דברי איתה קצר ולעניין שיהיה מחילה לפני יום כיפור  ואז לנתק קשר .

גם לי יש אנשים שהקפדתי עליהם שנים, התייחסו ממש לא יפה ולא התנצלו, אבל אי אפשר לשנות אנשים אז פשוט לשחרר ולהמשיך הלאה

ולהודות לה' על הסיפור הזה שמכריח אותך לפתור את הבעיה

1 להיות מסוגלת להגיד לה "אני לא באמת סולחת לך כי לא מגיע לך שאסלח, אבל יש לי לב רך ולכן אסלח לך בכל זאת, אפילו שלא מגיע לך"

2 להיות מסוגלת להתעלם ממנה ולהגיד לה "אני לא רוצה לדבר איתך כי את לא מצטערת באמת"

3 להיות מסוגלת להתעלם מהבקשה שלה ולא לקחת ללב

4 להיות פחות פגיעה

(בטח שלא להאשים את עצמך. זה טוב רק כדי להרגיע אדם כאוב, כשאומרים "כן אני יודע שגם לי יש חלק בזה")

כמובן שום דבר מזה הוא לא משהו שפותרים ביומיים, אבל זה ממש בולט שיש כאן קו אחיד של התנהלות, ולכן זה נראה ממש חשוב וגם דחוף.

איך תתמודדי איתה? כמו שאת מתארת את זה, זה די מוכתב מראש... אבל שווה לזכור מה היית יכולה לעשות במצב אידאלי ובריא, ולהשתדל להיות כמה שיותר קרובה לזה

עקרונית אם אדם פגע בך, ומבקש מחילה ולא מתכוון באמת, מותר לך לומר "לא סולח" (בין אם תסלח או לא)

כאן היא מתארת מצב שהיא לא מסוגלת לא לסלוח. אז לפחות ההזדמנות להביע מחאה ולומר "אני סולחת אבל תדעי שאת לא בסדר". 

זה הבדל דק, אבל לדעתי הבדל נכון. השאלה האם אתה בא ממקום של נקמה או ממקום של מחאה והגנה עצמית (ע' ספר החינוך הידוע, שאם מכים מישהו או מקללים, מותר לו להחזיר, וזה לא כלול באיסור נקימה)

עזבי רגע את יום כיפור בצד.

האם את רוצה להמשיך בקשר עם החברה הזו?

האם את אוהבת אותה?

לפעמים אנחנו עושים דברים שפוגעים באנשים שאנחנו אוהבים. 

לפעמים אנחנו עושים את זה בכוונה.

לפעמים זה מתוך להט של רגע, בלי הרבה מחשבה.

והתוצאה היא שדווקא פגיעה באדם קרוב היא קשה וכואבת יותר.

אחד הדברים החשובים בקשר, כל קשר, זה תקשורת - לדבר על הקשר עצמו. 

לא לרמוז, להגיד במפורש.

נפגעתי ממה שעשית, ואני מאוד רוצה ליישר את ההדורים ביננו.

ממה שכתבת נראה שהיא מתביישת, שהיא עדיין לא הייתה במקום שמסוגל להגיד שהיא טעתה ולעמוד מולך. אבל יום כיפור דחף אותה לזה.

צריך להפריד בין התפקיד שלך לתפקיד שלה.

התפקיד שלה זה לבקש סליחה, להתנצל על הפגיעה. מבחינה הלכתית, היא צריכה להתאמץ כדי לפייס אותך.

אבל התפקיד שלך הוא לא לבדוק עד כמה בקשת הסליחה הזו היא כנה.

אבל...

האם זה באמת משנה מי אשמה?

מה טיב הקשר שהיית רוצה שיהיה לך איתה?

לא עדיף לשים את כל הדברים על השולחן וליישר את ההדורים?

האלטרנטיבה נראית לי לאכול את הלב, וזה לא נשמע נחמד..

אז אם את לא רוצה להמשיך בקשר הזה יותר, את יכולה להגיד לה שהיא פגעה בך עמוקות, ואת לא מוצאת בעצמך את כוחות הנפש לחזור למה שהיה.

אם את כן רוצה להמשיך, את יכולה להגיד לה שאת אוהבת אותה, מכירה במעלותיה - ודווקא בגלל זה נפגעת, והיית רוצה ללבן את הדברים על אף הזמן שעבר. זו הזדמנות לחזק את הקשר, לקחת אותו למקום עמוק יותר.

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳