אז ברור שויטמינים לא יעזרו

אבל בגלל ההקאות , הויטמנים והמינרלים מידלדלים, אז יש הגיון רב בלמלא מצברים לפני ההריון

ההריון הראשון שלי 3 חודשים הייתי במיטה קמה רק להקיא

וכבר הקאתי דם מרוב מאמץ..לא תפקדתי בכלל התפטרתי מהעבודה

הריון שני לקחתי דיקלקטין והייתי במצב שפוי אבל זה עשה אותי כמו זומבית

אבל היי לפחות לא הקאתי

הריון שלישי גם אותו דבר

מהריון להריון הרגשתי שזה משתפר יחסית

ה3 חודשים הראשונים הם קשים

אני לא יודעת איך זה אצלך

אבל זה באמת תחושה כללית נוראית

וכל הכבוד לך על הרצון

בהצלחה רבה

גם אם בהריון ראשון סבלת מהיפראמזיס, לא בטוח שתסבלי מזה גם בהריון שני.

הריון ראשון לרוב הוא הכי קשה.

כמובן, כדאי מאוד  - בדיוק כמו שאת עושה - להתכונן לאופציה הסבירה שזה כן יחזור...
בתקוה שגם אם כן - אז בצורה קלה יותר

וכן, לגמרי מבינה כמה זה קשה, אני חוטפת את זה בכל הריון...
 

ממליצה ממש - מראש לברר אילו רופאים מגלים מודעות יתרה להיפראמזיס.
 

למשל בארץ - יש רופאים שמודעים ומאוד דוחפים אשפוז בית ויעשו הכל כדי שתקבלי טיפול מקסימלי, ונתקלתי גם ברופא שסירב לתת לי אפילו זופרן - אפילו שלא הצלחתי לאכול ולשתות בכלל (לא מדברת אפילו על ההקאות)
נתקלתי גם ברופא שטען שזו הפרעת אכילה, כי לא הגיוני שבחילות יתחילו בשלב כל כך מוקדם (שבוע 4) אם זו הפרעת אכילה, איך היא ידעה להתפרץ בדיוק בדיוק כשנכנסתי להריון לפני שאני עצמי ידעתי מזה???

בהצלחה יקרה, מאחלת לך שתהרי בקלות ובמהירות - בהריון קל ומשעמם ללא בחילונת אחת שיסתיים בקלות ובבריאות ובידיים מלאות

באה רק לעודד...

עברתי 4 הריונות עם היפראמזיס נורא ואיום, מכל הבחינות.

רק בהריון האחרון אובחנתי, והוא היה הכי נורא.

קבלתי דיקלקטין וזופרן וB6 ועוד קוקטייל שלם של תרופות,

עירויים ואשפוזים ומה לא...

כל התיאורים הכי נוראים - להקיא דם, להתעלף ליד האסלה, מה שרק אפשר.

הקאתי עד יום הלידה כולל, בימים הגרועים עשרות הקאות ביום.

ברמה שאחרי לידה הייתי צריכה לעבור טיפולי שורש והרופא הסביר שהחומציות של ההקאות אכלו לי את השיניים.

הייתי בפוסט טראומה מטורף ברמה שרק מהמחשבה להכנס להריון נוסף הייתי נכנסת להתקף חרדה.

אחרי שנתיים מההריון עברתי טיפול קצר לשחרור מפוסט טראומה.

עשיתי בדיקות דם לבדוק אם יש חוסרים, והרופא אמר שב''ה אני בריאה כשור

לא באמת מצאתי משהו שאפשר לעזור לגוף להכין את עצמו.

אחרי שהקטנה נהייתה בת 3, רציתי מאד תינוק נוסף (אנחנו הזויות, נכון?)

קבלתי ברכה מרב ונכנסתי להריון.

אני כמעט בדמעות מספרת לך-

אני בהריון חמישי בשבוע 20, ואני לא מכירה את עצמי.

תחילת ההריון היתה קשה, בחילות הקאות, קצת עירויים וכו'.

משבוע 11, 12 התחיל להרגע, ואני נכנסתי לחרדה שכנראה ההריון לא תקין, 

כי אני לא מכירה את עצמי בהריון ומתפקדת! לא מכירה מציאות שאפשר להמשיך את החיים!

הייתי בטוחה שאין כלום... אבל הלכתי להבדק וב"ה הכל בסדר.

אני כל יום מחדש מודה לד' על המציאות הזו. אני אומרת שוב - 4 הריונות מהגיהנום,

לא חשבתי שתהיה מציאות של הריון שגרתי, תודה לקל.

אז תאמיני שיש תקווה... למרות שאני לא האמנתי לאף אחת שאמרה לי את זה קודם...

מאחלת לך ניסים והריון תקין, בריא וקל בעז"ה!

יש לי למי להפנות אותך לשמוע ממנה את החוויות שלה. התובנות שלה.

כיום יש לה 4 ילדים.

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...