יש לך פחד משיפוטיות ביחס למערכת יחסים.

מה שונה בין בנות לבנים בעניין הזה? יש אנשים שירצו יש אנשים שלא.. בגלל זה אתה צריך לשנות את הדעה שלך או להסתיר את זה? אנשים רוצים להתחתן דווקא עם מישהו שהם מסכימים איתו? אתה היית רוצה להתחתן עם רק מישהי שתסכים איתך בכל דבר?

אתה לא חושב שבין בני זוג אין ויתורים/פשרות/דיונים גם על נושאים מהותיים ופרקטיים?

אתה מוכן לכך? 

איך תוכל אתה להתפשר על כך?

תוכל לחיות חיים משותפים עם מישהי שחולקת דרך אחרת ממך?

ואתה צריך מישהי שתהיה שותפה גם אליו פחות או יותר. לכן, זה לא רק  קשור למה שהיא תרצה אלא גם למה שאתה תרצה.

ואם מישהי היא באמת באמצע אין סיבה שהיא לא תרצה, הרי היא באמצע לא? הרי אם היא כל כך שונה ברמה שלא לרצות בגלל זה מן הסתם אתה לא תרצה להיות איתה בגלל שהחשיבה שלכם ממש שונה, אני טועה?

ואז תוכלו להסתדר יופי, לא?

אתה בעצם שואל אם קיימות בנות כאלה? למה לא?

אתה יכול להגיד שאתה מחפש מישהי עם חשיבה חופשית/ חשיבה מקורית/ חשיבה עצמאית

"בגלל כזה דבר שבנות יחתכו ממני ישר"

במקום להשליך הכל על הבנות ולצפות שהם יתיישרו,
לך לטיפול מקצועי בכדי לטפל בפרוניה שלך- ורק לאחר מכן תתחיל לצאת...

בהצלחה! בריאות איתנה!

וחיי ילדך העתידיים ח"ו.

פשוט וברור שכל נערה נורמלית שמעונינת לחיות חיים בריאים תחתוך מיידית שהיא תשמע שאתה מתנגד חיסון. אין שאלה בכלל.

לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה. תרתי משמע.

חוזר על המלצתי הקודמת: לך לטיפול מקצועי אחי.

בהצלחה.

אם אתה אתה בדייטים ואתה משתף בשלבים ראשונים על עולמך הייחודי לא נראה לי שתהיה עוגמת נפש.

האמת שבדר"כ מישהו שהוא פחות בצד הקונספירטיבי ייטה לסלוד מקונספירציות ולא להתחבר לאנשים כאלו כך שאם לא תעדכן את השדכן מראש סביר להניח שרוב הבנות שתפגוש יחתכו על דברים כאלו, לכן כדאי לומר את זה לשדכן שאתה מחפש מישהו עם ראש פתוח לקבלת דעות שונות למרות שזה יקטין לך את ההיצע.

אממה יש הרבה בנות מהממות שיש להן גם דעות 'מוזרות'. או כאלו שלא יפריע להן הדעות הלא שגרתיות שלך. בהצלחה. 

ספציפית אני - לא הייתי חותכת על כל דעה שונה, אבל אם מדובר בהרבה דעות לא קונבנציונליות שמפריעות לי ונוגדות את הערכים שלי אז הייתי מורידה.

אני אוריד גם אם מדובר באדם שיש לו דעות לא קונבנציונליות רק למען המטרה המקודשת של 'להיות אינדיבידואל לא קונבנציונלי ומאגניב' אני פשוט לא מעריכה אנשים כאלו (ואני מרשה לעצמי להתבטא כך כי אין לי מושג מי אתה, אז אני לא מתכוונת אלייך חלילה).

אני לא מחפשת אדם שיש לו דעות זהות לשלי בכל תחום.

אני לא מחפשת אדם שיסכים עם כל דעה\טענה\מחשבה שלי.

אני מחפשת אדם שיראה לי איפה אני טועה, איפה אני יכולה לתקן, איפה אני יכולה להשתפר.

מישהו שיכבד ויעריך את הדעות שלי, אבל לא יפחד לערער עליהן.

אבל גם להפך - מישהו שאני אוכל להעריך ולכבד את הדעות שלו וכו'.

אבל,

אם הייתי קוראת התיאור שכתבת - הייתי חוששת מאוד לצאת איתך.

למה?

כי אתה מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה.

כתבת על נטייה לקונסיפרציות - וסייגת בהמשך וכתבת שאתה לא אחד שלא מאמין לאף אחד וכו' - אבל הייתי חוששת בדיוק מהסיבה שהוספת את ההסתייגות הזאת.

נתת פה דוגמה על חיסונים. אם נסייג רגע את חיסון הקורונה - בעיניי זו דוגמה מצויינת למישהו שלא מאמין, במיוחד אם אין לך הכשרה כרופא\מדען (ולכן יהיה לי קשה להעריך ולכבד את הדעות שלך -> פוטנציאל לפיצוץ זוגיות). כי ההבנה של איך חיסונים עובדים קשורה בהבנה מעמיקה של מערכות ביולוגיות, וכשלא באמת מבינים וקוראים פרסומים פופלאריים - מקבלים תמונה מעוותת ומתווכת על ידי בעלי אינטרסים. אם אין לך את הכלים והמיומנות להכריע בסוגיה, אתה בעצם מעדיף להיתלות בקונספירציות ולא בשיטה המדעית - וזה בדיוק להטיל ספק במה שהעולם המודרני נשען עליו. אז כן, אני מתכננת לחסן את ילדיי בחיסונים. וזה לא משהו שאני מוכנה להתפשר עליו. (וכן, מכירה מישהי באופן אישי שנפטרה בצעירותה ממחלה שההורים שלה לא הסכימו לחסן).

זה בעיקר היה מלחיץ אותי בקטע של מה שאומרים ביידיש - אובר חוכם. מי אתה שמבין ויודע הרבה יותר טוב מאחרים? ואיך זה מסתדר עם ראש פתוח? איך זה מתבטא בעולם הדתי שלך? אולי פתאום תחליט להתדלש או משהו כזה?

עוד משהו שכדאי לקחת בחשבון:

העולם בכלל, והעולם של השידוכים בפרט, אוהב להכניס אנשים לקופסאות, לקטגוריות מסוימות, ומי שלא מתמיין בקלות - הדברים יותר מורכבים. אבל יש אנשים אחרים שגם נופלים שם ומחפשים את המורכבות הזאת...

אז אם אתה לא רואה את עצמך במיינסטרים - אולי כדי שתגיד את זה לשדכנית, תסביר מה מייחד אותך, למה אתה שונה - ואיזה סוג אדם אתה מחפש.

ועכשיו קצת מהשריטות שלי: רוב הקשרים שהיו לי, נגמרו די מהר. עיין גם בשרשור הזה:

סקר: מה אחוז האנשים שנפגשתם איתם שהקשר החזיק מעל 3 פגישות? | ערוץ ７

נראה שזה לא חריג.

במילים אחרות, יחתכו אותך ועל מיליון סיבות, ואפילו לא תדע מה בדיוק הסיבות האלה. אפשר לקרוא פה בשרשורים קודמים - זה יכול להיות השם שלך, למשל.

בעיניי יש הבדל בין דברים שיש להם השלכות מעשיות לכאלה שאין להם. אם יש לזה השלכות מעשיות, ואין מצב שזה ישתנה (נניח עניין החיסונים - אני אחסן את ילדיי, וזה הנורמה. אתה רוצה לחרוג מהנורמה - לכן הייתי רוצה לדעת מראש, כדי לא להיכנס להתלבטות בכלל. יהיה בזבוז זמן מבחינתי לצאת איתך) - אני מצפה שייאמר מראש.

אם אין לזה השלכות מעשיות (אתה תומך בתיאוריית הקונספירציה על רצח קנדי, למשל), זה פחות חשוב לי לדעת מראש. (למרות שאם הייתי שומעת על זה, היה קופץ לי הכוכבית של קונספרטיבי, והייתי מנסה לברר את עניין האמון וכו').

ועוד עניין - קשר הוא המקום בו אנחנו פגיעים. המקום שבו אנחנו חושפים את הנקודה הפנימית שבנו. ובתהליך הזה של יצירת אינטימיות - יש אנשים שזוכים לפתוח את הלב בפני אדם אחד, ולהישאר איתו כל החיים.

אבל יש רבים שלא (והרבה מהם מסתובבים כאן) - ושוב ושוב פותחים את עצמם לאנשים אחרים. חושפים בפניהם את העולם הפנימי והעשיר. את החלומות והשאיפות - וגם את הפחדים. זה חלק ממה שמגדיר אותנו כבני אדם. לכולנו יש פחדים.

אני מחפשת מישהו שייתן מקום לפחדים שלי. מישהו שלא אחשוש לשתף אותו גם במקומות הפחות נעימים שלי, בדברים הפחות טובים שעשיתי (ושבטח אעשה).

ואולי אני יכולה להוסיף המלצה: אולי תעשה דייט-דמה. תקבע עם חבר מבוגר (מישהו עם ניסיון בקשר זוגי - אולי אברך? אח\ות גדולים? דמות אחרת בחייך שאתה מעריך?) ותצאו לכאילו דייט (על חשבונך, כן?). תנסה לנהל שיחה. תראה איך אתה מציג את עצמך ואת העולם שלך, את אותם דעות הזויות\מוזרות - ותקבל ממנו פידבק.

"כי ההבנה של איך חיסונים עובדים קשורה בהבנה מעמיקה של מערכות ביולוגיות, וכשלא באמת מבינים וקוראים פרסומים פופלאריים - מקבלים תמונה מעוותת ומתווכת על ידי בעלי אינטרסים."

וזאת הסיבה שאני חושבת שאתה מתנגד לחיסון מסיבה שאינה מדעית (ושים לב שהחרגתי את הקורונה בהודעתי): (ככל הנראה) אינך מדען \ רופא, ואין לך את הכלים והמיומנויות להבין את הצדדים השונים בדיון הזה. מתנגדי החיסון בעולם שהם מדענים\רופאים - הם מיעוט שבמיעוט. זה ממש לא המון המון. 

אתה כותב - "שהם מקבלים נתונים מוטעים וזה מכל מיני סיבות" - ולמה אתה חושב שלך (או לאנשים שאתה מסתמך עליהם) יש נתונים צודקים? 

כשאתה אומר שאתה שומע את כל הצדדים בנידון, אני שואלת עד כמה יש לך בסיס להבין את הצדדים בנידון. לא אמרתי שאתה מסתמך על הבטן שלך - אבל לא הקשבת לרוב מניין ובניין של אנשי הרפואה. ואולי גם לי יש ראש פתוח, והקשבתי לכל הצדדים בדיון, ובכ"ז החלטתי להתחסן?

איפה נמצא הצד המדעי בהחלטה שלך?

לחרוג מהנורמה זה לא בהכרח (ומה זה בכלל נורמה?) אבל כפי שכתבה @נפש חיה., יש לזה מחיר. כמו לכל דבר בחיים.

היא גם הדגישה משהו שרמזתי אליו - היא כתבה על קבלת מרות, ואני שאלתי באיזה עוד תחומים בחייך זה עלול להשפיע בצורה מעשית.

אם נמשיך באותו קו מחשבה שלך מבחינה הלכתית - למה שתשאל פוסק מה לעשות, הרי יש דעת מיעוט איפשהו שמתירה לעשות את מה שאתה רוצה לעשות, אז למה לעשות כדעת הרוב שנפסק להלכה? למה לא להחליט בכל עניין להסתמך על פוסק שפסק משהו? מה זה משנה שכל הרבנים האחרים סוברים אחרת? אתה הרי למדת את הסוגייה, והחלטת שדווקה שדעת המיעוט נכונה.

ולכן פתחתי את התגובה הראשונה שלי בחשיבות הוויכוח.

הוא בהחלט לא נשמע אדם אגואיסטי, ושהום מוכן להתמודד, לבדוק ולברר - שזה באמת דבר טוב.

לא הייתי רוצה לחיות עם מישהו שחושב שהוא תמיד צודק.

אבל,

יש לי בעייה עם איך שהוא מתאר שהוא מקבל החלטות הרות גורל.

כדי לקבל החלטות שקולות בנושאים רבים, דרוש ידע רב בנושא המדובר. אני יוצאת מנקודת הנחה שאין לו את הידע הנדרש כדי להבין את הדקויות - ומטריד אותי הצורה שבה הוא קיבל החלטה. וניסיתי להדגים את הבעייתיות מתחום שהוא כנראה מכיר ויודע יותר טוב. 

האם מה שהוא מתאר זה משהו חוצה תחומים?

ובטח שאין לי מושג מהו סוד קבלת ההחלטות שלך. 

יש לי רק את מה שכתבת כאן.

המטרה כאן היא לא לדון על יתרונות וחסרונות של חיסונים (אם תרצה לדבר על זה באופן פרטי, אפשר). המטרה כאן היא לנסות להניח את האצבע על איך אתה מקבל החלטות.

בנושא הזה של חיסונים, אני לא רואה הבדל בין ההלכה למדע, ולא יודעת למה אתה מחלק בינהם.

עם כל הכבוד לפיזיקאים, חיסונים זה לא תחום ההתמחות שלהם. ואפילו רופאים\מדענים אחרים יכולים להיות בעלי תואר כזה או אחר, וזה עדיין לא תחום ההתמחות שלהם.

אבל יש אנשים שזה כן תחום ההתמחות שלהם. שברור לי כשמש שהם מבינים ורואים רחוק יותר ורחב יותר ממה שאני מסוגלת לראות ולתפוס כרגע בנושא הספציפי הזה.

ולאור מה שכתבת, האם חיסון ילדיך זה משהו שתסתמך על הוראת גדולי ישראל? ושוב, חיסונים כמשל - באילו תחומים מעשיים בחייך אתה מתכנן להסתמך על הפוסק שלך, ובאילו לא?

אני לא מבקשת ממך תשובות; ההודעות שאלה שכתבתי פה הם מענה לשאלתך הראשונית - תיאור בכנות של למה הייתי מאוד חוששת לצאת איתך. יש לי תחושה שהבהרתי את עמדתי, מה מפריע לי בגישה שלך (או לפחות באיך אני מבינה את הגישה שלך).

אבל כפי שראית פה - זה שאני חוששת לא אומר שכולן יחששו.

אתה שואל מתי לספר על זה? הייתי מדברת עם הרב שלי, לשאול אותו מה הוא חושב.

ויאללה, לקפוץ למים.

אי אפשר לחכות לנקודת השלימות כדי לצאת, יש לנו עבודת המידות כל חיינו.

אל תפחד להיות עצמך

גם אני בדעה שלך, ויש לי דעות שלא תמיד מחליקות טוב לאנשים בגרון, אבל זאת אני.

וכמו שכתבת, לא סתם הגעת למסקנות האלה. וככה גם אני

תחפש מישהי עם פתיחות מחשבתית, ואני בעד להגיד את הדברים שחשובים לך על ההתחלה ולשמוע איך הצד השני מגיב לזה. לא לחכות שיווצר קשר רגשי ואז תדבר על זה. 

ברוכים הבאים למועדון המיוחדים! 

(ולדעתי כדאי שתחזק את הערך העצמי שלך. אתה כותב 'האם הייתן נותנות צ'אנס?' כאילו מישהי עושה לך טוב.. תבוא בגישה שיש בך מלא טוב ומי שתתחתן איתך תזכה בך!! גם אם הדעות שלך לא כמו כולם).

בעניים שלי.. כן?.
יודעת שלא כולם יסכימו.

על מה שאתה מדבר, זה לא דבר שמגיעים לשלב מסוים בקשר- אז פותחים אותו. אז משתפים אותו.
זה לא העניין פה.
זה דבר שלא צריך לשתף אותו.. 
קולטים אותו מאוד מהר. זה בדיבור, זה בהסתכלות על העולם, זה בהתנהגות, בהרגשה שאתה מצייר, זה בהכל.

ואיפה לא צריך לשתף אותו?
בקשר אמיתי וטהור. שיש בו פתיחות וכנות.

כמו שכתבת, ברגע שאתה בה בראש פתוח, ואתה יודע שאם עשית טעות אתה תתקן אותה, ואתה לא מגיע ממקום כזה שאתה מושלם, אלה ממקום של ענווה.  אין פה שום דבר מרתיע.

הענווה היא בדרך שלך, בבחירות שלך, היא ממש לא אמורה להוריד את ההרגשה שלך, ההרגשה של השלמות בדרך בה אתה חיי, ובצורת הסתכלות שלך על העולם וכו'..

ענווה ממקום שלם, אבל שמחפש תמיד ללמוד עוד, להתקדם, ולגדול..
ענווה של חיים.

ברגע שאתה מגיע ממקום כזה, זה לא רק שלא מרתיע, אלה מרגיע, ונותן תחושה של רוגע ויציבות.

תחשוב עלזה רגע אתה, זה מרתיע שמישהו מגיע מולך בהרגשה שהוא יודע הכל,  וצודק בכל, וכל מה שהוא מחליט זה נכון  וכו'..
לא רק בהרגשה, אלה הוא באמת מאמין ובטוח בזה.
נכון מפחיד? ומרתיע? ולא נעים?
איך אפשר לבנות קשר עם בנאדם כזה?

קיצר אתה לא צריך לשאול רק את הבנות.

בקשר, ובמיוחד בקשר זוגי, מתקדמים. לומדים. גדלים. עושים טעיות- מתקנים אותם. 
זה קשר.

 אז נראה לי לעניות דעתי פשוט אתה צריך לחשוב איך אתה רוצה שיסתכלו עלייך.. שיתפסו אותך.. מבין?
תחשוב אם למישהו שיושב עכשיו איתך נעים. הוא מרגיש בטוח. טוב לו...

ונשמע ממה שכתבת שאתה בנאדם טוב
אז זה ממש ביידים שלך.

מחילה שכתוב מבולגן.
שנה חדשה, התחלות חדשות.

ובעזרת ה' ילך לך בטוב, בשמחה גדולה ובקלות! ושתצליח!
ושנזכה כולנו תמיד לחיות חיים של ענווה, ולהתקדם.

בשורות טובות
גמר חתימה טובה! ושבת שלום
 

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.