התייעצות זוגיותאנונימית בהו"ל

ממש עזרתן לי פה כמה פעמים ואני אשמח להתייעץ שוב.

יש לי בתקופה האחרונה כל מיני קשיים בזוגיות שעובדים עליהם ב"ה ומתקדמים.

בעלי אדם מקסים ומפנק אבל מאוד מאוד קצר רוח.

הוא הרבה פעמים מתעצבן בקלות ומדבר באופן שפוגע בי.

וגם  לילדים הוא לפעמים ממש נוקשהה באופן שקשה לי מאוד. 

אני גם רגישה יחית אבל גם במשפחה שלי הוא נתפס ככה חמוד כפי אבל ווכחן חסר תקנה.

אני לפעמים ממש חוששת מהתגובת שלו ומסתירה ממנו דברים או מתקשה להיעזר בו וכד'

 

כל הזמן ניסיתי לראות מה החלק שלי בסיפור הזה, ואנחנו מדברים על זה ואני יודעת שאני מאוד לוקת קשה וללב אבל ממש לא ראיתי משהו מולו.

השבוע נסענו לשבת ובדרך חזור הסתבכנו ממש עם תחבורה וזה היה קצת בגללי כי לא ממש הבנתי מה קורה במוביט ונגמר לי הבטריה באמצע אז בעלי ממש התעצבן עלי וזה מאוד כאב לי וניסיתי לשמור על אווירה נעימה כי היתה שבת מקסימה וגם כי אני ממש עובדת על עצמי לא לקחת אותו קשה.

אז התיישבתי עם הילדים בתחנה והרדמתי את הקטנים(היינו אמורים לחכות שם כ40 דקות שהפכו לבסוף לשעה!!) ושיחקתי עם הגדולים.

התרחקנו קצת מבעלי שהיה עצבני ושם עלי הכול.

תוך כדי נוא טיפה השתתף בעיקר ניסה לעצור טרמפים שלא היה ממש ראלי כי היינו עם המון חבילות.

בקיצור חזרנו בשעה מאוד מאוחרת והמשכנו כרגיל.

אתמול בערב איכשהו יצא לו להגיד לי שהוא פגוע ממני כי הוא רואה שאני מרחיקה ממנו את הילדים ואז קלטתי שזה נכון. אני מאוד פוחדת מזה שהילדים ייפגעו מהצורה שהוא מתנהל איתם. אני רואה איך שלי זה קשה. העניין  הוא שהוא ישר אמר שאם אני מזמינה כרטיסים לאיזה אטרקציה שרצינו בחופש אז שאני יזמין או לו או לי ולא נלך ביחד כל המשפחה... וזה ממש עצוב לי כי באמת מתקשים להיות נורמלי ביחד עם הילדים ויש י עוד פירוט ארוךך על כך אבל אולי בהמשך אם יהיה רלוונטי.

עכשיו:

א- אני רוצה לחשוב איך לפייס אותו ולהראות לו שהבנתי ממה נפשע (בינתיים לא ממש הגבתי ורק אמרתי שאחשוב וממש חבל לי שככה הוא הרגיש והוא צודק)

ב- אני רוצה לנסות לראות איך אני משחררת מהדאגה כל הזמן מה יקרה לילדים. זה אבא שלהם והם יסתדרו בסך הכול הוא אדם נפלא גם אם לפעמים עצבני או נוקשה. מצד שני בעלי עדיין כועס על אימא שלו וכואב על היחס שלה כך שאני כן רוצה להגן עליהם כי אני חוששת שהם יגדלו וירגישו שלא היו מוגנים.

ג- אני רוצה ללמד את עצמי לשחרר ממנו ושלא כזה יהיה אכפת לי מהתגובות שלו ואז אולי יהיה קל. 

ד- אשמח לתובנות ולהבנות שלכן תמיד קיבלתי מפה מסרים אלופים.

 

תודה למי שקראה!

וואי מבינה מאוד את צורת התגובה שלךמחי
אח שלי גם כזה, מתעצבן בקלות ולא תמיד מדבר יפה לאשתו ולילדים...
אין לי עצות לצערי, מקווה שלאחרות יהיו.
רק רואה שאחייניות שלי מאוד קשורות אליו ואוהבות אותו, אז ממש לא חושבת שצריך להרחיק את הילדים ממנו
תודה!אנונימית בהו"ל

גם אצלי הגדולים ממש בקשר איתו ואוהבים אותו... ב"ה אאלף פעמים.

אני מרחיקה את הילדים ממנו רק כשהוא עצבני כמובן לא ברגיל

הפסקה האחרונה שכתבתאופק המדבר
ממש חשובה, נראה שעבר ילדות לא קלה,
הרבה פעמים כעס עצבים והאשמות נובעים מפחד ומתח תמידי,
מי שחי לאורך זמן באווירה מתוחה התרגל להיות בהיכון והתגובות יוצאות לפעמים בלי פרופורציה לסיטואציה, כל דבר קטן מרגיש יותר מאיים, והתגובה בהתאם...
עד כאן פרשנות שלי על ההתנהגות שלו( כמובן בהסתייגות כי אני לא מכירה אתכם)
אני חושבת שלא בריא שתמשיכי לרצות אותו, גם לו זה לא בריא, יכול להיות שהוא מרגיש רע אחרי ההתפרצות שלו וכל ריצוי שלך זה בעצם סוג של כניעה לחוסר שליטה שלו, מה שיכול לתת לו הרגשה יותר עמוקה של חוסר שליטה ואשמה.
חושבת שמה שיכול להועיל אולי, כשקורית תקרית לא נעימה, אחרי שהוא מגיב בעצבים, לנסות לתווך את ההרגשה בצורה פשוטה עם שיקוף, לדוג' אתה בטח מאוכזב/מתוסכל שאנחנו תקועים פה בגלל טעות שלי, אני מבינה מתנצלת על החוסר נעימות. חשוב לי שתדע שאני באמת עשיתי את המיטב לבדוק את הדרך וחבל לי עכשיו, אחרי שבת כ"כ יפה לסיים באווירה כזאת, וזה גם פוגע בי/לא נעים לי התגובה הזאת ומבקשת בשבילי ובשביל הילדים שננסה להתמודד עם המצב בסבלנות...

גילוי נאות: אני מכירה אישית את הצד המאשים והמתעצבן, היכרות ממש אישית ועובדת על זה כל הזמן.

עם הכיוון שלי נכון לך, אני חושבת שבעלך יכול להיעזר קצת בטיפול או תרפיה כלשהי

בהצלחה רבה! ואת אישה מיוחדת❤️❤️
תודה על זה.אנונימית בהו"ל

אני באמת מביהנ לגמרי את מה שקורה לו ברקע הילדות שלו אבל עדיין...

אני תמיד לא מצליחה לעשות הפרדה בין לרצת אותו ללהכיל אותו. לפעמים מצליחה לתווך בצורה פשוטה כמו שכתבת לפעמים פחות מצליחה... רחוקה מלהיות מושלמת.

בעלי לא בקטע של טיפול אבל תודה הלוואי היה הולך.

ממש לא התכוונתיאופק המדבר
לכתוב שתביני ותקבלי את ההתנהגות הזאת, זה באמת קשה ככה!
סתם העליתי כיוון, והסבר למה לא טוב שתרצי אותו הרבה.
באמת לא פשוט בכלל! ואת מדהימה 😘
תודה. טוב לשמוע מילים טובותאנונימית בהו"ל

אפילו שאת לא יודעת אם אני באמת מדהימה

אבל לא ממש הבנתי למה לא טוב לרצות לדעתך

מה שכתבתי למעלהאופק המדבר
אני חושבת שלא בריא שתמשיכי לרצות אותו, גם לו זה לא בריא, יכול להיות שהוא מרגיש רע אחרי ההתפרצות שלו וכל ריצוי שלך זה בעצם סוג של כניעה לחוסר שליטה שלו, מה שיכול לתת לו הרגשה יותר עמוקה של חוסר שליטה ואשמה
וגם לך, אין סיבה, אצ יכולה להכיל את הרגשות שלו אבל לא להתנצל מעבר למה שצריך
לדעתיהמקורית
א. את לא אשמה בפרצי הכעס של בעלך, וככל שתכילי ותתנצלי זה יימשך.
ב. עם הילדים תשחררי. הוא אבא שלהם כמו שאת אמא שלהם. בהמשך לסעיף הראשון, אם תמשיכי להרחיק ממנו את הילדים, הוא ימשיך לצבור עלייך עוד כעסים ואת תמשיכי להתנצל. אז לדעתי אל.
ג. תתעקשי שכמשפחה אין יציאות של או או בלבד. אנחנו נצא כולנו ונתגבר כולנו ויש זמנים שנצא חלקנו- פעם אני ופעם אתה. ככה תוכלו שניכם לעבוד על מה שצריך לעבוד - הוא על ההתמודדות מול הילדים ואת על השחרור
ד. קצרות הרוח הזו - זה האופי שלו כרגע. הוא לא מסוגל אחרת. גם אם זה לא בסדר, תביני שאת לא אשמה ותנסי להקליל, תוציאי את עצמך מהמעגל הזה וזה יקל עליו, כי לא מספיק שהוא מרגיש קצר רוח הוא בטוח מכיר את עצמו ויודע מה הבעיה, בסוף הוא גם פוגע בך וזה גם ודאי קשה לו. גם אם נראה לך שלא. כך לעניות לדעתי
תודה לך.אנונימית בהו"ל

א. למה לא להכיל? זה לא קשור לאשמה. הוא מתעצבן בוא ננסה להבין את זה רגע ולהיות שם. להתנצל זה כבר סיםור אחר אבל אשמח להבין מה את מתכוונת להתנצל

ב. האמת שחלק ממה שאני מרחיקה זה כי גם נראה היה לי שכשהילדים רחוקים זה מקל עליו אבל אולי אפתח את זה איתו.

ג. יש לנו הרבה יציאות של לבד זה הבעיה... אני הכי גמישה יוצאת עם הילדים על הכיפק... רק חשוב לי שהוא יהיה חלק לפחות מהיציאות לא יודעת איך בדיוק לנתב את זה

ד. נראה לי שבאמת מפריע  לו שאני נפגעת אבל בחיים גם לא מצליח לקחת על זה אחריות (אבל טעית ולקחת אותנו למקום לא נכון וסתם הלחצת!! למה לא הטענת את הטלפון שלך?? ואז אבל זה היה אשמתך למה שלא אתעצבן וכו')

וואי מותק רק רציתי להגיד שאת מדהימהמובכת לשאול
מיוחד לקרוא אותך
לוקחת אחריות, מודעת, מכירה אותך ואותן
כתבת ממש יפה וברגישות...
אין לי דברים קונקרטיים רק לומר שאת מהממת ובע'ה שה' יתן לך בינה להאיר ולנתב...
חיבוק!
לא להכיל הכוונההמקורית
לא להתכווץ מזה. בנאדם שהוא קצר רוח בקלות יכול להוביל אותך למקןם מתכווץ כזה. לא מכיל פירושו - אני לא מקבלת התנהגות כזו. ולהגיד את זה במפורש. לא רואה עם זה בעיה. אנחנו בני זוג אבל לא לעניין להשליך אחד על השנייה את כל הבעיות שלנו מהילדות.
ולנסות לשתף אותו ביציאות - לקבוע משו ולבקש ממנו שיגיע. שיהיה לנו כיף איתו ורוצים להנות גם ממנו.
ולגבי החלק האחרון שאת נפגעת -כנראה קשה לו לקחת אחריות אבל מנסיוני כשמחליקים משו ומקלילים יותר קל לצד השני לראות את הפגם המעשה הלא טוב, זה מוריד את הנטל הנוסף של - היא נפגעה ועוזר לו להתרכז בתגובה שלו.

ואני רוצה להגיד שאת נשמעת מהממת ורגישה ❤️
רציתי לא מזמן לפתוח שרשור דומהאם הבנים שמחההה

תודה לך שנתת לי את האומץ וסליחה על הניצלוש 

גם בעלי ככה

מרגיש לי כמו חיים בסיר לחץ

העניין הוא שאני ה"רגועה" באתי מבית מאד מאד דינמי והיסטרי ומריבות עד לב השמיים ולאף אחד לא אכפת

יש לי כמו פחד מעצבים וויכוחים. ודוקא כשאני הכי מנסה לא להגיע לשם זה מגיע

מאד כואב לי על הגדול שכבר יודע להגיב כמו אבא שלו (זה אפילו מצחיק לפעמים)

מנסה לנתק את עצמי מהסיטואציה ברוב המקרים של העצבים, אבל אז אני מתכנסת מאד ונפגעת מזה

מה עושים? אולי זה בסך הכל העבודה שלי מול עצמי לא לקחת ללב, ולא הוא?

 

רק לגבי המשפט האחרון שלךאיזמרגד1
אני מאמינה שבזוגיות כל אחד אחראי 100% על ה50% של עצמו. זאת אומרת שברור שיש לו גם אחריות על לעבוד על עצמו לא להתעצבן וכו', אבל את לא יכולה לקחת אחריות על זה כי זה שלו
את יכולה רק לעבוד על עצמך לא לקחת ללב ורק על זה יש לך שליטה ואחריות... ככה שאולי פשוט זו עבודה של שניכם...
זה נשמע שזה האופי שלו. זו התמודדות שלו .. לפחות מאבתי 123
שרשמת נשמע שזה אולי לא האבא האידאלי שאת חושבת אבל לא נשמע שהוא אבא שמזיק לילדים.
אולי את צריכה פשוט לשחרר ולזרום ולהפסיק לחשוב על זה. כי אם הקב"ה חושב שהוא האבא המושלם בשביל הנשמות האלו אז מי יכול לטעון אחרת.
בקשר ליום נסיעות שלכם רק חייבת לומר לך שאת ממש אמא גיבורה וגם בעלך שזרם עם זה. למרות שהסתיים לא משהו רק מלחשוב לקחת ילדים באוטובוסים הייתי נשארת בבית ונותנת להם לבנות פזל
חחח נסענו בשביל אימא שלהםאנונימית בהו"ל

אני כל היום בבית כמעט לא מתארחת אז ששה לכל הזדמנות גם אם היא כוללת אוטובוסים

אנחנו ממש מקווים שיהיה לנו רכב פעם אבל זה כרגע לא באופק מכל מיני סיבות...

 

ותודה לכולן הייתה לנו שיחה בערב שעוררה בי הרבה מחשבות.

הוא הסביר שלא הכוונה שאני מרחיקה את הילדים אלא מגוננת עליהם מפניו.

שאלתי אותו מה הוא רוצה שאני אגיב כי אני באמת נורא נבהלת ממנו

הייתה לנו שיחה ממש עצובה שנינו אנשים כל כך נפלאים וכל הזמן יש תקלים בזוגיות.

שנינו בשכל מבינים שאנחנו טפשים ותמיד שוב נופלים שם באמוציות...

רוצה לנסות משהו?מכחולאחרונה
רוצה לקרוא את "לדעת להכנע"? (זה נשמע נורא, אבל הכוונה להכנע ולשחרר שליטה)
קראתי רק חלק, ויישמתי רק חלק, אז אני לא יכולה להבטיח שזה עובד, אבל זה נשמע לי הגיוני.
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

דווקא אצלנונעמי28

בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים

מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.


ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
🤣🤣🤣יהלומה..
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה

לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.

אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."

"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."

תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

מאמי זה לא תקיןDoughnut

היא מניפולטיבית ואני במקומך הייתי תופסת רגע מרחק ומתייעצת עם איש מקצוע שמבין בדבר מה לעשות. היא משחקת בך ומתעללת בך  (לא לדבר אתך שבת שלמה שאת שם כי לא באת כשהיא רצתה זו ממש התעללות רגשית) ומעוד דברים שכתבת בעבר נשמע התנהלות לא תקינה בעליל! במיוחד שהיא מערבת את הילדים זה יכול ממש להשאיר חותם, אני במקומך ממש לא הייתי מניחה לדברים להמשיך להתנהל כך שלא תעשה גם נזק לילדים.

רק שתדעי אנשים כאלה ככל שתרצי אותם יותר כך הם ישחקו בך יותר, וככל שתציבי באסרטיביות את הגבולות שלך- שצריכים להיות ברורים מאד לך עצמך- כך הם יכבדו אותך יותר, וזה נכון גם מול בעלך. אין לך אחריות על הרגש שלה אם היא נעלבת- צריך להיות לך ברור מה את רוצה ולהתמיד בקיום הרצון שלך.

ממליצה לך בחום לקבל ליווי מקצועי לשינוי הזה ולעשות אותו בחכמה, ועדיף כמה שיותר מהר. אם את במרכז יש לי המלצה למישהי ממש טובה.

ועוד ענייןהדרים
בעלי בטוח שכל האמירות של אמא שלו נעשות מטוהר לב ודאגה ולא ממקום מניפולטיבי, אני מסבירה לו שיש לה חרדה להיות הסבתא הפחות אהובה או להיות פחות מעורבת וזה מקום שחולה שליטה וצריך לדעת הכל והוא אומר לי נו ומה אכפת לך; כלומר מצפה שאתחשב בפחד שלה להיות לא מעורבת מאה אחוז ואמשיך לשתף ולכבד אותה ולהתייחס אליה כמו אמא , הוא לא מבין שזה מעיק ובלתי אפשרי גם כשהיא מתערבת בחינוך או מעירה הערות על זה שעם אמא שלי אני יותר בקשר הוא לא מבין שזה חולה הוא אומר לי נו אז תני לה את המקום הזה 
והנקודה שהכי מפריעה ליהדריםאחרונה

שבגלל שאני אדם מרצה מיסודי, ומנסה לעבוד על זה, כשבעלי אומר לי אתמול שהייתי צריכה להזמין אותה ליום הולדת , אני מתחילה להאמין ולחשוב שאני הרעה בסיפור , למרות שהסברתי לו ש יומולדת שלו יום אחכ (אתמול) ורציתי שנהיה יחד רק המשפחה הגרעינית, ושאם המשפחה שלו הייתה באה מהצפון הם היו נשארים לאירוח וכבד עליי כרגע נפשית ופיזית (אציין שהם פה על בסיס לפחות אחת לחודשיים שבת, ובשנים של המלחמה במלא חגים), בקיצור אני מתחילה לחשוב שבאמת חמותי קורבן של הרוע והאנטי שלי למרות שבפועל זה ממש לא ככה. יוצא שגם כשאני מציבה גבול אז בגלל שבעלי לא לצידי ומבין יותר את הפגיעה של אמא שלו מאשר אותי אז אני אומרת אולי הוא צודק אבל יודעת שלא. ועוד סלט שנהיה זה שאין לי למי לפרוק אז שיתפתי את אמא שלי והיא מחזקת אותי אבל מרגיש לי בגידה באמון של בעלי כי אין לו מושג שאמא שלי יודעת ממלא דברים שאמא שלו אמרה לי ושציערו אותי כל השנים 

אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾‍♀️

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...


אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
אני נורא אוהבת תכניות בישולאבי גילאחרונה

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.


אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

חוזרת שוב (אם מישהי זוכרת אותי...) על לידה קיסריתהגברת מהירח

מישהי ילדה לאחרונה בהדסה עין כרם או שערי צדק בלידה קיסרית מתוכננת?

לפי האינטרנט, שערי צדק התחילו לאחרונה "קיסרי ידידותי" - עם מסך שקוף שהיולדת רואה דרכו את הלידה ואפשרות למגע עור לעור והנקה מיד אחרי הלידה. זה באמת ככה במציאות או רק האידיאל של אתר האינטרנט שלהם?

ואיך החוויה מול הצוות שם? אנשים נעימים וקשובים או מעצבנים (ברור לי שה"צוות" זה הרבה אנשים וכל אחד שונה. אבל מה האווירה הכללית...)

יודעות אם בעין כרם יש אפשרות כלשהו כזאת, לראות את הלידה עצמה? לבקש מסך שקוף/ לפתוח את הווילון/ לקבל את התינוק עוד בחדר הלידה? אני ילדתי בקיסרי לפני שלוש שנים בעין כרם, אז אני יודעת מה היה לי אז. השאלה היא אם דברים השתנו בשלוש השנים האחרונות, או אם יש הבדל בין קיסרי מתוכנן לחירום...

ילדתי קיסרי בשע"צ לפני כמעט שנתייםמתואמת

אמרו לי שאם ארצה יהיה אפשר להוריד את המסך ואראה את יציאת התינוקת (לא רציתי, מעדיפה לא לראות איך אני מנותחת), ונתנו לי לנסות להיניק אותה לקצת זמן (אבל אי אפשר שהתינוק יהיה הרבה זמן בחדר ניתוח, כי קר בו).

כל זה היה בסיכום מראש עם הרופאה הפרטית.

אבל זה לא נחשב קיסרי ידידותי, במחילה... כלומר, מבחינתי קיסרי ידידותי הוא בלי הפרדה בכלל מהתינוק - זאת אומרת, שיש להם חדר התאוששות ליולדות קיסרי - ואת זה לא היה להם, ואני מבינה שעדיין אין להם... הלוואי שאי פעם יהיה. (דווקא בזמנו הבנתי שעין כרם יותר צועדים לכיוון הזה, אבל אז זה לא היה וגם היום מסתבר שלא)

כשביררתי לפני הלידה על קיסרי ידידותי באפס הפרדה שמעתי על בתי חולים מחוץ לירושלים (וולפסון ואסף הרופא). התלבטתי מאוד אם ללכת על זה. בסוף הקרבה לבית והרצון ברופאה פרטית ומקצועית הכריעו על ירושלים...

אני בשעצ לפני שנהבוקר אור
לט אמרו לי שיש אפשרות כזו, והאמת גפ חא ושבת שהייתי רוצה. בכל מקרה הייתי ממש מטושטשת ובקושי הבנצי שהתינוק יצא..
ממה ששמעתי זה על הנייר ולא בפועל בשעצאמא לאוצר❤אחרונה

אבל לא התנסיתי בעצמי כדי לדעת..

 

ובוודאי שיש הבדל בין קיסרי מתוכנן לחירום

התקנת התקןניקזמני

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?

 

תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

אולי יעניין אותך