שלום וברכה, כידוע לכולנו אסרו גדולי ישראל את העלייה להר הבית.
רצוני הוא לדעת סיבות נוספות אשר אינן ידועות לי, אם במקרה גלש לכאן אברך מהר המור או סתם מישהו, אשמח לשמוע סיבות נוספות.
(חוץ משאיננו יודעים את גבולות ההר, או שנכשיל רבים אחרים שיעלו בטומאה)
אה, יש מדרש שמביא שה' השביע את אברהם אבינו לא לבנות את בית המקדש מבלי הסכמה מהאומות. (אם אתה רוצה, אחפש את המקור...). בדומה לשלוש השבועות, לא בטוח שזה מחייב, אך בוודאי שזה אומר אותו כיוון, שזה דבר שלא יכול להיעשות מבלי מחשבה, אלא צריך שזה יעשה רק כשהזמן המתאים יגיע והאומות והעולם כולו יהיו בשלים לכך (וגם ישראל....), ולא סתם בלי מחשבה ורצון. עם ישראל צריך לקרוא לשלום עולמי, וזה דבר שיכול להיעשות רק כשכולם מפנימים את הרעיון הזה לגמרי. עוד כתוב בתנ"ך שרק אחרי שה' הניח לדוד מכל אויביו מסביב, רק אז חשב שהגיע העת לבנות את בית המקדש, וגם אחרי כן, כשחשב שהגיע באמת הזמן, ה' אמר לו שהוא לא יכול לבנות עדיין את בית המקדש אלא רק בנו יבנה אותו. זאת אומרת, צריך הרבה תנאים לדבר הזה, וזה לא כ"כ פשוט. (אא"כ הוא בכלל ירד מהשמים ואז זה כשה' יחליט....).
אותו דבר שנכון לגבי הבנייה של בית המקדש, נכון גם לגבי העלייה אליו. העלייה לבית המקדש של יהודים יוצרת הרבה פעמים רעש ומהומות בכל העולם, לעומת הערבים שסתם נמצאים שם ולא מייצגים את הרעיון האידיאי של בית המקדש של היהודים, וזה לפעמים יכול רק להרחיק את העולם מהרעיון של בית המקדש. אמנם, לא צריך להיות פחדנים ולהיכנע לרפיסות, אך מצד שני צריך לראות שבאמת העולם איתנו ולא אנחנו צועקים דברים שבאמת אנחנו והעולם לא נמצאים שם. בית המקדש הוא לא מקום של יחידים, אלא מקום של כלל ישראל. לכן, לא עוזר שיחידים מאוד רוצים את בית המקדש ואפילו גם ראויים אליו, צריך שכל עם ישראל יגיע למדרגה, ורק אז, כשכולם יהיו ראויים, נוכל לבנות את בית המקדש, ולא סתם כך לפרוץ אל הקודש מבלי ליראה ממנו, צריך לראות שה' איתנו באמת בכל המהלך הזה ולא להעפיל אל ראש ההר מבלי לחשוב ולהתבונן על הדברים בכובד ראש.
ועוד, כמו במשל אדם שחלה בשרירים שלו וצריך לעשות פיזותרפיה כדי שיוכל ללכת, ובמקום זה הוא ממשיך לקחת ממשכי כאבים, כך גם אנחנו, השורשים לחורבן הם רוחניים ופנימיים, שנגרמים מהחטאים שלנו והמצב הרוחני שלנו, ובמקום זאת אנחנו מתמקדים בעלייה החיצונית לבית המקדש, מבלי להבין שעיקר המקדש הוא לא עצים ואבנים, אלא משהו פנימי. לכן, העיקר בימינו לא צריך להיות העלייה בפועל, אלא מה אני עושה למען הקמת בית המקדש, לימוד הלכות המקדש, ועוד דברים, אך עלייה בפועל רק מסמנת את המטרה מבלי להבין שהדרך אליה היא העיקר, כל השורשים והגזעים שנבנים ומיתקנים בדרך הם העיקר. (כמובן, לשבת בבית זה גם במידה מסויימת לא מספיק מעורר, ולפעמים צריך ללכת לסיבוב שערים כדי לחוות את הדברים, אך לא צריך לעשות מזה את העיקר, וגם אין צורך לעלות בפועל).
בקושי תפילין מותר לנו להניח, וללכת כל היום זה משהו שקשה לעשות אותו ובאמת לשמור על כובד ראש ויראת ה' כמו שצריך, אז ק"ו בן בנו של ק"ו המקדש, שהוא שיא הקדושה, "בבית א-לוקינו נהלך ברגש", "ושם נעבדך ביראה...", ועוד הרבה פסוקים שמדברים על היראה מבית המקדש, מראים לנו שזה לא פשוט בכלל לעלות לשם.
עלון בית המקדש הוא עלון דיגיטלי המפרסם בחינם דברים הקשורים לבית המקדש ולהר הבית
לפרטים נוספים, שלחו מייל: alonbethamikdash@gmail.com
כל העלונים שיצאו עד עתה:
עלון בית המקדש 1 20251211044335.pdf
עלון בית המקדש 2 20251211044552.pdf
עלון בית המקדש 3 20251211044644.pdf
עלון בית המקדש 4 20251211044720.pdf
עלון בית המקדש 5 20251211044831.pdf
עלון בית המקדש 6 20251211044903.pdf
עלון בית המקדש 7 20251211044941.pdf
עלון בית המקדש 8 20251211045147.pdf
עלון בית המקדש 9 20251211045236.pdf
עלון בית המקדש 10 20251211045324.pdf
לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com
אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆
לכתובת: naimlamikdash@gmail.com
זו הלכה מפורשת שנוהגת גם כשאין בית המקדש בנוי.
למה לא עושים?
זה לא כל כך קשה, צריך שיהיה מספיק אנשים שבעניין להקדיש בישביל הקב"ה כמה שעות בשבוע בשביל זה ולעשות משמרות
איך דוד ניסך מים?
לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'
אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.
הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!
אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא
על ניסוך מים בבמות:
ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.
למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך
נסכים מוזכרים רק בקרבנות.
אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.
צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.
רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.
הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.
ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).
כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.
שניסוך המים הוא פעולה ראויה.
אלא שדוד ניסך כי כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.
עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.
בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.
לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).
החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.
שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.
יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?
הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).
למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.
ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.
).שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה
וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...
ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.
מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.
ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.
מה אתם חושבים על הקמת מערכת תחבורה מסודרת להר הבית בשלושת הרגלים?
אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו
כבר בתור ילד...
כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?
כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.
לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו
בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים
איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים).
הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה).
"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.
שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה.
את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.
כן, בדיוק. אמרה הרובוטית.
אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.
הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.
פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו.
תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."
האוטובוסים, הרכבות ועוד...
מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?
או אפילו יותר מזה?
איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?
צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?
האם הוא חייב מיתה בידי שמיים על עשיית עבודה ללא בגדים תקינים, כאשר אינינו יודעים בוודאות מהי תולעת השני שבאבנט?
אבל רק עכשיו ראיתי אותו...
בלי להכנס לדיון שהיה כאן לגבי ההכשר של העבודה, כרת הוא ודאי לא חייב כי הוא אומר מותר שזה שוגג.
גם קרבן הוא לא חייב כי הוא טועה בדבר מצווה.
ימח שם עראפתאחרונה
