@מק"ר הלב מתפוצץ, אי אפשר להכיל את הכאב הזה! עוד חייל, ולפני זה חיילת, ועוד משפחות ומעגלים של שכול, פעם זה אבא לילדים, פעם זו אמא לילדים, פעם זה הילדים, נוער, חיילים, מבוגרים. די טעטע!! לא יודעת ולא מבינה בחבלי משיח, אומרים שכן, אבל בטח גם בשואה אמרו חבלי משיח, אחרת איך אפשר להסביר את הכאב הזה..
ואורוש, אני מזדהה עם מה שכתבת.. נוסעים עם כל המשפחה לאורך ציר 60, בערב חג, ורואים ידיעות. על ניסיון פיגוע, וירי בצומת שנעבור בה עוד 10 דקות.. חוזרים הביתה ואני רק מדמיינת מאיפה יפתחו עלינו באש, והדמיון דוהר קדימה. והיאוש הזה מהפגנות, ממש חשבתי על זה היום כשראיתי ברשימת צמתים להפגנות גם את צומת הישוב שלנו, ותמיד יש שם הפגנות ואני בטראומת ההפגנות שלפני הגירוש, יאוש כזה שזה לא ישנה כלום!!! יפגינו כמה ימים, הנוער יוציא אנרגיות ותסכול, והמצב יחזור לקדמותו עד לפיגוע הבא.. קשה וכואב ומתסכל כל כך!! טעטע רוצים גאולה!