מישהי שמעה פעם על תוכנית להרטבות לילהלפניו ברננה!
של יונית שינטל?
חיפשתי בגוגל על הנושא וזה היה התוכן הפרסומי שגוגל הציעה. האמת נשמע מעניין, אבל לא רוצה לקנות קורס ב1000 שקל בלי המלצה של מישהי שלא מופיעה בדף הרשמה שלה 🙈
עוקבת…רינת 23
אשמח לשמוע גם
לא שמעתי בכלל וממש חיפשתיבימבה אדומה
מה המקצוע שלה?
לעשות כסף 🤣רינת 23
מדריכה לתרגילי מוח 🙈לפניו ברננה!
חיפשתי אותה באינטרנט קצת
יש לה פייסבוק ואתר קצת יותר כללי (עוד לא הספקתי לעיין) והיה איתה פעם ראיון ברדיו.
מתלבטת אם זה אמין מספיק.
אני חושבתבשורות משמחות
שראיתי את הוובינר שלה ורק מזה הבנתי שהיא ממש... אבל ממש... לא רצינית ומוכרת אוויר!
מה גם שכל הדוגמאות שהיו, תואמות לגילאים ממש גדולים 8+
אז לגמילה עד גיל 3-5 לא חושבת שבכלל כדאי לנסות את התהליך הזה
תודה ממש!!לפניו ברננה!
ואו איזה כיף שענית לי ❤️
לדעת שהרטבת לילה היא פיזיולוגיתתיתי2
עד גיל 7-8
ולא בהכרח מדובר בבעיה שזקוקה לטיפול.

אני מעדיפה ללכת לאנשי מקצוע רלוונטיים
לקבל טיפול לפי הפרוטוקול
ולא לחפש קיצורי דרך לא ידועים...
כנראה יש סיבה שלא עושים "אימוני מוח" בקופת חולים. אם זה היה כל כך מוצלח, תמורת 1000₪ הקופה היתה עפה על זה (כי מרפאה רב מקצועית להרטבה עולה הרבה יותר...).


ואני לא אגיד מה אני חושבת על הייטקיסטים שחושבים שאפשר לפתור בעיות בחיים כמו שפותרים בעיות במחשב בקלי קלות
קצת לשחק בכפתורים במוח והכל מסתדר...
אני רקבימבה אדומה
ממש לא השיקולים של הקופה הם האומדן הנחרץ אם משהו יעיל או לא... אבל ממש לא.... הם עסק מסחרי לכל דבר ועניין...
אני חושבת שברור שיש עניין פיזיולוגילפניו ברננה!
אבל גוף ונפש קשורים
ולכן אם יש אפשרות לבדוק אם יש איך לעזור בדרך אחרת שלא כוללת מינרין או זמזם ופעמון (שנשמע לי ממש לא נחמד.. וחוץ מזה הבן שלי לא נראה לי כל כך יטרח להתעורר מדבר כזה) למה לא, אם זו דרך טובה ומוכחת. וזה מה שבדקתי, אם מישהי פה שמעה עליה מקרוב.

מצטרפת לדעתה של בימבה לגבי הקופה. רק היום בפורום השכן הייתה מישהי שמתחננת כבר חודשים לבדיקת בי 12, ואוי, הפתעה, סוף סוף השיגה, התוצאה ממש נמוכה.

הרפואה הקונבנציונלית לצערנו לא מספיק מכירה ומעריכה נושאים ותחומים שלא נחקרו מספיק, אותם לא תמיד יסכימו לחקור ולבדוק והרי לך ביצה ותרנגולת. (כמובן שיש דברים שהם באמת לא נשמעים אמינים! אבל יש דברים שבהחלט כן. כמו לדוגמה אוסטיאופתיה שהתחילה לתפוס תאוצה הרפואה משלימה)


בגלל הקשר בין הגוף והנפש, אני מניחה שאם גומרים לגוף לשחרר סטרס - זה אולי יכול להועיל לכל מיני תחומים בחיים.


רק אשתףבימבה אדומה
שאני כרגע בקשר עם פיזיותרפיסטית רצפת אגן לילדים לגבי בתי. בן כמה הבן שלך? שלי בת 6
בן 6לפניו ברננה!
וזה די נראה עניין של שינה לא טובה (ישן מדי חזק) ולכן חוסר מודעות
דרך הקופה או פרטית?אפונה
בדיוק חברה אמרה לי השבוע שהקופה מסרבת לאשר לה. הבת שלה באותו גיל.

עריכה: פתאום ראיתי שזו תגובה מלפני מלא זמן... אבל אשמח שתעני בכל זאת
אני אענהתלמים
אנחנו גם במעקב עם הבת שלי אצל פיזיותרפיסטית רצפת אגן לילדים. התחלנו בגיל 6 עכשיו עוד מעט בת 7,
באמת זכור לי שהקופה לא ככ יודעת מה זה ולקח לי זמן עד שקלטתי איך ואיפה לבקש. בסוף דרך התפתחות הילד אמרו לי איפה יש באיזור (שתביני כמה זה לא נפוץ, אצלנו שלא גרים כזה בחור יש במרחק של שעה נסיעה) וכשאמרו לי איפה יש התקשרתי וקבעתי ישירות מול המרפאה, דרך הקופה כמובן.
זמזם ותרופות זה מגיל 7-8תיתי2
אם הגעת לגיל הזה, אני הראשונה שאמליץ לך לטפל רגשית במקביל... ואולי לכתחילה.
לנו הרופא המליץ על זמזםבימבה אדומה
מגיל 5.5...כי הבת שלי כבר ממש רוצה להפסיק עם ההרטבות
נו אז למה לא להתחיל קודם?לפניו ברננה!
בגיל חמש?
אני באמת חושבת שמה שמתואר לגבי השיטה הזאת לא מופרך בעיני. זה באמת נשמע קצת מדי חלומי ומיידי ולחיצה על כפתור, אבל הרעיון שפעולות גופניות מסויימות יכולות להשפיע על המוח שלנו ועל התודעה זה בעיני די וודאי...
לדעתי האישיתתיתי2
כל עוד הדבר טבעי, מקורו פיזיולוגי, אני מעדיפה לנרמל ולהתייחס כאל דבר טבעי
ולא "לטפל".
לתת לילד להתפתח באופן טבעי בלי להאיץ או להעמיס או לתת תרופה.

זו דעה אישית.

אם הילד חווה מבוכה רבה ולא מצליחים לנרמל, אולי החשיבה תהיה שונה.
אני חושבתבימבה אדומה
שגם אם באופן טבעי קורה למישהו משהו שהוא מחוץ לנורמה, צריך לעזור... לא אומרת שבתרופות, אבל לעזור

כי זה עובדה גמורה שזה חריג. ועוד יכול להעיד על זה עצם זה שהילד מובך, צריך לסחוב לכל נסיעה לכל מקום את הסדין ניילון שלו, תחתוני לילה, מלא בגדי החלפה.... בקיצור, זה מספיק מעיד שזה חריג.

אז אני כמובן תומכת בו וחווה איתו את הקושי של החוויה החריגה, אבל לא אנסה לומר שזה נורמלי...

מבינה?
אולי כי אני רואה הרבה ילדים עם הרטבהתיתי2
לא בגלל שיש להם בעיות מיוחדות, אלא זה פשוט הרבה יותר נפוץ ממה שנדמה.
חלק מההורים לא מתרגשים ולכן לא מספרים על זה
חלק מההורים מתביישים בשביל הילד ולכן לא מספרים
חלק מההורים שכחו
חלק לא מספרים סתם כך.

הרטבת לילה היא נפוצה, לא סתם אנשי המקצוע אומרים שעד גיל 7-8 זה לא בעייה אלא התפתחות פיזיולוגית שעוד לא קרתה - וזה תקין.


אני לא אומרת שדעתי האישית היא הקובעת... ממש לא. כל הורה ותחושותיו.
אני מציגה את התפיסה כולל החוויה האישית שלי, שנירמול והתייחסות טבעית ושגרתית לסיטואציות האלה, עוזרות.
אני אומרת לילד באופן הכי פשוט - תדע לך שבגיל שלך ילדים לפעמים מרטיבים וזה בסדר, אין מה להתבייש.
ולא עושה מזה עניין.
אני אביא סדין, אני אביא בגדים להחלפה, למה זה צריך להיות תוספת מועקה לילד?
לפעמים כשאנחנו מתייחסים למשהו כאל "בעיה" ו"זה לא נורמלי", הילד מתחיל לפתח את החרדה ואת המורכבות של ההתפתחות.
ולכן מעדיפה לא לתת לו זמזם כדי שלא ירגיש שקורה כאן משהו לא תקין.
כי זה כן תקין. מבחינה רפואית. וקרוב לוודאי יעבור מעצמו.
(כמובן לאחר בדיקה אישית).
לא מכירה איש מקצועבימבה אדומה
שאומר שזה תקין בגיל 7-8... נכון זה קיים משהו כמו 15 אחוז..
רק שימי לבתיתי2
שלפני שתי הודעות כתבת שזו "עובדה גמורה" שהרטבה *עד* גיל 7-8 היא דבר חריג.
ועכשיו כתבת סטטיסטיקה של 15% מרטיבים.
האם זה חריג, ברמת "עובדה גמורה"?
או, יותר, עניין של פרשנות...
אם 15% מרטיבים, אז יש לך 5 ילדים בגן ובכיתה א שמרטיבים.
אולי מבחינתך הילד שלך חריג.
מבחינתי? ממש לא. יש עוד 4 כמוהו. ובייחוד כשאין בעיה אמיתית פיזית או רגשית.
אז לקרוא "עובדה גמורה" שמדובר בדבר חריג, כשהוא תכלס כל כך נפוץ...


כמו כן,
*את* לא פגשת איש מקצוע שאומר שזה תקין *עד* גיל 7.
תראיבימבה אדומה
אני חושבת שזה ממש עניין של תפיסה והגדרות
נכון יש 15 אחוז.... למה זה עדין חריג? העובדה שזה לא נעים.

לא חושבת שזה משנה אם גם היו 80 אחוז כאלה... ברגע שלבת שלי לא נעים, אני לא אנסה לומר לה שזה טבעי.

אתן לך דוג' אחרת.
יש מציאות שאנשים סובלים מגזים. שנים. על גבי שנים. למעשה כל חייהם סובלים וזה כבר נראה להם נורמלי ואין מה לעשות, ככה החיים. באסה... אבל נשרוד.

אז אני כופרת בגישה הזו. זה לא טבעי לגוף לסבול מגזים, זה תוצאה של אי-סבילות כלשהי של מע' העיכול. וצריך וכדאי לתת על זה את הדעת. לפחות לנסות...

ושה שאולי יש 70 אחוז מהאוכלוסיה שגם סובלים ולא מדברים על זה משנה את החריגות וחוסר הטבעיות של זה? את התחושה הלא נעימה שמורגשת כל פעם שיש את הגזים?

לכן האחוזים לא מכתיבים לי מה חריג ומה לא...

ולגבי אנשי המקצוע, מוזמנת לשתף מי הם אותם אנשי מקצוע... כרגע גם הרופא ילדים שלנו (שניים אפילו כי הקודם בדיוק יצא לפנסיה ועכשיו יש לו מחליף אחר) וגם פזיותרפיסטית רצפת האגן שאנחנו בקשר איתה, לא חושבים שזה סבבה להמשיך ככה... במיוחד כשזה מפריע לילד...

אני תקופה ארוכה לא התייחסתי לזה בכלל, במיוחד עד גיל 5...אבל מהרגע שזה התחיל להפריע לה, וזה בא ממנה אני לא אשטח את הרגשות שלה...
אני מצטרפת לתיתי2שחרית*
הבן שלי הרטיב עד גיל 9.
לא טיפלנו, עבר מעצמו.
רופא הילדים שלנו, שאני מעריכה מאוד מאוד, אמר שזה ענין של בשלות פיזיולוגית ושרק אם זה מפריע לילד, אז לטפל.
ברוך ה' לא הפריע לו, ישן עם דריי נייטס ואז גם לא היה סרטים עם מצעים רטובים. בשלב כלשהו זה פשוט עבר מעצמו.
לנו זה דולףבימבה אדומה
מהדריינייטס... סתם מציגה עוד תרחיש למה שאת מציגה

לא כל לילה אבל נניח פעם בשבוע
ברור לי שאם זה מפריע לילדשחרית*
או גורם לו לדימוי עצמי נמוך צריך לטפל. רק מציינת שהטיפול הוא לא חובה וזה בהחלט יכול לעבור גם לבד, לפחות על פי הניסיון שלנו.
נכוןבימבה אדומה
לא מכירה הרבה ילדים שזה אפס מפריע להם בשום שלב/גיל... אבל אני לא עשיתי מחקר...
השאלה מתי יעבור לבדאנונימית באהב"ה
אני בתור ילדה הרטבתי עד כיתה ז' או ח', לא זוכרת בדיוק.
היה ממש מתסכל ולא נעים.
האמת שהפתרון שאת הזכרת - שינה עם דריי נייטס, נשמע הרבה יותר טוב ממה שהיה אצלי. להתעורר כל בוקר במיטה רטובה, כשבאמת אין לי שליטה על זה, היתה חוויה די משפילה.

ניסו לטפל עם זמזם באיזשהו שלב, אבל בגלל שלא הבנתי מספיק איך הוא עובד, וגם בגלל שהשינה שלי היתה מאוד עמוקה והיה לי קשה להגיב מיד אחרי שהתעוררתי, שנאתי אותו ולא באמת ניסיתי להיעזר בו - הייתי מנתקת אותו וממשיכה לישון. (לא הבנתי שזה אמור לעזור למוח ללמוד להתעורר לבד, וזה רק שלב ביניים ולא הפתרון עצמו. אני חשבתי שזה הפתרון שמציעים לי לתמיד - שכל פעם שאני מתחילה לפספס במיטה משהו יעיר אותי בצלצול צורמני כדי שאני אנסה לעצור את עצמי ולרוץ לשירותים. וזה גם הביך אותי מול האחים שלי הצעירים ממני, שכולם שומעים את הצלצול שלו, אז ניתקתי כמה שיותר מהר בלי להתעורר לגמרי).
היה עוד ניסיון להעביר אלי את האחריות לטיפול במצעים אחרי כל פספוס (ההורים שלי חשבו שאם זה ידרוש ממני יותר מאמץ, אולי זה יגביר את המוטיבציה להיגמל ויעזור לי להצליח, אז הם דרשו לכבס את המצעים ביד - באמבטיה. זה רק גרם ליותר תסכול, ועדיין לא היתה לי שליטה על זה).
בסוף זה אכן עבר לבד, אבל לא היה נעים בכלל להמשיך להרטיב עד כזה גיל (אולי עזר שאמא שלי הציעה לי לעשות תרגילים לחיזוק רצפת אגן. נראה לי שזה הפסיק לא הרבה אחרי זה).
ההורים שלי מדהימים בהרבה דברים. אבל בנושא הזה הם לדעתי ממש טעו ביחס שלהם.
חוויה קשה את מתארת ❤️המקורית
זו זווית חשובה לקריאה.
תודה שכתבת!
וואו, נשמע קשה מאודשחרית*
אני שוב בעמדה שברגע שמפריע לילד, צריך בהחלט לטפל.
את הבן שלי שאלתי כמה פעמים והוא אמר שזה בסדר מבחינתו להמשיך עם הדריי נייטס. אבל אני בהחלט מדמיינת תרחיש שבו הוא היה בגיל בוגר יותר ואומר "עד כאן".
מצטערת בשבילך על החוויה שעברתרק טוב!
וטוב לשמוע שגם בגיל גדול יחסית זה יכול להיגמר.
מתאים לך לפרט על התרגילים שאמא שלך נתנה לך?
אם אני זוכרת נכוןאנונימית באהב"ה
מה שהיא אמרה לי אז היה שכשאני בשירותים אני צריכה לעצור את הזרם של השתן 10 פעמים.
בפועל זו לא המלצה טובה. התרגיל שצריך לעשות הוא כיווץ רצפת האגן כמו שעושים כשעוצרים את הזרם, אבל כשעושים את זה בזמן אמת בשירותים זה יכול לגרום לחלק מהשתן לעלות חזרה ולפגוע בכליות (ככה קראתי פה בפורום).
אבל באמת אני זוכרת שבהתחלה גם כשהייתי מכווצת היה לי קשה לעצור את הזרם עד הסוף, אז כנראה שבאמת היתה חולשה כלשהי ברצפת האגן, שאולי גם היתה חלק מהגורם להרטבות.
חיבוק❤️תהילה 3>
תודה. בדיוק מתמללת את התחושות שלילפניו ברננה!
@תיתי2חייבת להגיד שאת זוכה לעשות פה שלום בית ביני לבין בעלי שיותר בגישה שלך בנושא 🙈
אני רק אשתף מה עזר לי. אולי יעזור למישהיצהוב
עבר עריכה על ידי צהוב בתאריך כ"ו בתמוז תשפ"ב 22:38

נתתי לבן שלי לישון בלי מכנסיים ותחתונים בכלל. כן שמיכה קלה. (אפשר בחדר לבד) ובשבוע הראשון הערתי אותו בין השעה 9 ל10 ולקחתי אותו לשירותים(צריך ללמוד באיזו שעה בערך הפספוס הראשון).

כבר חודשיים שהפספוסים נדירים ביותר ועדיין משכיבה אותו ככה חצי ערום.

מעניין. יש לך מושג למה זה עוזר?לפניו ברננה!
קיבלת את הטיפ הזה ממישהו?
אצלנו די קר
הסיבה שאני חשבתי שזה יעזורצהוב

זה כי זו תחושה אחרת ולא מוכרת ממה שרגיל וקיוויתי שזה יעיר אותו.

לא קיבלתי את הטיפ מאף אחד. לכן שיתפתי אותו.

מהמם!! איזה יופי שזה עובד לך!לפניו ברננה!
רק מוסיפהצהוב

שהיה מאוד חשוב בהתחלה להעיר אותו בתחילת הלילה כשהוא ישן ממש עמוק. ואת הפעם הבאה הוא התעורר לבד.

אבל להעיר בתחילת הלילה לא היה מספיק לבד כי היו לו פעמיים לפחות של הרטבה בלילה. 

ואנחנו בירושלים.צהוב

באמת קר לו כשהוא מתעורר. משתדלת לכסות בשמיכה קלה שתמיד נופלת. אבל קיץ עכשיו. כמה קר יכול להיות?

קר שהילדים לבשו סוודר הערב 🙈לפניו ברננה!
בתוך הבית?רינת 23
לא, בחוץ. 🙂לפניו ברננה!
וואי אתם בארץ? אני גם בחוץ מזיעהפה לקצת
כן 🙂לפניו ברננה!
כמה שחם ביום (והיה חםם)
בערב נהיה נעים עד קריר
יצאתי קודם החוצה. אם הייתי מתכננת להישאר שם הייתי צריכה סוודר
עוד משהוצהוב

בפספוס כשלבושים, הכל נספג לאט בבגדים. בדרך כלל גם לא מתעוררים ברגע שמתרטבים. וכאן הרבה יותר מרגישים מה קורה.

 

ושמתי לב שאני משכיבה עם חולצת פוטר בשביל לכפר על החוסר בבגדים

לא מומלץ!!!!!!נטי לוינטון
לצערי אנחנו נרשמו בדצמבר 2022
פשוט לא עובד ורק הרגשתי שההורים אשמים בהכללללל.
יש לנו ילד בן 3.5 והוא לא הצליח לעשות שום תרגיל למשך אפילו דקה (בתוכנית מבקשים שתי דקות), לכן התייאשנו ואחרי שבועיים הפסקנו.
ולפני שנרשמתי, שאלתי אם זה מתאים לגילאים קטנים וקיבלתי תשובה שזה מתאים לכל גיל.
ממש לא! וכמובן לא קיבלתי שום החזר כספי.
תודה לך!לפניו ברננה!
זהו היה נשמע קצת חשוד.
תרגילים1980yifat
האם תוכלי לומר לי באיזה תרגילים מדובר הבת שלי בת 10 וכבר מיואשת לגמרי גם אני ראיתי את הפרסום שלה
פליז תוכלי לציין מהם התרגילים שאנסהשרושקה עאחרונה

אני בדיוק מתלבטת אם ללכת עם מה שהיא מציעה

קטע שהשרשור הזה עלה פתאום מתהום הנשיה…פנסאי
הבת שלי בת עשר ועדיין מרטיבה.


ברוב הלילות היא עם פול אפ, ולפעמים כשנמאס לה היא מנסה שוב בלי.


בנתיים ללא הצלחה, עד לאחרונה, אפילו כשהיתה בת תשע- כששאלתי את הרופאה מה אפשר לעשות, אמרה שיעבור לה.


לפני חודש הרופאה שלה אמרה שננסה שוב להגביל מים לפני השינה ולהזכיר לה ללכת לשירותים לפני השינה ואם לא, אז תיתן תרופה.


הבת שלי ממש ממש לא אוהבת תרופות, אבל לדעתי זה ריגשי וגם קצת עצלנות שלה… מרגיש לי שהיא לא מספיק מתאמצת להפסיק את זה. אני משתדלת להניח לזה ולא ללחוץ, אבל לא יודעת מתי זה יעבור לה… בזמנים חלשים שלה זה ממש מציק לה, בזמנים אחרים היא מתעלמת לחלוטין.


יש עוד משהו שאפשר לעשות בשביל לעזור לה? 

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויקאחרונה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!אחרונה
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי

השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.

רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).


בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.

לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:

לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.


אשמח לרעיונות -

- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע

- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם

- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים

- לעוד כיווני חשיבה

וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.


נושאיםמדברה כעדן.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

כמה רעיונות:הגברת מהירח

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון


נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל


וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11

 

 

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

 

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

 

 

הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

שאלה על בטיחות ברכבכל היופי

יש לי שכנה שאני די מחבבת והחיים שלה לא קלים.

היא לקחה את הבת שלי טרמפ בתוך היישוב לא מזמן, והבת שלי אמרה שהיא לא מפסיקה לסמס תוך כדי נהיגה, והילדים שלה לא חגורים ולא תמיד יושבים.


אמרתי לה לא להגיד שום דבר אבל לא לנסוע איתה יותר, כי זה לא בטיחותי בעיניי (מצאתי לה חלופה).


א. מי שנוסעת בתוך היישוב עם ילדים לא חגורים, אנא האירו את עיניי כדי שאוכל לדון לכף זכות... מאוד קשה לי עם הרעיון.

ב. האם לדעתכן כדאי להעיר? בעלי חושב שכן, אני בתפיסה שאין טעם ואני לא אחנך אותה, לדבר שנראה לי כל כך בסיסי בבטיחות (נסיעה של 10 דקות, לא 2)

לא רואה טעם להעיראורי8אחרונה

גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות. 

מה אתםחושבות על הנקה?אליה דבורובסקי

אני חושבת להפסיק להניק ולעבור למטרנה מה אתם חשובות על זה?

זאת שאלה שמתאימההשם שליאחרונה

לפורום הריון ולידה.

זה פורום שעוסק האימהות לגילאים גדולים יותר, וגם הוא פחות פעיל.


זה מאוד משתנה בין אחת לאחת, וגם בתינוק וההנקה הספציפיים.


לא כתבת באיזה גיל התינוק.


תעשי מה שטוב לך, בלי קשר למה אחרים חושבים.

אולי יעניין אותך