קשה לי עם תשעה באב.
אצלנו נוהגים שעד חצות של היום, לא מתעסקים בשום דבר שלא קשור ליום עצמו.
זוכרת אותו תמיד כיום קצת מעיק, קצת משעמם.
מנסה למצוא איך להעביר את הזמן...
בשכל, אני יודעת שבית המקדש נחרב.
אבל בפועל, מתקשה להתחבר לתחושת האובדן.
בשבת קראתי ספר על יהודי ספרד במאה ה-14.
מתואר כמה רבים מהם היו בעלי מעמד גבוה, מקושרים למלך, עשירים.
אבל כל כמה שנים, היו פרעות ביהודים. לחץ עליהם להתנצר.
עד שבסופו של דבר הגיע גירוש ספרד, שלמעשה פירק באופן סופי את אחת הקהילות היהודיות החזקות ביותר שהיו באותה תקופה.
הייסורים שעברו היהודים שם, זה משהו שקשה לתפוס.
אבל זה לא משהו נדיר.
בידע ההיסטורי שלי יש פער די גדול, מחורבן בית שני, יש חור של אלפיים שנה. מה קרה מהשואה והלאה אני מכירה.
אבל מה קרה בין לבין?
מה קרה ליהודים אחרי חורבן בית שני?
מה הם עשו?
איך הם חיו?
לאן הם הלכו?
זה משהו שאני כמעט ולא מכירה.
ופתאום לקרוא את זה בסיפור, על קהילה מסוימת, עם אנשים ספציפיים, העיר בי משהו.
הקהילה היהודית בספרד הייתה ותיקה מאוד, היא הגיעה לשם עוד בתקופה הרומית, אחרי חורבן הבית. ככה שזו תוצאה ישירה של חורבן בית המקדש.
הם חשבו שהם מצאו מקום, ספרד הייתה להם לבית. אבל גם שם בסופו של דבר הם נרדפו, רבים נרצחו, ועוד יותר רבים גורשו.
וזה כנראה לא סיפור חריג. אולי היא חריג מבחינת ההיקף שלו, בגלל כמות היהודים הגדולה שהייתה שם. אבל לאורך כל השנים זה מה שקרה ליהודים בכל מקום בעולם. הם מצאו להם בית, אבל כמעט תמיד הגיע שלב של פרעות ורדיפות.
וזה גורם לי קצת יותר להבין את עוצמת השבר אחרי החורבן.
בית המקדש נחרב.
אין יותר מרכז יהודי.
לעם ישראל אין מקום.
גם במובן הטכני, וגם במובן הכי עמוק.
אין מרכז רוחני, אין מקום אליו מגיעים שלוש פעמים בשנה.
ריקנות עצומה.
ובמשך אלפיים שנה זה המשיך ככה.
חושבת כמה סבל עברו היהודים.
כל גירוש או פרעות או לחץ להמרת הדת, חושבת על המשפחות שהתפרקו, על ילדים יתומים, קהילות שנחרבו, מסורות שנעלמו.
במובן הזה, זה שסוף סוף אחרי 2000 שנה יש לעם ישראל מקום ובית, זה נס גדול. למרות כל מה שעוד חסר.
אז בינתיים יושבת לי כאן על הרצפה, מול התמונה של בית המקדש אצלנו בסלון.
חושבת על כל מה שנחרב, על כל מה שהפסדנו ועל כל הכאב.
מוזמנות לשתף גם כן. אשמח לקרוא מה זה תשעה באב עבורכן.
"השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה
והסר ממנו יגון ואנחה
ומלוך עלינו אתה ה' לבדך בחסד וברחמים וצדקנו במשפט
...
ולירושלים עירך ברחמים תשוב,
ותשכון בתוכה כאשר דיברת,
ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם"
אצלנו נוהגים שעד חצות של היום, לא מתעסקים בשום דבר שלא קשור ליום עצמו.
זוכרת אותו תמיד כיום קצת מעיק, קצת משעמם.
מנסה למצוא איך להעביר את הזמן...
בשכל, אני יודעת שבית המקדש נחרב.
אבל בפועל, מתקשה להתחבר לתחושת האובדן.
בשבת קראתי ספר על יהודי ספרד במאה ה-14.
מתואר כמה רבים מהם היו בעלי מעמד גבוה, מקושרים למלך, עשירים.
אבל כל כמה שנים, היו פרעות ביהודים. לחץ עליהם להתנצר.
עד שבסופו של דבר הגיע גירוש ספרד, שלמעשה פירק באופן סופי את אחת הקהילות היהודיות החזקות ביותר שהיו באותה תקופה.
הייסורים שעברו היהודים שם, זה משהו שקשה לתפוס.
אבל זה לא משהו נדיר.
בידע ההיסטורי שלי יש פער די גדול, מחורבן בית שני, יש חור של אלפיים שנה. מה קרה מהשואה והלאה אני מכירה.
אבל מה קרה בין לבין?
מה קרה ליהודים אחרי חורבן בית שני?
מה הם עשו?
איך הם חיו?
לאן הם הלכו?
זה משהו שאני כמעט ולא מכירה.
ופתאום לקרוא את זה בסיפור, על קהילה מסוימת, עם אנשים ספציפיים, העיר בי משהו.
הקהילה היהודית בספרד הייתה ותיקה מאוד, היא הגיעה לשם עוד בתקופה הרומית, אחרי חורבן הבית. ככה שזו תוצאה ישירה של חורבן בית המקדש.
הם חשבו שהם מצאו מקום, ספרד הייתה להם לבית. אבל גם שם בסופו של דבר הם נרדפו, רבים נרצחו, ועוד יותר רבים גורשו.
וזה כנראה לא סיפור חריג. אולי היא חריג מבחינת ההיקף שלו, בגלל כמות היהודים הגדולה שהייתה שם. אבל לאורך כל השנים זה מה שקרה ליהודים בכל מקום בעולם. הם מצאו להם בית, אבל כמעט תמיד הגיע שלב של פרעות ורדיפות.
וזה גורם לי קצת יותר להבין את עוצמת השבר אחרי החורבן.
בית המקדש נחרב.
אין יותר מרכז יהודי.
לעם ישראל אין מקום.
גם במובן הטכני, וגם במובן הכי עמוק.
אין מרכז רוחני, אין מקום אליו מגיעים שלוש פעמים בשנה.
ריקנות עצומה.
ובמשך אלפיים שנה זה המשיך ככה.
חושבת כמה סבל עברו היהודים.
כל גירוש או פרעות או לחץ להמרת הדת, חושבת על המשפחות שהתפרקו, על ילדים יתומים, קהילות שנחרבו, מסורות שנעלמו.
במובן הזה, זה שסוף סוף אחרי 2000 שנה יש לעם ישראל מקום ובית, זה נס גדול. למרות כל מה שעוד חסר.
אז בינתיים יושבת לי כאן על הרצפה, מול התמונה של בית המקדש אצלנו בסלון.
חושבת על כל מה שנחרב, על כל מה שהפסדנו ועל כל הכאב.
מוזמנות לשתף גם כן. אשמח לקרוא מה זה תשעה באב עבורכן.
"השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה
והסר ממנו יגון ואנחה
ומלוך עלינו אתה ה' לבדך בחסד וברחמים וצדקנו במשפט
...
ולירושלים עירך ברחמים תשוב,
ותשכון בתוכה כאשר דיברת,
ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם"
תודה על התגובה!