קצו כל הקיצים! חייב עזרה!יותרת הכבד
אז ככה, מקווה שלא תשפטו יותר מידי
אני מצד אחד מציג את עצמי כדוס, שומר הלכה, שקדן בתורה, מביע את דעתי בנושאים שקשורים לרוח ארץ ישראל ועבודת ה', רוב העולם תופס ממני צדיק, בעיקר חברים חילונים, אבל..
אני מחלל שבת בסתר, ולא מקפיד על תפילות תמיד, לא תמיד מניח ועוד כל מיני דברים שאני מתבייש בהם. אני מאוד מתקשה לשמור על ההלכה, אני באמת מנסה אבל מאוד קשה לי, אני בעליות וירידות מאז גיל מאוד צעיר. הסיבה שאני עוד מציג את עצמי כדוס זה כי אני מרגיש שזה שומר עלי, עוד נותן לי פתח להשתפר, כי אם אומר את זה לאנשים אני חושש שזה יתקבע ויהיה לי קשה עוד יותר להשתפר כשאני נתפס כדתי לייט/מסורתי/וואט אבר ואף גרוע מזה יתכן מאוד שאדרדר עוד יותר. וזה רק ההתחלה של התסביך, זה רק משתפר.

אני ממש אבל ממש רוצה להתחתן, ועם אחת דוסית גם, כזאת שאוכל לבנות איתה בית של תורה כשההלכה היא נר לרגלינו, שנעבוד את ה' יחד ונתמוך אחד בשניה בעניין.
אני לא אוכל לעשות את זה עם דתייה לייט.. היא תדרדר אותי עוד יותר, או שתתקע אותי במקום. נראה לחלקכם אולי שאין לי עמוד שדרה כשזה נוגע להלכה, עד כדי כך שהאישה עלולה להשפיע עליי ככה, אבל זו המציאות שאני מתמודד איתה ומפסיד פעם אחר פעם.

אני ממש מתקשה למצוא כאלה שנמצאות במקום שלי, אינלי בעיה עם אחת שקשה לה אבל שואפת גבוה מעל גבוה. הבעיה שהרבה בנות בגילי שפחות מקפידות על ההלכה כמוני כבר התקבעו על אורח חיים מסוים וכבר אין להן שאיפות גבוהות, או שהן בתסביכי אמונה, או מאמינות בכל מיני תפיסות ליברליות שכמה שזה נשמע מצחיק אני מתנגד אליהם בכל התוקף. אז מה, להמשיך לצאת עם דוסיות? עם כל זמן שאני נמצא בעולם הדייטים ונפגש עם דוסיות אני מרגיש יותר ויותר רע עם עצמי, אני משקר להן ומתעלם מהאמת הפנימית שלי שצועקת לי שוב ושוב שאני שקרן ומוליך אותן שולל, מילא לגנוב את דעת הבריות אבל את דעתן של בנות שסך הכל רוצות לבנות בית של תורה ואם היו יודעות לא היו אפילו חושבות על לצאת איתי..
אם הייתי בן 16 היה קל יותר, הייתי פשוט מנסה לעבוד על השמירה על ההלכה, אבל אני כבר בן 23 וזה בוער לי, רוצה זוגיות, כזאת שדוחפת לעבודת ה', להקפדה על ההלכה, ללימוד תורה בכל הכוח. רוצה כבר חברה טובה, רוצה לתת, רוצה מישי שנעריך אחד את השניה, לא רוצה להיות לבד, אבל אני תקוע ברמות שאין לתאר. אני מצד אחד רוצה להיות צדיק מינימום כמו יוסף הצדיק, אבל מצד שני לא מתנהג ככה, מי תוכל להכיל מורכבות כזאת ובכל זאת לשאוף גבוה כמוני??
אני יודע שזה נשמע רע, יודע שאני ראוי לביקורת, אני פשוט חייב עצה...
כי מצד אחד אני חייב להפסיק לצאת.
אבל מצד שני חייב להמשיך לצאת.
לא יודע מה לעשות כל כך😢

(כמה זמן האצבע הייתה מעל ה-"שלח")
אתה תמצאראשיתך
תצא, תחפש את מה שאתה רוצה ושואף אליו והדברים יסתדרו.
עוד משהו...ראשיתך
שמעתי סיפור על הבעש"ט, שפעם אחת נקלע עם חסידיו לשבת אצל כפרי פשוט, שלא הסכים להם לדבר דברי תורה בשבת, והסבל שלו היה גדול ולא ידע למה זה. הכפרי החזיק אותם אצלו עד יום רביעי, כשביום רביעי יצאה מחדר צדדי אישה, שסיפרה שבעלה צדיק נסתר, והיא היתה יתומה שגדלה אצל הבעש"ט, ופעם זלזלו בכבודה והבעש"ט לא מחה, ונגזר עליו לאבד את העולם הבא שלו.
היא רצתה לעזור לו לכפר על זה, כדי שלא יאבד את העולם הבא שלו, והם זכו לעזור לו באופן כזה, שיסבול בשבת ללא דברי תורה, וכך לא יהיה לו עונג שבת ויתכפר לו.

להבדיל, אנחנו הקטנים, אני חושבת שמי שחוטא בשבת, זה משהו שנמצא בסבל, שהוא לא מרגיש את העונג מהשבת. שהשבת לא מזינה אצלו את התענוג מהיום הזה. הסבל משבת ללא תענוג, עד כדי כך שמגיעים לחטא, זה סבל כזה עמוק, שהוא בבחינת כפרה. ואני מאמינה שכך ה' מסתכל עלינו, מבין אותנו למקום הכי עמוק ולנקודה הכי פנימית שלנו שמשם החטא נובע, והוא זוכר שהחטא בעל כרחינו, בגלות העמוקה הזו, שלא מרגישים את אור ה', שאם כן מובן שלא היינו נוטים לחטא.
מעצם הרצון לקרבה, המאבק וההתמודדות, זה יקר אצל ה'.

(וכמו שמסופר על רבי לוי יצחק מברדיצוב, סנגורן של ישראל, שקונה את החטאים שלנו מהשטן, ובסוף ה' "קונה הכל" ופודה אותנו ומביא גואל..)

תסתכל על הסבל הזה כעל משהו זמני, ולכן תמשיך לחפש את מה שאתה שואף לחיות אותו.
~~דעתן מתחיל
אח אהוב ~
אשריך ממש על השאיפות והרצונות הטובים! אל תאייש עצמך מהם, הם שלך ובידייך ממש. כי קרוב אליך הדבר. מאוד.

עזוב רק לרגע את הדמות הצדיקה אותה אתה מציג. מי אתה? מי אתה כעת, מי היית רוצה להיות? לייט או צדיק? היה נשמע שכבר בחרת.

אז לפני זוגיות. אתה מרגיש שיפור והתקדמות? מרגיש בעבודה מתמדת ובהצלחה גם אם איטית בדרך ה'? כי אם לא, אולי כדאי להניח בצד לרגע את הרצון הטוב הזוגי. הרי את הקונפליקט הצגת, אם תמשיך לדשדש בו כנראה ימשיך הוא איתך. הנח לו לזמן מועט כדי לחזור אליך בכוחות שלימים יותר, מדויקים ונכונים יותר.

ואם כן, אם יש התקדמות ושיפור לעבודה מוצלחת, נפלא! נראה לי שכשיש כיוון ושאיפה ויש דרך ועבודה, אפשר להמשיך לשלב נוסף, זוגי. והרי אנו בעבודה מתמדת, לא?
שווה לנסות לכוון לבנות שנפגשות איתך בדרך העבודה - למשל חוזרות בתשובה ומתחזקות. אולי כאלו שמעט פחות "דוסיות" מרצונך אבל בעבודה להיות במקום בו היית רוצה. במקום לחפש מישהי במקום שלך כי היא יורדת מלמעלה למטה, חפש מישהי קרובה אליך כי היא עולה מלמטה למעלה.


ו-היי, תהיה חזק. אל תתייאש. אל תוריד מעצמך. יש נפילות, ונפילות חמורות ממש, אך כשמן כן הן - נפילות. כמו תרמילים שעפים מצד הנשק לקרקע בעוד הכדורים עצמם חודרים למטרה. כן, אתה בוחר בה' יתברך בכל פעם מחדש למרות הנפילות. אל תפחית מחומרתן, אך אל תזלזל בטוב שיש, ויש כל כך הרבה, הרבה יותר ממה שתוכל לדמיין.

הרצון הזוגי מציף את הצורך בעבודת ה' באופן חזק הרבה יותר, לולי הוא אולי עוד יכולנו להמשיך בשתי הסעיפים ללא מחויבות ובחירה בטוב. אך טוב שהגיע הרצון, לחייב אותנו להשתפר ולעבוד, לחייב אותנו למצוא את הזיז הבא בטיפוס, זה שיתן לנו קונטרה כלפי מעלה.

ואולי משתלם גם לבטוח קצת בה', שכתמיד הוא יתברך מוביל אותנו בדרך המדויקת ביותר עבורנו. דרך שלא יכולנו לבחור טובה ממנה בעצמנו.
~ ~

ואם ישיגוני עוונותי אברח ממך אליך
אל מי אברח מעוונותי אם לא אליך
יוצר גופי ונשמתי יוצר הכל ממך אליך
אל מי אפנה אם לא אליך
אבי צורי וישועתי

מלאכי השלום פרשו כנפיכם עלי
סוככו עלי העתירו בעדי
הביאו לי פרישת שלום מה' שלום


~ ~
אז איך מתחזקים ?
...אנכי22
היי לך,
אפתח בזה שאין לי שומדבר חכם לומר לך,
למען האמת אני גם לא כותבת פה בד"כ...
ועדין, מאתמול בלילה המילים שלך נשארו לי בראש אז אמרתי יאללה תכתבי, ואולי, אולי אפילו תשלחי.
אז כותבת..

כמו הרבה אנשים גם אני לא אוהבת הגדרות, אבל כשצריך להגדיר מגדירים, ואז כמובן החיים מסתבכים.
מה שמנסה לומר זה שקצת מכירה את המקום שלך, כי גם אני שם..
דוסית, בטח שדוסית, עבדתי כ"כ הרבה להיות מי שאני, מאמינה בדרך הזאת ורוצה לראות את החיים שלי באמונה ובאורח חיים הזה.
אבל, יש אבל, התרחקתי מה', וזה קורה שמתרחקים בלב, אבל יש לזה ביטוי במציאות, בשקט כמובן, בסתר (מילה קשה קצת)..
זה סתירה פנימית כ"כ מתסכלת.
וגם, בערך כמו שאמרת במילים אחרות, זה כבר לא גיל ההתבגרות, זה שלב שמחפש יציבות, שרוצה קשר בריא, זוגיות.
ואיך הלב יכול להיפתח למישהו באמת שיושב עליו סוד כזה?

טוייב, אני לא מעודדת במיוחד..
ובכל זאת, רוצה לומר לך שמעריכה אותך
קודם כל על האומץ לכתוב על זה, ויותר מזה על האומץ להסתכל למציאות בעיניים, להתייחס לדברים כמו שהם בכנות ורגישות.
ובסוף אתה תמצא, גם את המקום שנכון לך בחיים וגם את השותפה שתחלוק איתך את המסע ביחד.
יש בך רצון בוער לזה, אז זה יקרה מתישהו.
ומאחלת לך שיהיה בשמחה, בפשטות ובבהירות.
ותודה לך...
מה מונע ממך לשמור שבת? (באמת שואלת לא מתקיפות)הפי
אתה מתאר התנהגות של חוזר בתשובה אולי תמצא מישהי שחוזרת בתשובה ותתנו כוח אחד לשני ביחד.


(בנוגע לבחור לייט/ בחורה לייט , הן כן שומרות על דברים בסיסים ושבת הוא אחד מהם קשה לי להאמין שהם/ן חיללו שבת היה נשמע לי קצת זילזול אז ..)
מה עם לקחת שנה הפסקהתפוחית 1
להיכנס למכון מאיר (למשל) להתחזק, לחזור להקפיד ואז שוב להיפגש?
בנוסף, כרגע כשזה המצב לדעתי זה מסוג הדברים שממש אסור להסתיר בפגישות. אני לא רב, ואתה יכול לשאול רב מתי ואיך לספר, אבל לדעתי האישית זה לא יכול להיות מוסתר לאורך זמן.

רק שתדע שיש גם בנות כאלה, שחיללו שבת למשל אבל בחרו ללכת למדרשה ולהתחזק, ועכשיו כבר מקפידות.
בהצלחה ממש!!
כל יום הוא אופציה לשינוי
ן
אח יקראם רק נאמין
נראה לי קודם כל חשוב שתגיע למצב של איזשהו שלום עם עצמך. כן אתה בסטטוס נדיר, בינך לבין ה' עוד לפני שזה בינך לבין החברה. נשמע לי שהפער באישיות ובהתנהגות הוא גדול אבל כן ניתן להכלה. הייתי ממליץ לך בחום להתייעץ עם רב גדול בעל עין טובה ושאתה סומך עליו, קודם כל להתייעץ על איך להסתכל על עצמך ומה הכיוונים האפשריים שיש לך כדי להתקדם ולבנות עם עצמך משהו יציב, שמתגבר על תחושת הסתירה הבלתי פוסקת בחיים (סתם עולה לראש, לדבר עם הרב שמואל אליהו או עם הרב יהושע שפירא).

כשיהיה ברור לך יותר איך להסתכל על עצמך תוכל גם להגיד איך אתה רוצה שאשתך תסתכל עליך, ומה צריך להיות באישיות שלה כדי שתהיה לכך היתכנות.

ונשמע שאתה רוצה לקדם את זה מהר, אז לברר מספר של הרב ולהרים טלפון בזריזות

בהצלחה רבה!!
אולי אתה צריך מישהי מתחזקת..מבקש אמונה

ככה היא תהיה ברמה שלך פחות או יותר עם שאיפה לעלות משם..

ואז תבינו אחד את השני ותעלו ביחד.

 

חבר שלי לדוגמא הוא מרקע דתי ואוהב את הקב"ה אבל מתקשה בקימה לתפילות ועיתים לתורה וכו'

הוא התחתן עם מישהי שרק התחילה לחזור בתשובה, ככה שניהם מתחזקים והיא לא עושה לו סרטים או מאוכזבת על מה שקשה לו לקיים

..הָיוֹ הָיָה
וואו, כואב ונוגע ממש.
וכל כך אשריך על זה שאתה לא עושה אידאולוגיה מהנפילות, ושאתה לא משלה את עצמך ומרמה אלא מכיר באמת ומודה בה.
ושזה חשוב לך, ואכפת לך, ואתה מנסה ומנסה ולא רוצה להשלים עם זה...
באמת אשריך.

ראוי לתגובה ארוכה ומושקעת, אבל אני לא כ"כ יכול עכשיו.

אז רק חשוב לי לומר בקצרה:
לדעתי, תוציא מהראש את הנושא של זוגיות לפרק זמן מסויים, ותתמקד בהתקדמות בשמירת מצוות וכו'. אבל תשים לב: לא מספיק לחלום ולפנטז על "כמה אני רוצה להתחזק", ולא טוב "לירות לכל הכיוונים" בנסיונות התחזקות. דברים כאלו בדרך כלל לא מחזיקים מעמד ולא מביאים יציבות, ואז תמצא את עצמך בעוד חצי שנה נמצא באותו מקום שאתה עכשיו.
מה שצריך לעשות זה תכנית ברורה ומוגדרת עם יעדים, להתקדם בכל שבוע כך וכך. כשיש לך מטרה מוגדרת שאמורה לפי הקצב הזה להגיע בעוד זמן מסויים.
ואז להתמקד ביישום התכנית הזו. וגם אם אתה נופל במהלכה ולא עומד בה במלואה - תתעלם, תמשיך הלאה!
אולי יהיה חכם לעשות את זה גם עם יומן/פנקס וכדו', תלוי באופי שלך.

כל זה, כשאתה בהפסקה גמורה מדייטים. גם כי אין היגיון לצאת בחוסר יציבות - כמו שהיטבת לכתוב, וגם כי זה יתיש ויחלק את תשומת הלב. (וסיבה שלישית: כי חשוב שזה יהיה עבודה בפני עצמה ולא רק "היכי תמצי" ליכולת להתחתן)
אתה צריך להתמקד בזה, לקחת את זה כפרוייקט. ושוב: מוגדר, מסודר, מתוכנן. לא חלומות של וואי וואי צריך להתחזק...
רק ככה זה יוכל לעבוד.

וכן, אני מבין שקשה להחליט לקחת פסקזמן בשעה שאתה כל כך רוצה להתחתן. אבל צריכים לדעת לקבל אחריות כאלו מתוך ראיה אסטרטגית ומקיפה, הסתכלות ארוכת טווח.
ובאמת, לחשוב על הפסקה לחצי שנה נגיד, בידיעה שזה לא סתם שאננות אלא זמן שיטפח ויגדל את היכולת שלך לצאת אחר כך, זה לא כזה נורא. חצי שנה, ביג דיל.
אז מה הקושי בכל זאת? הקושי הוא בדיוק בגלל מה שהדגשתי לעיל: כשמדובר ב"חלומות" על התחזקות, ובנסיונות לא סדירים של יריה לכל הכיוונים, אתה בעצם יודע במעמקי הלב שזה לא יעשה כלום, והרי אתה מנוסה כבר.. ואז הדחיה מרגישה כ"אין לדבר סוף", ובזה קשה לעמוד.
אבל אם תעשה את הסוויצ' הזה, תחליט על עבודה מסודרת עם יעדים, עם דד ליין לסיום ותחנות לכל אורך הדרך, ותאמין שאתה הולך לעשות עכשיו שינוי מהותי ויעיל שאחריו תוכל באמת להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, זה בוודאי הרבה יותר קל ונותן תקווה, ועצם העיכוב לא יציק לך כל כך. אני בטוח.

כמובן, שאת עצם העבודה צריך לעשות על ידי הרבה שיקול דעת וקירקוע והתייעצות וחיזוקים וכו', כדי שהיא לא תתנפץ לסלע. אבל זה כבר נושא נפרד.


בהצלחה אח יקר, תהיה חזק, ותנצח! כולנו איתך...
די מסכיםארץ השוקולד
וואו. קודם כל אני חייבת חייבת לומרחצילוש
שניכר ממש מהכתוב שאתה נשמה גדולה, מלא ברגשי קודש למרות המורכבות עם קיום ההלכה ומלא ברצון ואהבה לתת לאישתך לעתיד בע"ה.

אני אגיד לך משהו, שאולי ישמע שוביניסטי קצת, אבל מנסיוני הוא מה שנכון לרוב. הבעל הוא עמוד התווך ההלכתי של הבית, והאישה היא יותר חיה בטבעיות הדברים, אבל חשוב מאוד הייציבות התורנית של הגבר בבית, זה מחזיק הכל, גבר ש"מתפזר" זה בהכרח גורם גם לאישה "להתפזר" במידה מסויימת, גם אם לא לגמרי, יש לזה כל מיני הסברים שנטועים במבנה הנפש הנשית ביחס לנפש הגברית ואין לי כוח לנקוב בדוגמאות מסויימות שיקפצו עלי עם הסתייגויות פמיניסטיות שנשמעות יותר pc.

באמת אני נוטה לומר שעד שהעניין הזה מתברר ומתבסס בעבודה שהיא באמת פנימית, לא כדאי להמשיך להיפגש למטרת חתונה, ואומר בעדינות שזו אולי גם סוג הונאת דברים. אבל אני לא באמת מכירה אותך, וזה באמת מאוד מאוד עדין, לכן באמת כדאי שתתייעץ עם דמות תורנית רגישה שמכירה את נפשך או דמות מהרבנים שציינו פה למעלה. חזק ואמץ. עוד יהיה לך בית קדוש ומתוק בע"ה
נשמע שאתה "אנוס דתי"תילי חורבות

ואתה חייב לבחור לאיזה עולם תרצה להשתייך.
מוזמן לפרטי.

מתקשה להאמין שיש אנשים עם ערכים ואמונה. אה?הָיוֹ הָיָה
מדהים. בפוסט ארוך ומפורט שוטח הבחור את כאבו ואת שאיפתו האמיתית והכנה לחיי קודש, ואדון דתל"ש "מאבחן" אותו בחצי שורה ורומז לו לעזוב את הדת... איכס.

@יותרת הכבד, אמנם הצדיק שמעלי לא טרח, אז אכתוב אני את הגילוי הנאות בשמו: כשהיה כאן סקר השתייכות דתית הוא הגדיר את עצמו כלייט על גבול הדתל"ש.
תבין לבד איך להתייחס לעצות שלו...
(ומוזמן לפרטי...)
לא . הוא יהודי גאה ביהדותובנות רבות עלי
אסתפק בכותרת.
וואו ממש ממש לאאלפיניסטית

'אנוס' (איזה שימוש מגעיל במילה שאמורה לתאר אנשים שקיימו מצוות בסתר...) לא היה מדבר ככה בחיים, הוא אדם עם אמונה ורצון לעבוד את ה',

אממה, יש לו קשיים ונסיונות..

מענייןקונז

אני לא רוצה לייעץ לא נכון לכל הצדדים אבל תגיד,

1.  יש עוד נושאים שיש לך כאלה מצבים?

2.  באיזה חברה אתה חי?

 

פשוט לי נשמע שלחלל שבת (הארד קור) בסביבה דתית ולמי שגדל דתי כשאתה לא רוצה לחלל נשמע בעיה שהיא אולי לא רק הלכתית אלא יותר נפשית.

אבל אם אין את הבעיה הזאת, אז נשמע לי שאתה אדם דתי לגמריי לפי התיאור.

מישהו הציע פה רעיון של חוזרת בתשובה אולי יהיה לה יותר קל להכיל אותך? אבל אני חושב שגם בחורה דוסה לגמריי, אולי יהיה לה קשה להכיל, אבל לא בטוח שבמישור הדתי זה דווקא נכון (נניח כמו גר). רק תשאל רב מתי להודיע אם בכלל צריך(?).

לא רוצה להטעות אבל זה התחושה שלי.

נשמע מאוד לא פשוטארץ השוקולד
אני חושב שקריטי שתמצא מישהי שתכיל את המורכבות הזאת שאתה מתקשה בכך.
אתה מנסה וזה מוערך מאוד, אבל לא נכון ולא תוכל להסתיר זאת מאשתך אז חשוב שהיא תהיה מסוגלת לעבוד איתך.

המון בהצלחה ומעריך את הרצון.

כמובן שכדאי לשקול מאוד בחיוב את ההפסקה כדי שתחזור למסלול בו אתה רוצה שאשתך תהיה. (וזה בסדר שיקח זמן, בחור בן 23 הוא די צעיר ויש לך כמה שנים מן הסתם עד שתהיה בעל מקצוע בכל מקרה.)
טוב אני בעיקר באתי לומר דבר אחד -אנונימי בלנ"ו

שאתה לא היחיד ... @יותרת הכבד

ובתור מישהי שבתוך זה, אני יודעת כמה זה משמעותי לדעת שיש עוד אנשים כמוני, שאני לא המשוגע היחיד, ואולי יש סיכוי שמישהו ירצה אותי ככה ויכיל את השגעת הזאת שעוברת עליי...

אז אני גם שם ומכירה ומבינה איזה סיוט ומתסכל הסתירות האלה, להרגיש בפנים עדיין דוס אבל להיות עם פלאפון בשבת..ועוד כל מיני דברים כאלה.. 

והתסכול שכולם סביב כבר מתחתנים, וכולם יש להם את היציבות שלהם...

ואנשים בחוץ לא מבינים. הם באמת לא מבינים. 'תיסגר על עצמך ודי, מה הבעיה שלך?' 'פשוט תבחרי לאן את שייכת'....

וזהו, שזה לא ממש פשוט. זה לגמרי בבחינת 'זר לא יבין זאת'

 

אין לך מושג כמה אני מזדהה על העניין הזה של 'אם היתי בת 16 אז עוד ניחא..לגיטימי להתבלבל'

זה באמת נורא מתסכל להגיע לגיל שאתה מחפש בו כבר יציבות ונינוחות אבל פתאום מרגישים כאילו נחתנו לגיל ההתבגרות חזרה והכל מתבלגן..

 

כתבו לך פה לקחת הפסקה.. ישמצב שזה מה שנכון לך, רק אתה יכול לדעת.

אבל מהמקום שלי, אני רוצה להציע אופציה נוספת - להמשיך לצאת. אני אסביר גם למה..

אני עשיתי הפסקה וניסיתי להתייצב וזה לא עבד וראיתי שזה תהליך שלוקח שנים ולא משהו שהולך להיפתר בכמה חודשים במכון אורה או משהו כזה, ולכן אם אתה רואה שבשאר התחומים בחיים שלך אתה אדם בוגר, אדם שמוכן לקחת אחריות על בית, משפחה, להיות במקום של תהליכים ותקשורת בריאה, אז אולי שווה כן להמשיך לצאת ולנסות למצוא מישהי שנמצאת במקום שלך או שתכיל את זה..

 

אומרת מראש, זה קשה, כי באמת זה מרתיע אחרים, ובצדק (בעיקר כי זה באמת לא ממש מצליח להיות מובן לאחרים מה זו הסתירה המוזרה הזו.. אנשים דוסים לרוב לא ממש מבינים את זה)

וגם כשנדמה שיש כאלה ומצאת אז זה הרבה ניואנסים לפה ולשם  - זאת לא דוסית בגלל ערעורים באמונה, זאת לא דוסית בגלל פמיניסטיות יתר, זאת לא דוסית מאידיאל, אבל היי אני בכלל לא מסכים עם זה כי באידיאל אני כן רוצה להיות דוס..

אז אולי יהיה קשה למצוא בדיוק את ה'לא דוסית בגללל ****' שבדיוק תזדהה איתה... אבל עדיין שווה לנסות.

 

ולא לגמרי הצלחתי להבין איפה אתה מונח... אז מוסיפה לך כמה שאלות לעצמך..אתה יכול לענות גם פה ואז זה יעזור לאחרים לדייק את התשובות..

למה בעצם אתה לא מקפיד? יש לך שאלות אמוניות וחוסר אמונה בזה או שאתה מאמין אבל פשוט קשה לך לקיים? אם זו אופציה ב - זה באמת חוסר אמונה או שפשוט גדלת במקום חונק ואתה צריך תקופת אורור.. 'לבחור מחדש'.. ? 

אתה שומר על החזות הדוסית כי אתה מפחד שזה יפגע לך בשידוכים ומפחד לצאת החוצה כי זה עולם לא מוכר ותצטרך לבנות הכל מחדש ועדיף לך להישאר בפנים? או כי באמת אתה רוצה להישאר שם?

 

וואי בהצלחה ממש.. מאחת שגם מסתבכת עם זה בלי הפסקה ומבינה מאוד מאוד מאוד את הכאב והתסכולים.

ואם תרצה לדבר באישי או משו שארחיב אז אני אפתח פצלש. בהצלחה רבה. אל תתייאש.

מזדהה עם חלק..ורוד פוקסיה

ומה שאני באה להגיד- זה שאתה תקבל מישהי שמתאימה לך, אבל בדיוק

כי בטוח שאיפשהו יש בחורה בדילמות שלך ונראית דוסית כמוך 

ויש לה נפילות כמוך ושאיפות כמוך.

כי גם לי יש פחד זהה, אני נראית הרבה יותר "צדיקה" ממה שאני באמת, שוב-

כדי לעשות לעצמי גדרות, כי הלב שלי נמצא שם וגם אם אני כרגע בתקופה מבולבלת ונפלתי המון שם אני רוצה להיות

ויודעת ששידוכים זה משמיים ואני אקבל מישהו שאולי נראה חיצונית כמוני אבל כנראה גם פנימית כמוני.. שידוך זה לפי המעשים אי אפשר לברוח מזה.. ויש מלא סיפורים על זה

 

ושנינו נבנה את החיים ביחד ונתאמץ ביחד

השאלה באמת מה אתה רוצה. ואם אתה רוצה לעבוד את ה' הוא יעזור לך אל תדאג..

 

 

וואו.דבר ראשון תרשה לי לומר אשרייך שאתה רוצה לעלותבימאית דמיונותאחרונה

אתה נלחם ומנסה 

 

ואתה צודק לגמרי שהאישה משפיעה בקטע הזה, וברמות.

 

 

 

 

 

אין לי כל כך עצות, אני לא ממש מכירה... אבל האנשים שסביבך ושמשדכים לך מודעים למצב?

כי אולי הם יכירו בנות שגם נלחמות בערך באותה מערכה כמו שלך...

 

 

בהצלחה ממש, עוד תנצח!

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעורייאחרונה

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.

בירור פנימי ומפגש עם המציאותאביעד מילוא

מכירים את זה שאתם מבוררים במה אתם מחפשים ואנשים הרבה פעמים מנסים להוריד אתכם מזה? מה הייתם עושים מול הקולות האלה?

לא נראה לי שיש תגובה אחת ראויה לכל מצבלגיטימי?

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אני התעלמתיהמקורית

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

העצה הכי טובה היא פשוט לא להקשיב לאף4ne1

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

..שפלות רוח

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

מתעלמים...אברהם יאיר שטרן

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

ללכת לאנשים שתומכים בנוadvfbאחרונה

בתור שומרי נגיעה, איזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן?פצלשן

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

איזה מקום זה תופש עבורך?טאבי

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אתה תולה את ההחלטה נטו בשיקולים שליפצלשן

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

חשבתי הרבה מה להגיב לך ודווקא @מוקי_2020טאביאחרונה

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הכי טוב נראה לי לשאול זאת בפורום נשואים טרייםקעלעברימבאר

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

האמת הכי טוב לשאול מאמן לזוגיות עם נסיון את השאלהקעלעברימבאר

שאלה טובה וגם אני התחבטתי בה בעברכְּקֶדֶם

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

לדעתי המשיכה הנל אינה מספקתהעני ממעש

לדעתי זה הפוךנוגע, לא נוגע

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

..שפלות רוח

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

בתור מי שמכיר את 2 הצדדים (לפני ואחרי)מוקי_2020

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

מה שכתבת בהתחלהפצלשן

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

בעריכהטאבי

xxx

אנא עזרו לי לשמור על גבולות. אני פטפטניתנחלת

ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.

לבנות - מותר.

תודה!

..ישי2
עבר עריכה על ידי ישי2 בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 18:09

.

אני חושבתעַלְמָה

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

^^פתית שלג

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

שימי לב שגם מי שמכנה את עצמו בת כאןארץ השוקולדאחרונה

לא בהכרח בת במציאות.

חשוב למצוא דרך לגבולות, אולי להימנע מכניסה לפה או שיח שיכול להידרדר בשעות מאוחרות או כשעייפים

כמה טריקים על משיכה מהעידן החדשטאבי

לבנות: כל הסיפור הזה של גבר מוביל אישה מובלת מגניב והכל, אבל בתכל'ס הכי כיף כשיש הדדיות. אם יש משהו שאת אוהבת, פשוט לכי על זה, כגבר זה כיף לפעמים להיות מובל ולהכיר עולם חדש ולהיות בתוך מה שעושה לך כיף במקום לגשש כעיוור באפילה ולנסות להמציא את הכל. מן־הסתם גם עברת קצת בחיים וגם הכרת קצת מקומות ופיתחת העדפות רעיונות חלומות. רוצה להיות חלק מזה! ולא רק לשאוב אותך לתוך העולם שלי. פעם אני אחליט פעם תחליטי את פעם נחליט ביחד אנחנו סומכים אחד על השני שיהיה נחמד ומקסימום למדנו צד חדש.

אם משהו לא נעים לך, את לא רוצה, תגידי. ככה, כשאת אוהבת את מה שיש לי להציע, אני יודע שאת לא מזייפת. בסדר זה לא נעים לרגע אבל אנחנו אנשים בוגרים שלומדים אחד את השני, הכל בסדר. לא נבהלים מכלום.

לבנים: דע גם להרפות. ודע להיות אתה. אז בסדר אתה לא מאצ'ו גברי / בייניש צדיק / batman עם רכב טכנולוגי משוכלל. אבל בסוף אתה אתה וגם אתה וגם אשתך יצטרכו לחיות אחד עם השני לנצח וייתכן שגם לאחר היפרדות הנשמה מהגוף לפי שיטות כאלה ואחרות. בסדר קצת חיזור קצת רושם קצת להיות יותר ממה שאתה ביום־יום אין בעיה אבל אל תמכור מוצר ושירות שאינם קיימים.

ואתה גם לא מכיר "בנות" אלא את מי שנמצאת מולך. אדם אחד מיני שבעה מיליארד. ואף־אחד, אבל אף־אחד, לא דומה לשני. חוץ מהסינים. לבנות יש סגנונות כל־כך שונים והעדפות כל־כך שונות זה לא כזה מופרך שתמצא חן בעיני מישהי גם אם אתה לא בקוביה מסוימת. לא זה לא תירוץ להיות couch potato עם אפס רוח / תחומי עניין / חזון לעתיד / מקצוע / אופי אין מה לעשות זה כן צריך. אבל אפשר לעשות את זה בסגנון שלך ולא יקרה כלום.

מסכים מאוד שצריך להבחין הין עיקר לטפלadvfb

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

אינני שולל כמובן אלא בעד לתתטאבי

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

דעתי בנדוןהפי

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מי מחייב אותך להתארגן כל כך הרבה זמן?חושבת בקופסא

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

לא הבנתי לאן לקחת את זה ..הפי

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

האמת אני מסכימה עם זההמקוריתאחרונה

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע

חזק ומדוייקמנגו מיובש

כמה טריקים על משיכה מעת קדםכְּקֶדֶם

לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו

תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!

מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן

לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.

כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.

דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר

לא בטוחה שהבנתיכל היופי

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

מי אמר שזה נכון?לגיטימי?

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

אף בחורה לא חייבת לקבל שום דבר מאף בחור (ולהפך)חושבת בקופסא

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

הוא ממש לא מתייחס כמו מכונהקעלעברימבאר

Dude, מה זה האובר התעסקות בפרטים הזה?די שרוט

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

מי דיבר על חתונה? יא דוסכְּקֶדֶם

..שפלות רוח
עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך כ"ד בחשוון תשפ"ז 1:43

.

יש בזה משהו ואין בזה משהו.טאבי

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

אני דווקא הוקסמתי כשהבחורה סירבה לעוגיות שהבאתידורש טוב לעמי

אח יקר, תודה רבה על הדברים!advfb

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

מסכים עם כל מה שאמרתכְּקֶדֶם

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

ותסכים איתי שכדי זה יהיה אמיתיadvfb

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

קודם כל לא היו שם כיסאות ליפול מהםכְּקֶדֶם

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

חחח לא דיברתי על דווקא המקרה הספציפי הזהadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"ו בחשוון תשפ"ז 0:14

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

מצחיק שהטריקים האלה באמת עובדים על בנותשנונימי

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

קודם כל אני מאחל לך בהצלחהשנונימי

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

כל אדם מחויב. אבל קודם צריך לחטוא בישביל זהכְּקֶדֶם

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

אז תלמד דבר וחצי דברשנונימי

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

*העולם יגיע לתיקון בזכות עם ישראל.כְּקֶדֶם

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

לא חושב שהרב הוא בעד "אחטא ואשוב"...מתוך סקרנות

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

ברור שלאכְּקֶדֶם

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

אני ראיתי את זה בספר של הרב שג"ר (חסד או חירות)מתוך סקרנות

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

כן גם הרב בקבצים מדבר כעין הדברים האלוכְּקֶדֶם

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

מעניין, אי אפשר להסביר למה ואיךמתוך סקרנות

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

קשה לי להסביר לך את זהשנונימי

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

כולנו ערבים זה לזה וקשורים בגורל אחדשנונימי

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אף אחד לא יודעהפי

חס וחלילה לא צריך לחטוא בשביל כלוםקעלעברימבאר

חחחהפי

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

באיזה שיעור תורה מגישים שוקו?כְּקֶדֶם

שאדע ללכת גם

כעיקרון בעיקר תההפי

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

אני רוצה שוקו אבלכְּקֶדֶם

בכל מקרה, חיפשתי אותך אתמול בשיעור של הרב יעקבמתוך סקרנות

הייתי שמח גם להתכבד בחטיף אנרג'י, אתה שומר את זה רק לבנות המין היפה?

אני חווה הדרה על רקע מגדרי.

ממש לאכְּקֶדֶם

הבאתי את זה אחכ לאיזה בחור שהתלהב מדיי בקטע קריפי.וגם בכללי אני הרבה פעמים משאיר שם קוראוסונים כי כל האוכל שם במטבח בריא ופלצני מדיי.

אתמול נרדמתי איזה חצי שעה מהתחלת השיעור ואז הלכתי

חיפשת אותי מתוך סקרנות או בישביל החטיפים?

בעיקר הסקרנות להראות לך שמרגלים אחריךמתוך סקרנות

גם אני נרדמתי מעט...

אגב, אני חדש שם ועוד לא עמדתי על טיבו של המקום, נראה אם אצליח לשרוד

אתמול, איכשהו אני וידיד שפכנו בטעות תה על הרצפה, והייתה שם בחורה שחששנו שהגיע גם אליה, אמרה ש"אם זה עושה לנו טוב, לא אכפת לה שישפך גם ממש עליה", נראה שזאת האווירה, מעניין אם זה אמתי או משחק/בועה...

חחחחחחחחכְּקֶדֶםאחרונה

שמע מאנגידך ישם אנשים מיוחדים