לא משנה מתי אנחנו מתחילים את הדייט,
אנחנו מסיימים אותו רק בשתיים שלוש.
לי יש מצפון על זה שהסדרי בוקר שלך נראים דפוק מאז שהכרנו אבל אתה כל פעם אומר שזה בסדר.
שאני יותר חשובה לך.
ואני שמחה כשאתה אומר לי את זה,
ולפעמים גם קצת עצובה.
וגם היום ישבנו לנו באיזה שתיים בלילה על דשא רנדומלי בירושלים.
ובשתיים בלילה כמו בשתיים בלילה:
הלבבות נפתחים, והמחסומים לפה נעלמים,
וכל מה שנשאר זה שני שיכורי אהבה יושבים זה ליד זו,
מחייכים ומנסים להמשיך לשמור נגיעה.
וכשישבנו אתה סיפרת לי בעיניים נוצצות
על ראש השנה בישיבה
ודיברת על המנגינות המיוחדות,
ועל הקדושה שהיתה על הפנים של הראש ישיבה שלך.
ורצית שאני אתלהב איתך,
שאביט בך בעיניים מעריצות
ואבקש ממך לספר עוד ועוד
אבל אני פשוט בהיתי בדשא.
וכששאלת אם זה לא מעניין אותי.
שתקתי.
ואז התפרצתי: "תגיד, מה אם כל זה לא אמיתי?"
ואתה לא הבנת אותי.
אז המשכתי: "מה אם אין אלוקים?"
"מה אם מאחורי כל הרגעים הנשגבים האלה
לא עומד שוב דבר?"
ואתה לא הבנת מה נפלתי עליך,
ולמה דווקא בזמן שאתה מתלהב מהחוויות הרוחניות שלך
אני מייבשת אותך עם שאלות כפירה.
ואיך נוגה מלאת הרגש שלך,
פתאום מתפלספת בשאלות חפרניות?
אבל אתה אדם טוב,
אז למרות שלא הבנת הסתכלת עליי,
וניסית לענות.
אז דיברת על שהיה מעמד הר סיני וראו אותו המונים,
ואמרת שברור שלעולם כל כך מסודר יש מסדר
ואפילו פילוסופים גוים כמו אריסטו האמינו באלוקים.
אתה ענית,
ואני המשכתי לתקוף:
"ומה אם אין משמעות לשום דבר?"
"ומה אם כל הרגשות שלנו הם בסך הכול פולסים חשמליים שנדלקים בסיטואציות כאלו או אחרות"?
"ואולי אנחנו בסך הכל רובוטים בתוך משחק
מחשב של איזה מישהו?"
הכאבתי לך, אני יודעת.
אבל אתה עם הסבלנות שלך המשכת
ואמרת שעצם זה שאנחנו מחפשים משמעות
זו ההוכחה הכי חזקה לזה שלעולם יש משמעות,
ושזה לא כל כך משנה אם אנחנו רובוטים או לא,
העיקר הוא שיש דברים שבאמת מרגשים אותנו
ושאנחנו בוחרים להיות טובים ורוחניים כל פעם מחדש.
וניסית להסביר לי עוד ועוד דברים בעזרת תנועות ידיים מורכבות,
אבל בעיקר לא כל כך הבנת מה פתאום קרה לי.
לאן נעלמו כל הדייטים שבהם חלמנו ביחד
על שולחן שבת מלא אור שמחה ורגש,
שמגדלים בו ילדים צדיקים עם פאות מאחורי האוזן,
ואיך פתאום אני מגיעה לך עם שאלות של שישיסטים
שלא סגורים על עצמם.
אבל אני המשכתי: "ומה אם כל הסיבה שאתה אוהב אותי
זה כי אני יפה בעינייך
והקול שלי נעים לך? "
"אתה אומר לי היום שאתה תאהב אותי כל החיים
אבל מה יקרה אם מחר פתאום תפסיק לאהוב?"
"ואם פתאום אני אהיה חילונות
אתה עדיין תאהב אותי או שתקום ותלך לרבנות?"
ואתה חשבת קצת ואמרת שאי אפשר להסביר אהבה,
וכשאוהבים פשוט אוהבים.
ואמרת שבאופן כללי אהבה זה עבודה לכל החיים
וצריך לפתח ולקדם אותה עם הזמן.
איו עליך אתה מדהים, באמת.
ממש השתדלת לעזור לי.
אבל תאמת אני אגיד:
לא עזרת.
כי אני הייתי צריכה שתחבק אותי.
הייתי צריכה שתגיד לי שאתה אוהב,
שתאמר לי שלא משנה מה יקרה
אנחנו נמשיך לשבת פה ביחד
ונסתכל אחד על השניה במבטים שמיוחדים רק לנו.
אבל אתה לא אמרת.
אז פשוט שאלתי: "למה אתה פה?
למה אתה אוהב אותי?"




שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 