הופך להיות טבעי וטעים
תקשיבי אני קוראת אותך כבר בשרשורים שוניםדפני11
לגבי תזונה
ואני ממש מצטערת אבל הקביעה שלך לגבי פחמימות שהן סוכר זאת קביעה ממש לא נכונה.

פסטה אורז קוסקוס או לחם זה לא סוכר איך שלא תסתכלי על זה.
זה נכון שפחמימה מתפרקת וכו וכו
אבל היא לא סוכר במובן הקלאסי שאנחנו מתייחסים לסוכר ונמנעים ממנו.

פחמימות זה קריטי לתזונה מאוזנת ובריאה, בטח לילדים!!!

אסור להוריד להם את זה מהתפריט!

מה שאנחנו מצמצמים עד לאפס זה סוכר כפשוטו- ממתקים, ג'אנק על צורותיהם.

אני שוב חוזרת ואומרת. פחמימות זה לא סוכר שיש צורך להפחית בו.
הוא אב בניין מאוד מרכזי (אם לא הכי) בתזונה מאוזנת ובריאה.

זה נכון שעדיף תמיד קמח מלא וכו, אבל אי אפשר לומר שזה סוכר.
פשוט אי אפשר.
זה לא נכון.
חלילה לא אמרתי להוריד פחמימותבימבה אדומה
בטח לא לילדים

אבל אומרת בנחרצות- בוודאי שפחמימות מעובדות וסוכריות (כן, פסטה היא לגמרי כזו) היא סוכרית לגוף ולא טובה לו.

מה כן?
מלאאא קטניות
דגנים מלאים (אורז מלא, אורז בר, אורז שחור/אדום, קינואה, כוסמת)

ויש פחמימה כמעט בכל דבר שנאכל....

כך למדתי, ואני למדתי על עצמי כמה שזה סוכרי....
באבוקדובימבה אדומה
יש פחמימה למשל...
בירקות
בפירות
בקטניות
ברוב מוצרי החלב למי שאוכל
לא הבנתי אז מה אמרתדפני11
מה הכוונה שפחמימה מעובדת היא סוכרית?

אין חולק שקמח מלא עדיף.
אבל את משווה בין פחמימה מעובדת לסוכרייה?
מבחינתך לאכול פסטה זה שווה ערך לאכול סוכרייה על מקל?

לא הבנתי את ההשוואה בכלל....
אממבימבה אדומה
כן... עושה השפעות דומות

פסטה ברוטב עגבניות הרגיל (שמוסיפים לו סוכר עוד במפעל, ולצערי לא מעט אנשים מוסיפים בבישול)
מתפרק כבר בפה לסוכר, זה כ"כ מעטבד שאין כמעט מה ללעוס, נבלע במהירות מעלה את הסוכר בדם במהירות ולא שבעים ממנו כי הכל כ"כ מהיר, אוכלים יותר, מעלים בהרבה את הסוכר ואח"כ יש נפילת אנרגיה בדיוק כמו העליה הגבוהה שהיתה...

ולגבי סוכריה זה אולי דוג' פחות טובה כי אוכלים אותה למשך הרבה זמן (שזה "סתם" מחליש את בלוטות הטעם בלשון שמרגיש כל הזמן סוכר... ואח"כ קשה להיות חדים לטעמים של דברים לא סוכריים, הכל מרגיש תפל)

אבל כן זה קורה בדומה (לא במדוייק, כי עדין זה קצת פחות סוכר) לעוגיות/עוגות/גלידות...
טוב אז מחילה ממשדפני11
אבל זה ממש לא נכון

אין איך להשוות סוכריה (ככל שתהיה מציצה קצרה או ארוכה) לפסטה.

פשוט אין.

ברור שפסטה היא מקור אנרגיה אחלה לגוף. אולי לא מושלם (כי זה לא מלא) אבל אחלה לגמרי.

סוכרייה היא זבל לגוף. זבל. נזרק כלעומת שנכנס.

לא יודעת איפה למדת ומה אבל זה לא מדוייק ולא נכון ממה שאני למדתי (באה מעולם מקצועי משיק)
אני לא אומרת שזה שווהבימבה אדומה
ברמת השווויון של המתמטיקה.
שווה בהכל

אבל שווה בהרבה דברים בהשפעה עח הגוף.

ואני לא באה לשכנע... מספרת ממה שלמדתי

למדתי לא בקטע מקצועי, רק בתור משתתפת בתוכנית והכי כמובן- ממה שהרגשתי על הגוף שלי...



ולמה את חושבת שבסוכריה זה נזרק לעומת שבא? זה משאיר הרבה רעלים בגוף... וכמובן תורם לאגירת מאגרי שומן בגוף
קמח לבן הוא אכן מתפרק לסוכר.. מה פה כPandi99
ככ מפתיע?
עדיף לצרוך פחמימות מורכבות
ואין קביעה להימנע לגמרי אלא להפחית
אבל זה לא נכון....דפני11
אלא אם כן את מפרשת אנרגיה כסוכר.
זה לא סוכר במובן הטהור של המילה.

קמח לבן הוא פחמימה.
בדיוק כמו קמח מלא.
גם קמח מלא מתפרק לאנרגיה.....

ההבדל בין קמח לבן למלא הוא בכך שמלא הוא מפחמימה מורכבת שלוקח לגוף יותר זמן לפרק. ולכן גם משאיר תחושת שובע יותר ארוכה.
וגם יש בזה יותר ערכים תזונתיים מאשר קמח לבן.

אבל אי אפשר לומר שקמח לבן = סוכר.

כי כשאת אומרת ככה את בעצם משווה בין סוכרייה לקמח לבן. וככה את אומרת בעצם שזה זבל לגוף.
וזה ממש לא זבל לגוף!!
זה לא שווה משום צורה שתסתכלי על זה לסוכרייה.
זה לא סוכר.

נכון. זה פחמימה. נכון. זה מקור אנרגיה גדול. נכון. עדיף קמח מלא.

אבל קמח לבן הוא פחמימה נהדרת!!!!
חשוב לגוף לאכול פחמימות. חשוב אפילו שעיקר הצלחת תהיה פחמימה.
אי אפשר לומר שקמח לבן הוא סוכר. זה פשוט לא נכון.
ברור שהאנרגיה הזמינה לגוףבימבה אדומה
זה סוכר...
אבל יש לנו בגוף עוד מאגרי אנרגיה. ברגע שאנחנו חיים על האנרגיה הזמינה בלבד, אנחנו חיים על העליות והירידות הדרסטיות של הסוכר (אנרגיה) בגוף.
לא חבל?

יש עוד מאגרי אנרגיה שלהם לוקח יותר זמן לגוף לפרק אמנם אבל אז אנחנו אוכלים פחות כי הגוף לא רעב כ"כ מהר...

אבל האמת שזה נושא שכדאי להתעמק בו אם רוצים. בגדול, בוודאי שקמח לבן זה פחמימה. אבח היא מאוד מעובדת ולכן מעלה ומורידה את הסוכר במהירות. זה עובדה ואף גורם בעולם לא יחלוק על זה.
לגבי הסוכר המרוכב (נניח אורז בסמטי מלא)
הוא משפיע כ"כ אחרת כי הוא עבר עיבוד מינימלי... (בישול בלבד)
ולכן בשילוב עם צריכת חלבונים איכותיים שומנים איכותיים וירקות (שזה גם פחמימות, אגב) האנרגיה תעלה לאט ותרד לאט...
לא אמרתי שזה שווה ערך לסוכריהPandi99
להגיד שקמח לבן דו פחמימה נהדרת בעיניי זה לא נכון
וגם, באמת שואלת. היען כתובPandi99
שעיקר הצלחת צריכה להיות פחמימה?
צלחת צריכה להיות מאוזנת ו פחמימה לא אמורה לתפוס המון
אז הלכתי לבדוק... לא היה לי הרבה זמן לצערידפני11
אבל כנראה שאכן טעיתי ולא זכרתי נכון.
מצד שני עוד לא מצאתי כמו שצריך מקור מיהמן לצורת המנה האידיאלית לילדים. בע"ה מקווה לבדוק בהקדם מול דיאטנית ובלנד אעדכן.
מחילה, צודקת.
😘 תעדכניPandi99אחרונה
והאמת שאני התכוונתי בכללי גם למבוגרים. מעניין מה לילדים, אשמח שתכתבי כאן
מדובר בסוכרים שונים ופה ההבדלהמקורית
בפחמימה מורכבת יש רב סוכרים
ופחמימה פשוטה מורכבת מחד ודו סוכרים.
אז שניהם סוכרים אבל יש סוכר טוב יותר וטוב פחות.
מכירה מלאעזה כמוות אהבה
משפחות עם ילדים טבעונים וצמחונים. בריאים וחזקים וחלקם אפילו משרתים בצבא בדברים קרביים.
צריך להקפיד על תזונה מאוזנת בלי תחליפים מעובדים.. הרבה קטניות, פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים שקדים וטחינה...
ליטוך תוסף של בי 12. היחיד שאין אותו בתזונה טבעונית
אפשר תגובה קצת חצופה אולי?אני אמא
אני לא מדברת מנסיון, אבל פשוט הייתי נותנת לה קציצות טונה וכו' ולא מספרת לה שזה היה פעם דג. אם כל הסיבה זה שזה מגעיל אותה, אם היא לא תדע היא לא תיגעל...
עם בשרי זה קצת יותר בעייתי כי היא צריכה לדעת שהיא בשרית.

אני מדברת ספציפית על ילדה כזאת קטנה שמחליטה החלטה כזאת. עם מתבגרת ברור שלא הייתי עושה ככה
לא נשמע בעיניי כל-כך טובריבוזום

לא מצד האמא עצמה ולא מצד הפגיעה באמון שזה עלול ליצור עבור הבת

 

(חוץ מזה שלא בטוחה שזה מעשי: הבת שלי עוד לא בת חמש ולא נראה לי שאפשר יהיה לתת לה קציצת טונה בלי שהיא תזהה. או בכלל לתת לה אוכל כלשהוא בלי לומר "מה זה")

אין מצב שזה יעבור?פה לקצת
אני בתור נערה (בגילאי העשרה) ראיתי את אמא שלי חותכת עוף שלם ואז תקופה ארוכה לא העזתי לאכול עוף.
עבר לי...
אני צמחוניתאמא_טריה_ל-2
אין בעיה של ברזל אם מקפידים על קטניות, טחינה, כאלה...

הבעיה יכולה להיות בי 12, שיש רק בחי. הוא נמצא בביצים, אך מנסיוני זה לא מספיק.
אפשר למצוא בטיפות או סוכריה או גומי, לנסות מה עובד...
מזכירה לי את עצמי בגיל הזה בערךלאחדשהפה
ממש הגעיל אותי והורדתי מאכלים מהחי אחד אחד. מה שקרה אצלי שזה היה בתקופה שמישהי מהמשפחה הייתה חולת אנורקסיה ברמה של סכנת חיים ממשית, ואני זוכרת את אמא שלי מודאגת מאוד מזה שאני לא אוכלת. אולי גם עשתה לי שיחה בנושא, לא זוכרת.. אז קצת הכרחתי את עצמי, כמו שמישהי כתבה פה- כמה שפחות הצורה המקורית - שניצל, קציצות, בולונז...
מודה, עד היום מגעיל אותי להתעסק עם זה קצת, ועד היום די בררנית באוכל, אבל כן חשוב לי לדעת שאני אוכלת מגוון ומזין 🙂
מקווה שעזרתי איכשהו
פתאום עלה לי רעיון לגבי מאכליםLana423
יש עדשים כתומות, שהן ממש ״נמסות״ כשמבשלים אותן. הייתי מנסה להכין רוטב לפסטה נגיד, עם עגבניות, ולשים בו עדשים כתומות ולטחון.
זה רעיון מעניין, להוסיף עדשים לרוטבבארץ אהבתי
אני לפעמים מכינה ארוחה של בורגול עם עדשים כתומות, ארוחה מהירה - בישול של כ-10 דק'. אפשר להוסיף גם תירס/אפונה/חומוס (קפואים - לפי מה שאוהבים), ואני מוסיפה קצת רסק עגבניות, לטעם.
אחרי הבישול אנחנו מוסיפים קצת גבינה צהובה (אני קונה גוש ומגרדת קצת, רק בשביל הטעם, ככה הילדים אוהבים), ולפעמים מוסיפים בצלחת גם קוטג'.
אחת הארוחות שהילדים שלי ממש אוהבים.
נשמע אש!Lana423
הבורגול גם נשמע פצצהאמא מאוהבת ל2
לגמרי הולכת להכין.
המון תודה על העצות והרעיונות!!
אין על הפורום הזה!
מממ נשמע טוב, תודה על הרעיוןים...

אני באמת לא יודעת איך לגרום לילדים לאכול יותר בריא

נ.ב אנחנו בכלל לא אוכלים בשר בבית אבל לא הגבלתי אותם במעון, כי חשוב לי שיאכלו טוב

עדשים אדומות זה באמת הברקה!!אמא מאוהבת ל2
לגמרי אנסה לדחוף אותן במקומות
אולי תתני לה בולונזאנונימית בהו"ל
ואיכשהו תתרצי שזה בשרי מבלי שתדע שזה היה פעם חיה?
רק מוסיפה עוד כיווןבאר מרים
בנוסף למה שכבר כתבו לך..

להרבות במוצרי חלב וביצים.

ביצה כל יום ואולי במצב הזה אפילו 2.
מוצרי חלב עם הרבה חלבון (גבינה צהובה, גבינות מלוחות..) - זה יכול להעשיר את מצב החלבון וגם מקור לבי 12...
אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

קצת אחרתאביב בחורף

מזדהה מאוד מאוד עם הפותחת והמגיבות.

אלו דברים שחוזרים על עצמם ואני נוכחת לראות לא רק בגינה גם שאני לוקחת ומחזירה את הילדים מהמסגרות, בפרוש, יש הורים שמסתמכים מראש על  כך שיהיה מי שיעביר את הילדים שלהם את הכביש ובטוח תהיה אמא רחומה בגינה שתשים לב מה קורה מסביבה ותדאג לילד שלה במקרה שיהיה צריך עזרה, וככה יש הורים שנמצאים כבר עמוק בעבודה או בהכנות לשבת ויש בחוץ "בייבי סיטר אנונימית".

עם זאת, היו פה תגובות שעשו לי קווץ בלב, בכל אופן, אנחנו עם לב, יש את הציווי של "מבשרך על תתעלם" יש לזה הרבה פירושים.....

ישנם מקרים שנראים לנו חיצונית ההיפך ממה שהם באמת, לדעתי, כל אחד/אחת יעשה את החישוב שלו עם יכול לסייע ולעזור , תנסו לחשוב כמה זה מבייש ילד שרואה אמא מחלקת לילדים שלה תפוח בגינה והעיניים שלו יוצאות לפלח תפוח מקולף, לפעמים פלח כזה יאשיר אותו מה שנפנוף שלו יעשה ההיפך 

בכל אופן זו הגישה שלי

 

תעזרו לי לשמוחחחואז את תראי

יום העצמאות

כולם עם המשפחה

עם חברים מהיישוב

עושים על האש

נהנים


ואנחנו כרגיל בבית

משפחה גרעינית

תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!

כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה

פשוט לא זורם

זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין

הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי


וזה לא פשוט

לסחוב הכל

לארגן הכל

לשלם על הכל

להעסיק את הילדים

הכל לבד

מסיימים עם הלשון בחוץ

"רק בשביל הילדים"


וגם לי בא שמישהו יזמין אותי

לבוא ככה

כמו שאני

להכין משהו קטן

וזהו

להרגיש תחושה של ביחד

של חלק ממשפחה

מקהילה

ואין....


יאללהההה

הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים

ומהר מהר מנגבת את הדמעות

תודה שהייתן כאן🥰

הלוואי ותהנו ותשמחו!!! חיבוקיעל מהדרום
לא רלוונטי כבר להשנהשלומית.

אבל גם לנו אין משפחה/ חברים שמסתדר לחגוג איתם ופשוט יצאנו לטייל!

בלי על האש ועם טיול שמותאם לקטנטנים והיה ממש כיף!


אולי תחשבו על כיוון כזה?

הבעיה לא משתנה ואז את תראי

זה בכל מקרה מרגיש לבד

והעומס והעול שבהכנות וכל כך מעייף - נשאר...

חוץ מזה שחלק מהעניין של היום זה לעשות על האש ולא רצינו לאכזב את הילדים

על האש זה לא באמת מצוות היום 😉אולי בקרוב
כן, הרבה עושים אבל אם לא זורם, לא מסתדר אם סתם פחות אוהבים באמת שאין חובה ואפשר לעשות משהו אחר
אולי תנסואורוש3
לחשוב מה יהיה לכם הכי כיף. זה לא פותר את הבעיה של חברים או משפחה. אני לא יודעת מה הרקע וחיבוק גדול על זה! אבל בביחד שלכם הייתי משקיעה רגע מחשבה מה יהיה לך פחות שוחק ויותר ממלא. כמו שהציעו אפשר לטייל, אפשר ללכת למתנפחים באיזה מקום עם דוכני אוכל, לשבת ליד מעיין, לעשות בוקר סרט. סתם זרקתי. אבל ברעיון, אין חובה כמעט בשום דבר... תנסי בביחד שלכם לא להרגיש רק שאת מקריבה למען אחרים אלא גם נהנית. 
אני אגיד לך מהואז את תראי

אנחנו כל שבת בבית

כל חג בבית

אז גם ביום העצמאות להיות שוב בבית?

יש בזה משהו מאוד לא קל עבורי


ואני הכי אוהבת את הבית שלי

והמשפחה הגרעינית שלי היא כל חיי!!!

ועדיין יש בי רצון שהילדים שלי יחוו ילדות עם בני דודים ושבתות עמוסות וטיולים ומרחבים ועוד אנשים שהם לא רק אבא ואמא.

לשניה אני לא מתלוננת, מודה לה' על המשפחה המתוקה שלי, זה חסד!!!

פשוט אומרת שיש משהו מאוד בודד בלהיות בלי קהילה, בלי חברה לפרוק לה קצת, בלי משפחה עוטפת.

סה"כ אנחנו זוג צעיר...


תודה על ההבנה והרעיונות💜

למה זה ככה בעצם?אורוש3
אמממואז את תראי

מצד אחד המשפחה בחו"ל

מהצד השני משפחה מאוד קטנה, ההורים לא בעניין של לארח וגם לא לבוא אלינו (לצורך העניין היו היום בבית, פשוט נחו והמשיכו בשלהם)

והאחים הולכים לצד השני באופן קבוע (אפשר להבין אותם, יותר כיף שם )


מבחינת קהילה אין פה ממש קהילה קרובה

יש קהילה גדולה שכן יש שם אנשים שאנחנו מדברים איתם ונפגשים בבית כנסת וכאלה אבל לא מגיע לרמה של לעשות דברים ביחד וניסיתי לא פעם...

קשוח...אורוש3

הייתי מנסה להזמין את האחים.

לחשוב על חברים מהעבר, צבא, ישיבה, אולפנה, לימודים. ומנסה לחדש קשרים לאט לאט. וכן יותר להתחבר לקהילה. 

אז למה אתם לא עוברים לקהילה?אמאשוני

דווקא בגלל שאתם זוג צעיר כדאי להשקיע בלבנות קשרים שיתנו לכם את המעטפת והגיוון שאתם זקוקים להם.

זה לא קורה בבום, זו דרך, ולכן כדאי להתחיל אותה כדי שתקצרו פירות בהמשך.

לא מוצאים לאןואז את תראי

זו האמת.

לא רוצים בשומרון/ בנימין

לא בלוד

מבחינת עבודה חריש לא מתאימה

ונראה לי שבזה סיכמנו את המקומות הקהילתיים...

לא?

ממש ממש לא..שקדי מרק

יש הרבה קהילות בערים סביב בתי כנסת/גרעינים

אם אתם בעניין, הייתי מתאמצת לחפש

ויש עוד כמה יישובים חוץ מבשומרון ובנימיןשקדי מרק
אשמח לשמועואז את תראי
יש בגוש עציון, באיזור הר חברון, בלכיששקדי מרק

אבל אם השיקול הוא רק בטחוני אז אולי גם אלו לא יתאימו לכם.

בנוסף יש יישובים כמו למשל מרכז שפירא, מרחבעם, כמובן תלוי איזור

לגבי ערים יש גרעינים קטנים, שבהם הקהילות קטנות ומחוברות יותר (מכירה בגדרה ובחיפה אם רלוונטי לכם, אני מכירה חלקית אבל שווה לברר.

חיפוש מקום מגורים הוא מסע לדעתי.. לא פשוט ברור

ממה שבדקנו זה או מסוכןואז את תראי

או יקר בטירוף.

למשל מרכז שפירא זה מקום מאוד מאוד יקר...

אנסה לבדוק שוב לגבי מה שכתבת. תודה!

לא מהיכרות אישית אבל יששיפור

את כפר הרואה, יד בנימין, נחלים, מרכז שפירא, שבי דרום, נראה לי ששומריה וברכיה גם לא ביוש.

ויש גם יישובים בגולן ובעוטף עזה.

ברכיה זה מושב ליד אשקלוןיעל מהדרום
לק"י

שומריה זה בלכיש.

לכיש לא מסוכן בכלל אין שם ערביםפה משתמש/ת

וגם אזעקות כמעט לא

לגמרי אזור רגוע יחסית


בני דקלים,שומריה,נטע,כרמי קטיף

לא יודעת מה הסגנון שלך

אבל ישובים חמודים 

גם ברכיה לא מסוכן. רק לא נראה לי שזה מה שהיא מחפשתיעל מהדרום
אנחנו גרים במקום כזהואז את תראי
זה לא מספיק קהילתי בשבילנו
זה גם עניין של אופייעל מהדרום

לק"י


אנחנו גרים בעיר לא קטנה בדרום, שייכים לגרעין משפחות.

אני לא כזה נפגשת עם נשים/ חברות ביומיום, אבל גם כשיש מפגשים ואני הולכת, אני לא כל כך מוצאת את עצמי.


כדאי שתחשבו מה בדיוק אתם מחפשים.

לאאמאשוני

בכל עיר כמעט נראה לי שיש קהילות של משפחות דתיות צעירות.

פתח תקווה וגבעת שמואל למשל נחשבות לערים דתיות

אבל גם ברחובות, מודיעין וראשון לציון יש קהילות תוססות.

ואם את מחפשת ערים זולות יותר גם לא חסר.

אנחנו גרים ביישוב גדול עם קהילה סביבואז את תראי

גרעין כזה.

וזה לא מספיק קהילתי בשבילנו...

לא מחפשים רק אירועים בחגים ותפילה משותפת.

אוקי אבל יש מאות קהילות בארץאמאשוני
כדאי להשקיע בבירור יסודי של הצרכים וההיצע
ועוד טיפאמאשוני

אם אתם בסגנון חוצניקי למשל אמריקאי או צרפתי, כדאי לברר על קהילות מתאימות, אצל הרבה יש את הנושא של משפחה בחו"ל ומטבע הדברים הקהילה נותנת תחושת משפחה.

למשל בחשמונאים יש קהילה חוצניקית מבוגרת, לא יודעת איפה יש צעירה, כי אני כבר פחות מעורה בגילאים הצעירים אבל בטוח יש.

בבית שמש נגיד יש כמה קהילות כאלו.

גם בירושלים יש.

יש קהילות מבוססות שהן יותר סגורות וחדשים פחות מוצאים את עצמם בהם,

ויש קהילות שעוד בשלבי בניה או ביסוס ושם שווה להשקיע.

אולי את ברה כרגע סמוך לקהילה וותיקה ולכן פחות מורגש שיש מעטפת והתחדשות.

פתח תקווה ממש לא נחשבת לעיר דתיתעם ישראל חי🇮🇱אחרונה

אולי 20% מתוך 270 אלף תושבים בערך.

יש את השכונות הדתיות כמו כפר אברהם, הדר גנים וקצת במרכז העיר בפיזור .

גבעת שמואל נחשבת עיר דתית לאומית יותר.

וואי מבאס ממש הלבד כשאת כל כך רוצה ביחד😒❤️שיפור

נשמע שזאת תחושה כללית שמכאיבה בחיים, ויום העצמאות רק מדגיש את זה יותר ומציף את החסר❤️‍🩹


ובכל זאת, מעלה נקודה למחשבה, נשמע שאת עובדת מאוד קשה "כדי לא לאכזב את הילדים" והגיוני שהילדים יהנו לא פחות מטיול, או אפילו מנגל עם צ'יפס ונקניקיות בלי סלטים מושקעים...

אנחנו נגיד לא עשינו על האש היום. טיגנו פלאפל ואכלנו עם פיתות, סלט וצ'יפס. זה כן עבודה אבל לא ברמה של לסחוב, לארגן, לשלם ולסיים עם הלשון בחוץ... וחוץ מזה הלכנו לפעילות שווה והילדים נהנו עד הגג.

אם מה שאתם עושים עכשיו לא עושה לכם טוב, אז ממש ממליצה לחשוב ביחד שנה הבאה עם ראש פתוח מה אפשר לשנות כדי שיהיה כיף ושמח למרות הנתונים המבאסים שאין משפחה וקהילה זורמת. ואם לכם יהיה טוב כנראה שגם הילדים יהנו. וגם אם בשנה הראשונה זה יהיה להם מוזר ויתאכזבו שחסר משהו משנים קודמות, זה דווקא יכול להיות להם לימוד טוב על גמישות בהתאם לתנאי החיים המשתנים.

לי זה כן מרגיש שזה משתנהשלומית.
עבר עריכה על ידי שלומית. בתאריך ה' באייר תשפ"ו 23:18

אבל כמובן זו הרגשה אישית.

לארוז אוכל קליל, בלי הרבה הכנות, ולקחת את הילדים לטיול מרגיש לי מאוד משפחתי ולא בודד בכלל

כן מסייגת אחרי שקראתי עוד תגובות שלך שאצלנו שבתות וחגים כן מתארחים מדי פעם אז אין תחושת בדידות מתמשכת שמתווספת כל פעם...

חיבוק גדול!

לגבי הקהילהשקדי מרק

זה מפריע לכם רק ביום העצמאות ואירועים כאלה או כל השנה?

כי אם כן אפשר אולי לנסות להתחבר לקהילה שקיימת בעיר/בישוב גם אם זה נגיד קצת רחוק לכם, או מסיבות מסויימות לא הכי טבעי.. עדיין שווה לדעתי להתאמץ.

אם אוהבים, קהילה זה דבר משמעותי 

אפילו לעבור דירה..שקדי מרק

כשחשבנו איפה לגור, השיקול הקהילתי היה כמעט הכי משמעותי..

אז אם זה משמעותי עבורכם, שווה להשקיע בשביל זה

(וגם בתוך קהילה לפעמים לוקח זמן להיכנס ולהרגיש חלק, לעשות סעודות משותפות.., במיוחד בקהילה גדולה. אבל הפוטנציאל קיים)

מצטרפת להמלצה של מעבר דירהשומשומונית
אנחנו היינו במקום שלא הצלחנו להכנס לקהילה ( היה לנו שם גם בית). אבל החלטנו בתהליך שעברנו עם עצמינו, ששווה למכור את הבית ולעבור דירה בשביל קהילה. ולא מתחרטים לרגע! למרות שבבית הקודם היו יתרונות על פני הבית הזה, פה מרגישה יותר בבית- גם בישוב ובסוף גם בתוך המבנה עצמו... מתרגלים לחסרונות, לומדים לשדרג מה שצריך והיום כיף לי לחזור לבית כל יום מחדש ...
הכי מבינה אותך בעולםםפה משתמש/ת

גם לי אין משפחה שבקשר איתה

וגם אין לי חברות בסביבה

וגם בכלל רק אחת ל..שנה מדברת עם חברה טובה מפעם


לא מזמינים אותנו והיו לי כל מיני חגים שנשארנו לבד

כולל  ליל הסדר

בעל מגויס ואין עם מי לעשות שבת בכלל


ולבד עם הקטנים - נכון זה בעיקר להיות בתפקיד ולתמרן סביב ולהעסיק ולהכין וכו

אבל עם הזמן רוצה לצאת מהמסכנות ולנסות לעשות מזה את ההכי טוב

משתדלת לצאת ולא להשאר בבית

וכן לחשוב מה כיף לילדים

ואז להיות פנויה לשה ולהשכיר לעצמי שזאת המטרה

אבל גם למצוא ביטוי למה ישמח אותי ..אפילו בקטנה

לא תמיד הולך


אבל את לא לבד

לא לכולם רק כיף

והרבה מאיתנו עובדים קשה כדי לזכות ל'כיף' הזה

ולפעמים כיף שעבדנו עבורו הוא יותר כיף ומוערך מסתם כיף שבא בקלות

תגידו,עוד מעט פסח

גם לדעתכן יש היום הרבה פחות מכוניות עם דגלים יחסית לשנים עברו?

לא מצליחה להבין את זה.

דווקא אני רואה מלאאארקאני

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אישיתאפרסקה

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

מענייןעוד מעט פסח

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

לא חיפשתי לעומקאפרסקה
אבל בד"כ שמים את זה בכניסה במקום בולט, ולא נתקלתי. אולי בגלל המלחמה היה פחות ייצור ויבוא? הרחקתי לכת בספקולציות 😅
אין לי מושגיעל מהדרום

לק"י


אבל אתמול ראית דגל שהוא שילוב של ישראל וארה"ב😳

הזוי.


(לא יודעת מאיפה זה בא. אולי בעקבות המלחמה האחרונה שהיא בשיתוף עם ארה"ב. אבל בואו לא נגזים).

גם ראיתי.. הגזמה מוחלטתבאתי מפעם
כבר שנים יש כאלהכורסא ירוקה

תמיד היה נראה לי לא קשור, דוקא השנה שהרגשצי שמי שהציל אותנו מהגרעין זה בכלל טראמפ ולא ביבי אמרתי לבעלי שבא לי לשים כזה ולא אחד רגיל בתור הכרת הטוב.

בסוף לא ראיתי כלום בחנות אז יצא שאין שום דגל חחח

אני לא זוכרת דבר כזה. כנראה שזה פחות רווח באזוריעל מהדרום
האמת אנחנו השנה קנינו לשני הרכבים ושחכנו לשים.לא מחוברת
ואני האמת גם הרגשתי את זה 
מעניין... דווקא קניתי השנהבאתי מפעם
אבל אז ראיתי שאי אפשר לתלות על הרכב שלנו כי יש לו מן מגן שמש ליד כל חלון וזה חוסם... 
כנראה זה תלוי איזורמסע של החיים
אני דווקא השנה ראיתי הרבה יותר משנים קודמות.
אנחנו רצינו לקנות ונגמר בחנות😢השקט הזה

אני תמיד שמה וממשיכה עם זה עוד הרבה אחכ עד שזה כבר מאבד צורה..

(או ששוברים לי את הדגל😐 קרה לי שנה שעברה)

אני גרה בעיר חרדיתשושנושי
והשנה ראיתי אצלנו בעיר על רכבים דגלים, זה היה מעניין. אף פעם בעבר לא נתקלתי. 
ולא שברו?מקקה
מעניין
זה הקטע, שלא.שושנושי

יש שינוי שקורה,

לא בכל עיר (מודיעין עילית למשל קשה לי להאמין שהיה משהו)

אבל לפחות אצלנו בעיר, שהיא חרדית לגמרי ולא מעורבת - היו דגלים. אולי אלה של אורחים ולא תושביו העיר - אין לי מושג. בשבת אכלנו אצל חברים במרחק חצי שעה הליכה, בדרך ראינו שני רכבים במיקומים שונים. אולי התארחו שם. לא יודעת. 

גם לאורחים שובריםמקקה

מניסיון אישי

שני רכבים בעיר שלימה... עצוב.

ממש, זה ששני רכבים מרגיש הרבה זה עצוב...מכחול
אצלינו באזור שמים מגנטים של דגל ישראלואילו פינו

הרבה פחות נהרס מדגל אמיתי..

השנה אישית לא הגענו לזה... תקופה כל כך עמוסה שפשוט שכחנו...

אני שנים לא שמה בגלל הרעש שלו/פותחים חלון והוא עףמנגואית
לנו היו שלושה דגליםאפונה
אבל עברו בערך שעתיים מאז ששמנו אותם ועד שהאחרון עף מהחלון.
אנחנו לא שמנו השנהאמאשוני

את לא מצליחה להבין את העומס הטכני והמנטאלי שהצטבר מהתקופה האחרונה?


את מעט הפניות השקענו ביום הזיכרון.

בבחינת טוב ללכת לבית האבל מללכת לבית המשתה. (ציטוט לא מדוייק)


ובכלל דגלים לרכב עפים בשניה.

יכול להיות שזו הסיבהעוד מעט פסח

ניסיתי באמת להבין את הסיבה.

ויכול להיות שהעומס, יחד עם זה שאיכשהו אין דגלים בכניסה לסופרים, הביא אנשים לשכוח.

לא שופטת אף אחד, פשוט ניסיתי להבין מה נשתנה.


(והסוד הוא לתלות על הדלת, לא על החלון. ואז מקסימום נופל בזמן חניה ומרימים מיד).

גם אני אמרתי את זה היום . באמת מוזר.אור עולה בבוקר

נסענו בכביש ירושלים ת"א העמוס ובמשך זמן ארוך היינו כמעט הרכב היחיד עם דגל. מידי פעם עוד שניים שלושה . ממש הפתיע אותי .

אני גם שמתי לב...ואמרתי לילדים שהשנה אני לא רואה דממתקית

דגלים.
גם בבתים, במרפסות.
האמת גם אני לא שמתי יבגלל עצלות.

בסוף הגדול שלי תלה אתמול.

אולי באמתעוד מעט פסח

העומס של המלחמה והמילואים שלא נגמרים פשוט לא השאיר לאנשים פניות לתלות.

יש פטנט חדש-דגל מגנט לרכב. קנינו השנה. של ורד ביתןאביגיל ##

איך לא חשבו על זה קודם

🤨

בעקבות השאלה שלך בדקתי וראיתי מלא. אולי תלוי איזורשיפור
אני חושבת שיש הרבה פחות אבלרק טוב!

באמת בתור ילדים כמעט כל הרכבים בכביש ביום העצמאות היו עם דגלים.

כיום אני לא שמה מסיבות טכניות-

1. זה ממש מרעיש לי כשמתנפנף בנסיעה.

2. החלונות חשמליים ולכן בקלות אני שוכחת, פותחת חלון והדגל עף... בעבר היה צריך לסובב ידנית כל חלון, אז הדגלים היו נשארים במקום... 

לגבי 2 כתבתי כבר-עוד מעט פסחאחרונה

הפתרון הוא לתלות על הדלת עצמה.

ואז גם אם נופל, זה לא בזמן נסיעה, לאפשר שניה להתכופף ולהרים.

הסרת נקודת חן וטבילהטוווליי

היי חברות, התגעגעתי.. 

 

חזרתי לשאלה קטנה שלא יכולה לשאול בעולם האמיתי🙊

יש לי שבוע הבא תור להוריד נקודת חן (די קטנה), וכמה ימים אחרי זה אמורה לטבול.

אשמח לדעת אם בדרך כלל יש תפרים אחר כך- ואם כן האם הם נמסים או לא. וכן אם צריך ללכת עם מדבקה/ פלסטר?

במרפאה לא עונים לי בינתיים ורוצה לדעת אם לדחות את התור (זה באסה כי חיכיתי לו חצי שנה..)

 

תבורכו!!

הסרתי בתור רווקה לפני לא מעט שניםאחת כמוני

היו תפרים

לא נמסים

לא זכור לי שהיה צריך חבישה, רק הגנה מהשמש


בהצלחה 

אולי לשאול רב שמבין גם רפואה כמו מכון פועהגלויה
נראהצלי שאין ברירה אלא לשאול שם...מתואמת
כי אני מכירה מישהו שהוריד נקודת חן (גדולה יחסית) ואח"כ היה צריך חבישה ומשחות כמה ימים...
היה לי פעםמכחול

אם אני זוכרת נכון הטבילה היתה באותו ערב, ולא קלטתי עד הרגע האחרון שזה עלול להיות מורכב..

בהתפתחות גדולה שאלתי את הרופא מתי מותר לי ללכת לבריכה (יש מצב שהוא ניחש...), ואם אני זוכרת נכון הוא אמר שמיד אפשר.

בכל אופן לא היתה בעיה עם הטבילה (באותו ערב או למחרת).


מה שכן - אחת הנקודות היתה בגב, והיה לי ממש קשה להוריד את הדבק של הפלסטר....


נראה לי שאם הנקודה קטנה, ויש לך אחר כך כמה ימים עד הטבילה, לא אמורה להיות בעיה. כמובן תשאלי על "בריכה" את הרופא.

בהצלחה ♥️

מותר להתקלח כבר ביום שאחרי או באותו יוםים...

אפילו צריך להתקלח שלא יהיה זיהום

ונותנים משחה אנטיביוטית לשים כמה ימים

תודה יקרות!טוווליי

כנראה אין ברירה וצריך לשאול במרפאה כי אוכל להתייעץ עם רב רק כשאדע אם יהיו תפרים או לא :/

ואני מבינה שכל מקרה לגופו מבחינת תפרים ופלסטרים..

תודה!

אצל חברה התפתח זיהוםאבי גיל

ונאלצה לקחת אנטיביוטיקה כמה ימים אחרי ההסרה

ח"ו לא על אף אחת, אבל עדיף להתייעץ עם הרופא


אם זה אסטטי בלבד אולי ההסרה יותר "קלה"ים...

בכל אופן, כן יש תפרים, תחבושת...

תפרים נמסים או לא, זה תלוי במקום שמנתח. היו לי גם וגם...

אולי כדאי לשקול דחייה של המקווה בכמה ימים אם בעייתי לקבוע תור חדש...

או לשאול רב על התפרים. תפרים רגילים זה 8 עד 10 ימים.

תפרים נמסים לוקחים זמן אבל זכור לי משהו שזה לא חוצץ, אבל הכי טוב יהיה לשאול רב

מעולה שאת מבררת מראשתהילה 4אחרונה
ממש כדאי לבקש תפרים נמסים כי זה באמת הכי פשוט מבחינת חציצה.

ממליצה כדרכי לפנות לקו הפתוח של נשמת. ולשאול שם 

הדסה עין כרםרקאני

אשמח לשמוע יתרונות וחסרונות

וכן אם עדיף שערי צדק או לא למי שילדה בשניהם

תודה!

ילדתי רק בהדסה והייתי ממש מרוצהסטודנטיתאמא
מה חשוב לך לשמוע? איזה נקודות מעניינות אותך? אני אשמח לענות רק תכווני קצת
בלידה הקודמתרקאני

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

 

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

 

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

אני אנסה לענותסטודנטיתאמא

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

וואו תודה רבהרקאני

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

לא, לא הרגשתי צורךסטודנטיתאמא
רקאני

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

מובן ממשסטודנטיתאמא
זה השיקול היחיד בעיני ללכת שם לסיור, אני הגעתי עם אמבולנס (התחיל לי דימום שחששתי ממנו) אז לא נתקלתי בבעיות. אולי אם לא מכירים שווה ללכת...
את יכולה לעשות סיור לבדשושנושי

תבואי לחניון, תמצאי את המעליות ומשם לחדרי לידה.

ככה בלידה עצמה תדעי לאן ללכת.

אני גדלתי עם הנחה כזאת ששערי צדק מאין משכנעות לקחת אפידורל ולכן יש להם זמינות כל-כך גבוה של מרדימים. האם זה נכון? אני לא יודעת. ככה פשוט סיפרו לי כל השנים. שאם את רוצה אפידורל - לכי לשערי צדק. אם לא - עדיף את הדסה.


אחותי למשל יולדת רק בשערי צדק מהסיבה הזאת, מבחינתה לקבל אפידורל כבר בחניון. ולכן היא יולדת שם.

אני מעדיפה בלי אפידורל ולכן הולכת להדסה (בהדסה יש לתחושתי עוד פולסים, אבל הם כמובן משתנים. תלוי על איזה יום את נופלת, כמה עמוס, על איזה מיילדת יכו.


היו לי בהדסה שתי לידות,

לא הייתי הולכת למקום אחר. הייתי מרוצה מהכל. 

דווקא בהדסה קבלתי אפידורל ברגע שבקשתי ובשע"צ לאאמהלה

בהדסה הכניסו אותי לחדר לידה בפתיחה 3.5 ומיד נתנו אפידורל.

שע"צ שעות שעות עד שהגעתי לפתיחה 4 רק אז הכניסו לחדר ואז לחכות עוד שעתיים למרדים.

לא יודעת אם זה נכוןאפונה

אבל אני קיבלתי בשעצ אפידורל בפתיחה 1

(לא חזרתי לבדוק... לא את שעצ ולא את האפידורל)

עונה על מה שיודעתאחת כמוני

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.


אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

תודה רבה לךרקאני

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

🙏💚 שיהיה בשעה טובה יקרהאחת כמוני
אני חושבת שזה בעיקר תלוי בעומס בחדרי לידהעדיין טרייה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

ילדתי 2 בהדסהפצלשהריון

על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה). 

השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב. 

והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב. 

היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח. 

האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב. 

 

שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)

ילדתי בהדסה עין כרםאחת כמוני

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

לדעתי עדיף הר הצופיםאנונימית בהו"ל

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

זה לארקאני

מלא מלא ערבים שם? 🙈

לא שונה מהרבה מקומותאנונימית בהו"ל
במחלקה מפרידים בד"כ 
גם ממליצהשומשומונית

ממש ממש לא הרגשתי שיש יותר ערבים ממקומות אחרים...

לי היה שם מעולה, הרבה יותר משעצ. בעין כרם לא ילדתי בכלל...

ילדתי 3 פעמים בעין כרםשלומית.

והייתי ממש ממש מרוצה!!

פשוט מהכל. מהמיילדות, מהאחיות במחלקה ( הייתי פעמיים בג' ופעם אחרונה בד' שהיא החדשה, אישית קצת יותר התחברתי לג דווקא) מהאוכל ובכללי מכל החוויה.

לא לקחתי אף פעם אפידורל ולא הגעתי לפני פתיחה 4 אז אין לי תשובות על השאלות... אבל בכללי מאוד ממליצה 

ילדתי שם בשתי לידות (השניה והשלישית שלי)השקט הזה

מבחינת היחס גם בחדרי לידה וגם במחלקות היה לי מעולה. ממש אנושיים, קשובים, מתחשבים. ממש כל מי שנתקלתי בו. לא זוכרת חוויה לא נעימה מהצוות.


בלידה השניה הורידו אותי לחדר לידה מהמחלקה כבר באיזה פתיחה 2.5 כי רציתי אפידורל (אשפזו אותי בנשים עם ירידת מים)

בלידה השלישית כן העברתי יותר זמן במיון אבל הכניסו אותי לחדר לידה בפתיחה 3.5.. לא חיכו עד לפתיחה 4.


מבחינתי המינוס זה התנאים במחלקה. יש מחלקה חדשה אבל בסוף רוב הסיכויים זה להיות במחלקות הישנות והתנאים שם קצת מבאסים. מקסימום 2 יולדות בחדר אבל החדרים ממש צפופים ואם את בביות מלא אז פשוט אין מקום. אם פותחים את הכורסא של המלווה זה כבר חצי נכנס בוילון של השותפה.

קיצור מבאס. 

למה בישנות?שושנושי

תבקשו בחדר לידה, כבר באמצע הלידה להיות במחלקה החדשה.

תבקשו גם חדר פרטי - אני קיבלתי והיה מדהים ב''ה 

אני ביקשתי ולא קבלתי. לא תמיד מתאפשראמהלה

הבייבי היה צריך השגחה ובמחלקה ד' אין תינוקיה פעילה ואין אחיות. לכן הייתי במחלקה א'.

אני פחות נהניתי באשפוז

לאורך כל ימי האשפוז לא נבדקתי אפילו פעם אחת כי הייתי צמודה לבייבי שהיה בפגיה או בתינוקיה עם תמיכה נשימתית וניטור.

אז לא עלו בזמן על בעיות שהתפתחו אצלי....

אני הייתי כולי שקועה בבייבי ולא היה לי פניות לעצמי.

היתה איתי בחדר אישה מקסימה, אבל פעם אחת הגיעו לבקר אותה כל גיסותיה ובעלה והיתה שם חגיגה שלמה מעבר לשעות הביקור

ובכמה דקות שרציתי להכנס לשירותים ולהתאפס רגע על עצמי לפני שחוזרת לבייבי לא היה לי לאן להכנס כי בעלה בילה בשירותים..... (זמן רב מדי... ואחריו היה לא נעים להכנס......)

אז כבר פרצתי בבכי הסטרי והלכתי לאחיות והן פתאום נזכרו שאני קיימת....

 

אמאל'ה נורא נורא נורא. איזה מעצבן.שושנושי

במחלקה למטה זכור לי שיש הגבלה דיי קשוחה של ביקורים מעבר לעשות המופיעות.

הייתי במחלקה מייד בכניסה בצד ימין, קומת קרקע. לא זוכרת איזה אות.

חוויה ממש לא נעימה. כואב לי עלייך שעברת את זה. 

גם אני ביקשתי ולא קיבלתיאחת כמוני

אמרו שאין מקום וזהו.

וחיבוק @אמהלה , נשמע נורא

ביקשתי. לא היה מקוםהשקט הזה
בסוף מספר המקומות במחלקה החדשה מוגבל

אני גם ילדתי בשבת בבוקר אז מניחה שהיו כאלה שהשתחררו רק במוצש, זה בטח גפ השפיע על מספק המקומות

ילדתי בשניהםואילו פינו

את ה2 הראשונים בשערי צדק וה2 האחרונים בעין כרם.

עין כרם לוקח בגדול!!


בשערי צדק היה עמוס מאוד בכל פעם שהגעתי. לא היה חדרי לידה פנויים גם כשהייתי בפתיחה מלאה (בלידה הראשונה ילדתי בחדר מעבר כזה לזירוזים, בשנייה רק בפתיחה 8 הכניסו לחדר לידה ועד אז הייתי צריכה לחכות במיון כשכל הנשים ששם והבעלים שהלם צריכים לשמוע אותי מתמודדת עם הצירים עם המחיצות הפיציות..

היחס גם היה מאוד מושפע מהעומס. וחוויתי ממש זלזול מחלק מהצוות.

האשפוז היה מקסים ממש, בביות מלא במחלקה ג


לגבי עין כרם אפרט בהמשך. הילדים צריכים אותי..

לגבי עין כרםואילו פינו

בשני החידות היחס היה ממש מקסים. גם במיון וגם בלידה. מאוד מכבד, ישר הכניסו לחדר לידה, היו קשובים מאוד סביב התפרים

בביות מלא בג' היה לי צפוף מאוד.. לא היה מקום מעבר למיטה שלי והעריסה..  לא היה מאוד מאובזר מבחינת ציוד לתינוק, שירותים מאוד קטנים..

בביות מלא בד' היה מושלם, חדר לבד מרווח עם מיטה נפתחת, שידת החתלה ועוד.

בד' גם היה לי אירוע חירום רפואי שקורה אחרי לידה והצוות תפקד מדהים, ברגישות וביעילות. 

ילדתי לפני שבועיים בשערי צדקלב זהב

נהניתי מאוד מאוד מאוד

בפתיחה 3 כבר הכניסו אותי לחדר לידה (הייתי בלידה 9עילה שהתפתחה מהר)

בהמשך היום לי כמה סיבוכים, והם לא עזבו אותי!!! היו איתי רופא, מנהלת המשמרת והמיילדת והרגיעו אותי! היו ממש מסורים אלי

ממש מרגישה שהיו שליחים טובים

וממליצה ממש!


 

אם אחת זיהתה אותי, אשמח לדעת בפרטי 😀

העיקר שיהיה בשעה טובה!

ממליצה מאדאמא לאוצר❤

בית חולים מצויין!! בפער על שערי צדק מניסיון בשתיהם

עין כרם מקצועי מאד ומאוד מאד נעים ומכבד

וגם הרבה יותר טובים עם לידות טבעיות

ילדתי שם במים והיה מדהים

ילדתי בשניהם אבל בשערי צדק הה ניתוח מתוכנןבוקר אור

אז לא ממש יודעת להגיד לגבי החדרים לידה

בשניהם האחיות שנתקלתי (ונתקלתי הרבה.. הייתי 4-5 ימים בכל אחד) היו מאוד נעימות ונחמדות

זכורה לי בשערי צדק דווקא רופאה שפחות היתה נחמדה כשבאה לבדוק אותי ומיילדת בניתוח עצמו שדיברה בטלפון תוך כדי

החדרים בעין כרם היו לי סבבה, אולי לא מרווחים אבל אפשר להסתדר (הייתי בביות מלא)

לא אהבתי את האוכל כל כך טבל לא כזה קריטי בעיניי. יועצת הנקה כן הגיעה אבל לא היתה מאוד יעילה להרגשתי

בשניהם בביות זה שתיים בחדר, נתנו לבעלי צמיד לישון איתי אבל יכול לביןת שאם היולדת השניה היתה מבקשת לא היו נותנים

אהבתי שהם מאוד מעודדים ביות מלא ולמרות שעברתי לידה קשה נתנו לי בלי בעיה וגם כשהתינוק היה בפוטו הביאו את הפוטו עד אלי לחדר והוא המשיך להיות איתי

תודה לכולן!רקאני

עזרתן מאודד

ממליצה על עין כרםמרימוש!אחרונה

לא מכירה את שערי צדק,  

אבל בליגה האחרונה הייתי בעין כרם כמה פעמים במיון, הייתי מאושפזת באם ועובר ואז שבןע התינוק היה בפגיה וכל הצוות בכל המחלקות היו פשוט מקסימים ונעימים, גם אלינו וגם ביניהם

פעם הייתי יותר זורמת ללכת לחמותי שבתשירה_11

עכשיו זה כאילו נהיה כבר

ואני כאילו צריכה להחזיר תשובה לבעלי מה אני אומרת

ובכלל לא באלי

ולא זורם לי

ולא באלי לבאס אותו

כי זה לא שזה חד פעמי

פשוט כבר לא זורם לי וזהו 

אני קוראת ונהיה לי כווץ'ניק חדש2

בתור אמא ל3 בנים.


בטוחה שיש דברים מעבר.

וזה לא בא מוואקום ריק.

ועדיין💔

מקווה שתמצאו פתרון שמוסכם על שניכם בע"ה 

אאוצשירה_11

חמותי היא ממש סבבה

הבית שלה פשוט מאוד עמוס ולא מסודר

וזה מוציא אותי מדעתי קשה לי להתנהל שם בטח עם עוד שני ילדים

והסדר וניקיון חשוב לי מאודדד אני כל היום סביב זה


ובעיקר שהם גרים במקום לא וואוו קשה לנ ממש שאין לי לאן לצאת עם הילדים לסיבוב להתאוורר

וגם הדשא שיש להם עמוס בחפצים

הכל פשוט עמוס ומבולגן

אני בעיקר כל השבת עסוקה בלדמיין מה הייתי עושה פה מבחינת סדר וניקיון אם הייתי יכולה 😅


וגמני חושבת על זה עם הבן שלי…

אנחם אותך שחמותי אמא ל8 בניםשאלות חדשות.
וכמעט כולם נמצאים אצלם יותר מהצד השני🤷‍♂️ שום דבר לא מחייב.. 
איזה באסה זה, קשה ללכת למקום שלא מרגישם בנחדיאן ד.

בעיניי זה לא פייר בכלל כלפי הבעל, ההורים שלו וכל המשפחה לא להגיע.

לכן לדעתי נקודת המוצא צריכה להיות שהולכים.

ומפה לחשוב איך לעשות שיהיה לך יותר נעים.

אולי להביא חומר קריאה מעניין. אולי להכין כעזרה אוכל שאת אוהבת, אולי לתאם שתבואו עם גיסה שנחמד לך.

 

אבל לא לבוא בכלל באופן קבוע זה לא אופציה.

לדעתי.

 

ברור שלאשירה_11

אני לא מטילה ווטו זה ממש לא המצב

ותמיד משתדלת לדאוג שתגיע עוד גיסה שנחמד לי איתה


סתם מבאס שמפעם שהייתי הולכת בשמחה עכשיו זה כבר צריך לחשוב על זה


נ.ב

גרנו שם כזוג עשרה חודשים וזה בהחלט הוריד לי מהמקום 😅

נראה לי המשפט האחרון מסביר את המצבשיפור
יש משהו שיכול לעזור לך?כורסא ירוקה

אם הוא ישאר איתך ולא ילך לתפילות, אם תביאו נשנושים או מצעים משלכם אם מגעיל לך, אם תתכננו משהו כיפי לשישי בבוקר ותבואו דווקא יותר מוקדם אבל תכנסו לשבת מתוך חוויה כיפית ונחת.. לא יודעת אולי יש לך עוד רעיונות.

לפעמים גם לי קשה עם הצד שלו ואנחנו יושבים ומפטפטים על זה ותוך כדי שיחה צפה הנקודה שיושבת עליי כבד, ואז חושבים איך להקל.

אני לא מלאכית וקשה לי מאד עם חמותי, ואני משתדלת מאד ללכת כמה שיותר בימי חול בזמני חופש - לבוא בצהריים לצאת בערב. קשה לי שם שבתות. אבל מדי פעם שעושים מוצאים מה יכול להקל הפעם וככה באים

כל הכבוד לךשירה_11

אם קשה לך עם החמות זה נשמע לי אפילו עוד יותר מאתגר

בעיקר משעמם לי שם ממש

אולי תביאי ספר או עיתון?כורסא ירוקה
משחקים לילדים
אנחנן לפעמים קובעים גינה עם חבר ילדות של מי מאיתנוירושלמית במקור
כמובן אם גם הם שם באותה שבת

ואז נחמד ממש!

לשבתות הבאות- מה אם תזמינו אליכם?מרגול

נשמע שהקושי הוא סביב האירוח החומרי אצלה , והקשר האישי טוב.

אז אולי תזמיני אלייך, כך הקשר ישמר בתדירות שנעימה גם לבעלך, לך, לילדים.. וגם תהיי בבית המסודר שלך, עם גינה שנחמד לך לצאת איתה עם הילדים וכו

הלוואישירה_11

הצעתי כמה פעמים

אמא שלה מבוגרת סיעודית קשה לשנע אותה היא צריכה מיטה פנויה לכל השבת

וחמי צריך חדר פרטי משלו…

וגיס רווק

ואין לי את הדרישות שלהם הבית שלי קטן

חדר הורים וממד

מבינה אותך ממשרקאני

גם לי קשה כבר לנסוע לחמותי

אפילו שהם מהממים ומפנקים ממש

פשוט עמוס לי שם ואני לא מצליחה לנוח דקה

מלא רעש ובלאגן

והבת שלי לא נרדמת בלילה

והמיטות לא נוחות לי ברמה של כאבי גב

אנחנו משתדלים כן להגיע מידי פעם

אבל בסוף הכי נוח וכיף בבית

מבינה אותך ממששיח סוד

הבאסה הזאת להגיד כל פעם לבעלי שלא..

אבל הילדים גדלו ואין להם מה לעשות אצל חמותי,

אין משחקים בבית אין גינה באיזור אין מקום לארח עוד בני דודים ואין ילדים ואין דודים בסביבה

אין קהילה, רק בית כנסת קטן שרובם מבוגרים, שנמצא ממש על הכביש וממש ליד חניה פעילה גם בשבת

בקיצור אי אפשר ללכת


וואלה לא מצאנו פיתרון גם אחרי שנים, אז לא הולכים

אבל תעדכני מה בסוף ❤️וממש בהצלחה עם התחושות, לגיטימי.

אפשר לקחת משחקים מהביתיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אבל ממה שזכור לי, יש לך יותר מורכבות ביחסים איתם. אז ברור לי שבלי קשר לילדים ולשעמום, זה קשה.....

מחפשים בית גדול לשבת משפחתיתאמא טובה---דיה!

ביישוב לא רחוק  מירושלים.

 

למישהי יש רעיון?

 

מה הכוונה בית גדול? להשכרה? כמו וילה?רקלתשוהנ
יש במיצד וילהרקלתשוהנ

עם פלטות ומיחמים

יש לך את המספר שלהם?אמא טובה---דיה!
חן במדבר במצפה יריחו- יש שם מתחם אירוחיעל מהדרום
ירושלים עצמה רלוונטי?עוד מעט פסח
אם כן כתבי לי בפרטי.
לא, תודה!אמא טובה---דיה!אחרונה
תגידו הגיוני שאני לא מספיקה?חולמת להצליח

אני מרגישה הרבה פעמים במרדף אחרי הזמן,

אני עם תינוקת בת חצי שנה ב"ה בבית (וחוץ ממנה יש עוד 3 ילדים)

ומרגישה שיש מלא דברים להספיק, בעיקר מלא כביסות לכבס, לקפל ..

אני תוהה אם זה הגיוני.

לפני שהיא נולדה גם עבדתי וגם היה לי זמן לבית,

עכשו מרגישה בעומס ממש, לא מבינה איך נשים יוצאות גם לעבוד בשלב כזה.

יש לי רק הזדהות...אוהבת את השבת

ויש לי גם תהיות אם אני עובדת מספיק יעיל בבית, כאילו אני יודעת שלא, ותוהה איך להתייעל....

באלי ללמוד מכאלה שיש להן נגיד רוטינות או על מיני שיטות

אצלנו ערימת הכביסה חולקת איתנו תשלומי ארנונהנעמי28

ברור שהגיוני.

את רגע אחרי לידה, המשפחה משנה צורה, לוקח זמן להתרגל ולהשתלט על המצב החדש.


ואצל הרבה זה ככה גם לא אחרי לידה, החיים עמוסים, ואין לי כוח להשתעבד לכביסות, למדתי לשתות קפה ולקרוא ספר גם מול ערימת כביסה. וסבבה לי ככה.

אם התינוקת צריכה הרבה ידיים או לא ישנה טובשיפור

זה ממש יכול להכניס לקושי לתפעל את הבית.

אם זה בעיה ספציפית של כביסה, אפשר לחשוב על פתרונות נקודתיים. מתי במהלך הלוז אפשר להכניס? אולי הבעל או הילדים יכולים לעזור?

היא ב"ה די רגועהחולמת להצליח

אבל רוצה הרבה יחס, אז חלק מהזמן אני גם חושבת ומשחקת איתה.

נראה לי שזה הגיוני לגיל לא?

ברוך ה' מעולה!!! נראה לי ממש תלוי באופישיפור
אולי תנסי לשבת לידה לקפל כביסה?
העומס הולך וגובר עם השנים...מתואמת

גם בגלל כמות הילדים, גם בגלל הכוחות שלפעמים הולכים וכלים...

השלב שלך (מניחה שהגדול בילדים עוד לא מספיק גדול) באמת קשה, כי עוד אין עזרה ושותפות של הילדים.

בכל אופן, זה הזמן למצוא קיצורי דרך, גם במחיר של דברים לא מושלמים. אני למשל כבר מזמן ויתרתי על קיפול כביסה - פשוט מניחים בסלסילות בארון את הבגדים או במגירות. ואז גם ילדים צעירים יכולים לעשות את זה, בעיקרון... (עדיין יש לנו ערמות לא נורמליות, ומאז פסח למשל עוד לא הצלחתי להשתלט עליהן, אבל זה יחסית מאוזן)

ועם כל זאת -

כדאי לבדוק שאת במצב פיזי ונפשי טוב, כי לפעמים זה יכול להשפיע על התפקוד...

אפשר למצוא פתרונות טכנייםאיזמרגד1
לטיפול כביסה אפשר להחליט שחלק מהכביסה אוהכולה את לא מקפלת אלא שמה בסלסלות, אולי להביא בחורה שתקפל... דברים שיקלו עלייך ויפנו זמן
מזדהה ממש ממשאנונימית בהו"ל
בדיוק עם אותם נתונים רק שחזרתי לעבודה ומרגישה במרדף אחרי הזמן.. מנחמת את עצמי שזה יסתדר קצת ככל שהיא תגדל בעז"ה
מזדהה ממששמ"פ

רק עם 2 ילדים וגם עם 1 לא הגעתי להכל...

הכביסה עוברת ממקום למקום

נראה לי אני אקח נערה שתקפל לי

אפשר לנצלש לכמה נהוג לשלם ?

אצלנו ביישוב משלמים 25 שח "לשעה או לסל"הדרים
לא הבנתי סל לוקח שעה?עדיין טרייה
אני מקפלת אולי 4 סלים בשעה
שעה של קיפול אם קיפלה יותר מסל ברכה . אם היה רקהדרים
סל אחד אז 25.
תודה!שמ"פ
בעיר זה יותר יקר ? 
אצלנו בעיר זה 25 שקל לשעה ומספיקים יותר מסלאנונימית בהו"ל
זה כלוםשלומית.

ואני גרה ביישוב ממש פשוט.

מעניין, באיזה גיל הבנות שמקפלות?

אצלינו זה תלוי בגילשיפור

ילדה בכיתה ה' לוקחת סביב 15

בתיכון סביב 25

מנצלשתשמעונה
אחותי אמרה לי שבאזורה ( ישוב גדול) זה לא יורד מ40 לשעה של קיפול... 
וואלה, באיזה גיל?שיפור
כיתה ט ומעלהשמעונה
ישוב במרכז?שיפור
לא.שמעונה
באזור בנימין
וואי, אצלנו 50 לקיפול, 70 לנקיון. בגיל חטיבה ותיכוכורסא ירוקה
זהו אני משלמת לניקוי 80 לנערה אז מעניין כמה לקיפולשמ"פאחרונה
הגיוני . אני אחרי לידה עם בן שלושה חודשים, ילדהדרים

שלישי שלי, ברוך השם ילד מאוד נוח יחסית ולא דורש הרבה ידיים ועדיין מרגישה שאני טובעת בערימות של כביסות אם זה קיפולים אם זה להפעיל אם זה כלים אם זה להכין צהריים או ערב . ובעבודה (אני עובדת בעבודה תובענית) עושה הכל תוך כדי ואחרי העבודה . ויצא לי מלא לחשוב על זה עכשיו בחופשת לידה איך לעזאזל הבית שלי מסודר גם כשאני עובדת כאילו אלוקים נותן כוחות של סוס … זה לא נורמלי בית זה משרה מלאה בית וילדים … אז בשילוב עם קריירה בכלל.

קחי טיפים ממני בתור אחת שהבית שלה מסודר כמעט תמיד אבל קחי מה שמתאים לך:

בכל יום אני ממיינת את הכביסה לצבעים , כלומר נדיר שהיא בסל, מבקשת גם מהילדים כשמורידים בגדים למקלחת שישימו פה שחור ופה לבן וכו. ככה תמיד יש לי את המכונה הבאה להפעלה בקלות.

משתדלת שכביסה לא תצטבר אבל כמובן שלקפל ישר מהמתקן זה חלום ואין זמן לזה אבל גם כשמצטבר יש לי איזה ערב בשבוע ששמה שעון אומרת אוקיי שעה מעכשיו מה שהספקתי הספקתי, לרוב שעה של קיפול מספיקה לערימה מפלצתית שמה לי ברקע בינתיים איזה שיעור תורה או פודקאסט (מחזירה לארונות למחרת רק שזה שנאת חיי להחזיר לארונות).

בכל בוקר מפשירה משהו (אם מתכננת להכין בשרי לא תמיד), הולכת על מתכונים קלים, קוביות חזה עוף בסיר, פרגיות עם סילאן, עוף בתנור, אורז וכו'.

וכן השעה 16 מגיעה לי בשניות כי כל זה קורה בין כל ההנקות והזמן בטן וכו וגם מנסה על הדרך טיפה לשבת לקרוא משהו או סתם לישון (לרוב יש לי לעצמי איזה 40 דק או שעה ). אבל ואבל גדול אני מאוד רוצה להוריד הילוך ולהבין שלא תמיד הבית חייב להיות מוזיאון כי הייתי רוצה יותר לקרוא ולנוח ומרגישה לפעמים שלא מצליחה לעשות את זה כשיש מה לעשות ותמיד יש מה לעשות . 

תודה על הטיפים ושאלהחולמת להצליח

כשאתם ממיינים את הבגדים ב איפה אתם שמים אותם לפני הכביסה?

אני מכבסת כביסה בנפרד לתינוקת, כביסה צבעונית, כביסה כהה וכביסה לבנה וגם מגבות.

אני שמה חלק על הרצפה בחדר כביסהבתאל1

וחלק בסלי כביסה.

יש לי סלי כביסה שנערמים אחד על השני...אחד גדול ומעליו עוד שניים קטנים יותר. ואז ככה אני ממיינת לפי צבעים.

אבל מזמן כבר לא עשיתי ככה... הרבה פעמים אני פשוט לוקחת מכל הסלים מה שנראה לי צריך כביסה עכשיו. לפעמים אם יש לי יותר זמן אני ממיינת לערמות ואז מכניסה לפי סוגים/צבעים חזרה לסלים. 

האמת פשוט על רצפת האמבטיה , חולמת על חדר כביסההדרים
ענק בע"ה בהמשך החיים אבל בינתיים תודה על מה שיש  
אני מפרידה רק לבן מצבעוני, תוך כדי שאני מכניסה מכושיפור
זה באמת עמוסבתאל1

העניין הוא לנהל את העומס ...

לא יודעת מה הלוז שלך...

דווקא קיפול כביסה אפשר לעשות בנחת על הספה כשהתינוקת משחקת לידך על משטח פעילות או משהו...

בכלל הכל תלוי איך התינוקת ,אם היא נותנת לך לעשות משהו או כל היום מעסיקה אותך.

בזמני שינה שלה תנסי לתקתק דברים שאי אפשר לעשות יחד איתה כשהיא ערה. כמו לבשל, ניקיון..

אולי יעניין אותך