אני אנסה להאיר כאן כמה דברים באור אולי קצת אחר, במטרה להראות זווית ראייה אחרת. לא חייב להסכים.

א. אני לא אוהבת את השימוש במונח "שמור" - מהי המילה הנגדית?

באיזה קטגוריה היית מכניס  גרושה\אלמנה? 

האם אתה מוכן לצאת עם מישהי כנ"ל, בהנחה שהיא עונה על כל ההגדרות שלך?

ומישהי של"ע כנגד רצונה לא "שמורה"?

האם יש חילוק בין אקטיביות לפאסיביות?

שיהיה ברור, זאת לא האשמה, ואני לא מצפה מכל אחד להסכים לכך. רק להיזהר במונחים, ומה הם אומרים על אנשים. (קח בחשבון שגם בקהל כאן ישנם כאלה).

ב. כל אדם שנבחר להתחתן איתו, יש לו עבר שלא נהיה מודעים אליו. אנחנו לעולם לא נדע כל דבר שעבר עליו, ולהפך. תמיד יהיו הפתעות. עד כמה שנפתח שיח ותקשורת עם האדם השני של כנות ואמון - אפילו האדם השני לא לגמרי מכיר את עצמו במאה אחוז.

ג. גם מי שאתה מברר אצלו לא בטוח ידע. הרבה פעמים לא מדובר במשהו שנעשה בחוצות העיר. כשאני מבררת על מישהו, אני רוצה לדעת על שמירת ההלכה הכוללת שלו, ופחות לשאול על כל פרט ופרט.

ד. צריך להיזהר גם בסטיגמות שלנו - לא כל אדם שחוזר בתשובה, משמעו שעשה דברים כאלה ואחרים. אי אפשר להניח שהתנהג כמו אדם שומר תו"מ, אבל לא צריך להניח שמדובר בקיצונות השנייה. יש לחלק גם בין אדם שחזר בתשובה בגיל תיכון, לבין גילאים מבוגרים יותר, לדוגמה.

ה. אני לא מכירה אותך ולא יודעת שום דבר עליך, אבל יש מצב שאם היינו מנהלים שיחה שבה היית מברר על מישהי, ושואל שאלות בניסוחים מסוימים, הייתי ממליצה לה להתרחק מאוד - כי נראה שאתה קרוב מאוד להראות סימנים של אדם שיקיים מערכת יחסים אלימה. תסתכל על רשימה של סימני אזהרה, ותראה למה אני מתכוונת. שוב, אני מדגישה, אני מוסיפה פה נורת אזהרה תיאורטית - מה אנשים יכולים להבין ממה שאתה מציג זה לא בהכרח מה שאתה רוצה שיבינו.

ו. מבחינה הלכתית אין שום בעיה, ואפילו יש מעלה לחוזרים בתשובה. לא נמנעו רבני ישראל מלשאת חוזרות בתשובה (וגיורות).

ז. מעניין אותי למה זה "נורא נורא" חשוב לך. האם יש דברים אחרים שנורא נורא חשובים לך? נניח אם היא היית בריון בכיתה ג', והציקה פיזית ונפשית לילדות אחרות, למרות שהיום היא במקום אחר לגמרי - זה היה מפריע לך? אתה מברר על התנהגות ביסודי?

[גם את המונח "מצפה לקבל" לא אהבתי - זה לא שאנחנו עומדות על מדפים ומחלקים אותנו. אני מצפה לבנות קשר זוגי עם מישהו, לא לקבל מוצר מוגמר ממדף. אני מאמינה בהשתדלות וביגיעה שלנו, ומאמינה שההבנה שלנו של מה שמגיע או לא מגיע לנו זה ככל הנראה לא מה שהקב"ה מבין, כך שלא תמיד הציפיות שלנו מתאימות].

אני שומרת נגיעה.

לא אצא עם אדם שלא שומר נגיעה.

ונראה שהשואל התכוון ליותר מסתם מגע.

הנקודה היא על העבר של האדם, לא על ההווה.

אני לא חושבת שיש כאן עניין של טוב ורע, יש כאן עניין של העדפה - מי שבוחרת להתחתן עם בעל תשובה, לא עושה משהו רע.

מסכימה איתך לגבי הבירור, ולכן כתבתי - זה תלוי מאוד מה שואלים ואיך שואלים, ושצריך להיזהר בניסוח, כי זה עלול להתפרש בצורה לא טובה.

חלקו אפילו נכון. וזה יותר גרוע.

הבסיס והנורמליות היא חיפוש של טהרה בבניין הבית, בטח ובטח כאשר צד אחד מגיע כך ומעוניין לבנות את ביתו.

לזרוק רמזים כמו "אלימות", " סדרי עדיפויות", "סטיגמות" על מישהו שהקב"ה בעצמו מעיד עליו זה עיוות (כתבתי כמה מילים חריפות הרבה יותר ושיניתי).

פותח השרשור - יישר כח. 

לגבי איך לדעת - אין כל כך דרך. תפגש עם מישהי תורנית ואם תתאים - תתאים. והקב"ה ישלח לך את המתאימה לך.

"חלקו (של המלל) נכון". התכוונתי ללשים בכפיפה אחת בעלי תשובה, גרי צדק ול"ע אנוסות וכדו' כדי לתת לגיטיצמציה כלשהי להתנהלות של חוסר טהרה.

אמרתי בפירוש את העניין של אלימות, ואני חושבת שזה נושא שחשוב לעורר אותו, ולכן שלחתי את הקוראים לעשות ש"ב.

על סדרי עדיפויות לא כתבתי.

אבל גם לכולנו יש סטיגמות. יעידו כאן האנשים בפרק ב'.

אני לא מבינה איפה הבנת מדבריי שיש לגיטמציה לעבור על ההלכה.  

וכפי שכתב @פשוט אני.. - אפשר וניתן להקים בית טהור וקדוש עם חוזר בתשובה וכו'.

השאלה היא עד כמה העבר כאן רלוונטי.

אבל אתעכב על הדרך הכי פשוטה - סעיף ז' בדבריך. המקום שאת נותנת לזה.

והסבר על תגובותי (אם זה לא ברור) - בעולם כולו ולצערנו גם בארץ יש חורבן שלם של הבית. 

משפחה, ילדים, בית אלו כבר מילים שמנסים למחוק באופן אקטיבי.

בעם ישראל מצטרפת הקדושה שהיא היסוד לבניין הבית. יש מאבק אקטיבי של רוחות זרות שמנסות לערער ולמחוק את קדושת הבית היהודי.

לבוא ולערער על מי שמעיד על עצמו (ועוד רווק לא צעיר) שלמרות הכל הוא ב"ה עומד בניסיון ורוצה להקים בית של קדושה עם מישהי כמוהו זה פשוט עוול.

מער לזה - "צינון האמבטיה" של הרצון לקדושה חמור עוד יותר.

אז כן, שחור על גבי לבן (או על גבי מסך) - יש קדושה בעם ישראל. יש אנשים ששומרים על טהרה, יש אנשים שרוצים ובונים בית בטהרה. זו הנורמליות וכך צריך להיות.

והבהרתי פה שוב בתגובה אחרת שאין כאן שום לגיטימציה למעבר על הלכה, הדיון פה הוא על העבר ולא על ההווה.

זכיתי ב"ה להיוולד במשפחה שומרת תו"מ, וכך חונכתי. הלכה היא דבר חשוב ועקרוני וח"ו איני מזלזלת בה, ואני מחפשת אדם שזה חשוב ועקרוני לו גם כן - היום. יצאתי עם אנשים שלא גדלו בצורה כזו, אבל מבינה לחלוטין את מי שלא רוצה. וב"ה שאנחנו חיים בדור שבו יש אנשים שלא גדלו בצורת חיים הזו ובוחרים לעשות את הצעד המשמעותי הזה.

אותי לימדו שבמקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים עומדים - משמע, אפשר להקים בית של קדושה גם עם חוזרת בתשובה.

אבל כן, הטריד אותי הניסוח שלו "נורא נורא" - היו מגדולי רבותינו שהיו חוזרים בתשובה, ריש לקיש לדוגמה. האם זוהי ההלכה, להתייחס "נורא נורא" לדברים שאדם עשה בעבר והניח מאחור? 

המשך הסעיף בא לכוון לכך שכולנו עושים טעויות בחיים (גם שומרי הלכה מלידה), אבל יש לנו שאיפות של טוהר וקודש.

אם היית כותבת - יישר כח גדול אבל הנה נקודות למחשבה, מצויין. הייתי מגיב ומחזק את דבריך.

במקום זאת תקפת את עצם הרצון שלו לקדושה ועוד את המקום (שממש,ממש לא פשוט) שהוא מגיע ממנו.

תקראי שוב את התגובה המקורית שלך.

בספר חובות הלבבות כתוב שזה תלוי בעבירות שעבר אותו אדם..

הוא כותב שאם עבר על מצוות לא תעשה שאין בהם כרת  - אז בתשובתו הוא עדיף מהצדיק

אבל אם עבר על עבירות שיש בהן מיתה בידי אדם או כרת אז גם אחרי התשובה שלו הצדיק עדיף

(ואם עבר רק על ביטול מצוות עשה - אחרי התשובה הוא והצדיק שווים)

מעבר לזה שעדיין זה שלא עבר על כרת מותנה בכך שלא רק שהוא הפסיק לחטוא אלא

"עשה תשובה בכל תנאיה ושם עונו לעומתו ונוכח פניו ומבקש תמיד המחילה עליו ונכלם מבשתו (ס"א מבקשתו) מהבורא ונכנס בלבו המורא מעונשו ונשברה נפשו והוא נכנע ושפל לפני האלהים תמיד והיה חטאו סבה לכניעתו והשתדלותו לפרוע חובות הבורא, לא יתגאה במאומה ממעשהו הטוב ולא ירבה בעיניו ולא יתפאר בו וישמר בשארית ימיו מן המכשול"

כלשון רבינו בחיי.  אז אותו אחד עדיף מהצדיק שלא חטא

האמת שלא חשבתי לקשר את זה לעצם הדיון

היה חשוב לי לציין את החילוק הזה לעצם עניין העדיפות שהזכרת 

אבל אם נשייך את זה לדיון,

לא בא לקטרג, אבל לעניות דעתי רוב החוזרים בתשובה לא אוחזים בתנאים שכתוב

כך שיש כאלה שאמנם הפסיקו לחטוא אבל שומרים זכרונות ולא מתביישים בהם כראוי ולפעמים גם מספרים אותם כחוויה.

אז יש מקום לטענה שמי שירצה יותר קדושה יעדיף את מי שאין לו זכרונות כאלה.  אני אבין אותו, אולי הוא אוחז בדרגה גבוהה יותר

ואני אומר את זה כחוזר בתשובה בעצמי

צריך זמן או שמישהו עד אז יענה במקומי 

בכל אופן, לא הבנתי למה נכנס כאן אונאת דברים שזה עבירה להגיד לאדם ספציפי מה עשה בעבר

כשמדובר כאן בלחפש אדם עם עבר נקי ולא להעליב אנשים

אפשר לחלוק עלי אולי אני טועה שזה הרוב, אבל זה לפי מה שאני מכיר.

בכל אופן, לא אמרתי שלא חזרו בתשובה באמת ח"ו, ברור שרובם לא רוצים לחזור לעבירות בשום אופן

רק שיש הרבה כאלה שזה נשאר אצלם כחוויה מהעבר ולפעמים גם צוחקים על זה.

מנקודת המבט שלי אני יכול להבין אדם בדרגה גבוהה של קדושה שחוסר קדושה באמת מזעזע אותו, והוא לא יוכל לסבול אם הבן זוג יזכיר את העבר בצחוק כזה כסוג של חוויה.. ולכן אם הוא ירצה חוזר בתשובה הוא יבדוק טוב שבאמת הוא מצטער מהעבר וכיום הראש שלו בקדושה נטו 

אז אני לא אומר להכליל, פשוט מבין את החשש.

אבל אם זה דתי או חרדי מבית שגם הוא לא בדרגה הזאת (זתומרת מבחינתו אפשר להזכיר ולצחוק על העבר כשהוא לא ידע שזה אסור) או שהחוזר בתשובה אכן צדיק וקדוש וסתם זה מוריד מכבודו חוזר בתשובה.. זה יהיה צביעות ופסול

צריך לשאוף להתבייש כשנזכרים שזה קרה אי פעם.

הנקודה היא תוכן דבריה ואיך הם מופנים. והם תוקפים (במרומז, תמיד במרומז) אדם שמתנהג בקדושה מימים ימימה וכל "חטאו" הוא שמחפש אחת כזו. איך הוא מעז?!

ולשאלתך הקודמת - יש מעלות וחסרונות לחוזר בתשובה. לי באופן אישי הצד של החסרון מפריע ולכן לא נפגש עם חוזרות בתשובה.

תקרא. מה .שהיא. כתבה. לא מה שאתה רוצה לקרוא.

אין קשר בין מה שאתה כותב לדברים שאני אומר.

אבל אני חלוקה עליך על עניין הקדושה והעבר, והדיון הזה התנהל כאן בשרשור - בקצרה, בעיניי אפשר להקים בית קדוש (גם) עם אדם שהעבר שלו הוא עם דופי כזה או אחר, והדגש הוא על איך האדם הזה היום ולא מה עשה (או לא עשה) טרם עמד על דעתו. 

בעניין התגובה המקורית, מטרתי היתה להאיר לו נקודות שהוא כנראה לא חשב עליהם, וכך גם כתבתי.

ככל הזכור לי, כאשר הגבתי לשרשור - הופיעה תגובה אחרת (שנערכה) שהביאה את הנקודה שחיזקה את ידיו, ולכן לא ראיתי צורך לחזור על זה. לא כתבתי שהרצון שלו פסול.

הסעיף אותו ציינת כמזלזל, נועד לקבל משוב מהכותב, להבין את המניע שלו. הגרשיים לא באים לבטא זלזול, אלא ציטוט של דבריו כדי שיבהיר אותם.

הוא מדבר על מי שלא שמר על הקדושה ועבר איסור, והן כן שמרו על הקדושה..

היא יודעת טוב מאוד. זו אסטרטגיה קלאסית - לקחת את הטוב (או החלש) ולערבב אותו עם הטיעונים לעקימות.

זו פרקטיקה מוכרת והיא ממש לא זו שהמציאה אותה.

אי אפשר לרמוז על מישהו שרוצה קדושה שהוא אלים ואז להתלונן על התגובה.

אני לא אשתוק כי זה לא נעים למישהו. זו האמת ואני אומר אותה.

ואחדד אם זה לא מובן - כתיבתה רמזה שאדם ששומר נגיעה ומחפש זאת הוא בעייתי.

על העקמימות הזו אי אפשר לעבור בשתיקה.

אם הכתיבה היתה בסגנון - יישר כח אבל תיקח בחשבון גרושות, אלמנו, חוזרות בתשובה וכו' הסגנון והתגובה שלי היה שונה לחלוטין.

אם מישהו היה רומז כאן שמישהי ששומרת נגיעה זה אומר שיש לה הפרעה נפשית והיא תתרחק מבעלה אחרי הנישואין (לדוגמא) עדיין היית מגיבה כמו שהגבת?

זה שמור כנראה רק לבנים שומרי נגיעה.

יש מספיק דברים שמעצבנים אותי. תגובות חריפות תראי בד"כ ב2 מקרים (כרגע עולים לי לראש):

1. הפיכת רע לטוב וטוב לרע (כמו במקרה שלנו).

2. ביזוי תורה ותלמידי חכמים.

שם לא מקיפים ומגיבים בדיוק את האמת. כל טשטוש וריפיון הוא מקום שהשקר\חולשה יתבסס בו.

עריכה:

שימי לב שכל מה שכתוב בתגובה הנ"ל הוא תיאור של המציאות, לא יותר ולא פחות.

בתוך מכלול דברים שמציג (שוב במרומז) את דרישת הטהרה (וההתנהגות באופן זה) כבעייתית. 

הגבתי כמה פעמים כאן בדיון. יש את זה ביותר פירוט.

באותה תגובה שאת מדברת עליה כתוב מה כן היה לא תקין.

את לא יכולה לצטט חצי מדברי, להגיב רק עליהם ולהתעלם ממה שעניתי בדיוק על אותה נקודה ואח"כ לצפות לתגובה ש"תקדם הבנה".

וגם @הפי

@חצילוש

אני חושבת שכולנו כאן שואפים לברר נקודות מסוימות, ושהדיונים כאן בפורום נועדו להרחיב את זווית הראייה שלנו. ברור לי שהקול שלי שונה מאחרים כאן, וזה מצוין, כי ככה אנחנו מרוויחים את המגוון, וכשאני כותבת תגובה, אני חשופה לביקורת של אחרים - חיובית אבל גם שלילית.

עם זאת, אני מסכימה שיש לפעמים בפורום תרבות דיון לא ראויה, שכוללת תקיפות ברמה האישית, בלי להתייחס לתוכן הטענות. אני לא רוצה להגיע למקום שבו אנשים יחששו לכתוב את דעותיהם מחשש למתקפות מצד אחרים. אני מאמינה שלכולנו כאן יש כוונות טובות, ושלפעמים אנחנו חוצים את הקו האדום - ובשביל זה הדיון הוא פומבי, שאנשים אחרים יבואו ויעירו לנו על כך.

אני רוצה גם להזכיר שהדיונים בפורום קצת לוקים, כי אנחנו לא שומעים את הניגון בהם הדברים נאמרים, ולא מכירים את האדם ואת ההקשר שבו הדברים נאמרים.

אולי זה איזשהו לשון נקייה למשהו אחר.

אם זו המשמעות, אז גם מי שעברה אונס ל"ע עדיין נכנסת תחת כנפי ההגדרה הזו.

צידוק דתי זה אם יש הלכה, או מקור מחז"ל, שאומר לחפש בת תלמיד חכם. שזה יש.

צידוק של נורמה דתית הוא רצון למצוא מישהי שהקפידה על צניעות "מיום שעמדה על דעתה". זה לא אומר שיש פסול במה שהיא עכשיו, אבל זה כן נכון שבדרך כלל העבר לא נמחק מהתודעה ויש לו נוכחות והשפעה. בטח שלא נוצר עבר אלטרנטיבי. ולכן הגיוני לומר שלא רוצים מישהי שגדלה וחיה באווירה מסוימת ולפי נורמות מסוימות (כנ"ל מישהו). זה לגמרי חלק מהשאלה מי האדם היום, וזה לגמרי בעל השלכות לגבי אופי הבית שלו.

אפשר להתווכח לגבי הסטטיסטיקה, או לגבי מקרים יוצאי דופן, אבל ההנחה שצורת חיים שבה אדם חי במשך עשר שנים מחייו, נמחקה בעשור שאחריו מבלי להשאיר רושם - זאת הנחה מוזרה

אבל כן מאד משמעותי בעיני התודעה שבה אדם התחנך וגדל

נכון, יש אנשים שהתודעה שלהם השתנתה

אבל יכול להבין מישהו שחושש שהתודעה של הדייט שלו עדיין נמצאת במקום שבו אין משמעות לשמירת נגיעה

נכון, אני לא מדבר על מקרים לא קיצוניים. אבל מי שגדל בסביבה מאד שמרנית, הגיוני שלא ירגיש בנוח עם מי שגדל בסביבה מתירנית לגמרי.

אני מדבר על תודעה שבה האדם חי, והשתדלתי לציין את זה בכל התגובות שלי כאן.

אם האדם חטא והצטער באמת, זה אחרת לגמרי.

אגב גם בעניין בנפילות באינטרנט וכו' אני לגמרי מבין אשה שזה מפריע לה כי היא עצמה לא נפלה בזה. אולי למעשה אומר לה שהיא לא מבינה במה מדובר והיצר הוא שונה וזה לא מעיד על האדם וכו', אבל אבין את הסלידה שלה.

מה שכן, יש קורלציה בין אנשים שחיים תקופה מסוימת בלי שמירת נגיעה, לבין אנשים שיש להם מקום כזה בתודעה שלהם.

בחורה שלא הקפידה על צניעות הלבוש עד גיל 30, הגיוני שכשהיא תחזור בתשובה בגיל 32 היא לא תזדעזע מללבוש משהו לא צנוע.

ובחור שהשתכר במסיבות עם בנות בגיל 23, יכול להיות שעדיין זאת התפיסה שלו בגיל 27.

ברור שיש כאלה שהתנקו לגמרי (או שתמיד היו זהירים וצנועים), אבל זה כבר שאלה של כל מקרה לגופו, וההכללה היא הגיונית וחוסכת בירורים

והמחמאה התקבלה בשמחה. בדיוק הייתי צריך משהו כזה.

לא אמרתי שאנשים שלא שמרו יותר טובים ממני או כל דבר אחר, לא לקחתי את זה למקום של אלימות או גרושה ואלמנה, לקחתי את זה רק למקום  שפשוט אני יודע שאני מקיים את רצון ה' ושומר על עצמי לחתונה וכך אני גם מצפה ב"ה מבת הזוג שלי להיות.

בעיניי אין דבר יותר מרגש,טהור וקדוש מהרגע הזה שאתה ובת הזוג ביחד בפעם הראשונה אחרי ששמרתם על עצמכם כל הזמן הזה אחד בשביל השני וגם עשיתם את רצון ה'.

מאחל לכולנו רק טוב ורק בשורות טובות

ולא הייתה לשרשור הזה כוונה לפגוע במשהו חס ושלום(אם כן מחילה :/)

רק בגלל ניסוח שאלות.

אין לי מושג איך הגעת למסקנה שיש אצלו אלימות מהדברים הקצרים שהוא כתב. אבל אולי כדאי שקצת תחשבי לפני שאת מונעת הקמת בתים בישראל. 

@אור וחיים

@חושבת בלב

אלא קוראת להיזהר.

לא אמרתי שיש אצלו אלימות, אלא שייתכן שאיך שהוא ינסח את השאלות יכול להשתמע שזה המצב.

אחד מנורות האזהרה של קשר אלים, זה חוסר אמון אובססיבי וחשדנות, וגם קנאה. לקבל תשובה אמיתית לשמירת נגיעה מחברה - הגיוני, שדכנית - לא בטוחה, לכו תדעו מהי רמת ההיכרות.

אבל אם מדובר בדברים שהם מעבר לכך, ונראה שכוונת השואל לדברים שהם מעבר לנגיעה בעלמא, לא תוכל לקבל תשובה כנה בבירורים, מכיוון שהם לא נעשים בפהרסיה - לא בהכרח מתוך רצון להסתרה, אלא יכול להיות מחוסר ידיעה. לפיכך, בהנחה שאתה מברר על מישהי שהגדירה את עצמו כתורנית, השאלה הזאת מיותרת.

ואם מישהו שאני יוצאת איתו ישאל אותי באופן ישיר בדייט ראשון\שני, הייתי מתרשמת שאין לו אמון בי ושהוא חושד בי.

כמובן שיש כאן מכלול של דברים, והקשר וכו' - אבל צריך לתת את הדעת על זה.

אפשר לחשוד בכל מי שיוצא איתנו שיש לו שלדים בארון, אבל זה לא נראה לי משהו בריא לעשות.

(אני חשבתי שאת מדברת על התפיסה של זוגיות ש"אני עשיתי כך וכך ולכן מותר לי לדרוש כך וכך" שקל מאד שהיא תגלוש להתנהגות תובענית מאד. זה מה שהפריע לי בעיקר. אני שומר נגיעה רק בגלל שהקב"ה צוה, ואני מצפה למישהי שמתנהגת כך גם כן פשוט כי כך תהיה לנו זוגיות נעימה יותר - כי נהיה עם תפיסת חיים משותפת. אני לא חושב ש"מגיע לי" לדרוש מישהי שתתנה באופן מסוים, או משהו בסגנון הזה)

דווקא הייתי יכול לקבל טיעון כמו "אני לא שמרתי על עצמי, ולכן עכשיו שחזרתי בתשובה אני רוצה להקים זוגיות טהורה וקדושה עם מישהי/מישהו שאין לו עבר כמו שלי"

יש משמעות לעבר.

אדם שבעברו היה "מוציא לפועל" מטעם השוק השחור, וחזר בתשובה שלמה, הנפש שלו שרוטה. הגיוני?

אז למה מישהי שלא היתה מודעת לקיומו של המושג צניעות (או שזה היה "הדרך של הרבנים לדכא נשים"), הנפש שלה לא מושפעת מזה כי היא חזרה בתשובה בהחלטה מודעת?

בסופו של דבר זוגיות לא רק דורשת להאמין לאדם בצורה רגעית, או לקבל אותו למשרה - זה דורש להתחבר לאדם בכל תחומי החיים. ולפעמים אתה מספיק מודע (או חושב שאתה מודע) למה שיכול להיות בנפש של הצד השני ואתה לא רוצה להתחבר לשם

"ליסטאה בליסטיותיה ידע"

ר' יוחנן למד איתו בחברותא במשך עשרות שנים, אבל עדיין חשב (וכנראה בצדק, לפי הסיפור בתחילת גיטין) שנשאר בו משהו מהעולם הישן שלו

זה לא קשור למעלתם של בעלי תשובה, שהיא גדולה וכו.

זה פשוט התמודדות שיש להם, ואנחנו נורא מפרגנים, אבל כמו שעולה חדש לא לומד את השפה ביום אחד ויש רתיעה מלהתחתן איתו, אותו דבר בעלי תשובה

לא מבין מה מסובך כאן כל כך:

כאשר אדם חוטא, זה משפיע על הנפש שלו. קשה עד בלתי אפשרי להחזיר "כמו חדש". אפשר לכפר על החטא, אפשר להיות צדיק גמור, אבל תמיד נשארים זכרונות מהחטא. אולי תשובה גורמת לנשמה לשכוח, אבל לא לשכל ולגוף.

אנחנו מקבלים בעלי תשובה בשמחה, אבל מצד שני מבינים את המורכבות, שהם לא יהיו זהים למי שגדל כל ימיו בקדושה. אשרי מי שלא חטא.

כיון שהמורכבות הזאת היא מאד אינדיבידואלית, קשה עד בלתי אפשרי להתייחס אליה בצורה מדויקת. תמיד תהיה טעות לכאן או לכאן.

לגבי "אל תקרא לזה משהו דתי/קדוש":

אני לא טוען שהתורה ציוותה לדחות בעלי תשובה

אני כן טוען שהתורה ציוותה לחיות בעולם תרבותי מסוים, ויש הרבה בעלי תשובה שזה קשה להם, והקושי מובן, ולכן הם עושים כפי יכולתם. אבל "כפי יכולתם" הוא לא בהכרח כפי יכולתו של מי שגדל באווירה של יראת שמים כל ימיו.

הגיוני שאדם שמאד חשוב לו אווירה תרבותית מסוימת, ירגיש פער תרבותי בינו ובין אנשים שלא שייכים לאווירה התרבותית הזאת.

האם עצם הפער הוא דבר קדוש? לא ולא

האם הפער שייך לתחום הדתי ולתחום הקדושה? האם הוא נובע מהרצון לקדושה? בוודאי

מי שהוא חרדי מלידה ומפטפט בחזרת הש"ץ, יעדיף להתחתן עם מישהי כמוהו,

ולא עם חוזר בתשובה שדבק בקב"ה ומזדעזע מהמחשבה על דיבור בבית הכנסת

מי שמרגיש שמישהי (או מרגישה שמישהו) נמצא במקום תרבותי מספיק קרוב אליו, בהחלט ירצה להתחתן איתו, ובלי קשר לעבר. אבל המקום התרבותי שאתה נמצא בו נבנה על סמך ההיסטוריה שלך, אז בפועל זה הרבה יותר פשוט לחפש מישהו עם רקע דומה

התורה לא מחייבת כלום, אבל יש גם הגיון ושכל ישר. כידוע אין הלכה שאוסרת להתפלל כשעל כתפיך מונח חתול שחור (שגודלו פחות מארבעה קבין, כמובן)

בתגובות אחרות כאן גם אני אמרתי שאני לא מזדהה עם פותח השרשור בסגנון הדרישה שלו.

מצד שני, גם עם הטענות שבעלי תשובה זהים לחלוטין למי שלא חטא מימיו אני לא מזדהה

התגית בדרך כלל מייצגת מציאות. אף אחד לא יכול להגדיר בדיוק מה הוא מחפש. כן הגיוני מאד לחפש דומה, כי "שונה" ו"משלים" נמצא מספיק במהלך החיים. ולכן ההנחה הסבירה היא שאנשים שנמצאים באותה תגית יתאימו יותר, לחיוב ולשלילה

האם חז"ל תמכו בזה שימכרו גוזלות לקרבן ביוקר? לא. אבל הם תיארו מציאות כזאת.

האם חז"ל חושבים שאדם צריך לירוא מאביו יותר מאשר מאמו, ולכבד את אמו יותר מאביו? לא, הם תיארו מציאות.

ויש מגוון מאמרי חז"ל שמדברים על התהליך הארוך שעוברים בעלי תשובה (לדוגמה - גיורא עד עשרא דרי לא תבזי ארמאה באפיה)

לחוזרים בתשובה יש מעלות - "במקום שהם עומדים גם צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד"

יש גם חסרונות קיימים\עלולים שצריך להכיר. 

אי אפשר לצטט חלקית ולהסתכל רק על חצי מהתמונה המלאה.

זה לא בא חלילה להוריד מערכם, זה בא לתת הסתכלות רחבה יותר שבה כל אחד יבחר (או יכוון) למה שמתאים לו ביותר.

אני מה"שוללים", כרגע לא מעוניין להפגש עם בעלת תשובה ממגוון סיבות.

בהקשר של הדיון - אני יודע שמצד אחד הם עומדים בגבורה מול יצר חזק בהרבה משיש לי ומצד שני יש להן מטען (שלי אישית מפריע).

זה לא סותר.

להתייחס רק לחלק הראשון זו הסתכלות חסרה.

אבל כן - נובעת ממקום של "דתיות" (לא מוצא מונח מוצלח יותר).

משגעת אותי ההסתכלות החד צדדית שלך.

"אני יודע שמצד אחד הם עומדים בגבורה מול יצר חזק בהרבה משיש לי ומצד שני יש להן מטען (שלי אישית מפריע)."

מספיק ברור?

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.