בנים - ומריבות... איך מתמודדים?מתואמת
ממש קשה לי כשהם הולכים מכות. זוכרת שהיה לי קשה ככה גם כשאחים שלי עשו את זה. אבל אז יכולתי לברוח - עכשיו לכאורה לא...
מדובר בעיקר בתאומים - שהם החברים הכי טובים מצד אחד, אבל מצד שני הם לפעמים האויבים הכי גדולים... (מרביצים ממש מכות רצח ואפילו צועקים "אני שונא אותך" )
הבן הגדול לפעמים גם רב איתם - אבל יותר בהקנטות ובזריקת הערות (יש לו לשון חדה מצד אחד ויכולת היתממות מצד שני), והבן הקטן גם כן - הוא מתעצבן עליהם ומעצבן אותל, הם מרביצים לו, לרוב זה מסתיים בזה שהוא בוכה נוראות...
אני מנסה להסתכל על זה בהומור - לפעמים זה נראה כמו מראה שרבה עם עצמה (כי הם זהים), ולפעמים זה מגניב לראות איך הפנים שלהם מתאימות את צבען לשער שלהם - אבל לרוב אני סובלת מזה, וגם פוחדת - אם לא על האיברים שלהם שיישברו, אז על המשקפיים שלהם...
אבל אין לי באמת איך להתערב ולהפסיק את המריבה - את הצעקות שלי הם לא שומעים בלהט המריבה ולהפריד אותם פיזית - זה מעבר לכוחותיי... הם כבר גדולים...
אז מה עושים?
יש פתרון יצירתי כלשהו?
נשמע מתסכל...בארץ אהבתי
אין לי ניסיון עם בנים בגיל הזה.
אבל יש לי ניסיון עם מריבות עם מכות (אצלנו גם הבת שותפה...).
זה קודם כל עוקבת, כי גם אני אשמח לקבל כיווני חשיבה בנושא.

ומשהו אחד שאני מנסה (לפעמים עובד, לרוב לא ממש) - בזמן רגוע (לרוב אחרי שנרגעו ממריבה) אני מדברת עם הילדים על זה שלכם אחד לא נעים להיות בתוך המריבה. אבל כל אחד שנשאר בתוך המריבה - זו אחריות שלו ובחירה שלו להישאר שם. אם הם לא רוצים שירביצו להם - הם מוזמנים להתרחק ולבוא אלי (סתם להתרחק לא מספיק כי לפעמים האח השני יכול לבוא אחריו כדי להמשיך לריב, אבל אם מישהו בא אלי, אני יכולה יותר להגן עליו ולהזכיר שאם הוא לא רוצה להמשיך במריבה, אז מספיק, ואפשר לעצור ולדבר על מה שהיה, לראות אם יש בעיה שצריך לפתור וכו').

עוד כיוון זה לנסות לנתב את האנרגיות של הכעס למשהו שלא פוגע (למדתי את הרעיון מהגישה ההיקשרותית).
פעם אחת הצלחתי לעשות את זה, רגע לפני שהם התחילו ממש לריב מכות - הובלתי אותם לחדר והוצאתי הרבה בובות, ועשינו 'מלחמת בובות' (אפשר גם מלחמת כריות, אותו רעיון). בהתחלה הם באמת זרקו בכוח דווקא על מי שהם כעסו עליו, אבל זה לא באמת כאב ודי מהר זה הפך למשחק.
אבל זה פתרון שלא תמיד אפשר לעשות תוך כדי המריבה עצמה. אולי אם גם מדברים על זה בזמן רגוע, ואז תוך כדי מנתבים אותם למה שדיברנו עליו (אפשר גם שק אגרוף, לקרוע ניירות, ועוד רעיונות של פריקת האנרגיה של הכעס והתסכול בלי לפגוע).
תודה רבה!מתואמת
העניין הוא שהרבה פעמים הם מתחילים בזה בתור משחק (לא מצליחה להבין מה כיף בזה... 😖) - ותמיד קשה לזהות מתי זה הופך למריבה... (במיוחד ששניהם שחקנים טובים, אז הם מסוגלים לחקות בכי וכעס משכנעים מאוד) - ולכן קשה לעצור את זה לפני שזה מתחיל.
בכל אופן, אהבתי הרעיון של ניתוב הכעס למשהו אחר. באמת אחד מהם הציע פעם שנקנה שק אגרוף... צריך לחשוב איך לעשות את זה בצורה ביתית...

(וגם אצלנו הבת שאחריהם שותפה במריבות לפעמים - אבל לרוב היא רק לועגת במילים, ואז סופגת מכות - ומהר מאוד בורחת לחדר בבכי...)
מבינה אותך...בארץ אהבתי
אני ממש לא אוהבת את המשחקים האלו של 'כאילו רבים', כי באמת לרוב זה נגמר במריבה של ממש (מישהו שפגע בטעות מידי חזק ואז השני מתעצבן ומכאיב חזק בכוונה ומשם זה מתגלגל...).
ב"ה אצלנו זה לא קורה הרבה. כשהם כן מתחילים משהו כזה, לפעמים אני מנסה לעצור את זה לפני שזה הופך למריבה
(- בואו נעשה משהו אחר יותר נעים
- אבל אמא, זה משחק...
- אני רואה. אבל אני יודעת שהרבה פעמים זה הופך למריבה אמיתית וזה כבר לא יהיה נעים...)
אולי אפשר בשלב הזה להציע לעשות מלחמת כריות/בובות, שלא אמורה להפוך למשהו שעלול לפגוע.

אבל יכול להיות שאצלכם באמת יש להם יותר צורך בזה, וכן נכון לאפשר להם, רק עם גבולות ברורים, כמו שאורוש כתבה.

אני חושבת שבמוסף לגבולות בתוך המריבה, הייתי גם מדברת איתם על - מה עושים כשתוך כדי המשחק מישהו עושה משהו שלא נעים לי.
כי לרוב המריבה מתחילה מטעות של מישהו שבועות פגע חזק מידי. אז אם האח שלו מיד מחזיר לו, זה הופך למריבה. אבל אם הוא מבין שזה לא היה מכוון כדי לפגוע, כי הרי לפני רגע הם שיחקו, אז אפשר להגיב אחרת - 'זה כאב לי, בא נעצור רגע' או 'אל תעשה שוב ככה, זה היה יותר מידי כואב' וכדו'.
ויש גם אפשרות של לבחור להתרחק - להגיד 'די, אני לא רוצה להמשיך יותר', ולהתרחק (ואם צריך - אז לבוא אלייך כדי שתוכלי לעצור את האח השני אם הוא ינסה בכך זאת להמשיך).
לא יודעת כמה זה דברים שהם יהיו מסוגלים ליישם למעשה. אצלי החלק השני עובד רק לפעמים (של לבחור להתרחק ולבוא אלי. ורק חלק מהילדים באמת מצליחים, יש אחרים שמרגישים חייבים להישאר ולהמשיך...).
והחלק הראשון (של להגיד שזה לא היה לי נעים) לא ממש עובד אצלנו. אבל אפילו אם הם לא מצליחים ליישם, לדעתי זה חשוב לדבר על האפשרות הזאת, כי זה מלמד אותם שאפשר לתקשר ולהגיד על משהו שלא נעים לנו גם במילים. ואולי הילדים שלך שיותר גדולים משלי כן יצליחו גם ליישם בזמן אמת...
(אבל האמת שלי זה עוזר עצם זה שדיברנו על זה, כי זה קצת מעביר את האחריות על המריבה אליהם. אני שם כדי להשגיח שלא יפרצו גבולות ולא יעשו דברים מסוכנים, אבל עצם זה שהם בוחרים להמשיך לריב - זו בחירה שלהם, למרות שלי קשה לראות את זה. אני לימדתי אותם ואני גם מזכירה להם לפעמים תוך כדי המריבה שלכל אחד מהם יש אפשרות לבחור להפסיק.)
בנים ממש נהנים מזהאורוש3
צריך שיהיו גבולות ברורים. נגיד בלי נשיכות. בלי בעיטות למקומות רגישים. ועליהם לעמוד ואם הם שוברים אז סנקציות.
חוץ מזה- שק אגרוף כמו שאמרת, מתקן מתח למשקוף, יש גם ערסלים מעולים לתלייה מלמעלה (מרפאה בעיסוק המליצה לי על ''סולם יעקב'' אבל לא ניסיתי באמת כי אין לי מקום). רולר. כדורים. אופניים (בחוץ).
יכול מאוד לווסת.
תודה רבה!מתואמת
אז את אומרת שבעיקר צריך לשחרר ולהבין שזה חלק מהכיף שלהם?
ומתי מציבים את הגבולות לזמני מריבה? ואיך דואגים שהם לא יישכחו בזמן אמת בלהט המריבה?
באמת הרבה פעמים אני שולחת אותם למטה לאופניים ולכדורגל, אבל לפעמים הם כל כך עמוק במריבה שהם לא מסוגלים להפסיק אפילו בשביל זה...
תראיאורוש3
אצלי זה בעיקר הבן שלי עם קרוב משפחה. אח שלו צעיר ממנו בשש שנים ועדיין קטן.
אבל אני ממש רואה שזה חלק מהפורקן של הבנים. אבל אין לי ניסיון ממש בבית יום יומי. כן הוא זקוק לוויסות ואוסף דברים כמו שכתבתי ואחרים עוזר.
להציב את הגבולות לדעתי בשיחה בוגרת וברורה. בלהט המריבה אם את מצליחה להסב אותם אליך ולומר שעברו את הגבול. לצעוק יותר נכון. אז עדיף. ואם אין אפשרות פיזית אז אחרי. ובעיני עם מחיר כלשהו שתסכימו עליו מראש.
אולי באמת אני צריכה לנסות לשבת איתם לשיחה על זה.מתואמת
מתלבטת אם רק עם התאומים או עם כל הבנים...
את יכולה לנצל לזה את תשעת הימיםבארץ אהבתי
לדבר על גבולות במריבות, כי אנחנו רוצים להרבות באהבת חינם...
נשמע לי הגיוני לשתף את כולם, אבל את יודעת יותר טוב מה נכון עבורכם...
רעיון יפה... זו באמת הזדמנות טובה.מתואמת
תכל'ס זו שיחה שמתאימה בשביל כל הילדים, כי גם הבנות רבות - גם אם לא במכות...
(בעבר, כשקראתי שהדבר שהכי קשה להורים אלה המריבות בין הילדים, שמחתי שאצלנו דווקא לרוב הם נמצאים באחווה... אבל לאחרונה אני שמה לב לשינוי לרעה, לצערי לא יודעת אם זה כיוון שהם גדלו או בגלל סיבות ממני - כמו החולשות הרודפות אותי לאחרונה...)
ואולי צריך להדפיס שוב את טבלת האהבה שהכנתי אי אז, ולנסות להשתמש בה...
זה באמת נשמע לך נורמלי ורגיל?יראת גאולה
כי אני ממש מודאגת מכך שאם אין לבן שלי תעסוקה אטרקטיבית - או תעסוקה מעניינת או הוצאת מרץ פיזית,
הוא פשוט מנסה לחולל מריבה!
מוציא אותי מדעתי. מחרפן. ומטריד אותי. 😵‍💫😵‍💫😵‍💫
לא יודעת. כנראה תלוי בעוצמה וברמותאורוש3
מקווה שכך 😏יראת גאולה
מרשה לעצמי לתייג את אם הבנים:מתואמת
@באר מרים (זכור לי שכתבת שיש לך יותר בנים, נכון?)
ועוד אחת, שזהו כינוייה : @אם הבנים12
אני קוראת לזה קרב תרנגולים..באר מרים
ועושה מזה בדיחה..

באמת שאצל הבנים הגבול בין משחק למריבה זה משהו לא ברור..

לדעתי דוקא הבנות רבות הרבה יותר קשה..
צרחות, משיכות בשיער ועצבים...
אבל לא מפחיד אותך שהם יזיקו זה לזה פיזית?מתואמת
ולא מפריעות לך הצעקות שלהם והמרדפים בכל הבית? (אני משתגעת מזה... אולי כי יש לי רגישות לקולות חזקים וצורמים )

והבנות זה עניין אחר, באמת... אני גם לא אוהבת את העצבים שנלווים למריבות שלהן, אבל לפחות זה לא ברעש כזה... (ואולי אלה מריבות מסוג אחר, כי בין הגדולה לבת השנייה יש הפרש של שבע שנים, אז זה יותר שהשנייה מציקה לגדולה בשביל צומי והגדולה מתעצבנת... הבת השלישית עוד קטנה מכדי ממש לריב. אבל יש סיכוי שאנחנו בדרך לשם...)
לבנים יש אנרגיות שהם חייבים להוציאאם הבנים12
אז מריבות זה טבעי, יש גיל שזה יותר נפוץ ואח"כ זה מתמתן ונרגע. בסוף הם יהיו חברים טובים

ניסיתי לנתח את הגורמים למריבות:
1. בעיית תקשורת- מישהו עשה משהו בלי להתכוון, השני נפגע מכך והתחילה מריבה. כאן התיווך של המבוגר הוא מאד חשוב לפיוס. וגם להבנה מה מפריע לו.
2. רעב ועייפות.
3. פריקת תסכול כלשהו- משהו שקרה בבי"ס או בחוץ גורם לעצבנות ומריבות בבית.
4. משחק שהופך למריבה.

יש גישה שאומרת לא להתערב המריבות, אני לא מסוגלת להתעלם. במיוחד שזה לא כוחות גדול מול קטן...
להגביר אהבה ביניהם ע"י מבצעים של פירגונים, מילים טובות ועשיה משותפת. לומר להם כל הזמן כמה הם אחים טובים, איזה כוח יש לשניהם יחד, צמד חמד מדהימים ומקסימים. לנתב את הכוחות לעשיה טובה.

תודה! איזה ניתוח יפה ונכון עשית לגורמים למריבות!מתואמת
אני רואה שגם אצלנו זה כך, באמת...
מה את עושה בזמן מריבה בפועל?
תלוי בסיטואציהאם הבנים12
אם זה פתאומי אז נותנת להם לסיים אבל אם זה הצקות מתמשכות אז אני לא מרשה להמשיך.

בגדול אין לי סבלנות למריבות, אז ב"ה שזה לא קורה הרבה.
אני גם מעודדת אותם שאולי עכשיו הם רבים אבל הם יגדלו ויהיו חברים טובים.
תודה!מתואמת
ב"ה הם דווקא חברים ממש טובים בדרך כלל (התאומים), באמת צמד חמד מופלא. (עם שני האחים האחרים יש להם יותר תאקלים, לאו דווקא במכות, אבל גם איתם יש להם קטעים טובים).
ולכן זה עוד יותר מטריד אותי כשהם פתאום משנים את עורם וקורעים זה את זה...
ואולי זה חיובי?!או'ר
שילמדו להתגונן, שיתחזקו, יחשבו מרחק וכח, יחטפו ויפיקו מסקנות לקרב הבא.
הרי יש המון יתרונות באומנויות לחימה.
קיקבוקסינג זה די מבוקש במכוני כושר.
תקני להם כפפות איגרוף (;
אז צריך גבולות. (לא בראש?)
צריך סימן ברור ומוסכם להפסקת אש. (אם אחד מהם אומר אקונה מטטה חייבים להפסיק. או אם את זורקת עליהם ומכסה אותם בשמיכה סימן שדי)
וצריך להרבות באהבה.(לשים את שניהם יחד בטי שירט גדול כל אחד מוציא יד אחת שיסתדרו חצי שעה. חחח. להגיד מחמאות מיד בסוף הקרב...)
סתם מציעה...
תודה על ההסתכלות הזו! אולי באמת צריכה לאמץ אותה...מתואמת
מתי אפשר לקבוע את הגבולות ואת המשפט להפסקת אש (רעיון חמוד!)? לא בזמן שהם בתוך מריבה, מן הסתם... אבל בזמן שהם חברים - זה לא נראה שהם מסוגלים לריב בכלל...

והזכרת לי תמונה שיש לנו של שניהם מגיל שש או שבע - אחי, שהיה אז חייל, הלביש להם את המדים שלו: שרוול של חולצה לכל אחד ונעל צבאית לכל אחד. זו באמת תמונה מצחיקה! אבל בתקופה ההיא הם פחות רבו ככה, להרגשתי...
נראה ליבת 30

שלשבת איתם בזמן רגוע ולקבוע איתם גבולות הגיוניים- לא נותנים מכות בפנים, בבטן הרכה ובאיבר המין. וכד'- ככה תוך כדי מריבה הם לפחות יזכרו שזה אח שלהם ולא אויב...

תודה! מקווה להצליח לדבר איתם בקרוב...מתואמת
מה איתך באמת?בת 30


ב"ה הרבה יותר טוב!מתואמת
מרגישה שחוזרת לעצמי. כולל לסדר את הבית בעצמי (כמעט) כל ערב...
עוד לא ממש דיברתי עם הילדים על העניין, אבל אנחנו מתכננים "יום בית מלון" עוד כמה ימים - להפוך את הבית לבית מלון - וזו תהיה הזדמנות לדבר איתם ולהראות להם כמה נעים בבית מסודר ונקי...
ומה אתם מתכננים ביום הזה? נשמע נחמדיעל מהדרום
לסדר אותו כמו בית מלון (כמיטב יכולתנו)מתואמת
ולהכין מראש מגוון גדול של אוכל ושל מנות וגם לקנות דברים.
ולנסות להתנהל עם זה...
זה רעיון של הילדים, וזו פעם ראשונה שאנחנו מנסים אותו, אז לא יודעת איך ילך...
ספרי חוויות אחר כך! תודה על ההסבריעל מהדרום
עוקבתפעם אחת
איתך בהתמודדות
חחחחחחחחחחפרצוף כרית

הצחיק אותי המראה  שרבה עם עצמה

ושמעי, זה באמת קשה - וכנראה נפוץ אצל בנים

לא ברור - כנראה קשה להם להתבטא ברגשות ובמילים אז זה הופך מיד למשהו פיזי ..... מעירים להם שוב ושוב וממשיכים,

אין לי הרבה טיפים - 

רק-

א) הזדהות קבלי - אני חושבת שבבנים אין ממש איך למנוע, תמיד איכשהוא יש להם איזה מרץ בידים

ב) אולי נובע משעמום או תסכול? ולכן לחפש להם חוויות מענינות, טיולים וכדו' מקומות לרוץ ולהוציא אנרגיות, אולי אופנים וכאלה .... כדי שלא יגיעו למצב של שעמום וכו' 

מקווה שבאמת כשנצא לטיולים הם יוציאו את המרץ בהםמתואמת
אם כי איכשהו אני רואה אותם בעיני רוחי מצליחים לרדוף זה אחרי זה בעצבים גם באמצע מסלול או פארק שעשועים...
חחחחחחחח אוייייי האמת אם הם גדולים מה אכפת לך?פרצוף כרית

כשקטנים זה יותר צורך להגן עליהם.. אבל ברור שמובן התסכול.... 

אכפת לי על המשקפיים שלהם מתואמת
סתם... דווקא כיוון שהם גדולים - יש בהם יותר כוח להרביץ מכות שעלולות לפגוע...
אני רואה אצל הבנים שליעוד תשובה
בני 7 ו9
שלרוב זה יותר משחק. סוג של צורך סנסורי שלהם כבנים.
לרוב אני לא מתערבת, אלא אם כן זה מציק לי מאד, או שאני רואה שזו מריבה אמיתית, שהאמוציות עולות, שיש גם כעס בינהם.

אם ילד בוחר להרביץ בכעס במקום להתשתמש במילים או לפנות אלי אני כועסת עליו מאד,
(גם אם זה היה בתגובה למישהו אחר שהתחיל) כי זה קו אדום בעני,

אבל ב"התגוששות" של הבנים, שזה יותר צחוק, אני פחות רואה צורך להתערב מראש. לפעמי רק משגיחה או משקפת שלא יגיע למריבה אמיתית.
אני בעצמ צוחקת מזה מאד. זה לגמרי נראה לי כמו צורך סנסורי ופורקן של שניהם.

קורה שזה נגמר בבכי בגלל מכה חזקה מידי וכד, או כעס אמיתי ישנכנס, ואז אני מפרידה ומשקפת את הבחירה שלהם להכנס לסיטואציה


בהצלחה רבה
תודה! איך את מתערבת בפועל?מתואמת
כשהם בלהט המריבה הם לא שומעים כלום... הם מסוגלים לצעוק: "אמא, תגידי לו!" ובכלל לא להקשיב לתשובה ממני...
איזה מזל שאצלי יש 5 שנים בין הבנים...😁אור123456
לא זוכרת אפילו מקרה אלימות אחד...
לגמרי מזל...מתואמת
אם כי התאומים (בני עשר) רבים הרבה פעמים עם הקטן (בן חמש). אבל לפחות במקרה הזה אני יכולה להזכיר להם שהם הגדולים ואמורים להתגבר גם אם הוא מעצבן אותם. ובמריבות ביניהם אני לא יכולה לומר את זה...
לא חושבת שקשור ההפרששואלת12
כנראה יש להם אופי שפחות בענייני מריבות. תודי לה' על זה..
יש בזה...אור123456
אני תמיד אומרת שעזרתי לאמא שלי לגדל את האחיםאור123456
שלי והייתי ממש טוטאלית ( בכורה מתוך משפחה גדולה מאד)
היו דברים שרק אני הייתי אחראית עליהם..בדיקת ראשים מקלחות ועוד הרבה
אז הקב"ה נתן לי ילדים ממש טובים ונוחים ( חוץ מהזמן שהם ממש קטנים שאז לא קל בכלל)
אולי גם אצלי זה ככה, רק הפוך מתואמת
זכיתי בתינוקות נוחים ברוב הפעמים. וגם אני הייתי בכורה עם כמה וכמה תפקידים בעלי אחריות (לא סירוק כינים אבל כן מקלחות והחלפות חיתול מגיל מסוים, וגם סדר בבית וקיפול כביסה - אבל זה אולי יותר טריוויאלי).
אבל באחים שלי כתינוקות בקושי טיפלתי... רק באחותי הקטנה (ז"ל) טיפלתי קצת כמו אמא - הייתי קמה מוקדם כדי להאכיל אותה בבקבוק, ועוד כמה דברים...
מעניין שיקולים של הקב"ה 🙂אור123456
לגבי אחותך..בטח קשה יותר כי טיפלת בה 😕
זה חלק משיח של בנים, לא?בונים מגדל
יש רמה שנראית לי קיימת בכל בית. כי ככה זה בנים.
ובגדול זה מכות ונגמר ולא בנות שנוטרות...
אבל יותר חשוב, איך הם עם זה?
האם יכול להיות תחום במקום? כי לך זה מפריע.
ואת יכולה ללמוד לצרוח ;)
נכון, ככה זה בניםמתואמתאחרונה
אבל אני - אני בת... וזה מפריע לי...
(ואל דאגה, גם אני מרימה את הקול לא מעט פעמים. אבל זה לא נעים לי - גם בגרון וגם באוזניים - ובאופן כללי אני רוצה לעבוד על העניין הזה, של לא להרים את הקול גם שלכאורה "מגיע" להם שכן...)
מגורים ליד אשדודשירה-

היי אנחנו זוג פלוס 1


כרגע גרים ברעננה

בעלי מתחיל לעבוד באשדוד ואנחנו מחפשים ישובים / קיבוצים / מושבים עם קהילות דתיות- מעורבות פתוחות לא משהו דוסי.  

אנחנו מאד פתוחים בסגנון שלנו.

ושלא יהיה מעל 20 דקות נסיעה לכיוון צריכים מקום מעורב אבל חשוב לנו ממש קהילה צעירה 

לא יודעת מה המרחק וכמה צעירים יש שםיעל מהדרום
לק"י

אבל יש באזור את בני דרום וקבוצת יבנה.

וגם ניר גלים124816
תגובה שקיבלתי בפרטי (מגבר)יעל מהדרוםאחרונה

רוצה להוסיף המלצה על היישוב ניצן, שנמצא מעט דרומית לאשדוד, יישוב דתי לאומי בעל אופי פתוח וליברלי, כמו שהכותבת מחפשת. יש משפחות צעירות, ואוירה קהילתית נחמדה.


ההיכרות שלי עם המקום מתוך 2 קולגות בעבודה (אני עובד בתל אביב) שגרים בניצן.

על אחד מהם אני יודע שאישתו עובדת באשדוד, זוג עם ילדים די קטנים (תאומים…)


אם צריך אני יכול לחבר למידע דרך הקולגות שלי בעבודה.


מחפשת המלצהכל היופי

לפסיכיאטר לצורך אבחון אוטיזם לנערה.

כלומר צריכה פסיכיאטר שזו המומחיות שלו


תודה מראש ❤️ 

בתל אביב עוזר לך?מתואמת

ממליצה על ד"ר ליאור אדלר.

אגב, בשביל לקבל אבחנה מלאה צריך גם אבחון אצל פסיכולוג (זה אפילו נצרך יותר).

אז אם עוד לא עשיתם, ממליצה על דינה זלזניק בירושלים ועל אליעזר סוקניק בבית שמש.

כן, עוזרכל היופי

אנחנו אחרי אבחון פסיכולוגי, מסתבר שיותר קשה למצוא פסיכיאטר מפסיכולוג (לפחות במומחיות הזו)

תודה על ההמלצה, אנסה

נכון... בהצלחה רבה!!מתואמתאחרונה
(ד"ר אדלר לא דתי, אם זה משנה לכם. אבל הוא הצליח להבין את הבן שלי, שחלק מהתסמינים שלו קשורים בפן הדתי.)
אשמח לטיפים איך להרגיל מתבגרים להחזיר את החפצים1112
שהם משתמשים בהם למקום.

גילאי 12-18


תודה רבה רבה 

כשתמצאי תספרי לי🤭מתואמת

אבל כנראה שבשביל באמת להרגיל למשהו צריך להתחיל בגיל צעיר, וכך זה הופך להרגל טמוע...

אני לא עשיתי את זה, ועכשיו אוכלת אותה

גם דוגמה אישית עוזרת. אבל אוחי צריך דוגמה אישית משני ההורים🙈

וחוץ מזה אני חושבת שזה בעיקר אופי...

אנחנו בגיל יותר קטןנירה22אחרונה

עשינו מבצע שנקרא מבצע נעליים על החזרת הנעליים למקום

אבל לא יודעת אם יעבוד בגיל הזה

מוסדות על-תיכונייםפילה
כל מיני מדרשות , ישיבות , מכינות. איך מממנים את זה? ואיך אמורים לחסוך לחתונות במצב כזה? 
חיסכוןמדברה כעדן.

זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...

וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)


בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...

וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'... 

כמו שמממנים ישיבות תיכוניות ואולפנות...אר

באמת לא קל

הציבור שלנו מוציא הון על חינוך

מעצמךהפי
אני חושבת שמי שרוצה ללמוד תורה יש עניין שהוא בעצמו ייממן אם את נתקעת הורה או אדם אחר שיכול לעזור . 
זה באמת הוצאה ממש גדולהgggאחרונה

אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות. 

יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)

ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.

כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה. 

ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...

בהצלחה לכולנו

 

אשמח לעזרתכן בתכנון בת מצווהחולמת להצליח
עבר עריכה על ידי חולמת להצליח בתאריך כ"ז באייר תשפ"ו 18:34

התחלתי לברר מחירים ונראה שהכל ביחד יוצא יותר מהסכום שתיכננו, חשבתי שיעלה 15,000 ש''ח ונראה שיצא יותר.

מדובר באירוע של 100 איש (חברות ומשפחה)

בינתיים סגרתי אולם ב1900

המעצבת בלונים ושולחנות ב1800,

התיכנון גם קייטרינג,

צלם/ צלמת,

דיג'יי,

קייטרינג

איפור לי ולבת מצווה ותסרוקות ל2 בנות,

בגדים ואם צריך גם נעליים,לכל המשפחה.

כמה כל דבר עולה בערך?

קייטרינג חלבי או בשרי?לפניו ברננה!
קייטרינג חלבי או בשרי?לפניו ברננה!
בשרי, הגיוני שיעלה בערך 7000?חולמת להצליח
ואי זה לא ערך לילפניו ברננה!

כתבתי לך עוד דברים בתוך ההודעה..

האמת שאני לא הכי בקיאה במחירים. עשינו ברית השנה אבל ממש לא זוכרת 😅

7000 נשמע לי כן הגיוני ל100 איש.


בכל מקרה הייתי נעזרת בai לעשות את התכנון הזה.


דברים כמו בגדים למשפחה זה תלוי מאוד מה הגילאים ואם זה בנים או בנות, וגם תלוי בתקציב באיזושהי רמה.. ואם יש אפשרות להזמין מחו"ל.


וגם אפשר לחשוב מה את יכולה להעביר אלייך/לקרובות משפחה ולהוזיל ככה עלויות. לדוגמה - קינוחים - לשאול אחיות וגיסות אם יכולות להביא. דוגמה נוספת -  קשת בלונים אפשר להזמין אביזרים משיין ולעשות בעצמך. הבעיה העיקרית שזה לוקח הרבה זמן. אז אולי לשלם לנערות שיעשו את זה? זה עדיין זול משמעותית מהבאת בלונאית.



*אין לי ניסיון בעצמי.. חחח הגדול שלי בן 9...

בדקתי לך.לפניו ברננה!

ההצעות מחיר שקיבלנו לברית נעו בין 60 ל70 למנה בשרית.

אז 7000 לקייטרינג זה הגיוני.

אנחנו הלכנו על הצעה של 60 בלי קינוח, הבאנו אבטיח ומלון ועוד קצת שהכנו בבית.

מאיפה הקייטרינג שלקחת? אשמח לפרטיםחולמת להצליח
כן. לנו לקחו לברית 70 שקלים, כולל חד"פ, לחמניותיעל מהדרום

לק"י


ושתיה.

קייטרינג ידיד מבאר שבע.


מזל טוב!!

כותבת מה שאני מכירה-עוד מעט פסח

מעצבת- לא לקחנו. השתמשנו בגמ''ח אירועים, ויצא מהמם. תרמתי להם 200 ש''ח מיוזמתי (רשמית זה חינם).

קייטרינג- תלוי ממש מה הרמה, כמה מנות, צורת הגשה וכו'. לדעתי עלות סבירה זה 70 עד 120 למנה. וזה טווח רחב מאוד.

אפשר להוזיל עלויות אם למשל לוקחים מגשי אירוח, וקונים בנפרד שתייה וחד''פ.

צלם- סביב ה-1500 ש''ח. אם תרצי, יש לי המלצה לצלם שעשה עבודה מדהימה ב-1200 (כולל מגנטים).

דיג'יי- 2500-3000. שוב, יכול להשתנות אם את רוצה תאורה מיוחדת, ציורי פנים, ג'אסט-דאנס. אביזרים לריקודים...

לדעתי אפשר לוותר פה על הרבה דברים...מתואמת

אצלנו היה רק אולם (קטן) וקייטרינג (חלבי, בבופה). בגד חדש היה רק לבת המצווה (כל השאר לבשו בגדים שנקנו לחתונה של אח שלי שהייתה כמה חודשים לפני).

אח שלי (נגן מקצועי) ניגן - אבל אם לא היה לי אח כזה, היינו פשוט מפעילים מוזיקה במערכת.

תסרוקת לבת המצווה - אחותי עשתה (אם לא היא הייתי משלמת לנערה מוכשרת סכום יחסית נמוך).

צילומים - עשינו בעצמנו...

כן שילמתי יחסית הרבה כסף על חומרים ליצירה (ציור על תופי מרים), אבל אפשר למצוא משהו זול יותר.


מציינת שהחגיגה הייתה בלי חברות - לחברות חגגנו בנפרד בכיתה עם עוד שתי חברות, והבאנו סדנת יצירה חיצונית, שהתשלום עליה התחלק בינינו. אוכל הכנו בעצמנו.


יכול להיות שאצלכם אין מצב לעשות חגיגה פשוטה יותר... אבל אני כן חושבת שאפשר לנסות לחסוך - קייטרינג פשוט יותר ובלי מלצרים (אפשר לשלם לנערות צעירות שיגישו), לעצב בעצמכם את האולם ככל האפשר (גם כאן אפשר לשלם לנערות צעירות), לקחת דיג'יי זולה או באמת להפעיל שירים במערכת שמע, למנות מישהו מהמשפחה שטוב בצילום כדי לצלם, תסרוקת רק לבת המצווה, להתאפר לבד, לבדוק אילו בגדים יש כבר בבית שיכולים להתאים לאירוע, וכו'...

אלו המחיריםאר

לנו כולל הכל עלה 25000 שח

בגדים נעלים איפור תסרוקת

בעיקר לבת מצוה ולי

לילדים האחרים לא לכולם קנינו חדש רק מי שהיה צריך.

בלונים ועיצוב אולם עשינו לבד מהמם.

קיטרינג בשרי 120 שח

אבל מניחה שיש זולים יותר

דיגי זה עוד הוצאה רצינית גם שם בטח אפשר ליסוך


השאלה מה חשוב לכם ומה האפשריות שלכם

לחשוב ולתעדףמדברה כעדן.אחרונה

מה מהדברים שכתבת את יכולה

או לוותר

או להוריד סטנדרטים


דיג'יי - לקחת מישהי מתחילה אלא אם אתם משפחה ממש מוזיקלית וזה דבר חשוב לכם שיהיה הכי איכותי ומדוייק


תסרוקות - למצוא נערה שיודעת לעשות יפה


צלמת- מתחילה...


זרקתי מה שאני יודעת שעושים


יודעת שלי ממש חשוב צילומים איכותיים ולא חושבת שאוותר על מישהי מקצועית.


אבל בטח בתסרוקות אנסה למצוא נערה..

כנל דיג'יי, אחפש מישהי מתחילה, דרך. להוזיל את זה... 

ספרים על התמדה והרגליםאבןישראל

אני מחפשת אם מישהי מכירה ספרים למבוגרים/ ילדים על נושא ההתמדה, על נושא הרגלים וכללים בחינוך ובכלל.

אם אתם מכירות משהו יותר מאשמח לשמוע.

תודה רבה 🙏

'כוחו של הרגל' על הרגליםoo
אחפש עליואבןישראל
תודה רבה 
את ממליצה עליו?אוהבת את השבתאחרונה
הרגלים אטומיים, מצויין ופרקטי.פלספנית
מהמםאבןישראל
תודה רבה 
גם רציתי להמליץ עליועוד מעט פסח

וראיתי שיש גם תמצות שלו בפודקאסט, אם את בעניין

הרגלים אטומיים- ג'יימס קליר

מצוייןאבןישראל
תודה שאמרת🙏
תודה לך ששאלת!גלויה
גם אני צריכה כזה.
מזכרת לאירועאבןישראל

מחפשים רעיון למזכרת לבת מצוה

משהו סמלי / פשוט

לא ברכת המזון או מזמור לתודה

תודה🙏

מגנט עם משפט השראה שהבת אוהבת/קשור לדרשהלפניו ברננה!

מגנט עם תפילה לבניית בית המקדש, עם הברכות לקבלת פני משיח.


סימניה לספר

בשמים להבדלה אם יש דרך לקשר את זה לשם של הבת/התקופה.

מהמםאבןישראל
תודה על הרעיון🙏
כלי קטן להנחת גפרורים להדלקת נרותעל הנס

וליום טוב

מחזיק מפתחות

ברכון ק"ש על המיטה

קש שעל המיטהאבןישראל

גם רעיון שלא חשבנו עליו

תודה!

אם את רוצה לכתוב חודשרק טוב!אחרונה
יוכלו אולי לחפש לך רעיונות מתאימים.

מכירות ספרי שמע חרדיים לנוער צעיר?אנונימית באהב"ה

בשביל ילדה עם דיסקלקציה.

היא אוהבת לשמוע סיפורים מוקלטים, אבל מה שיש בשוק הרגיל כבר לא מתאים לגילה...

ובבית אנחנו קוראים רק ספרות חרדית/דתית תורנית.

לא בדיוק ספריםשופטים

אבל פעם שמענו הקלטות של הרב עמנואל תהילה.

יש לו קטלוג של סיפורים לבחירה במגוון נושאים, אני מאוד התרשמתי, זה לא ילדותי, אבל לא סיפורי אלא ממש סיפורי צדיקים, פרשת שבוע, סביב החגים, סביב מידות 

מצטרפת!חזקה בעורףאחרונה
הילדים שלי ממש נהנים לשמוע אותו! הוא מספר ממש מרתק!
אולי בפודקאסטים של משפחה יש סיפורים מתאימים לגילהאחתפלוס

יכול להיות שזה יותר לילדים אבל שווה לבדוק

דתי לאומי אבל ממש מומלץדפני11
אמיתי המספר
דתית הולך ?אנוני.מית

יש מלא בספוטיפיי ויוטיוב. תקשיבי שם ותחפשי לה. גם לי יש ילד שלא קורא והתוכן באודיו זה ממש הצלה בשבילו (גם באנגלית).

תודה על התגובות! סליחה שרק עכשיו חוזרת לענותאנונימית באהב"ה

@שופטים איפה אפשר להשיג את הקלטות שלו?

@אחתפלוס הסתכלתי שם והלכתי לאיבוד מרוב מבחר🤭 אולי יש לך או למישהי אחרת המלצה ספציפית?

@דפני11 אמיתי המספר לא מיועד לילדים צעירים?

@אנוני.מית יש לך המלצה ספציפית? (היא לא יודעת אנגלית)

בספוטיאנוני.מית

סיפורי תנ”ך לילדים 

יש עוד מלא. צריך רק לדעת לחפש ואולי שהיא תקשיב לפני אם חשוב לה לבחון תוכן. (יש גם תנך באווירה חילונית וזה לא מתאים לכל משפחה)

שווה להתייעץ איתודפני11
אין לי ילדים בגיל הזה אבל נשמע שזה יכול להתאים לנוער צעיר
אמיתי המספר מתאים גם לילדים גדולים יותריעל מהדרום

לק"י


הבן שלי בן 11 עדיין אוהב. אבל לא יודעת עד איזה גיל זה יתאים.

אולי יעניין אותך