אני מרגישה שזה גדול עלי
אין לי מושג
מה לעשות עם עצמי ואיתנו עכשיו
ובכלל
מבהיל מבעית ומטלטל
אין לי כמעט עם מי לדבר
מרגישה מרוחקת ומנותקת במגננה הגיונית אך מתסכלת
אבל למה לעזאזל מכולם.ן?
מקווה שיהיה נעים וטוב בשבת
מפחדת קצת
זו בחירה נבונה שם על הספה שם
והתמונה שלהן מהממת ומרגשת ומלבלבת
אני לא יודעת מה אני מרגישה
מה אני רוצה
ומה אני צריכה
ומבהיל אותי נורא
הכל
ובאלי שלא
הכל
ודי
וזה יפה שרק בשלב הזה זה מופיע. החוסר רצון
קסום משו..
אני לא יודעת איך לעשות שלא יהיה לי אכפת.
לא יודעת איך או על מה לוחצים שלא אשמע
שלא יהיה לי קשה
או שמח
או אכפת.
נקודה.
ולעזאזל.
אכפת לי
ואני דואגת
ואוהבת
ומפחדת
ולחוצה
ודואגת פעמים
אני לא מצליחה לשחרר
ולגרום לעצמי להאמין שזו לא אחריותי.
שזה שהצעתי לא אומר שאני אחראית גם על הסבל שאולי יהיה.
אני לא אחראית על בחירות של אנשים בוגרים
!
אבל.
אבל.
מה אני אעשה עם הקול בלב שאומר לי שלא בהכרח היתה יכולת לבחור?
שהבחירה היתה בין רע יותר לבין לא אפשרי?
מה עושים במצב כזה?
חשובה לי החברות שלנו
לעזאזל
חשובות לי האנשות שלי.
ואכפת לי מהן
וכואב לי בטירוף לראות ולהרגיש מסרים סותרים
ולהתרחקות כי אני זוכרת
ו
לא באלי
ויותר לא באלי שאנשות שאני אוהבת יהיו מנוהלות על ידי ומסביב למשו שהן לא בחרו
על כל פנים לא בחירה מודעת חופשית לגמרי
למה נישואין ניתנים לאנשים קטנים? (הרייצ?)
(אני לא יודעת מה להרגיש
ואני מוצפת
ולא מרגישה רגועה בכלל
וזה מורכב
כי מה
אני
קשורה
?
ע. תגיד שזה שאני מרגישה חזק ואוהבת ודואגת לאנש זה סימן טוב
אבל מה עושות מזה הלאה?
איך מתעלים את האנרגיה הזו למשו חיובי
אני לא רוצה להפחיד
ולהלחיץ
וממש לא רוצה לראות שחורות או להתחנן שיעשו את הדבר שהן רוצות ושטוב להן
כי בררר
אני לא במקום שלהן
ויש לנו התמודדויות אחרות
ומי אמר לי שאני יכולה בכלל לחשוב מה יכול להיות להן יותר טוב?
מי חכמה ותדע?
אלוקים
ואוו
אפילו להתפלל אני לא יודעת מה
ולדעת שזה זה
ושפשוט לספוג ולהיות
זה מחורבן
סליחה באמת
אבל אוךךךךךךךךךךךךךך
והיא תעזור? אכפת לה בכלל?
מגיעה לה טוב ואלוקים צריכה להראות ולהביא לה טוב גלוי ומתוק ומשמח
ואוף שזה מעלה לי דמעות
כי ממתי אכפת לאלוקים מה אנחנו חושבות עליה?
אבל אני בטחה שזה שאני חושבת שלא אכפת לה לא אומר דבר טוב 
על הקשר שלה איתי
אוביסלי. אבל גם להפך
אוף.
אוקי.
אז אחרי שהדחקתי
ונעלמתי לעצמי
והבית הפוך ומבריק כי לא יכולתי לחשוב
ובעזרת הכלי השני שיש לו
(אלוקים אני כלכך מרשימה את עצמי. ואוו)
הבנתי שהתגובה שלי לא מאוזנת
בגללי
לא בגללה.
זה שאני חרדה ולחוצה וחוששת זה גם כי
אבל גם מהבחינה האגואיסטית שלי
שאני בלחץ אימים מזה שזה יקרה גם לי.
שיקרה משו
לא בשליטה שלי
לא לפי הבחירה שלי
ולא אוכל לעשות דבר כדי להתחמק מזה
ואצטרך פשוט לקבל את זה
בטוב או ברע זו עובדה סגורה כבר
וזה מבעית אותי
נורא.
ועכשיו זה ברור יותר
אבל אני מרגישה רע על זה שאני כלכך מעורבבת
ולא דואגת רק לה אלא אני אנוכית
אווצ
אבל זה מרגיע כי על עצמי אני יכולה לעבוד ולנסות להגיע לתוצאה
אעבוד עם עצמי וארגיע את עצמי
ויש לי מה לעשות
בשונה מאיך שאני מולה.
זה שלה.
וכואב לי שזה מצב מורכב ושאין דרך חזרה ושאין כאילו מה לעשות
ושברררר
בלגן
ואני כאן בשביל להיות בשבילה מה שהיא צריכה ממני
וזהו.
כי באמת זהו.
ולהתפלל עליה
כמו כל פעם שהולכת למקווה
ותו לו.
הציפייה שלי אוכזבה קשות
לא ככה חשבתי שזה יהיה
ונכנסתי לחדר משלי סגור ואטום ולא כיף לי בו
.
דיברנו ונמשיך לדבר ולבדוק ולברר
אבל זה לא מה שחשבתי שיצפה לי
וזה מתסכל מאוד מאוד.
במיוחד אחרי שיחה מקדימה איתה ונפנוף בגאווה מסוימת שכך וכך
ואופס שלא
חוץ מהנושא עצמו ש....
לא.
אבל יש הקשבה
והבנה. נראלי
אז נקווה לטוב?
שעשה לי כ"כ רע
אבל בעומק ובעצם
לא יודעת מאיפה זה נפל עלי
וזה היה איכס ברמות קשות
ולא ברור לי מה ולמה ומה הקשר
ומה בכלל היה שם
ונכון שבכל חלום יש דברים בטלים אבל זה?
וגם הפירוש שאני מנסה לסלוח עשה לי התנגדות בנפש כ"כ חזקה שואוו
והצילו
לא רוצהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
ומי אני מה אני ומה קרה ולמה לאלף עזאזל אני מקטינה ומעלימה ומבטלת חוויות מצלקות
והתגובה שלי מוכיחה שזה צילק אותי
ומותר לי
והלוואי שהייתי יכולה לשחרר ולסלוח אבל
איכססססססססססססססס
ורע לי לחשוב על זה ועליה
ונמאס לי
