גיל ההתבגרות ושיחה על שורשיםפליונקה
שלום בנות. חושבת איך לנסח את זה. בשבת שיחקתי עם בנות ואז מתבגרת שלי אמרה לי שאני לא נראית לה כל כך שמחה.
לפני זה היא שאלה אותי למה עליתי לארץ, למה נהייתי דתיה , ניסתה לשאול על משפחה שלי ושל בעלי. יצא שהיו שם גם בנות קטנות אז לא כל כך הצלחתי לספק לה תשובות. וגם קשה לי להסביר לה. זה מורכב. גם כשעושים את הדבר הנכון לא תמיד מרגישים שמחים ויש קשיים, והיא עצמה הורמונלית ומסתובבת קבוע עם פרצוף חמוץ .
גם לגבי עליה ותשובה זה לא שגיליתי את האור, אני הכי לא כזאת , אני בן אדם קר , שכלי , חשדני ... פשוט הדברים האלו מרגישים לי נכונים גם אם לא הכי כיפיים.
גם סיפורים משפחתיים לא תורמים , מצד אחד היא לא חושבת שעזבתי משהו כיפי , מצד שני קשה לה להתחבר שאלו השורשים שלה, כי הדברים האלו נורא רחוקים ממנה.
בקיצור יצאתי משיחה איתה עם טעם חמוץ. מבינה שזה הגיל, היא צריכה להיפרד ולמצוא את עצמה אבל עדיין לא נעים לי.
תספרי לה את *זה*.תיתי2
את מה שאת מרגישה באמת.
שגם כשעושים את הדבר הנכון, לא תמיד בהכרח מרגישים שמחים.
שבחרת בדרך שלך כי היא מרגישה לך נכון, גם בלי אורות וברקים מהשמיים. מה מרגיש לך נכון? ספרי לה את מי שאת.
את לא צריכה לספר לה את "מה שנכון", את "מה שצריך",
האותנטיות והכנות שלך שווים הרבה יותר.
ואדרבא, לפעמים הילדים מעירים אותנו לחיפוש מחודש, לגילוי מחודש (רק לפעמים? תמיד, כל הזמן)
אפשר לומר לה "אני גם מחפשת את השמחה שלי מחדש, מדי תקופה זה קורה לי, כמו מה שקורה לך עכשיו. זה לא אומר שרע לי, או שאני עצובה, או מתחרטת. זו תקופה ואני אגלה דברים חדשים ואגלה את השמחה מחדש..."

היא תשאב מהאותנטיות שלך כוחות, וכיוון, לדרך שלה,
שתהיה המשך לדרך שלך, התפתחות ייחודית שממשיכה אותך,
היא עוד תאיר לך בעצמך מקומות שלא הכרת
היא תיקח את מה שהבאת לה בלב פתוח - הלאה, בכל מיני כיוונים מעניינים (ומבאסים, בסדר, מותר להתאכזב)
ההיפרדות שלה לא חייבת להיות חדה, אחרת, בועטת
כשאנחנו באים בכנות, נוכחים איתם בלי להתיימר, בלי "לחנך", בלי "לומר את מה שנכון",
הם לוקחים את האמת הפנימית, את הטוב הפנימי, את הרצון, וממשיכים.
כל הטוב שבך נטמע בה, וכשאת לא מסתירה או מכחישה - את לא נותנת לה סיבה לבעוט ולהתכחש לטוב, כדי להצליח ללכת עם הלב שלה.
אתם באותו מקום
של חיפוש
של שאלות
של מורכבות
היא לא צריכה להפריד את עצמה ממך, אם היא מקבלת הבנה ושותפות לתהליך שלה.


(כמובן שבאופן מעשי הבחירות שלה יכולות להיות שונות. אבל המהות יכולה להשאר בחיבור, הולך ומעמיק, דווקא מתוך המורכבות שצפה, ועל אף שיהיו רגעים של אכזבה וכעס בתוך הקשר. כי לא קל לפגוש מציאות מורכבת)
מצדיעה לך 💗אם מאושרת
ממש לא קל לעזוב ולעלות לבד לארץ,ולפלס לך דרך.
אני כ"כ מעריצה נשים חזקות כמוך שעשו דבר כזה!
כל הכבוד 👋👋👋

זה דברים מאד עדינים ומשתנים ממשפחה למשפחה- קשה לכוון לדעת מה אפשר לקחת ממשפחה למשפחה. אז כותבת לך בזהירות כמה מחשבות - אולי חלק יתאים לך.

- אם אני לא טועה זה החזון אי"ש אבל יש עוד כמה רבנים שאמרו דברים באותו רעיון-
מכיוון שכל היהודים היו פעם דתיים ורק ב300 שנה החלה עזיבת הדת. לפני כמה דורות היתה סבתא דתיה שבכתה בהדלקת נרות והתפללה שהצאצאים שלה יהיו אוהבי ה' יראי אלוקים בה' דבקים...
זה שאתם זכיתם לחזור בתשובה זה בכח הדמעות והתפילות של הסבתא הדתיה ( לא משנה כמה דורות אחורה).
זה נראה לי חשוב לזכור את זה- אין יהודי תלוש,כולנו מחוברים בשרשרת הדורות לאבותינו שעמדו במעמד הר סיני, לשלושת האבות.

- ליהודי יש בדנ"א מידות טובות ( כל שיש בו 3 דברים אלו- מתלמידיו של אברהם אבינו...)
זה שסבתא לא שומרת תורה ומצוות- בכלל לא אומר שהיא לא היתה בעלת מידות טובות.
תנסי לחפש סיפורים שייקרו את הסבים ( הבת שלך לא עשתה עבודת שורשים מתישהו?)
איך נתנו צדקה לעניים/ ביקרו חולים/ נהגו ביושר בענייני ממון / עסקו בצרכי ציבור בקהילה שלהם/ייבשו ביצות / נלחמו בצה"ל-
בוודאי שתמצאי דברים טובים.

וזה נראה לי חשוב בעיקר בשבילך יותר מבשבילה- להעריך את השורשים שלך יעשה לך טוב,
וממילא היא תרגיש את הטוב הזה.

יש לי חברה גיורת שההורים שלה נוצרים אדוקים וכעסו מאד כשהתגיירה וניתקו איתה קשר. לאחרונה היא סיפרה לי בשמחה שאמא שלה יצרה איתה קשר.
והחברה שלי אמרה שזה מאד חשוב לה שהילדים יכירו את אמא הטובה שלה, ואני יודעת שאמא שלה- ממש זרקה אותה מהבית,היא היתה רעבה ללחם, וסרבה לניסיונות שלה ליצור קשר כשהיא פנתה אליה, ועדיין היא בטוחה שאמא שלה היא אישה טובה.
אני מרגישה שהתכונה הזאת של האמון וראיית הטוב באמא- מאד עוזרת לחברה לבנות משפחה שמחה, כי כשהלב מלא בכעס רעיל, זה מקרין על כל הבית.

מאד הגיוני שהצטברו בלב שלך רעלים צודקים ואמיתיים שקורים כשהורים כועסים כשהילד שלהם חוזר בתשובה,ואת לא אשמה בהם בכלל!!! אבל את זו שסובלת מהם😣😣😣
ואולי הבת שלך מרגישה את זה?
וזה דווקא הזדמנות בשבילך לעשות לך בעצמך יותר טוב בלב💗
אני לא חושבת שאני תלושהפליונקה
סבתות של אמא שלי היו יחסית דתיות עד כמה שזה התאפשר במציאות שלהן .
לגבי עבודת שורשים. לא יודעת, לא זרם. קיבלנו דף עם שאלות שרובן היו על אוכל. מה מאכל מיוחד היה בפסח, מה מאכל מיוחד היה בשבת, איזה מנהג מיוחד היה בבית...
מצד שני גם לחברה שלה שהיא בת של רב זה לא זרם. ולא רק לה.
לגבי חברה שלך גיורת , אני אכתוב בכנות. אני לא בטוחה שזה יתרום לילדים שלה קשר הזה. אם הם נוצרים אדוקים הם בטוח ישתדלו להעביר מסרים האלו לילדים שלה , אם הם זרקו אותה מהבית כנראה שאין להם גבולות בנושא הזה.


תודה לך על התגובהפליונקה
מקווה שלא נפגעת ממה שכתבתי.
דווקא תמיד הרגשתי בסדר עם המשפחה שלי מבחינה שורשית יהודית. בילדות שלי זה היה נחשב קשר חזק מאוד ליהדות. אבל בעיניי ילד דתי זה לא נחשב ככה. הם חיים מציאות אחרת.
חלילה,אם מאושרת
זה משמח שאת לא מרגישה תלושה. ככה הרגשתי ממה שכתבת בהתחלה,ממש שמחה שטעיתי.
לגבי זה שכתבת שבעיני ילד דתי זה לא נחשב אני חושבת שזה תלוי בך ולא בילדה.אם את תעצימי את זה גם הבת שלך תרגיש את זה.

(לגבי החברה שלי הגיורת- לא הילדים בקשר עם אמא שלה. רק היא- וזה חשוב לה בשביל החוזק הנפשי שלה בדרך שהיא בחרה)
לא יודעת להתייחס לכל מה שכתבתבארץ אהבתי
עוד אין לי ילדים בגיל ההתבגרות, ולא מדברת מניסיון מהכיוון הזה.

אבל רציתי להתייחס למה שכתבת על זה שהיה לך קשה לשתף את הבת שלך בסיבה שנהיית דתיה, כי זה 'לא שגילית את האור' אלא פשוט כי זה מרגיש לך נכון.

האמת שאני חושבת שזו תשובה ממש חזקה. במידה מסויימת אפילו יותר ממי שחזר בתשובה מתוך חוויות רגשיות של 'לגלות את האור' (כמובן שאין פה מקום להשוואה, לכל אחד המסלול שלו ומה שהיה נכון עבורו. וכל אחד שחזר בתשובה זה מדהים בעיני. אבל אם לך זה נשמע 'פחות' לחזור בתשובה ממקום כזה כמו שתיארת, אז בעיני זה אפילו להיפך).

ואני יכולה גם לספר שגם הסיפור של אבא שלי די דומה. הוא גדל ברוסיה בלי שום רקע של יהדות (עד גיל 9-10 אפילו לא ידע שהוא יהודי). הוא בן אדם מאוד שכלי ורציונלי, מתמטיקאי בנשמתו, אבל בשלב מסויים כן התחיל להתעניין מעבר והגיע ללימוד תורה ולשמירת מצוות.
וגם אצלו הוא אף פעם לא סיפר על חוויות של 'לגלות את האור', אבל הוא עדיין בחר ללמוד תורה ולשמור מצוות, מתוך היגיון וחיבור שכלי (ואפילו שזה היה עוד בתקופה שהכל היה צריך להיות בסתר ובמסירות נפש).
ולי הסיפורים שלו היו משמעותיים. ההבנה של הבחירה שלו, דווקא מתוך היגיון והסתכלות רציונלית, ולמרות שזה גבה ממנו מחירים, גרמה לי להרבה ביטחון וחיזוק האמונה שלי.
גם אני כמוךהמקורית
לא גיליתי את האור בבום, עשיתי תהליך שכלי שרק אחריו הגיע תהליך רגשי שמחבר אותי לעניין
לא יודעת איך הייתי עונה על זה בדיוק, אבל מאחר והילדים שלנו גדלים למציאות אחרת כבר אז ברור לי שהם לא מבינים כמונו אבל בחינוך שלי מולם אני כן מצליחה לחבר אותם לפן פחות שכלי עד כה ב"ה.
יש מורכבות בעבודת השם שצריך לחבר לראייה שלהם עכשיו ולחוויות שהם חווים עכשיו שהן שונות משלנו. והעניין של השמחה לא חייב להיות מקושר תמיד לשורשים.
אפילו שבאופן כללי אנחנו שמחים מאוד שבחרנו בדרך שלנו ומאמינים בה, יכולים להיות מצבים שאנחנו לא הכי שמחים בעולם בגלל כל מיני דברים אבל השמחה הפנימית ישנה תמיד רק היא לפעמים מסתתרת.
אני חושבת ששיח ממקום רגשי יכול יותר לחבר אותך אליה.
מקווה שניסחתי נכון והבנתי למה התכוונת
תודה לכולם על התגובות, החכמתי וגםפליונקה
נתרמתי
נשמעתהילה 3>אחרונה
שהיית רוצה שהשיחה ביניכן תיראה אחרת, וזה באמת מבאס שדווקא הזדמנות ושאלות כטלה מתפקששות.

וגם, אולי אולי הרגשת
לא מספיק בנח עם התשובות שלך, עם זה שאולי את לא שמחה מספיק,
והיית רוצה שיהיו לך תשובות שהילדה שלך תוכל להתחבר אליהן.

אני חושבת שקודם כל את צריכה לדעת שעשית תהליך מדהים וראוי להערכה. לחפש את האמת, להתחבר אליה וללכת עליה זה לא מעשה מובן מאליו.

אז מציעה דבר ראשון להסתכל בהערכה אל עצמך ואל התהליך המדהים שעברת, ולא
לראות את עצמך מהעיניים השיפוטיות שנדמה שהילדה אולי מסתכלת בהן כלפייך.
לרוב כשאנחנו מרגישים בשיפוטיות כלפינו מדובר בעומק בשיפוטיות שלנו כלפי עצמנו.
אז קודם כל תתחברי את אל עצמך ואל התהליך שעשית,
ותעריכי מה שעברת!!

ואחרי זה, אם תרצי ותרגישי בשלה, תוכלי ליזום בעצמך שיחה עם הנערונת,
ולהגיד לה את זוכרת ששאלת אותי על זה ועל זה?
היה לי אז מורכב לפרט לך מכל מיני סיבות,
אבל כן הייתי שמחה להסביר לך לעומק כשאני פנויה מה שמעניין אותך.

נשמע שעשית דרך מדהימה!!

אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123

מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.

תודה.

תיכנסיעוד מעט פסח

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

מה זה מחיר שפוי ואיזה סגנון של אטרקציות?חילזון 123אחרונה

מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי

השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.

רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).


בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.

לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:

לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.


אשמח לרעיונות -

- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע

- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם

- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים

- לעוד כיווני חשיבה

וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.


נושאיםמדברה כעדן.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

כמה רעיונות:הגברת מהירח

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון


נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל


וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11

 

 

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

 

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

 

 

הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

אולי יעניין אותך