א- לא כל מי שלומדת תואר קשה רוצה להיות קרייריסטית 

ב- גם אישה שעובדת עד 16:00-+  יכולה להיות אמא משמעותית

שעיקר והלב של  "הקריירה" שלה היא הבית.  ( זה נכון גם לנשים עם "קריירה" שנתפסת ראשונה- אף אחד לא יכול להתחרות על לב של אמא לילדים שלה) 

ג- לא שואלים על תכנון ילודה בבירורים, למה? כי זה דיי מגוחך.. זו שאלה שנרקמת ונספרת בכ"כ הרבה פרמטרים בין בני הזוג

אבל הנה לך כמה רעיונות על האווירה הכללית : 

האם היא טיפוס יותר ביתי או פועלת בחוץ? 
האם היא רוצה קריירה משמעותית? 

האם היא רואה את הבית במקום הראשון? 

האם היא רוצה להיות מפרנסת עיקרית? 

איך היא מדמיינת את הבית שלה.?

אלה לא שאלות "על האוירה הכללית".

יכולה להיות מישהי שרוצה הרבה ילדים אבל בונה על זה שהגבר יתן לה הזדמנות לבנות קריירה בזמן שהיא לא בחדר לידה

יכולה להיות מישהי שרוצה להיות בבית עם שני ילדים.

המושג "רוצה משפחה" או יותר גורע "חושבת על משפחה" הוא פשוט לא מוגדר.

אם השאלה היא "האם התכנון/מחשבה/שאיפה שלה היא למשפחה גדולה/מרובת ילדים" אז אפשר פשוט לשאול את זה או לשאול אם משהו ידוע בקשר לזה.

אם אין תשובה, תמיד אפשר לספר בדייט ראשון על עצמך כמה כיף לך שיש לך 12 אחים, ותראה איך היא מגיבה...

אפשר לקחת לדוגמה אנשים כמו ד"ר חנה קטן, שיש לה משפחה ברוכת ילדים וקריירה תובענית.

פגשתי לאחרונה מישהי שהכרתי מזמן, שהתחתנה בגיל צעיר, ולא ממש היה לי קשר איתה במשך השנים.

התענייתי מה קרה בשנים שעברו, ועשיתי טעות של חוסר רגישות, ואמרתי משהו על זה שבטח הילדים שלה כבר בגיל בר\בת מצווה.

ואז היא אמרה לי שלא תמיד התוכניות שלנו מתאימים לתוכניות של הקב"ה...

חוץ מהנקודה הזאת, צריך לתת את הדעת על עוד כמה דברים.

א. זה שלומדים תואר קשה, לא אומר שהעבודה גם קשה.

ב. גם בעבודה קשה, אפשר לעבוד ב-50% משרה.

ג. אם זה גם מקצוע מתגמל, יכול להיות שהיא הלכה לשם דווקא מתוך מחשבה שהיא תוכל לתמוך כלכלית במשפחה גדולה.

ד. יכול להיות שמקצוע הזה דווקא ממש קל ונחמד לה.

בקיצור, זה נראה לי לא הכיוון להסיק מסקנות ממנו.

ובכלל, לא זכור לי שזו נקודה שדיברתי עליה עם מישהו שיצאתי איתו אי פעם - ורוב הקשרים הרי הם קצרים, ובדייטים ראשונים זה לא משהו שעלה בכלל. אני גם לא חושבת שהחברות שלי היו יודעות לענות על השאלה הזאת במקומי.

ואולי, אולי, שווה לדבר על העניין עם מישהי שהם אם ברוכת ילדים\אם קריירסטית, ואחת שהיא שתיהן. לשאול באופן כללי על השילובים האלה, איך זה משליך על חיי המשפחה, הילדים, היציבות הכלכלית וכו', ואז מתוך זה לגשת מחדש לקשרים.

אבל צריך לקחת בחשבון דברים נוספים:

א. מה זה משפחה גדולה ומה זה משפחה קטנה?

אם אתה מגיע ממשפחה שיש בה 3 ילדים, יכול להיות ששבע ילדים זו משפחה ענקית בשבילך, ואם אתה מגיע ממשפחה של 18 ילדים, 7 זה קטן.

ב. דברים שרואים מכאן, לא רואים משם. 

הכל ישירות מול הבחור/ה- בלי בילבולי שכל מיותרים

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳