אז מה יועיל הסקר?

מניחה שאולי ניתן לנחש אבל לא בטוחה.

את כמוני.

ברסלברים לא עונים על אף הגדרה של אף מגזר.

אא"כ הם ברסלברים שחיים בקהילה חרדית באופן מוצהר

בעלי טס לאומן כמעט כל שנה

יש לנו בבית נר תמיד לר' נחמן

אנחנו לא אוכלים בצל חי

יש שיעור שבועי אצלינו בליקוטי מוהר"ן

הבת שלי מכינה קישוט לסוכה של "האש שלי תוקד עד ביאת משיח"

אנחנו לומדים ביחד ליקוטי הלכות

לומדת לבד השתפכות הנפש

התורות של ר' נחמן מחיות אותי, מנחמות אותי ונותנות לי דרך ותקווה.

אבל אני לא אקרא לבן שלי נחמן

ואין לי קמע על הצוואר

אני לא אומרת "רבינו" כל היום

ואני אוהבת לשמוע שיעורים מכל מיני רבנים שונים.

אז מה אני? לא יודעת.

ר' שלמה קרליבך אמר שכל יהודי יש לו שני "רביים". לכולם יש ר' נחמן, והשני- זה כל אחד בוחר לו מישהו אחר...

אל תקנאי. אין במה. מבטיחה.

ההורים שלי מעולם לא הבינו את הענין, בעיקר אבא שלי ז"ל, אבל קיבלו אותו .

אחי, שגדול ממני בארבע שנים, למד בישיבה תיכונית שפתחה אותו לעולם החסידות ומכיוון שהיינו חברים טובים יחסית אז קיבלתי ממנו הרבה. דרכו הכרתי מושגים, דמויות, ניגונים, ספרים. 

ואז המשכתי בעצמי- למדתי לבד, הלכתי לשיעורים, שמעתי שיעורים, התקרבתי לענין. נמשכתי לזה מאוד.

וכשהייתי בתוך זה, באמת בהתחלה נטיתי יותר ללמוד ספרים של חב"ד. הם היו יותר מובנים לי. למדתי תניא ועוד. אבל באיזשהו שלב, כשהתחלתי להכיר יותר לעומק את ברסלב, והרבה בזכות הרב ארז משה דורון (ה' ישמרהו!) הבנתי שמה שאני באמת צריכה זה את ר' נחמן, דווקא בגלל שאני חכמה ושכלתנית כזאת. 

היום למשל, מאוד קשה לי לשמוע שיעור של חב"ד. פשוט לא מתחברת בכלל בכלל. 

תכל'ס אם הייתי מתחתנת עם מישהו אחר שהוא לא ברסלבר אז אולי הייתי נשארת חצי כזה, אבל בעלי מה שנקרא "אפוי בלב הצדיק"...מבחוץ לא רואים בכלל. הוא לא בקטע של להחליף ביגוד וכיפות..שנינו לא בקטע של להצהיר על עצמינו כלום. אפילו אנשים שמכירים אותנו שנים לפעמים מתפלאים לשמוע שהוא טס לאומן...

אז עם בעל כזה, בואי נגיד שלא היתה לי הרבה ברירה...

למרות שתמיד למעשה חיפשתי מישהו שכן ידבר איתי קצת בברסלבית, והרוב פשוט לא היו כאלה. הוא היה כמעט היחיד שדיבר איתי בשפה שרציתי...

יש לי שני ילדים בממ"ד ועוד שלוש בנות בממ"ח.

מה זה אומר עלי?

זה דווקא אחלה ממ"ד אבל בגלל שיש כאלה שצריכים שהילדים שלהם יהיו מוקפים רק בילדים זהים להם וחס ושלום שתהיה ילדה עם שרוול קצר יותר, אז הקימו בי"ס נוסף לבנות, שלקח את כל הבנות התורניות והשאיר בממ"ד חוסר איזון בולט בין הבנות התורניות לאלו שלא. 

והבנות שלי נותרו היחידות כמעט בכיתה עם שרוול 3/4 וחצאית ארוכה. לא נעים כ"כ. 

אז בלית ברירה העברתי לבי"ס ליד הבית, היחיד שיכולתי להעביר אליו. ששם הבנות לא זהות אחת לשניה, אלא חלקן ממש יצאו מאותו פס ייצור. 

לא מתה על זה בכלל אבל זה מה יש... 

נראה לי שהמון הגיעו לפה משיטוט בגוגל

תחילת הריון את מחפשת קבוצת תמיכה.

היתי בתפוז היה מידי חילוני בשבילי

אחר כך הייתי בכיפה מלא זמן

ואז גיליתי את הפורום הזה כשעשיתי מחקר על נשים בהריון

ומאז הכול הסטוריה

ובהחלט הגעתי לפה בטעות

חיפשתי מידע בהריון של התאומות וגיליתי את פורום תאומים שהיה בזמנו יותר פעיל.

משם לגלוש לכאן היה ממש טבעי ומתבקש

שמחה שאני פה!!!!

למדתי כאן המון!!!

למדתי גם הרבה הבדלים ושיטות בפסיקות ובהנהגות

השהות כאן בפורום נותנת לי הרבה חומר למחשבה

אוהבת פה אחת אחת!!!!!

חג שמח לכולן

לילדים בכלל.

כך זה אצלי בבית.

גם בביה"ס (בית יעקב) יש אינטרנט מסונן- כמובן ברמה הכי גבוהה שיש....

ד"א, אני ליטאית, לא משתייכת לאיזו קהילה/אדמו"ר מסוים כך שזה שונה..... פחות כללים ברורים יותר מתווה

אחר

יש המון דירות שאנשים מסבלטים בכל מיני אזורים בארץ. עם ממדים, מרוהטות וכו'

חבל ללכת על האופציה הראשונה

עוד שעה חיפוש באינטרנט היא תוכל למצוא אופציה יותר נוחה. לא חבל..?

לא מוצאת כבר מעל שבוע.

המקומות היחידים שמצאתי זה כל מיני דירות יוקרה ב-15,000 שח לשבוע

כבר ראיתי כמה אופציות אבל אין לי פייסבוק לבקש בשבילך מספר

תחפשי משו אחר

יש קבוצות פייסבוק של סאבלטים הן פתוחות גם למי שאין לו פייסבוק

חפשי לפי איזור ובטוחה שתמצאי משו טוב יותר

עדיך לרדת למקלט בכל פעם

לא נשמע לי פתרון יעיל

הייתי עושה את זה רק בדירה עם ממד שאפשר להשכיב את הילדים שם ולא להצטרך להזיז אותם בכלל.

זה בלי סוף בלתמים.

עדיף דירה בבניין עם מקלט (בקומה סבירה)

במקום יחסית שקט בארץ.

לרדת למקלט פעם ביממה זה יותר סביר מלהיכנס לדירה ריקה ולהתחיל להתארגן על ציוד.

שיקול בעד, אם זה כולל גם את פסח, אם אתם נערכים ואורזים ציוד כמו שצריך

ודואגים למקרר זמני וארונות/ מדפים זמניים.

וזה חוסך לכם לנקות את הבית אז אולי יש בזה תועלת.

אלא אם אתם גרים באזור מאוד מופגז ואין לכם שום פתרון אחר.

נשמע לי טירוף

חלבי אני לא מקפידה כי קשה לי מידי אבל קטניות ממש גורמות לדעתי לגזים לתינוקות אז ממש משתדלת להימנע במקסימום. במיוחד כשאת רואה שזה מיד אחרי

וגם ירקות מצליבים (כרוב, ברוקולי, כרובית).

מהדברים האלה נמנעתי

שווה לנסות קטניות מונבטות

זה ממש פשוט וכיף להנביט.

כי זה מה שאנחנו אוהבים לאכול טרי (בסלט)

ומערכות העיכול פה לא רגישות במיוחד אז אני לא טורחת להנביט לבישול.

איך מנביטים -

משרים את הקטניות במים (משך ההשריה תלוי בגודל, מ3-4 שעות לעדשים עד 12 שעות לחומוס/שעועית)

מעבירים למסננת, שוטפים ומנערים טוב טוב, כי אם נשארות עודפי מים בתוך המסננת זה מתעפש.

מכסים ומחכים בסבלנות.

בימים חמים משקים פעם ביממה (בתוך המסננת ומנערים כנל).

עדשים ינבטו תוך גג יומיים, תלוי במזג האויר, ושעועית-חומוס יכול לקחת גם שבוע וצריך להזהר יותר שלא יתעפש. אם זה מסריח קצת - ישר לפח.

מעניין אם לא יעשה כאבי בטן..

ונראלך אפשר לבשל למרק מונבטות?

אני ממש אוהבת מרקי עדשים ירוקות/כתומות/אפונה וכו..

לק"י
 

תגידי לו, שלך זה חשוב. שיכבד את הרצון שלך.

אני גדלתי כך-שחוגגים כל דבר

הוקלט

אז כנראה שזה לא בר שינוי 😓

אני מאמינה שרוב הדברים ברי שינוי.

מחובר

+ תיקון אוטומטי

חיבוק @מולהבולה🩷🩷🩷

זתומרת ציינו אבל לא עכשיו סעודות,

ואצל בעלי כל אירוע היתה הפקה של מלא אוכל וזה...

הוא מאוד ציפה ממני הרבה שנים, כמה שאני מנסה אני לא כזאת, לא גדלתי לזה, זה מעייף אותי, מרגישה שלא בא לי להשקיע כ"כ זה כמו עוד משימה, עוד עול בנוסף לכל העולם של החיים 😅

אין לי בעיה שנעשה משהו כיף אבל לא שתהיה עלי המשימה להכין עוגה/ לקנות מתנה/ להזמין ארוחה...

בקיצור , מאוד מבינה את הבאסה שלך רק באתי להציג את הצד השני. 

בתור מי שגם בעלה לא חשב לחגוג ימי הולדת..ומאוד דומה למה תשיארת גי הוא לא מגיר ולא גדל ככה

ואני הכי ההפך

והסברתי וכו

ולא כזה עזר

ובסוף ערז

אבל לא באופן מטורף תמיד

תלוי

מה כן

לדעתי כשאת משקיעה ככה קצת בעודף ומכינה משחק ועוגה ממעצבת בעיני בתחושה שלו לא נאשר לו כבר מקום

הוא ירגיש עלוב להביא שוקולד ופתק

נמשע אשת מחפשת לשמח אותו באופן שמשמח אותך

וזה גם לא נותן לו תחושה שרואים אותו

אולי תשאלי אותו בהזדמנות אחר

לא עכישו

מה י שח אותו.. איך הוא רוצה לחגוג ארועים

ותסבירי מה את

ותמצאו מתכון משלב..

זה באמת נשמע ממש מבאס❤️

אני כן אגיד, שאני חושבת שזה לא עובד להגיד למישהו איך לאהוב. זאת אומרת, מאוד קשה להגיד לבן הזוג - תעשה ככה וככה, תיזום בצורה כזו או אחרת, תקנה לי מתנה או תארגן פעילות.

פשוט יש אנשים שזה לא האופי שלהם

ואם הקשר שלכם טוב, ואת מרגישה אהובה ורק ספציפית בהקשר הזה זה לא הולך לפי החלום, הייתי משחררת קצת את החלום של איך את רוצה שזה יראה, ומנסה לבנות יחד משהו שמתאים לאופי של שניכם.

מכתב וכרטיסי שיח זה מושקע מאוד! אבל יש אנשים שזה לא מדבר אליהם, אפילו להיפך. והם יכולים להיות בני הזוג הכי אוהבים בעולם, אבל זה לא הסגנון שלהם, וכל ניסיון לגייס אותם לזה פשוט מוביל לתסכול משני הצדדים.

אז חיבוק על הבאסה! אני מבינה אותך ממש

אבל בהנחה שהמקרה כאן נקודתי והוא לא רחב יותר בהקשר למערכת הזוגית שלכם, הייתי מנסה לראות אם אפשר לעשות התאמות לשניכם ולא רק לפי מה שאת מדמיינת❤️

ברוך ה' כבר כמה שנים ששחררתי

אבל מדי פעם זה צף ועולה

במיוחד בזמנים מאתגרים כמו עכשיו למשל

שאני הכי זקוקה לתשומת לב

אגב הוא לא יודע על מה שהזמנתי... זו הפתעה

בסוף כן קנה לי איזה שוקולד שאני מאוד אוהבת (באמת חסר לי סוכר בגוף חחח)

מתנה כבר קניתי -לעצמי- לפני שבועיים 🙂

את זה למדתי לעשות מראש

מאוד קשה לצאת מהמוכר ולרכוש הרגלים חדשים.

מבינה שדווקא עכשיו את הכי צריכה את זה, אבל דווקא עכשיו הכי קשה לצפות לזה.

חבל שיום נישואין יהפוך להיות מבחן לזוגיות.

מה שיהיה, יהיה.

העיקר שתהיו ביחד, בכל התפאורה פחות משנה מה עובד ומה פחות, העיקר זה אתם והאנרגיות.

בהצלחה ומזל טוב!!

שליום נישואין במסגרת מלחמה, כשאתם לא מורגלים ממילא בחגיגות זה טו מאצ' ואז הפער עוד יותר מורגש

גם בעלי לא רגיל לחגיגות וגמני לא

אז ביום נישואין בדרכ לא חוגגים ככ, בטח שלא בזמן למרות שמבחינתו אין בעיה שאודיע לו שיוצאים לאנשהו..

אבל בשנתיים האחרונות בימי הולדת אני קונה לו עוגה שווה ובלונים בשביל ההשקעה וכותבת ברכה יפה ואני רואה שזה עושה לו הרגשה טובה

אז לדעתי - אם אתם לא מורגלים תתחילי בקטן

ותהיי קשובה לכח שלו, והאמת לא הייתי שואלת אותו אם להזמין. הייתי מזמינה וזהו.. ואני בעד לחגוג גם במועדים מאוחרים יותר אם בסוף החוויה תהיה יותר טובה מאשר חגיגה במועד, ומתנה - תשלחי לו חודש לפני מה את רוצה כבר. זה ייתן לו זמן להתארגן על זה

חיבוק♥️