אני כועסת על עצמי ממש!! אני חושבת שיש לי חרדה מצומות...
מאז שאני קטנה היה לי קשה לצום, ועכשיו שאני אמא אני מנצלת את כל ההיתרים שבעולם כדי לא לצום. ועכשיו אין לי כזה ככ.. ואני לא צמה בכל זאת 😭
מה דפוק אצלי???? לפני כל צום אני נהיית עצבנית, בטוחה שאני אהיה עצבנית גם בצום עצמו ובסוף כדי להימנע מלא להיות עצבנית אני לא צמה. לא אוכלת אבל שותה.. וזה באמת מרגיע אותי.
רק בכיפור אני מצליחה לצום כמו שצריך, כי האווירה של היום שונה וזה לא שממשיכים הכל רגיל, ובימים אחרים או שאני במיטה כל היום או שאני עצבנית כל היום. ואני עם 3 ילדים קטנים בבית.
מה הם ילמדו מאמא שלהם? שאין דעת תורה בעולם? שחורבן הבית לא חשוב??
אני רוצה להיות נורמלית ולא מצליחה 😭😭😭
פרקתי
תודה על התגובה!