לתחזק אותו, לשדרג אותו..

צריך השקעה מסוימת 

אבל לא בהכרח הסכום שציינת

וכמובן שזה יעזור אם אתה בעצמך יודע לתכנת.

אגב, זה גם אחד החלומות שלי לבנות אתר כזה 

אני שולח לך את ברכתי לא שהיא שווה משהו, אבל אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך.

ולכן ישנה בעייתיות מסויימת שהוא יציג את עצמו. אדם חיצוני הוא אובייקטיבי יותר.

אם יהיה שיח תקופה מסוימת, ובהנחה ויש שדכן מאחורה שמציע ומחבר בין אנשים נורמלים שאמורים יחסית להתאים - זה נראה לי יכול לעבוד.

אני לא אוהב ולא טוב בזה, מה יהיה איתי?

ןאני לא מבין על איזה שיח אתה מדבר

אז אני לא יודע מה אתה עושה בדייט של פנים מול פנים...

שהוא לא "אני" או "היא" אלא לנסות למצוא משהו שמעניין את שנינו לדבר עליו.

תחשוב על זה, שאתה מכיר חבר אתה לא ישר שואל אותו מה עמדתו בכל מיני נושאים ובאיזה תחנות הוא עבר בחיים. אני מדבר איתו על הא ועל דא ואז כבר גולשים לדיבורים יותר אישיים. זה מה שקורה לנו עם חברים באופן טבעי ולא שמים לב לכך. לדעתי, כדאי לקחת את זה גם לדייטים. לפחות בגדול..

מאוד מביך את עצמי לפרגן לעצמי מול הבחורה. אז הכי מתבקש שאני אתן לחבר לעשות את זה, לא?

ושוב, אתה לא נדרש להציג את עצמך בהכירות בצ'אט, את המידע עליך אפשר להשיג באופן בסיסי ע"י בירור של השדכן והתאמתו.

יכולה לעזור מעבר לבירורים. על פי ניסיון אישי.

אני ניסיתי לשחק אותה חכם, אבל אין לי נסיון ולא ידע הסטורי, אז אני לא חכם ולא בעל נסיון. 

הצחקת אותי בשעה כזאת אז קבל ח"ח

יש החלטות אישיות של אנשים ביחס לדייטים, זהו לא מכלול אלא אוסף של פרטים כל אחד לוקח על עצמו אחריות אישית על מעשיו

שאתה מול בחורה אתה מול אישיות מסויימת אתה לא מול מערכת

אתה מדבר על שדכנים ?

אשמח להסבר אם זה המקום לכך

@כלי פשוט

וב"צ'אט" מצליחים להשתחרר יותר מהר. יש יותר חופשיות (אני פוחד להגיד חוסר מחויבות, אבל אפשר לפתור את זה).

אני יותר יודע לזהות מה מרגיש האדם שמולי וכך להגיב בהתאם, לעומץ זאת בצ'אט הדברים הרבה יותר מרחפים. גם זה מאוד מייגע, מה שאפשר להעביר בחצי דקה בטלפון אפשר להעביר ב5 דקות של התכתבות בוואטסאפ.

לא מרגיש לי שזה מה שתוקע אנשים להתחתן

כקונספט נוסף.

תוכל לתת פה קישור?

https://habeer.co.il/

א) הפורום מאוד מצומצם. אין פה באמת הרבה אנשים. 

ב1) הפורום לא מיועד לכך (במהותו).

ב2) הפורום לא בנוי בצורה נכונה (טכנית) כדי לעשות את זה.

יש חסרונות, נכון, כמו בכל דבר, אבל ישנם גם יתרונות שאין בדברים אחרים. אני לא בא לבטל את "השיטה הוותיקה" של פנים מול פנים, אני גם לא אומר - תפגשו בחופה אחרי שתחליטו בצ'אט, אני מעלה אפשרות שיכולה להועיל, לא להחליף את המציאות הקיימת ולהיות אידאלית יותר. זו לא חלופה. 

תפגשו קודם בצ'אט - אחר כך (ואפשר לדון על תקופת הזמן, על סדר המחוייבות של השיחות מבחינתת תדירות וכו', צריך לפתח את זה, לשאול מומחים וכו'), אם אתם רואים שמתאים והולך, תפגשו פנים אל פנים. מי שלא רוצה - שימשיך איך שהוא עד עכשיו.

ובגלל זה אנשים מתפדחים לגשת פה למישהו פי 8 מאשר באתר הכרויות שכל מי שנכנס לשם רוצה להכיר. זה נראה לי ההבדל העיקרי. ךהרבה אנשים קשה לעשו  הסוויצ' הזה, וגם למי דעושה את זה, זה לא קל כמו באתר הכירויות.

אף אחד לא נכנז לערוץ כדי למצוא זיווג, זה לא עובד ככה.

אם אנשים נמצאים פה וקלטו משהו אז אולי כן אבל מראש לבוא לזה ככה זה יביא לך פחות הצעות.

יש יתרונות להכרות עמוקה עם הפנימיות לפני מפגש עם החיצוניות ( ולא רק הפיזית) 

לא סתם יש עשרות זוגות ידועים ועוד כאלה לא ידועים שהכירו בפורומים. 

הרבה פעמים כשזוג נפגש למטרת חתונה אחרי שהכירו בפורומים, 
הפגישה הראשונה מרגישה להם מבחינה איכותית כאילו הם בקשר זמן רב. 

צריך רק לזכור

שברשתות החברתיות ובפרט בפורום, נחשפים לנדבך אחד באישיות של האדם שבו הוא בוחר להאיר. 

נתקלתי כבר המון פעמים באנשים שזרחו והביאו את כל עולמם בפורום 
אבל במפגש אחד על אחד נתקלו בקושי גדול משלל סיבות 

כשמבינים את האיזון שנדרש

זה נפלא 

לא חולק, לא מתעלם. זו אפשרות שיכולה לסייע, ולפי דעתי אם יהיה מקום ש"יפרמל" אותה - זה יכול להיות יעיל, כקונספט נוסף. לא מתנגד לפורום, מציע רעיון לקדם את פתרון בעיית הרווקות המאוחרת, הקיף גדול יותר.

אם נקח את כל מה שכתבת ונבנה הנחיה תודעתית "צמודה" על פי זה - נוכל להגביר יעילות ולהפחית פאשלות ופדיחות.

(כותב) רשמתי... (לא באמת, אבל אני שומר לעצמי את השרשור..)

מחוללות זה אומר רוקדות? הבנים היו "נכנסים לעזרת נשים" של הריקודים ומסתכלים על הבנות? (כמו שבנות מסוימות עושות בישיבות)

בגלל 1 אז זה אסור גם בעבר, מאמין שעשו את זה בצורה צנועה

בסך הכל זה לקפוץ במקום ולהחזיק ידיים במעגל- ממש לא תנועות פרובוקטיביות, ועדיין זה אסור לרקוד ככה מול בנים. איך משהו נחשב יותר צנוע ממה שיש עכשיו ועדיין נחשב ריקוד?

או שאתה מתכוון למה שעשו במסיבת סיום כיתה ו' מסוימת שלא רצו להתחיל להוציא ולהכניס את האבות- צעד קדימה, צעד אחורה, ימינה ושמאלה בקצב איטי מאוד.

(מי בכלל מעוניין לבזבז על משהו כזה את הזמן זאת שאלה אחרת...)

קופצים וזזים תוך כדי  (לא?)

הן היו עושות מתפזרות ועושות את זה לבד ואולי לכן זה היה פחות אישיו

ברור לי שהלכתית שזה אסור.

השאלה איך זה היה מותר לחולל ככה בכרמים, ואם זה היה ריקוד עוד יותר צנוע מזה- איך זה בכלל נחשב ריקוד?

לא הייתה אז דרך לקרר משקאות.

בימים עברו כולם נאלצו לשתות דברים רק בטמפרטורת החדר.

אוי, הטרגדיה.

שהפניה שם היא לא לגברים שנוכחים אלא לקב"ה.

אולי נתחיל גם בחתונות שלנו לעשות את זה, רחבת שתייה משותפת. ונתלה לו"ז של יציאה לשתיה, המבוגרים קודם..

לא מדובר על רבא שהתפלא איך הם לא חוטאים והתשובה היא כי יש פריצות ברמה כזו שהליכה ביחד כבר לא משפיעה על הרגש?

לכאורה קצת סתירה. השאלה מה נעדיף, את המדרש או את הגמרא. ועוד שיש את המקור בסוכה שגם לעתיד לבוא, כשלא יהיה יצר הרע, נשמור על הבדלה ("חמורה") בין גברים לנשים.

אביי, לא רבא

ולא בגלל "פריצות ברמה כזאת", חלילה, אלא שלא חטאו, ואביי שיער בעצמו שכן היה חוטא, ונאמר לו "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו"

יש פרשנות אפשרית שכל הגדול מחברו וכו' בגלל שהוא זהיר יותר, אבל לא בהכרח

ויש גמרא נוספת, 

"ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה, ולא הוו חטאן".

שומע.

ולכן זו טענה. (מחילה, אין לי כח להאריך עתה בדיון הזה, כדאי לפצל את זה לשרשור אחר).

וכמובן, הכותרות של מרן.

הן מפוזרות בשדה ומחוללות ואז פוניפ אליהן הבחורים.

דרשנים רבים מדייקים במימרא זו שבגמרא דיוקים שמעמיקים ומסבירים אותה על נכון. יש שהוציאו לגמרי מהפשט, ויש שאמרו שהיא משל.

יסוד הכל - אין חדש תחת השמש. אדם מתגרה מאותם דברים שהוא התגרה בעבר. תעשו לי טובה. יש אולי חילוק בין אנשים ונפשות שמתגרות יותר או פחות. לא יותר מזה. (יש חילוק אישית, אין חילוק "דורי").

אם בזה התכוונת לחריף (ולא חריף שכלית).

ותסמוך על האנשים שהם לוקחים אותן בערבון מוגבל.

נתחיל מהחיצוני לפנימי.

1) המראה הרבה פעמים יכול להטעות, משתי בחינות - יופי וסגנון. לפעמים, אם יש הכירות עמוקה היופי כבר לא מפריע. לפעמים, אחרי היכרות ארוכה אתה יכול לדעת שהאדם שמולך אולי לא הולך בסגנון שאתה היית רוצה, אבל הוא מסוגל להשתנות, זה במהותו (השינוי וההתקדמות ולא הסגנון).

2) לפעמים קשה להפתח בשיחה של פנים מול פנים בעולם הממשי. ה-כביכול אנונימיות שיש כאן מאפשרת להוציא יותר, יותר בקלות (ובמהירות).

3) בשיחה של פנים מול פנים יש בחינת "נגעת נסעת", משפט שיצא לא יכול לחזור. יש צד שזה מעיד על הפנימיות שלך, איך האינסטינקטים שלך עובדים, כביכול תגובות אסוציאטיביות באמת מראות איך ומה אתה חושב. אולי. בכתב אתה יכול לחשוב על משפט הבא שלך, להביא את עצמך יותר מדויק.

חסרונות:

1) ניתן לשקר.

2) אתה לא רואה ופוגש את האדם בהתנהלות החיה שלו. זה משמעותי מכמה בחינות.

דע מלפני מי אתה עומד.

וכן, יש דרכים להפוך את הכלי את זה ליותר אפקטיבי..

תתחיל לחלק..

בתקווה שזה לפחות יפתור את בעיית הרווקות שלך ושלה

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.