למה בנים רוצים להתחתן? (שאלה בעיקר לבנים)באמונה תמיד

חוץ מקשר פיזי...

למה בנות רוצות להתחתן?פשוט עייף

חוץ מקשר רגשי?

בשביל הילדים כמובן ;)מומו100
חשבתי שזה ברור חחח
אבל אולי זו רק אני
אצלי הקשר פיזי לא כזה עומד במרכז. אולי כשאתחתןחסדי הים
זה כן יהיה יותר מרכזי.

אני בן אדם עם חסרונות: חלק מהם נובעים מזה שאני גבר, כמו מיעוט שיחה, ביישנות בהבעת רגשות, לפעמים חשיבה שכלית יותר מדי עמוקה, ועוד הרבה שאשה מתאימה יכולה להשלים. בנוסף, יש לי חסרונות שבגלל אדם אחר יכול לעזור לי להשלים.
בנוסף, יש לי אישיות ענקית שיש לו הרבה מה להעניק.

כמובן אשה זה מוביל למשפחה.
זה די פשוטעוגיפלצת יואב
איש ואישה זכו שכינה ביניהם.
ברגע שאתה מתחתן עם מישהי שאתה שלם איתה והיא שלימה איתך יש ביניכם שכינה.
יש רצון עז לעבוד את ה׳ מתוך שותפות ומתוך משפחה.

וכמובן שיש את העניין של בכללי שותפות לחיים.
מישהי שמתעניינת בך, מישהי שאיכפת לה ממך.

ויש עניין של אחריות.
אנשים בוגרים רוצים ויכולים לקחת אחריות ונהנים מזה.

נראה לי…
את טוענת שיש הבדל בין בנים לבנות בזה?אור וחיים

אין לי מושג למה כל הבנים רוצים להתחתן, בסוף כל אחד הוא אדם בפני עצמו. אולי כדאי לך לבקש מהבנים שיתפו את הסיבה שלהם, מאשר שיצטרכו לתת הסבר על כל הבנים... 

 

ולמה בנות רוצות להתחתן זה יותר ברור לך?

זה לא ברור?ekselion

אני משתוקק למצוא את החצי השני של הנשמה שלי

בשביל לחיות עם אהבה - אני לפחותמבקש אמונה

כל כך חסר 

כמו שאני רוצה להניח תפילין - כתוב בתורה שצריךאחו

וזהו? 😞הָיוֹ הָיָה
מה לעשותאחו
קראתי קצת את התגובות כאן ויש הרבה דברים של טעם וברומו של עולם אבל אביע את דעתי, כמה מתוך זה באמת מיתרגם למציאות?

לא יודע מאיזו סיבה רוב רובן המוחלט של הזוגיויות שנתקלתי בהן היו גרועות, חלק לא מבוטל גם קטסטרופליות, בקרב אנשים מכל הלכי החיים, אולי זה פלא סטטיסטי וזה לא משקף את המציאות אבל השיא שראיתי מבחינת זוגיות מוצלחת זה שבני הזוג פחות או יותר מסתדרים, עכשיו, אני לא טוען שזוגיות זה אומללות או משהו אבל זה נראה שלטווח הארוך זה לא אותן קלישאות.

יש הרבה דיבורים על "אהבה" ו"להרגיש גברי" "להרגיש נשית" "הפן הפיזי" "בניין משותף" אבל באמת אני לא כל־כך מצליח לראות את זה, כמובן אני לא נכנס לחיים של אנשים אחרים אבל בכל אופן על עצמי,

כשאני בוחן את החיים האישיים שלי שבהם סדר היום הוא לקום מוקדם לסיים מאוחר עם זמן ללכת לבית הכנסת להתקלח לאכול ולישון ותו לא, אני לא רואה איך בדיוק כל הדברים האלה אמורים להיכנס פנימה, אני לא רואה איך "להרגיש נאהב" רלוונטי בין כל ערימות הכביסה והגיהוצים

לכן, מבחינתי הסיבה להתחתן זה לשם שמיים, אם עיקר העניין היה תלוי באותן קלישאות מה לי ולזה, אבל אם זה כמו מצוות תפילין אז בוודאי יש בזה עניין גדול וצריך להשתדל הרבה כדי לקיים
אל תתחתן עד שתשנה את הגישה הזואוויל מחריש
לא, למה להתחתן בשביל קשר פיזי או להרגיש נאהבאחו
שיא הבגרות
לא התייחסתי לזה, אבל אתייחס בסוף ההודעה.אוויל מחריש
להתחתן כי זו מצווה מעיד על שקר עצמי או בעיות חמורות בקשר למצווה, בדומה לכיבוד הורים כי זה מצווה.

להתחתן רק בשביל קשר פיזי או להרגיש נאהב זה גם בעייתי קל וחומר אם זו המגמה העיקרית.
לא מסכיםאחו

"אך בזאת יאות לנו להיות כל עסקינו במילי דעלמא לא לגרמייהו כי אם להחיות נפשות חלקי אלקות ולמלאות מחסוריהם בחסד חנם שבזה אנו מדמין הצורה ליוצרה ה' אחד אשר חסד אל כל היום חסד של אמת להחיות העולם ומלואו בכל רגע ורגע רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי התורה." [ליקוטי אמרים אגה"ק ט']

 

הגישה מוכרת אבל בעצם מה שהיא אומרת זה שצריך שהדברים יבואו באופן "טבעי", אבל מה זה באופן טבעי? באופן טבעי "נכון", כלומר אם הטבע שלך הוא הפוך אז הטבע שלך הוא מקולקל, ואז למי בדיוק יש "טבע נכון"? ומה המשמעות של "אופן טבעי" אם זה לא באמת טבעי, אלא צריך להתאמץ כדי להגיע לזה?

 

יש אדם שטבע ברייתו קמצן עד מאוד, בבחי' "מי שלא מרים עשר אגורות לא שווה עשר אגורות", ויש אדם שטבע ברייתו נדיב ונוח לבריות, עכשיו יגיד לך אותו קמצן שאחרי שעסק בתורה ולמד מעלת הצדקה הוא משתדל לתת צדקה לפי כוחו אף על פי שיש בכך קושי נפשי עצום בל יתואר. זה אומר שהוא מקולקל או משהו? או שזה אומר שהוא לוקח את המידות שניתנו לו ומנסה לעשות איתן מה שהוא יכול?

 

"תנו רבנן יפיפיות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי מיוחסות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם למשפחה לפי שאין האשה אלא לבנים מכוערות שבהם מה היו אומרות קחו מקחכם לשום שמים"

....תות"ח!

מה שציינת בסוף לא קשור. בוודאי שקשר הוא לא מבוסס על חיצוניות ח"ו (אע"פ שיופי שמבטא פנימיות ומאדיר ומפאר אותה הוא משובח וחשוב, במיוחד בזוגיות...דברי הגר"א כמדומני על: "שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל"- "במה תתהלל? ביופי". ואכמ"ל), אך בוודאי שהאדם צריך השלמה, ו"כל השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה, שרוי בלא ברכה וכו'...". הקב"ה אומר: "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו", האדם חסר במהותו בלא אשה. ובזמנים אלו אפשר לדמות את זה לחורבן בית המקדש. אנחנו לא יודעים מה זה, ולכן אנחנו לפעמים לא מצליחים לחוות את החסרון כמו שצריך. אבל ככל שנעמיק ונדע מה חסר לנו, נבין שזה משהו שחסר בנו מהותית. הכוזרי בסוף מאמר חמישי כמדומני כותב שבית המקדש ייבנה רק כשעם ישראל ישתוקק אליו בתכלית הכוסף. כך גם אדם שלא מבין מה חסר לו, כנראה שה' לא יסייע בידו למצוא את זיווגו המתאים. רק כשהאדם מתפלל לה' מתוך הבנה אמיתית שהוא חסר וה' יכול להושיע אותו, ה' יענה לתפילתו. אני לא פוסק מה קורה במקרה שאדם לא מבין, האם הוא צריך לחכות או לא, אני רק אומר שזה משהו מהותי וקריטי. בהצלחה רבה.

אבל אתה מביןאחו

שאילולא מצוות התורה אין לי עניין ליצור לעצמי "חיסרון".

מצד "לגרמייהו" באמת לא אכפת לי, כי אם זה בשביל למלא חיסרון אישי שלי אז יש דברים קודמים יותר בסדר העדיפויות ואין לי זמן להתעסק עם זה.

אלא שאם זה בשביל לקיים את התורה אז ורק אז יש לזה חשיבות של ממש וצריך להשתדל מאוד וזאת טענתי המקורית.

 

באשר למדרש בסוף, הוא מביא שלוש סיבות לזוגיות, נוי, יוחסין ( = חיי משפחה וקשר זוגי כו') ולשם שמיים, אני לא רואה סיבה להפוך את פשט המדרש או הפסוק ואז להלין שזה לא קשור - כמובן אין לי בעיה עם דברי הגר"א ח"ו אבל זה לא הפשט.

...תות"ח!

אמרתי לך, זה שאתה לא חש בחסרון לא אומר שהוא לא קיים, והבאתי משל מבית המקדש. (ולכן גם חז"ל בברכות ו' עמ' ב' אומרים: "וא"ר חלבו אמר רב הונא כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות שנאמר (ירמיהו לג, יא) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות ואם משמחו מה שכרו?....רב נחמן בר יצחק אמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים שנאמר (ירמיהו לג, יא) כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה'", ועיין בהרחבה במה שכתב הרב דוד דב לבנון באתר ישיבה: https://www.yeshiva.org.il/midrash/2363 . רואים שמעין אותו חסרון של בית המקדש מתמלא בחתונה, ולכן שוברים את הכוס ואומרים "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי").

וגם עוד משל שאפשר להביא ששמעתי אותו ביחס לתורה אבל הוא נכון גם לגבי נשיאת אשה, יש אדם שטועם דבש ומרגיש שהוא חמוץ, הבעיה היא לא בדבש, הדבש אובייקטיבית מתוק, פשוט לו יש פצעים בלשון ולכן הוא לא מרגיש את מתיקות הדבש. על אותו מטבע, מכיוון שאדם נמצא במצב מסויים הוא לא חש את החסרון, אבל בוודאי שהוא חסר אובייקטיבית, לא משנה כמה יכחיש את זה.

כמו שאמרתי, הנישואין לא משלימים רק חסרון אישי, הם הרבה יותר מזה. כשאדם מתחתן הוא הופך להיות יותר נותן, יותר שלם, זה משהו בסיסי ובלעדיו הוא לא אדם, כי כתוב: "זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם....", רק כשאדם מתחתן הוא הופך להיות אדם, רואים עד כמה זה דבר כ"כ בסיסי. אתה מתאר פה מצב שאתה חושב שתתרום יותר לכלל אם לא תשא אשה. קודם כל, אם אדם מתחתן ומוליד ילדים הוא בונה בניין נצחי של נתינה, והרבה יותר תורם. מלבד הולדת הילדים, אדם שלא מתחתן זה בדר"כ מנוחות, יותר נוח לו להישאר איך שהוא, ודווקא עליית המדרגה מבחינת אחריות ע"י עול הפרנסה וזה שאדם צריך לחיות עם מישהו אחר כל הזמן ולדאוג לו, קשר מחייב (כמובן שיש בו גם סיפוק והנאה, אך זה לא העיקר, העיקר זה הנתינה, וממילא כשאדם לאחר הוא גם מקבל כפליים מזה, וחלילה שלא תהיה נתינה על מנת, שזה מה שקורה הרבה פעמים בציבור החילוני...), זה בונה את האדם ומצמיח בו כוחות חדשים והתקדמות מתמדת, ונותן לאדם שלימות יותר גדולה. וגם, ה' בכוונה עשה שיהיו שתי זוויות, של נקבה ושל זכר, ואדם שנשאר רק עם עצמו יש לו הסתכלות צרה ולא רחבה, וההסתכלות השלימה יכולה להיות רק אחרי החתונה.

הנתינה לילדים וגידולם זו מטרת החיים, "ללמוד וללמד לשמור ולעשות", ולא להישאר רק בגדר האידיאל ולהתחתן עם התורה, ועל זה חז"ל במסכת אבות יוצאים, שאדם שנשאר בעולם האידיאי ולא יורד למעשה לוקה בחסר.

מבחינה טבעית רואים, עוד לפני התורה, ש"לא טוב היות האדם לבדו", גם האדם מגיע למקומות לא טובים, אבל בלי קשר, זה לא טוב, זה לא טבעי ולא נכון להיות בודד, והאדם מטבעו צריך השלמה ו"אשת ברית" שתשלים אותו, ובעת הצורך גם תהיה "כנגדו", תתן לו בראש ותאפס אותו.

אגב, אחרי כל מה שכתבתי אני משבח אותך שלמרות שבאופן אישי אתה לא מבין את החשיבות של החתונה, אתה עושה ומקיים את מצוות התורה, ועל זה כל הכבוד. אבל עם זאת, חבל שתתפוס את מצוות התורה כמשהו חיצוני. המצוות משלימות את האדם ועושות לו טוב (גם אם המדרש מדגיש את הסיבה שלמענה עושים את המצווה, להראות שאפילו שהאדם לא מסוגל לראות איך זה טוב לו צריך לעשות לשם שמים), "לטוב לנו כל הימים לחיותינו כיום הזה". המדרש בכלל לא מדבר על הסיבות להתחתן, אלא מדבר על הטריגר, מה שימשוך את האדם לקיים את מצוות החתונה, אך בוודאי שח"ו להגיד שמטרת החתונה זה יופי או יוחסין. ואחרי שהאדם יתחתן יבין שזה הרבה מעבר, ואם יכול אז מלכתחילה לשאת לשם שמים, אך לשם שמים לא אומר שאני עושה את זה למרות רצוני, אלא אני לא נושא בגלל אינטרסים אישיים כמו לקבל הנאה וכדו'...ח"ו, אלא בשביל לעלות קומה בעבודת ה', בשביל לתת למישהו אחר ולגדל ילדים ולקיים את המצווה בשמחה ולהבין את המשמעות שלה (ואני בטוח שנכתבו ספרים על חשיבות החתונה, אפשר אפילו למצוא באינטרנט בטח הרבה דברים על זה....), ה' לא רוצה שנהיה רובוטים ונעשה את המצוות, אלא שנתחבר אליהן עד כמה שניתן, וכמובן, כשאי אפשר להתחבר אז ורק אז עושים לשם שמים, ובמיוחד במצווה הזו שכ"כ חשוב להבין את משמעותה ולהתחבר אליה.

לפי דעתך חלילה נשים לא צריכות להתנאות בפני בעליהן, אלא פשוט לקיים את המצווה ותו לא? בוודאי שלא כך. ועיין רש"י שמות ל"ח ח' שמראה את החשיבות של החן.

ואגב, המדרש עצמו מביא דוגמא של נישואים לשם שמים, מרים הנביאה נקראה עזובה שכל בחורי ישראל עזבו אותה לפי שהייתה כעורה, ואז בא כלב ונשא אותה לשם שמים, ואז ה' עשה נס והיא הפכה להיות יפה ביותר. רואים שאפילו הדוגמא הקיצונית שמשום מה אתה נצמד אליה של נישואים לשם שמים, גם שם בסופו של דבר מרים הפכה להיות נאה. (ובלי קשר, הגמרא כבר אומרת שגם אם יש אשה שהיא לגמרי לא יפה, אם היא מתאימה לאדם ומשלימה אותו זה מספיק...וגם יש את הגמרא שאומרת שרוקדים לפני הכלה ואומרים שהיא נאה וחסודה אפילו שהיא לא נאה, ומדוע? כי כל אדם נברא בצלם א-לוקים ויש איזה חן מסויים שמביא לעולם, ובעלה של אותה אשה מצא את החן הזה, אז זה מספיק, ובשבילו היא נאה וחסודה. ולכן גם כתוב על אסתר המלכה לדעת מי שסובר שירקרוקת הייתה, כשעמדה לפני אחשוורוש נמשך עליה חוט של חסד ומצאה חן בעיני אחשוורוש, "...מצאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו...", רואים שצריך שתהיה מציאת חן, איזה יופי שהאדם מוצא, וכמובן, היופי החיצוני הוא לא העיקר אלא בא לבטא את החיבור הפנימי (ואנחנו גם בני אדם והאדם צריך שיהיה גילוי חיצוני כלשהו כדי שהאדם יוכל ע"י זה להתחבר)....ולכן צריך לראות אשה לפני שנושאים אותה, כדי שתמצא חן בעיניו, והחיבור הזה של אהבה הוא אמור להעלות את האדם בעבודת ה', שהאדם ידע אהבת ה' מהי באמת, ויעשה את המצוות מתוך חיבור אמיתי ועמוק ושלם).

מחילה על האריכות....

נ.ב. נראה לי התחלתי להבין עם מי הויכוח. אתה גוּשניק?

אסביר את עצמי באופן ברור יותראחו

השאלה המקורית הייתה מה המניע של בנים להתחתן.

על כך ענו שלל תשובות, ואני עניתי שאילולא מצוות התורה אני לא מרגיש "תמריץ" לקיימה מצד השכל או הרגש.

 

אם תשאל אותי אישית - כלומר, מה הייתי אומר אילולא מצוות התורה, הרי שהייתי אומר לך שאני רואה את הזוגיות כמו הר גבוה מאוד, שהרבה מנסים לטפס עליו - חלק מגיעים לפסגה או לנקודה מאוד גבוהה, חלק מטפסים לאט־לאט, הרבה נופלים ונפצעים או גרוע מכך כפי עינינו הרואות מבלי להתכחש למציאות בפועל.

כאשר אני מסתכל על זוגיות שלא מתוך ראייה של תורה הרי שאני רואה סביבי אינספור זוגות אומללים שמתחרטים (חלקם בגלוי וחלקם בסתר) על כך שנפגשו.

 

ומה בפסגת ההר הזה? אם תשאל אותי אישית, שוב - אם להתעלם באופן מודע מהפן הרוחני של הדברים, אין לי מושג - אני לא מבין בכל העניינים האלה של "אהבה" ו"נתינה" ו"נאמנות" ו"גבריות" ו"נשיות" ושלל המילים עוצרות הנשימה האלה. אני פשוט לא מבין כל־כך מה זה אומר לכן זה גם לא מעניין אותי per se. אם זה בשביל "להרגיש נאהב" או סיבות אישיות אחרות כלשהן, פשוט חבל על הזמן.

 

וכעת, כשאני רואה את ההר הזה מולי, שאיני יודע מה נמצא מאחוריו, ומאידך יודע את הקשיים שכרוכים בטיפוס עליו, אני אומד את יכולותיי (שאינן יוצאות מן הכלל) ואת הנסיבות (טרדות הזמן והפרנסה ומה לא), ומגיע למסקנה שזה לא בשבילי.

 

לכן, לא מעניין אותי הנושא מצד השלמת חיסרון כלשהו בלבד, כי באמת, לא מפריע לי אישית להיות חסר, ואני לא מבין כל־כך את משמעות הדבר חוץ מבפן התיאורטי.

 

אבל, כיוון שזאת מצוות התורה, ותלויים בה המון עניינים רוחניים (ברובם אין לי השגה אני מניח), הרי שזאת כבר לא שאלה של הרצון האישי שלי, שכאמור לא מכריע את כף המאזניים לבד, אלא שאלה של האם אני רוצה לקיים את דבר ה', כמו שאני רוצה להניח תפילין, והתשובה היא בוודאי כן. ואם נתינה וחיבור הם חלק מהמצווה אז גם אותם נקיים (לא מצד תחושה של כפייה אלא כי פשוט לא הייתי מגיע לזה לבד).

 

אז אפשר לומר שאני "פגום" כי אני לא מרגיש את הדברים בעצמי - באמת יכול להיות - פשוט לצערי אין לי איך לעזור בזה. וזאת הייתה כוונתי עם המדרש, שזה לא משהו מופרך נישואים לשם שמיים כלומר לשם המצווה גרידא.

 

כשם שאיני יודע לכוון את כוונות האריז"ל כשאני מניח תפילין, איני יודע "לכוון" בכוונות של מצוות נישואים, מבחינתי זה כמו סודות בקבלה.

 

ביחס לאישה נאה, מהבחינה הטכנית ביותר כמו ששמעתי פעם בשיעור של הרב עובדיה זצ"ל, גם זה חלק מ"זה א־לי ואנוהו", אז זה חלק מההידורים של המצווה לכן בוודאי זה חשוב, אם כי, אני לא רואה בההסתכלות הטכנית (עם כמה שהיא משעשעת), משהו קטסטרופלי, כי לומר שזה הידור הלכתי לא שונה מבחינתי מלומר שזה עניין רוחני עצום וחשוב.

 

בכל־אופן ביסודו של דבר מה שמעניין אותי זה מצוות התורה, אם מתוך איזה צורך פנימי או משהו בסגנון, אין לי כזה, ואין לי זמן בשביל צרכים כאלה, אלא שאם הם חשובים לעבודת השם, אני מוכן להשקיע בשביל זה.

 

ובכיוון אחר... האם לאורך ההיסטוריה של עם ישראל באמת התעסקו כל־כך לעומק בנושא הזה? האם היה צורך בחיבור יוצא מן־הכלל ואידיאלים וכו' כדי להתחתן או שזה פשוט היה חלק מהחיים, או שעשו את זה בשביל המצווה? זאת אומרת, אין לי ח"ו בעיה נגד ההתעמקות במשמעות של זוגיות, הפוך, זה מבורך ומעצים וחשוב ובוודאי שיש לזה חשיבות, אבל האם זה באמת מעכב עד־כדי־כך? או ש"נשתנו הטבעים"?

 

ועם מי היכוח?

 

לא הייתי מגדיר את עצמי כגושניק ואני קצת סקרן מהיכן המסקנה.

לשיטתךאוויל מחריש
מן הראוי שתבדוק אולי אתה פטור מהמצווה הזו משום ואהבת לרעך כמוך, יכול להיות שאתה תגרום למישהי צער רב.

אדם שאם לא היה מצווה לאכול לא היה אוכל הוא אדם שצריך שהטבע שלו התקלקל, אותו דבר גם בנישואים. מכיוון שאתה מסכים שאולי יש לך בעיה כזו, למה שלא תנסה לפתור אותה מקצועית?

מעבר לכך, ההתמקדות שלך בצרכים והחסרונות שלך זו תנועה נפשית נשית, ובגלל שאתה גבר אין פלא שזה לא מספיק בשבילך.
אוליאחו

אם מתייחסים לחשש הזה אני לא רואה איך מישהו יכול להתחתן בכלל. אולי הבבא סאלי היה יכול להרשות לעצמו. בגישה הזאת אפשר לפטור את רוב העולם מהמצווה (אולי זאת הכוונה?)

 

הדרכת חז"ל היא להתחתן בגיל מוקדם יחסית ובגיל כזה בוודאי לא באמת בשלים ובוגרים לחלוטין. זה לא שבעבר כל אחד לפני החתונה היה עובר סדרת טיפולים פסיכולוגיים ועובד 50 שנה על המידות כדי להגיע למצב שבו הוא מספיק מתוקן כדי להתחתן, לא נראה לי שיש בסיס לכך.

 

זאת אומרת, אם יש בעיה מאוד מהותית, אז כן יש מקום, ואני מבין שהטענה העיקרית שהאדישות היא בעיה מהותית, ושכדי להתחתן צריך לבוא מנקודה של רצון עז לאהוב ולהקים בית ולהתחבר כו'.

 

 אלא שלדעתי זאת לא בעיה מהותית, כי למעשה כל הזוגות מתחילים מתוך הרצונות הנשגבים האלה, אבל הרבה מגלים שהרצונות האלה הם לא ביטוח, היום רוצים לאהוב ובעוד עשר שנים של שחיקה לא נורמלית כבר פחות רוצים. זה לא איזשהו סוד, זה גם לא נדיר כל־כך.

ההתבססות על הרצונות האלה היא סבבה אבל השאלה היא האם הם אלה שיעמדו בשעת מבחן, ולדעתי, התבססות על הנאמנות כלפי ה' וקיום תורתו, היא ביטוח יותר רציני - כי זאת כבר לא שאלה של האם אני רוצה להעניק או להשקיע בבניין בית (הרי אם זה רצון שלי אני יכול גם לרצות להתקפל וללכת) אלא רק ניסיון של אמונה פשוטה.

 

ביחס לפתרון המקצועי - אין פה יותר מדי דברים מלגו, פשוט אני חי בנסיבות די שוחקות ואין לי זמן או עצבים להתעסק בדברים שהם לא חיוניים. כיוון שזאת מצווה, אז אני רואה בזה עניין חשוב וחיוני. אחרת, חבל על הזמן.

 

לא הבנתי את המשפט האחרון. אבל בכל אופן אם אתה מדבר על כך שצריך להתמקד בצדדים ה"גבריים" יותר לכאורה בזוגיות כמו נתינה או אחריות ודברים בסגנון, גם בזה אין לי עניין עצמי אם לא שהתורה הייתה מבקשת שיהיה לי עניין.

אם רצון ה׳ זה מה שמעניין אותךאוויל מחריש
אז תבדוק את זה באמת עם רבנים שמתעסקים בתחום בצורה ברורה ונקודתית.
....תות"ח!

בוודאי שאי אפשר להתבסס רק על הרצון להתחתן. אלא שגם אי אפשר להתבסס רק על מצוות ה', שהרי אם האדם עושה משהו שלא מרצונו, אז כשיהיה חלש מבחינה רוחנית ח"ו, יכול להיות שיתגרש, וגם, מלבד זה, חיוני מאוד שהאדם בחתונה לא רק יעשה כרצון ה', אלא בתוספת גם יברר את נקודת הרצון שלו להתחתן.

ולגבי שאר הטענות, אשמח אם תקרא ותגיב לתגובה שלי...

אני לא אומר שצריך לעשות שלא מרצוןאחו

ראשית תודה על הדברים היפים בתגובה השנייה - אגיב לזה בהמשך.

 

ודאי שנישואים זה לא משהו שאפשר ליצור בכפייה, אין כוונתי שצריך לקום בבוקר עם המחשבה "וואלה איך נדפקתי שמצווה מן התורה להתחתן אבל מה לעשות".

 

דווקא העניין שזה מצווה מן התורה הופך את זה לעניין כל־כך גדול:

 

"אף־על־פי שכל העולם כולו, וכל המחשבות ההרגשות כולן, מלאים הם אור ד' וקודש של החיים העליונים, אצל ישרי לב המתענים על נועם ד' ומבקרים בהיכלו תמיד, מכל־מקום מעין האורה היסודית הרי הוא גנוז בתורה [...] כי סוף כל סוף מכל העולם אור חיים זורח הוא, אבל מן התורה שופע אור חיים דחיים, ואין עוזבים קדושה חמורה מקורית ותופסים במקומה קדושה קלה מעותקת." [אורות התורה ט ז]

 

אם ניקח את רוב העולם ונשאל אותם מה הסיבה שלהם להתחתן, לרוב זה יהיה משהו בסגנון של "משעמם להיות לבד" או שהם רוצים ילדים חמודים או כי התאהבו והחליטו להתחתן - כלומר בטבע האנושי הרגיל לרוב אין איזשהו עומק יוצא מן הכלל.

 

אז איזה רצון בדיוק צריך למצוא - שעצוב לי להיות לבד? בכנות לא כזה עצוב לי, ובכנות זאת לא סיבה רצינית.

....תות"ח!

בשמחה, יישר כוח גם לך...

לא רק שלא צריך לעשות את זה בכפייה, אלא לראות איך נקודת הרצון- ה"נשמע", משתלבת ביחד עם ה"נעשה" בצורה טובה ומשלימה, ולא שאחד ידרוך על השני.

מחילה על הבוטות, אבל הפסקה הזאת לא אומרת את מה שאתה רוצה שהיא תאמר (ואני מכיר את הפסקה הזאת עוד לפני שציטטת את חלקה...). אשאל אותך שאלה, אדם שהולך לטיול בטבע בבין הזמנים או בהפסקת צהרים, האם מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו? (רמז: הרב צבי יהודה כתב שהבעיה היא כשאין חיבור בין הטבע לבין הלימוד) בוודאי שלא. אלא שיש שלבים בחיים, ובשלב שבו האדם משקיע יותר את כל כולו בתורה אם תופס קדושה קלה, אז וכו'...אך אם הזמן עכשיו הוא לעבור לקדושה השנייה, בוודאי שזה נכון, כמובן, שהשלב השני לא יכול לעמוד בפני עצמו אלא הוא בא על גבי השלב הראשון והתורה היא זו שנותנת את המשמעות לנישואין. וכאן אני אשבח אותך על ההשוואה, שאכן קדושת הטבע שמתגלית בא"י, היא כמו הקדושה בנישואין, שאפילו במשהו "חולי-חומרי" כזה יש קדושה, יש שכינה, בזה אתה צודק. אך אין זה אומר שמזניחים את הקדושה הזאת לגמרי, אלא רק זה אומר שבהתחלה כשהאדם שוקע בתורה אל לו לעבור לקדושה השנייה, יש שלבים. וודאי שיש גם צד של גדלות בקדושת הטבע מבחינה מסויימת על קדושת התורה, עיין אורות התורה פרק א' פסקה ב' שהרב אומר שהתורה שבע"פ היא מבחינה מסויימת יותר גדולה מתורה שבכתב. אז בבקשה, אל תגייס את הרב זצ"ל לטובתך, כי וודאי שהוא לא מסכים איתך. (אגב, הרב זצ"ל אומר על העקידה שאברהם אבינו עשה את זה בשמחה, משום שזה רצון ה'. אמנם גם ליבו היה עצוב על בנו, אך מצד עשיית רצון ה' הוא עשה בשמחה. רואים מפה את שיטת הרב זצ"ל הכללית שצריך שמחה במצוות, ולא כמו שאתה אומר שצריך לעשות שם שמים. ופה אני רומז למה שחשבתי שאתה גושניק, זה קשור להבדלים בין השיטה של הרב זצ"ל, שאני ב"ה מחזיק בה, לבין שיטת הרב סולובייצ'יק, ואכמ"ל).

יש כ"כ הרבה מקורות לכך שמדרגת האהבה (שהיא החיבור למצווה ביחד עם הכוונה לעשיית רצון ה') היא עליונה יותר ממדרגת היראה, אביא אחד מהם, המלבי"ם שמואל ב' פס' ט': "(ט) "ויירא דוד את ה""'" "ביום ההוא". פי' דוד עבד תמיד מאהבה ומשמחה, ועבודה כזאת תריק על בעליה שפע החסד והרחמים טוב ושמחה, ועתה ביום ההוא שחרד מפחד העונש שחל על עוזא, נפל ממדרגת האהבה אל מדרגת יראת העונש שהיא מדרגה פחותה, וע"כ אמר "איך יבא אלי ארון ה'", אם באשר הרגיש כי נפל ממדרגתו, אם באשר ראה שמתנהג עם הקרב אל ארון עוזו בדין ובפחד, וכל הקרב אל קדושתו ימות".

שוב, בוודאי שצריך להבין מה המשמעות הנצחית והאמיתית של הקמת בית, אך מצד שני אי אפשר להישאר בהבנה ש"זה רצון ה'" וזהו, חייבים אנו להעמיק בטעמא דקרא ולהתחבר לאותה מצווה ולהבין את משמעותה ואיך זה פוגש אותנו, וכך נוכל להתחבר לדבר ה' בצורה אמיתית וטובה כפי שהוא רוצה. (וכפי שכל חכמי היהדות העמיקו בטעמא דקרא והסבירו על טעמי המצוות וחשיבותן, כדי לקרב את ליבותם של ישראל למצוות....).

 

לא זאת כוונתיאחו

בוודאי שהראי"ה לא אומר שצריך להיות רק עם הראש בספר ולשנוא את כל העולם החומרי - אם זה מה שהובן מדבריי.

 

ובכל־אופן ככל שאני קורא את דבריך אין פער משמעותי לבין מה שאתה אומר לבין מה שאני אומר וכבר עמדתי על זה.

 

כוונתי היא: ביחס לכל ענייני החיים אפשר להסתכל בהסתכלות "קטנה" ואפשר להסתכל בהסתכלות "גדולה".

יש אנשים שרוצים אהבה, יש אנשים שרוצים ילדים, יש אנשים שרוצים כסף, יש אנשים שמכריחים אותם, יש אנשים שרוצים מסגרת משפחתית - אלה הרצונות הטבעיים הקלאסיים של בני־אדם, מבלי שהתורה תכווין אותם למקום כזה או אחר.

 

ואמנם בוודאי שברצון להביא ילדים גנוז אור גדול של חיים כו'.

אלא שיש קדושה מקורית, שזה הרצון להידבק בקב"ה, ויש קדושה מעותקת, שזה רצון אגואיסטי, או תשוקה להשלים איזה חיסרון טכני - כאמור אני לא חושב שזה רצון רע, ודווקא הפוך, כמו בפסקה של הראי"ה - כל המחשבות האלה מלאות אור ה' וקודש של החיים העליונים.

 

"התורה ניתנה לישראל, כדי ששערי-אורה יותר בהירים, יורת רחבים, יותר קדושים, מכל שערי האורה של הבינה הטבעית ושל רוח המוסר הטבעי אשר לאדם, יפתחו לנו [...]" [אורות התורה יב ה].

 

ביחס ללימוד טעמי המצווה - אין הכי נמי, בוודאי שזה חלק נצרך, אבל קודם כל הוא לא מעכב, ושנית היסוד הוא המצווה ולא הטעם, אני לא חושב שהטעם הוא מהות המצווה, ולענ"ד יש לכך גם סמך בחז"ל. 

 

עיקר הדיון - לדעתי, הוא סביב הפסקה הבאה:

 

"כל דבר של תורה צריך דרך־ארץ שיוקדם לו, אם הוא עניין שהשכל והיושר הטבעי מסכים לו, צריך לעבור בדרך ישר, בנטיית הלב והסכמת הרצון הטהור המוטבע באדם, כגזל, עריות, וצניעות, מנמלה, יונה, וחתול, וקל וחומר מההכרה הפנימית של האדם עצמו וחושו הרוחני. ואם הוא עניין שהוא נעלה מן השכל והנטיה הליבית, צריך גם הוא לעבור דרך הצינור של דרך־ארץ [...] וגם היושר המוחשי להיות קשור בתורה [...] אלה ארחות דרך ארץ הם."

 

אז ביחס לזה - בוודאי שיש כזאת מדרגה שהמצוות באות באופן של מוסר כליות כמו האבות שקיימו את כל התורה כולה מהתחושה הרוחנית שלהם מבלי שיגידו להם. אבל אני חושב שהרף שמציב הרב הוא מאוד, מאוד גבוה.

אמנם הדברים הבסיסיים ביותר כמו רצח הם מספיק פשוטים לאדם הסביר מה שנקרא, אבל הרבה דברים הם לא מובנים מאליהם, הרב מדבר על צניעות, בימינו זה כבר לא כל־כך מובן מאליו, בוודאי שזה הטבע האנושי הנכון, כי איסתכל באורייתא וברא עלמא, אבל כדי להגיע לטבע הזה צריך וואחד זיכוך, להצריך שתוקדם דרך ארץ לתורה זאת דרישה כבדה ביותר.

 

אז בעניין הזה אני הרבה יותר מסכים עם חכמי המוסר שאומרים שהעיקר הוא קודם כל לקיים את התורה ואחר כך נשבור את הראש לגבי אהבה ויראה, או עם בעל התניא שמדבר על עבודת הבינוני כעבודה של בעיקר "איתכפיא" ולא "איתהפכא", לא מתוך שלילת המדרגה העליונה שבוודאי זאת מדרגת הצדיקים אלא מתוך ההבנה שכרגע אלה התכונות הנפשיות שיש לי.

 

הזכירו כאן אוכל, וואלה לומר את האמת גם אוכל לא כזה מעניין אותי, מצדי לאכול בדיוק את אותו הדבר כל יום עד סוף ימיי, ואם לא הייתה מצווה בשבת לבשל מיני מטעמים לא הייתי מטריח את עצמי כל־כך, אלא שכיוון שיש אז אני משקיע בזה, ובוודאי אמנם יש צד של הנאה מהאוכל הנפלא רק שהוא לא מעניין אותי כהוא זה

ההבדל הוא שאוכל לא אוהב אותך ולא מצפה שתאהב אותוחושבת בקופסא
האוכל לא פותח בפנייך את העולם הרגשי שלו ולא רואה בך שותף לחיים ולעולם הפנימי שלו. האוכל לא מושקע בך רגשית ולא יפגע (מאוד!) אם לא יקבל הדדיות מינימאלית לפחות.

איזו מין אישה תרצה להתחתן עם מישהו שלא אוהב אותה, לא רוצה אותה ועושה זאת רק כי הוא חייב?

אני בן אדם מאוד שכלי, אבל השכליות הזאת כבר מוגזמת.
בלת"קפשוט עייף
יש אכן אנשים שמתייחסים לבן הזוג כגלידה - הוא טעים לו. הם לא אוהבים את בן הזוג אלא את עצמם והתחושה הנעימה שהקשר עושה להם.
אחת הרעות החולות הגדולות לצערנו.
גם זאת גישה בעייתית, מסכימהחושבת בקופסא
ואולי הגזמתי קצת לכיוון הזה, אבל זה היה מול מול ההגזמה של להתחתן בלי טיפת רגש או התעניינות בן/בת הזוג. גם זה מעוות לחלוטין.
מזמין לעלעל בשאר תגובותייאחו

לא אמרתי שצריך להתחתן מתוך שנאה וכפייה, אין ספק שאין מקיימים את המצווה בזה והפוך זה אסון עצום.

הכוונה - כשאני חושב למה הייתי רוצה להתחתן עם מישהי - לא כי אני מאוהב בה, או משעמם לי ואני רוצה להתאהב, כי בכנות אם את שואלת אותי אישית לא משעמם לי והייתי יכול להשקיע את כוחותיי הרגשיים במקומות אחרים, וגם לא עולה לי בראש כל סיבה אחרת חוץ מזה שזאת מצווה עצומה, לכן אין לי בעיה להשקיע בזה את מיטב כוחותיי ובוודאי מתוך אהבה והדדיות כו', עם יצחק שקודם התחתן ואחר כך "התאהב" (לא שולל את זה שצריך מההתחלה מציאת חן ושאר העניינים)

....תות"ח!

מחילה שאני יוצא עליך, אבל איך אתה לומד מיצחק? כבר הבאתי את דברי המהר"ל שהזיווג של הזוגות היה משמים, וכן לאליעזר עבד אברהם היה סימן משמים שזה הזיווג ליצחק, לעומתינו שאין לנו לא רוח הקודש ולא סימנים ברורים משמים, ולכן צריך לעשות בירורים ולראות עם מי יש התאמה ועם מי לא, ומכך להסיק שכנראה איתה צריך להתחתן.

אין הכי נמיאחו

האם זה אומר שחייבים להתאהב כדי להתחתן או שזה משהו שבא אחר כך?

 

האם זה אומר שזה צריך להיות הבסיס לחתונה או שזה משהו שמתפתח מתוך כוונה מודעת?

 

מה רמת ההתאמה שנדרשת? האם מספיק לראות שמסתדרים פחות או יותר ואין בעיות בפן הטכני או שצריך לחקור עמוק מני ים?

אף אחד לא אומר:)(:
שצריך להתאהב כדי להתחתן.
איזה רצון כן צריך?אחו


יש הבדל בין סוגים שונים של אהבהחושבת בקופסא

ברור שלא חובה להיות מסונוור, לחשוב עליה כל היום, לראות אותה כמלכת היקום שתעשה הכל בשבילה. זה מה שנקרא "התאהבות" וזה לא דבר יציב או עמוק במיוחד שבסופו של דבר נגמר.

יש גם דרגה של מציאת חן, תקשורת טובה ורגש כלשהו, שהוא המינימום לחתונה.

ברור שהדרגה של אהבה עמוקה, יציבה ובוגרת באה אחריי החתונה, אבל צריך שיהיה לה בסיס כלשהו לפניה.

אני באמת לא מבינה איך זה נראה לך בסדר, בתור בין אדם לחברו פשוט, להתחתן עם מישהי שאתה לא אוהב, לא רוצה בכלל לבנות זוגיות איתה, ועושה את זה רק בגלל שצריך. אני מבינה שאתה לא מתכוון לשנאה וכפייה, אבל גם הקור החישובי הזה הוא לגמרי גרוע.

סליחה על השוואה, אבל מזכיר לי את הסיפורים של ההומואים שמתחתנים עם נשים והן מגלות שנים אחר כך שהבעל שלהן אף פעם לא אהב אותן ושהוא שיקר להן במשך שנים.

אתה לא חושב שזאת סוג של הונאה כלפיי הבחורה להתחתן בגישה כזאת? או שאולי אתה מתכוון לשטוח את הגישה הזאת בפניה, ואז אני בספק גדול שקיימת מישהי שתסכים לרעיון הזה.

לא אמרתי שלא צריך את כל הדברים האלהאחו
פשוט אני לא מרגיש שאני רוצה זוגיות כי זה מה שבא לי אלא מצד זה שצריך, ברור שצריך גם תקשורת טובה, וצריך גם אהבה, אני לא אומר שלא צריך, פשוט אני לא קם בבוקר עם התחושה "אחח בא לי זוגיות" אלא מצד זה שזה מצווה מן התורה ו*לכן* אני רוצה בזה
...תות"ח!

קודם כל, מה ש@חושבת בקופסא כתבה נכון מאוד, יישר כוח.

ולגבי מה שכתבת, השאלה היא האם אתה באמת רוצה בעצמך, או שכל רצונך הוא לקיים את רצון ה' בלי להבין. וזו נקודת המחלוקת בינינו. אני צודק? או שהוספת פה עוד נקודה שלא שמתי לב אליה?

ולגבי סוף דבריך, בוודאי שאהבה זה לא כמו שמציגים היום כמו: "אהבה ממבט ראשון" וכל השטויות האלו של תרבות המערב, אהבה זה דבר שנבנה אחרי עמל וקשר אמיתי ונכון, אך בוודאי שתרבות המערב באה ללמד אותנו משהו (לחדד לנו, ידענו את זה כבר קודם מההלכה שציינתי....), וזה שצריך חיבור ושהאדם ירצה ויראה את מקומו בקשר, ולא סתם כי זה מה שכולם עושים או זה מה שהתורה ציוותה ולעשות את זה כ"מצוות אנשים מלומדה", וכן יש מקום וצריך שיהיה לרצון. בקיצור, תפסיק כל הזמן להקצין כדי להציג את הצד השני כקיצוני, זה סתם מוריד מהרמה.

בינתיים מה שעושים זה מקצינים את מה שאני אומראחו

"השאלה היא האם אתה באמת רוצה בעצמך, או שכל רצונך הוא לקיים את רצון ה' בלי להבין."

 

כבר אמרתי כמה פעמים שאין לי בעיה עם זה שצריך להתעמק ולהבין ובוודאי שיש מקום לזה ואף חובה כמו שאתה אומר שצריך ללמוד טעמי המצוות

 

פשוט לדעתי התעוררות הרצון הפנימי ברוח מה שכותב הראי"ה בפסקה של צריך שיוקדם דרך ארץ, זה לא לעיכובא

 

יש דברים שהם כן לעיכובא כמו היעדר חיבה בסיסית / היעדר תקשורת / הזנחה של האחר / כו'

שעל זה ההלכה אומרת שצריך שתמצא חן בעיניו דהיינו שזה פרט שמעכב את המצווה

 

אבל מכאן ואילך זה הידור מצווה

 

בסוף גם מי שמתחתן בשביל וואטאבר סיבה גם מקיים את המצווה – אז לשם הכוונה הכי פשוטה של לקיים רצון ה' זה מספיק בשביל התחלה לענ"ד

....תות"ח!

הבנתי מה שאתה אומר...

סליחה על ההקצנה.

לא הבנתי, אז אתה מודה שאי אפשר רק עם רצון לקיים את רצון ה' וצריך גם חיבה או לא?

מלכתחילה לא טענתי הפוךאחו
...תות"ח!

וואי, אז לא הבנתי, מה נקודת המחלוקת בינינו?

אם אני לא טועה, כתבת שלולי התורה אתה לא היית מתחתן, ובלי שה' ציווה אותך אז אין לך רצון להתחתן, ורק כי ה' אמר אתה מתחתן. ועל זה אני חולק בכל תוקף. (אהבה לא נובעת תוך שנייה. אם האדם בעצמו לא מבין מה החשיבות להתחתן ולא מברר את נקודת הרצון שלו בתוך הסיפור הזה, אז ממילא הוא לא יוכל להתחבר לאשתו, ולאהוב אותה כמו שצריך. לכן בוודאי שלא צריך *רק* תקשורת בסיסית ושלשניכם יהיו אפים, צריך שהאדם יאהב ויתחבר לחתונה באופן כללי ובפרט לאשתו ורק כך יוכל להגיע לחיבור נכון ואמיתי....אם אתה מסכים עם הכל אז באמת לא אחזתי מה אתה טוען....).

נכון ועם זה איני מסכיםאחו
לדעתי מציאת הרצון האישי הזה אינה מעכבת.

ועל כל פנים לי אין רצון כזה. גם אין לי סלידה, אבל לא רצון אישי כמו שאתה מתאר מניע אותי.
...תות"ח!אחרונה

טוב, לגיטימי שאין רצון לפני החתונה, אבל אם בקשר מתקדם גם לא יהיה לך זו בעיה, אתה יודע...(או שלא...)

רצון ה':)(:
שתהיה חיבה
אכן...תות"ח!

ואולי גם אוסיף שהחיבה מביאה להתחבר יותר לרצון ה' באופן שלם...

אני גם קצת ככה:)(:
כאילו לפעמים כן יש לי את הרצון שלי לזוגיות בלי קשר להלכה אבל בגדול מה שמניע אותי זה העובדה שזה רצון ה'.
אבל גם דברים אחרים חשובים בעיני פשוט לא באותה רמה.
אין ציווי לאישה להתחתןאלפיניסטית


לא אמרתי ציווי אלא שזה רצון ה:)(:
ואני גם מבינה שלזה נבראתי.

אגב,נשים אומנם לא מחוייבות בפרייה ורבייה אבל כן ב'לא תוהו בראה לשבת יצרה'
איך את מבינה שלזה נבראת?אלפיניסטית


עזר כנגדו וזה..:)(:
...תות"ח!

הגמרא בבבא בתרא דף ט"ז עמ' ב' אומרת כך: "ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם" רבי יוחנן אמר: רְבִיַה באה לעולם". וכן מופיע שחלק ממהות הנשים זה גידול ילדים. ("דיינו...ומגדלות את בנינו").

אבל הן כן מקיימות בזה רצון ה' מצד מסייע לדבר מצווהאחו


..אלפיניסטית

הן יכולות לסייע לדבר מצווה בהרבה דברים אחרים

...תות"ח!

בוודאי שלא. יש מצוות שלא תלויות שדווקא האדם עצמו יעשה אותן, אך בשביל המשכת חיים לעולם- הולדת ילדים, צריך דווקא נשים (וגם גברים, כמובן...), זה משהו מהותי ולא מקרי. וכן הן מגדלות את העובר במעיהן. וכן היהדות נקבעת ע"פ האמא. (והייחוס ע"פ האבא). וכן כתוב ברש"י על הפסוק: "איש אמו ואביו תראו": "כאן הקדים אם לאב לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו ובכבוד הקדים אב לאם לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים", מכיוון שהאם תפקידה יותר בגידול הילדים, ממילא הבנים יותר מכבדים אותה. וכו' וכו'....

....תות"ח!

שורש הבעיה נראה לי מתחיל מכך שאתה תופס את הרצון להשלמה ע"י אשה כמשהו אגואיסטי לעומת הרצון לעשות את רצון ה' שהוא רצון כללי. ההיפך, הרצון לנישואין הוא רצון שנובע מתוך חוסר המחשבה על עצמי. במקום לחשוב על הצרכים של עצמי ומה שנוח לי, מה שאתה חושב (סליחה על הבוטות....), אני חושב על נתינה לאחר, וזו הגישה הנכונה לחתונה, וכך אחרי שהאדם דואג למי שיותר קרוב אליו, יוכל גם לאחר מכן לחיות חיים כלליים כמו שצריך ולתת בצורה אמיתית ונטולת רצון אגואיסטי. והרב זצ"ל כותב באורות הקודש ג' 'תקון הברית והרצון' עמ' רח"צ כך: "יצרא דעריות יוכל ללפף את האדם יותר עמוק מהשורש של קישור החיים שלו עצמו, מפני שהוא נעוץ בנטיית המשך החיים של הדורות כולם". הרצון לחיות, שהוא הרצון הכי בסיסי באדם והכי אגואיסטי במידה מסויימת שהוא השורש לאגואיסטיות, כמו כל החיות שיש להם חוש השרדות, רצון לשרוד, ויש חיות שבשביל לחיות גם פוגעים באחרים ודורסים אותם, הוא הפוך מהרצון לנישואין, שהוא רצון כללי ודאגה לכלל ולאחרים, והדברים עמוקים ונכונים, ואכמ"ל. (ועיין "רזי לי" של הרב חרל"פ, מי מרום כרך י"ח עמ' שע"ז).

 

ורק ע"י ההשלמה של האדם בנישואין הוא יכול להבין את חסרון השכינה, ולהבין מה חסר לנו, כי עד שהאדם מתחתן הוא לא באמת מבין כמה זה מהותי שהאדם יתחתן. ורק ע"י גידול ילדים האדם יכול להבין מה זה נתינה של ה' יתברך באהבה ללא גבולות וכמה אנחנו צריכים להודות לו. וכו'...וכו'....(אני בטוח שאנשים נשואים פה, או יותר מבוגרים ממני, יוכלו לפרט הרבה יותר בעניין הזה....).

 

אמרתי לך, מזה שההלכה היא שצריך להביט באשה קודם שישאנה לומדים שבנשיאת אשה טעם המצווה הוא קריטי ומהותי בעשייתה. וודאי שכמה שנעמיק לא נבין לגמרי את מהות מצוות הנישואין וצריכים אנו לזכור שאנחנו בני אדם ולמרות שלא הבנו עד הסוף יש עומקים שלא נדע, אך את מה שכן אנחנו צריכים לדעת אנחנו מחוייבים להעמיק בו. (אגב, עיין חובות הלבבות בהקדמתו שמאריך עד כמה מי שלא מעמיק הוא פושע, וגם הרמב"ם תופס שתכלית האדם היא ההשגה וההבנה ורק ע"י זה חי לנצח...). וזה די פשוט שדווקא באשה מתגלה העניין של האהבה, שזה החיבור האמיתי עם הבנה והפנמה, וכן הרמב"ם במצוות אהבת ה' "השווה" את זה לאהבת אשה, שכמו שאדם אוהב אשה ו"חולה אהבה", כך הוא צריך לאהוב את ה', ואהבת האשה זה השורש להבנה באמת מה זה אהבת ה' ולחיות את זה כמו שצריך.

 

לגבי כל התורה זה דיון מעניין שנשמור להזדמנות אחרת, אך אני מדבר על מצוות נשיאת אשה דווקא, ששם אי אפשר להתחתן בלי להבין את טעם המצווה, ולכן מה שאתה אומר לא קשור. (אמנם, אם תגיד שפעם המצב היה אחר, אני יכול להסכים במידת מה, אך גם פעם, היה צריך איזה משהו, לא לגמרי, וכמו שכתוב שצריך שהאדם יראה אשה קודם שישאנה, והיום בכלל המצב שונה בתכלית וה' מגלגל שעוד יותר צריך להעמיק בעניין זה משום שה' רוצה שנגיע למדרגת האהבה בעבודת ה' בעז"ה יתברך...)

כן אבל שובאחו

כששואלים את האדם הממוצע מדוע אתה מתחתן הסיבות הנפוצות ביותר אינן כה עמוקות כמו רצון נתינה כו' - אולי בשורש העמוק והנסתר של הדברים מי יודע.

אילולא התורה, האם הרצון שלך להתחתן היה נובע מתוך רצון עז לתת? אם כן אז וואלה אשריך, אם לא אז זאת בדיוק הנקודה שלי.

 

ביחס להלכה הזאת, שוב אין לי בעיה עם זה שיש רבדים עמוקים ושצריך להתעמק. אמנם גם ביחס למצוות אחרות אני לא חושב שכולנו יושבים כל היום עם ספר החינוך או עם ישורון ומתפלפלים... יש רובד של עומק המצווה שהוא תוספת אבל שמע, גם עם הארץ הכי אחרון שיש, מקיים את המצווה יותר ממני ומכל אחד אחר שהוא לא נשוי, אם רק מהצד הטכני.

 

קבל:

 

דהנה אברהם אבינו היה מתבונן בה (בשרה) תמיד והיו יודע שהיא יפת תואר, אבל לא היה נודע אצלו מחמת גודל קדושתו לא היה מבין שום חילוק בין הידור מצוה הלזו בין הידור מצוה אחרת, והיה הדבר אצלו כמו שארי מצות, ושמצוה להדר יותר אתרוג נאה ביותר תפלין נאים וכיוצא.

וזה כונת התורה ביעקב אבינו שמשמיענו שהיה חפץ ברחל מחמת שהיתה יפת תואר, שהיה מהדר אחר הדור מצוה משום זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות.

וזה שמשמיענו בתורה וישק יעקב לרחל, אשר כל הרואה משתומם על זה. אך משמיענו התורה בזה שיעקב אבינו מגודל קדושתו לא היה מבין שיש בזה מן התעוב לאנשי עולם, רק היה מנשק חפץ של מצוה לעין כל, ולא היו מתבייש בפני הרואים, כמו שאין אדם מתבייש לנשק תפלין וציצית.

וכמו כן היה אברהם מתבונן תמיד ביופי שרה כמו ביופי שארי המצות, ולא עלתה בדעתו שיש חילוק בדבר, שזה יופי אשה ויש חשש תיעוב בעיני העולם ביופי הזה, מה שאין כן ביופי שארי המצות. [אגרא דכלה לך לך]

 

בכל אופן ברור שיש מדרגה כזאת ושזאת מדרגה חיובית, אני לא אומר שאם אני מחפש מישהי אני בא כמו לשוק ארבעת המינים ומתחיל לומר "פשש איזו אישה מהודרת ממש לפי חומרות החזון איש", אבל כן נכון שזה נשמע קצת משעשע עבורנו אבל באמת יש כזאת הסתכלות, של איך כל צעד ושעל שלי אמור להיות רצון ה' על הצד הכי שלם שיש.

....תות"ח!

אינני יודע מה היה קורה לולי ניתנה תורה, אבל זה לא שהתורה הנחיתה עליי איזה ציווי, אלא מקסימום אחרי שראיתי את התורה הבנתי שזה טבעי ורצוני האמיתי הגנוז בי, כמו לדוגמא לימוד התורה זה באמת רצון האדם הפנימי: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". אך נראה לי שגם בלי התורה, אבל כבר לא יודע. וגם אם בן-אדם היום לא יודע להגיד לך את זה במילים שאני אומר, בסופו של דבר מבחינה שכלית אין יותר מדי סיבות להתחתן, ואנחנו מוצאים שרוב האנשים מתחתנים למרות זאת, כנגד כל הגיון שכלי. למה? כי זה הטבע שלהם. ממה נובע הטבע הזה? מהרצון להיטיב ולתת, זה מה שמניע אותם ודוחף אותם.

 

בוודאי שתנאי בסיסי למצווה הוא לקיים אותה, אבל חלק מהותי מהמצווה הזאת הוא ההבנה שלה, כמו בתפילה, ש"תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה", אע"פ שמבחינה הלכתית בכל הברכות חוץ מדברים מסויימים זה לא מעכב. ואכן אני חושב ששאר המצוות פחות מהותי לדעת את טעם המצווה מאשר המצווה הזאת. ואכן אנחנו מצווים כמה שנוכל להעמיק בטעמי המצוות. ועזוב חינוך, כל הגמרא עוסקת לא ב"מה" אלא ב"למה", וזו העמקה ב"מאחורי הקלעים" של המצוות. ואני אישית משתדל לדעת כמה שיותר טעמים על המצוות, בעז"ה שאתחזק בזה כמה שיותר.

 

ושוב אתה הולך לדוגמאות קיצוניות. אין צורך ללכת לאברהם אבינו, כבר הבאתי את כלב שנשא את מרים לשם שמים למרות שהייתה כעורה. אבל זו לא המדרגה שלנו, ולכן אין ללמוד מזה...(ואתה יודע שהדיון לא היה ברמה היפותטית אלא שאלה פרקטית, האם אתה אישית יכול לנהוג כך...).

 

ואין הכי נמי, העניין של: "זה א-לי ואנווהו", "התנאה לפניו במצוות" לגבי לולב נאה וכו'...נלמד מאשה, שכמו שאשה צריכה להיות יפה, או לפחות שתהיה מציאת חן, כך צריך שהאדם יבחר את ה"אתרוג שלו", האחד שהוא אוהב ונאה בעיניו. ואמנם, כמו אתרוג שיש בו דין שצריך בו הידור (נלמד במסכת סוכה מהמילה "(פרי עץ) הדר"...), כך גם באשה יש דין של הידור.

אני מאמינה שאתה מתכוון:)(:
שהסיבה העיקרית והחשובה ביותר שבגללה מתחתנים זה העובדה שזו מצווה.
וזה לא מבטל את זה שיש לך עוד סיבות חשובות אך משניות לסיבה העיקרית שבגללם מתחתנים.
אני *אישית* לא רואה סיבה אחרתאחו


כמספיק חזקה בפני עצמה:)(:
אבל כשזה ביחד עם הסיבה העיקרית אז זה משתלב יפה.
כן?
לא, כפשוטואחו

זאת אומרת, אין כוונתי ב"לקיים את המצווה" כמו לצאת ידי חובה וסלמאת, אלא לקיים במלוא מובן המילה, עם כל העניינים הרוחניים והאישיים התלויים במצווה.

 

אבל הסיבה היא המצווה בלבד, זה לא היה מעניין אותי אילולא כן.

מעניין ,תודה:)(:
...תות"ח!
עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך י"א באב תשפ"ב 01:55

הזכרת לי את האמת עכשיו את מדרש חז"ל על יצר הרע, שלעתיד לבוא הצדיקים יגידו שזה הר ולא הבינו איך הצליחו לעבור אותו, והרשעים יגידו שזה כחוט השערה ולא הבינו איך התייאשו. בוודאי שאני לא מתעלם מהקשיים, אבל נראה לי צריך לשים את הדברים בפרופורציות. אני לא יודע אילו זוגות יצא לך בדיוק להכיר, אבל אני לא מכיר כמעט זוגות לא מאושרים ושלא טוב להם. ובלי קשר, החיים מלאים קשיים וסיכונים, הכי קל זה להתחבא בקונכייה, אבל ה' רוצה שלא נפחד, וכשאנחנו רואים שאנחנו מוכנים לזה, גם אם יהיו קשיים ויהיו אתגרים, אנחנו סומכים על ה' ומתפללים אליו שישלח לנו סייעתא דשמיא, וקופצים למים העמוקים. באופן כללי זו שיטה בחיים, לא להישבר בגלל קשיים שאולי ניפול מהם, קשיים אמורים לבנות אותנו ולהפוך אותנו לאנשים גדולים וחזקים, ולא כל הזמן נישאר במצב הקיים שלנו באמתלה שאנחנו מפחדים להיכשל, "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר רע". אמנם, אם אדם בטוח ייפול ולא יצליח ויהיה בחינת רשע שלא יקום, אז בוודאי שאין לו ללכת, אך במצב רגיל, כשאין וודאות כזאת, ויש סיכוי שהאדם יצליח, צריך להשליך על ה' יהבו. (ומה שאמרתי עכשיו נכון בתור גישה לחיים, לאו דווקא אם האדם דתי שומר תורה ומצוות...).

 

שוב, אינני יודע באילו משקפיים אתה מסתכל על המציאות, אבל נראה שאתה בוחר להסתכל על המעט הרע. כמה זוגות מאושרים יש לעומת כמה זוגות אומללים יש. וחז"ל מלמדים אותנו שגדולה מידה טובה ממידת פורענות פי 500. אז אין מה לחשוש ולהסתכל בעין שלילית.

 

מלבד שהתורה אמרה להתחתן, היא גם אמרה שהאדם הוא לא אדם לולי הוא מתחתן. אתה אומר שזה חשוב, יכול להיות מטרה טובה, אבל זה לא בראש סדר העדיפויות שלך. ואני אומר, זה הדבר הכי חשוב וקריטי, וזה אמור להיות בראש מעייניו של אדם, בלי זה הוא לא הוא באמת. (לכן גם נמחלים עוונות חתן, כיוון שהוא הופך להיות אדם חדש, חיים חדשים...). לא מדובר על רצונות אישיים, כמו שאמרתי, זו לא מטרת החתונה, אלא העלייה במדרגה בעבודת ה', שמתבטאת בין היתר באהבה השוררת בין איש לאשתו, וזה דבר גדול, שהוא לא רק איזה משהו אוטופי סגולי כמו שאתה מנסה לצייר אותו, אלא אפשר לראות בחוש איך אנשים משתנים אחרי חתונתם.

 

אמרתי לך כבר שנישואים לשם שמים זה משהו יוצא דופן, וזה רק אם מדובר שהאשה היא מכוערת ואף אחד לא רוצה אותה, והאדם נושא אותה לא בשביל עצמו אלא בשביל לעשות איתה חסד, זה נישואים לשם שמים. אבל סתם כך האדם יכול למצוא אשה יפה ובעלת חן ולהתחתן איתה, ואז הנישואים לא הופכים להיות כמו שאתה רוצה לצייר אותם "לשם שמיים", אלא נישואים רגילים, שבהם יש נתינה הדדית וכל אחד תורם לשני ועוזר לשני.

 

כמו שיש כלל הלכתי של "מצוות צריכות כוונה" והאדם צריך לכוון לצאת ידי חובה במצוות תפילין, וכן יש הלכה מיוחדת בקריאת שמע גם על פירוש המילות, וכן יש מצווה לירא ולאהוב את ה' כל רגע ורגע, כך גם הכוונה במצוות נשיאת אשה היא משהו די מוכרח ובסיסי שכל אחד צריך לעבור אותו, ורק אם יש איזה מישהו יוצא דופן פעם בלא יודע כמה, אולי זה אפשרי נשיאה לשם שמים. (בלי קשר, נשיאה לשם שמים יכולה לגרום לכל מיני בעיות, במיוחד ח"ו להרהורי עבירה וכו'...והאדם לא ירגיש מאושר ושלם בנישואיו, ורק אם האדם יעבור תהליך ויבחר באמת להתחתן, אז יוכל להתחתן בצורה אמיתית ונכונה).

 

יש יופי חיצוני מעבר לרגיל, ויש את העניין שתהיה חביבות, שזה דבר בסיסי, ולא קרב זה אל זה.

 

קודם כל, אין להוכיח ממה שלא היה בעבר ספרים על זה, כי בכללי בתקופת חז"ל לדוגמא לא כתבו כ"כ על דברים של הפרט, העיסוק היה יותר בכלל. לאט לאט ב"ה קרנו של הפרט גדלה ועם זה גם דברים חדשים, כמו בירורים של טעמי מצוות ועוד הרבה דברים נפלאים שצומחים בזכות דורינו הנפלא. פעם נשים לא הייתה להם בחירה אם להתחתן או לא, אם לא היו מתחתנות, היו גוועות ברעב. פעם גברים לא שאלו אותם אם להתחתן או לא, ההורים שלהם בחרו איזו אשה, וזהו, נקבעה החתונה. (כמו שלצערינו קורה עד היום בחלק מהציבור החרדי...). היום יש יותר בירור של הדברים הללו. אך אני בטוח שגדולי אומתינו, חז"ל, האבות, כל גיבורי התנ"ך, וודאי שנשאו נשים שמתאימות להם, המהר"ל בתפארת ישראל פרק כ' אומר שכל נישואי האבות לא היו במקרה אלא הכל היה מאת ה'. אז להם הייתה רוח הקודש כדי לבחור את האשה המתאימה להם, וכמובן, גם עשו את ההשתדלות, אך אנחנו שאין לנו רוח הקודש כנראה רצון ה' שנחפש בעצמינו עד שנגלה.

 

לא, היה לי פשוט ויכוח עם גושניק אחד, והוא ייצג תפיסה שלימה של הגוש על השורש של מה שהתווכחנו. אין לי כוח להיכנס לזה פה, אז אם אתה רוצה שאשלח לך מה הכוונה לגבי זה, בפרטי. (או פה ואני מתנער בעניין הזה מהדיון....).

 

נ.ב. הקשר החיצוני אינה מטרה. האהבה שמתגלית בין איש לאשה מתבטאת בדרכים מאוד עליונות ונשגבות, אך האופן שבו זה מתבטא למעשה הוא אופן בהמי במובן מסויים, שאכן בעניין זה הושווה האדם לבהמות. ולכן המלאכים אמרו לה' כשמשה רבינו עלה למרום: "מה לילוד אשה בינינו?", איך אדם שנולד מדבר כזה בהמי שלא שייך לשמים יכול להיות בעליונים, וכן מה שאומר עקביא בן מהללל באבות: "הסתכל בשלושה דברים ואי אתה בא לידי עבירה...מאין באת? מטיפה סרוחה...", חלק ממה שמוריד את הגאווה של האדם ומראה לו שהוא שפל זה העובדה שהוא בא מטיפה סרוחה, ממצב כזה שפל ובהמי.

וכן ההלכה אומרת שכמו להבדיל שאדם אסור לו להרהר בדברי תורה וק"ו להניח תפילין במבואות המטונפות וכן לאכול עם תפילין (סעודת קבע), כך אסור להיות בשעת החיבור עם תפילין, רואים שזה משהו תחתון, הערווה, שאין מקום לקודש שם, לפחות לא במציאות העכשווית.

אמנם, חלק מהעניין של האדם שלמרות שהוא רוחני וגבוה יש לו גם את הצרכים הללו, ואז כשהוא מקשר את עצמו גם באותם מעשים לה', הוא מקדש גם את המציאות התחתונה הזאת, ובכך עושה תיקונים ובעצם מאחד בין החול ובין הקודש. ועיין ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה ס"ח, וכן תורה ע"ז. וכך כותב רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה ס"ג: "דַּע, כִּי יַעֲקב אָבִינוּ, כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לְיוֹסֵף, שָׁלַח עִמָּהֶם נִגּוּן שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה סוֹד: "קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם" וְכוּ' (בְּרֵאשִׁית מג) בְּחִינַת זֶמֶר וְנִגּוּן שֶׁשָּׁלַח עַל יָדָם לְיוֹסֵף. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "מִזִּמְרַת" לְשׁוֹן זֶמֶר וְכוּ'. כִּי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן. כִּי כָּל עֵשֶׂב ועֵשֶׂב יֵש לוֹ שִׁירה שֶׁאוֹמֵר, שֶׁזֶה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה. וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁכָּתוּב (שָׁם ד) : "וַתֵּלֵד עָדָה אֶת יָבָל, הוּא הָיָה אֲבִי ישֵׁב אהֶל וּמִקְנֶה; וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב". כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיָה בָּעוֹלָם רוֹעֵה מִקְנֶה, הָיָה תֵּכֶף כְּלֵי זֶמֶר כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה "ידֵעַ נַגֵּן" (שְׁמוּאֵל א ט"ז) עַל כֵּן הָיָה רוֹעֶה (שָׁם) כַּנַּ"ל. [גַּם מָצִינוּ בַּאֲבוֹת הָעוֹלָם כֻּלָּם, שֶׁהָיוּ רוֹעֵי מִקְנֶה]. (יְשַׁעְיָה כ"ד) "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרת שָׁמַעְנוּ", הַיְנוּ שֶׁזְּמִירוֹת וְנִגּוּנִים יוֹצְאִים מִכְּנַף הָאָרֶץ, כִּי עַל יְדֵי הָעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים בָּאָרֶץ נַעֲשֶׂה נִגּוּן כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ הַנִּגּוּן, עַל יְדֵי זֶה הוּא נוֹתֵן כּחַ בְּהָעֲשָׂבִים. וַאֲזַי יֵשׁ לַבְּהֵמוֹת לֶאֱכל. וְזֶה בְּחִינַת שִׁיר הַשִּׁירִים ב) "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ"; הַיְנוּ שֶׁהַנִּצָּנִים גְּדֵלִים בָּאָרֶץ עַל יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן הַשַּׁיָּך לָהֶם כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ, הוּא נוֹתֵן כּחַ בָּעֲשָׂבִים וְיֵשׁ מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹת. גַּם הַנִּגּוּן הוּא טוֹבָה לְהָרוֹעֶה בְּעַצְמוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָרוֹעֶה הוּא תָּמִיד בֵּין בְּהֵמוֹת, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיַּמְשִׁיכוּ וְיוֹרִידוּ אֶת הָרוֹעֶה מִבְּחִינַת רוּחַ הָאָדָם לְרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, עַד שֶׁיִּרְעֶה הָרוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית ל"ז) : "וַיֵּלְכוּ לִרְעוֹת אֶת צאן אֲבִיהֶם" וְכוּ', וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁהָלְכוּ לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן. וְעַל יְדֵי הַנִּגּוּן נִצּוֹל מִזֶּה, כִּי הַנִּגּוּן הוּא הִתְבָּרְרוּת הָרוּחַ, שֶׁמְּבָרְרִין רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה. בִּבְחִינַת (קהֶלֶת ג) : "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעלָה הִיא לְמָעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה"; כִּי זֶהוּ עִקָּר הַנִּגּוּן לְלַקֵּט וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַנִּגּוּן נִצּוֹל מֵרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, כִּי נִתְבָּרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה עַל יְדֵי הַנִּגּוּן כַּנַּ"ל...."

רואים שמצד אחד כשהאדם לא בקדושה אז זה מוריד אותו למדרגת בהמיות, אך דווקא כשהאדם מקדש ומברר מזה את הניצוצות הטובים, זה מביא למקפצה בעבודת ה' ולבירור רוחני טוב. וכמו שאדם שאוכל בקדושה מברר את הניצוצות הטמונים באוכל ולא רק שמעלה את האוכל, אלא גם הניצוצות הטובים הופכים לחלק ממנו, ויש פה בירור רוחני טוב שמעלה את האדם במדרגה חדשה מאיכות אחרת שלא נמצאת בתורה (דהיינו מסוג אחר).

רק נעיר שיש מציאויות מיוחדות, כמו שכתוב על יעקב אבינו, שעשו רק לשם המצווה ולא לשם עצמם, וכן אברהם אבינו, ויש עוד דוגמאות על קדושי עליון שלא עשו להנאת עצמם כלל. אך גם אברהם אבינו שלא היה יותר פרוש ממנו בעריות ולא עשה להנאת עצמו כלל, לפי כל הפרשנים שראיתי (והיו הרבה....עיין בפסוק: "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את" עם פרשנים....), הוא קיים את ההלכה שצריך להסתכל על אשה לפני שישאנה. זאת אומרת, ההלכה הזאת מבטאת איזה משהו מיוחד בנישואין, שחייב שיהיה איזה חיבור כלשהו של חן וחביבות, אחרת אי אפשר.

אמנם, אם האדם יחשוב רק על זה שהוא מקדש את המציאות וכו'....הוא יעבוד על עצמו. אנחנו לא במדרגת אברהם אבינו, ולכן זה רק ייצור בעיות אם נתעלם מהעובדה שזה צורך שלנו. כך גם מי שאוכל, ואומר שהוא מעלה ניצוצות, זה לא נכון, וסתם יגרום לו לעינוי שיענה עצמו כי הוא מבחינתו לא צריך את האוכל, הוא אוכל רק כדי להעלות ניצוצות או כדי להתקיים, אבל זה לא נכון. ובמיוחד בנישואין, אם האדם לא מכיר בצורך הזה, זה יכול לגרום להרבה בעיות. אז מצד אחד לא להפוך את זה לאידיאל, זה נובע מתוך "חולשה" אנושית, אך אסור להתעלם מזה ולהדחיק את זה אחרת זה יהיה מסוכן מאוד, ומצד שני ה' גלגל את זה שתהיה לאדם את החולשה הזאת כך שיקדש את המציאויות האלו. (ולא כולם זכו להרגיש את החולשה הזאת. אמנם, מבחינה אידיאלית זה נכון שזה יהיה לשם שמים ומתוך דבקות מוחלטת בה' ולא לתאוות אישיות, אך זה לא סותר. וגם לעתיד לבוא העונג יהיה לא עונג אישי, אלא עונג שמחובר לכלל ולעבודת ה'. ואולי לא מהבחינה הזאת, לא יודע). ובאמת צריך לראות שהרצון להשלמה נובע מהרצון להתענג על זיו שכינתו של ה', ולעתיד לבוא שני הדברים יתחברו ויתגלה שם ה' גם במציאות הזאת. ומה שכתוב שכינה ביניהם מדובר על עצם הזוגיות, לא על שעת החיבור.

תודה על ההרחבהאחו

באמת כפליים לתושיה על הדברים הנפלאים.

 

העניין של הקונכיה מדויק, כי זה בדיוק הרעיון, שהרבה יותר נוח להתחבא בה, אבל ה' מבקש שלא לעשות את זה אלא לאזור אומץ, וזאת כוונתי בנישואים לשם שמיים, ההתעוררות לעניין מצד המצווה שבדבר.

מאוחר יותר אגיב על זה..תות"ח!
עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך י"ב באב תשפ"ב 15:33

חן חן...🤗

גם לך...

קודם כל, זה לא יפה לקחת משל שאני השתמשתי בו ולנצל אותו כנגדי. אני מרגיש נבגד....

הראיתי במשל הזה שמצד הטבע יש רצון, וזה שיש זוגות לא מאושרים לא מאפיל על הרצון להתחתן, כמו בכל דבר בחיים למרות שיש רצון יש גם חששות ופחדים.

ואשמח כמובן שתגיב על התגובה פה...

ויש פעמים שה' נותן לנו מצוות למרות שאנחנו לא מבינים, כמו פרה אדומה, שהיא גזירה מלפני ה' יתברך, "ואין לך רשות להרהר אחריה", אך יש מצוות שיש להן טעם ואנחנו צריכים להבין אותו, ולגבי נישואים התורה בעצמה כתבה שיש טעם: "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו", כדי שתהיה השלמה לאדם ורק עם זה זה טוב, ורק עם האשה האדם הוא באמת אדם. כמובן, יש גם להעמיק מעבר למה שהתורה אמרה, אבל רואים שכבר בתורה כתוב שיש טעם למצווה.

אני יכול לסתור את הדעה שלךאוויל מחריש
אבל אני לא חושב שזה יעזור לך.
אני מציע שתלך לרבנים שלך ותשאל אותם מה דעתם ואז תחזור עם מסקנות.
בינתיים חוץ מלומר שאני טועה לא אמרת כלום.אחו

על איזה שקר עצמי זה מעיד? ומה אפוא הגישה הנכונה?

 

זה מה ששמעתי מפי רבותיי, שהגישה הכי נכונה זה לעשות את כל המעשים לשם שמיים בלבד, בלי פניות אישיות

מצטער, יש נושאים שאני לא רואה תועלת בדיון עליהםאוויל מחריש
נראה לי שמדובר בדברים פשוטים שאם מישהו לא מבין יש לו בירור עצמי לעשות ואין זה מתפקידי וכישוריי להדריך אותו בזה.
תראה את זה מנקודת ההסתכלות שלי, אני רואה סבירות נמוכה שדבריי ישנו את שיטתך שכלית/ נפשית ומנגד כל עוד לא תשנה את דעתך זו בעיה משמעותית בגישה שלך לנישואים שאתה תחיה עם תוצאותיה. אם תרצה אוכל לשלוח לך שם של ספר שמרחיב על הנושא אם אתה לא מעוניין לבדוק נקודתית את הנושא עם רבותיך.

מעבר לכך, כדאי שתעמיק מה זה אומר לעשות דברים לשם שמיים.
וואו איזה עצוב שאתה חושב ככה..חצילוש
בעיני גישה כזאת יכולה לגרום לנישואי "שותפים" כמו שתיארת.. כדאי לראות איך לשנות את זה ולקבל הדרכה יותר בונה לפני שתתחתן.. באמת שמחשבה (ועמל, ועבודת המידות..) יוצרת מציאות..
אני מבין אותך אחיסבכי החשתי
כשרואים הרבה במציאות שחיים זוגיות כמו שאתה רואה זה מביא למסקנה הזאת, גם אני נכנסתי למחשבות האלה לא פעם ולא פעמיים. מה שהוציא אותי מזה זה לא ספרים או התבוננות, אלא דווקא בגלל שראיתי כמה זוגות שלא חיים ככה. ודווקא כאלה בגילאי השלושים פלוס עם כמה ילדים שרואים עליהם שיש משו אחר בזוגיות שלהם, בשיח, בהערכה שהם מביעים כלפי הבן זוג בפניך כשהשני לא נמצא. זה כבר התחלה של הבנה למה לא כדאי ללמוד על זוגיות מכאלה שלא שמחים בה, לא תלמד הרבה, אל תיפול לחשיבה ריאלית שלא נותנת מקום לחלומות לא הגיוניים, זו דרכם של חלומות, שבשביל להגיע אליהם עליך לפרוץ דרך חדשה, נסתרת מעיני אדם, שלא רבים הלכו בה לפני, כולל כל אותם זוגות שאתה ראית שלא הלכו בדרך הזו ובגלל זה מצאו את עצמם איפה שהם עכשיו. לא אמרתי שזה קל, ולא כל אחד זוכה לזה, אבל הכי גרוע זה לוותר, על כל חלום, בכללי, בלי קשר לזוגיות.
כתבתי משהו ארוך ונמחקאחו
אז בקצרה, אני לא רואה מדוע עדיף לבנות את החיים על חלומות והנחות בלתי סבירות במקום לבנות אותם על סמך המציאות, המציאות היא קשה ואפורה (שזה לא בהכרח רע) ואיתה צריך לעבוד ולעשות את המיטב שלנו, לדעתי ויתור מביא הרבה יותר רחוק - לא לוותר לעצמנו, אלא לאמוד את המציאות ואת הכוחות שלנו באופן כן והוגן

ובאמת, אני לא רואה איך בדיוק אמורים למצוא את הזמן לכל החלומות האלה, כשאני מגיע הביתה יש לי בערך שעה נטו של זמן פנוי בהנחה שזה לא יום של בישולים (וכך גם רוב מעמד העובדים / פועלים שאני מכיר) - אז צר לי אבל חלומות לא נכנסים פנימה ואני לא רואה את הסיבה לצאת מגדרי בשבילם, אם זה בשביל ה' אז אפשר לתת אקסטרה תמיד

לכן העיקרון המנחה צריך להיות איך אני עושה את רצון ה' בהווה, שכולל בוודאי את עניין הזוגיות, לא מרדף אחרי אושר, אני לא חושב שיש כזה דבר אושר, יש מציאות ויש מה שאנחנו צריכים לעשות בה ותו לא
זה עניין יותר של גישהסבכי החשתי
האם אתה רואה את המציאות כקופסא עם גבולות בלתי ניתנים לכיפוף, או שאתה רואה אותה כחומר גלם שאיתו אפשר ליצור דברים חדשים. נשמע קצת כמו סיסמאות, אבל אם מסתכלים על המציאות בעיניים בוחנות, ניתן לראות שאנשים פועלים אחרת מאיך שאתה רואה אותה ומגיעים לתוצאות. מי חשב פעם שאפשרי לעוף? זה היה בגדר אגדות לא הגיוניות, אבל היו אנשים שאמרו די! נמאס כבר מלעשות מסע של ימים ולפעמים כמה שבועות בשביל להוליך סחורה על חמורים או כרכרות, או סתם לבקר משפחה ועוד כל מיני דברים, אז המציאו את המטוס(אני לא יודע אם זה באמת היה המניע, האחים רייט נראים צמד של סטלנים, אבל זרום איתי, יצאו מזה דברים טובים סך הכל). עפים לך עצמים ששוקלים טונות מעל הראש ואתה מקבל את זה כמציאות, הרי ככה גדלת, ובסופו של דבר זה סך הכל פיזיקה, לא פשוטה בכלל אבל פיזיקה, לא כופפו שום חוק. אבל בימי קדם זה היה הזוי ממש לחשוב על דבר כזה, היה צריך אדם משוגע כמו ליאונרדו דה וינצ'י רק בשביל שמישהו יחשוב על זה בכלל מבחינה מדעית. אם האנושות הייתה עובדת אם אותה גישה כמו שלך, רובנו היינו עובדים כמו חמורים מבוקר עד ליל בשדה בשביל שתי ארוחות מצומצמות מאוד, והעשירים היו חיים רמת חיים של עניים מערביים היום. אם כך בהתפתחות האנושות באופן כללי עם כל המובנים לכך, כך גם בחיים שלך עצמך. בידיך אם תחיה חיים עם סיפוק, ובידיך אם לחיות אותם כצל עובר. ואם המכשול הראשון בלחשוב על איך להגשים את החלומות שלך זה חוסר בזמן, עלייך מוטלת החובה לפנות זמן בשביל לחשוב על איך אתה מפנה יותר זמן(ניראלי שעה ביום יספיק). זה מה שאני עושה לפחות, ואני רואה ישועות.

אגב, אומר הרמחל בלשונו הזהב במסילת ישרים, כי אם אדם רוצה להצליח לברוח מן היצר ולראות פירות בעבודת ה' שלו, שזה בעצם פרויקט חייו, או במילים שלנו, חלום חייו להיות צדיק בעולם מאתגר מאוד של חומר. עליו לפנות לפחות שעה ביום בשביל להתבונן בזה. שלושת המרחיקים לכך הם: הטיפול והטרדה העולמית, השחוק והלצון, וחברה רעה.
ולענייננו: חוסר בזמן ושחיקה שמונעים ממך מלחשוב בגדול, ציניות שמונעת ממך להתייחס לרצונות שלך ברצינות, וחברה רעה של אנשים אפורים שמראים לך רק צד אחד של המציאות ואת "האמת הקרה והקשה"

אין כוונתי בדברי שתהיה מנותק מהמציאות, אלא שתכיר אותה באמת, ומתוך זה תחשוב - אוקי, מה אפשר לעשות עם מה שיש לי בידיים בשביל לממש את מה שאני רוצה? אין מה לעשות, זה דורש להיות יצירתי מאוד, השאלה כמה אתה מוכן להשקיע בזה.
אני מבין את מה שאתה אומראחו

ואני גם לא שולל באופן מהותי, בסוף לגבי המשפט האחרון שנינו מסכימים - להכיר את המציאות באמת ולהבין מה אפשר לעשות איתה, רק שאני מוסיף שצריך להבין גם מה אי־אפשר לעשות איתה, למשל יש הר גבוה, אפשר לחיות בסרט שאני מטפס מיומן ושיש לי הכלים והיכולות לצלוח אותו, ואז להיפצע קשה, ואפשר גם להיות מציאותי וסביר, וללכת בשביל הבטוח שאני יודע שהוא לפי כוחותיי - נכון, ויתרתי על החלום להגיע לפסגה, אבל הייתה נפשי לי לשלל. אז בעקבות הסיפור הזה למדתי שאני לא טוב יותר או בלתי־מנוצח יותר מאחד האדם.

לדעתי הגישה שאפשר להגשים את כל החלומות וצריך לטרוח מאוד בשביל זה – זאת לאו דווקא הגישה הבריאה. למשל הרבה צעירים הולכים ללמוד תואר במחשבה שעכשיו יטרפו את שוק העבודה כו' כו' ובשנייה שיוצאים מהאוניברסיטה חוטפים כזאת כאפה כי למציאות יש מגבלות, רובנו לא נאו מהמטריקס שיכולים לכופף את הכפית, אין מה לעשות, אני חושב שההצלחה האמיתית יכולה לבוא ברגע שמכירים את הגבולות שלנו ועושים את המקסימום בתוכם – ברור שאפשר להתווכח עם זה והעלית גם טענות ראויות לציון אלא שאני מדבר על הדרכת כלל האדם, אי־אפשר לבוא למלגזן שעובד 12 שעות עם "אידיאלים" ו"זוגיות חלומית", צריך לבוא עם מה שאפשר, לא עם מה שאי־אפשר. (המציג אינו מלגזן)

חדשכאן
זה ממש ממש ממש ממש לא מה שאתה אומר.
זה אחד הדברים המדהימים ביותר שיש!!
באמת!
תחפש את הזוגות האחרים, כאלה שיש להם זוגיות יפה וטובה. הלוואי בעז"ה שחווה בעצמך זוגיות ותראה כמה זה דבר יפה.
אבל לכל מצווה יש סיבה משלהמבקש אמונה

עם תפילין אתה אמור למצוא את הכי מהודר,

אבל לא צריך שהצבע ימצא חן בעיניך, ואתה לא חייב להראות להם אהבה ולהסתדר איתם בכל מיני מצבים בחיים.  פשוט להניח אותם וזהו

 

עם האשה שתהיה לך - כן.  יש סיבה לזה

זאת אומרת, אתה צודק שצריך שצריך להתחתן כי זה מצווה, אבל השאלה היא: מה המצווה, באיזה גישה צריך לבוא כדי לקיים אותה על הצד הטוב ביותר

נכוןאחו
כשם שבתפילין יש הלכות מיוחדות ודברים שצריך לשים לב אליהם ככה גם בנישואים
וכשם שאפשר רק לצאת ידי חובת תפילין או לקיים את המצווה באופן מהודר בכוונה עצומה כך גם בנישואים השאיפה היא לקיים באופן מהודר = בשמחה ובאהבה כו' כפי הניתן

ולדעתי כאשר הרצון נובע מתוך המצווה יש לזה ערך הרבה יותר מאשר אם זה נובע מתוך תאווה או מתוך השלמת חיסרון אישי עינינו הרואות כמה רחוק התבססות על הדברים האלה מובילה (לא רחוק)
נכון, עם זה אני לגמרי מסכיםמבקש אמונה


וזהו?ekselion


חחחסבכי החשתי
שמע אחי יבשת
הגיוני סה"כאלפיניסטית


תכלסססססחדשכאן
הודעת פתיחה מגעילהחדשכאן
בהצלחה בזוגיות
ניראלי לקחת קשה מידיסבכי החשתי
לא סוד שלגברים באופן כללי(יש יוצאים מן הכלל כן כן), הפן הפיזי יותר זמין, ובפער. יש לזה ביטוי גדול מאוד בתרבות בעולם, תמצא את זה בסרטים מאמרים טקסטים וסאבטקסטים עם כל מיני דעות לכאן ולכאן ולכל מיני כיוונים בין אם מדעיים או חברתיים. יש כאלה שמסכימים עם זה, יש כאלה שמכחישים כי זה נשמע רע וזה מוציא אותנו בבונים או זאבים לכאורה, ויש כאלה שנרתעים(או יותר נכון נרתעות) מזה. לדעתי קצת חבל שבעולם לוקחים את זה למקומות כאלה, ולא מניחים אפילו לרגע שהשורש של זה הוא טוב גמור, ושזה מצוין שאנו הגברים נבראנו ככה.
לכן אני גם לא חושב שהיא אמרה משו לא בסדר, היא סך הכל אמרה משו נכון עובדתית אבל עם פרשנות שדי מרתיעה אותה, שאני מאמין וקיבלה מהסביבה. וכשיורדים קצת יותר לעומק, ואני רק משער, יתכן כי זו לא פרשנות כזאת שונה משלך
אתה מוזמן לדבר בשם עצמךחדשכאן
בלנ"ד זה מעולם לא מה שהוביל אותי
איזו מחשבת מטומטמת 🙄
מה מטומטם בזה?סבכי החשתי
ורק בשביל להמנע מאי הבנות מיותרותסבכי החשתי
כי ניראלי שלשם אנחנו הולכים.
לא הנחתי או רמזתי לזה שזה מה שמוביל אותך, אם ככה הבנת את המשפט האחרון, אשמח להסביר את עצמי אם שם נפלו לך קושיות עליי.
וכששאלתי מה מטומטם בזה, הנחתי שהתכוונת לקו חשיבה של הגברת הנחמדה שפתחה את השרשור
לא תשובה עניינית כל כך שמקדמת דיון אחיסבכי החשתי
אבל בסדר מכבד את הרצון להמנע מדיון כזה
לא מוצא עניין בדיון על הנושא המוזר הזה. תודהחדשכאן
בעיקר עצוב לי בשבילה..
חחחחחחחחחחחחח אתה ממש חמודסבכי החשתי
העיקר שאתה נהנהחדשכאן
איזה עצוב שאנשים תופסים ככה זוגיות.
זה כ"כ הרבה יותר! מלא בעומק, ורגש, ואושר, ואהבה.
"בלנ"ד זה לא הוביל"?הָיוֹ הָיָה
אתה נוהג לעיתים קרובות לידור על לשעבר?
העיקר שאתה נוהג להיות מצחיקחדשכאן
לעיתים
מה קרה חדשכאן?כלי פשוט
אתה רוצה לשתף?
רוצה להסביר לי מה רצונך?חדשכאן
אתה לא נשמע נינוח היוםכלי פשוט
מותק שאתה!חדשכאן
תודה שאתה דואג לי 😘
ואיך אתה הבוקר?כלי פשוט
פחות ציני? או עדיין באותו מצב?
תודהחדשכאן
אשמח אם תדאג לעצמך, אני מסתדר
חחחחחחחחחחחחחחסבכי החשתי
אף פעם לא חשבתי על זה כסיבה להתחתןאור וחיים

מה יש להתחתן רק בשביל הפן הפיזי? זה נשמע משעמם וריקני... תוך שנה הייתי מתגרש אם זו הייתה הסיבה.

 

באופן בסיסי אנשים רוצים להתחתן בשביל להרגיש אהבה, ורק אז הפן הפיזי מקבל משמעות כביטוי לאהבה. אחרת הוא סתם ריקני חסר משמעות ומשעמם.

חבל שבחברה הדתיתסבכי החשתי
הפן הפיזי נתפס כעניין טכני בלבד ללא עומק משל עצמו, ולכן גם לא ראוי להיות גם סיבה בפני עצמו להתחתן. מסכים איתך שאם מתייחסים לזה כאל הנאה נטו זה שטחי ולא ראוי ליחס רציני כשחושבים על להתחתן, אבל האם זה באמת כל מה שזה? אתה בעצמך אמרת שזה ביטוי לאהבה, אף אחד לא מצפה לאהבה אפלטונית מופשטת כשהוא מתחתן, והרבה מהקונפליקטים הרגשיים של זוגות נובעים דווקא מהמקום הזה. אם זה כזה משמעותי בחיים הזוגיים עד שלפעמים זה מכריע אם תהיה להם זוגיות פורה או מתסכלת, לא הגיוני שלפני החתונה זה יהיה סיבה להתחתן? כמובן בצירוף של עוד סיבות כי אנחנו אנשים רבגוניים ויש לנו עוד רבדים כמו עולם המחשבה, הרוח, השיח, והתכונות אופי שלנו שאנחנו רוצים שיקבלו ביטוי בתחום הזוגי והמשותף. אבל לנפנף את זה ככה כאילו זה סתם עניין רדוד, כי אנחנו חוששים לצאת שטחיים, בדבר כלכך משמעותי, זה חבל..
הוא לא התכוון לעניין רדוד.עוגיפלצת יואב
אני חושב שהוא התכוון לזה שמתוך רצון אמיתי פנימי ועמוק מגיע גם החלק הזה.

לאו דווקא לא חשוב וזוטר, אבל לא על זה צריך להתבסס קשר אמיתי ועמוק…
קשר אמיתי ועמוק לא מתבסס על זהחתולה ג'ינג'ית

אבל בקשר אמיתי ועמוק זה שיא הקשר, ומקפל בתוכו את כל המטען הרגשי, העמוק שכל אחד מביא איתו.

זו אולי לא הסיבה לקשר

אבל זה סוג של תכלית. 

תגובה חכמה ונכונההָיוֹ הָיָה
המילה "תכלית" עצמה יכולה להתפרש הן כ"יעד" והן כ"שיא". צריך להדגיש - כמו שכתבת לפני כן, שהכוונה למשמעות השניה.
אולי זה מה שהרגיש לך כשכתבת "סוג של".
תכלית במובן של מיצויחתולה ג'ינג'ית

וכן, בסוף זה גם סוג של יעד.

כשזה בצורה הנכונה, כשזה על בסיס של קשר אמיתי ועמוק ורגיש,

זה בסוף הקשר הכי קרוב שמהווה משל לקשר שלנו עם הקב"ה

בקיצור, קצת עדין לכתוב פה הכל.

זה נושא שצריך ללמוד.

(השורה האחרונה ממעונת לפותחת השרשור @באמונה תמיד)

אני אדייק טיפה את מה שכתבתי.עוגיפלצת יואב
בסופו של דבר קשר של חתונה בנוי על פנימיות וחיצוניות.

אסור בשום פנים ואופן להסתנוור מהחיצוניות.
חיצוניות זה דבר חשוב והכרחי, אבל לא על זה יכול להיות בנוי קשר.

זה כמו להגיד שיש לנו מענה משותף שאנחנו אוהבים לבנות דגמים מיניאטוריים מעץ, קשר לא יכול להיות בנוי על כזה, קשר צריך להיות בנוי על משהו פנימי, מידות טובות, עבודת ה׳ וכו׳.

בסופו של דבר העניין הזה הוא עניין חיצוני, הוא חשוב אבל הוא חיצוני. עליו לא יכול להיות בנוי קשר, אחרת אין פה השראת שכינה.

מאז ומעולם אבותינו הקדושים ביססו את הקשרים שלהם על פנימיות ולא על חיצוניות, מסיבה פשוטה - הם הבינו וידעו שעל משהו חיצוני אי אפשר לבנות, את היסודות של הבניין לא רואים.

אחרי שכל הקשר מבוסס על העניין הפנימי ולא החיצוני אז העניין החיצוני יכול צריך והכרחי לבוא לידי ביטוי.
אז יש בינינו הבדלי גישות.חתולה ג'ינג'ית

אתה אומר שזה חיצוני,

ואני אומרת שבאמת ובעומק הדברים זה הביטוי הכי פנימי למכלול של הקשר שקיים.

אבל כל זה בתנאי שקודם כל קיים קשר. שלא מבוסס אך ורק על משיכה פיזית.

ברור. פה אנחנו לא חולקים.

מסכים מאוד😁סבכי החשתי
כשאתה אומר להתבסס למה כוונתך?סבכי החשתי
נסה רגע לדמיין זוגיות בלי זה, וכן, דברים כאלה קורים בעולם, תאונת עבודה של הבעל, תקופה רעה של האישה, לא יודע, מיליון ואחת סיבות, קורה. ונכון, שם זוגיות נמדדת, שם זוגות עומדים למבחן. אבל אחי, זאת התמודדות קשה, לא מוריד מערכם אם זה הופך את הזוגיות שלהם לאפורה ומשעממת, שהרי אין זה מצב אידיאלי בכלל. זה עוד במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב עלול להביא את אחד הצדדים לחוסר ביטחון, להרגיש פחות נאהב, להרגיש לבד, ועוד הרבה דברים. הוא שטחי בגלל זה עכשיו? שהוא לוקח כזה דבר ברצינות?
חס וחלילה זוגיות בלי זה.עוגיפלצת יואב
אבל כשאני להתבסס זה אומר שבסוף לא על זה הכל נוצר.
כמו שאמרת שלפעמים קורים דברים בעולם, אם הבסיס של הזוגיות היתה על זה אז אחוז המתגרשים היה גדל פי כמה.

זה דבר הכרחי ביותר אבל הוא לא יכול להיות הבסיס.
ולא הגיוני להתגרש על דבר כזה?סבכי החשתי
כל מקרה לגופו כמובן, אבל אישה שנמצאת במצב בו הגבר שהיא אוהבת לא נמשך אליה, האומללות שהיא שרויה בה היא תוצאה של איזשהו שטיח שמשכו לה מתחת לרגליים, היא תכנס לתסביכים ובעיות דימוי עצמי(ראה ערך "חתונה הפוכה"). אתה עדיין סובר שכל זה היה יכול להפתר אילו רק הייתה קצת משחררת מהפן הפיזי? ומסתפקת בכימיה טובה וקשר רגשי עמוק? מה זה עושה לאישה כשהגבר שהיא אוהבת לא חושב שהיא יפה, הדיכאון שהיא נכנסת אליו, לדעתך זה תוצאה של גישה לא נכונה לזוגיות ולאיך מתייחסים לפן הפיזי? לא ניראלך שזה מוצדק? שהוא באמת נגע לה בנקודה רגישה למרות שהוא אוהב אותה וקשור אליה ויעשה בשבילה הכל? אני יודע שאתה מאמין שישנה חשיבות לרובד הזה כשיש רגש וקרבה, אבל כשחושבים על כמה זה נוגע בנקודות הכי עמוקות בנפש, קשה לומר שתמיד נכון לומר שרגש בלבד זה הבסיס האמיתי, והרובד הפיזי טפל אליו. כמה שאוהבים אחד את השניה, אם היא לא נמשכת אליך, אתה תכנס לתסביכים רעים, ובצדק.
מה שהתכוונתי זהאור וחיים

שכאשר הפן הפיזי בא רק מצד עצמו כעניין של הנאה בלבד, ללא שום עומק, ללא אהבה, חיבור וכל שאר הדברים, אז אין לו ערך, והוא לא סיבה כדי להתחתן. ומי שיתחתן רק מהסיבה הזאת, הקשר שלו לא יחזיק מעמד. 

 

רק כאשר הוא בא מתוך אהבה חיבור ורגשות, אז יש לו ערך ועומק ומשמעות, והוא מוסיף אהבה וחיבור לבני הזוג. 

 

לא טענתי שהפן הפיזי לא כלול בשיקולים להתחתן, רק אמרתי שהוא לא הסיבה לנישואין, אלא הסיבה היא הרגשת אהבה אחד לשני (שאכן כלול בה גם הפן הפיזי אך היא הרבה מעבר לזה). 

^התגובה הכי מדויקת כאןekselion


לא מכיר הרבה אנשיםסבכי החשתי
שהיו מתחתנים עם מישהי שלא נמשכת אליהם, גם אם היא דואגת להם, מעריכה אותם, צדיקה, עם לב טוב, וכל המעלות הספציפיים שהם ספציפית מחפשים באישה, אבל, אין משיכה, אתה אח בשבילה. יהיו ילדים. הסר דאגה מליבך, חשובה המצווה עד מאוד. זה כל כך משמעותי בעיני אנשים רבים שקשה להניח את זה במקום כזה שיש את "זה", שזה חשוב לבניית הקשר, אבל יש גם "מעבר", כשמעבר זה שם קוד לכל מה שעיקר. אבל כמה זה באמת עיקר כשבנאדם באופן טבעי לא מוכן להכניס את עצמו באופן מודע לקשר בלי רובד פיזי. ואני מזכיר, יהיה ילדים, אל תדאג. אבל את האהבה תבטאו במילים יפות, במכתבים, ובדאגה אמיתית אחד לשניה, להשתתף יחד בשמחה בעול בניית הבית וגידול משפחה מפוארת. ההמנעות הזו, לדעתך, נובעת ממקום מהותי, בסיסי בנפש, או שטחי?
אולי היא רק התכוונה לחסוך פן ברור?אוויל מחריש
מעבר לכך, האם יש הבדל משמעותי בין מי שמחפש פן רגשי לפן מיני?
זאת שאלה מאוד פוגענית בעייניהפי
בחור לא מחפש להתחתן עם בחורה בגלל הפן הפיזי יש הרבה מעבר .
פוגענית כי היא מקטינה אותנו בתור חפץ
ואותם קצת בתור חיות

המציאות הרבה יותר מעבר
יש כאלה שהפן הפיזי תופס מקום גדול אצלםסבכי החשתי
אבל לא בקטע חייתי, אלא בקטע רגשי, ככה הם ירגישו נאהבים באמת, שרוצים בהם. כך אני מפרש את זה כשאני מסתכל קצת יותר לעומק על מניעיהם של חברה כאלה, ואני מדבר על כאלה שאני תופס מהם לא כל איזה ארחי פרחי
נכוןekselion

ובאסה שזה ככה זה קצת דפוק

 

אבל ב"ה שזה לא אצל כולם

מה דפוק בזה חחסבכי החשתי
ניראלי לגיטימי סך הכל
זה ליגיטמי כיekselion

זה נוהג העולם.

 

אבל אני אישית חושב שזה דיי מבאס שהמון מערכות יחסים מבוססות בעיקר על המשיכה המינית.

אבל היי ככה השם ברא את העולם אז מי אני שאגיד שזה לא נכון

 

מז"א? תופס מקום גדול אצלם?הפי
עד כדי כך שהסיבה שהם מתחתנים היא נטו בגלל הפן הפיזי?
אתה חושב שרוב הבחורים מתחתנים רק בגלל הפן הפיזי?

קשה לי להאמין בזה ואני גם לא מאמינה בזה
ומעבר לכך אני מאמינה שאתם פשוט לא יודעים לבטא את עצמכם
כי לחשוב דבר כזה זה פשוט עוול
אנשים מסכניםחדשכאן
מערבבים בין אמצעי - עד כמה שהוא נעים וכיף וגם טוב ומועיל, למטרה.
ברור שיש גברים כאלה. אבל מעער שרוב האנשים שמסתובבים כאן, לא כאלה.
הלוואיekselion

שהמציאות הייתה ככה אצל רוב העולם

היה הרבה יותר טוב

אבל לצערי זה לא.

אמהפי
אני לא חושבת שאתה צודק
כי את בתekselion


אני בןפשוט עייף

וממש.ממש.ממש.לא מסכים.

אתה פשוט עייףekselion


ואתה קלדקךןםמפשוט עייף


סליחהבנות רבות עלי
עברתי פה במקרה ורציתי לשאול מזה קלדקךןםמ?
לא סולחפשוט עייף

ניסיתי להבין מה משמעות הכינוי שלו וחשבתי שאולי זה אומר משהו אם מקלידים בעברית.

אני מרוצה מהתוצאה.

אה טוב. תודה על ההסברבנות רבות עלי
מה טוב?פשוט עייף

תאסוף עוד 3 ניקים ותבקש סליחה עד שאתפייס.

ממ רן קל-דקekselion

זה משזה

 

ועכשיו ברצינות

אני מסכים שלא צריך להכליל בנושא הזה

אבל מלעשות שעבור רוב העולם זה כן ביג דיל.

זה אחת הסיבות שזה הדבר בתרבות של העולם המערבי 

 

ואני לא רוצה להרחיב יותר מדיי כי זה נושא רגיש בפורום ציבורי דתי

בלי להרחיבפשוט עייף

מדובר על כאן על חתונה. רוב העולם המערבי לא רלוונטי כאן כי אין קשר אצלם בין חתונה לצד הפיזי.

אתה נשאר עם הדתיים ושם זה פשוט לא נכון. אגב גם אצל חילונים חתונה היא מעבר לזה, דווקא בגלל שהצד הנ"ל נוכח גם בלי.

שאתה מציג את זה ככהekselion

נראה שאתה צודק

 

 

שכחתי לרגע שאצל שאר העולם החתונה זה שונה

יצאתי פיסטוק 

 

אז הטענה שלךהפי
שרוב הבנים מתחתנים עם בת בגלל בקשר הפיזי?
איך זה מסתדר עם היהדות?
במילא חצי מהזמן הקשר לא נשאר רק ברמה השטחית.

אני באמת לא מבינה את זה
ואיך אתה מבדיל בין בחורה אחת לשניה ?
אם שתיהן מוצאות חן בעיניו ברמה של הנראות ..
אז ?
אני לא מבינה את ההסבר שלך
ומעבר לכך זה נראה לי ברור כשמש שיש הרבה מעבר
ונראלי שכל מי שלא הסכים פה
צריך לעשות עם החשיבה שלו חושבים (;
כי להישאר במקום של הבחור רוצה אותי בעיקר בגלל זה ..
עצוב בעיקר בשבילך .
וגם בשביל הבחור רואים אותו כמו ..
לאekselion

כבר אמרתי שיצאתי פיסטוק

הבנתי את זה לא נכון

 

ולא צריך להתחיל להשליך על אחרים או עליי את החשיבה הזאת

אני בטוח שכל מי שלא הסכים כאן חש סלידה מהמנטליות הזאת

איך הוא חש סלידההפי
ברגע שהוא מקבל אותה ומאשר אותה?
תחשוב על זה ..
יש הבדל ביןekselion

לאשר (להודות שהתופעה קיימת) לבין להסכים איתה.

 

 

אני חייתי כל חיי בסביבה חילונית 

והרבה מהזמן השיח בין החברים היה בנושאים לא צנועים

עוד לפני שנהייתי דתי סלדתי מזה.

אני לא אכליל ואומר שכולם ככה, יש גם שלא וגם אני כאמור אז לא הייתי דתי.

ולא אהבתי את המנטליות הזאת. אבל מלעשות שבחברה הזאת זה קיים ממש. 

העובדה שאני מכיר שזה קיים לא אומר שאני תומך בזה

 

 

 

אני יכול להבין למה את חושבת שזה שטחיסבכי החשתי
בעיניך זה שטחי, כי זה מתקשר להנאה בלבד. אבל אני חושב שלפי היהדות זה עניין גדול מאוד, במיוחד בגלל שההבדל הגדול בין מה שהיה עד עכשיו למה שיהיה מעתה והלאה זה שהם מותרים אחד לשניה. למה אי אפשר לקיים זוגיות בלי זה תשאלי את עצמך אם זה כזה שטחי? ואני מדבר על מצב שבו מתחתנים נגיד, מתחייבים אחד לשניה, אבל לא מגיעים לידי זה.

מכאן אני מבין שכדאי לעשות את ההפרדה שאני רואה שלא עושים כאן. כמו ברגש(שמתבטא בשיח), שרגש יכול להיות רדוד, והוא יכול להיות גם עמוק.
כך גם בנושא הזה, זה יכול להיות רדוד ושטחי, והוא יכול להיות גם עמוק מאוד. ואם יש בזה עומק, מובן גם למה זה כל כך בסיסי.

ואם לא עושים את ההפרדה הזו, עלולים להגיע לטעות שפיזי=שטחי, כפי ששמתי לב במטבע הלשון שלך "במילא חצי מהזמן הקשר לא נשאר רק ברמה השטחית".

כאן המקום גם להוסיףסבכי החשתי
"אם שתיהן מוצאות חן בעיניו ברמה של הנראות... אז?" התייחסת לזה ברמה השטחית, ונראה שזו הרמה היחידה שעולה לך לראש כשאת חושבת על זה, אבל מה עם הרמה העמוקה יותר?
אל תכניס לי מילים לפה(:הפי
זה ממש לא מה שעולה לי לראש
בעיניי היצר הזה הוא עמוק ומדהים.
ולכן דווקא בגלל זה קשה לי שמנתקים אותו משאר החיים של האדם .. של הגבר של האישה.

ומשטחים אותו כמו שנעשה בפתיחת השירשור ל.. הגבר רוצה להתחתן רק בגלל היצר .
זה לא הגיוני בשום דרך והיצר הוא הרבה מעבר למה שכתבתם פה כי הוא חיים אם תתייחסו אליו בצורה נכונה מלכתחילה..
ולא תפרידו אותו מהקדושה שלו
אם לא אכניס לך מילים לפהסבכי החשתי
איך אוכל לעצבן אותך אחרת?😁
אגיב להכל בתגובה השניה כאן סתם רציתי לצאת מצחיק
אין לי ספק בכללהפי
שגם הפן הזה צריך להיות עמוק (קשר פיזי)
אבל הוא ממש לא יגיע לרובד של קדושה ועומק
בלי שאר המשתנים ..
רגש..
תקשורת..
הכלה..

מה ששטחי בעיניי הוא לא היצר שבונה חיים
אלא אנשים שעושים בידוד והפרדה
מפרידים אותו ..
ואומרים שהם מתחתנים רק בגלל זה

ובמילים אחרות אומרים ..
אכפת לנו רק מהנראות.

אבל יש הרבה אנשים שימצאו חן בעינייך חיצונית
אז מה העניין?
לא להפריד למצוא את כל שאר הדברים החשובים
על מנת שלא חלילה יווצר מערכת שטחית אלא עמוקה.
כמו שציינתי עם שאר המשתנים

אבל אין לי ספק בכלל שזה קדוש.. ברגע שנגשים לזה גם מתוך קדושה.




נראלי הבנתי את נקודת המחלוקתסבכי החשתי
כשאני מדבר על הפן הפיזי ואומר שהרבה רוצים זוגיות מהסיבה הזאת ברור לי שהכוונה לביטוי של זה במובן העמוק, ולאויבי כאן מן הצד השני של המתרס(בכם אני נלחם מלחמת חורמה עקובה מדם), יש הנחה שאני מתכוון לזה במובן השטחי של המילה. אז לא, לא זאת הייתה כוונתי, ומכאן כדאי שאשתף אתכם, ואותך, כיצד אני רואה את הדברים.

ישנו הרגש. שהוא הכי בסיסי. אז נתחיל מנקודת הנחה שכשאנחנו מדברים על אדם נורמלי, הוא רוצה שיאהבו אותו והוא רוצה גם לאהוב חזרה, שיהיה הדדי. אוקי, בשביל זה צריך תקשורת, מה שווה אהבה אם אין לה ביטוי והיא תאורטית?

מכאן יש כמה דרכים לומר לבן הזוג "אני אוהב אותך"
בדאגה - אמן שהיא תצליח במבחן!(אחרת היא תשגע אותי זאת😝)
בעזרה - להכין לו את האוכל שהוא אוהב
בדיבור - די ברור
ועוד כמה דרכים..
ויש עוד דרך ביניהן, וזה בדרך הפיזית. כשאני אומר שיש גברים שרוצים להתחתן מהסיבה הזאת, אני מתכוון שהם רוצים להתחתן כי הם רוצים שיאמרו להם שאוהבים אותם דווקא בדרך הזו. כפי שיש כאלה שרוצים שיאמרו להם שאוהבים אותם בדרך אחרת כמו שידאגו להם או יעזרו להם, יש כמה דרכים, אבל המסר אותו מסר.

כפי שכבר אמרתי למעלה או למטה למישהו(אני כבר לא זוכר🥴) אך בדרך אחרת קצת, אנחנו אנשים רבגוניים והמסר הזה צריך להיות מועבר בכמה דרכים בשביל להיות אמיתי, גם בדאגה וגם בעזרה, וגם במילים וכמובן כמובן גם כך. מכאן זה כבר תלוי אופי איפה הוא הכי מרגיש את זה שאוהבים אותו ורוצים בו, יש אחד שיותר מרגיש את זה כשעוזרים לו, ויש אחד שיותר מרגיש את זה כשדואגים לו. לאור האמור לעיל, כשאני אומר שאדם מתחתן מהסיבה הזאת, שהוא רוצה לחוש נאהב בדרך הזו, אין הכוונה ששאר הדרכים לאהוב מבחינתו מתבטלות, הוא רוצה מאוד גם בהם, אין ספק. זה פשוט מה שהכי מדבר אליו, ואין כל רע בזה, כפי שאין כל רע באחד שרוצה לחוש את זה יותר במילים או בדאגה.

*קונטרס נוסף למתקדמים*
כאן המקום לומר שאני מאמין שגם אדם שרוצה להתחתן בגלל הסיבה הזאת ממקום שטחי עליו לא דיברתי עד כה, גם הוא מונע עמוק בפנים מהרצון שיאהבו אותו. יתכן שהסיבה שבחר בדרך הזו היא כי זה הכי קרוב אליו בשטחיותו, אך זה עדיין בא מתוך רצון לקרבה ואהבה. יהיה מאוד קשה לנהל עם אחד כזה זוגיות, ולא הייתי ממליץ להתחתן עם אחד כזה, אבל אני מאמין שמהנקודה הזאת מתחיל התיקון, מהנקודה שמבינים שזה בא מהרצון לאהוב ולא מתוך יצר גרידא. וגם אם במהלך תשובתו בה נהיה עמוק יותר זה עדיין מעסיק אותו, כנראה שהוא מסוג האנשים שמרגישים יותר נאהבים כשאומרים להם את זה בצורה הזאת. האם הוא יותר שטחי מאדם שמרגיש את זה יותר בדיבור? יתכן כי הוא קרוב יותר לקוף במבנה האישיותי שלו בגלל זה? לא ניראלי, קוף לא מתעניין כלכך באהבה, והאדם הזה צמא לאהבה הזאת, אז אין כלכך מקום להשוואה.
נראה לי היא רק בחורה צעירהאור וחיים

לא צריך לקחת קשה את מה שהיא אומרת.

 

נראה לי שהיא מבינה שיש הרבה מעבר לפן הפיזי, רק שהיא לא יודעת מה, כי אף פעם לא הסבירו לה. לכן היא שאלה כדי להבין מעבר לתפיסה השטחית שהיא מכירה בזה. היא לא כתבה את זה ממקום רע.

 

נכון שלחשוב שבנים רוצים להתחתן רק בגלל הפן הפיזי זו תפיסת עולם קצת שטחית וילדותית, הנובעת מחוסר היכרות עם המציאות. זה עלול להיות ככה עדיין בגילאים צעירים, עד שלומדים שהעולם קצת יותר מורכב ועמוק. 

לדעתי אי אפשר להכלילekselion

אבל במידת מה 

זה נכון

אני חושב שכוונתהפשוט עייף
שבמבט ראשוני אפשר לעשות הכל מלבד מגע - קשר רגשי, אמון, חיבור, בטחון וכו' וכו' ולכן שאלה האם יש עוד משהו מלבד הנ"ל ש"דורש" חתונה.
כמובן שזה לא המצב.
חשבתי על זה קצתסבכי החשתי
וניראלי אני רוצה להתחתן בשביל להוביל ולקבל את התחושה שנשענים עליי, די להרגיש "גבר"..
תובנה שעלתה לי פעם זה שרק כשיש לך אישה אתה לראשונה מקבל ביטוי אמיתי לגבריות שלך, הזהות שלך כגבר מתגלה ומתעצמת כי ישך קונטרה, וכך גם להפך לגבי נשים, אני מאמין שהן נהיות נשיות יותר כשהן חיות ליד גבר.
^^תגובה חכמהאלפיניסטית


זה מדויקחיות צבעונית
זה אכן עובד גם הפוך אצל נשים
יפההפי
חשבתי על השאלה שלךבנות רבות עלי
והגעתי למסקנה ישנה שהיתה לי בעבר .. בנות לא מצליחות להבין מה בנים מוצאים בבנות .. וזה עצוב.. זה אולי מוכיח שההרגש של גבר כלפי אישה לא דומה כשזה הפוך.. וזה הפסד שלכן..
מה בנות מוצאות בבניםפשוט עייף
לדעתך?
ממ..בנות רבות עלי
לדעתי זה תחושת הביטחון שהם נותנים למין החלש.. הן מוצאות מפלט במישהו שמסוכח עליהן..זה רגש פשוט מידי.. הבנות מעצם היותן הן משהו מיוחד..בלי איזה חיסרון מובהק שיש לגבר שהאישה משלימה .. פשוט מעצם היותה היא מיוחדת.
השאלה היא יותר על בנות ולא על בנים.כלי פשוט
כי הגבר לא שלם בלי האשה מבחינת הביטוי העצמי שלו בעולם.
האשה יכולה אמנם להסתדר לבד במציאות, אבל היא מעדיפה להיות ביחד, עם גבר שיתן את הכיוון וההנהגה
מצחיק הייתי אומרת הפוךרקלתשוהנ
התחושה שלי היא שגבר יכול להתסדר בלי אישה יופי, או לפחות להיות באשליה כזאת, אבל אישה בלי גבר בדרך כלל תרגיש יותר חוסר מהותי בחיים שלה.
להיות באשליה כזאת.. בדיוק. לכן קראת לזה אשליהכלי פשוט

לגבי החוסר של האשה- זה חוסר מסוג שונה לגמרי. מבחינת הביטוי והמשמעות הגשמית שלה בעולם היא לא צריכה את הגבר. זה חוסר יותר מהותי, כמו שכתבת (ולכן זה לא בדיוק חיסרון עצמי. טכנית היא תסתדר יותר מהגבר).

(יש לי מקור למה שכתבתי שאני לא מגלה )

מעניין ויפה מה שכתבתאלפיניסטית


יפה הפכת את התגובה שלי לטובתך 😁רקלתשוהנ
סתם. באמת יפה
האמת הייתי נעלבת בתור גבררקלתשוהנ
כמו שבשבילך זוגיות היא כנראה עולם שלם של ציפיות, מהדברים הקטנים עד השאיפות הגדולות, ככה בדיוק אצל גברים.

אממפשוט עייף

אני חושב שאצל גברים זה יותר השאיפות הגדולות ואתן מורידות אותן לפרטים.

יכול להיות שבאופן עקרונירקלתשוהנ
אבל גם בת כמובן יש לה שאיפות גדולות
לבית של תורה, או של חסד, למשימה כלשהי, איזה חזון שהיא מתפללת שככה יהיה הבית שלה.

אני לא מתכוונת שהבנתי שכתבת שלבנות אין שאיפות, אבל נראה לי שמה שכתבת מכוון יותר ליחס בתוך מערכת זוגית ולא לפני, אני צודקת?
בעיקרפשוט עייף

אין הכוונה לשלול את השאיפות והפרטים מכל צד אלא שכל אחד מוביל בקשר את הצד החזק שבו.

בדוגמא שהבאת - בד"כ כשאשה מתפללת לבית של תורה היא מתפללת לבעל תורני שיוביל אותה ואת הבית לכיוון שהיא מתפללת אליו,

ויאפשר לה לבנות את הפרטים של הבית (שאליהם הבעל עם השאיפות פחות שם לב).

שאלה ממש מעניינתאוויל מחריש
את מוזמנת להעמיק בשרשור שפתחתי בעבר על כך:
למה גברים רוצים להתחתן? | ערוץ 7

בקצרה, להבנתי יש הרבה תת מניעים שגורמים לרצות להתחתן אבל יותר נכון להסתכל על שורש הרצון שהוא יוצר את הכל.
להבנתי במקורות שורש הרצון בקשר בפני עצמו הוא האהבה שמקורה נשמה והרצון להיטיב לבת הזוג ולדורות הבאים. על מנת להוסיף מחוייבות תורנית - מוסרית לקשר ממסדים אותו בחתונה.

ועוד הערה על משהו שראיתי פה הרבה. זה שאנשים רוצים להתחתן מתוך מניע פיזי זה לא שטחיות. מדובר פה באחד הכוחות הכי חזקים בנפש האדם, שיש לו השפעה עד לרמה הגופנית דווקא מתוך חשיבותו והפוטנציאל הגדול שבו.
....תות"ח!

חז"ל אומרים שיש שלושה דברים שהאדם דומה בהם למלאכים, ושלושה שאדם דומה בהם לבהמה, ואחד הדברים שאדם משותף עם בהמה זה העניין הזה. הרמב"ם אומר לעניין האכילה וזה נכון גם לגבי הנושא הזה, פעולת האכילה היא אותה פעולה בין בהמה לבין אדם, אבל זה לא אותו אוכל. אדם שיאכל ויגיד שהוא מעלה ניצוצות אז יש שתי אפשרויות, או שהוא צדיק עליון כמו הרב צבי יהודה לדוגמא שאכל הרבה בשבת רק כי זו מצווה, וכל השבוע לא אכל כמעט כלום, או שהוא עובד על עצמו. לכן, אסור לשכוח את העניין הזה שהאדם צריך לאכול, והכל בסדר, הוא בן אדם. עם זאת, אסור לאדם לעשות את זה רק בגלל זה, אם כך הוא יהיה כבהמה. לכן, האדם צריך לכוון בפעולתו ובמעשיו כמה שיותר ולכוון אותם לקדושה, ולדעת שהוא אוכל לדוגמא כדי לעבוד את ה' טוב יותר, או כדי ללמוד טוב יותר, ומכיוון שכך הוא קידש את אותו מעשה וזה חלק מעבודת ה', ולכן צריך לעשות את זה בשמחה ובחיבור עמוק. (אגב, יש תיאור מאוד יפה ב"משנה שכיר" על פרשות שבוע של רבי יששכר טייכטאל, בעל "אם הבנים שמחה" בפרשת יתרו על מעמד הר סיני כמה עם ישראל שמח שם, וכתוב שיום חתונתו זה מעמד הר סיני, החיבור הזה מוביל לשמחה, שזו שמחה עמוקה וטובה ולא סתם עונג חיצוני, אלא עונג שמבטא משהו עמוק ופנימי). אנחנו מאמינים שהכל משמים, ולכן ההשלמה הזאת שהאדם עושה זה משהו גדול ומרומם שמשפיע על העולמות העליונים ומשפיע חסד ושפע בעולם, וגם מוביל ליצירת חיים, הדבר הכי גדול שהאדם יכול לעשות בעולם.

בהקשר למה כתבת לי?אוויל מחריש
...תות"ח!

על סוף דבריך...

אבל את האמת שרציתי לכתוב על זה כי ראיתי את השרשור ופשוט מצאתי תגובה מתאימה אז הגבתי עליך...

...תות"ח!

אגב, רק רציתי להוסיף שזה קשור להלכה שאסור להסתכל על אדם כשהוא אוכל כדי שלא יתבייש. אז מצד אחד שלושת הדברים שהאדם שווה בהם לבהמה הם מביישים (ולכן זה בעייתי להצטלם באמצע ביס, או לצלם בכללי אוכל, זה לא משהו שצריך לפרסם אותו או להתגאות בו, אנחנו אוכלים כי אנחנו צריכים בסוף...אמנם גם רוצים שהאוכל יהיה טוב, אבל אין מטרה לעשות עם זה שואו ולהתעסק עם זה...), והם נעשים יותר בצנעה, מה יותר ומה פחות, אך אסור לאדם להדחיק אותם, ודברים שהאדם צריך אין לו להתבייש מעצם עשייתם כי הוא צריך, אמנם זה משהו צנוע שהאדם לא מפרסם ולא צריך לפרסם, אך זה חלק מטבע האדם. אמנם, האדם צריך לשלוט על טבעו ולרסן אותו ולהשתמש בו רק בצורה המתאימה, וכמו שהמשנה באבות אומרת שצריך להגיד דברי תורה בשעת האכילה כי אם לא זה ייחשב כאכילה מזבחי מתים, כך גם האדם צריך לקדש עצמו בשעת החיבור, וכך יעלה את המצב הזה לקדושה וגם יתעלה בעצמו. ואמנם, כל זה בצד הגלוי, בצד הנסתר שיתגלה לעתיד לבוא, גם השעה הזאת תתגלה כקדושה ואפילו בקדושה יתירה.

ואמנם קשה לנו להבין למה דווקא מהמקום הזה מגיעה ההולדה וצמיחת החיים לעולם, אך עיינו ב"אם הבנים שמחה" לקראת סוף פרק ב', ששם הוא מאריך להסביר למה ה' מגלגל את הגאולה דווקא ע"י דברים נמוכים, שלדוגמא בניין הארץ נעשה ע"י אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות, מפני שכשהגאולה מגיעה ע"י צדיקים, יש קטרוג, אך כשזה נעשה באופן נמוך אז המטרגים לא מפחדים ומשם צומחת הגאולה. ובאמת זה עוד יותר עמוק, כמובן אין לה' מעצור להושיע כנגד המטרגים, אלא כשזה מגיע ממקומות רוחניים גבוהים, אז האדם חושב שמכוחו זה נעשה, ועלולה להיות גאווה, אלא שה' מגלגל שדווקא במקומות הנמוכים של האדם יבואו הדברים הגדולים, ואז האדם לא יחשוב לרגע שהוא זה שפעל ועשה כל אלה, אלא ידע ש"שלושה שותפים לו לאדם".

ובאמת היצר הוא בכוונה, בלי יצר הרע לא הייתה שמחה בלימוד, אש, לא הייתה חיות, העולם היה משעמם, לה' יש מספיק מלאכים, צריך את בני האדם שיעבדו את ה' עם התלהבות, עם אהבה ושמחה, וזו הגדלות של האדם, שנובעת מפחיתותו. (השלימות של האדם היא ההשתלמות, זה שהאדם חסר במהותו ולא יכול להיות מושלם, זה גם מה שמביא את יתרונו הגדול, שהוא יכול תמיד להתעלות....), ואכמ"ל.

...חופשיה לנפשי
אני אצטט את בעלי "כי רציתי להיות בזוגיות עם מישהו"
עם מישהו.. כן .. זה מסביר כמה דבריםבנות רבות עלי
וחוץ מתגובתו של בעלי:חופשיה לנפשי
גברים הם שונים אחד מהשני ולכל אחד סיבות אחרות
חסרות סיבות?תילי חורבות
אגב לגבי כל הדיונים על הציון של הפן הפיזיחופשיה לנפשי
ואני לא רוצה לדבר בשמה
נראה לי שקצת עפתם עם התגובות, היא לא כתבה שזה הפן היחיד אלא ציינה שזה הפן שהיא חושבת שהוא וודאי והיא רוצה לדעת על עוד צדדים
מה שבטוחסבכי החשתי
את לא יכולה לומר שלא יצא מזה אחלה של דיון
בגדול אני חושבת שזה דיון די טרחני ומיותרחופשיה לנפשי
לפחות כמו מה זאת משיכה
אבל אם נהניתם מי אני
גם אנשיםסבכי החשתי
שנהנים ממכוניות מתנגשות נראים מהצד כמתעסקים בדברים מיותרים, אבל אם תצטרפי, לא תוכלי להפסיק😁
לא מסוג הדברים שמעניין אותי לדון עליהםחופשיה לנפשי
אממ..סבכי החשתי
בסדר
קשר נפשיadvfb


רוצה להעיר בעקבות הדיון פהנוגע, לא נוגע
שכמו שאם הבעל דואג להיות קשוב להכיר את העולם הרגשי המפותח של אשתו (בד"כ)- הוא בעיקר זה שמרוויח מזה, אפילו יותר ממנה,
ככה גם להיפך- אם האישה מבינה את העולם היצרי של בעלה, שבמסגרת נשואין הוא לא רק "הרע במיעוטו" אלא גם דבר טוב- הגיוני שהיא בעיקר זו שמרוויחה מזה בסופו של דבר (כי בגלל שהוא אוהב אותה הוא משתמש בכח של המשיכה שלו אליה כדי לתת לה).
^^ נקודה יפהנפש חיה.
חשוב ונכון. (כרגיל)חתולה ג'ינג'ית


משוואה מאוד לא נכונהפשוט עייף

מול העולם הרגשי של האשה עומד העולם השכלי של בעלה. כנ"ל כדאי לה להכיר אותו, תרוויח וכו'.

 

תוכל להסביר?נפש חיה.
המשוואה שהוצגהפשוט עייף

היא רגש אצל האישה מול יצר אצל הבעל. ב"ה הכח המוביל אותנו הוא השכל וזו המשוואה הנכונה.

יצרים יש לשני הצדדים וצריך לדעת איך לתעל אותם בטהרה לבניית הבית.

תודה! אני חושבת שיש בה משהו נכון במידהנפש חיה.
אני כן חושבת שיצר זה כח נפלא שקיים
ובזכות הכח הזה כשהוא מתועל נכון, העולם קיים.

חלק מבניין הבית נוגע בתחום הזה
ברור שהוא לא העיקר אבל הוא בהחלט נדבך חשוב.

אז זה כן קצת מתחבר למה שאמרת.
זו לא הנקודהפשוט עייף

הנקודה היא מה המשוואה. הכח העיקרי אצל הגבר הוא השכל. אצל האשה הרגש.

 

ההצגה הנ"ל היא רגשיות מול חיתיות (=יצר בלי הנחיה)

אבל לא נראלי שהכותב התכוון להביע את זה בפשטות כזאתנפש חיה.
המשפט האחרון!חתולה ג'ינג'ית

זה בהחלט חידוד חשוב !!!! שלא עלה כאן לאורך האשכול.

העולם היצרי של בעלה??חדשכאן

עולם יצרי מפותח מול עולם רגשי מפותח 🤔



מה נסגר?

זה כל מה שיש בזוגיות?? 🙄


אני חושבת שהניסוח היה פשטני מידיינפש חיה.
ולכן לא הובן נכון.

הניסוח הובן ועצובחדשכאן

כל השרשור הזה עצוב

זה פשוט מצחיק אני חייב לצייןנוגע, לא נוגע
שתי הנשים הבינו מצויין.
שני הגברים הבינו גרוע.

במילים אחרות- על סמך העולם הפנימי שלכם (אתה ופשוט עייף) לקחתם את דבריי למקום פשוט לא קשור.
את המסקנה תסיקו לבד.

לאפשוט עייף

הגברים הבינו בדיוק מה שכתוב. הנשים לקחו את זה למקום שמתאים להן.

 

אתה מוזמן לפתוח על זה שרשור הבנה של גברים ונשים וכו'.

לא. אתה הרי לא תגיד לכותב מה הוא התכוון, נכון?נוגע, לא נוגע
הטעות שלך היא שאני דיברתי על פאן מסויים בקשר הזוגי (של נשואים, כפי שנכתב) הפאן החוויתי, ושם יש שוני מסויים בנטיות.

אתה וחדשכאן לקחתם את זה למקום של ניתוח כללי של היחס הכללי בקשר בין איש ואישה משום מה.
תרשו לי לדייק ולחדדחתולה ג'ינג'ית

אני לא חושבת שאתם באמת חולקים, אלא שהדברים נאמרו בחלקיות.

לדעתי הדיוק הוא כזה

בגבר ובאשה ישנם כוחות שונים דומיננטיים,

על פי המסורת

נשים- רגש

גברים- שכליות ויצריות.

אנחנו יודעים היום שהחלוקה הזו היא דיכוטומית ולא מדוייקת.

ובאופן כללי, שגם נשים שייכות לצד של היצר. לא פחות.

אני חושבת שהאמירה שצריכה להיות, והיא זו המדויקת, שככל שנשכיל להבין את העולם השונה של בן הזוג,

וגם לקבל את המקום היצרי שלו, וגם שלנו, ואת אופני הביטוי והצרכים השונים שלו שנובעים מהיותנו נשים וגברים

כך הזוגיות תהיה עשירה ועמוקה יותר.

(אבל כן, זה דורש הבנה והכלה גם של החלקים החייתיים האלו בתוכנו. דחיה שלהם היא פתח להמון אובססיות ותקיעויות)

ונראה לי הגזמתי אז אני אחזור למלונה (למה אין כזו לחתולות?)

הויכוח אכן היה על המשוואה שהוצגהפשוט עייף

ואגב, כפי שכבר כתבתי - אני ממש לא מסכים שהחולקה המסורתית היא לשים את היצריות בצד של הגבר.

לכל צד יש ומתבטא בדרכים שונות.

בסדרחתולה ג'ינג'ית

והדיוק היה לעצמי.

כי בהתחלה הסכמתי עם המשוואה שהוצגה ואז עלו לי נקודות נוספות ואחרות שם.

קראתי שוב את התגובה שלךפשוט עייף

ומסכים מאוד עם הנאמר,אולי מלבד התיאור של היצר.

היצר הוא מה שאתה עושה ממנו. אם אתה בן אדם אז הוא אנושי ויותר מזה לפי מעלתכם. אם אתה בהמה אז...

התיאור היה בתגובהחתולה ג'ינג'ית

לזה שאתה קראת לו חייתי.

אם אנחנו מתייחסים לזה כאל משהו חייתי זה חייתי. ויש בזה צדדים חייתיים.

אם אנחנו מבינים שזה צד שהוא גם חייתי אבל הוא פה כדי לשרת אותנו לקודש אנחנו מעלים אותו.

העיקר לא להתכחש.

אנחנו לא אפלטוניים.

ויצריות היא לא מחלת נפש או פגם באישיות.

חלילהפשוט עייף

כתבתי כבר שהיצר הוא לאן שהאדם לוקח אותו (ובכלל מהו האדם עצמו). הצגתי את זה לפי איך שהוא תיאר.

 

בקיצור - אנחנו מסכימים

כתבת יפה. ואני יודע שאנחנו לא חולקים..נוגע, לא נוגע
זו בדיוק הנקודה, שהוא לקח משהו שנאמר בהקשר מסויים ועשה ממנו תיאוריית חיים שלמה כאילו שזה סותר את מה שהוא כתב על שכליות ורגש.
אגב, אני לא חושב שהחלוקה המסורתית היא כמו שמציגיםנוגע, לא נוגע
אותה (לגבי היצר).
בגמרא לדוגמא יש כמה וכמה אמירות שמראות לא כמותה.

החלוקה (הכללית) הנכונה בין המינים להבנתי היא בעיקר ביחס בין הגורמים שבגללם מתעורר היצר והפיזיולוגיה שמאחורי (או לפני) זה.

ונקודה נוספת היא שגם כשיש יצר, יכולים להיות כוחות נפש ורגש חזקים אחרים שגורמים לו "להיות בשקט" ולא לבוא לידי ביטוי ורצון (כי הוא פחות חשוב כרגע).
גם שכל (להיות מרוכז באיזו שאלה קשה נגיד) יכול למנוע מהיצר להתעורר, אבל זה קשה יותר. לרוב האנשים קשה להיות שקועים במחשבה עד שהם לא מתייחסים למה שהם רואים סביבם, רק נזהרים לא להתנגש בו..


ואת לא צריכה לחפש מלונה הקול שלך חשוב..

מרתקחתולה ג'ינג'ית

ויש לי מה לומר

אבל מרגיש לי שזה נסחף קצת.

בכל זאת פורום מעורב.

אז אני אעצור כאן.

ויום יבוא ואני אפרסם את התזה שלי בעניין.

(רק אצטרך לחתום כחתולה ג'ינג'ית חסרת מלונה, כדי שתזהו. מאתגר משהו...)

כן..נוגע, לא נוגע
ואם תצטרכי בשביל התזה ציטוטים מהרב קוק בעניין קדושת הטבע
יש פה הרבה שיכולים לתת..


ואולי תנסי חתולה ג'ינג'ית עם נמשים נשמע יותר נועז
תודהחתולה ג'ינג'ית

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

אם זה לא מעניין אין סיבה להגיב מראשנוגע, לא נוגע
ואם יש לך בעיה על הלוגיקה אתה יכול פשוט לשאול. השאר מיותר
אבל גם לאשה יש יש עולם יצרי מפותחמבקש אמונה


באופן אחר, אבל זה לא המקוםנוגע, לא נוגע
גורם המשיכה הוא אחר. היצר הוא אותו יצרמבקש אמונה


זה יותר מזה. אבל בכל אופן יש לגורם המשיכה גם השפעהנוגע, לא נוגע
על טיב וסגנון המשיכה ועל עוד דברים.

ובאופן כללי- מהרושם שלי, הרבה מהבעיות שיש בתחום זה בגלל שהצד השולט בתרבות הוא גברי והוא גורם לנשים (שבטבען הן יותר מובלות) לרצות להידמות לגברים גם כשזה סותר במידה מסויימת את הטבע שלהן.
כדי שאוכל לתת מה שיש לי לתתכלי פשוט

ולקבל מה שחסר אצלי

מחפש שדכניתגבריאל.ק.צ

שבוע טוב לכולם.

אני מחפש שדכנית או עמותה שעוסקת בשידוכים לבנים דתיים שעשו שירות לאומי.

אבל בלי שיגרמו לך להרגשה שאתה פחות טוב.

תודה

בנים שעשו שירות לאומי הם יותר טוביםאריק מהדרום

ושאףשדכנית לא תגיד לך אחרת.

אף אחד לא אומר את זה אפילו לא הבנותגבריאל.ק.צ
עבר עריכה על ידי גבריאל.ק.צ בתאריך י"א בכסלו תשפ"ז 20:17

אבל זה מתבטא ביחס וההצעות

תתפלאאריק מהדרום

יש בנות שמעדיפות גברים שלא עושים מילואים.

השאלה אם הן מוכנות לצאת עם גברים שלא היו בצבא ?גבריאל.ק.צ
עבר עריכה על ידי גבריאל.ק.צ בתאריך י"א בכסלו תשפ"ז 21:24

לא לעשות מילואים זה דבר אחד. לא עשה צבא בכלל זה משהו אחר לגמרי.

עוד שאלה חשובה, האם מדובר בנשים נשואות או רווקות ? פעם מישהי נשואה בעבודה סיפרה לי שבעבר היא רצתה מאוד קרבי והתחתנה בסוף עם ג'ובניק. והיא שמחה שהוא לא צריך לעשות מילואים (זה היה לפני המלחמה).

גבריאל היקראריק מהדרום

אנחנו מכירים לא מהיום, אתה כבר לא רווק צעיר, תגיד לי מה רלוונטי לבחורה שנפגשת איתך בכלל איזה שירות עשית? זה מתאים לרווקות עד גיל 23 בלחץ להתעניין בשטות הזאת.

גם אני עשיתי שירות לאומי ומה בכך, למה זה צריך להיות אכפת למישהי? הוואסח של "קרבי זה הכי אחי" זה שטות של ילדות, אם מישהי מעל גיל 23 חושבת ששירות קרבי יועיל במשהו למישהו לזוגיות ונישואין זו בעיה שלה, אתה לא חייב לצאת דווקא עם הילדותיות האלה.

נכון אני כבר לא צעיר.גבריאל.ק.צ

אבל אני יכול לספר לך על 3 בנות שיצאתי איתן בשנים האחרונות שאחרי הפגישה שסיפרתי להן על השירות לאומי הן חתכו, ועוד שתיים שאבדו עניין באמצע השיחה.

גם כמות ההתאמות באתרים / אפליקציות של דתיים ששואפת לאפס מעיד שזה משמעותי.

מסכימה עם אריק.לגיטימי?

האם ייתכן שזו רק פרשנות לסיטואציה?

אולי היה משהו אחר בפגישה שגרם להן לחתוך?

ממה שראיתי בהודעות שלך, היית בן 30+ לפני כמה שנים,

ובעיניי - אם יש מישהי שבשלב הזה של החיים תקועה במחשבה שאם עשית שירות לאומי זה סיבה לא לרצות להמשיך את הקשר - אני לא הייתי רוצה להמשיך את הקשר מהצד שלי, כי זה נראה לי ממש לא בוגר.

אני מכירה בנים שעשו שירות לאומי והתחתנו. מכירה בנים שעשו צבא ולא התחתנו. זה לא הפרמרטר היחיד בבחירת בן זוג, ובטח שלא בגיל כזה.

אולי שווה לשלוח מישהו\מישהי שיפנה אליהן באופן ישיר, דמות שהן ירגישו בנוח לשתף בכנות - ולשאול אותן אם זו היתה הסיבה, ואם לא, מה היתה הסיבה.

ועוד משהו

לא הייתי מנפנפנת דווקא בפרט הזה -

זה נשמע שאתה רואה את זה כדבר רע, חסרון. ואתה מחפש שדכנים שמתעסקים באנשים עם הבעיה הזו.

וזה לא בעיה! ולכן לא נראה לי שצריך שדכנים שמתעסקים דווקא בזה.

אבל אם אתה רואה את זה כבעיה, ומשדר שזו בעיה - אולי זה היחס הזה הופך דברים לבעיה??

השאלה היא למה עשית ש"ל ולא צבאיעל מהדרום

לק"י

זה אולי מה שמרתיע את הבנות.

יש הבדל בין בנאדם אסמטי שיש לו פטור לבין פציפיסט.

אז הייתי מתמקדת בסיבה לפטור, ומחפשת בנות שזה יתאים להן.

בהצלחה רבה ובקלות!

(אתה כמובן לא צריך לפרט פה מה הסיבהיעל מהדרום

לק"י

כתבתי את זה כשאלה בשבילך).

מסכימה ממשאשר בראאחרונה

מה?זיויק

למה צריך שדכנית מיוחדת לזה? מוזר מאד

דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

יכול להיותנתקה

שהוא שלח לי אותה

בשביל שאולי כשאפגוש את האחת

אדע מה לעשות...

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

כנ"ל. גם מכירה כמה. למה לא לנסות?לגיטימי?

אולי היא תיפגע?נתקה

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאר

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

תגיד אתה קראת מה כתבתי?אדם פרו+אחרונה

נראה שלא

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfb

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

..הרמוניה

כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.

יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)

הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.

ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

יש בזה משהו אבל במקרהטאבי

שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

אולי תנסה למצוא מכנה משותף בין השלוש האלונוגע, לא נוגע

אתה גם כותב שאתה זה שמכניס אותן לפרנדזון, כלומר הן לא רואות אותך באופן טבעי ככה.

בשביל קשר זוגי צריך אש, בד"כ מי שמדליק אותה זה האיש. מה שאישה יכולה בד"כ לעשות זה רק לנסות לגרום לו להדליק אותה.

יתכן שעם השלוש האלו האש שלך נדלקה באופן טבעי והיא הייתה חזקה מכדי להיחסם פנימית.

בסוף צריך אחת בלבדאוריןאחרונה

אנשים יקרים,דוס91

המלצה חמה שלי:

והלואי שזה יעזור לכמה ...

תשקיעו...תשקיעו... ותבדקו טוב טוב

בכל הקשר להדרכת חתנים/כלות..

זה משפיע ממש על חיים שלמים...

כנראה תלוי מגזרים ואורחות חיים. אי אפשר להכלילאלישבע999אחרונה

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

על מה אתה מדבראיש ישראל

איזה חסרון יש לספרדים? החסרון שהצגת הוא חסרון פרופורציונאלי, ולא חסרון מהותי. בודקים אדם לפי מי הוא ולא לפי הארץ הנכריה ממנה הגיעו הסבא והסבתא שלו.

סיפורי המופתים של הספרדים לא זכו ליחסי ציבור טובים מספיק, ובהתאם למרחב בו היו זכו לתפוצה מועטה, אבל להגיד ש'התגלות ד'' הייתה באשכנז זו אמירה מוזרה והזויה, לא ידעתי שכבודו מזהה תהליכים אלוקיים. כשם שששמעם של הבעש"ט ורבי נחמן לא הגיעו לאוזניהם של רבי רפאל המלאך ואור החיים הק' ומרן הבן איש חי וכל משפחת אבוחצירא, כך להפך. זה גובל ב'הוצאת שם רע' לומר על ציבור שלם שיש להם 'חסרון'.

יש הרבה לדברשנונימי

יש שני קליפות בעם היהודי (שהם שורש כל הרע בעולם),

* כפירה * ואמונות כוזביות (רבנים)

שניהם מזיקים לאדם ההולך בדרכיהם, תורתם, עצתם וכו'- לעומתם יש את הרבי האמת.

הרבי האמת הוא הרבי של כל ישראל - ראש בני ישראל (ר'אש ב'ני י'שראל ראשי תיבות רב"י) הוא משה רבינו,

ולא רבי של קבוצה מסויימת בלעדית זה אמונות כוזביות.

יש הרבה חסידויות ורבנים שפרסמו את עצמם שהם גדולים/צדיקים בשקר!

מציגים ומפרסמים את עצמם כאילו שיש להם רוח הקודש או השגות אלוקות או עושי מופתים,

וזה נקרא פירסום של שקר.

מטרת הפירסום היא שררה רבנות מנהיגות כסף כוח - מושחתים.

אור החיים הקדוש היה צדיק אמיתי,

השאר שהזכרת... אין מה לדבר מהם בכלל.

בכל מקרה בימינו כשכבר זכינו לנשמת הצדיק האמיתי רבי נחמן מאומן,

נ נח נחמ נחמן מאומן (נכד הבעל שם טוב שגילה דרכים חדשות בעולם),

אז כבר הכל בטל וכולם צריכים להיות ברסלב.

לא חבד ולא גור ולא קוק - אנחנו מדברים ממשיח לא עוד רבי עם חסידים.

חבל שאתה משתמש בשם של רבי נחמן לאמונות הכוזבות שלךאני:)))))

הכפירה באשכנזים לעומת המזרחיםשנונימי

#הכפירה נמשכת מהרבנים השקרנים,

המכניסים איבה ושנאה בין ישראל לאביהם שבשמיים.

הספרדים לא התנסו בניסיון הזה של האשכנזים:

  1. לא זכו לאור (נשארו בחושך) של הבעל שם טוב ורבי נחמן מברסלב, לא זכו לשמוע דברי תורה כאלו.

  2. לא הייתה שום התנגדות ומחלוקת מצד הרבנים הטועים.

  3. ואם יש רבנים טועים ושקרנים, אז פשוטי העם מתרחקים כל כך עד שמואסים ביהדות.

  4. לכן גם לא היה לספרדים כפירה - כי לא היה להם רבנים שיחלקו על הצדיק האמת.

ולכן: הספרדים פחות חכמים ומנוסים עומדים בחוץ לגמרי ולא מבינים על מה המחלוקת הגדולה.

  • יש לספרדים תמימות כמו פתי מאמין לכל דבר.

אני לא אוהב את השיח הזהאביעד מילוא

עם על הכבוד למנטליות ומנהגים זה כבר חוצה את הגבול

הכי טיפש שפגשתי עד היוםאני:)))))

אם את יותר חכמה...שנונימי

אז בבקשה תסבירי תפרטי בפירוט מלא על מה ולמה איפה טעיתי בהרחבה בבקשה!

ואני מוכן להוכיח שאני צודק בכל מה שאמרתי.

כמה גיבובי שטותרקאני

הבעל שם טוב ורבי נחמן לא הבעלים של היהדות

כמה זמן לא קראתי כל־כך הרבהטאבי

שטויות בתגובה אחת.

אני תוהה אם הכותב בריאאני:)))))

לא מרגיש שכואב לי איפה שהוא...שנונימי

🤦‍♀️רקאני

השואה נגרמה בגלל ההתנגדות לחסידות?

נו באמת

אולי בגלל שהוקמה החסידות?

אפשר לא לערב את הבעש"ט פה?אביעד מילוא

זה לא קשור. אגב רבי מנחם מנדל מויטעבסק חיתן את הבן שלו עם הבת של הרב אבולעפיה בטבריה

נראה לי הוא התכון שבגלל השואה התמעט מספר האשכנזיםקעלעברימבאראחרונה

וכוח תורתם

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאבי

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfb

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

הדבר הכי חשוב בעיני בזוגיות,לגיטימי?אחרונה

זה תקשורת. היכולת לדבר ולתקשר את הצרכים שלנו.

אם אתה מתבונן בעצמך ובקשר,

האם פער של 4/5 ימים זה הפסקה גדולה מידי בשבילך? איך אתה מרגיש במהלך פרק הזמן הזה?

מה אתה מצפה לגבי התקשורת בין הדייטים?

אין עניין להיות כמו כולם, יש עניין להיות אתה - ואיתה.

בעיני זו הזדמנות לשיחה כנה. להגיד לה מה אתה מרגיש, מה אתה חושב - לשתף בחוסר ידיעה שלך, בהתלבטות, בשאלה שלך אם היא נהנית מזה. לשקף לה את המקום שלך.

יש דברים שמקובל לעשות - למרות שלא כולם עושים.

באופן אישי יש דברים שעשיתי כמו רבים אחרים, ויש דברים שלא.

אחד הדברים שעשיתי כפי שמקובל, זה לתת לגבר ליזום בין הדייטים.

עד שמישהו שיצאתי איתו הציף את זה בפניי, ושיתף אותי שהוא היה רוצה לראות גם יוזמה מצידי. (ספוילר: זה נגמר בחתונה).

מבחינתי זה היה איזשהו מחסום שצריך לעבור אותו, שלב, מדריגה - ובלי השיחה ההיא, לא בטוחה כמה זמן היה לוקח עד שהייתי מגיעה לזה לבד.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)