עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך י"ט באב תשפ"ב 13:27
א.
ריצה נפרדת של עוצמה, היא סיכון מטורף לעוד ארבע שנים של ממשלת לפיד-גלאון-טיבי-עבאס והפעם היא תהיה הרבה יותר יציבה מהשנה האחרונה ואפי' בלי עלי-תאנה שיצטרכו להציג איזשהם הישגים לציבור הלאומי.
אנשים מתלהבים מבן גביר מכל מיני סיבות, אבל אין לו 'בייס' יציב כמעט בכלל. ברגע האמת, רוב הנסקרים שלו, יחזרו לליכוד ולש"ס.
איני יודע אם הפעם הם ישרפו 84 אלף, כמו בסבב ב', 19 אלף כמו בסבב ג', או שהפעם קמפיין ה'אכלו לי, שתו לי, יש לי סקרים', יהיה יותר רציני והם ישרפו 100 אלף קולות. מה שברור - שכמו בנט ופייגלין בסבב א', גם אם הם יראו שהם מתרסקים בימים שלפני הבחירות - הם לא יפרשו, רק כדי 'להראות לסמוטריץ' מזה'.
ב.
נדייק, הדיון אינו על מקום 7, אלא על אופי הרשימה. (ותודה ל
@אריאל יוסף שהסביר את העניין כשעלה).
ברור לכולם, שיש כשמונה מקומות ראליים. גם כשבן גביר מנופף בסקרים שבראשותו מקבלים 13 ובראשות סמוטריץ' רק 10, הוא יודע את זה טוב מאוד. לכן הוא לא מתרשם ממקומות 9 ו10.
אלו ש'בחיים לא יצביעו לרשימה עם בן גביר', יתקשו להצביע גם בלי בן גביר לרשימה שסמוטריץ' עומד בראשה ואורית סטרוק מובילה בה. אבל רוב אלו שזה לא 'יהרג ואל יצביע' אצלם - יסתדרו, גם אם בקושי, כשיהיה איזון במקומות הראליים בין שני בן-גבירים ליוסף שפייזר ורחלי צינקין.
מקום 7 מוסכם, יכול לתת הישג לשני הצדדים. זה יהיה מקום ששייך ל'עצמה', במקרה של פיצול, אבל תוצב שם דמות שכולם יכולים להסתדר איתה (וסרלאוף עצמו, למשל?) כולל דתיים-לאומיים רגילים.